Otzarot-Article

"טוֹבָה הָאָרֶץ מְאֹד מְאֹד" (יד-ז) הָאַדְמוֹ"ר מִבּוֹיָאן זצ"ל עָשָׂה פַּעַם אֶת דַּרְכּוֹ בַּחֲזָרָה מִשְּׁוַיְץ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. בְּקֶטַע מְסֻיָּם שֶׁל הַדֶּרֶךְ, כָּךְ סִפֵּר הָרַב זִילְבֵּר מֵאַרְצוֹת-הַבְּרִית, חָלְפָה הָרַכֶּבֶת בִּתְוַאי נוֹף שֶׁל 'הָרֵי הָאַלְפִּים'. הָיָה זֶה נוֹף עוֹצֵר נְשִׁימָה שֶׁרִכֵּז אֵלָיו אֶת מַבְּטֵיהֶם שֶׁל כָּל הַנּוֹסְעִים. אַךְ הָרַבִּי הִמְשִׁיךְ לַעֲסֹק בְּשֶׁלּוֹ, כְּאִלּוּ לֹא אֵרַע דָּבָר, וְלֹא גָּרַע עַיִן מִסֵּפֶר הַמִּשְׁנָיוֹת שֶׁהָיָה בְּיָדוֹ כָּל הָעֵת.

הַמְּשַׁמֵּשׁ, בִּרְצוֹתוֹ לִגְרֹם לָרַבִּי קוֹרַת רוּחַ, הֵסֵב אֶת תְּשׂוּמַת לִבּוֹ לַנּוֹף הַנִּפְלָא. אֲבָל הָרַבִּי הִמְשִׁיךְ בְּלִמּוּדוֹ.

כַּאֲשֶׁר הִגִּיעוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהָרַבִּי עָלָה לָרֶכֶב שֶׁהוֹבִילוֹ לְבֵיתוֹ, הִשְׁקִיף לְפֶתַע דֶּרֶךְ חַלּוֹנוֹת הָרֶכֶב אֶל הַנּוֹף הַנִּרְאֶה וְלֹא גָּרַע עַיִן מִתְּוַאי הַדֶּרֶךְ.

הַמְּשַׁמֵּשׁ לֹא הִצְלִיחַ לְהִתְאַפֵּק: "רַבִּי, אֵינֶנִּי מֵבִין. הַאִם הַנּוֹף בִּשְׁוַיְץ לֹא הָיָה יָפֶה עֲשֶׂרֶת מוֹנִים וּמַרְשִׁים?!"...

"שְׁתֵּי תְּשׁוּבוֹת לִי בַּדָּבָר", עָנָה הָרַבִּי. "הָאַחַת, וְכִי אֲנִי צָרִיךְ לְהַבִּיט בַּנּוֹף שֶׁל הָרֵי הָאַלְפִּים כְּדֵי לִרְאוֹת אֶת הַקַּבָּ"ה?! הֲרֵי 'מִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹקָ'; אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אֶת הַקַּבָּ"ה גַּם מִתּוֹךְ הִתְבּוֹנְנוּת בְּכַף הַיָּד, בַּוְּרִידִים הַמַּקִּיפִים אֶת הַגּוּף, בָּעֵינַיִם וּבָרַגְלַיִם, וּבְכָל יֶתֶר הָאֲבָרִים שֶׁבָּרָא לָנוּ הָאֱלֹקִים. הַפּוֹעֲלִים כֻּלָּם יַחְדָּו בְּהַרְמוֹנְיָה מֻפְלָאָה וּמַשְׁלִימִים הָאֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי. אִם כֵּן, לא הָיִיתִי כְּדַאי לְהַפְסִיק מִלִּמּוּדִי וּלְהַבִּיט בַּנּוֹף הַשְּׁוֵיצָרִי.

"וְאִם תִּשְׁאַל אֵפוֹא, מַדּוּעַ הִתְבּוֹנַנְתִּי בַּנּוֹף כַּאֲשֶׁר הִגַּעְנוּ אַרְצָה, הֲרֵי הַתְּשׁוּבָה לְכָךְ מְפֹרֶשֶׁת בַּפָּסוּק 'אֶרֶץ אֲשֶׁר ה'... דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד, עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ' (דְּבָרִים יא-יב) אֶרֶץ שֶׁהַקַּבָּ"ה מֵישִׁיר אֵלֶיהָ אֶת עֵינָיו, שֶׁאֲנִי לֹא אֶסְתַּכֵּל עָלֶיהָ?!"

הֲרֵי לָנוּ מַבָּט אַחֵר עַל כָּל הַחַיִּים. (עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ)

	אמור תשפ"א
	לְהַזְהִיר גְּדוֹלִים עַל הַקְּטַנִּים
	"רֵאשִׁית עֲרִיסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה" (טו-כ) רַבֵּנוּ בַּחְיֵי זצ"ל כָּתַב, שֶׁבַּמִּדְבָּר הָיוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נִזּוֹנִים מֵהַמָּן, לֶחֶם שָׁמַיִם, שֶׁהָיָה קָדוֹשׁ וְהִשְׁרִישׁ קְדֻשָּׁה בְּאוֹכְלָיו "טוֹבָה הָאָרֶץ מְאֹד מְאֹד" (יד-ז) הָאַדְמוֹ"ר מִבּוֹיָאן זצ"ל עָשָׂה פַּעַם אֶת דַּרְכּוֹ בַּחֲזָרָה מִשְּׁוַיְץ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. בְּקֶטַע מְסֻיָּם שֶׁל הַדֶּרֶךְ, כָּךְ סִפֵּר הָרַב זִילְבֵּר מֵאַרְצוֹת-הַבְּרִית, חָלְפָה הָרַכֶּבֶת בִּתְוַאי נוֹף שֶׁל 'הָרֵי הָאַלְפִּים'. הָיָה זֶה נוֹף עוֹצֵר נְשִׁימָה שֶׁרִכֵּז אֵלָיו אֶת מַבְּטֵיהֶם שֶׁל כָּל הַנּוֹסְעִים. אַךְ הָרַבִּי הִמְשִׁיךְ לַעֲסֹק בְּשֶׁלּוֹ, כְּאִלּוּ לֹא אֵרַע דָּבָר, וְלֹא גָּרַע עַיִן מִסֵּפֶר הַמִּשְׁנָיוֹת שֶׁהָיָה בְּיָדוֹ כָּל הָעֵת. הַמְּשַׁמֵּשׁ, בִּרְצוֹתוֹ לִגְרֹם לָרַבִּי קוֹרַת רוּחַ, הֵסֵב אֶת תְּשׂוּמַת לִבּוֹ לַנּוֹף הַנִּפְלָא. אֲבָל הָרַבִּי הִמְשִׁיךְ בְּלִמּוּדוֹ. כַּאֲשֶׁר הִגִּיעוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהָרַבִּי עָלָה לָרֶכֶב שֶׁהוֹבִילוֹ לְבֵיתוֹ, הִשְׁקִיף לְפֶתַע דֶּרֶךְ חַלּוֹנוֹת הָרֶכֶב אֶל הַנּוֹף הַנִּרְאֶה וְלֹא גָּרַע עַיִן מִתְּוַאי הַדֶּרֶךְ. הַמְּשַׁמֵּשׁ לֹא הִצְלִיחַ לְהִתְאַפֵּק: "רַבִּי, אֵינֶנִּי מֵבִין. הַאִם הַנּוֹף בִּשְׁוַיְץ לֹא הָיָה יָפֶה עֲשֶׂרֶת מוֹנִים וּמַרְשִׁים?!"... "שְׁתֵּי תְּשׁוּבוֹת לִי בַּדָּבָר", עָנָה הָרַבִּי. "הָאַחַת, וְכִי אֲנִי צָרִיךְ לְהַבִּיט בַּנּוֹף שֶׁל הָרֵי הָאַלְפִּים כְּדֵי לִרְאוֹת אֶת הַקַּבָּ"ה?! הֲרֵי 'מִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹקָ'; אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אֶת הַקַּבָּ"ה גַּם מִתּוֹךְ הִתְבּוֹנְנוּת בְּכַף הַיָּד, בַּוְּרִידִים הַמַּקִּיפִים אֶת הַגּוּף, בָּעֵינַיִם וּבָרַגְלַיִם, וּבְכָל יֶתֶר הָאֲבָרִים שֶׁבָּרָא לָנוּ הָאֱלֹקִים. הַפּוֹעֲלִים כֻּלָּם יַחְדָּו בְּהַרְמוֹנְיָה מֻפְלָאָה וּמַשְׁלִימִים הָאֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי. אִם כֵּן, לא הָיִיתִי כְּדַאי לְהַפְסִיק מִלִּמּוּדִי וּלְהַבִּיט בַּנּוֹף הַשְּׁוֵיצָרִי. "וְאִם תִּשְׁאַל אֵפוֹא, מַדּוּעַ הִתְבּוֹנַנְתִּי בַּנּוֹף כַּאֲשֶׁר הִגַּעְנוּ אַרְצָה, הֲרֵי הַתְּשׁוּבָה לְכָךְ מְפֹרֶשֶׁת בַּפָּסוּק 'אֶרֶץ אֲשֶׁר ה'... דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד, עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ' (דְּבָרִים יא-יב) אֶרֶץ שֶׁהַקַּבָּ"ה מֵישִׁיר אֵלֶיהָ אֶת עֵינָיו, שֶׁאֲנִי לֹא אֶסְתַּכֵּל עָלֶיהָ?!" הֲרֵי לָנוּ מַבָּט אַחֵר עַל כָּל הַחַיִּים. (עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ)