Otzarot-Article

"וּרְאֵה אֶת הָאָרֶץ" (כה-יז) בְּפָרָשָׁתֵנוּ כָּתוּב: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה, עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה וּרְאֵה אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל", וְהֶמְשֵׁכוֹ שֶׁל הַכָּתוּב - בְּסוֹף סֵפֶר דְּבָרִים: "וַיַּרְאֵהוּ ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ, אֶת הַגִּלְעָד עַד דָּן, וְאֵת כָּל נַפְתָּלִי, וְאֶת אֶרֶץ אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה, וְאֵת כָּל אֶרֶץ יְהוּדָה עַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן, וְאֶת הַנֶּגֶב" - כַּיָּדוּעַ, הָיָה זֶה בִּסְבִיבוֹת הָעִיר יְרִיחוֹ, מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן. אֵין שָׁם הַר כֹּה רָם וְנִשָּׂא הַמְאַפְשֵׁר לִרְאוֹת מִן הַנֶּגֶב וְעַד לַגִּלְעָד, וּלְהַשְׁקִיף עַד הַיָּם הַתִּיכוֹן. אֶלָּא מַאי, הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ הֶרְאָהוּ כָּל זֹאת בְּמַחֲזֵה הַנְּבוּאָה, כְּשֵׁם שֶׁהֶרְאָהוּ אֶת כָּל הַדּוֹרוֹת וְהַקּוֹרוֹת עַד לִתְקוּפָתֵנוּ וְעַד לַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה, כְּפִי שֶׁמְּקֻבָּל בְּיַד חֲכָמִים.

וְכָאן נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: אִם בְּלָאו הָכִי נִזְקַק לְמַחֲזֵה נְבוּאָה, לְשֵׁם מָה הָיָה עָלָיו לַעֲלוֹת לָהָר? יַעֲמֹד בָּעֵמֶק וְיַחֲזֶה בָּאַסְפַּקְלַרְיָה הַמְּאִירָה!

הַתְּשׁוּבָה יְסוֹדִית הִיא, וּמְהַוָּה מֶסֶר לְכֻלָּנוּ: בַּמָּרוֹם מוּכָנִים לְהַקְנוֹת לָנוּ הַשָּׂגוֹת מְרוֹמָמוֹת - בִּתְנַאי שֶׁבָּרִאשׁוֹנָה נַעֲלֶה לַפִּסְגָּה אֵלֶיהָ נוּכַל לְהַעְפִּיל בְּכוֹחֵנוּ. כְּשֶׁנַּעֲשֶׂה אֶת שֶׁלָּנוּ, כְּשֶׁנִּתְאַמֵּץ כִּיכָלְתֵּנוּ, רַק אָז יַשְׁפִּיעוּ עָלֵינוּ מִמָּרוֹם בְּמִדָּה גְּדוּשָׁה, שֶׁפַע הַשָּׂגוֹת מְרוֹמָמוֹת וַהֲבָנוֹת נַעֲלוֹת. רַק אִם נִפְתַּח בַּתְּחִלָּה פֶּתַח, וְלוּ כְּחֻדּוֹ שֶׁל מַחַט, יִפְתְּחוּ לְפָנֵינוּ שַׁעַר עֲנָק.

בָּחוּר אֶחָד פּוֹנֶה לְאָבִיו: "אַבָּא, אֲנִי רוֹצֶה לִנְסֹעַ לְטִיּוּל בַּמִּזְרָח הָרָחוֹק, וַאֲנִי צָרִיךְ שֶׁתַּעֲזֹר לִי עִם 10,000 ₪".

מֵשִׁיב הָאָב: "אֲנִי מוּכָן לַעֲזֹר לְךָ, בִּתְנַאי שֶׁתַּבְטִיחַ לִי שֶׁבְּכָל יוֹם בְּחוּ"ל אַתָּה מֵנִיחַ תְּפִלִּין".

הַבֵּן מַבְטִיחַ, הָאָב נוֹתֵן לוֹ תְּפִלִּין מְיֻחָדוֹת, וְהַבֵּן נוֹסֵעַ לְחוּ"ל וּמְחַכֶּה שֶׁהָאָב יַעֲבִיר לוֹ אֶת הַכֶּסֶף.

כַּעֲבֹר שָׁבוּעַ מִתְקַשֵּׁר הַבֵּן לְאָבִיו: "נוּ, מָתַי תַּעֲבִיר לִי אֶת הַכֶּסֶף?"

שׁוֹאֵל הָאָב: "אַתָּה מֵנִיחַ תְּפִלִּין?". "בֶּטַח", מֵשִׁיב הַבֵּן, "כָּל יוֹם".

"אָז תּוֹךְ כַּמָּה יָמִים תְּקַבֵּל אֶת הַכֶּסֶף", אוֹמֵר הָאָב.

חוֹלְפִים שְׁבוּעַיִם, וְהַבֵּן מִתְקַשֵּׁר: "נוּ אַבָּא, מָה עִם הַכֶּסֶף?".

שׁוֹאֵל הָאָב: "אַתָּה מֵנִיחַ תְּפִלִּין כְּמוֹ שֶׁהִבְטַחְתָּ?" מֵשִׁיב הַבֵּן: "בָּרוּר, כָּל יוֹם מֵאָז שֶׁהִגַּעְתִּי!"

"אָז תּוֹךְ יוֹמַיִם תְּקַבֵּל אֶת הַכֶּסֶף", מַבְטִיחַ הָאָב.

כָּךְ זֶה נִמְשַׁךְ שְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים, עַד שֶׁהַבֵּן מִתְיָאֵשׁ, חוֹזֵר אַרְצָה וּמֵטִיחַ בְּאָבִיו: "לֹא אָמַרְתָּ לִי אֶת הָאֱמֶת. אֵיךְ אַתָּה נוֹתֵן לִי הַבְטָחָה שֶׁתַּעֲבִיר כֶּסֶף מִבְּלִי לְקַיֵּם?"

"אֲנִי לֹא קִיַּמְתִּי?!", צוֹחֵק הָאָב, "בּוֹא נִפְתַּח רֶגַע אֶת נַרְתִּיק הַתְּפִלִּין שֶׁהֵבֵאתִי לְךָ".

הַבֵּן, שֶׁלֹּא הֵבִין לְאָן חוֹתֵר הָאָב, פָּתַח אֶת הַנַּרְתִּיק, וְאָמַר לְאָבִיו: "נוּ..". "תּוֹצִיא אֶת הַתְּפִלִּין", בִּקֵּשׁ הָאָב.

הַבֵּן הוֹצִיא אֶת הַתְּפִלִּין, וּמִן הַנַּרְתִּיק נָשְׁרוּ 10,000 ש"ח בִּמְזֻמָּן...

בּוֹרֵא עוֹלָם אוֹמֵר לָנוּ: "יַקִּירַי, נָתַתִּי לָכֶם מִצְווֹת, תִּפְתְּחוּ אוֹתָן - שָׁם נִמְצָאִים כָּל הָאוֹצָרוֹת...".

בּוֹרֵא עוֹלָם לֹא מְבַקֵּשׁ מֵאִתָּנוּ הַרְבֵּה: "פִּתְחוּ לִי פֶּתַח כְּחֻדּוֹ שֶׁל מַחַט..." - רַק תִּפְתְּחוּ אֶת נַרְתִּיק הַתְּפִלִּין, עֲשׂוּ מַעֲשֶׂה טוֹב אֶחָד, קַבְּלוּ עַל עַצְמְכֶם מַשֶּׁהוּ חִיּוּבִי, וַ"אֲנִי אֶפְתַּח לָכֶם פֶּתַח כְּפִתְחוֹ שֶׁל אוּלָם" - תְּקַבְּלוּ הַכֹּל... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	פסח תשפ"א
	הַכַּעַס מְלַכְלֵךְ
	"וּרְאֵה אֶת הָאָרֶץ" (כה-יז) בְּפָרָשָׁתֵנוּ כָּתוּב: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה, עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה וּרְאֵה אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל", וְהֶמְשֵׁכוֹ שֶׁל הַכָּתוּב - בְּסוֹף סֵפֶר דְּבָרִים: "וַיַּרְאֵהוּ ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ, אֶת הַגִּלְעָד עַד דָּן, וְאֵת כָּל נַפְתָּלִי, וְאֶת אֶרֶץ אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה, וְאֵת כָּל אֶרֶץ יְהוּדָה עַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן, וְאֶת הַנֶּגֶב" - כַּיָּדוּעַ, הָיָה זֶה בִּסְבִיבוֹת הָעִיר יְרִיחוֹ, מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן. אֵין שָׁם הַר כֹּה רָם וְנִשָּׂא הַמְאַפְשֵׁר לִרְאוֹת מִן הַנֶּגֶב וְעַד לַגִּלְעָד, וּלְהַשְׁקִיף עַד הַיָּם הַתִּיכוֹן. אֶלָּא מַאי, הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ הֶרְאָהוּ כָּל זֹאת בְּמַחֲזֵה הַנְּבוּאָה, כְּשֵׁם שֶׁהֶרְאָהוּ אֶת כָּל הַדּוֹרוֹת וְהַקּוֹרוֹת עַד לִתְקוּפָתֵנוּ וְעַד לַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה, כְּפִי שֶׁמְּקֻבָּל בְּיַד חֲכָמִים. וְכָאן נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: אִם בְּלָאו הָכִי נִזְקַק לְמַחֲזֵה נְבוּאָה, לְשֵׁם מָה הָיָה עָלָיו לַעֲלוֹת לָהָר? יַעֲמֹד בָּעֵמֶק וְיַחֲזֶה בָּאַסְפַּקְלַרְיָה הַמְּאִירָה! הַתְּשׁוּבָה יְסוֹדִית הִיא, וּמְהַוָּה מֶסֶר לְכֻלָּנוּ: בַּמָּרוֹם מוּכָנִים לְהַקְנוֹת לָנוּ הַשָּׂגוֹת מְרוֹמָמוֹת - בִּתְנַאי שֶׁבָּרִאשׁוֹנָה נַעֲלֶה לַפִּסְגָּה אֵלֶיהָ נוּכַל לְהַעְפִּיל בְּכוֹחֵנוּ. כְּשֶׁנַּעֲשֶׂה אֶת שֶׁלָּנוּ, כְּשֶׁנִּתְאַמֵּץ כִּיכָלְתֵּנוּ, רַק אָז יַשְׁפִּיעוּ עָלֵינוּ מִמָּרוֹם בְּמִדָּה גְּדוּשָׁה, שֶׁפַע הַשָּׂגוֹת מְרוֹמָמוֹת וַהֲבָנוֹת נַעֲלוֹת. רַק אִם נִפְתַּח בַּתְּחִלָּה פֶּתַח, וְלוּ כְּחֻדּוֹ שֶׁל מַחַט, יִפְתְּחוּ לְפָנֵינוּ שַׁעַר עֲנָק. בָּחוּר אֶחָד פּוֹנֶה לְאָבִיו: "אַבָּא, אֲנִי רוֹצֶה לִנְסֹעַ לְטִיּוּל בַּמִּזְרָח הָרָחוֹק, וַאֲנִי צָרִיךְ שֶׁתַּעֲזֹר לִי עִם 10,000 ₪". מֵשִׁיב הָאָב: "אֲנִי מוּכָן לַעֲזֹר לְךָ, בִּתְנַאי שֶׁתַּבְטִיחַ לִי שֶׁבְּכָל יוֹם בְּחוּ"ל אַתָּה מֵנִיחַ תְּפִלִּין". הַבֵּן מַבְטִיחַ, הָאָב נוֹתֵן לוֹ תְּפִלִּין מְיֻחָדוֹת, וְהַבֵּן נוֹסֵעַ לְחוּ"ל וּמְחַכֶּה שֶׁהָאָב יַעֲבִיר לוֹ אֶת הַכֶּסֶף. כַּעֲבֹר שָׁבוּעַ מִתְקַשֵּׁר הַבֵּן לְאָבִיו: "נוּ, מָתַי תַּעֲבִיר לִי אֶת הַכֶּסֶף?" שׁוֹאֵל הָאָב: "אַתָּה מֵנִיחַ תְּפִלִּין?". "בֶּטַח", מֵשִׁיב הַבֵּן, "כָּל יוֹם". "אָז תּוֹךְ כַּמָּה יָמִים תְּקַבֵּל אֶת הַכֶּסֶף", אוֹמֵר הָאָב. חוֹלְפִים שְׁבוּעַיִם, וְהַבֵּן מִתְקַשֵּׁר: "נוּ אַבָּא, מָה עִם הַכֶּסֶף?". שׁוֹאֵל הָאָב: "אַתָּה מֵנִיחַ תְּפִלִּין כְּמוֹ שֶׁהִבְטַחְתָּ?" מֵשִׁיב הַבֵּן: "בָּרוּר, כָּל יוֹם מֵאָז שֶׁהִגַּעְתִּי!" "אָז תּוֹךְ יוֹמַיִם תְּקַבֵּל אֶת הַכֶּסֶף", מַבְטִיחַ הָאָב. כָּךְ זֶה נִמְשַׁךְ שְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים, עַד שֶׁהַבֵּן מִתְיָאֵשׁ, חוֹזֵר אַרְצָה וּמֵטִיחַ בְּאָבִיו: "לֹא אָמַרְתָּ לִי אֶת הָאֱמֶת. אֵיךְ אַתָּה נוֹתֵן לִי הַבְטָחָה שֶׁתַּעֲבִיר כֶּסֶף מִבְּלִי לְקַיֵּם?" "אֲנִי לֹא קִיַּמְתִּי?!", צוֹחֵק הָאָב, "בּוֹא נִפְתַּח רֶגַע אֶת נַרְתִּיק הַתְּפִלִּין שֶׁהֵבֵאתִי לְךָ". הַבֵּן, שֶׁלֹּא הֵבִין לְאָן חוֹתֵר הָאָב, פָּתַח אֶת הַנַּרְתִּיק, וְאָמַר לְאָבִיו: "נוּ..". "תּוֹצִיא אֶת הַתְּפִלִּין", בִּקֵּשׁ הָאָב. הַבֵּן הוֹצִיא אֶת הַתְּפִלִּין, וּמִן הַנַּרְתִּיק נָשְׁרוּ 10,000 ש"ח בִּמְזֻמָּן... בּוֹרֵא עוֹלָם אוֹמֵר לָנוּ: "יַקִּירַי, נָתַתִּי לָכֶם מִצְווֹת, תִּפְתְּחוּ אוֹתָן - שָׁם נִמְצָאִים כָּל הָאוֹצָרוֹת...". בּוֹרֵא עוֹלָם לֹא מְבַקֵּשׁ מֵאִתָּנוּ הַרְבֵּה: "פִּתְחוּ לִי פֶּתַח כְּחֻדּוֹ שֶׁל מַחַט..." - רַק תִּפְתְּחוּ אֶת נַרְתִּיק הַתְּפִלִּין, עֲשׂוּ מַעֲשֶׂה טוֹב אֶחָד, קַבְּלוּ עַל עַצְמְכֶם מַשֶּׁהוּ חִיּוּבִי, וַ"אֲנִי אֶפְתַּח לָכֶם פֶּתַח כְּפִתְחוֹ שֶׁל אוּלָם" - תְּקַבְּלוּ הַכֹּל... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)