Otzarot-Article

כָּל מִצְוָה – יַהֲלֹם!

"זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ" (ל-יג) הַתּוֹרָה צִוְּתָה עַל כָּל יְהוּדִי לְהָבִיא רַק מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל וְלֹא שֶׁקֶל שָׁלֵם, כְּדֵי לִרְמֹז שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁכְּבָר מְקַיְּמִים מִצְווֹת - עַל מְנָת שֶׁהֵן תִּתְקַבֵּלְנָה בַּשָּׁמַיִם צָרִיךְ סִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא. רַק הַצֵּרוּף שֶׁל הַמַּטְבֵּעַ שֶׁלָּנוּ עִם הַמַּטְבֵּעַ שֶׁל הָאֵשׁ, שֶׁאוֹתוֹ הֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, מַשְׁלִימִים יַחַד אֶת הַמִּצְוָה כְּדֵי שֶׁהִיא תִּהְיֶה מֻשְׁלֶמֶת.

בְּדוֹרֵנוּ, לְכָל מִצְוָה יֵשׁ עֵרֶךְ חָשׁוּב וְנִשְׂגָּב יוֹתֵר מֵהַדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים. גַּם בִּגְלַל הַקְּשָׁיִים הָרַבִּים שֶׁיֵּשׁ, וְגַם מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ מַחְסוֹר בַּמִּצְווֹת הַמַּגִּיעוֹת לַשָּׁמַיִם בְּכָל יוֹם. "בַּנְק הַמִּצְווֹת" נִמְצָא בְּ"גֵרָעוֹן", וְלָכֵן כָּל מִצְוָה, וְלוּ הַקְּטַנָּה בְּיוֹתֵר, מִתְקַבֶּלֶת בִּבְרָכָה, מִבְּלִי שֶׁבּוֹדְקִים יוֹתֵר מִדַּי בְּצִיצִיּוֹתָיו שֶׁל הָאָדָם שֶׁעָשָׂה אוֹתָהּ.

יַחַד עִם זֹאת, הֱיוֹת שֶׁקָּשֶׁה, מְחַלְּקִים סִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא גְּדוֹלָה יוֹתֵר לְמִי שֶׁרוֹצֶה לְהַצְלִיחַ! לְדֻגְמָה, בַּדּוֹרוֹת שֶׁעָבְרוּ, כְּדֵי לִהְיוֹת רֹאשׁ יְשִׁיבָה, רֹאשׁ כּוֹלֵל, אוֹ כְּדֵי לְחַבֵּר סֵפֶר, הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת גְּאוֹן הַדּוֹר, אַךְ הַיּוֹם - כָּל מִי שֶׁרַק מוֹסֵר קְצָת נֶפֶשׁ לְשֵׁם שָׁמַיִם – מַעֲנִיקִים לוֹ מִמָּרוֹם סִיּוּעַ לְלֹא גְּבוּל.

כַּאֲשֶׁר תִּינוֹק מְחַיֵּךְ לְהוֹרָיו – עֲבוּרָם זֶה עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ. כְּשֶׁהוּא עוֹשֶׂה אֶת הַצַּעַד הָרִאשׁוֹן – אֵין מְאֻשָּׁרִים מֵהֶם. כָּךְ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יָצְאוּ מִמִּצְרַיִם רַק בִּזְכוּת שְׁתֵּי מִצְווֹת בִּלְבַד, בִּזְכוּת דַּם הַפֶּסַח וְדַם הַמִּילָה (שְׁמוֹת יב-ז בְּרַשִׁ"י), כִּי הָיוּ בִּתְחִלַּת דַּרְכָּם וְלֹא קִבְּלוּ עֲדַיִן אֶת הַתּוֹרָה, לָכֵן כָּל מַעֲשֶׂה הָיָה נֶחְשָׁב כְּעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ.

מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה?

עָנִי הַמְחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים הוֹפִיעַ כַּאֲשֶׁר בְּנֵי הַבַּיִת אָכְלוּ אֶת קִנּוּחַ הַסְּעוּדָה. עֲקֶרֶת הַבַּיִת הִצִּיעָה לוֹ לִטְעֹם מֵהַלִּפְתָּן שֶׁהֵכִינָה. אִם הֶעָנִי יְסָרֵב וְיֹאמַר שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִטְעֹם מֵהַקִּנּוּחַ מִפְּנֵי שֶׁעֲדַיִן לֹא אָכַל אֶת הַמָּנָה הָעִקָּרִית - זֶה יִהְיֶה מְגֻחָךְ וְרַעֲבוֹנוֹ רַק יֵלֵךְ וְיִגְבַּר. אָדָם חָכָם, חוֹטֵף מִכָּל הַבָּא לַיָּד וְאוֹכֵל – כִּי כְּשֶׁרְעֵבִים לֹא מִתְפַּנְּקִים!

בַּדּוֹר הַיָּתוֹם שֶׁבּוֹ אָנוּ חַיִּים, כַּאֲשֶׁר מְעַטִּים הֵם הַבָּנִים הַנֶּאֱמָנִים לְאַבָּא, הַפְּרִיצוּת נוֹרָאָה, הַפְּשִׁיעָה גּוֹאָה וְהַחִנּוּךְ קְלוֹקֵל – הֶחָכָם שֶׁעֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ חוֹטֵף מִצְווֹת כְּכָל שֶׁרַק יוּכַל, לִפְנֵי שֶׁ"תִּגָּמֵר הַסְּעוּדָה" וְיַגִּידוּ "עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו"...

אָמַר רֹאשׁ יְשִׁיבַת הַמְקֻבָּלִים "בֵּית אֵ-ל", הַגָּאוֹן רַבִּי נִסִּים פֶּרֶץ זַצַ"ל בִּדְרָשָׁתוֹ: אָדָם צָרִיךְ לַחְשֹׁב מַה יָּצָא לוֹ מִכָּל עֲמָלוֹ שֶׁעָמַל בְּמֶשֶׁךְ יוֹמוֹ? כַּמָּה זְמַן הִקְדִּישׁ כְּדֵי לְפַרְנֵס אֶת נִשְׁמָתוֹ? כַּמָּה זְמַן הִסְפִּיק לִלְמֹד תּוֹרָה?

מָשָׁל לְאָדָם שֶׁנָּפְלָה לוֹ מַרְגָּלִית בְּתוֹךְ חוֹלוֹת הַיָּם. הוּא הִתְחִיל לְמַשֵּׁשׁ אֶת הַחוֹלוֹת, וּמִשֶּׁלֹּא מָצָא אֶת הַמַּרְגָּלִית, הֵבִיא מְסַנֶּנֶת וְהִתְחִיל לְסַנֵּן כַּמֻּיּוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁל חוֹל, בְּתִקְוָה לִמְצֹא אֶת אוֹצָרוֹ. אֶת הַחוֹלוֹת שֶׁסִּנֵּן, הִכְנִיס לְתוֹךְ פַּחִים גְּדוֹלִים. שָׁעוֹת רַבּוֹת עָמַל, וּלְפֶתַע מָצָא אֶת הָאֶבֶן הַיְקָרָה! הוּא רוֹקֵן עַל חוֹף הַיָּם אֶת הַחוֹלוֹת שֶׁסִּנֵּן, וְחָזַר לְבֵיתוֹ שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב.

בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַיּוֹם אָדָם עוֹבֵד לְפַרְנָסָתוֹ, אוֹכֵל, שׁוֹתֶה וְעוֹשֶׂה אֶת שְׁאָר צְרָכָיו, שֶׁהֲרֵי הוּא אֵינוֹ מַלְאָךְ, אַךְ הַאִם בְּתוֹךְ כָּל הַזְּמַן הַזֶּה הוּא גַּם מוֹצֵא אֶת הַ"מַּרְגָּלִית הַטּוֹבָה"?

אִם אֶת הַמַּרְגָּלִית לֹא מָצָא – מַה הוֹעִיל בְּכָל עֲמָלוֹ?! הֲרֵי בְּיָדוֹ רַק חוֹל, חֻלִּין, וְאִלּוּ הַנְּשָׁמָה נוֹתְרָה גּוֹוַעַת מֵרָעָב...

אָנוּ צְרִיכִים לָשִׂים לֵב, שֶׁלֹּא לַהֲפֹךְ אֶת הָעִקָּר לְטָפֵל וְאֶת הַטָּפֵל לָעִקָּר, שֶׁהֲרֵי אִם בֵּרֵךְ עַל הַטָּפֵל - לֹא פָּטַר אֶת הָעִקָּר!...

הָאָסוֹן נָחַת עַל מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל יַעֲקֹב בְּבַת אַחַת, כְּרַעַם בְּיוֹם בָּהִיר. יַעֲקֹב הָיָה מְפֻרְסָם בְּעִירוֹ בְּתוֹר תַּלְמִיד חָכָם, שַׁקְדָן וּמַתְמִיד בַּתּוֹרָה.

לַיְלָה אֶחָד, חָזַר אֶל בֵּית הוֹרָיו כְּשֶׁכָּל מַחְשְׁבוֹתָיו נְתוּנוֹת לַסֻּגְיָה שֶׁאוֹתָהּ לָמַד בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם. עַל דֶּלֶת הַמַּעֲלִית הִדְבִּיק 'וַעַד הַבַּיִת' פֶּתֶק: "סַכָּנָה! אֵין כְּנִיסָה! הַמַּעֲלִית מְקֻלְקֶלֶת!!!" יַעֲקֹב לֹא שָׂם לֵב לַשֶּׁלֶט, פָּתַח אֶת הַדֶּלֶת, וְשָׁלַח אֶת רַגְלוֹ אֶל תּוֹךְ הַמַּעֲלִית. כַּאֲשֶׁר הִבְחִין שֶׁרִצְפַּת הַמַּעֲלִית נֶעֶלְמָה וּפִיר הַמַּעֲלִית פָּתוּחַ לְפָנָיו, כְּבָר הָיָה מְאֻחָר מִדַּי. הוּא אִבֵּד אֶת שִׁוּוּי מִשְׁקָלוֹ וְנָחַת הַיְשֵׁר אֶל תּוֹךְ פִּיר הַמַּעֲלִית, בְּגֹבַהּ שֶׁל כַּמָּה קוֹמוֹת.

עַד מְהֵרָה הִתְגַּלָּה הָאָסוֹן. צֶוֶת הַחִלּוּץ הֶעֱלָה אוֹתוֹ מֵהַפִּיר, אַךְ מַצָּבוֹ הָרְפוּאִי הָיָה מֻגְדָּר "קָשֶׁה בְּיוֹתֵר".

לְאַחַר סִדְרַת צִלּוּמִים בְּבֵית הַחוֹלִים, הִתְגַּלָּה כִּי עַמּוּד הַשִּׁדְרָה שֶׁלּוֹ נִשְׁבַּר, וְגַם אִם גּוּפוֹ יִשְׂרֹד אֶת עָצְמַת הַנְּפִילָה - הוּא לֹא יוּכַל לָלֶכֶת יוֹתֵר עַל רַגְלָיו. בַּצַּר לָהֶם, פָּנוּ הוֹרָיו אֶל הָאַדְמוֹ"ר מִצַּאנְז בַּעַל הַ"שֶּׁפַע חַיִּים" זַצַ"ל, וְסִפְּרוּ לוֹ אֶת כָּל אֲשֶׁר אֵרַע. הָרַבִּי בֵּרֵךְ אֶת בְּנָם בִּרְפוּאָה שְׁלֵמָה וְהִתְיַשֵּׁב לִלְמֹד מִיָּד אֶת הִלְכוֹת טְרֵפוֹת בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ. כְּשֶׁסִּיֵּם, כָּתַב תְּשׁוּבָה אֲרֻכָּה בַּהֲלָכָה וּלְבַסּוֹף קָרָא כַּמָּה פִּרְקֵי תְּהִלִּים לִרְפוּאָתוֹ שֶׁל הַבָּחוּר.

הִתְפַּלְּאוּ בְּנֵי הַבַּיִת: מַדּוּעַ שִׁנָּה הָרַבִּי מִסֵּדֶר לִמּוּדוֹ וּבָחַר לִלְמֹד דַּוְקָא הִלְכוֹת "טְרֵפוֹת"?

כְּשֶׁהִבְחִין בִּתְמִיהָתָם, הִסְבִּיר: "הַפְּגִיעָה בְּעַמּוּד הַשִּׁדְרָה, נֶחְשֶׁבֶת עַל פִּי רֹב הַדֵּעוֹת מוּם שֶׁאֵין לוֹ מַרְפֵּא. לָכֵן עָמַלְתִּי וְיָגַעְתִּי בְּשִׁיטוֹת הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים לְהוֹכִיחַ שֶׁהַמּוּם הַזֶּה כֵּן יָכוֹל לְהִתְרַפֵּא, וּפָסַקְתִּי הֲלָכָה כְּמוֹתָם".

וְאָכֵן כָּךְ הָיָה. לְתַדְהֵמָתָם שֶׁל הָרוֹפְאִים, מַצָּבוֹ שֶׁל יַעֲקֹב הִשְׁתַּפֵּר פְּלָאִים וּלְאַחַר תְּקוּפַת שִׁקּוּם אֲרֻכָּה, הִצְלִיחַ לָלֶכֶת עַל רַגְלָיו כִּבְיָמִים יָמִימָה!

הַתּוֹרָה הִיא זוֹ שֶׁקּוֹבַעַת אֶת הַמְּצִיאוּת בִּבְרִיאָה, שֶׁהֲרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִסְתַּכֵּל בַּתּוֹרָה וְרַק אַחַר כָּךְ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם (זוה"ק קֹרַח), לָכֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַנְהִיג אֶת בְּרִיאָתוֹ רַק עַל פִּי דִּינֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה! (שְׁבִילֵי הַתּוֹרָה, מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)

	צו תשפ"א
	הַסֻּכָּרְיּוֹת הֲכִי מְתוּקוֹת בָּעוֹלָם
	כָּל מִצְוָה – יַהֲלֹם! "זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ" (ל-יג) הַתּוֹרָה צִוְּתָה עַל כָּל יְהוּדִי לְהָבִיא רַק מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל וְלֹא שֶׁקֶל שָׁלֵם, כְּדֵי לִרְמֹז שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁכְּבָר מְקַיְּמִים מִצְווֹת - עַל מְנָת שֶׁהֵן תִּתְקַבֵּלְנָה בַּשָּׁמַיִם צָרִיךְ סִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא. רַק הַצֵּרוּף שֶׁל הַמַּטְבֵּעַ שֶׁלָּנוּ עִם הַמַּטְבֵּעַ שֶׁל הָאֵשׁ, שֶׁאוֹתוֹ הֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, מַשְׁלִימִים יַחַד אֶת הַמִּצְוָה כְּדֵי שֶׁהִיא תִּהְיֶה מֻשְׁלֶמֶת. בְּדוֹרֵנוּ, לְכָל מִצְוָה יֵשׁ עֵרֶךְ חָשׁוּב וְנִשְׂגָּב יוֹתֵר מֵהַדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים. גַּם בִּגְלַל הַקְּשָׁיִים הָרַבִּים שֶׁיֵּשׁ, וְגַם מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ מַחְסוֹר בַּמִּצְווֹת הַמַּגִּיעוֹת לַשָּׁמַיִם בְּכָל יוֹם. "בַּנְק הַמִּצְווֹת" נִמְצָא בְּ"גֵרָעוֹן", וְלָכֵן כָּל מִצְוָה, וְלוּ הַקְּטַנָּה בְּיוֹתֵר, מִתְקַבֶּלֶת בִּבְרָכָה, מִבְּלִי שֶׁבּוֹדְקִים יוֹתֵר מִדַּי בְּצִיצִיּוֹתָיו שֶׁל הָאָדָם שֶׁעָשָׂה אוֹתָהּ. יַחַד עִם זֹאת, הֱיוֹת שֶׁקָּשֶׁה, מְחַלְּקִים סִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא גְּדוֹלָה יוֹתֵר לְמִי שֶׁרוֹצֶה לְהַצְלִיחַ! לְדֻגְמָה, בַּדּוֹרוֹת שֶׁעָבְרוּ, כְּדֵי לִהְיוֹת רֹאשׁ יְשִׁיבָה, רֹאשׁ כּוֹלֵל, אוֹ כְּדֵי לְחַבֵּר סֵפֶר, הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת גְּאוֹן הַדּוֹר, אַךְ הַיּוֹם - כָּל מִי שֶׁרַק מוֹסֵר קְצָת נֶפֶשׁ לְשֵׁם שָׁמַיִם – מַעֲנִיקִים לוֹ מִמָּרוֹם סִיּוּעַ לְלֹא גְּבוּל. כַּאֲשֶׁר תִּינוֹק מְחַיֵּךְ לְהוֹרָיו – עֲבוּרָם זֶה עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ. כְּשֶׁהוּא עוֹשֶׂה אֶת הַצַּעַד הָרִאשׁוֹן – אֵין מְאֻשָּׁרִים מֵהֶם. כָּךְ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יָצְאוּ מִמִּצְרַיִם רַק בִּזְכוּת שְׁתֵּי מִצְווֹת בִּלְבַד, בִּזְכוּת דַּם הַפֶּסַח וְדַם הַמִּילָה (שְׁמוֹת יב-ז בְּרַשִׁ"י), כִּי הָיוּ בִּתְחִלַּת דַּרְכָּם וְלֹא קִבְּלוּ עֲדַיִן אֶת הַתּוֹרָה, לָכֵן כָּל מַעֲשֶׂה הָיָה נֶחְשָׁב כְּעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? עָנִי הַמְחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים הוֹפִיעַ כַּאֲשֶׁר בְּנֵי הַבַּיִת אָכְלוּ אֶת קִנּוּחַ הַסְּעוּדָה. עֲקֶרֶת הַבַּיִת הִצִּיעָה לוֹ לִטְעֹם מֵהַלִּפְתָּן שֶׁהֵכִינָה. אִם הֶעָנִי יְסָרֵב וְיֹאמַר שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִטְעֹם מֵהַקִּנּוּחַ מִפְּנֵי שֶׁעֲדַיִן לֹא אָכַל אֶת הַמָּנָה הָעִקָּרִית - זֶה יִהְיֶה מְגֻחָךְ וְרַעֲבוֹנוֹ רַק יֵלֵךְ וְיִגְבַּר. אָדָם חָכָם, חוֹטֵף מִכָּל הַבָּא לַיָּד וְאוֹכֵל – כִּי כְּשֶׁרְעֵבִים לֹא מִתְפַּנְּקִים! בַּדּוֹר הַיָּתוֹם שֶׁבּוֹ אָנוּ חַיִּים, כַּאֲשֶׁר מְעַטִּים הֵם הַבָּנִים הַנֶּאֱמָנִים לְאַבָּא, הַפְּרִיצוּת נוֹרָאָה, הַפְּשִׁיעָה גּוֹאָה וְהַחִנּוּךְ קְלוֹקֵל – הֶחָכָם שֶׁעֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ חוֹטֵף מִצְווֹת כְּכָל שֶׁרַק יוּכַל, לִפְנֵי שֶׁ"תִּגָּמֵר הַסְּעוּדָה" וְיַגִּידוּ "עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו"... אָמַר רֹאשׁ יְשִׁיבַת הַמְקֻבָּלִים "בֵּית אֵ-ל", הַגָּאוֹן רַבִּי נִסִּים פֶּרֶץ זַצַ"ל בִּדְרָשָׁתוֹ: אָדָם צָרִיךְ לַחְשֹׁב מַה יָּצָא לוֹ מִכָּל עֲמָלוֹ שֶׁעָמַל בְּמֶשֶׁךְ יוֹמוֹ? כַּמָּה זְמַן הִקְדִּישׁ כְּדֵי לְפַרְנֵס אֶת נִשְׁמָתוֹ? כַּמָּה זְמַן הִסְפִּיק לִלְמֹד תּוֹרָה? מָשָׁל לְאָדָם שֶׁנָּפְלָה לוֹ מַרְגָּלִית בְּתוֹךְ חוֹלוֹת הַיָּם. הוּא הִתְחִיל לְמַשֵּׁשׁ אֶת הַחוֹלוֹת, וּמִשֶּׁלֹּא מָצָא אֶת הַמַּרְגָּלִית, הֵבִיא מְסַנֶּנֶת וְהִתְחִיל לְסַנֵּן כַּמֻּיּוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁל חוֹל, בְּתִקְוָה לִמְצֹא אֶת אוֹצָרוֹ. אֶת הַחוֹלוֹת שֶׁסִּנֵּן, הִכְנִיס לְתוֹךְ פַּחִים גְּדוֹלִים. שָׁעוֹת רַבּוֹת עָמַל, וּלְפֶתַע מָצָא אֶת הָאֶבֶן הַיְקָרָה! הוּא רוֹקֵן עַל חוֹף הַיָּם אֶת הַחוֹלוֹת שֶׁסִּנֵּן, וְחָזַר לְבֵיתוֹ שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב. בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַיּוֹם אָדָם עוֹבֵד לְפַרְנָסָתוֹ, אוֹכֵל, שׁוֹתֶה וְעוֹשֶׂה אֶת שְׁאָר צְרָכָיו, שֶׁהֲרֵי הוּא אֵינוֹ מַלְאָךְ, אַךְ הַאִם בְּתוֹךְ כָּל הַזְּמַן הַזֶּה הוּא גַּם מוֹצֵא אֶת הַ"מַּרְגָּלִית הַטּוֹבָה"? אִם אֶת הַמַּרְגָּלִית לֹא מָצָא – מַה הוֹעִיל בְּכָל עֲמָלוֹ?! הֲרֵי בְּיָדוֹ רַק חוֹל, חֻלִּין, וְאִלּוּ הַנְּשָׁמָה נוֹתְרָה גּוֹוַעַת מֵרָעָב... אָנוּ צְרִיכִים לָשִׂים לֵב, שֶׁלֹּא לַהֲפֹךְ אֶת הָעִקָּר לְטָפֵל וְאֶת הַטָּפֵל לָעִקָּר, שֶׁהֲרֵי אִם בֵּרֵךְ עַל הַטָּפֵל - לֹא פָּטַר אֶת הָעִקָּר!... הָאָסוֹן נָחַת עַל מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל יַעֲקֹב בְּבַת אַחַת, כְּרַעַם בְּיוֹם בָּהִיר. יַעֲקֹב הָיָה מְפֻרְסָם בְּעִירוֹ בְּתוֹר תַּלְמִיד חָכָם, שַׁקְדָן וּמַתְמִיד בַּתּוֹרָה. לַיְלָה אֶחָד, חָזַר אֶל בֵּית הוֹרָיו כְּשֶׁכָּל מַחְשְׁבוֹתָיו נְתוּנוֹת לַסֻּגְיָה שֶׁאוֹתָהּ לָמַד בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם. עַל דֶּלֶת הַמַּעֲלִית הִדְבִּיק 'וַעַד הַבַּיִת' פֶּתֶק: "סַכָּנָה! אֵין כְּנִיסָה! הַמַּעֲלִית מְקֻלְקֶלֶת!!!" יַעֲקֹב לֹא שָׂם לֵב לַשֶּׁלֶט, פָּתַח אֶת הַדֶּלֶת, וְשָׁלַח אֶת רַגְלוֹ אֶל תּוֹךְ הַמַּעֲלִית. כַּאֲשֶׁר הִבְחִין שֶׁרִצְפַּת הַמַּעֲלִית נֶעֶלְמָה וּפִיר הַמַּעֲלִית פָּתוּחַ לְפָנָיו, כְּבָר הָיָה מְאֻחָר מִדַּי. הוּא אִבֵּד אֶת שִׁוּוּי מִשְׁקָלוֹ וְנָחַת הַיְשֵׁר אֶל תּוֹךְ פִּיר הַמַּעֲלִית, בְּגֹבַהּ שֶׁל כַּמָּה קוֹמוֹת. עַד מְהֵרָה הִתְגַּלָּה הָאָסוֹן. צֶוֶת הַחִלּוּץ הֶעֱלָה אוֹתוֹ מֵהַפִּיר, אַךְ מַצָּבוֹ הָרְפוּאִי הָיָה מֻגְדָּר "קָשֶׁה בְּיוֹתֵר". לְאַחַר סִדְרַת צִלּוּמִים בְּבֵית הַחוֹלִים, הִתְגַּלָּה כִּי עַמּוּד הַשִּׁדְרָה שֶׁלּוֹ נִשְׁבַּר, וְגַם אִם גּוּפוֹ יִשְׂרֹד אֶת עָצְמַת הַנְּפִילָה - הוּא לֹא יוּכַל לָלֶכֶת יוֹתֵר עַל רַגְלָיו. בַּצַּר לָהֶם, פָּנוּ הוֹרָיו אֶל הָאַדְמוֹ"ר מִצַּאנְז בַּעַל הַ"שֶּׁפַע חַיִּים" זַצַ"ל, וְסִפְּרוּ לוֹ אֶת כָּל אֲשֶׁר אֵרַע. הָרַבִּי בֵּרֵךְ אֶת בְּנָם בִּרְפוּאָה שְׁלֵמָה וְהִתְיַשֵּׁב לִלְמֹד מִיָּד אֶת הִלְכוֹת טְרֵפוֹת בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ. כְּשֶׁסִּיֵּם, כָּתַב תְּשׁוּבָה אֲרֻכָּה בַּהֲלָכָה וּלְבַסּוֹף קָרָא כַּמָּה פִּרְקֵי תְּהִלִּים לִרְפוּאָתוֹ שֶׁל הַבָּחוּר. הִתְפַּלְּאוּ בְּנֵי הַבַּיִת: מַדּוּעַ שִׁנָּה הָרַבִּי מִסֵּדֶר לִמּוּדוֹ וּבָחַר לִלְמֹד דַּוְקָא הִלְכוֹת "טְרֵפוֹת"? כְּשֶׁהִבְחִין בִּתְמִיהָתָם, הִסְבִּיר: "הַפְּגִיעָה בְּעַמּוּד הַשִּׁדְרָה, נֶחְשֶׁבֶת עַל פִּי רֹב הַדֵּעוֹת מוּם שֶׁאֵין לוֹ מַרְפֵּא. לָכֵן עָמַלְתִּי וְיָגַעְתִּי בְּשִׁיטוֹת הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים לְהוֹכִיחַ שֶׁהַמּוּם הַזֶּה כֵּן יָכוֹל לְהִתְרַפֵּא, וּפָסַקְתִּי הֲלָכָה כְּמוֹתָם". וְאָכֵן כָּךְ הָיָה. לְתַדְהֵמָתָם שֶׁל הָרוֹפְאִים, מַצָּבוֹ שֶׁל יַעֲקֹב הִשְׁתַּפֵּר פְּלָאִים וּלְאַחַר תְּקוּפַת שִׁקּוּם אֲרֻכָּה, הִצְלִיחַ לָלֶכֶת עַל רַגְלָיו כִּבְיָמִים יָמִימָה! הַתּוֹרָה הִיא זוֹ שֶׁקּוֹבַעַת אֶת הַמְּצִיאוּת בִּבְרִיאָה, שֶׁהֲרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִסְתַּכֵּל בַּתּוֹרָה וְרַק אַחַר כָּךְ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם (זוה"ק קֹרַח), לָכֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַנְהִיג אֶת בְּרִיאָתוֹ רַק עַל פִּי דִּינֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה! (שְׁבִילֵי הַתּוֹרָה, מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)