Otzarot-Article

"אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה'" (א-ב) הַגָּאוֹן רַבִּי יוֹסֵף גַּבַּאי זצ"ל מִבּוֹזָ'אד שֶׁבְּמָרוֹקוֹ כָּתַב בְּסִפְרוֹ "בִּגְדֵי שֵׁשׁ", כִּי הַטַּעַם עַל הַמִּלָּה "אָדָם" הוּא רְבִיעַ (רוֹבֵץ), וְעַל הַמִּלָּה "מִכֶּם" הוּא תְּבִיר (שְׁבִירָה).

לְהוֹרוֹת לָנוּ שֶׁהַיֵּצֶר הָרַע רוֹבֵץ עַל כָּל אָדָם כְּאַרְיֵה טוֹרֵף, כַּכָּתוּב: "כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו". וּמְשִּׂימַת הָאָדָם הִיא לְשָׁבְרוֹ וּלְבַטֵּל כּוֹחוֹ. וְאִם כֹּה יַעֲשֶׂה, זֶה הוּא "קָרְבָּן לַה'", בְּכָךְ יִתְקָרֵב אֶל בּוֹרְאוֹ וְיִתְרַצֶּה לְפָנָיו וְיֵחָשֵׁב לוֹ כְּאִלּוּ הִקְרִיב קָרְבָּן. כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ בַּגְּמָרָא (סַנְהֶדְרִין מג:) אֶת הַפָּסוּק "זוֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי" (תְּהִלִּים נ-כג), שֶׁכָּל הַזּוֹבֵחַ אֶת יִצְרוֹ וּמִתְוַדֶּה עָלָיו, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ כִּבְּדוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּשְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת, הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא – וּדְרָשׁוּהוּ מֵהַנּוּ"ן הַכְּפוּלָה.

לֵיְבְּל, בָּחוּר כְּבֶן שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, שֶׁהָיָה בַּחוּר יְשִׁיבָה מִצְטַיֵּן, נִלְקַח לְמַחֲנֵה בִּירְקֵנָאוּ שֶׁבְּאוֹשְׁוִיץ. הוּא עָבַד כְּיֶתֶר אֵלֶּה שֶׁהָיוּ כְּשִׁירִים לַעֲבוֹדָה מְפָרֶכֶת שֶׁל חֲפִירַת בּוֹרוֹת. בַּצָּהֳרַיִם הֵם קִבְּלוּ מְנַת מָרָק דַּלָּה, שֶׁהָיְתָה בְּעֶצֶם מַיִם דְּלוּחִים, וּבָעֶרֶב מְנַת לֶחֶם שָׁחֹר זְעוּמָה.

הַמָּזוֹן לֹא הִסְפִּיק כְּדֵי לִחְיוֹת, וּבְוַדַּאי שֶׁלֹּא בַּעֲבוֹדַת פֶּרֶךְ הַמַּצְרִיכָה אֶנֶרְגְּיָה רַבָּה. רַבִּים הִתְמוֹטְטוּ וְנִלְקְחוּ מִיָּד לְהַשְׁמָדָה. לֵיְבְּל חָשׁ שֶׁקִּצּוֹ קָרֵב וְהוֹלֵךְ, זוֹ הָיְתָה רַק שְׁאֵלָה שֶׁל זְמַן עַד שֶׁיִּקְרֹס גַּם הוּא.

שַׁבָּת אַחַת בִּשְׁעַת בֹּקֶר, בְּעֵת שֶׁלֵּיְבְּל חָפַר בּוֹרוֹת, נִתְקַל לְפֶתַע בְּבָצָל קָטָן שֶׁהָיָה טָמוּן עִם שָׁרָשָׁיו בַּקַּרְקַע. זֶה הָיָה אוֹצָר שֶׁל מַמָּשׁ. הוּא רָצָה לְתָלְשׁוֹ, אֲבָל אָז נִזְכַּר שֶׁהַיּוֹם שַׁבָּת. מַה לַּעֲשׂוֹת, הִתְיַסֵּר בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, הַאִם לַעֲבֹר עַל מְלֶאכֶת תּוֹלֵשׁ בְּשַׁבָּת, הֲרֵי מְדֻבָּר כַּנִּרְאֶה בְּפִקּוּחַ נֶפֶשׁ?

הוּא לֹא מָצָא מַעֲנֶה בְּנַפְשׁוֹ וּבְמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת נִקְרַע בֵּין הַצֹּרֶךְ לִחְיוֹת לְבֵין הָרָצוֹן לִשְׁמֹר שַׁבָּת כְּמֵיטַב יְכָלְתּוֹ. אָמְנָם הָיָה אָנוּס לְחַלֵּל שַׁבָּת בַּחֲפִירָה, אֲבָל מִי מַכְרִיחוֹ לִתְלֹשׁ אֶת הַבָּצָל? אוּלַי לֹא מְדֻבָּר בְּפִקּוּחַ נֶפֶשׁ הַמֵּנִיחַ לוֹ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה, אֶלָּא רַק בַּהֲקָלָה זְמַנִּית עַל רַעֲבוֹנוֹ?

מַחְשְׁבוֹתָיו הַמְּיַסְּרוֹת הִצְטָרְפוּ לְמוֹחוֹ הַיָּגֵעַ וְהוּא חָשׁ שֶׁכֻּלּוֹ בּוֹעֵר בְּאֵשׁ הַסָּפֵק. הַבָּצָל הַטָּרִי הִמְשִׁיךְ לִקְרֹץ לוֹ. לְבַסּוֹף הֶחְלִיט בְּכוֹחוֹת נֶפֶשׁ עִלָּאִיִּים: אֲנִי לֹא תּוֹלֵשׁ אֶת הַבָּצָל, יִהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה.

הוּא כִּסָּה אֶת הַבּוֹר וְקָבַר אֶת הַבָּצָל בְּתִקְוָה שֶׁלַּמָּחֳרָת, בְּיוֹם רִאשׁוֹן, יַצְלִיחַ לְאַתְּרוֹ. כָּל אוֹתוֹ לַיְלָה שֶׁל מוֹצָאֵי שַׁבָּת הִרְהֵר לְלֹא הֶרֶף בַּבָּצָל הַטָּמוּן בַּקַּרְקַע כְּאִישׁ הַמְּהַרְהֵר בְּאוֹצָר הַטָּמוּן בְּמַעֲבֵה הָאֲדָמָה. לַמָּחֳרָת, הוּא הִגִּיעַ לְאוֹתוֹ מָקוֹם, חָפַר בַּמָּקוֹם הַמְּשֹׁעָר, וּלְאַכְזָבָתוֹ הָרַבָּה - הַבָּצָל נֶעֱלַם וְאֵינֶנּוּ. הוּא הִצְטַעֵר עַל הָ'אֲרוּחָה הַדְּשֵׁנָה' שֶׁהִפְסִיד, וּמֵאִידָךְ חָשׁ שִׂמְחָה עַל שֶׁמָּסַר אֶת נַפְשׁוֹ לְמַעַן קְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת.

כַּעֲבֹר יוֹמַיִם פָּנָה אֵלָיו הַ'קַּאפּוֹ' - מְנַהֵל הָעֲבוֹדָה הַיְּהוּדִי, וּפָקַד עָלָיו לָשֵׂאת עִם יְהוּדִי נוֹסָף - שַׂקִּים שֶׁל בְּצָלִים עֲבוּר הַגֶּרְמָנִים כְּדֵי לְהַעֲמִיסָם עַל מַשָּׂאִית. הוּא הֵחֵל בִּסְחִיבַת שַׂק גָּדוֹל לְמַדַּי וְחָשׁ שֶׁזּוֹ מְשִׂימָה קָשָׁה מִדַּי לְכוֹחוֹתָיו הַדַּלִּים. הָיָה בְּכָךְ גַּם לַעַג לָרָשׁ: הִנֵּה הִתְיַסֵּר בְּשֶׁל בָּצָל אֶחָד, שֶׁיָּכוֹל הָיָה לִהְיוֹת שֶׁלּוֹ, וְכָעֵת עָלָיו לָשֵׂאת עַל כְּתֵפוֹ הַדַּלָּה בְּצָלִים רַבִּים שֶׁאֵינָם שֶׁלּוֹ...

הוּא הָלַךְ בְּדֶרֶךְ הַחַתְחַתִּים וְחָשׁ שֶׁכּוֹחוֹתָיו אוֹזְלִים. כְּבָר יָדַע הֵיטֵב מַה דִּינוֹ שֶׁל מִי שֶׁנּוֹפֵל: צְרוֹר יְרִיּוֹת מֵרוֹבֵהוּ שֶׁל חַיָּל נָאצִי. רַבִּים מֵאֶחָיו הַיְּהוּדִים שֶׁלֹּא עָמְדוּ בָּעֹל סִיְּמוּ אֶת חַיֵּיהֶם בְּקוֹלוֹת רְעָמִים סְפוּרִים.

לֵיבְּל רָצָה מְאוֹד לִחְיוֹת, אֲבָל הַגּוּף לֹא נִשְׁמַע לוֹ. חָלַף רֶגַע וְעוֹד רֶגַע, הַגּוּף הָיָה מְשֻׁתָּק לְגַמְרֵי. הַשֵּׂכֶל פָּקַד: הַמְשֵׁךְ הָלְאָה, אַךְ לַשָּׁוְא. לֵיבְּל קָרַס תַּחַת הָעֹל וְהִשְׂתָּרֵעַ אַרְצָה בְּאֶפֶס כּוֹחוֹת. הַשַּׂק שֶׁעַל כְּתֵפוֹ נָפַל וְנִקְרַע וְהַבְּצָלִים הִתְפַּזְּרוּ לְכָל עֵבֶר. לֵיבְּל הֵחֵל לִקְרֹא קְרִיאַת שְׁמַע וְחִכָּה לִשְׁמֹעַ אֶת הַיְּרִיָּה שֶׁתָּשִׂים קֵץ לְסִבְלוֹ.

כַּעֲבֹר רֶגַע בּוֹדֵד שָׁמַע צְעָקָה מִפִּיו שֶׁל הַמְפַקֵּד הַנָּאצִי: "מָה אַתָּה שׁוֹכֵב לָנוּחַ, כֶּלֶב יְהוּדִי, קוּם עַל רַגְלֶיךָ, אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לִנְסֹעַ מִיָּד".

לְהַפְתָּעָתוֹ שֶׁל לֵיבְּל, הַנָּאצִי לֹא יָרָה לְעֶבְרוֹ, אֶלָּא פָּקַד עַל הַיְּהוּדִי שֶׁעָבַד עִמּוֹ לַעֲלוֹת עַל הַמַּשָּׂאִית וְנָתַן לַנֶּהָג פְּקֻדָּה לִנְסֹעַ. וְכָךְ לֵיבְּל מָצָא אֶת עַצְמוֹ לְבַדּוֹ, הוּא וְשַׂק הַבְּצָלִים הַשָּׂרוּעַ לְצִדּוֹ אַרְצָה. הוּא הֵחֵל לִסְפֹּר אֶת הַבְּצָלִים הַגְּדוֹלִים וְהִגִּיעַ לַמִּסְפָּר שִׁבְעִים.

הַמַּשָּׂאִית נֶעֶלְמָה מִטְּוַח רְאִיָּתוֹ, וְלֵיבְּל הֵחֵל לִקְלֹט מַה קָּרָה. אֶתְמוֹל כִּמְעַט יָצָא מִדַּעְתּוֹ בִּגְלַל בָּצָל אֶחָד קָטָן בְּתוֹךְ הַבּוֹר, וְכָעֵת שׁוֹכְבִים לְצִדּוֹ שִׁבְעִים בְּצָלִים גְּדוֹלִים. אֲבָל אֵיךְ יָרִים אוֹתָם, הֲרֵי הוּא מֻתָּשׁ לַחֲלוּטִין? הַדַּקּוֹת חָלְפוּ וְלֵיבְּל הֵחֵל לְהִתְאוֹשֵׁשׁ. הוּא יָדַע מֶה עָלָיו לַעֲשׂוֹת: לָקַחַת אֶת הַבְּצָלִים לִמְקוֹם מִסְתּוֹר. כַּאֲשֶׁר כּוֹחוֹתָיו חָזְרוּ אֵלָיו מְעַט, גָּרַר אֶת הַבְּצָלִים וְהֶחְבִּיאָם בְּמַעֲבֵה הָאֲדָמָה סָמוּךְ לִמְקוֹם הַמְּגוּרִים. הָיָה לוֹ בָּרוּר לְגַמְרֵי מָה אֵרַע כָּאן. בִּזְכוּת הָעֲמִידָה בְּנִסְּיוֹן הַבָּצָל בְּשַׁבָּת, כַּאֲשֶׁר חָסָה בְּצֵל הָאֱמוּנָה, זָכָה לְאוֹצָר בָּלוּם שֶׁל בְּצָלִים.

מִדֵּי יוֹם הֶחֱלִיף לֵיבְּל עִם הַשּׁוֹמֵר הָאוּקְרָאִינִי בָּצָל תְּמוּרַת מְנַת לֶחֶם, שֶׁמִּמֶּנָּה גַּם נָתַן לְאֶחָיו, וְכָךְ הִצְלִיחוּ לִשְׂרֹד אֶת הַתֹּפֶת. לְאַחַר סִיּוּם הַמִּלְחָמָה עָלָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהִתְיַשֵּׁב בִּירוּשָׁלַיִם, שָׁם נוֹדַע כְּבוֹנֶה מִקְוָאוֹת. (בְּךָ בָּטַחְנוּ)

	כי תשא תשפ"א
	סִפּוּר עַל פְּעֻלַּת אֲמִירַת הַקְּטֹרֶת
	"אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה'" (א-ב) הַגָּאוֹן רַבִּי יוֹסֵף גַּבַּאי זצ"ל מִבּוֹזָ'אד שֶׁבְּמָרוֹקוֹ כָּתַב בְּסִפְרוֹ "בִּגְדֵי שֵׁשׁ", כִּי הַטַּעַם עַל הַמִּלָּה "אָדָם" הוּא רְבִיעַ (רוֹבֵץ), וְעַל הַמִּלָּה "מִכֶּם" הוּא תְּבִיר (שְׁבִירָה). לְהוֹרוֹת לָנוּ שֶׁהַיֵּצֶר הָרַע רוֹבֵץ עַל כָּל אָדָם כְּאַרְיֵה טוֹרֵף, כַּכָּתוּב: "כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו". וּמְשִּׂימַת הָאָדָם הִיא לְשָׁבְרוֹ וּלְבַטֵּל כּוֹחוֹ. וְאִם כֹּה יַעֲשֶׂה, זֶה הוּא "קָרְבָּן לַה'", בְּכָךְ יִתְקָרֵב אֶל בּוֹרְאוֹ וְיִתְרַצֶּה לְפָנָיו וְיֵחָשֵׁב לוֹ כְּאִלּוּ הִקְרִיב קָרְבָּן. כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ בַּגְּמָרָא (סַנְהֶדְרִין מג:) אֶת הַפָּסוּק "זוֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי" (תְּהִלִּים נ-כג), שֶׁכָּל הַזּוֹבֵחַ אֶת יִצְרוֹ וּמִתְוַדֶּה עָלָיו, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ כִּבְּדוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּשְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת, הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא – וּדְרָשׁוּהוּ מֵהַנּוּ"ן הַכְּפוּלָה. לֵיְבְּל, בָּחוּר כְּבֶן שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, שֶׁהָיָה בַּחוּר יְשִׁיבָה מִצְטַיֵּן, נִלְקַח לְמַחֲנֵה בִּירְקֵנָאוּ שֶׁבְּאוֹשְׁוִיץ. הוּא עָבַד כְּיֶתֶר אֵלֶּה שֶׁהָיוּ כְּשִׁירִים לַעֲבוֹדָה מְפָרֶכֶת שֶׁל חֲפִירַת בּוֹרוֹת. בַּצָּהֳרַיִם הֵם קִבְּלוּ מְנַת מָרָק דַּלָּה, שֶׁהָיְתָה בְּעֶצֶם מַיִם דְּלוּחִים, וּבָעֶרֶב מְנַת לֶחֶם שָׁחֹר זְעוּמָה. הַמָּזוֹן לֹא הִסְפִּיק כְּדֵי לִחְיוֹת, וּבְוַדַּאי שֶׁלֹּא בַּעֲבוֹדַת פֶּרֶךְ הַמַּצְרִיכָה אֶנֶרְגְּיָה רַבָּה. רַבִּים הִתְמוֹטְטוּ וְנִלְקְחוּ מִיָּד לְהַשְׁמָדָה. לֵיְבְּל חָשׁ שֶׁקִּצּוֹ קָרֵב וְהוֹלֵךְ, זוֹ הָיְתָה רַק שְׁאֵלָה שֶׁל זְמַן עַד שֶׁיִּקְרֹס גַּם הוּא. שַׁבָּת אַחַת בִּשְׁעַת בֹּקֶר, בְּעֵת שֶׁלֵּיְבְּל חָפַר בּוֹרוֹת, נִתְקַל לְפֶתַע בְּבָצָל קָטָן שֶׁהָיָה טָמוּן עִם שָׁרָשָׁיו בַּקַּרְקַע. זֶה הָיָה אוֹצָר שֶׁל מַמָּשׁ. הוּא רָצָה לְתָלְשׁוֹ, אֲבָל אָז נִזְכַּר שֶׁהַיּוֹם שַׁבָּת. מַה לַּעֲשׂוֹת, הִתְיַסֵּר בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, הַאִם לַעֲבֹר עַל מְלֶאכֶת תּוֹלֵשׁ בְּשַׁבָּת, הֲרֵי מְדֻבָּר כַּנִּרְאֶה בְּפִקּוּחַ נֶפֶשׁ? הוּא לֹא מָצָא מַעֲנֶה בְּנַפְשׁוֹ וּבְמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת נִקְרַע בֵּין הַצֹּרֶךְ לִחְיוֹת לְבֵין הָרָצוֹן לִשְׁמֹר שַׁבָּת כְּמֵיטַב יְכָלְתּוֹ. אָמְנָם הָיָה אָנוּס לְחַלֵּל שַׁבָּת בַּחֲפִירָה, אֲבָל מִי מַכְרִיחוֹ לִתְלֹשׁ אֶת הַבָּצָל? אוּלַי לֹא מְדֻבָּר בְּפִקּוּחַ נֶפֶשׁ הַמֵּנִיחַ לוֹ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה, אֶלָּא רַק בַּהֲקָלָה זְמַנִּית עַל רַעֲבוֹנוֹ? מַחְשְׁבוֹתָיו הַמְּיַסְּרוֹת הִצְטָרְפוּ לְמוֹחוֹ הַיָּגֵעַ וְהוּא חָשׁ שֶׁכֻּלּוֹ בּוֹעֵר בְּאֵשׁ הַסָּפֵק. הַבָּצָל הַטָּרִי הִמְשִׁיךְ לִקְרֹץ לוֹ. לְבַסּוֹף הֶחְלִיט בְּכוֹחוֹת נֶפֶשׁ עִלָּאִיִּים: אֲנִי לֹא תּוֹלֵשׁ אֶת הַבָּצָל, יִהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה. הוּא כִּסָּה אֶת הַבּוֹר וְקָבַר אֶת הַבָּצָל בְּתִקְוָה שֶׁלַּמָּחֳרָת, בְּיוֹם רִאשׁוֹן, יַצְלִיחַ לְאַתְּרוֹ. כָּל אוֹתוֹ לַיְלָה שֶׁל מוֹצָאֵי שַׁבָּת הִרְהֵר לְלֹא הֶרֶף בַּבָּצָל הַטָּמוּן בַּקַּרְקַע כְּאִישׁ הַמְּהַרְהֵר בְּאוֹצָר הַטָּמוּן בְּמַעֲבֵה הָאֲדָמָה. לַמָּחֳרָת, הוּא הִגִּיעַ לְאוֹתוֹ מָקוֹם, חָפַר בַּמָּקוֹם הַמְּשֹׁעָר, וּלְאַכְזָבָתוֹ הָרַבָּה - הַבָּצָל נֶעֱלַם וְאֵינֶנּוּ. הוּא הִצְטַעֵר עַל הָ'אֲרוּחָה הַדְּשֵׁנָה' שֶׁהִפְסִיד, וּמֵאִידָךְ חָשׁ שִׂמְחָה עַל שֶׁמָּסַר אֶת נַפְשׁוֹ לְמַעַן קְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת. כַּעֲבֹר יוֹמַיִם פָּנָה אֵלָיו הַ'קַּאפּוֹ' - מְנַהֵל הָעֲבוֹדָה הַיְּהוּדִי, וּפָקַד עָלָיו לָשֵׂאת עִם יְהוּדִי נוֹסָף - שַׂקִּים שֶׁל בְּצָלִים עֲבוּר הַגֶּרְמָנִים כְּדֵי לְהַעֲמִיסָם עַל מַשָּׂאִית. הוּא הֵחֵל בִּסְחִיבַת שַׂק גָּדוֹל לְמַדַּי וְחָשׁ שֶׁזּוֹ מְשִׂימָה קָשָׁה מִדַּי לְכוֹחוֹתָיו הַדַּלִּים. הָיָה בְּכָךְ גַּם לַעַג לָרָשׁ: הִנֵּה הִתְיַסֵּר בְּשֶׁל בָּצָל אֶחָד, שֶׁיָּכוֹל הָיָה לִהְיוֹת שֶׁלּוֹ, וְכָעֵת עָלָיו לָשֵׂאת עַל כְּתֵפוֹ הַדַּלָּה בְּצָלִים רַבִּים שֶׁאֵינָם שֶׁלּוֹ... הוּא הָלַךְ בְּדֶרֶךְ הַחַתְחַתִּים וְחָשׁ שֶׁכּוֹחוֹתָיו אוֹזְלִים. כְּבָר יָדַע הֵיטֵב מַה דִּינוֹ שֶׁל מִי שֶׁנּוֹפֵל: צְרוֹר יְרִיּוֹת מֵרוֹבֵהוּ שֶׁל חַיָּל נָאצִי. רַבִּים מֵאֶחָיו הַיְּהוּדִים שֶׁלֹּא עָמְדוּ בָּעֹל סִיְּמוּ אֶת חַיֵּיהֶם בְּקוֹלוֹת רְעָמִים סְפוּרִים. לֵיבְּל רָצָה מְאוֹד לִחְיוֹת, אֲבָל הַגּוּף לֹא נִשְׁמַע לוֹ. חָלַף רֶגַע וְעוֹד רֶגַע, הַגּוּף הָיָה מְשֻׁתָּק לְגַמְרֵי. הַשֵּׂכֶל פָּקַד: הַמְשֵׁךְ הָלְאָה, אַךְ לַשָּׁוְא. לֵיבְּל קָרַס תַּחַת הָעֹל וְהִשְׂתָּרֵעַ אַרְצָה בְּאֶפֶס כּוֹחוֹת. הַשַּׂק שֶׁעַל כְּתֵפוֹ נָפַל וְנִקְרַע וְהַבְּצָלִים הִתְפַּזְּרוּ לְכָל עֵבֶר. לֵיבְּל הֵחֵל לִקְרֹא קְרִיאַת שְׁמַע וְחִכָּה לִשְׁמֹעַ אֶת הַיְּרִיָּה שֶׁתָּשִׂים קֵץ לְסִבְלוֹ. כַּעֲבֹר רֶגַע בּוֹדֵד שָׁמַע צְעָקָה מִפִּיו שֶׁל הַמְפַקֵּד הַנָּאצִי: "מָה אַתָּה שׁוֹכֵב לָנוּחַ, כֶּלֶב יְהוּדִי, קוּם עַל רַגְלֶיךָ, אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לִנְסֹעַ מִיָּד". לְהַפְתָּעָתוֹ שֶׁל לֵיבְּל, הַנָּאצִי לֹא יָרָה לְעֶבְרוֹ, אֶלָּא פָּקַד עַל הַיְּהוּדִי שֶׁעָבַד עִמּוֹ לַעֲלוֹת עַל הַמַּשָּׂאִית וְנָתַן לַנֶּהָג פְּקֻדָּה לִנְסֹעַ. וְכָךְ לֵיבְּל מָצָא אֶת עַצְמוֹ לְבַדּוֹ, הוּא וְשַׂק הַבְּצָלִים הַשָּׂרוּעַ לְצִדּוֹ אַרְצָה. הוּא הֵחֵל לִסְפֹּר אֶת הַבְּצָלִים הַגְּדוֹלִים וְהִגִּיעַ לַמִּסְפָּר שִׁבְעִים. הַמַּשָּׂאִית נֶעֶלְמָה מִטְּוַח רְאִיָּתוֹ, וְלֵיבְּל הֵחֵל לִקְלֹט מַה קָּרָה. אֶתְמוֹל כִּמְעַט יָצָא מִדַּעְתּוֹ בִּגְלַל בָּצָל אֶחָד קָטָן בְּתוֹךְ הַבּוֹר, וְכָעֵת שׁוֹכְבִים לְצִדּוֹ שִׁבְעִים בְּצָלִים גְּדוֹלִים. אֲבָל אֵיךְ יָרִים אוֹתָם, הֲרֵי הוּא מֻתָּשׁ לַחֲלוּטִין? הַדַּקּוֹת חָלְפוּ וְלֵיבְּל הֵחֵל לְהִתְאוֹשֵׁשׁ. הוּא יָדַע מֶה עָלָיו לַעֲשׂוֹת: לָקַחַת אֶת הַבְּצָלִים לִמְקוֹם מִסְתּוֹר. כַּאֲשֶׁר כּוֹחוֹתָיו חָזְרוּ אֵלָיו מְעַט, גָּרַר אֶת הַבְּצָלִים וְהֶחְבִּיאָם בְּמַעֲבֵה הָאֲדָמָה סָמוּךְ לִמְקוֹם הַמְּגוּרִים. הָיָה לוֹ בָּרוּר לְגַמְרֵי מָה אֵרַע כָּאן. בִּזְכוּת הָעֲמִידָה בְּנִסְּיוֹן הַבָּצָל בְּשַׁבָּת, כַּאֲשֶׁר חָסָה בְּצֵל הָאֱמוּנָה, זָכָה לְאוֹצָר בָּלוּם שֶׁל בְּצָלִים. מִדֵּי יוֹם הֶחֱלִיף לֵיבְּל עִם הַשּׁוֹמֵר הָאוּקְרָאִינִי בָּצָל תְּמוּרַת מְנַת לֶחֶם, שֶׁמִּמֶּנָּה גַּם נָתַן לְאֶחָיו, וְכָךְ הִצְלִיחוּ לִשְׂרֹד אֶת הַתֹּפֶת. לְאַחַר סִיּוּם הַמִּלְחָמָה עָלָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהִתְיַשֵּׁב בִּירוּשָׁלַיִם, שָׁם נוֹדַע כְּבוֹנֶה מִקְוָאוֹת. (בְּךָ בָּטַחְנוּ)