הַגָּאוֹן מִטְּשִׁיבִּין הוֹדִיעַ פַּעַם לְבַעַל מַאֲפִיַּת מַצּוֹת, שֶׁלְּמָחֳרַת הַיּוֹם הוּא מִתְכּוֹנֵן לְהַגִּיעַ לְבִקּוּר בַּמַּאֲפִיָּה שֶׁלּוֹ, כְּדֵי לִבְדֹּק אֶת סִדּוּרֵי הַכַּשְׁרוּת וְאֶת טִיב הַמַּצּוֹת. בַּעַל הַמַּאֲפִיָּה רָצָה לְהוֹכִיחַ שֶׁהַפּוֹעֲלִים שֶׁלּוֹ עוֹבְדִים כָּרָאוּי, וְכִי הֵם מְהִירִים וּזְרִיזִים בִּמְלַאכְתָּם. עַל כֵּן הִזְהִירָם, קֹדֶם לְבוֹא הַגָּאוֹן, שֶׁכַּאֲשֶׁר יַגִּיעַ הָאוֹרֵחַ רַם-הַמַּעֲלָה, יַעַבְדוּ מַהֵר יוֹתֵר מִמְּהִירוּתָם הָרְגִילָה... מִשֶּׁהִגִּיעַ הַגָּאוֹן וְהִתְבּוֹנֵן בַּנַּעֲשֶׂה בַּמַּאֲפִיָּה, הוֹדִיעַ לְבַעַל הַבַּיִת שֶׁאָמְנָם סִדּוּרֵי הַכַּשְׁרוּת עוֹנִים עַל הַתֶּקֶן הָרָצוּי, אֲבָל "לֹא אֶקְנֶה אֶצְלְךָ אֶת הַמַּצּוֹת שֶׁלִּי לְחַג הַפֶּסַח". מִשֶּׁהִתְפַּלֵּא בַּעַל הַבַּיִת עַל כָּךְ, אָמַר לוֹ הָרַב, שֶׁהִרְגִּישׁ שֶׁהָעֲבוֹדָה שֶׁל הַפּוֹעֲלִים נַעֲשֵׂית בִּמְהִירוּת יוֹתֵר מֵהָרָגִיל: "הֵבַנְתִּי שֶׁרָדִיתָ בַּפּוֹעֲלִים, וּמַצּוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל יְדֵי רְדִיַּת הַפּוֹעֲלִים אֵינָן טוֹבוֹת... מֻתָּר לְרַדֵּד אֶת הַמַּצּוֹת, לֹא לִרְדּוֹת"...

הַ"בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ" שֶׁנִּפְגַּם כָּאן, פּוֹגֵם בְּטִיב הַמַּצּוֹת וּבְכַשְׁרוּתָן, אָמַר הַגָּאוֹן מִטְּשִׁיבִּין. )עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ(