Otzarot-Article

"וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ... וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף" (ל-יב) כָּתַב רַבֵּנוּ הַ"בֶּן אִישׁ חַי" זצ"ל: "גֶּפֶן" הוּא אוֹתִיּוֹת "נֶגֶף", חָלִילָה. מַה מַּבְדִּיל בֵּין שְׁתֵּי הַמִּלִּים? בִּשְׁתֵּיהֶן מְצוּיָה הָאוֹת גִּימֶל, הָרוֹמֶזֶת לְגוֹמֵל הַחֲסָדִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ, שֶׁרַגְלָהּ שֶׁל הַגִּימֶל פְּשׁוּטָה לְגַבֵּי הָאוֹת דָּלֶת, שֶׁכֵּן דַּרְכּוֹ שֶׁל גּוֹמֵל חֲסָדִים לִרְדֹּף אַחַר הַדַּלִּים. הַהֶבְדֵּל בֵּינֵיהֶן הוּא בָּאוֹתִיּוֹת פֶּה וְנוּן. בַּגֶּפֶן - הַפֶּה כְּפוּפָה וְהַנּוּן אֲרֻכָּה, וּבַנֶּגֶף - לְהֶפֶךְ. וְרֶמֶז יֵשׁ בַּדָּבָר, אֵימָתַי יִהְיֶה גּוֹמֵל הַחֲסָדִים מְבֹרָךְ כְּגֶפֶן פּוֹרִיָּה, וְאֵימָתַי לְהֶפֶךְ:

אִם מוֹשִׁיט הוּא אֶת יָדוֹ לְעֶזְרָה לֶעָנִי, כְּמוֹ הַנּוּן הָאֲרֻכָּה, וְאִלּוּ פִּיו קָמוּץ וְכָפוּף וְאֵין הוּא מִתְפָּאֵר בְּמַעֲשָׂיו וּמִתְהַלֵּל בִּנְתִינָתוֹ, כְּמוֹ הַפֶּה הַכְּפוּפָה - אֲזַי יִהְיֶה מְבֹרָךְ כְּגֶפֶן. אֲבָל אִם יִקְפֹּץ אֶת יָדוֹ כְּמוֹ הַנּוּן הַכְּפוּפָה, וְאִלּוּ פִּיו יִהְיֶה פָּתוּחַ לִרְוָחָה כְּמוֹ הַפֶּה הָאֲרֻכָּה, בְּהַכְבִּירוֹ בִּנְדָרִים וּנְדָבוֹת שֶׁאֵין בְּדַעְתּוֹ לְקַיְּמָן - הֲרֵי כָּאן אוֹתִיּוֹת נֶגֶף, חָלִילָה.

וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ". כַּאֲשֶׁר הַנְּתִינָה תִּהְיֶה כַּהֹגֶן וְכַיָּאוּת, כִּי אָז "לֹא יִהְיֶה בָּהֶם נֶגֶף", אֶלָּא מְבֹרָכִים יִהְיוּ כְּגֶפֶן!

כַּאֲשֶׁר אָדָם נוֹתֵן בְּלֵב שָׂמֵחַ, הוּא רַק יָכוֹל לְהַרְוִיחַ. לִפְעָמִים גַּלְגַּל הוּא הַסּוֹבֵב בָּעוֹלָם, וְיַגִּיעַ יוֹם שֶׁמִּי שֶׁעָזַרְתָּ לוֹ יַעֲזֹר לְךָ. לָכֵן לְעוֹלָם אֵין לְהַפְנוֹת אֶת הַגֵּו לְבַקָּשַׁת עֶזְרָה, וּכְאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה בָּעַכְבָּר וַחֲבֵרָיו.

עַכְבָּר אֶחָד הֵצִיץ דֶּרֶךְ הַחֹר שֶׁלּוֹ בַּקִּיר וְרָאָה שֶׁהָאִכָּר בַּעַל הַבַּיִת הֵבִיא מַלְכֹּדֶת עַכְבָּרִים... נֶחְרַד כֻּלּוֹ הָלַךְ לְבַקֵּשׁ עֶזְרָה מֵחֲבֵרָיו שֶׁבֶּחָצֵר.

הוּא הִגִּיעַ אֶל הַתַּרְנְגוֹל וְסִפֵּר לוֹ שֶׁהֵכִינוּ לוֹ מַלְכֹּדֶת. עָנָה לוֹ הַתַּרְנְגוֹל: "זֶה לֹא עִנְיָנִי... תִּסְתַּדֵּר לְבַד".

הִמְשִׁיךְ הָעַכְבָּר וְנִגַּשׁ אֶל הַכֶּבֶשׂ, שֶׁעָנָה: "אֵין מַה לַּעֲשׂוֹת, אֲדוֹן עַכְבָּר, רַק לְהִתְפַּלֵּל אֲנִי יָכוֹל אוּלַי לְנַסּוֹת".

הָלַךְ אֶל הַפָּרָה, וְזוֹ צָחֲקָה וְאָמְרָה: "זוֹ רַק מַלְכֹּדֶת עַכְבָּרִים... מַה לִּי וּלְכָל זֶה?"

עָצוּב וּמֻטְרָד חָזַר הָעַכְבָּר אֶל חֹרוֹ. הוּא רוֹאֶה אֶת מוֹתוֹ קָרֵב, הַמַּלְכֹּדֶת כְּבָר מוּכָנָה לִפְעֻלָּה...

בַּלַּיְלָה נִשְׁמַע קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל. הִתְבָּרֵר כִּי נָחָשׁ אַרְסִי נִתְפַּס בַּמַּלְכֹּדֶת. אֵשֶׁת הָאִכָּר נִסְּתָה לְחַלְּצוֹ, וְהוּא הִכִּישׁ אוֹתָהּ. מִיָּד חָלְתָה הָאִשָּׁה, וּמַה טּוֹב יוֹתֵר לְחוֹלָה מִמְּרַק עוֹף?... הָלַךְ הָאִכָּר וְשָׁחַט אֶת הַתַּרְנְגוֹל.

הַרְבֵּה חֲבֵרִים בָּאוּ לְבַקֵּר אֶת הָאִשָּׁה, וְ...לֹא נָעִים, מַה נִּתֵּן לָהֶם לֶאֱכֹל? שָׁחַט אֶת הַכֶּבֶשׂ... לְאַחַר כְּחֹדֶשׁ הִבְרִיאָה הָאִשָּׁה, וְהָאִכָּר עָרַךְ מְסִבַּת הוֹדָיָה. לְצֹרֶךְ כָּךְ הָלַךְ וְשָׁחַט אֶת - הַפָּרָה...

אִם אַתָּה שׁוֹמֵעַ שֶׁחֲבֵרְךָ נִמְצָא בִּמְצוּקָה, אַל תֹּאמַר "זֶה לֹא נוֹגֵעַ לִי...". מִנַּיִן לְךָ שֶׁהַצָּרָה לֹא תַּגִּיעַ גַּם אֵלֶיךָ? אָדָם שֶׁבָּא לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ עֶזְרָה, אַל תַּפְנֶה אֶת גַּבְּךָ אֵלָיו. הַרְאֵה לוֹ שֶׁגַּם כְּשֶׁזֶּה לֹא נוֹגֵעַ לְךָ אַתָּה מוּכָן לַעֲזֹר, לְפָחוֹת תְּנַסֶּה. כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה נוֹהֵג בַּאֲחֵרִים, כָּךְ יִנְהֲגוּ בְּךָ, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה: אַתָּה מְסַיֵּעַ לַחֲבֵרְךָ - יְסַיְּעוּ גַּם לְךָ מִשָּׁמַיִם! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	ןיקרא תשפ"א
	מִי הוּא הַמְּנַצֵּחַ הָאֲמִתִּי?
	"וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ... וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף" (ל-יב) כָּתַב רַבֵּנוּ הַ"בֶּן אִישׁ חַי" זצ"ל: "גֶּפֶן" הוּא אוֹתִיּוֹת "נֶגֶף", חָלִילָה. מַה מַּבְדִּיל בֵּין שְׁתֵּי הַמִּלִּים? בִּשְׁתֵּיהֶן מְצוּיָה הָאוֹת גִּימֶל, הָרוֹמֶזֶת לְגוֹמֵל הַחֲסָדִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ, שֶׁרַגְלָהּ שֶׁל הַגִּימֶל פְּשׁוּטָה לְגַבֵּי הָאוֹת דָּלֶת, שֶׁכֵּן דַּרְכּוֹ שֶׁל גּוֹמֵל חֲסָדִים לִרְדֹּף אַחַר הַדַּלִּים. הַהֶבְדֵּל בֵּינֵיהֶן הוּא בָּאוֹתִיּוֹת פֶּה וְנוּן. בַּגֶּפֶן - הַפֶּה כְּפוּפָה וְהַנּוּן אֲרֻכָּה, וּבַנֶּגֶף - לְהֶפֶךְ. וְרֶמֶז יֵשׁ בַּדָּבָר, אֵימָתַי יִהְיֶה גּוֹמֵל הַחֲסָדִים מְבֹרָךְ כְּגֶפֶן פּוֹרִיָּה, וְאֵימָתַי לְהֶפֶךְ: אִם מוֹשִׁיט הוּא אֶת יָדוֹ לְעֶזְרָה לֶעָנִי, כְּמוֹ הַנּוּן הָאֲרֻכָּה, וְאִלּוּ פִּיו קָמוּץ וְכָפוּף וְאֵין הוּא מִתְפָּאֵר בְּמַעֲשָׂיו וּמִתְהַלֵּל בִּנְתִינָתוֹ, כְּמוֹ הַפֶּה הַכְּפוּפָה - אֲזַי יִהְיֶה מְבֹרָךְ כְּגֶפֶן. אֲבָל אִם יִקְפֹּץ אֶת יָדוֹ כְּמוֹ הַנּוּן הַכְּפוּפָה, וְאִלּוּ פִּיו יִהְיֶה פָּתוּחַ לִרְוָחָה כְּמוֹ הַפֶּה הָאֲרֻכָּה, בְּהַכְבִּירוֹ בִּנְדָרִים וּנְדָבוֹת שֶׁאֵין בְּדַעְתּוֹ לְקַיְּמָן - הֲרֵי כָּאן אוֹתִיּוֹת נֶגֶף, חָלִילָה. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ". כַּאֲשֶׁר הַנְּתִינָה תִּהְיֶה כַּהֹגֶן וְכַיָּאוּת, כִּי אָז "לֹא יִהְיֶה בָּהֶם נֶגֶף", אֶלָּא מְבֹרָכִים יִהְיוּ כְּגֶפֶן! כַּאֲשֶׁר אָדָם נוֹתֵן בְּלֵב שָׂמֵחַ, הוּא רַק יָכוֹל לְהַרְוִיחַ. לִפְעָמִים גַּלְגַּל הוּא הַסּוֹבֵב בָּעוֹלָם, וְיַגִּיעַ יוֹם שֶׁמִּי שֶׁעָזַרְתָּ לוֹ יַעֲזֹר לְךָ. לָכֵן לְעוֹלָם אֵין לְהַפְנוֹת אֶת הַגֵּו לְבַקָּשַׁת עֶזְרָה, וּכְאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה בָּעַכְבָּר וַחֲבֵרָיו. עַכְבָּר אֶחָד הֵצִיץ דֶּרֶךְ הַחֹר שֶׁלּוֹ בַּקִּיר וְרָאָה שֶׁהָאִכָּר בַּעַל הַבַּיִת הֵבִיא מַלְכֹּדֶת עַכְבָּרִים... נֶחְרַד כֻּלּוֹ הָלַךְ לְבַקֵּשׁ עֶזְרָה מֵחֲבֵרָיו שֶׁבֶּחָצֵר. הוּא הִגִּיעַ אֶל הַתַּרְנְגוֹל וְסִפֵּר לוֹ שֶׁהֵכִינוּ לוֹ מַלְכֹּדֶת. עָנָה לוֹ הַתַּרְנְגוֹל: "זֶה לֹא עִנְיָנִי... תִּסְתַּדֵּר לְבַד". הִמְשִׁיךְ הָעַכְבָּר וְנִגַּשׁ אֶל הַכֶּבֶשׂ, שֶׁעָנָה: "אֵין מַה לַּעֲשׂוֹת, אֲדוֹן עַכְבָּר, רַק לְהִתְפַּלֵּל אֲנִי יָכוֹל אוּלַי לְנַסּוֹת". הָלַךְ אֶל הַפָּרָה, וְזוֹ צָחֲקָה וְאָמְרָה: "זוֹ רַק מַלְכֹּדֶת עַכְבָּרִים... מַה לִּי וּלְכָל זֶה?" עָצוּב וּמֻטְרָד חָזַר הָעַכְבָּר אֶל חֹרוֹ. הוּא רוֹאֶה אֶת מוֹתוֹ קָרֵב, הַמַּלְכֹּדֶת כְּבָר מוּכָנָה לִפְעֻלָּה... בַּלַּיְלָה נִשְׁמַע קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל. הִתְבָּרֵר כִּי נָחָשׁ אַרְסִי נִתְפַּס בַּמַּלְכֹּדֶת. אֵשֶׁת הָאִכָּר נִסְּתָה לְחַלְּצוֹ, וְהוּא הִכִּישׁ אוֹתָהּ. מִיָּד חָלְתָה הָאִשָּׁה, וּמַה טּוֹב יוֹתֵר לְחוֹלָה מִמְּרַק עוֹף?... הָלַךְ הָאִכָּר וְשָׁחַט אֶת הַתַּרְנְגוֹל. הַרְבֵּה חֲבֵרִים בָּאוּ לְבַקֵּר אֶת הָאִשָּׁה, וְ...לֹא נָעִים, מַה נִּתֵּן לָהֶם לֶאֱכֹל? שָׁחַט אֶת הַכֶּבֶשׂ... לְאַחַר כְּחֹדֶשׁ הִבְרִיאָה הָאִשָּׁה, וְהָאִכָּר עָרַךְ מְסִבַּת הוֹדָיָה. לְצֹרֶךְ כָּךְ הָלַךְ וְשָׁחַט אֶת - הַפָּרָה... אִם אַתָּה שׁוֹמֵעַ שֶׁחֲבֵרְךָ נִמְצָא בִּמְצוּקָה, אַל תֹּאמַר "זֶה לֹא נוֹגֵעַ לִי...". מִנַּיִן לְךָ שֶׁהַצָּרָה לֹא תַּגִּיעַ גַּם אֵלֶיךָ? אָדָם שֶׁבָּא לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ עֶזְרָה, אַל תַּפְנֶה אֶת גַּבְּךָ אֵלָיו. הַרְאֵה לוֹ שֶׁגַּם כְּשֶׁזֶּה לֹא נוֹגֵעַ לְךָ אַתָּה מוּכָן לַעֲזֹר, לְפָחוֹת תְּנַסֶּה. כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה נוֹהֵג בַּאֲחֵרִים, כָּךְ יִנְהֲגוּ בְּךָ, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה: אַתָּה מְסַיֵּעַ לַחֲבֵרְךָ - יְסַיְּעוּ גַּם לְךָ מִשָּׁמַיִם! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)