Otzarot-Article

"וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֵלָיו ה' מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר" (א-א) עַנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה נִרְמְזָה בַּמִּלָּה הָרִאשׁוֹנָה "וַיִּקְרָא". כְּשֶׁמְּעַיְּנִים בְּסֵפֶר תּוֹרָה בַּפָּסוּק הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַפָּרָשָׁה, מַבְחִינִים מִיָּד כִּי הָאוֹת א' שֶׁל הַמִּלָּה "וַיִּקְרָא" קְטַנָּה מִשְּׁאָר הָאוֹתִיּוֹת. וּכְבָר כָּתַב הַבַּעַל הַטּוּרִים שֶׁבָּא הַדָּבָר לִרְמֹז עַל עַנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, "שֶׁלֹּא רָצָה לִכְתֹּב אֶלָּא וַיִּקָּר כְּדֶרֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר בְּבִלְעָם, כְּאִלּוּ לֹא נִרְאָה לוֹ ה' אֶלָּא בְּמִקְרֶה, וְאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִכְתֹּב גַּם בְּאָלֶ"ף, וּכְתָבָהּ קְטַנָּה".

בְּ'אָלֶף זְעִירָא', מָצָא הַגָּאוֹן רַבִּי יַעֲקֹב חַיִּים סוֹפֵר זָצָ"ל בְּסִפְרוֹ "יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל" רֶמֶז נָאֶה לָעֲנָוָה: אָלֶ"ף הוּא מִלְּשׁוֹן לִמּוּד, כְּמוֹ "וַאֲאַלֶּפְךָ חָכְמָה", (אִיּוֹב לג-לג), וּבָא לִרְמֹז בְּאָלֶ"ף זְעִירָא, כִּי כְּדֵי לִלְמֹד דְּרוּשָׁה עֲנָוָה (זְעִירָא). בְּלִי עֲנָוָה, יִתְקַשֶּׁה הַלּוֹמֵד לִלְמֹד מִכָּל אָדָם, שֶׁזֶּהוּ תְּנַאי הֶכְרֵחִי לַלִּמּוּד. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל בַּמִּשְׁנָה בְּאָבוֹת (ד-א): "בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם? הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר 'מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי כִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִי' (תְּהִלִּים קיט-צט)". וְעוֹד אָמְרוּ (תַּעֲנִית ז.): "אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר אִידִי לָמָּה נִמְשְׁלוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה לְמַיִם, דִּכְתִיב 'כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם'? לוֹמַר לְךָ מַה מַּיִם מַנִּיחִים בְּמָקוֹם גָּבוֹהַּ וְהוֹלְכִים לְמָקוֹם נָמוּךְ, אַף דִּבְרֵי תּוֹרָה אֵין מִתְקַיְּמִים אֶלָּא בְּמִי שֶׁדַּעְתּוֹ שְׁפָלָה עָלָיו".

וְהַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה עֲטִיָּה זָצָ"ל, מֵחַכְמֵי פֵאס שֶׁבְּמָרוֹקוֹ, בְּסִפְרוֹ "דָּרַשׁ מֹשֶׁה", כָּתַב שֶׁזּוֹ הַסִּבָּה שֶׁמַּתְחִילִים לְלַמֵּד הַקְּטַנִּים בְּסֵפֶר וַיִּקְרָא (וּבָא הָרֶמֶז "אָלֶף זְעִירָא" - לַמֵּד קְטַנִּים), כִּי תְּחִלָּתוֹ מְלַמֵּד עֲנָוָה, וְכָךְ יִהְיוּ הַיְלָדִים מֻרְגָּלִים בְּמִדַּת הָעֲנָוָה מִקַּטְנוּתָם וְעַל יְדֵי כֵּן יִזְכּוּ לַתּוֹרָה.

בְּהֶקְשֵׁר לְכָךְ, מְסַפֵּר רַבֵּנוּ יוֹסֵף חַיִּים זָצָ"ל בְּסִפְרוֹ "עוֹד יוֹסֵף חַי" אֶת הַסִּפּוּר הַבָּא:

מַעֲשֶׂה בִּיהוּדִי עָשִׁיר מִבַּגְדָד, שֶׁזָּכָה לְתוֹרָה וּגְדֻלָּה בְּמָקוֹם אֶחָד. בַּת חֲכָמָה הָיְתָה לוֹ, כְּבַת אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְחָפֵץ הָיָה שֶׁתִּהְיֶה מַשְׂכֶּלֶת בְּחָכְמָה. שָׂכַר לָהּ תַּלְמִיד חָכָם הַבָּקִי בְּתַנַּ"ךְ, שֶׁיָּבוֹא לְבֵיתוֹ בְּכָל יוֹם, וִילַמֵּד אוֹתָהּ זְמַן מְסֻיָּם, עַד שֶׁתֵּדַע אֶת כָּל הַתַּנַּ"ךְ עִם מְפָרְשָׁיו. הֶעֱרִיךְ הַגְּבִיר כִּי הַלִּמּוּד יֶאֱרַךְ שְׁנָתַיִם יָמִים, וְשִׁלֵּם לוֹ מֵרֹאשׁ מֵאָה זְהוּבִים. שָׁקְדָה הַבַּת עַל לִמּוּדָהּ, אוּלָם מֵאַחַר שֶׁהָיְתָה מְהִירַת הֲבָנָה, גָּמְעָה אֶת הַתַּנַּ"ךְ כֻּלּוֹ בְּשִׁבְעָה חֳדָשִׁים בִּלְבַד. לְפִי בַּקָּשָׁתָהּ, הֵחֵל לְלַמְּדָהּ גְּמָרָא וּמְפָרְשִׁים, וְהִיא לְרֹב חִשְׁקָהּ וַחֲרִיפוּת שִׂכְלָהּ, הָיְתָה קוֹלֶטֶת יָפֶה כָּל מַה שֶּׁלָּמְדָה, עַד שֶׁהָיְתָה נוֹשֵׂאת וְנוֹתֶנֶת בְּפִלְפּוּל וּבִסְבָרָא.

כָּךְ נִמְשַׁךְ לִמּוּד זֶה יוֹתֵר מִשָּׁנָה, כְּשֶׁאָבִיהָ אֵינוֹ יוֹדֵעַ מִזֶּה כְּלָל. לְאַחַר שֶׁעָבְרוּ קָרוֹב לִשְׁנָתַיִם יָמִים, בִּקֵּשׁ הַגְּבִיר לָדַעַת מַה נַּעֲשָׂה עִם הַלִּמּוּד שֶׁל בִּתּוֹ, וּלְהַפְתָּעָתוֹ מָצָא אוֹתָהּ צוֹלֶלֶת בְּיַם הַתַּלְמוּד כִּבְקִיאָה וּרְגִילָה. לִתְמִיהָתוֹ, עָנָה הַמְלַמֵּד: "נִשְׂכַּרְתִּי לִשְׁנָתַיִם יָמִים, וְקִבַּלְתִּי שְׂכָרִי מֵרֹאשׁ. וְהִנֵּה, לְרֹב כִּשְׁרוֹנָהּ, סִיְּמָה בִּתְּךָ לִלְמֹד אֶת כָּל הַתַּנַּ"ךְ בִּזְמַן קָצָר. נֶעֱתַרְתִּי אֵפוֹא לְבַקָּשָׁתָהּ לִלְמֹד עִמָּהּ תַּלְמוּד בְּיֶתֶר הַזְּמַן, וּכְבָר סִיַּמְנוּ עַד עַתָּה כַּמָּה מַסֶּכְתּוֹת".

הִשְׁתּוֹמֵם הָאָב וְאָמַר לַמְלַמֵּד: "תּוֹדָה לְךָ, אַךְ עַד כָּאן תְּחוּם שַׁבָּת. כָּעֵת, אֲנִי מְוַתֵּר לְךָ עַל הַזְּמַן שֶׁנּוֹתַר עַד לְסִיּוּם הַשְּׁנָתַיִם..."

אַחַר שֶׁפְּטָרוֹ לְשָׁלוֹם, אָמְרָה הַבַּת לְאָבִיהָ בִּכְאֵב: "מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לִי! חָשַׁבְתִּי שֶׁאַדְּרַבָּא תִּתֵּן לַמְלַמֵּד שָׂכָר לְעוֹד שְׁנָתַיִם שֶׁיַּמְשִׁיךְ לִלְמֹד עִמִּי תַּלְמוּד, וְאַתָּה שִׁלַּחְתּוֹ..." נִסָּה הָאָב לְרַצּוֹתָהּ בִּדְבָרִים רַכִּים: "לְשֵׁם מָה תִּרְצִי לִלְמֹד תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, הַבֵּן לוֹמֵד תּוֹרָה עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה מוֹרֵה הוֹרָאוֹת בְּיִשְׂרָאֵל, אַךְ אַתְּ בְּעוֹד כַּמָּה שָׁנִים תִּנָּשְׂאִי, יִהְיֶה עָלַיִךְ לְטַפֵּל בְּכָל צָרְכֵי הַבַּיִת וּבַיְלָדִים, וּמַה תִּזְכְּרִי מִכָּל הַלִּמּוּד... הַלְוַאי שֶׁתִּזְכְּרִי אֶת לִמּוּד הַמִּקְרָא, וְתַעַסְקִי בּוֹ לְכָל הַפָּחוֹת בְּשַׁבָּת".

הַבַּת הַמְלֻמֶּדֶת לֹא הִתְרַצְּתָה, אַךְ מִפְּנֵי כְּבוֹד אָבִיהָ שָׁתְקָה. חָכְכָה בְּדַעְתָּהּ מַה לַּעֲשׂוֹת, עַד שֶׁגָּמְרָה אֹמֶר בְּלִבָּהּ: "אֶלְמַד מִתּוֹךְ שְׁמִיעָה, וְאֶהְיֶה חֲכָמָה כִּבְרוּרְיָה". מֶה עָשְׂתָה? בְּכָל יוֹם, יָשְׁבָה בַּחֶדֶר הַסָּמוּךְ לַחֶדֶר שֶׁלּוֹמֵד אָבִיהָ עִם הַחַבְרוּתָא שֶׁלּוֹ, וְהָיְתָה מַקְשִׁיבָה לְלִמּוּדוֹ דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן הַפָּתוּחַ לְחַדְרָהּ. בְּרֹב קֶשֶׁב, הָיְתָה מַאֲזִינָה לַקֻּשְׁיוֹת וּלְתֵרוּצִים שֶׁמְּפַלְפְּלִים בֵּינֵיהֶם, וְהָיְתָה מְבִינָה כָּל דִּבְרֵיהֶם, וְרוֹשֶׁמֶת בְּפִנְקָסָהּ הֶעָרוֹת עַל דִּבְרֵיהֶם. אָבִיהָ וְאִמָּהּ הָיוּ בְּטוּחִים שֶׁהִיא עוֹסֶקֶת בְּעִנְיָנֶיהָ, וְלֹא הֶעֱלוּ בְּדַעְתָּם מַהוּ עִסּוּקָהּ הָאֲמִתִּי.

אַחַר שָׁנִים רַבּוֹת שֶׁהִתְרַגְּלָה בְּלִמּוּד זֶה, יוֹם אֶחָד, בִּהְיוֹת הָאָב וּבִתּוֹ מְסֻבִּים עַל הַשֻּׁלְחָן לָאֲרוּחָה, הִתְדַּפֵּק עַל דֶּלֶת הַבַּיִת הֵלֶךְ אֶחָד. קִדְּמוֹ הֶעָשִׁיר בְּבִרְכַּת שָׁלוֹם וּשְׁאָלוֹ לִשְׁמוֹ. עֲנָהוּ הָאִישׁ: "שְׁמִי חַיִּים חַיִּים בֶּן שָׁלוֹם". הִתְפַּלֵּא הֶעָשִׁיר עַל הַשֵּׁם הַכָּפוּל, וְהִמְשִׁיךְ לְהִתְעַנְיֵן: "מֵאֵיזוֹ עִיר אַתָּה?" "מֵעִיר מוֹלַדְתְּךָ", בָּאָה הַתְּשׁוּבָה. "יוֹדֵעַ אַתָּה מַה שְּׁלוֹם יְדִידִי פְּלוֹנִי הַדָּר בָּעִיר הַהִיא?" שָׁאַל הֶעָשִׁיר. "רְאֵה אַחַר הָרִמּוֹנִים", עֲנָהוּ הָאוֹרֵחַ תְּשׁוּבָה תְּמוּהָה. הִבִּיט הֶעָשִׁיר אֶל הַשֻּׁלְחָן. אַחֲרֵי צַלַּחַת הָרִמּוֹנִים עָמְדָה צַלַּחַת תַּפּוּחִים, וְהוּא הֵבִין כִּי כַּנִּרְאֶה רְצוֹנוֹ שֶׁל הַהֵלֶךְ לוֹמַר כִּי תָּפְחָה רוּחוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אָדָם, וְהוּא נִפְטַר.

הִצְטַעֵר הֶעָשִׁיר לְשֶׁמַע הַבְּשׂוֹרָה הַמָּרָה, וּפָנָה אֶל הָאוֹרֵחַ: "וּבְכֵן, בְּמָה אוּכַל לַעֲזֹר לְךָ?" עָנָה הַהֵלֶךְ: "גֵּר אָנֹכִי בָּאָרֶץ, וְאֵין בְּיָדִי פְּרוּטָה לְפָרְטָהּ. אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֵי כְּבוֹדוֹ, יִתֵּן לִי כַּמָּה פְּרוּטוֹת וּתְחִי נַפְשִׁי".

קָרָא הַגְּבִיר אֶל בִּתּוֹ וְהוֹרָה לָהּ: "לְכִי לַחֶדֶר הַשֵּׁנִי, הָבִיאִי מִכִּיס מְעִילִי דִּינָר וּתְנִי לָאוֹרֵחַ". פָּנְתָה הַבַּת לַחֶדֶר הַשֵּׁנִי, וּמָצְאָה בְּכִיס הַמְּעִיל דִּינַר כֶּסֶף וְדִינַר זָהָב. נָטְלָה אֶת דִּינַר הַזָּהָב, הֵבִיאָה אוֹתוֹ לָאוֹרֵחַ וְשָׁבָה אֶל הַשֻּׁלְחָן. הוֹדָה הָאִישׁ וְנִפְרַד מֵהֶם לְשָׁלוֹם.

אַחַר שָׁעָה קַלָּה פָּנָה הַגְּבִיר לִטֹּל אֶת דִּינַר הַזָּהָב לְצֹרֶךְ כָּלְשֶׁהוּ, וּלְחֶרְדָתוֹ מָצָא בְּכִיס הַמְּעִיל רַק דִּינַר כֶּסֶף. כָּעַס הֶעָשִׁיר עַל בִּתּוֹ שֶׁנָּתְנָה לֶעָנִי אֶת דִּינַר הַזָּהָב הַיָּקָר, וְלֹא הֵבִינָה שֶׁכַּוָּנָתוֹ לְדִינַר הַכֶּסֶף. אַךְ הַבַּת הֵשִׁיבָה: "בְּכַוָּנָה עָשִׂיתִי זֹאת, וְטַעֲמִי וְנִמּוּקִי עִמִּי. כַּנִּרְאֶה חָשַׁבְתָּ שֶׁהָאוֹרֵחַ סְתָם הֵלֶךְ עָנִי, אֲבָל אֲנִי הִכַּרְתִּי בּוֹ שֶׁהִנּוֹ תַּלְמִיד חָכָם מַשְׂכִּיל וְנָבוֹן, וְרָאוּי הוּא לְדִינַר זָהָב וְיוֹתֵר מִכָּךְ!"

תָּמַהּ הַגְּבִיר לְמִשְׁמַע דִּבְרֵי בִּתּוֹ וְשָׁאַל אוֹתָהּ: "מִנַּיִן לָךְ שֶׁהוּא תַּלְמִיד חָכָם?" עָנְתָה לוֹ: "כְּשֶׁהָאוֹרֵחַ נִשְׁאַל לִשְׁמוֹ, הוּא עָנָה 'חַיִּים חַיִּים בֶּן שָׁלוֹם'. בְּוַדַּאי הִתְפַּלֵּאתָ מִמָּתַי אָדָם נִקְרָא בְּשֵׁם כָּפוּל, אַךְ אֲנִי הֵבַנְתִּי שֶׁכַּוָּנָתוֹ לִרְמֹז שֶׁ"חַיִּים" בַּגִּימַטְרִיָּא "חָכָם", וְעָנָה כָּךְ בְּרֶמֶז מֵרֹב עַנְוְתָנוּתוֹ. בִּבְחִינַת "יְהַלֶּלְךָ זָר, וְלֹא - פִיךָ" (מִשְׁלֵי כז-ב). כְּלוֹמַר יְהַלֶּלְךָ זָר, וָלֹא, אִם לֹא נִמְצָא זָר שֶׁיְּהַלֶּלְךָ - אָז פִּיךָ יְהַלֶּלְךָ. עוֹד שָׁאַלְתָּ אוֹתוֹ 'מֵאֵיזוֹ עִיר אַתָּה?', וְעָנָה 'מֵעִיר מוֹלַדְתְּךָ'. אַתָּה חָשַׁבְתָּ שֶׁהוּא מֵעִיר הֻלַּדְתְּךָ בַּצְרָה (בְּבָבֶל), וְלָכֵן שָׁאַלְתָּ אוֹתוֹ אַחַר כָּךְ מַה שְּׁלוֹם פְּלוֹנִי. וּבֶאֱמֶת כַּוָּנָתוֹ הִיא, שֶׁהוּא מֵעִיר שֶׁל חֲכָמִים וְשֶׁל סוֹפְרִים, שֶׁהַתּוֹרָה נִקְרֵאת "מוֹלַדְתְּךָ". וְעַל שְׁאֵלָתְךָ לִשְׁלוֹם פְּלוֹנִי, עָנָה לְךָ "רְאֵה אַחַר הָרִמּוֹנִים". אַתָּה הִסְתַּכַּלְתָּ עַל הַשֻּׁלְחָן אַחַר הַצַּלַּחַת שֶׁל הָרִמּוֹנִים, אוּלָם כַּוָּנָתוֹ הָיְתָה שֶׁבְּסֵפֶר שִׁיר הַשִּׁירִים כָּתוּב אַחַר הַמִּלִּים "הֵנֵצּוּ הָרִמּוֹנִים" - "לֹא יָדַעְתִּי", דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יָדוּעַ לוֹ דָּבָר עַל פְּלוֹנִי".

הִתְפַּלֵּא הַגְּבִיר מְאֹד עַל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְשָׁלַח אֶת מְשָׁרְתוֹ לָתוּר אַחַר הָאוֹרֵחַ וּלְקָרְאוֹ אֵלָיו. מִשֶּׁהִגִּיעַ, שָׁאַל אוֹתוֹ אַחַת לְאַחַת עַל הַדְּבָרִים, וְאִשֵּׁר הַכֹּל כְּפִי שֶׁכִּוְּנָה בִּתּוֹ. שָׂשׂ וְשָׂמַח הֶעָשִׁיר עַל חָכְמַת בִּתּוֹ, הֶעֱנִיק לָאוֹרֵחַ כַּמָּה זְהוּבִים בְּמַתָּנָה וּפְטָרוֹ לְשָׁלוֹם.

מִשֶּׁפָּנָה הָאוֹרֵחַ לְדַרְכּוֹ, שָׁאַל הַגְּבִיר אֶת בִּתּוֹ: "מֵאַיִן לָךְ כָּל הַחָכְמָה הַזֹּאת?" הֵשִׁיבָה בִּקְצָרָה: "מִן הַחַלּוֹן". תָּמַהּ הַגְּבִיר עַל הַתְּשׁוּבָה, וְהַבַּת חָשְׂפָה אֶת סוֹדָהּ: "מֵאָז שֶׁפִּטַּרְתָּ אֶת הַמְלַמֵּד, הָיִיתִי מַקְשִׁיבָה בְּאֹזֶן קַשֶּׁבֶת דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן לַלִּמּוּד שֶׁלְּךָ עִם הַחַבְרוּתָא".

הֻפְתַּע הָאָב לְשֶׁמַע הַדָּבָר, אַךְ מִיָּד צָפָה שְׁאֵלָה נוֹסֶפֶת מַפְלִיאָה, וְהוּא תָּמַהּ בְּקוֹל: "וַהֲלֹא מַה שֶּׁלָּמַדְתְּ, לָמַדְתִּי גַּם אֲנִי, וְאֵיךְ לֹא הִשְׂכַּלְתִּי לָרֶדֶת לְסוֹף דַּעְתּוֹ שֶׁל הָאוֹרֵחַ, כְּפִי שֶׁאַתְּ הֵבַנְתְּ מִדְּבָרָיו?"

גַּם עַל זֹאת הָיְתָה הַתְּשׁוּבָה מוּכָנָה בְּפִי הַבַּת, וְכֹה אָמְרָה: "שׁוֹנֶה הוּא לִמּוּדִי מִלִּמּוּדְכֶם, שֶׁאַתֶּם לְמַדְתֶּם בְּפַרְהֶסְיָא, כְּשֶׁהַכֹּל יוֹדְעִים מֵהַקְּבִיעוּת שֶׁלָּכֶם, וְאִלּוּ אֲנִי לָמַדְתִּי בְּצִנְעָה, וְאַף אֶחָד בָּעוֹלָם לֹא יָדַע מִמֶּנִּי. וּכְבָר אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: "כָּל הַיָּגֵעַ בְּתַלְמוּדוֹ בְּצִנְעָה - מַחְכִּים, שֶׁנֶּאֱמַר 'וְאֶת צְנוּעִים חָכְמָה'" (רַמְבַּ"ם ת"ת ג-יב). וְלָכֵן זָכִיתִי לְחָכְמָה זוֹ, כִּי "ה' יִתֵּן חָכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה" (מִשְׁלֵי ו-ב). (אוֹצְרוֹתֵינוּ)

	ויקהל-פיקודי תשפ"א
	עֲצֹר לְהִתְבּוֹנְנוּת!
	"וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֵלָיו ה' מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר" (א-א) עַנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה נִרְמְזָה בַּמִּלָּה הָרִאשׁוֹנָה "וַיִּקְרָא". כְּשֶׁמְּעַיְּנִים בְּסֵפֶר תּוֹרָה בַּפָּסוּק הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַפָּרָשָׁה, מַבְחִינִים מִיָּד כִּי הָאוֹת א' שֶׁל הַמִּלָּה "וַיִּקְרָא" קְטַנָּה מִשְּׁאָר הָאוֹתִיּוֹת. וּכְבָר כָּתַב הַבַּעַל הַטּוּרִים שֶׁבָּא הַדָּבָר לִרְמֹז עַל עַנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, "שֶׁלֹּא רָצָה לִכְתֹּב אֶלָּא וַיִּקָּר כְּדֶרֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר בְּבִלְעָם, כְּאִלּוּ לֹא נִרְאָה לוֹ ה' אֶלָּא בְּמִקְרֶה, וְאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִכְתֹּב גַּם בְּאָלֶ"ף, וּכְתָבָהּ קְטַנָּה". בְּ'אָלֶף זְעִירָא', מָצָא הַגָּאוֹן רַבִּי יַעֲקֹב חַיִּים סוֹפֵר זָצָ"ל בְּסִפְרוֹ "יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל" רֶמֶז נָאֶה לָעֲנָוָה: אָלֶ"ף הוּא מִלְּשׁוֹן לִמּוּד, כְּמוֹ "וַאֲאַלֶּפְךָ חָכְמָה", (אִיּוֹב לג-לג), וּבָא לִרְמֹז בְּאָלֶ"ף זְעִירָא, כִּי כְּדֵי לִלְמֹד דְּרוּשָׁה עֲנָוָה (זְעִירָא). בְּלִי עֲנָוָה, יִתְקַשֶּׁה הַלּוֹמֵד לִלְמֹד מִכָּל אָדָם, שֶׁזֶּהוּ תְּנַאי הֶכְרֵחִי לַלִּמּוּד. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל בַּמִּשְׁנָה בְּאָבוֹת (ד-א): "בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם? הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר 'מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי כִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִי' (תְּהִלִּים קיט-צט)". וְעוֹד אָמְרוּ (תַּעֲנִית ז.): "אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר אִידִי לָמָּה נִמְשְׁלוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה לְמַיִם, דִּכְתִיב 'כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם'? לוֹמַר לְךָ מַה מַּיִם מַנִּיחִים בְּמָקוֹם גָּבוֹהַּ וְהוֹלְכִים לְמָקוֹם נָמוּךְ, אַף דִּבְרֵי תּוֹרָה אֵין מִתְקַיְּמִים אֶלָּא בְּמִי שֶׁדַּעְתּוֹ שְׁפָלָה עָלָיו". וְהַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה עֲטִיָּה זָצָ"ל, מֵחַכְמֵי פֵאס שֶׁבְּמָרוֹקוֹ, בְּסִפְרוֹ "דָּרַשׁ מֹשֶׁה", כָּתַב שֶׁזּוֹ הַסִּבָּה שֶׁמַּתְחִילִים לְלַמֵּד הַקְּטַנִּים בְּסֵפֶר וַיִּקְרָא (וּבָא הָרֶמֶז "אָלֶף זְעִירָא" - לַמֵּד קְטַנִּים), כִּי תְּחִלָּתוֹ מְלַמֵּד עֲנָוָה, וְכָךְ יִהְיוּ הַיְלָדִים מֻרְגָּלִים בְּמִדַּת הָעֲנָוָה מִקַּטְנוּתָם וְעַל יְדֵי כֵּן יִזְכּוּ לַתּוֹרָה. בְּהֶקְשֵׁר לְכָךְ, מְסַפֵּר רַבֵּנוּ יוֹסֵף חַיִּים זָצָ"ל בְּסִפְרוֹ "עוֹד יוֹסֵף חַי" אֶת הַסִּפּוּר הַבָּא: מַעֲשֶׂה בִּיהוּדִי עָשִׁיר מִבַּגְדָד, שֶׁזָּכָה לְתוֹרָה וּגְדֻלָּה בְּמָקוֹם אֶחָד. בַּת חֲכָמָה הָיְתָה לוֹ, כְּבַת אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְחָפֵץ הָיָה שֶׁתִּהְיֶה מַשְׂכֶּלֶת בְּחָכְמָה. שָׂכַר לָהּ תַּלְמִיד חָכָם הַבָּקִי בְּתַנַּ"ךְ, שֶׁיָּבוֹא לְבֵיתוֹ בְּכָל יוֹם, וִילַמֵּד אוֹתָהּ זְמַן מְסֻיָּם, עַד שֶׁתֵּדַע אֶת כָּל הַתַּנַּ"ךְ עִם מְפָרְשָׁיו. הֶעֱרִיךְ הַגְּבִיר כִּי הַלִּמּוּד יֶאֱרַךְ שְׁנָתַיִם יָמִים, וְשִׁלֵּם לוֹ מֵרֹאשׁ מֵאָה זְהוּבִים. שָׁקְדָה הַבַּת עַל לִמּוּדָהּ, אוּלָם מֵאַחַר שֶׁהָיְתָה מְהִירַת הֲבָנָה, גָּמְעָה אֶת הַתַּנַּ"ךְ כֻּלּוֹ בְּשִׁבְעָה חֳדָשִׁים בִּלְבַד. לְפִי בַּקָּשָׁתָהּ, הֵחֵל לְלַמְּדָהּ גְּמָרָא וּמְפָרְשִׁים, וְהִיא לְרֹב חִשְׁקָהּ וַחֲרִיפוּת שִׂכְלָהּ, הָיְתָה קוֹלֶטֶת יָפֶה כָּל מַה שֶּׁלָּמְדָה, עַד שֶׁהָיְתָה נוֹשֵׂאת וְנוֹתֶנֶת בְּפִלְפּוּל וּבִסְבָרָא. כָּךְ נִמְשַׁךְ לִמּוּד זֶה יוֹתֵר מִשָּׁנָה, כְּשֶׁאָבִיהָ אֵינוֹ יוֹדֵעַ מִזֶּה כְּלָל. לְאַחַר שֶׁעָבְרוּ קָרוֹב לִשְׁנָתַיִם יָמִים, בִּקֵּשׁ הַגְּבִיר לָדַעַת מַה נַּעֲשָׂה עִם הַלִּמּוּד שֶׁל בִּתּוֹ, וּלְהַפְתָּעָתוֹ מָצָא אוֹתָהּ צוֹלֶלֶת בְּיַם הַתַּלְמוּד כִּבְקִיאָה וּרְגִילָה. לִתְמִיהָתוֹ, עָנָה הַמְלַמֵּד: "נִשְׂכַּרְתִּי לִשְׁנָתַיִם יָמִים, וְקִבַּלְתִּי שְׂכָרִי מֵרֹאשׁ. וְהִנֵּה, לְרֹב כִּשְׁרוֹנָהּ, סִיְּמָה בִּתְּךָ לִלְמֹד אֶת כָּל הַתַּנַּ"ךְ בִּזְמַן קָצָר. נֶעֱתַרְתִּי אֵפוֹא לְבַקָּשָׁתָהּ לִלְמֹד עִמָּהּ תַּלְמוּד בְּיֶתֶר הַזְּמַן, וּכְבָר סִיַּמְנוּ עַד עַתָּה כַּמָּה מַסֶּכְתּוֹת". הִשְׁתּוֹמֵם הָאָב וְאָמַר לַמְלַמֵּד: "תּוֹדָה לְךָ, אַךְ עַד כָּאן תְּחוּם שַׁבָּת. כָּעֵת, אֲנִי מְוַתֵּר לְךָ עַל הַזְּמַן שֶׁנּוֹתַר עַד לְסִיּוּם הַשְּׁנָתַיִם..." אַחַר שֶׁפְּטָרוֹ לְשָׁלוֹם, אָמְרָה הַבַּת לְאָבִיהָ בִּכְאֵב: "מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לִי! חָשַׁבְתִּי שֶׁאַדְּרַבָּא תִּתֵּן לַמְלַמֵּד שָׂכָר לְעוֹד שְׁנָתַיִם שֶׁיַּמְשִׁיךְ לִלְמֹד עִמִּי תַּלְמוּד, וְאַתָּה שִׁלַּחְתּוֹ..." נִסָּה הָאָב לְרַצּוֹתָהּ בִּדְבָרִים רַכִּים: "לְשֵׁם מָה תִּרְצִי לִלְמֹד תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, הַבֵּן לוֹמֵד תּוֹרָה עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה מוֹרֵה הוֹרָאוֹת בְּיִשְׂרָאֵל, אַךְ אַתְּ בְּעוֹד כַּמָּה שָׁנִים תִּנָּשְׂאִי, יִהְיֶה עָלַיִךְ לְטַפֵּל בְּכָל צָרְכֵי הַבַּיִת וּבַיְלָדִים, וּמַה תִּזְכְּרִי מִכָּל הַלִּמּוּד... הַלְוַאי שֶׁתִּזְכְּרִי אֶת לִמּוּד הַמִּקְרָא, וְתַעַסְקִי בּוֹ לְכָל הַפָּחוֹת בְּשַׁבָּת". הַבַּת הַמְלֻמֶּדֶת לֹא הִתְרַצְּתָה, אַךְ מִפְּנֵי כְּבוֹד אָבִיהָ שָׁתְקָה. חָכְכָה בְּדַעְתָּהּ מַה לַּעֲשׂוֹת, עַד שֶׁגָּמְרָה אֹמֶר בְּלִבָּהּ: "אֶלְמַד מִתּוֹךְ שְׁמִיעָה, וְאֶהְיֶה חֲכָמָה כִּבְרוּרְיָה". מֶה עָשְׂתָה? בְּכָל יוֹם, יָשְׁבָה בַּחֶדֶר הַסָּמוּךְ לַחֶדֶר שֶׁלּוֹמֵד אָבִיהָ עִם הַחַבְרוּתָא שֶׁלּוֹ, וְהָיְתָה מַקְשִׁיבָה לְלִמּוּדוֹ דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן הַפָּתוּחַ לְחַדְרָהּ. בְּרֹב קֶשֶׁב, הָיְתָה מַאֲזִינָה לַקֻּשְׁיוֹת וּלְתֵרוּצִים שֶׁמְּפַלְפְּלִים בֵּינֵיהֶם, וְהָיְתָה מְבִינָה כָּל דִּבְרֵיהֶם, וְרוֹשֶׁמֶת בְּפִנְקָסָהּ הֶעָרוֹת עַל דִּבְרֵיהֶם. אָבִיהָ וְאִמָּהּ הָיוּ בְּטוּחִים שֶׁהִיא עוֹסֶקֶת בְּעִנְיָנֶיהָ, וְלֹא הֶעֱלוּ בְּדַעְתָּם מַהוּ עִסּוּקָהּ הָאֲמִתִּי. אַחַר שָׁנִים רַבּוֹת שֶׁהִתְרַגְּלָה בְּלִמּוּד זֶה, יוֹם אֶחָד, בִּהְיוֹת הָאָב וּבִתּוֹ מְסֻבִּים עַל הַשֻּׁלְחָן לָאֲרוּחָה, הִתְדַּפֵּק עַל דֶּלֶת הַבַּיִת הֵלֶךְ אֶחָד. קִדְּמוֹ הֶעָשִׁיר בְּבִרְכַּת שָׁלוֹם וּשְׁאָלוֹ לִשְׁמוֹ. עֲנָהוּ הָאִישׁ: "שְׁמִי חַיִּים חַיִּים בֶּן שָׁלוֹם". הִתְפַּלֵּא הֶעָשִׁיר עַל הַשֵּׁם הַכָּפוּל, וְהִמְשִׁיךְ לְהִתְעַנְיֵן: "מֵאֵיזוֹ עִיר אַתָּה?" "מֵעִיר מוֹלַדְתְּךָ", בָּאָה הַתְּשׁוּבָה. "יוֹדֵעַ אַתָּה מַה שְּׁלוֹם יְדִידִי פְּלוֹנִי הַדָּר בָּעִיר הַהִיא?" שָׁאַל הֶעָשִׁיר. "רְאֵה אַחַר הָרִמּוֹנִים", עֲנָהוּ הָאוֹרֵחַ תְּשׁוּבָה תְּמוּהָה. הִבִּיט הֶעָשִׁיר אֶל הַשֻּׁלְחָן. אַחֲרֵי צַלַּחַת הָרִמּוֹנִים עָמְדָה צַלַּחַת תַּפּוּחִים, וְהוּא הֵבִין כִּי כַּנִּרְאֶה רְצוֹנוֹ שֶׁל הַהֵלֶךְ לוֹמַר כִּי תָּפְחָה רוּחוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אָדָם, וְהוּא נִפְטַר. הִצְטַעֵר הֶעָשִׁיר לְשֶׁמַע הַבְּשׂוֹרָה הַמָּרָה, וּפָנָה אֶל הָאוֹרֵחַ: "וּבְכֵן, בְּמָה אוּכַל לַעֲזֹר לְךָ?" עָנָה הַהֵלֶךְ: "גֵּר אָנֹכִי בָּאָרֶץ, וְאֵין בְּיָדִי פְּרוּטָה לְפָרְטָהּ. אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֵי כְּבוֹדוֹ, יִתֵּן לִי כַּמָּה פְּרוּטוֹת וּתְחִי נַפְשִׁי". קָרָא הַגְּבִיר אֶל בִּתּוֹ וְהוֹרָה לָהּ: "לְכִי לַחֶדֶר הַשֵּׁנִי, הָבִיאִי מִכִּיס מְעִילִי דִּינָר וּתְנִי לָאוֹרֵחַ". פָּנְתָה הַבַּת לַחֶדֶר הַשֵּׁנִי, וּמָצְאָה בְּכִיס הַמְּעִיל דִּינַר כֶּסֶף וְדִינַר זָהָב. נָטְלָה אֶת דִּינַר הַזָּהָב, הֵבִיאָה אוֹתוֹ לָאוֹרֵחַ וְשָׁבָה אֶל הַשֻּׁלְחָן. הוֹדָה הָאִישׁ וְנִפְרַד מֵהֶם לְשָׁלוֹם. אַחַר שָׁעָה קַלָּה פָּנָה הַגְּבִיר לִטֹּל אֶת דִּינַר הַזָּהָב לְצֹרֶךְ כָּלְשֶׁהוּ, וּלְחֶרְדָתוֹ מָצָא בְּכִיס הַמְּעִיל רַק דִּינַר כֶּסֶף. כָּעַס הֶעָשִׁיר עַל בִּתּוֹ שֶׁנָּתְנָה לֶעָנִי אֶת דִּינַר הַזָּהָב הַיָּקָר, וְלֹא הֵבִינָה שֶׁכַּוָּנָתוֹ לְדִינַר הַכֶּסֶף. אַךְ הַבַּת הֵשִׁיבָה: "בְּכַוָּנָה עָשִׂיתִי זֹאת, וְטַעֲמִי וְנִמּוּקִי עִמִּי. כַּנִּרְאֶה חָשַׁבְתָּ שֶׁהָאוֹרֵחַ סְתָם הֵלֶךְ עָנִי, אֲבָל אֲנִי הִכַּרְתִּי בּוֹ שֶׁהִנּוֹ תַּלְמִיד חָכָם מַשְׂכִּיל וְנָבוֹן, וְרָאוּי הוּא לְדִינַר זָהָב וְיוֹתֵר מִכָּךְ!" תָּמַהּ הַגְּבִיר לְמִשְׁמַע דִּבְרֵי בִּתּוֹ וְשָׁאַל אוֹתָהּ: "מִנַּיִן לָךְ שֶׁהוּא תַּלְמִיד חָכָם?" עָנְתָה לוֹ: "כְּשֶׁהָאוֹרֵחַ נִשְׁאַל לִשְׁמוֹ, הוּא עָנָה 'חַיִּים חַיִּים בֶּן שָׁלוֹם'. בְּוַדַּאי הִתְפַּלֵּאתָ מִמָּתַי אָדָם נִקְרָא בְּשֵׁם כָּפוּל, אַךְ אֲנִי הֵבַנְתִּי שֶׁכַּוָּנָתוֹ לִרְמֹז שֶׁ"חַיִּים" בַּגִּימַטְרִיָּא "חָכָם", וְעָנָה כָּךְ בְּרֶמֶז מֵרֹב עַנְוְתָנוּתוֹ. בִּבְחִינַת "יְהַלֶּלְךָ זָר, וְלֹא - פִיךָ" (מִשְׁלֵי כז-ב). כְּלוֹמַר יְהַלֶּלְךָ זָר, וָלֹא, אִם לֹא נִמְצָא זָר שֶׁיְּהַלֶּלְךָ - אָז פִּיךָ יְהַלֶּלְךָ. עוֹד שָׁאַלְתָּ אוֹתוֹ 'מֵאֵיזוֹ עִיר אַתָּה?', וְעָנָה 'מֵעִיר מוֹלַדְתְּךָ'. אַתָּה חָשַׁבְתָּ שֶׁהוּא מֵעִיר הֻלַּדְתְּךָ בַּצְרָה (בְּבָבֶל), וְלָכֵן שָׁאַלְתָּ אוֹתוֹ אַחַר כָּךְ מַה שְּׁלוֹם פְּלוֹנִי. וּבֶאֱמֶת כַּוָּנָתוֹ הִיא, שֶׁהוּא מֵעִיר שֶׁל חֲכָמִים וְשֶׁל סוֹפְרִים, שֶׁהַתּוֹרָה נִקְרֵאת "מוֹלַדְתְּךָ". וְעַל שְׁאֵלָתְךָ לִשְׁלוֹם פְּלוֹנִי, עָנָה לְךָ "רְאֵה אַחַר הָרִמּוֹנִים". אַתָּה הִסְתַּכַּלְתָּ עַל הַשֻּׁלְחָן אַחַר הַצַּלַּחַת שֶׁל הָרִמּוֹנִים, אוּלָם כַּוָּנָתוֹ הָיְתָה שֶׁבְּסֵפֶר שִׁיר הַשִּׁירִים כָּתוּב אַחַר הַמִּלִּים "הֵנֵצּוּ הָרִמּוֹנִים" - "לֹא יָדַעְתִּי", דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יָדוּעַ לוֹ דָּבָר עַל פְּלוֹנִי". הִתְפַּלֵּא הַגְּבִיר מְאֹד עַל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְשָׁלַח אֶת מְשָׁרְתוֹ לָתוּר אַחַר הָאוֹרֵחַ וּלְקָרְאוֹ אֵלָיו. מִשֶּׁהִגִּיעַ, שָׁאַל אוֹתוֹ אַחַת לְאַחַת עַל הַדְּבָרִים, וְאִשֵּׁר הַכֹּל כְּפִי שֶׁכִּוְּנָה בִּתּוֹ. שָׂשׂ וְשָׂמַח הֶעָשִׁיר עַל חָכְמַת בִּתּוֹ, הֶעֱנִיק לָאוֹרֵחַ כַּמָּה זְהוּבִים בְּמַתָּנָה וּפְטָרוֹ לְשָׁלוֹם. מִשֶּׁפָּנָה הָאוֹרֵחַ לְדַרְכּוֹ, שָׁאַל הַגְּבִיר אֶת בִּתּוֹ: "מֵאַיִן לָךְ כָּל הַחָכְמָה הַזֹּאת?" הֵשִׁיבָה בִּקְצָרָה: "מִן הַחַלּוֹן". תָּמַהּ הַגְּבִיר עַל הַתְּשׁוּבָה, וְהַבַּת חָשְׂפָה אֶת סוֹדָהּ: "מֵאָז שֶׁפִּטַּרְתָּ אֶת הַמְלַמֵּד, הָיִיתִי מַקְשִׁיבָה בְּאֹזֶן קַשֶּׁבֶת דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן לַלִּמּוּד שֶׁלְּךָ עִם הַחַבְרוּתָא". הֻפְתַּע הָאָב לְשֶׁמַע הַדָּבָר, אַךְ מִיָּד צָפָה שְׁאֵלָה נוֹסֶפֶת מַפְלִיאָה, וְהוּא תָּמַהּ בְּקוֹל: "וַהֲלֹא מַה שֶּׁלָּמַדְתְּ, לָמַדְתִּי גַּם אֲנִי, וְאֵיךְ לֹא הִשְׂכַּלְתִּי לָרֶדֶת לְסוֹף דַּעְתּוֹ שֶׁל הָאוֹרֵחַ, כְּפִי שֶׁאַתְּ הֵבַנְתְּ מִדְּבָרָיו?" גַּם עַל זֹאת הָיְתָה הַתְּשׁוּבָה מוּכָנָה בְּפִי הַבַּת, וְכֹה אָמְרָה: "שׁוֹנֶה הוּא לִמּוּדִי מִלִּמּוּדְכֶם, שֶׁאַתֶּם לְמַדְתֶּם בְּפַרְהֶסְיָא, כְּשֶׁהַכֹּל יוֹדְעִים מֵהַקְּבִיעוּת שֶׁלָּכֶם, וְאִלּוּ אֲנִי לָמַדְתִּי בְּצִנְעָה, וְאַף אֶחָד בָּעוֹלָם לֹא יָדַע מִמֶּנִּי. וּכְבָר אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: "כָּל הַיָּגֵעַ בְּתַלְמוּדוֹ בְּצִנְעָה - מַחְכִּים, שֶׁנֶּאֱמַר 'וְאֶת צְנוּעִים חָכְמָה'" (רַמְבַּ"ם ת"ת ג-יב). וְלָכֵן זָכִיתִי לְחָכְמָה זוֹ, כִּי "ה' יִתֵּן חָכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה" (מִשְׁלֵי ו-ב). (אוֹצְרוֹתֵינוּ)