Otzarot-Article

"קַח לְךָ סַמִּים נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה סַמִּים וּלְבֹנָה זַכָּה" (ל-לד) בְּיַלְקוּט מֵעַם לֹעֵז מוּבָא סִפּוּר מִמִּדְרָשׁ הַנֶּעֱלָם: מַעֲשֶׂה בְּרַב אַחָא שֶׁהִגִּיעַ לְעִיר אַחַת, שֶׁמַּגֵּפָה עָשְׂתָה בָּהּ שַׁמּוֹת שִׁבְעָה יָמִים. בָּאוּ לְפָנָיו וְסִפְּרוּ צָרָתָם: הַמַּגֵּפָה הוֹלֶכֶת וְגוֹבֶרֶת, מַה יַּעֲשׂוּ. אָמַר: נַעֲלֶה לְבֵית הַכְּנֶסֶת לְהִתְפַּלֵּל שֶׁתֵּעָצֵר. עוֹדָם הוֹלְכִים, בָּאוּ לִקְרָאתָם וְסִפְּרוּ שֶׁאֲנָשִׁים נוֹסָפִים מֵתוּ, וַאֲחֵרִים גּוֹסְסִים. אָמַר: מֵאַחַר שֶׁהַפֻּרְעָנוּת קָשָׁה וְהַזְּמַן דּוֹחֵק, לֹא נַעֲלֶה לְבֵית הַכְּנֶסֶת. אֶלָּא הָבוּ לִי אַרְבָּעִים אֲנָשִׁים יִרְאֵי שָׁמַיִם, וְיֵלְכוּ עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה לְאַרְבַּע רוּחוֹת הָעִיר, וְיֹאמְרוּ "פִּטּוּם הַקְּטֹרֶת" שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים. לְאַחַר שֶׁעָשׂוּ כֵן שְׁלָחָם לְבָתֵּי הַחוֹלִים, שֶׁיֹּאמְרוּ שָׁם "פִּטּוּם הַקְּטֹרֶת" וְיוֹסִיפוּ לוֹמַר: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן קַח אֶת הַמַּחְתָּה וְתֶן עָלֶיהָ אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ וְשִׂים קְטֹרֶת וְהוֹלֵךְ מְהֵרָה אֶל הָעֵדָה וְכַפֵּר עֲלֵיהֶם", עַד: "וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה" (בַּמִּדְבָּר יז-יא). עָשׂוּ כִּדְבָרָיו, וְהַמַּגֵּפָה נֶעֶצְרָה וְהַחוֹלִים נִרְפְּאוּ. וְשָׁמְעוּ בַּת קוֹל אוֹמֶרֶת לַמַּזִּיקִים: עִמְדוּ וְאַל תּוֹסִיפוּ לְהַזִּיק בְּעִיר זוֹ, לְפִי שֶׁאֵין הַדִּין שׁוֹלֵט בָּהֶם.

נִרְדַּם רַב אַחָא מֵרֹב חֻלְשָׁה, וְאָמְרוּ לוֹ בַּחֲלוֹם: כְּשֵׁם שֶׁבִּטַּלְתָּ מִן הָעִיר אֶת הַמַּגֵּפָה, כָּךְ עָלֶיךָ לְהַחֲזִירָם בִּתְשׁוּבָה, שֶׁאֵין קִיּוּם לְזֶה בְּלֹא זֶה, כִּי בַּעֲווֹנָם נִגְזְרָה הַמַּגֵּפָה. סִפֵּר אֶת הַדְּבָרִים לְאַנְשֵׁי הָעִיר וְחָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה, וְשִׁנָּה שְׁמָהּ מִטַּרְשָׁא לְמָתָא מְחַסְיָא, הַיְנוּ עִיר הָרַחֲמִים. וְהָיָה שֵׁם הָעִיר לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם תָּמִיד, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָשׁוּבוּ לַחְטֹא.

מַעֲשֶׂה הָיָה בְּעִיר הַקֹּדֶשׁ יְרוּשָׁלַיִם, לִפְנֵי כְּשִׁבְעִים שָׁנָה. לַגָּאוֹן רַבִּי נְחֶמְיָה בֶּקֶר זצ"ל נוֹלַד בֵּן. מִיָּד לְאַחַר לֵדַת הַבֵּן הָיְתָה הַיּוֹלֶדֶת בְּסַכָּנַת נְפָשׁוֹת, עַד שֶׁאָמְרוּ הָרוֹפְאִים וּבְרֹאשָׁם הָרוֹפֵא הַמְפֻרְסָם ד"ר שִׁיקְלוּשׁ, שֶׁחַיָּבִים לְנַתֵּחַ אֶת הַיּוֹלֶדֶת כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת חַיֶּיהָ, אֲבָל עֲלֵיהֶם לָדַעַת, שֶׁהָרַךְ הַנּוֹלָד יִשָּׁאֵר לָהֶם 'בֵּן יָחִיד', כִּי לֹא תּוּכַל הָאִשָּׁה לָלֶדֶת עוֹד. בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן הֶחְלִיט רַבִּי נְחֶמְיָה לִשְׁאֹל אֶת דַּעַת קָדְשׁוֹ שֶׁל הַחֲזוֹן אִישׁ הַאִם לַעֲשׂוֹת אֶת הַנִּתּוּחַ אוֹ לֹא.

בְּאוֹתָם הַיָּמִים לֹא הָיוּ הַדְּרָכִים מְצוּיוֹת כְּהַיּוֹם, וְהַדֶּרֶךְ מִירוּשָׁלַיִם לִבְנֵי בְּרַק אָרְכָה כַּמָּה שָׁעוֹת בְּטִלְטוּלֵי דֶּרֶךְ קָשִׁים. בְּבוֹאוֹ לִפְנֵי הַחֲזוֹן אִישׁ, הָיָה הָרַב בִּנְטִילַת יָדַיִם לִפְנֵי תְּפִלַּת מִנְחָה. אָמַר לוֹ רַבִּי נְחֶמְיָה: "בָּאתִי הֵנָּה בִּשְׁאֵלַת פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ."

"שְׁאַל נָא אֶת שְׁאֵלָתְךָ", אָמַר לוֹ הַחֲזוֹן אִישׁ. גּוֹלֵל רַבִּי נְחֶמְיָה בְּאָזְנֵי הַחֲזוֹן אִישׁ אֶת מַצַּב אִשְׁתּוֹ, וַיַּעַן לוֹ הַחֲזוֹן אִישׁ: "וְכִי מַה שְּׁאֵלָה יֵשׁ כָּאן, הֲרֵי פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ יֵשׁ בַּדָּבָר, עֲלֵיכֶם לְקַיֵּם אֶת צִוּוּי הָרוֹפְאִים וּלְנַתְּחָהּ".

לְאַחַר מִכֵּן שְׁאָלוֹ הַחֲזוֹן אִישׁ הַאִם כְּבָר הִתְפַּלֵּל מִנְחָה. מִשֶּׁעָנָה בִּשְׁלִילָה, אָמַר לוֹ הַחֲזוֹן אִישׁ: "הִתְפַּלֵּל עִמָּנוּ".

אַחַר תְּפִלַּת מִנְחָה רָצָה רַבִּי נְחֶמְיָה לְמַהֵר לַחֲזֹר לְעִיר הַקֹּדֶשׁ יְרוּשָׁלַיִם, אַךְ הַחֲזוֹן אִישׁ קָרָא לוֹ וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ: "חֲזֹר עַל שְׁאֵלָתְךָ".

רַבִּי נְחֶמְיָה חָזַר עַל שְׁאֵלָתוֹ, וְהִנֵּה אוֹמֵר לוֹ הַחֲזוֹן אִישׁ: "סַע לְבֵיתְךָ לְשָׁלוֹם וְאַל תַּעֲשׂוּ אֶת הַנִּתּוּחַ."

"וַהֲרֵי הָרַב אָמַר לִי שֶׁאֵיזוֹ שְׁאֵלָה יֵשׁ כָּאן, פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ דּוֹחֶה כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ", שָׁאַל אֶת הָרַב.

"כָּאן לִפְנֵי מִנְחָה וְכָאן לְאַחַר מִנְחָה", עָנָה לוֹ הַחֲזוֹן אִישׁ.

כְּשֶׁחָזַר לְבֵית הַחוֹלִים וּתְשׁוּבַת הַחֲזוֹן אִישׁ בְּפִיו - רָגְזוּ עָלָיו הָרוֹפְאִים מְאוֹד בְּצַעֲקָתָם כִּי רַבָּה, כִּי הֲרֵי בְּעִסְקֵי נְפָשׁוֹת עוֹסְקִים אָנוּ, וְהֵיאַךְ אֶפְשָׁר לְהַסְכִּים שֶׁלֹּא לְנַתְּחָהּ, כִּי לְדַעַת הָרוֹפְאִים הָיָה זֶה בְּגֶדֶר 'מְאַבֵּד עַצְמוֹ לָדַעַת'. אַךְ הוּא עָנָה לְעֻמָּתָם: הָרַב אָמַר שֶׁלֹּא לְנַתֵּחַ.

לְאַחַר כַּמָּה יָמִים נִתְגַּלָּה גֹּדֶל הַנֵּס, כִּי מָצְאוּ בְּגוּפָהּ שֶׁל הַיּוֹלֶדֶת זִהוּם, וְסַכָּנָה גְּדוֹלָה אִם הָיָה מִתְבַּצֵּעַ הַנִּתּוּחַ. אָכֵן הָאִשָּׁה הֶאֱרִיכָה יָמִים וְשָׁנִים, וְאַף יָלְדָה לְאַחַר מִכֵּן עוֹד תִּשְׁעָה בָּנִים וּבָנוֹת בִּבְרִיאוּת שְׁלֵמָה.

בַּשִּׁבְעָה שֶׁל הָאַבָּא סִפְּרוּ בְּנֵי הַמָּנוֹחַ: כָּל יָמָיו שֶׁל אָבִינוּ הָיָה חוֹזֵר בְּפָנֵינוּ: "הַבִּיטוּ וּרְאוּ, אַף אֵצֶל אָדָם גָּדוֹל כְּהַחֲזוֹן אִישׁ, אֵיזֶה נַפְקָא מִינָהּ הָיָה לִפְנֵי מִנְחָה וּלְאַחֲרֶיהָ, כִּי בִּתְפִלָּה אַחַת אֶפְשָׁר לְאָדָם לְהַפֵּךְ מַצָּבוֹ וּמַעֲמָדוֹ לְבִלְתִּי הַכֵּר, לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה".

וְאִם יֹאמַר הָאָדָם שֶׁרַק מִנְחָה שֶׁל הַחֲזוֹן אִישׁ פּוֹעֶלֶת פְּעֻלָּתָהּ, תְּשׁוּבָתוֹ בְּדִבְרֵי הַ'שְּׂפַת אֱמֶת', שֶׁאִם הָיָה יְהוּדִי אֶחָד, וַאֲפִלּוּ יְהוּדִי פָּשׁוּט, מִתְפַּלֵּל פַּעַם אַחַת עַל כְּנִיסַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הָיָה פּוֹעֵל בִּתְפִלָּתוֹ. (בְּאֵר הַפָּרָשָׁה)

סִפֵּר הַגָּאוֹן הָרַב יִצְחָק זִילְבֶּרְשְׁטֵיין סִפּוּר שֶׁהִתְרַחֵשׁ לִפְנֵי כְּשִׁשִּׁים שָׁנָה. זְכוּרָנִי כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי בִּשְׁוַיְץ בַּתְּקוּפָה הַהִיא, כָּל הַמְּדִינָה דִּבְּרָה עַל כָּךְ. חָמִיו שֶׁל מֶלֶךְ מָרוֹקוֹ הָיָה אָדָם פָּשׁוּט שֶׁהִתְגּוֹרֵר בִּכְפָר קָטָן הַרְחֵק מֵעִיר הַבִּירָה. כַּאֲשֶׁר רָצָה הַמֶּלֶךְ לְבַקֵּר אֶת חָמִיו, הוּא עָשָׂה זֹאת בְּאִישׁוֹן לַיִל, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַטְרִיחַ אֶת שַׁיֶּרֶת הַמְאַבְטְחִים הַנּוֹסַעַת בְּדֶרֶךְ כְּלָל צָמוּד לְפָמַלְיַת הַמֶּלֶךְ. לְיַד בֵּית חָמִיו שֶׁל הַמֶּלֶךְ הִתְגּוֹרֵר יְהוּדִי פָּשׁוּט, שֶׁהָיָה אִישׁ טוֹב לֵב וְחָמִיו שֶׁל הַמֶּלֶךְ הוֹקִירוֹ וְחִבֵּב אוֹתוֹ מְאוֹד. מוּבָן שֶׁבְּתוֹר שָׁכֵן יָדַע הַיְּהוּדִי עַל בִּקּוּרָיו שֶׁל הַמֶּלֶךְ אֵצֶל חָמִיו, אֲבָל לֹא גִּלָּה עַל כָּךְ לְאַף אֶחָד.

פַּעַם פָּנָה הַיְּהוּדִי אֶל שְׁכֵנוֹ וְאָמַר לוֹ: "עֲשֵׂה לִי טוֹבָה, כַּאֲשֶׁר חֲתָנְךָ הַמֶּלֶךְ חַסַן יַגִּיעַ אֵלֶיךָ לְבִקּוּר בְּאִישׁוֹן לַיִל, תִּדְפֹּק אֶצְלִי בַּדֶּלֶת. אֲנִי רוֹצֶה לְהִכָּנֵס אֵלֶיךָ לִזְמַן קָצָר מְאוֹד, כִּי אֲנִי מְעֻנְיָן לְבָרֵךְ עַל חֲתָנְךָ אֶת הַבְּרָכָה 'בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁנָּתַן מִכְּבוֹדוֹ לְבָשָׂר וָדָם'". חָמִיו שֶׁל הַמֶּלֶךְ נַעֲנָה לַבַּקָּשָׁה, וְאָכֵן לֹא עָבְרוּ לֵילוֹת רַבִּים וְהוּא דּוֹפֵק עַל דֶּלֶת שְׁכֵנוֹ הַיְּהוּדִי, וּמוֹדִיעַ לוֹ שֶׁהַמֶּלֶךְ נִמְצָא בְּבֵיתוֹ.

הַיְּהוּדִי נִכְנַס, וְהֵבִיא אִתּוֹ גַּם אֶת בְּנוֹ הַקָּטָן, שֶׁעָמַד לַחְגֹּג בְּעוֹד יָמִים סְפוּרִים אֶת יוֹם בַּר הַמִצְוָה שֶׁלּוֹ, וּשְׁנֵיהֶם קַדּוּ לְפָנָיו וּבֵרְכוּ אֶת הַבְּרָכָה. הַמֶּלֶךְ חַסַן הִתְעַנְיֵן מַה הִיא בְּרָכָה זוֹ, וְהַשָּׁכֵן הַיְּהוּדִי תִּרְגֵּם לוֹ אֶת הַבְּרָכָה לַשָּׂפָה הָעַרְבִית. הַמֶּלֶךְ הִתְרַגֵּשׁ מְאוֹד, וְחָמִיו גַּם צִיֵּן בְּפָנָיו שֶׁהַיְּהוּדִי הַזֶּה הוּא אָדָם טוֹב לֵב בִּמְיֻחָד, וְאָהוּב מְאוֹד עַל כָּל תּוֹשָׁבֵי הַכְּפָר. הַמֶּלֶךְ מִתְעַנְיֵן עַל גִּילוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד, וְהַיְּהוּדִי מְסַפֵּר לוֹ שֶׁעוֹד מִסְפַּר יָמִים הוּא מִתְכּוֹנֵן לַחְגֹּג אֶת בַּר הַמִּצְוָה שֶׁלּוֹ, תּוֹךְ שֶׁהוּא מַסְבִּיר וּמְפָרֵט בִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ מַה הִיא בַּר מִצְוָה, וְעַל קִיּוּם הַמִּצְווֹת בִּכְלָל.

חַסַן שָׁמַע אֵת כָּל הַדְּבָרִים, וּמוֹצִיא מִכִּיסוֹ פִּנְקַס צֶ'קִים שֶׁל בֵּית הַמְּלוּכָה הַמָּרוֹקָאִי. 'מְצָאתֶם חֵן בְּעֵינַי, וַאֲנִי רוֹצֶה לָתֵת מַתָּנָה לְבִנְךָ, לִקְרַאת הַבַּר הַמִּצְוָה שֶׁלּוֹ', אָמַר הַמֶּלֶךְ. וּמָה הַסְּכוּם שֶׁהָיָה כָּתוּב בַּצֵּ'ק הַמַּלְכוּתִי? חֲמִשִּׁים אֶלֶף דּוֹלָר טָבִין וּתְקִלִּין! וְצָרִיךְ לִזְכֹּר שֶׁהָיָה זֶה לִפְנֵי שִׁשִּׁים שָׁנָה. הָאָב הָיָה הָמוּם. 'לְשֵׁם מָה אַתָּה צָרִיךְ לָתֵת, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, סְכוּם עָצוּם שֶׁכָּזֶה? וְכִי לֹא הָיָה מַסְפִּיק אֶלֶף דּוֹלָר אוֹ לְכָל הַיּוֹתֵר אַלְפַּיִם?' שָׁאַל. הֵשִׁיב לוֹ הַמֶּלֶךְ: 'מֶלֶךְ לֹא יָכוֹל לְהַרְשׁוֹת לְעַצְמוֹ לָתֵת מַתָּנָה שֶׁל אֶלֶף אוֹ אַלְפַּיִם דּוֹלָר. מֶלֶךְ הוּא הַ'כֶּתֶר' שֶׁל הָאֻמָּה, וּכְשֶׁהוּא נוֹתֵן מַתָּנָה, הִיא חַיֶּבֶת לִהְיוֹת מַתָּנָה מַלְכוּתִית'.

הַמַּסְקָנָה מִסִּפּוּר זֶה צְרִיכָה לִהְיוֹת בְּעִנְיַן הַתְּפִלָּה. אִם לַמֶּלֶךְ הַמָּרוֹקָאִי אֵין בְּעָיָה לְהַעֲנִיק חֲמִשִּׁים אֶלֶף דּוֹלָר לְיֶלֶד בַּר מִצְוָה, הֲרֵי עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁכַּאֲשֶׁר אָדָם שׁוֹטֵחַ אֶת בַּקָּשׁוֹתָיו לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יֵשׁ בְּיַד מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים לְהַעֲנִיק לוֹ אֶת כָּל מַה שֶּׁהוּא מְבַקֵּשׁ, שֶׁהֲרֵי הַכֹּל נָתוּן בְּיָדָיו, וְאֵין מִי שֶׁיֹּאמַר לוֹ מַה תַּעֲשֶׂה וּמַה תִּפְעַל. וְזֶה מַה שֶּׁאָנוּ אוֹמְרִים בִּתְהִלִּים: "הַרְחֵב פִּיךָ וַאֲמַלְּאֵהוּ", וְכָתַב רַשִּׁ"י (בְּרָכוֹת נ.) 'לִשְׁאֹל כָּל תַּאֲוָתְךָ', דְּהַיְנוּ שֶׁאָדָם יָכוֹל לְהַרְחִיב אֶת פִּיו בַּתְּפִלָּה וּלְבַקֵּשׁ גַּם עַל הַדְּבָרִים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר, כִּי גָּדוֹל מַלְכֵּנוּ לְמַלֵּא כָּל מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ.

תְּפִלָּה הִיא הַבִּטּוּי הַמַּעֲשִׂי שֶׁל הָאֱמוּנָה. יְהוּדִי שֶׁמַּאֲמִין וּמִתְפַּלֵּל בִּתְמִימוּת, זוֹכֶה לְקֶשֶׁר יָשִׁיר עִם בּוֹרֵא עוֹלָם. כְּשֶׁיְּהוּדִי פּוֹנֶה אֶל בּוֹרֵא עוֹלָם בַּמִּלִּים שֶׁלּוֹ וּבַשָּׂפָה שֶׁלּוֹ וּמְשַׁתֵּף אוֹתוֹ בְּחַיָּיו בְּאֹפֶן חַי וּפָעִיל, זוֹכֶה שֶׁתְּפִלָּתוֹ מְיַצֶּרֶת כֵּלִים לְקַבֵּל בָּהֶם אֶת הַשֶּׁפַע, וּכְכָל שֶׁהָאֱמוּנָה וְהַתְּפִלָּה שְׁלֵמִים יוֹתֵר, כָּךְ הַכֵּלִים יָפִים וּשְׁלֵמִים יוֹתֵר. (בְּךָ בָּטַחְנוּ)

	תזריע מצורע תשפ"א
	לַהֲפֹךְ אֶת הַנֶּגַע לְעֹנֶג!
	"קַח לְךָ סַמִּים נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה סַמִּים וּלְבֹנָה זַכָּה" (ל-לד) בְּיַלְקוּט מֵעַם לֹעֵז מוּבָא סִפּוּר מִמִּדְרָשׁ הַנֶּעֱלָם: מַעֲשֶׂה בְּרַב אַחָא שֶׁהִגִּיעַ לְעִיר אַחַת, שֶׁמַּגֵּפָה עָשְׂתָה בָּהּ שַׁמּוֹת שִׁבְעָה יָמִים. בָּאוּ לְפָנָיו וְסִפְּרוּ צָרָתָם: הַמַּגֵּפָה הוֹלֶכֶת וְגוֹבֶרֶת, מַה יַּעֲשׂוּ. אָמַר: נַעֲלֶה לְבֵית הַכְּנֶסֶת לְהִתְפַּלֵּל שֶׁתֵּעָצֵר. עוֹדָם הוֹלְכִים, בָּאוּ לִקְרָאתָם וְסִפְּרוּ שֶׁאֲנָשִׁים נוֹסָפִים מֵתוּ, וַאֲחֵרִים גּוֹסְסִים. אָמַר: מֵאַחַר שֶׁהַפֻּרְעָנוּת קָשָׁה וְהַזְּמַן דּוֹחֵק, לֹא נַעֲלֶה לְבֵית הַכְּנֶסֶת. אֶלָּא הָבוּ לִי אַרְבָּעִים אֲנָשִׁים יִרְאֵי שָׁמַיִם, וְיֵלְכוּ עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה לְאַרְבַּע רוּחוֹת הָעִיר, וְיֹאמְרוּ "פִּטּוּם הַקְּטֹרֶת" שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים. לְאַחַר שֶׁעָשׂוּ כֵן שְׁלָחָם לְבָתֵּי הַחוֹלִים, שֶׁיֹּאמְרוּ שָׁם "פִּטּוּם הַקְּטֹרֶת" וְיוֹסִיפוּ לוֹמַר: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן קַח אֶת הַמַּחְתָּה וְתֶן עָלֶיהָ אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ וְשִׂים קְטֹרֶת וְהוֹלֵךְ מְהֵרָה אֶל הָעֵדָה וְכַפֵּר עֲלֵיהֶם", עַד: "וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה" (בַּמִּדְבָּר יז-יא). עָשׂוּ כִּדְבָרָיו, וְהַמַּגֵּפָה נֶעֶצְרָה וְהַחוֹלִים נִרְפְּאוּ. וְשָׁמְעוּ בַּת קוֹל אוֹמֶרֶת לַמַּזִּיקִים: עִמְדוּ וְאַל תּוֹסִיפוּ לְהַזִּיק בְּעִיר זוֹ, לְפִי שֶׁאֵין הַדִּין שׁוֹלֵט בָּהֶם. נִרְדַּם רַב אַחָא מֵרֹב חֻלְשָׁה, וְאָמְרוּ לוֹ בַּחֲלוֹם: כְּשֵׁם שֶׁבִּטַּלְתָּ מִן הָעִיר אֶת הַמַּגֵּפָה, כָּךְ עָלֶיךָ לְהַחֲזִירָם בִּתְשׁוּבָה, שֶׁאֵין קִיּוּם לְזֶה בְּלֹא זֶה, כִּי בַּעֲווֹנָם נִגְזְרָה הַמַּגֵּפָה. סִפֵּר אֶת הַדְּבָרִים לְאַנְשֵׁי הָעִיר וְחָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה, וְשִׁנָּה שְׁמָהּ מִטַּרְשָׁא לְמָתָא מְחַסְיָא, הַיְנוּ עִיר הָרַחֲמִים. וְהָיָה שֵׁם הָעִיר לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם תָּמִיד, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָשׁוּבוּ לַחְטֹא. מַעֲשֶׂה הָיָה בְּעִיר הַקֹּדֶשׁ יְרוּשָׁלַיִם, לִפְנֵי כְּשִׁבְעִים שָׁנָה. לַגָּאוֹן רַבִּי נְחֶמְיָה בֶּקֶר זצ"ל נוֹלַד בֵּן. מִיָּד לְאַחַר לֵדַת הַבֵּן הָיְתָה הַיּוֹלֶדֶת בְּסַכָּנַת נְפָשׁוֹת, עַד שֶׁאָמְרוּ הָרוֹפְאִים וּבְרֹאשָׁם הָרוֹפֵא הַמְפֻרְסָם ד"ר שִׁיקְלוּשׁ, שֶׁחַיָּבִים לְנַתֵּחַ אֶת הַיּוֹלֶדֶת כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת חַיֶּיהָ, אֲבָל עֲלֵיהֶם לָדַעַת, שֶׁהָרַךְ הַנּוֹלָד יִשָּׁאֵר לָהֶם 'בֵּן יָחִיד', כִּי לֹא תּוּכַל הָאִשָּׁה לָלֶדֶת עוֹד. בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן הֶחְלִיט רַבִּי נְחֶמְיָה לִשְׁאֹל אֶת דַּעַת קָדְשׁוֹ שֶׁל הַחֲזוֹן אִישׁ הַאִם לַעֲשׂוֹת אֶת הַנִּתּוּחַ אוֹ לֹא. בְּאוֹתָם הַיָּמִים לֹא הָיוּ הַדְּרָכִים מְצוּיוֹת כְּהַיּוֹם, וְהַדֶּרֶךְ מִירוּשָׁלַיִם לִבְנֵי בְּרַק אָרְכָה כַּמָּה שָׁעוֹת בְּטִלְטוּלֵי דֶּרֶךְ קָשִׁים. בְּבוֹאוֹ לִפְנֵי הַחֲזוֹן אִישׁ, הָיָה הָרַב בִּנְטִילַת יָדַיִם לִפְנֵי תְּפִלַּת מִנְחָה. אָמַר לוֹ רַבִּי נְחֶמְיָה: "בָּאתִי הֵנָּה בִּשְׁאֵלַת פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ." "שְׁאַל נָא אֶת שְׁאֵלָתְךָ", אָמַר לוֹ הַחֲזוֹן אִישׁ. גּוֹלֵל רַבִּי נְחֶמְיָה בְּאָזְנֵי הַחֲזוֹן אִישׁ אֶת מַצַּב אִשְׁתּוֹ, וַיַּעַן לוֹ הַחֲזוֹן אִישׁ: "וְכִי מַה שְּׁאֵלָה יֵשׁ כָּאן, הֲרֵי פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ יֵשׁ בַּדָּבָר, עֲלֵיכֶם לְקַיֵּם אֶת צִוּוּי הָרוֹפְאִים וּלְנַתְּחָהּ". לְאַחַר מִכֵּן שְׁאָלוֹ הַחֲזוֹן אִישׁ הַאִם כְּבָר הִתְפַּלֵּל מִנְחָה. מִשֶּׁעָנָה בִּשְׁלִילָה, אָמַר לוֹ הַחֲזוֹן אִישׁ: "הִתְפַּלֵּל עִמָּנוּ". אַחַר תְּפִלַּת מִנְחָה רָצָה רַבִּי נְחֶמְיָה לְמַהֵר לַחֲזֹר לְעִיר הַקֹּדֶשׁ יְרוּשָׁלַיִם, אַךְ הַחֲזוֹן אִישׁ קָרָא לוֹ וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ: "חֲזֹר עַל שְׁאֵלָתְךָ". רַבִּי נְחֶמְיָה חָזַר עַל שְׁאֵלָתוֹ, וְהִנֵּה אוֹמֵר לוֹ הַחֲזוֹן אִישׁ: "סַע לְבֵיתְךָ לְשָׁלוֹם וְאַל תַּעֲשׂוּ אֶת הַנִּתּוּחַ." "וַהֲרֵי הָרַב אָמַר לִי שֶׁאֵיזוֹ שְׁאֵלָה יֵשׁ כָּאן, פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ דּוֹחֶה כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ", שָׁאַל אֶת הָרַב. "כָּאן לִפְנֵי מִנְחָה וְכָאן לְאַחַר מִנְחָה", עָנָה לוֹ הַחֲזוֹן אִישׁ. כְּשֶׁחָזַר לְבֵית הַחוֹלִים וּתְשׁוּבַת הַחֲזוֹן אִישׁ בְּפִיו - רָגְזוּ עָלָיו הָרוֹפְאִים מְאוֹד בְּצַעֲקָתָם כִּי רַבָּה, כִּי הֲרֵי בְּעִסְקֵי נְפָשׁוֹת עוֹסְקִים אָנוּ, וְהֵיאַךְ אֶפְשָׁר לְהַסְכִּים שֶׁלֹּא לְנַתְּחָהּ, כִּי לְדַעַת הָרוֹפְאִים הָיָה זֶה בְּגֶדֶר 'מְאַבֵּד עַצְמוֹ לָדַעַת'. אַךְ הוּא עָנָה לְעֻמָּתָם: הָרַב אָמַר שֶׁלֹּא לְנַתֵּחַ. לְאַחַר כַּמָּה יָמִים נִתְגַּלָּה גֹּדֶל הַנֵּס, כִּי מָצְאוּ בְּגוּפָהּ שֶׁל הַיּוֹלֶדֶת זִהוּם, וְסַכָּנָה גְּדוֹלָה אִם הָיָה מִתְבַּצֵּעַ הַנִּתּוּחַ. אָכֵן הָאִשָּׁה הֶאֱרִיכָה יָמִים וְשָׁנִים, וְאַף יָלְדָה לְאַחַר מִכֵּן עוֹד תִּשְׁעָה בָּנִים וּבָנוֹת בִּבְרִיאוּת שְׁלֵמָה. בַּשִּׁבְעָה שֶׁל הָאַבָּא סִפְּרוּ בְּנֵי הַמָּנוֹחַ: כָּל יָמָיו שֶׁל אָבִינוּ הָיָה חוֹזֵר בְּפָנֵינוּ: "הַבִּיטוּ וּרְאוּ, אַף אֵצֶל אָדָם גָּדוֹל כְּהַחֲזוֹן אִישׁ, אֵיזֶה נַפְקָא מִינָהּ הָיָה לִפְנֵי מִנְחָה וּלְאַחֲרֶיהָ, כִּי בִּתְפִלָּה אַחַת אֶפְשָׁר לְאָדָם לְהַפֵּךְ מַצָּבוֹ וּמַעֲמָדוֹ לְבִלְתִּי הַכֵּר, לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה". וְאִם יֹאמַר הָאָדָם שֶׁרַק מִנְחָה שֶׁל הַחֲזוֹן אִישׁ פּוֹעֶלֶת פְּעֻלָּתָהּ, תְּשׁוּבָתוֹ בְּדִבְרֵי הַ'שְּׂפַת אֱמֶת', שֶׁאִם הָיָה יְהוּדִי אֶחָד, וַאֲפִלּוּ יְהוּדִי פָּשׁוּט, מִתְפַּלֵּל פַּעַם אַחַת עַל כְּנִיסַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הָיָה פּוֹעֵל בִּתְפִלָּתוֹ. (בְּאֵר הַפָּרָשָׁה) סִפֵּר הַגָּאוֹן הָרַב יִצְחָק זִילְבֶּרְשְׁטֵיין סִפּוּר שֶׁהִתְרַחֵשׁ לִפְנֵי כְּשִׁשִּׁים שָׁנָה. זְכוּרָנִי כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי בִּשְׁוַיְץ בַּתְּקוּפָה הַהִיא, כָּל הַמְּדִינָה דִּבְּרָה עַל כָּךְ. חָמִיו שֶׁל מֶלֶךְ מָרוֹקוֹ הָיָה אָדָם פָּשׁוּט שֶׁהִתְגּוֹרֵר בִּכְפָר קָטָן הַרְחֵק מֵעִיר הַבִּירָה. כַּאֲשֶׁר רָצָה הַמֶּלֶךְ לְבַקֵּר אֶת חָמִיו, הוּא עָשָׂה זֹאת בְּאִישׁוֹן לַיִל, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַטְרִיחַ אֶת שַׁיֶּרֶת הַמְאַבְטְחִים הַנּוֹסַעַת בְּדֶרֶךְ כְּלָל צָמוּד לְפָמַלְיַת הַמֶּלֶךְ. לְיַד בֵּית חָמִיו שֶׁל הַמֶּלֶךְ הִתְגּוֹרֵר יְהוּדִי פָּשׁוּט, שֶׁהָיָה אִישׁ טוֹב לֵב וְחָמִיו שֶׁל הַמֶּלֶךְ הוֹקִירוֹ וְחִבֵּב אוֹתוֹ מְאוֹד. מוּבָן שֶׁבְּתוֹר שָׁכֵן יָדַע הַיְּהוּדִי עַל בִּקּוּרָיו שֶׁל הַמֶּלֶךְ אֵצֶל חָמִיו, אֲבָל לֹא גִּלָּה עַל כָּךְ לְאַף אֶחָד. פַּעַם פָּנָה הַיְּהוּדִי אֶל שְׁכֵנוֹ וְאָמַר לוֹ: "עֲשֵׂה לִי טוֹבָה, כַּאֲשֶׁר חֲתָנְךָ הַמֶּלֶךְ חַסַן יַגִּיעַ אֵלֶיךָ לְבִקּוּר בְּאִישׁוֹן לַיִל, תִּדְפֹּק אֶצְלִי בַּדֶּלֶת. אֲנִי רוֹצֶה לְהִכָּנֵס אֵלֶיךָ לִזְמַן קָצָר מְאוֹד, כִּי אֲנִי מְעֻנְיָן לְבָרֵךְ עַל חֲתָנְךָ אֶת הַבְּרָכָה 'בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁנָּתַן מִכְּבוֹדוֹ לְבָשָׂר וָדָם'". חָמִיו שֶׁל הַמֶּלֶךְ נַעֲנָה לַבַּקָּשָׁה, וְאָכֵן לֹא עָבְרוּ לֵילוֹת רַבִּים וְהוּא דּוֹפֵק עַל דֶּלֶת שְׁכֵנוֹ הַיְּהוּדִי, וּמוֹדִיעַ לוֹ שֶׁהַמֶּלֶךְ נִמְצָא בְּבֵיתוֹ. הַיְּהוּדִי נִכְנַס, וְהֵבִיא אִתּוֹ גַּם אֶת בְּנוֹ הַקָּטָן, שֶׁעָמַד לַחְגֹּג בְּעוֹד יָמִים סְפוּרִים אֶת יוֹם בַּר הַמִצְוָה שֶׁלּוֹ, וּשְׁנֵיהֶם קַדּוּ לְפָנָיו וּבֵרְכוּ אֶת הַבְּרָכָה. הַמֶּלֶךְ חַסַן הִתְעַנְיֵן מַה הִיא בְּרָכָה זוֹ, וְהַשָּׁכֵן הַיְּהוּדִי תִּרְגֵּם לוֹ אֶת הַבְּרָכָה לַשָּׂפָה הָעַרְבִית. הַמֶּלֶךְ הִתְרַגֵּשׁ מְאוֹד, וְחָמִיו גַּם צִיֵּן בְּפָנָיו שֶׁהַיְּהוּדִי הַזֶּה הוּא אָדָם טוֹב לֵב בִּמְיֻחָד, וְאָהוּב מְאוֹד עַל כָּל תּוֹשָׁבֵי הַכְּפָר. הַמֶּלֶךְ מִתְעַנְיֵן עַל גִּילוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד, וְהַיְּהוּדִי מְסַפֵּר לוֹ שֶׁעוֹד מִסְפַּר יָמִים הוּא מִתְכּוֹנֵן לַחְגֹּג אֶת בַּר הַמִּצְוָה שֶׁלּוֹ, תּוֹךְ שֶׁהוּא מַסְבִּיר וּמְפָרֵט בִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ מַה הִיא בַּר מִצְוָה, וְעַל קִיּוּם הַמִּצְווֹת בִּכְלָל. חַסַן שָׁמַע אֵת כָּל הַדְּבָרִים, וּמוֹצִיא מִכִּיסוֹ פִּנְקַס צֶ'קִים שֶׁל בֵּית הַמְּלוּכָה הַמָּרוֹקָאִי. 'מְצָאתֶם חֵן בְּעֵינַי, וַאֲנִי רוֹצֶה לָתֵת מַתָּנָה לְבִנְךָ, לִקְרַאת הַבַּר הַמִּצְוָה שֶׁלּוֹ', אָמַר הַמֶּלֶךְ. וּמָה הַסְּכוּם שֶׁהָיָה כָּתוּב בַּצֵּ'ק הַמַּלְכוּתִי? חֲמִשִּׁים אֶלֶף דּוֹלָר טָבִין וּתְקִלִּין! וְצָרִיךְ לִזְכֹּר שֶׁהָיָה זֶה לִפְנֵי שִׁשִּׁים שָׁנָה. הָאָב הָיָה הָמוּם. 'לְשֵׁם מָה אַתָּה צָרִיךְ לָתֵת, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, סְכוּם עָצוּם שֶׁכָּזֶה? וְכִי לֹא הָיָה מַסְפִּיק אֶלֶף דּוֹלָר אוֹ לְכָל הַיּוֹתֵר אַלְפַּיִם?' שָׁאַל. הֵשִׁיב לוֹ הַמֶּלֶךְ: 'מֶלֶךְ לֹא יָכוֹל לְהַרְשׁוֹת לְעַצְמוֹ לָתֵת מַתָּנָה שֶׁל אֶלֶף אוֹ אַלְפַּיִם דּוֹלָר. מֶלֶךְ הוּא הַ'כֶּתֶר' שֶׁל הָאֻמָּה, וּכְשֶׁהוּא נוֹתֵן מַתָּנָה, הִיא חַיֶּבֶת לִהְיוֹת מַתָּנָה מַלְכוּתִית'. הַמַּסְקָנָה מִסִּפּוּר זֶה צְרִיכָה לִהְיוֹת בְּעִנְיַן הַתְּפִלָּה. אִם לַמֶּלֶךְ הַמָּרוֹקָאִי אֵין בְּעָיָה לְהַעֲנִיק חֲמִשִּׁים אֶלֶף דּוֹלָר לְיֶלֶד בַּר מִצְוָה, הֲרֵי עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁכַּאֲשֶׁר אָדָם שׁוֹטֵחַ אֶת בַּקָּשׁוֹתָיו לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יֵשׁ בְּיַד מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים לְהַעֲנִיק לוֹ אֶת כָּל מַה שֶּׁהוּא מְבַקֵּשׁ, שֶׁהֲרֵי הַכֹּל נָתוּן בְּיָדָיו, וְאֵין מִי שֶׁיֹּאמַר לוֹ מַה תַּעֲשֶׂה וּמַה תִּפְעַל. וְזֶה מַה שֶּׁאָנוּ אוֹמְרִים בִּתְהִלִּים: "הַרְחֵב פִּיךָ וַאֲמַלְּאֵהוּ", וְכָתַב רַשִּׁ"י (בְּרָכוֹת נ.) 'לִשְׁאֹל כָּל תַּאֲוָתְךָ', דְּהַיְנוּ שֶׁאָדָם יָכוֹל לְהַרְחִיב אֶת פִּיו בַּתְּפִלָּה וּלְבַקֵּשׁ גַּם עַל הַדְּבָרִים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר, כִּי גָּדוֹל מַלְכֵּנוּ לְמַלֵּא כָּל מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ. תְּפִלָּה הִיא הַבִּטּוּי הַמַּעֲשִׂי שֶׁל הָאֱמוּנָה. יְהוּדִי שֶׁמַּאֲמִין וּמִתְפַּלֵּל בִּתְמִימוּת, זוֹכֶה לְקֶשֶׁר יָשִׁיר עִם בּוֹרֵא עוֹלָם. כְּשֶׁיְּהוּדִי פּוֹנֶה אֶל בּוֹרֵא עוֹלָם בַּמִּלִּים שֶׁלּוֹ וּבַשָּׂפָה שֶׁלּוֹ וּמְשַׁתֵּף אוֹתוֹ בְּחַיָּיו בְּאֹפֶן חַי וּפָעִיל, זוֹכֶה שֶׁתְּפִלָּתוֹ מְיַצֶּרֶת כֵּלִים לְקַבֵּל בָּהֶם אֶת הַשֶּׁפַע, וּכְכָל שֶׁהָאֱמוּנָה וְהַתְּפִלָּה שְׁלֵמִים יוֹתֵר, כָּךְ הַכֵּלִים יָפִים וּשְׁלֵמִים יוֹתֵר. (בְּךָ בָּטַחְנוּ)