Otzarot-Article

"אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב" (כב-יח) תָּמִיד יִמָּצְאוּ מְבַקְּרִים וּמְקַטְרְגִים, אֲבָל הַהֲסָתָה מְחַלְחֶלֶת גַּם לַהֲמוֹנִים הַטּוֹעֲנִים: אֲנַחְנוּ, הַדָּתִיִּים, צְרִיכִים לְהַוּוֹת סֵמֶל וְדֻגְמָה. אָז מַדּוּעַ בְּכָל מַשָּׂא וּמַתָּן קוֹאָלִיצְיוֹנִי מַעֲלִים דְּרִישׁוֹת וְתוֹבְעִים תְּבִיעוֹת, וְרוֹצִים עוֹד וָעוֹד. אֵין זֶה יָאֶה, וְאֵין זֶה חִנּוּכִי, וְאֵין כָּאן קִדּוּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם.

אֶת הַתְּשׁוּבָה לְדִבְרֵיהֶם הִשְׁמִיעָנוּ הָרַב "שְׁבוּת יְהוּדָה" זצ"ל, לִפְנֵי כְּמֵאָה וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה. הוּא שָׁאַל שְׁאֵלָה: חֲזַ"ל אוֹמְרִים, שֶׁלְּבִלְעָם הָרָשָׁע הָיְתָה נֶפֶשׁ רְחָבָה וְהוּא חָמַד מָמוֹן.

מֵהֵיכָן יוֹדְעִים זֹאת? שֶׁכֵּן אָמַר: "אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּי ה' אֱלֹקָי".

וְיֵשׁ לִשְׁאֹל: הֲרֵי רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קִיסְמָא אָמַר דָּבָר דּוֹמֶה. מִישֶׁהוּ פָּגַשׁ בּוֹ וְהִצִּיעַ לוֹ: "רְצוֹנְךָ לָדוּר אֶצְלֵנוּ, וַאֲנִי אֶתֵּן לְךָ אֶלֶף אַלְפֵי דִּינְרֵי זָהָב?" וְהוּא עָנָה: "אֲפִלּוּ אַתָּה נוֹתֵן לִי כָּל כֶּסֶף וְזָהָב שֶׁבָּעוֹלָם אֵינִי דָּר אֶלָּא בִּמְקוֹם תּוֹרָה".

אָז מָה הַהֶבְדֵּל? מַדּוּעַ כְּשֶׁבִּלְעָם אוֹמֵר: "אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב" הוּא נֶחֱשָׁב לְחוֹמֵד מָמוֹן, וְאִלּוּ כְּשֶׁרַבִּי יוֹסֵי מְדַבֵּר עַל כָּל הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב שֶׁבָּעוֹלָם הוּא תַּנָּא קָדוֹשׁ?

הַתְּשׁוּבָה הִיא, שֶׁלְּבִלְעָם אַף אֶחָד לֹא הִצִּיעַ כֶּסֶף, לֹא דִּבְּרוּ אִתּוֹ עַל כֶּסֶף, מַה פִּתְאוֹם הוּא מַזְכִּיר בַּיִת מָלֵא זָהָב? מִפְּנֵי שֶׁנַּפְשׁוֹ רְחָבָה וְהוּא חוֹמֵד מָמוֹן.

אֲבָל בַּמַּעֲשֶׂה שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קִיסְמָא הִתְנַהֵל מַשָּׂא וּמַתָּן. בָּאוּ וְהִצִּיעוּ לוֹ אֶלֶף אַלְפֵי דִּינְרֵי זָהָב כְּדֵי שֶׁיָּבוֹא אֲלֵיהֶם לָגוּר, וְהוּא הִתְיַחֵס בְּאֹפֶן קוֹנְקְרֵטִי לַהַצָּעָה - אֵין זוֹ נֶפֶשׁ רְחָבָה, אֶלָּא מַשָּׂא וּמַתָּן! וְזֶה טִבְעוֹ שֶׁל מַשָּׂא וּמַתָּן, שֶׁזֶּה דּוֹאֵג לַקִּבּוּצִים וּלְקֻפַּת חוֹלִים, לְ"כּוּר" וְלַהִסְתַּדְּרוּת, וְאֵלּוּ דּוֹאֲגִים לְתַלְמוּדֵי תּוֹרָה וְשִׁעוּרֵי תּוֹרָה, לְרֶשֶׁת הַחִנּוּךְ הַתּוֹרָנִית וְלִפְעִילוּת תּוֹרָנִית!

אַךְ חָשׁוּב לָנוּ כְּצִבּוּר חֲרֵדִי לִזְכֹּר תָּמִיד - מֶה הָעִקָּר וּמָה הַטָּפֵל - מִי מַחֲזִיק אֶת מִי.

מְסֻפָּר עַל סְטוּדֶנְט מֵאַרְצוֹת הַבְּרִית, מִמִּשְׁפָּחָה קְצָת דָּתִית. בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית יֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁרוֹצִים תַּכְלֶ'ס לַבָּנִים שֶׁלָּהֶם, רוֹצִים שֶׁהַבֵּן שֶׁלָּהֶם יִהְיֶה עוֹרֵךְ-דִּין, פְּרוֹפֵסוֹר, סוֹחֵר, שָׁם הַכֹּל זֶה כֶּסֶף.

הָאַבָּא הָיָה אָמְנָם דָּתִי, אַךְ בְּלִי מֻשָּׂגִים שֶׁל תּוֹרָה. הוּא שָׁלַח אֶת הַבֵּן לָאוּנִיבֶרְסִיטָה לִלְמֹד מִקְצוֹעַ, וְהַבֵּן חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ בַּתּוֹרָה. בִּקֵּשׁ מֵאָבִיו רְשׁוּת לָלֶכֶת לִלְמֹד תּוֹרָה, וְאָבִיו הִסְכִּים לִשְׁלֹחַ אוֹתוֹ לִלְמֹד תּוֹרָה שָׁנָה אַחַת בִּלְבַד בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּישִׁיבָה. הוּא הָלַךְ לִכְפַר חֲסִידִים, וְזוֹ הָיְתָה הַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹנָה לְחַיָּיו שֶׁל הַמַּשְׁגִּיחַ דִּכְפַר חֲסִידִים, הַגָּאוֹן רַבִּי אֵלִיָּהוּ לוּפְּיָאן.

אַחֲרֵי שָׁנָה שְׁלֵמָה בִּמְחִצָּתוֹ שֶׁל ר' אֵלֶ'ה לוּפְּיָאן, עִם תּוֹרָה שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, זֶה מוֹרִיד אֶת הַחֵשֶׁק לִלְמֹד בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה. הַבָּחוּר חָזַר לְאַרְצוֹת הַבְּרִית וְאָמַר לְאָבִיו, אֲנִי כָּל כָּךְ אוֹהֵב לִלְמֹד, אֲנִי אֶשָּׁאֵר לְיַד הַבַּיִת וְאֶלְמַד תּוֹרָה בִּישִׁיבַת לֵיקְווּד לְפָחוֹת עַד הַחֲתֻנָּה. אָבִיו אָמַר - אִם זֶה מַה שֶּׁאַתָּה רוֹצֶה, אֲנִי מַסְכִּים, אֲבָל אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתִּתְחַיֵּב לִי שֶׁאַחֲרֵי הַחֲתֻנָּה אַתָּה הוֹלֵךְ לְלִמּוּדִים וּפַרְנָסָה, וְגַם תִּתְחַיֵּב לִי שֶׁלֹּא תְּבַקֵּשׁ אַחֲרֵי הַחֲתֻנָּה לְהַמְשִׁיךְ לִלְמֹד בַּכּוֹלֵל.

הַבֵּן הִתְחַיֵּב. הוּא לָמַד בְּלֵיקְווּד, עָשָׂה שְׁטַייגֶן. לֹא עָבְרוּ הַיָּמִים וְהִתְאָרֵס, אַךְ כְּכֹל שֶׁהִתְקָרֵב מוֹעֵד הַחֲתֻנָּה הַבָּחוּר יָרַד בַּמִּשְׁקָל וְאִבֵּד אֶת הַתֵּאָבוֹן, מַצַּב רוּחוֹ הָיָה יָרוּד. הוּא הוֹלֵךְ לָשֵׂאת בַּת יִשְׂרָאֵל וְלָתֵת גֵּט לַגְּמָרָא!

הָיָה לוֹ מְאוֹד קָשֶׁה עִם הָעֻבְדָּה שֶׁהוּא יֵאָלֵץ לְהַפְסִיק לִלְמֹד תּוֹרָה, אֲבָל הוּא הָיָה יֶלֶד טוֹב, הוּא הִתְחַיֵּב לְאָבִיו. הוֹרָיו הִבְחִינוּ שֶׁכְּכֹל שֶׁמִּתְקָרְבִים לְיוֹם הַחֲתֻנָּה בְּנָם הוֹלֵךְ וְדוֹעֵךְ. הַהוֹרִים רוֹאִים וְהֵם אוֹבְדֵי עֵצוֹת. הֵם רוֹצִים שֶׁלַּבֵּן שֶׁלָּהֶם יִהְיֶה טוֹב, אוֹהֲבִים אוֹתוֹ. בְּיוֹם הַחֻפָּה הָאַבָּא רָאָה שֶׁבְּנוֹ שֶׁעוֹמֵד לְהִכָּנֵס לַחֻפָּה כְּשֶׁפָּנָיו נְפוּלוֹת, הוּא נִרְאָה כְּמוֹ בְּתִשְׁעָה בְּאָב.

הַהוֹרִים לֹא יָכְלוּ לָשֵׂאת אֶת הַמַּצָּב. אָבִיו וְאִמּוֹ קָרְאוּ לִבְנָם וְאָמְרוּ לוֹ, אֲנַחְנוּ רוֹצִים שֶׁיִּהְיֶה לְךָ רַק טוֹב, שֶׁתִּהְיֶה מְסֻדָּר עִם הַפַּרְנָסָה. סַךְ הַכֹּל אַתָּה בֵּן מְאוֹד מֻצְלָח וּמֻכְשָׁר, אֲבָל בַּחֲלוֹמוֹת הֲכִי שְׁחֹרִים שֶׁלָּנוּ לֹא חָלַמְנוּ שֶׁכָּכָה נוֹבִיל אֶת הַבֵּן שֶׁלָּנוּ לַחֻפָּה, בְּכָזֶה מַצַּב רוּחַ יָרוּד. וְאָבִיו אוֹמֵר לוֹ - דִּבַּרְתִּי עִם אִמָּא, אָנוּ מוּכָנִים שֶׁתַּמְשִׁיךְ לִלְמֹד עוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים לְאַחַר הַחֲתֻנָּה בְּלֵיְקְווּד, וְאַתָּה אוֹכֵל קֶעסְט עַל חֶשְׁבּוֹנֵנוּ, אָנוּ נְפַרְנֵס אוֹתְךָ. מִיָּד חָזַר לוֹ הַצֶּבַע לַפָּנִים, וְהַבֵּן נִכְנַס לַחֻפָּה בְּשָׂשׂוֹן וּבְשִׂמְחָה.

שְׁבוּעַיִם לְאַחַר הַחֲתֻנָּה אָבִיו קִבֵּל דֹּם לֵב. הוּא הָיָה בְּמַצָּב שֶׁל מָוֶת קְלִינִי, הִתְפַּלְּלוּ תְּהִלִּים וְקָרְעוּ אֶת הַשָּׁמַיִם בִּתְפִלּוֹת וְקָרָה נֵס רְפוּאִי וְהָאַבָּא חָזַר לְתִפְקוּד מָלֵא.

תִּשְׁמְעוּ טוֹב! בַּיּוֹם שֶׁנִּגְמְרוּ חֲמֵשׁ הַשָּׁנִים שֶׁל הַ'קֶּעסְט', הָאַבָּא קִבֵּל שׁוּב פַּעַם דֹּם לֵב וְהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ!

אוֹמֵר הָרַב דִּיסְקִין, אִם אָבִיו הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהַתְּמִיכָה בַּבֵּן שֶׁלּוֹ זֶה מַה שֶּׁנָּתַן לוֹ אֶת הַחַיִּים - הוּא הָיָה מִתְחַיֵּב קֶעסְט חֲמִשִּׁים שָׁנָה וְלֹא רַק חָמֵשׁ שָׁנִים!

וְעוֹד נְקֻדָּה. בְּמֶשֶׁךְ חֲמֵשׁ הַשָּׁנִים חָשְׁבוּ, מִי מַחֲזִיק אֶת מִי? הָאַבָּא אֶת הַבֵּן. פִּתְאוֹם הִתְגַּלְּתָה הָאֱמֶת הַטְּהוֹרָה, שֶׁהַבֵּן הֶחֱזִיק אֶת הָאַבָּא!

עַל זֶה אוֹמֵר הֶחָפֵץ חַיִּים: עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, אַתָּה לֹא מַחֲזִיק אֶת הַתּוֹרָה, אַתָּה מַחֲזִיק אֶת עַצְמְךָ. אָדָם צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁהַנְּתִינָה לְהַחְזָקַת הַתּוֹרָה אֵינָהּ אֶלָּא לְקִיחָה, שֶׁכֵּן כָּל הַשְׁקָעָה בָּעוֹלָם הַזֶּה עֲבוּר הַחְזָקַת וְקִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא לוֹקֵחַ אִתּוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, וְכָל הַשְּׁאָר נֶעֱלָם כְּאָבָק פּוֹרֵחַ. (בְּךָ בָּטַחְנוּ)

	ויקהל-פיקודי תשפ"א
	בִּזְכוּת הַמִּקְדָּשׁ נִצְּחוּ בַּמִּלְחָמָה
	"אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב" (כב-יח) תָּמִיד יִמָּצְאוּ מְבַקְּרִים וּמְקַטְרְגִים, אֲבָל הַהֲסָתָה מְחַלְחֶלֶת גַּם לַהֲמוֹנִים הַטּוֹעֲנִים: אֲנַחְנוּ, הַדָּתִיִּים, צְרִיכִים לְהַוּוֹת סֵמֶל וְדֻגְמָה. אָז מַדּוּעַ בְּכָל מַשָּׂא וּמַתָּן קוֹאָלִיצְיוֹנִי מַעֲלִים דְּרִישׁוֹת וְתוֹבְעִים תְּבִיעוֹת, וְרוֹצִים עוֹד וָעוֹד. אֵין זֶה יָאֶה, וְאֵין זֶה חִנּוּכִי, וְאֵין כָּאן קִדּוּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם. אֶת הַתְּשׁוּבָה לְדִבְרֵיהֶם הִשְׁמִיעָנוּ הָרַב "שְׁבוּת יְהוּדָה" זצ"ל, לִפְנֵי כְּמֵאָה וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה. הוּא שָׁאַל שְׁאֵלָה: חֲזַ"ל אוֹמְרִים, שֶׁלְּבִלְעָם הָרָשָׁע הָיְתָה נֶפֶשׁ רְחָבָה וְהוּא חָמַד מָמוֹן. מֵהֵיכָן יוֹדְעִים זֹאת? שֶׁכֵּן אָמַר: "אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּי ה' אֱלֹקָי". וְיֵשׁ לִשְׁאֹל: הֲרֵי רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קִיסְמָא אָמַר דָּבָר דּוֹמֶה. מִישֶׁהוּ פָּגַשׁ בּוֹ וְהִצִּיעַ לוֹ: "רְצוֹנְךָ לָדוּר אֶצְלֵנוּ, וַאֲנִי אֶתֵּן לְךָ אֶלֶף אַלְפֵי דִּינְרֵי זָהָב?" וְהוּא עָנָה: "אֲפִלּוּ אַתָּה נוֹתֵן לִי כָּל כֶּסֶף וְזָהָב שֶׁבָּעוֹלָם אֵינִי דָּר אֶלָּא בִּמְקוֹם תּוֹרָה". אָז מָה הַהֶבְדֵּל? מַדּוּעַ כְּשֶׁבִּלְעָם אוֹמֵר: "אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב" הוּא נֶחֱשָׁב לְחוֹמֵד מָמוֹן, וְאִלּוּ כְּשֶׁרַבִּי יוֹסֵי מְדַבֵּר עַל כָּל הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב שֶׁבָּעוֹלָם הוּא תַּנָּא קָדוֹשׁ? הַתְּשׁוּבָה הִיא, שֶׁלְּבִלְעָם אַף אֶחָד לֹא הִצִּיעַ כֶּסֶף, לֹא דִּבְּרוּ אִתּוֹ עַל כֶּסֶף, מַה פִּתְאוֹם הוּא מַזְכִּיר בַּיִת מָלֵא זָהָב? מִפְּנֵי שֶׁנַּפְשׁוֹ רְחָבָה וְהוּא חוֹמֵד מָמוֹן. אֲבָל בַּמַּעֲשֶׂה שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קִיסְמָא הִתְנַהֵל מַשָּׂא וּמַתָּן. בָּאוּ וְהִצִּיעוּ לוֹ אֶלֶף אַלְפֵי דִּינְרֵי זָהָב כְּדֵי שֶׁיָּבוֹא אֲלֵיהֶם לָגוּר, וְהוּא הִתְיַחֵס בְּאֹפֶן קוֹנְקְרֵטִי לַהַצָּעָה - אֵין זוֹ נֶפֶשׁ רְחָבָה, אֶלָּא מַשָּׂא וּמַתָּן! וְזֶה טִבְעוֹ שֶׁל מַשָּׂא וּמַתָּן, שֶׁזֶּה דּוֹאֵג לַקִּבּוּצִים וּלְקֻפַּת חוֹלִים, לְ"כּוּר" וְלַהִסְתַּדְּרוּת, וְאֵלּוּ דּוֹאֲגִים לְתַלְמוּדֵי תּוֹרָה וְשִׁעוּרֵי תּוֹרָה, לְרֶשֶׁת הַחִנּוּךְ הַתּוֹרָנִית וְלִפְעִילוּת תּוֹרָנִית! אַךְ חָשׁוּב לָנוּ כְּצִבּוּר חֲרֵדִי לִזְכֹּר תָּמִיד - מֶה הָעִקָּר וּמָה הַטָּפֵל - מִי מַחֲזִיק אֶת מִי. מְסֻפָּר עַל סְטוּדֶנְט מֵאַרְצוֹת הַבְּרִית, מִמִּשְׁפָּחָה קְצָת דָּתִית. בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית יֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁרוֹצִים תַּכְלֶ'ס לַבָּנִים שֶׁלָּהֶם, רוֹצִים שֶׁהַבֵּן שֶׁלָּהֶם יִהְיֶה עוֹרֵךְ-דִּין, פְּרוֹפֵסוֹר, סוֹחֵר, שָׁם הַכֹּל זֶה כֶּסֶף. הָאַבָּא הָיָה אָמְנָם דָּתִי, אַךְ בְּלִי מֻשָּׂגִים שֶׁל תּוֹרָה. הוּא שָׁלַח אֶת הַבֵּן לָאוּנִיבֶרְסִיטָה לִלְמֹד מִקְצוֹעַ, וְהַבֵּן חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ בַּתּוֹרָה. בִּקֵּשׁ מֵאָבִיו רְשׁוּת לָלֶכֶת לִלְמֹד תּוֹרָה, וְאָבִיו הִסְכִּים לִשְׁלֹחַ אוֹתוֹ לִלְמֹד תּוֹרָה שָׁנָה אַחַת בִּלְבַד בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּישִׁיבָה. הוּא הָלַךְ לִכְפַר חֲסִידִים, וְזוֹ הָיְתָה הַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹנָה לְחַיָּיו שֶׁל הַמַּשְׁגִּיחַ דִּכְפַר חֲסִידִים, הַגָּאוֹן רַבִּי אֵלִיָּהוּ לוּפְּיָאן. אַחֲרֵי שָׁנָה שְׁלֵמָה בִּמְחִצָּתוֹ שֶׁל ר' אֵלֶ'ה לוּפְּיָאן, עִם תּוֹרָה שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, זֶה מוֹרִיד אֶת הַחֵשֶׁק לִלְמֹד בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה. הַבָּחוּר חָזַר לְאַרְצוֹת הַבְּרִית וְאָמַר לְאָבִיו, אֲנִי כָּל כָּךְ אוֹהֵב לִלְמֹד, אֲנִי אֶשָּׁאֵר לְיַד הַבַּיִת וְאֶלְמַד תּוֹרָה בִּישִׁיבַת לֵיקְווּד לְפָחוֹת עַד הַחֲתֻנָּה. אָבִיו אָמַר - אִם זֶה מַה שֶּׁאַתָּה רוֹצֶה, אֲנִי מַסְכִּים, אֲבָל אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתִּתְחַיֵּב לִי שֶׁאַחֲרֵי הַחֲתֻנָּה אַתָּה הוֹלֵךְ לְלִמּוּדִים וּפַרְנָסָה, וְגַם תִּתְחַיֵּב לִי שֶׁלֹּא תְּבַקֵּשׁ אַחֲרֵי הַחֲתֻנָּה לְהַמְשִׁיךְ לִלְמֹד בַּכּוֹלֵל. הַבֵּן הִתְחַיֵּב. הוּא לָמַד בְּלֵיקְווּד, עָשָׂה שְׁטַייגֶן. לֹא עָבְרוּ הַיָּמִים וְהִתְאָרֵס, אַךְ כְּכֹל שֶׁהִתְקָרֵב מוֹעֵד הַחֲתֻנָּה הַבָּחוּר יָרַד בַּמִּשְׁקָל וְאִבֵּד אֶת הַתֵּאָבוֹן, מַצַּב רוּחוֹ הָיָה יָרוּד. הוּא הוֹלֵךְ לָשֵׂאת בַּת יִשְׂרָאֵל וְלָתֵת גֵּט לַגְּמָרָא! הָיָה לוֹ מְאוֹד קָשֶׁה עִם הָעֻבְדָּה שֶׁהוּא יֵאָלֵץ לְהַפְסִיק לִלְמֹד תּוֹרָה, אֲבָל הוּא הָיָה יֶלֶד טוֹב, הוּא הִתְחַיֵּב לְאָבִיו. הוֹרָיו הִבְחִינוּ שֶׁכְּכֹל שֶׁמִּתְקָרְבִים לְיוֹם הַחֲתֻנָּה בְּנָם הוֹלֵךְ וְדוֹעֵךְ. הַהוֹרִים רוֹאִים וְהֵם אוֹבְדֵי עֵצוֹת. הֵם רוֹצִים שֶׁלַּבֵּן שֶׁלָּהֶם יִהְיֶה טוֹב, אוֹהֲבִים אוֹתוֹ. בְּיוֹם הַחֻפָּה הָאַבָּא רָאָה שֶׁבְּנוֹ שֶׁעוֹמֵד לְהִכָּנֵס לַחֻפָּה כְּשֶׁפָּנָיו נְפוּלוֹת, הוּא נִרְאָה כְּמוֹ בְּתִשְׁעָה בְּאָב. הַהוֹרִים לֹא יָכְלוּ לָשֵׂאת אֶת הַמַּצָּב. אָבִיו וְאִמּוֹ קָרְאוּ לִבְנָם וְאָמְרוּ לוֹ, אֲנַחְנוּ רוֹצִים שֶׁיִּהְיֶה לְךָ רַק טוֹב, שֶׁתִּהְיֶה מְסֻדָּר עִם הַפַּרְנָסָה. סַךְ הַכֹּל אַתָּה בֵּן מְאוֹד מֻצְלָח וּמֻכְשָׁר, אֲבָל בַּחֲלוֹמוֹת הֲכִי שְׁחֹרִים שֶׁלָּנוּ לֹא חָלַמְנוּ שֶׁכָּכָה נוֹבִיל אֶת הַבֵּן שֶׁלָּנוּ לַחֻפָּה, בְּכָזֶה מַצַּב רוּחַ יָרוּד. וְאָבִיו אוֹמֵר לוֹ - דִּבַּרְתִּי עִם אִמָּא, אָנוּ מוּכָנִים שֶׁתַּמְשִׁיךְ לִלְמֹד עוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים לְאַחַר הַחֲתֻנָּה בְּלֵיְקְווּד, וְאַתָּה אוֹכֵל קֶעסְט עַל חֶשְׁבּוֹנֵנוּ, אָנוּ נְפַרְנֵס אוֹתְךָ. מִיָּד חָזַר לוֹ הַצֶּבַע לַפָּנִים, וְהַבֵּן נִכְנַס לַחֻפָּה בְּשָׂשׂוֹן וּבְשִׂמְחָה. שְׁבוּעַיִם לְאַחַר הַחֲתֻנָּה אָבִיו קִבֵּל דֹּם לֵב. הוּא הָיָה בְּמַצָּב שֶׁל מָוֶת קְלִינִי, הִתְפַּלְּלוּ תְּהִלִּים וְקָרְעוּ אֶת הַשָּׁמַיִם בִּתְפִלּוֹת וְקָרָה נֵס רְפוּאִי וְהָאַבָּא חָזַר לְתִפְקוּד מָלֵא. תִּשְׁמְעוּ טוֹב! בַּיּוֹם שֶׁנִּגְמְרוּ חֲמֵשׁ הַשָּׁנִים שֶׁל הַ'קֶּעסְט', הָאַבָּא קִבֵּל שׁוּב פַּעַם דֹּם לֵב וְהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ! אוֹמֵר הָרַב דִּיסְקִין, אִם אָבִיו הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהַתְּמִיכָה בַּבֵּן שֶׁלּוֹ זֶה מַה שֶּׁנָּתַן לוֹ אֶת הַחַיִּים - הוּא הָיָה מִתְחַיֵּב קֶעסְט חֲמִשִּׁים שָׁנָה וְלֹא רַק חָמֵשׁ שָׁנִים! וְעוֹד נְקֻדָּה. בְּמֶשֶׁךְ חֲמֵשׁ הַשָּׁנִים חָשְׁבוּ, מִי מַחֲזִיק אֶת מִי? הָאַבָּא אֶת הַבֵּן. פִּתְאוֹם הִתְגַּלְּתָה הָאֱמֶת הַטְּהוֹרָה, שֶׁהַבֵּן הֶחֱזִיק אֶת הָאַבָּא! עַל זֶה אוֹמֵר הֶחָפֵץ חַיִּים: עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, אַתָּה לֹא מַחֲזִיק אֶת הַתּוֹרָה, אַתָּה מַחֲזִיק אֶת עַצְמְךָ. אָדָם צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁהַנְּתִינָה לְהַחְזָקַת הַתּוֹרָה אֵינָהּ אֶלָּא לְקִיחָה, שֶׁכֵּן כָּל הַשְׁקָעָה בָּעוֹלָם הַזֶּה עֲבוּר הַחְזָקַת וְקִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא לוֹקֵחַ אִתּוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, וְכָל הַשְּׁאָר נֶעֱלָם כְּאָבָק פּוֹרֵחַ. (בְּךָ בָּטַחְנוּ)