Otzarot-Article

"וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחֹשֶׁךְ וַיָּאֶר אֶת הַלָּיְלָה" (יד-כ) עַם יִשְׂרָאֵל הָלַךְ בַּמִּדְבָּר, וְעַמּוּד אֵשׁ מֵאִיר לִפְנֵיהֶם אֶת הַלַּיְלָה. הַמִּצְרִים רָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם, בְּחָשְׁבָם שֶׁהָעָם נָבוֹךְ בַּמִּדְבָּר. חָשְׁבוּ שֶׁה' הוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם בְּנִסִּים, וּלְאַחַר מִכֵּן הִנִּיחָם לִדְאֹג לְעַצְמָם. אֲבָל כְּשֶׁהִתְקָרְבוּ, וְרָאוּ אֶת עַמּוּד הָאֵשׁ הָעֲנָק וְהַנִּשָּׂא, הֵם הֵבִינוּ שֶׁטָּעוּ, שֶׁה' מַנְחֶה אֶת עַמּוֹ, וְהִשְׁרָה שְׁכִינָתוֹ בֵּינֵיהֶם - כֵּיצַד הִמְשִׁיכוּ בִּרְדִיפָתָם, וְנִכְנְסוּ לְתוֹךְ הַיָּם, לִקְרַאת אָבְדָנָם?

אֶלָּא, פֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ הַאַלְשֵׁיךְ הַקָּדוֹשׁ זצ"ל, עַמּוּד הָאֵשׁ לֹא הֵאִיר אֶלָּא לְיִשְׂרָאֵל, וְהָלַךְ לִפְנֵיהֶם. מֵאַחֲרֵיהֶם, הִתְמַקֵּם עַמּוּד הֶעָנָן, "וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחֹשֶׁךְ - וַיָּאֶר אֶת הַלָּיְלָה". כְּלוֹמַר, הָאֲפֵלָה שֶׁהִשְׁרָה עַמּוּד הֶעָנָן הָיְתָה כֹּה סְמִיכָה עַד שֶׁלְּעֻמָּתָהּ נֶחֱשָׁב חֹשֶׁךְ הַלַּיְלָה כְּאִלּוּ הוּא אוֹר, יַחֲסִית! אִם כָּךְ, לֹא רָאוּ הַמִּצְרִים אֶת עַמּוּד הָאֵשׁ, לֹא רָאוּ מְאוּמָה, לֹא אֶת הַיָּם הַנִּבְקָע, לֹא אֶת חוֹמוֹת הַמַּיִם הַנִּצָּבוֹת כְּמוֹ נֵד. עַם יִשְׂרָאֵל רָאָה אֶת הַנִּסִּים, רָאָה אֶת הַיָּם נִקְרָע לִשְׁנֵים עָשָׂר שְׁבִילִים, אֶת הַבֹּץ נִקְרָשׁ, אֶת הַדֶּרֶךְ נִסְלֶלֶת - בְּנוֹסָף לְכָל מַחֲזוֹת גִּלּוּי הַשְּׁכִינָה שֶׁל "רָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם מַה שֶּׁלֹּא רָאָה יְחֶזְקֵאל בֶּן בּוּזִי בַּחֲזוֹנוֹ". וְהַמִּצְרִים? מְאוּמָה, חֹשֶׁךְ עָנָן וַעֲרָפֶל, כְּסוּמִים וְעִוְּרִים רָצוּ וּמִהֲרוּ, בְּלִי לָדַעַת מָה אֵרַע כָּאן, בְּלִי לָחוּשׁ בַּנִּסִּים הָעֲצוּמִים.

וְחָזָ"'ל גִּלּוּ לָנוּ, כִּי "קָשִׁים מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם כִּקְרִיעַת יַם סוּף", כְּשֵׁם שֶׁזִּוּוּגוֹ קָשֶׁה כִּקְרִיעַת יַם סוּף. כָּךְ הוּא, בְּלֹא כָּל סָפֵק - וּבָנוּ תָּלוּי אִם נִהְיֶה כְּמוֹ עַם יִשְׂרָאֵל אוֹ כְּמִצְרַיִם. אִם "עַמּוּד הָאֵשׁ" יִהְיֶה לְפָנֵינוּ, אִם יִפָּקְחוּ עֵינֵינוּ לִרְאוֹת אֶת הַנִּסִּים שֶׁבְּכָל יוֹם, אֶת פְּלָאוֹת הַבּוֹרֵא בְּפַרְנָסָתֵנוּ, וּבְחַיֵּי הַמִּשְׁפָּחָה, וְעַל כָּל מִדְרַךְ כַּף רֶגֶל - אוֹ שֶׁנִּהְיֶה חָלִילָה כְּאוֹתָם מִצְרִים, הַשְּׁרוּיִים בַּחֲשֵׁכָה, מְגַשְּׁשִׁים בָּאֲפֵלָה, וְאֵינָם מוּדָעִים לַנִּסִּים, אֵינָם רוֹאִים אֶת יַד ה', וְאֵינָם מַכִּירִים בְּטוֹבוֹתָיו הָרַבּוֹת!!

הַמַּפְתֵּחַ לִרְאִיָּה נְכוֹנָה הוּא הַבִּטָּחוֹן בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁכָּל מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה עִמָּנוּ הַכֹּל לְטוֹבָה.

בִּכְפָר קָטָן וְנִדָּח בְּסִין חַי לוֹ אִכָּר סִינִי זָקֵן, וְלוֹ בֵּן צָעִיר וְסוּס אֶחָד. חַיָּיו שֶׁל הָאִכָּר הִתְנַהֲלוּ בְּשֶׁקֶט וּבְשַׁלְוָה, עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד בָּרַח הַסּוּס מֵהָאֻרְוָה וְנֶעֱלַם.

בָּאוּ אַנְשֵׁי הַכְּפָר וְאָמְרוּ כִּי הֵם מִשְׁתַּתְּפִים בְּצַעֲרוֹ שֶׁל הָאִכָּר עַל הֵעָלְמוּת סוּסוֹ, מִכֵּיוָן שֶׁהֵם יוֹדְעִים שֶׁהוּא הָיָה כָּל רְכוּשׁוֹ, וְלָכֵן הֵם מְבִינִים כַּמָּה קָשֶׁה עֲבוּרוֹ הַמִּקְרֶה הָרַע הַזֶּה. שָׁאַל אוֹתָם הָאִכָּר: "הֲכֵיצַד תֵּדְעוּ אִם הַמִּקְרֶה הַזֶּה הוּא רַע אוֹ טוֹב?".

לְמָחֳרָת חָזַר הַסּוּס, וְיַחַד עִמּוֹ הִגִּיעַ עֵדֶר שָׁלֵם שֶׁל סוּסֵי-בַּר יָפִים, וְהָאִכָּר שָׂמַח שִׂמְחָה גְּדוֹלָה!

בָּאוּ אַנְשֵׁי הַכְּפָר וְאָמְרוּ לָאִכָּר: "אֵיזֶה יֹפִי! תִּמְכֹּר אֶת הַסּוּסִים וְתִתְעַשֵּׂר, קִבַּלְתָּ מַתָּנָה טוֹבָה מִשָּׁמַיִם...".

עָנָה לָהֶם הָאִכָּר: "הֲכֵיצַד תֵּדְעוּ אִם הַמִּקְרֶה הַזֶּה הוּא רַע אוֹ טוֹב?".

לְאַחַר מִסְפַּר יָמִים, כְּשֶׁנִּסָּה בְּנוֹ שֶׁל הָאִכָּר לְאַלֵּף אֶת אֶחָד מִסּוּסֵי הַבַּר, בָּעַט בּוֹ הַסּוּס, וְהַבֵּן נָפַל וְשָׁבַר אֶת רַגְלוֹ. בָּאוּ אֵלָיו אַנְשֵׁי הַכְּפָר וְאָמְרוּ: "אוֹי, מִסְכֵּן הַבֵּן שֶׁלְּךָ! אֵיזֶה מִקְרֶה מְצַעֵר!".

עָנָה לָהֶם הָאִכָּר: הֲכֵיצַד תֵּדְעוּ אִם הַמִּקְרֶה הַזֶּה הוּא רַע אוֹ טוֹב?".

לְאַחַר מִסְפַּר יָמִים פָּרְצָה מִלְחָמָה. בָּאוּ אַנְשֵׁי הַצָּבָא וְגִיְּסוּ בְּכוֹחַ אֶת כָּל צְעִירֵי הַכְּפָר לַצָּבָא. הַמִּלְחָמָה הָיְתָה קָשָׁה וְנֶהֶרְגוּ בָּהּ רַבִּים מִבְּנֵי הַכְּפָר. אֶת בְּנוֹ שֶׁל הָאִכָּר לֹא לָקְחוּ, כַּמּוּבָן, בִּגְלַל רַגְלוֹ הַשְּׁבוּרָה וְהַמְּגֻבֶּסֶת...

נִסְיוֹנוֹת בָּאִים וּמִתְרַגְּשִׁים עָלֵינוּ כָּל יוֹם, חֶלְקָם אֲנַחְנוּ מְזַהִים מִיָּד שֶׁהֵם שְׁלוּחֵי הַיֵּצֶר-הָרַע, וּמִשְׁתַּדְּלִים לְהִלָּחֵם בָּהֶם, אֲבָל עִם חֶלְקָם אֲנַחְנוּ מִתְקַשִּׁים לְהִתְמוֹדֵד. לְעִתִּים אָנוּ חָשִׁים שֶׁאֵין בְּכוֹחֵנוּ לַעֲמֹד בַּקֹּשִׁי, אַךְ אֵינֶנּוּ מְבִינִים שֶׁזֶּהוּ נִסָּיוֹן אִישִׁי, שֶׁ"נִתְפַּר" בִּמְיֻחָד בִּשְׁבִילֵנוּ!

הָעֵינַיִם שֶׁלָּנוּ הֵן קְטַנּוֹת, צָרוֹת, וּמַבִּיטוֹת לִטְוָח קָצָר, לְאוֹתוֹ רֶגַע אוֹ שָׁעָה שֶׁל הַנִּסָּיוֹן, וְלֹא תָּמִיד אֲנַחְנוּ מַצְלִיחִים לְהָבִין: לָמָּה זֶה בָּא עָלַי? אוֹ אֵיךְ אֲנִי אַצְלִיחַ לְהִתְמוֹדֵד? אֲבָל עֵינָיו שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָם מַבִּיטוֹת אֶל הַנֵּצַח! הוּא יוֹדֵעַ בְּדִיּוּק מָה אַתָּה צָרִיךְ כְּדֵי לְהַגִּיעַ לַתִּקּוּן שֶׁלְּךָ! וְלָכֵן הַנִּסְיוֹנוֹת מֻתְאָמִים בְּדִיּוּק לְכֹחַ הַהִתְגַּבְּרוּת שֶׁיֵּשׁ לְךָ בְּדִיּוּק הַיּוֹם. עֲמִידָה בַּנִּסְיוֹנוֹת הַלָּלוּ הִיא זוֹ שֶׁתְּרוֹמֵם אוֹתְךָ וּתְחַזֵּק אוֹתְךָ, גַּם אִם אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁהַנִּסָּיוֹן נִשְׁלַח עָלֶיךָ 'לְרָעָתְךָ' אוֹ שֶׁאַתָּה לֹא מְסֻגָּל לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	צו תשפ"א
	"מַגִּיעַ לִי!"
	"וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחֹשֶׁךְ וַיָּאֶר אֶת הַלָּיְלָה" (יד-כ) עַם יִשְׂרָאֵל הָלַךְ בַּמִּדְבָּר, וְעַמּוּד אֵשׁ מֵאִיר לִפְנֵיהֶם אֶת הַלַּיְלָה. הַמִּצְרִים רָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם, בְּחָשְׁבָם שֶׁהָעָם נָבוֹךְ בַּמִּדְבָּר. חָשְׁבוּ שֶׁה' הוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם בְּנִסִּים, וּלְאַחַר מִכֵּן הִנִּיחָם לִדְאֹג לְעַצְמָם. אֲבָל כְּשֶׁהִתְקָרְבוּ, וְרָאוּ אֶת עַמּוּד הָאֵשׁ הָעֲנָק וְהַנִּשָּׂא, הֵם הֵבִינוּ שֶׁטָּעוּ, שֶׁה' מַנְחֶה אֶת עַמּוֹ, וְהִשְׁרָה שְׁכִינָתוֹ בֵּינֵיהֶם - כֵּיצַד הִמְשִׁיכוּ בִּרְדִיפָתָם, וְנִכְנְסוּ לְתוֹךְ הַיָּם, לִקְרַאת אָבְדָנָם? אֶלָּא, פֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ הַאַלְשֵׁיךְ הַקָּדוֹשׁ זצ"ל, עַמּוּד הָאֵשׁ לֹא הֵאִיר אֶלָּא לְיִשְׂרָאֵל, וְהָלַךְ לִפְנֵיהֶם. מֵאַחֲרֵיהֶם, הִתְמַקֵּם עַמּוּד הֶעָנָן, "וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחֹשֶׁךְ - וַיָּאֶר אֶת הַלָּיְלָה". כְּלוֹמַר, הָאֲפֵלָה שֶׁהִשְׁרָה עַמּוּד הֶעָנָן הָיְתָה כֹּה סְמִיכָה עַד שֶׁלְּעֻמָּתָהּ נֶחֱשָׁב חֹשֶׁךְ הַלַּיְלָה כְּאִלּוּ הוּא אוֹר, יַחֲסִית! אִם כָּךְ, לֹא רָאוּ הַמִּצְרִים אֶת עַמּוּד הָאֵשׁ, לֹא רָאוּ מְאוּמָה, לֹא אֶת הַיָּם הַנִּבְקָע, לֹא אֶת חוֹמוֹת הַמַּיִם הַנִּצָּבוֹת כְּמוֹ נֵד. עַם יִשְׂרָאֵל רָאָה אֶת הַנִּסִּים, רָאָה אֶת הַיָּם נִקְרָע לִשְׁנֵים עָשָׂר שְׁבִילִים, אֶת הַבֹּץ נִקְרָשׁ, אֶת הַדֶּרֶךְ נִסְלֶלֶת - בְּנוֹסָף לְכָל מַחֲזוֹת גִּלּוּי הַשְּׁכִינָה שֶׁל "רָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם מַה שֶּׁלֹּא רָאָה יְחֶזְקֵאל בֶּן בּוּזִי בַּחֲזוֹנוֹ". וְהַמִּצְרִים? מְאוּמָה, חֹשֶׁךְ עָנָן וַעֲרָפֶל, כְּסוּמִים וְעִוְּרִים רָצוּ וּמִהֲרוּ, בְּלִי לָדַעַת מָה אֵרַע כָּאן, בְּלִי לָחוּשׁ בַּנִּסִּים הָעֲצוּמִים. וְחָזָ"'ל גִּלּוּ לָנוּ, כִּי "קָשִׁים מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם כִּקְרִיעַת יַם סוּף", כְּשֵׁם שֶׁזִּוּוּגוֹ קָשֶׁה כִּקְרִיעַת יַם סוּף. כָּךְ הוּא, בְּלֹא כָּל סָפֵק - וּבָנוּ תָּלוּי אִם נִהְיֶה כְּמוֹ עַם יִשְׂרָאֵל אוֹ כְּמִצְרַיִם. אִם "עַמּוּד הָאֵשׁ" יִהְיֶה לְפָנֵינוּ, אִם יִפָּקְחוּ עֵינֵינוּ לִרְאוֹת אֶת הַנִּסִּים שֶׁבְּכָל יוֹם, אֶת פְּלָאוֹת הַבּוֹרֵא בְּפַרְנָסָתֵנוּ, וּבְחַיֵּי הַמִּשְׁפָּחָה, וְעַל כָּל מִדְרַךְ כַּף רֶגֶל - אוֹ שֶׁנִּהְיֶה חָלִילָה כְּאוֹתָם מִצְרִים, הַשְּׁרוּיִים בַּחֲשֵׁכָה, מְגַשְּׁשִׁים בָּאֲפֵלָה, וְאֵינָם מוּדָעִים לַנִּסִּים, אֵינָם רוֹאִים אֶת יַד ה', וְאֵינָם מַכִּירִים בְּטוֹבוֹתָיו הָרַבּוֹת!! הַמַּפְתֵּחַ לִרְאִיָּה נְכוֹנָה הוּא הַבִּטָּחוֹן בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁכָּל מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה עִמָּנוּ הַכֹּל לְטוֹבָה. בִּכְפָר קָטָן וְנִדָּח בְּסִין חַי לוֹ אִכָּר סִינִי זָקֵן, וְלוֹ בֵּן צָעִיר וְסוּס אֶחָד. חַיָּיו שֶׁל הָאִכָּר הִתְנַהֲלוּ בְּשֶׁקֶט וּבְשַׁלְוָה, עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד בָּרַח הַסּוּס מֵהָאֻרְוָה וְנֶעֱלַם. בָּאוּ אַנְשֵׁי הַכְּפָר וְאָמְרוּ כִּי הֵם מִשְׁתַּתְּפִים בְּצַעֲרוֹ שֶׁל הָאִכָּר עַל הֵעָלְמוּת סוּסוֹ, מִכֵּיוָן שֶׁהֵם יוֹדְעִים שֶׁהוּא הָיָה כָּל רְכוּשׁוֹ, וְלָכֵן הֵם מְבִינִים כַּמָּה קָשֶׁה עֲבוּרוֹ הַמִּקְרֶה הָרַע הַזֶּה. שָׁאַל אוֹתָם הָאִכָּר: "הֲכֵיצַד תֵּדְעוּ אִם הַמִּקְרֶה הַזֶּה הוּא רַע אוֹ טוֹב?". לְמָחֳרָת חָזַר הַסּוּס, וְיַחַד עִמּוֹ הִגִּיעַ עֵדֶר שָׁלֵם שֶׁל סוּסֵי-בַּר יָפִים, וְהָאִכָּר שָׂמַח שִׂמְחָה גְּדוֹלָה! בָּאוּ אַנְשֵׁי הַכְּפָר וְאָמְרוּ לָאִכָּר: "אֵיזֶה יֹפִי! תִּמְכֹּר אֶת הַסּוּסִים וְתִתְעַשֵּׂר, קִבַּלְתָּ מַתָּנָה טוֹבָה מִשָּׁמַיִם...". עָנָה לָהֶם הָאִכָּר: "הֲכֵיצַד תֵּדְעוּ אִם הַמִּקְרֶה הַזֶּה הוּא רַע אוֹ טוֹב?". לְאַחַר מִסְפַּר יָמִים, כְּשֶׁנִּסָּה בְּנוֹ שֶׁל הָאִכָּר לְאַלֵּף אֶת אֶחָד מִסּוּסֵי הַבַּר, בָּעַט בּוֹ הַסּוּס, וְהַבֵּן נָפַל וְשָׁבַר אֶת רַגְלוֹ. בָּאוּ אֵלָיו אַנְשֵׁי הַכְּפָר וְאָמְרוּ: "אוֹי, מִסְכֵּן הַבֵּן שֶׁלְּךָ! אֵיזֶה מִקְרֶה מְצַעֵר!". עָנָה לָהֶם הָאִכָּר: הֲכֵיצַד תֵּדְעוּ אִם הַמִּקְרֶה הַזֶּה הוּא רַע אוֹ טוֹב?". לְאַחַר מִסְפַּר יָמִים פָּרְצָה מִלְחָמָה. בָּאוּ אַנְשֵׁי הַצָּבָא וְגִיְּסוּ בְּכוֹחַ אֶת כָּל צְעִירֵי הַכְּפָר לַצָּבָא. הַמִּלְחָמָה הָיְתָה קָשָׁה וְנֶהֶרְגוּ בָּהּ רַבִּים מִבְּנֵי הַכְּפָר. אֶת בְּנוֹ שֶׁל הָאִכָּר לֹא לָקְחוּ, כַּמּוּבָן, בִּגְלַל רַגְלוֹ הַשְּׁבוּרָה וְהַמְּגֻבֶּסֶת... נִסְיוֹנוֹת בָּאִים וּמִתְרַגְּשִׁים עָלֵינוּ כָּל יוֹם, חֶלְקָם אֲנַחְנוּ מְזַהִים מִיָּד שֶׁהֵם שְׁלוּחֵי הַיֵּצֶר-הָרַע, וּמִשְׁתַּדְּלִים לְהִלָּחֵם בָּהֶם, אֲבָל עִם חֶלְקָם אֲנַחְנוּ מִתְקַשִּׁים לְהִתְמוֹדֵד. לְעִתִּים אָנוּ חָשִׁים שֶׁאֵין בְּכוֹחֵנוּ לַעֲמֹד בַּקֹּשִׁי, אַךְ אֵינֶנּוּ מְבִינִים שֶׁזֶּהוּ נִסָּיוֹן אִישִׁי, שֶׁ"נִתְפַּר" בִּמְיֻחָד בִּשְׁבִילֵנוּ! הָעֵינַיִם שֶׁלָּנוּ הֵן קְטַנּוֹת, צָרוֹת, וּמַבִּיטוֹת לִטְוָח קָצָר, לְאוֹתוֹ רֶגַע אוֹ שָׁעָה שֶׁל הַנִּסָּיוֹן, וְלֹא תָּמִיד אֲנַחְנוּ מַצְלִיחִים לְהָבִין: לָמָּה זֶה בָּא עָלַי? אוֹ אֵיךְ אֲנִי אַצְלִיחַ לְהִתְמוֹדֵד? אֲבָל עֵינָיו שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָם מַבִּיטוֹת אֶל הַנֵּצַח! הוּא יוֹדֵעַ בְּדִיּוּק מָה אַתָּה צָרִיךְ כְּדֵי לְהַגִּיעַ לַתִּקּוּן שֶׁלְּךָ! וְלָכֵן הַנִּסְיוֹנוֹת מֻתְאָמִים בְּדִיּוּק לְכֹחַ הַהִתְגַּבְּרוּת שֶׁיֵּשׁ לְךָ בְּדִיּוּק הַיּוֹם. עֲמִידָה בַּנִּסְיוֹנוֹת הַלָּלוּ הִיא זוֹ שֶׁתְּרוֹמֵם אוֹתְךָ וּתְחַזֵּק אוֹתְךָ, גַּם אִם אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁהַנִּסָּיוֹן נִשְׁלַח עָלֶיךָ 'לְרָעָתְךָ' אוֹ שֶׁאַתָּה לֹא מְסֻגָּל לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)