Otzarot-Article

"וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה" (ו-ט) "אֵיךְ יוֹצְאִים מִזֶּה", זוֹ הַשְּׁאֵלָה הַבּוֹעֶרֶת בִּתְקוּפָתֵנוּ. דּוֹמֶה, שֶׁלֹּא הָיְתָה תְּקוּפַת שֶׁפַע כֹּה בְּרוּכָה מֵחַד גִּיסָא: אוֹר הַחַשְׁמַל וְהַנֵּאוֹן הוֹפֵךְ לַיְלָה לְיוֹם, הַטֶּלֶפוֹן וְהַפַקְס מְקַצְּרִים מֶרְחַקִּים, הָעִתּוֹנוּת הַכְּתוּבָה וְהַמְּשֻׁדֶּרֶת מַעֲבִירָה יְדִיעוֹת מִקַּצְוֵי עוֹלָם. אָנוּ נֶהֱנִים מִתּוֹצֶרֶת אָמֵרִיקָאִית, מִטֶּכְנוֹלוֹגְיָה יַפָּנִית, מֵעֲבוֹדָה פִילִיפִּינִית וְסוּדָנִית, מֵרֶשֶׁת כְּבִישִׁים וְצִיֵּי מְכוֹנִיּוֹת. וּבַבָּתִּים - מְכוֹנוֹת כְּבִיסָה וְיִבּוּשׁ, מְקָרְרִים וּמַקְפִּיאִים, מִיקְסֶרִים וְטוֹסְט אוֹבֵן וּמִיקְרוֹגַל, הַכֹּל בַּכֹּל.

אֵיזֶה שֶׁפַע - וְאֵיזֶה מְחִיר! מְחִיר כַּסְפִּי, שֶׁגּוֹבֶה מְחִיר גּוּפָנִי וְרוּחָנִי: חֶשְׁבּוֹנוֹת הַחַשְׁמַל וְהַטֵּלֵפוֹן, הַגַּז וְהַדֶּלֶק, תּוֹפְחִים. הָאוֹבֶרְדְּרַפְט בַּבַּנְק גּוֹאֶה. מַתְחִיל מֵרוֹץ מַתִּישׁ לְגִלְגּוּל כְּסָפִים, לְתַשְׁלוּמֵי חוֹבוֹת. עוֹבְדִים שָׁעוֹת נוֹסָפוֹת, רָצִים אָצִים, מְתוּחִים וּדְאוּגִים - אֵיפֹה הַשַּׁלְוָה שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ, אֵיפֹה הָרֹגַע שֶׁלָּהֶם?

רֶגַע אֶחָד, וּמָה - כִּסְבוּרִים אָנוּ שֶׁלַּאֲבוֹתֵינוּ לֹא הָיוּ דַּאֲגוֹת פַּרְנָסָה, לֹא הָיוּ צָרוֹת? אִם כֵּן, מֶה הָיָה מְקוֹר שַׁלְוָתָם, מֵהֵיכָן שָׁאֲבוּ אֶת הָרְגִיעָה?!

הָ"אוֹר הַחַיִּים" הַקָּדוֹשׁ זיע"א מְגַלֶּה לָנוּ זֹאת בְּפָרָשָׁתֵנוּ: "וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ – הוֹאִיל וְלֹא הָיוּ בְּנֵי תּוֹרָה. וְלָזֶה יִקָּרֵא קֹצֶר רוּחַ, כִּי הַתּוֹרָה מַרְחֶבֶת לִבּוֹ שֶׁל אָדָם".

זֶהוּ אֵפוֹא הַסּוֹד: הִשְׁתַּתְּפוּת בְּשִׁעוּרֵי תּוֹרָה מַשְׁרָה רֹגַע, לִמּוּד הַתּוֹרָה מֵבִיא לְשַׁלְוָה! וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁמְּחַנֵּךְ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו לְתַלְמוּד תּוֹרָה.

סִפֵּר הרה"ג רַבִּי דָּוִד בְּרַוֶרְמַן: בְּסִיּוּם הַרְצָאָתִי בְּקוּרְס מַרְצִים שֶׁל אִרְגּוּן "עֲרָכִים", נִגְּשָׁה אֵלַי אַחַת הַמַּאֲזִינוֹת וְהֶעֱנִיקָה לִי סֵפֶר שֶׁחִבֵּר בְּנָהּ. סֵפֶר עָשִׁיר וְנִפְלָא וּבוֹ מְאוֹת מַאֲמָרִים הִלְכָתִיִּים בְּנוֹשְׂאִים מְגֻוָּנִים הַמַּקִּיפִים אֶת הַשָּׁ"ס כֻּלּוֹ. מַאֲמָרִים אֵלּוּ נִמְסְרוּ בִּפְנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים חַבְרֵי כּוֹלֵל לְדַיָּנוּת.

הָאֵם הוֹסִיפָה כְּמַמְתִּיקַת סוֹד: "יֵשׁ לִי חֵלֶק לֹא קָטָן בַּסֵּפֶר הַזֶּה. בְּנִי הַיָּקָר אַבְרֵךְ מֶשִׁי, אַךְ בַּיְשָׁן גָּדוֹל, וּבַכּוֹלֵל שֶׁלּוֹ יֵשׁ חוֹבָה לְכָל אַבְרֵךְ לִמְסֹר שִׁעוּר מְסַכֵּם בַּהֲלָכָה בִּפְנֵי הָאַבְרֵכִים. הוּא בִּקֵּשׁ לְהִמָּלֵט מֵהַמְּשִׂימָה, וְעַל כֵּן רָשַׁם אֶת שְׁמוֹ בְּסוֹף הָרְשִׁימָה. אַף כְּשֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ הוּא בִּקֵּשׁ וְהִתְחַנֵּן מֵרֹאשׁ הַכּוֹלֵל שֶׁיְּוַתֵּר לוֹ, אַךְ זֶה דָּרַשׁ מִמֶּנּוּ בְּתֹקֶף לְמַלֵּא אֶת חוֹבָתוֹ. בְּנִי הֶעֱדִיף לַעֲזֹב אֶת הַכּוֹלֵל בְּאֶמְצַע הַזְּמַן מֵאֲשֶׁר לִמְסֹר 'חַבּוּרָה' בִּפְנֵי חֲבֵרָיו הָאַבְרֵכִים. הָיָה לוֹ 'פַּחַד קָהָל', שֶׁגָּרַם לוֹ רַעַד חָרִיף רַק מֵעֶצֶם הַמַּחְשָׁבָה שֶׁהוּא יְדַבֵּר בִּפְנֵי קָהָל, וּבִפְרָט שֶׁעַסְקִינָן בְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים גְּדוֹלִים שֶׁחֶלְקָם בַּגִּיל שֶׁל אָבִיו.

מִכֵּיוָן שֶׁאֲנִי קְרוֹבָה מְאוֹד לְלִבּוֹ שֶׁל בְּנִי, הוּא שִׁתְּפַנִי בִּכְאֵבוֹ, וְאָמַר שֶׁבְּדַעְתּוֹ לַעֲזֹב אֶת הַכּוֹלֵל בְּסוֹף הַחֹדֶשׁ. לְטַעֲנָתוֹ הוּא לֹא מַתְאִים לְמָקוֹם כָּזֶה, כֵּיוָן שֶׁהוּא לֹא רוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ אֵי פַּעַם מוֹסֵר שִׁעוּר בִּפְנֵי קָהָל, כִּי הוּא בְּסַךְ הַכֹּל אַבְרֵךְ רָגִיל.

שׂוֹחַחְתִּי עִם רֹאשׁ הַכּוֹלֵל, וּבִקַּשְׁתִּי לְבָרֵר מַדּוּעַ הוּא מְחַיֵּב אוֹתוֹ לִמְסֹר שִׁעוּר, הֲלֹא בְּנִי הוּא אַבְרֵךְ בֶּן עֲלִיָּה, שׁוֹמֵר עַל הַזְּמַנִּים בַּאֲדִיקוּת, מָה עִנְיָן לִכְפּוֹת עָלָיו לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁהוּא אֵינוֹ מְסֻגָּל לַעֲשׂוֹתוֹ?

רֹאשׁ הַכּוֹלֵל הֵשִׁיב לִי בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: "רְאִי, בְּנֵךְ אָכֵן תַּלְמִיד חָכָם, אַךְ בְּשֶׁל בַּיְשָׁנוּתוֹ עַם יִשְׂרָאֵל עָלוּל לְהַפְסִיד אֶת חִדּוּשֵׁי תּוֹרָתוֹ, אִם הוּא יִחְיֶה אֶת חַיָּיו לְעַצְמוֹ וְיַסְתִּיר אֶת חִדּוּשֵׁי תּוֹרָתוֹ, יִתָּכֵן שֶׁלְּאַחַר מֵאָה וְעֶשְׂרִים יַאֲשִׁימוּ אוֹתוֹ שֶׁלָּמַד לְעַצְמוֹ וְשֶׁעוֹלַם הַתּוֹרָה הִפְסִיד אֶת חִדּוּשָׁיו וְחָכְמָתוֹ בַּתּוֹרָה. וְעַל כֵּן לְטוֹבָתוֹ וּלְטוֹבַת עַם יִשְׂרָאֵל אֲנִי לוֹחֵץ עָלָיו". הוּא סִיֵּם בְּהוּמוֹר, "אַתְּ עוֹד תִּרְאִי שֶׁהוּא יְבַקֵּשׁ לְדַבֵּר".

כְּשֶׁהֵבַנְתִּי שֶׁרֹאשׁ הַכּוֹלֵל לֹא מִתְכַּוֵּן לְוַתֵּר לִבְנִי, שִׁכְנַעְתִּי אֶת הַבֵּן כְּכָל יְכָלְתִּי, וְהוּא נֶעְתַּר לְבַסּוֹף לָאֶתְגָּר. אַךְ בְּעָיָה אַחַת הֵעִיקָה עָלָיו מְאוֹד, הוּא רָצָה לְהִתְאַמֵּן עַל שִׁעוּרוֹ וְהִתְבַּיֵּשׁ לִמְסֹר אֶת שִׁעוּרוֹ אֲפִלּוּ לַקְּרוֹבִים אֵלָיו בְּיוֹתֵר. אָמַרְתִּי לוֹ "מִמֶּנִּי הֲרֵי אַתָּה לֹא מִתְבַּיֵּשׁ, אִם כֵּן אֲנִי מוּכָנָה לְהַקְשִׁיב לַשִּׁעוּר שֶׁלְּךָ מֵרֵישָׁא עַד גְּמִירָא, וַאֲפִלּוּ לְהַקְשׁוֹת שְׁאֵלוֹת בָּעִנְיָן".

בַּכּוֹלֵל עָסְקוּ בַּסֻּגְיוֹת הַחֲמוּרוֹת בְּיוֹרֶה דֵּעָה, הִלְכוֹת בָּשָׂר וְחָלָב. בְּנִי רָמַז לִי שֶׁזֶּה לֹא בְּדִיּוּק בִּשְׁבִילִי, אַךְ אֲנִי הִתְעַקַּשְׁתִּי שֶׁזֶּה כֵּן בִּשְׁבִילִי - הֲלֹא אֲנִי בַּמִּטְבָּח רֹב הַיּוֹם, וְעָלַי לִהְיוֹת בְּקִיאָה בְּדִינֵי בָּשָׂר וְחָלָב. שָׁאַלְנוּ רַב בָּעִנְיָן, וּלְבַסּוֹף בְּנִי נֶעְתַּר.

בִּשְׁעַת בֹּקֶר הִגִּיעַ אֵלַי הַבֵּן וְהִרְצָה בְּפָנַי אֶת הַסֻּגְיָה. הוּא דִּבֵּר מַהֵר וּבְלַחַשׁ. הִשְׁתַּדַּלְתִּי לְלַמֵּד אוֹתוֹ כֵּיצַד לְדַבֵּר לְאַט וּבְקוֹל, וּבְחִתּוּךְ הַדִּבּוּר. הוּא חָזַר בְּפָנַי כְּעֶשְׂרִים פְּעָמִים עַל אוֹתוֹ שִׁעוּר, עַד שֶׁהָיִיתִי מְסֻגֶּלֶת לוֹמַר אֶת הַשִּׁעוּר בִּמְקוֹמוֹ.

אַחֲרֵי עֶשְׂרִים פְּעָמִים הוּא הָיָה מְעַט יוֹתֵר בָּטוּחַ בְּעַצְמוֹ, אֶלָּא שֶׁחָשַׁשׁ מִתְּגוּבַת תַּלְמִידֵי הַחֲכָמִים שֶׁבַּכּוֹלֵל. הַיּוֹם נִקְבַּע לְיוֹם שְׁלִישִׁי בַּשָּׁבוּעַ, הַיּוֹם שֶׁבּוֹ עָלָיו לַעֲשׂוֹת אֶת 'טְבִילַת הָאֵשׁ' הָרִאשׁוֹנָה בְּחַיָּיו וְלִמְסֹר אֶת שִׁעוּרוֹ הָרִאשׁוֹן. מִלְּבַד תְּפִלָּה נִרְגֶּשֶׁת שֶׁל אִמָּא, דִּבַּרְתִּי שׁוּב עִם רֹאשׁ הַכּוֹלֵל, וּבִקַּשְׁתִּי מִמֶּנּוּ שֶׁיְּדַבֵּר עִם כַּמָּה אַבְרֵכִים בְּדִיסְקְרֵטִיּוּת, שֶׁכַּאֲשֶׁר בְּנִי יְסַיֵּם הֵם יַבִּיעוּ אֶת הִתְפַּעֲלוּתָם בְּקוֹל, כְּדֵי שֶׁרִשְׁמֵי 'חַבּוּרָה' זוֹ יְהַדְהֲדוּ בַּחֲלַל הַכּוֹלֵל.

וְכָךְ הָיָה בס"ד. בְּנִי חָזַר מְאֻשָּׁר מֵהַצְלָחָתוֹ. אֶלָּא שֶׁרִשְׁמֵי הַהַצְלָחָה הִתְפּוֹגְגוּ כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ שׁוּב זְמַנּוֹ לִמְסֹר שִׁעוּר, כָּל הַפְּחָדִים חָזְרוּ.

סִכַּמְנוּ בֵּינֵינוּ שֶׁכָּל פַּעַם שֶׁיַּגִּיעַ תּוֹרוֹ אֲנִי אֶזְכֶּה לִהְיוֹת הַמַּאֲזִינָה הָרִאשׁוֹנָה. לִזְכוּת זוֹ זָכִיתִי בְּמֶשֶׁךְ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנִים, שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ שִׁעוּרִים בְּרֹב חֶלְקֵי הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ.

לַיְלָה לִפְנֵי שֶׁהָיָה מוֹסֵר שִׁעוּר, זָכַרְתִּי לְבַקֵּשׁ מֵהָאַבְרֵכִים שֶׁלֹּא יִשְׁכְּחוּ לְפַרְגֵּן. הוּא הָיָה זָקוּק לַתְּמִיכָה הַזּוֹ.

ב"ה בְּנִי זָכָה מֵאָז לְהִתְעַטֵּר בְּכֶתֶר דַּיָּנוּת, וְכַיּוֹם הוּא מְשַׁמֵּשׁ כְּדַיָּן וּמוֹרֵה צֶדֶק בִּקְהִלָּה חֲשׁוּבָה בְּחוּ"ל וּמְשַׁמֵּשׁ גַּם כְּרֹאשׁ כּוֹלֵל בְּעַצְמוֹ, וּלְמַרְבֵּה הַפֶּלֶא גַּם בַּכּוֹלֵל שֶׁלּוֹ תַּלְמִידָיו חַיָּבִים לִמְסֹר שִׁעוּר בִּפְנֵי הָאַבְרֵכִים לְלֹא יוֹצֵא מִן הַכְּלָל.

פָּתַחְתִּי אֶת הַסֵּפֶר וְרָאִיתִי שֶׁהוּא צִיֵּן הַקְדָּשָׁה מְיֻחֶדֶת לְאִמּוֹ בְּמִלִּים חַמּוֹת: רַבִּי עֲקִיבָא אָמַר עַל רַעְיָתוֹ לְתַלְמִידָיו "שֶׁלִּי וְשֶׁלָּכֶם שֶׁלָּהּ הוּא", כִּי הִיא 'אִפְשְׁרָה' בִּמְסִירוּתָהּ לְבַעֲלָהּ הַגָּדוֹל לְהִתְמַסֵּר לַתּוֹרָה. אִמִּי לֹא רַק אִפְשְׁרָה, כִּי אִם 'הוֹבִילָה' אוֹתִי לְהַצְלָחָה. הִיא הוֹכִיחָה לִי שֶׁאֲנִי מְסֻגָּל לְהוֹצִיא מִתּוֹכִי אֶת חֶלְקִי בַּתּוֹרָה וּלְזַכּוֹת בּוֹ אֶת הָרַבִּים, כָּךְ שֶׁאֲנִי יָכוֹל לוֹמַר בְּלֵב שָׁלֵם עַל אִמִּי הַיְּקָרָה: "שֶׁלִּי וְשֶׁלָּכֶם שֶׁלָּהּ הוּא". (בְּךָ בָּטַחְנוּ)

	תרומה תשפ"א
	לַחֲצָאִין כְּשֵׁרָה
	"וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה" (ו-ט) "אֵיךְ יוֹצְאִים מִזֶּה", זוֹ הַשְּׁאֵלָה הַבּוֹעֶרֶת בִּתְקוּפָתֵנוּ. דּוֹמֶה, שֶׁלֹּא הָיְתָה תְּקוּפַת שֶׁפַע כֹּה בְּרוּכָה מֵחַד גִּיסָא: אוֹר הַחַשְׁמַל וְהַנֵּאוֹן הוֹפֵךְ לַיְלָה לְיוֹם, הַטֶּלֶפוֹן וְהַפַקְס מְקַצְּרִים מֶרְחַקִּים, הָעִתּוֹנוּת הַכְּתוּבָה וְהַמְּשֻׁדֶּרֶת מַעֲבִירָה יְדִיעוֹת מִקַּצְוֵי עוֹלָם. אָנוּ נֶהֱנִים מִתּוֹצֶרֶת אָמֵרִיקָאִית, מִטֶּכְנוֹלוֹגְיָה יַפָּנִית, מֵעֲבוֹדָה פִילִיפִּינִית וְסוּדָנִית, מֵרֶשֶׁת כְּבִישִׁים וְצִיֵּי מְכוֹנִיּוֹת. וּבַבָּתִּים - מְכוֹנוֹת כְּבִיסָה וְיִבּוּשׁ, מְקָרְרִים וּמַקְפִּיאִים, מִיקְסֶרִים וְטוֹסְט אוֹבֵן וּמִיקְרוֹגַל, הַכֹּל בַּכֹּל. אֵיזֶה שֶׁפַע - וְאֵיזֶה מְחִיר! מְחִיר כַּסְפִּי, שֶׁגּוֹבֶה מְחִיר גּוּפָנִי וְרוּחָנִי: חֶשְׁבּוֹנוֹת הַחַשְׁמַל וְהַטֵּלֵפוֹן, הַגַּז וְהַדֶּלֶק, תּוֹפְחִים. הָאוֹבֶרְדְּרַפְט בַּבַּנְק גּוֹאֶה. מַתְחִיל מֵרוֹץ מַתִּישׁ לְגִלְגּוּל כְּסָפִים, לְתַשְׁלוּמֵי חוֹבוֹת. עוֹבְדִים שָׁעוֹת נוֹסָפוֹת, רָצִים אָצִים, מְתוּחִים וּדְאוּגִים - אֵיפֹה הַשַּׁלְוָה שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ, אֵיפֹה הָרֹגַע שֶׁלָּהֶם? רֶגַע אֶחָד, וּמָה - כִּסְבוּרִים אָנוּ שֶׁלַּאֲבוֹתֵינוּ לֹא הָיוּ דַּאֲגוֹת פַּרְנָסָה, לֹא הָיוּ צָרוֹת? אִם כֵּן, מֶה הָיָה מְקוֹר שַׁלְוָתָם, מֵהֵיכָן שָׁאֲבוּ אֶת הָרְגִיעָה?! הָ"אוֹר הַחַיִּים" הַקָּדוֹשׁ זיע"א מְגַלֶּה לָנוּ זֹאת בְּפָרָשָׁתֵנוּ: "וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ – הוֹאִיל וְלֹא הָיוּ בְּנֵי תּוֹרָה. וְלָזֶה יִקָּרֵא קֹצֶר רוּחַ, כִּי הַתּוֹרָה מַרְחֶבֶת לִבּוֹ שֶׁל אָדָם". זֶהוּ אֵפוֹא הַסּוֹד: הִשְׁתַּתְּפוּת בְּשִׁעוּרֵי תּוֹרָה מַשְׁרָה רֹגַע, לִמּוּד הַתּוֹרָה מֵבִיא לְשַׁלְוָה! וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁמְּחַנֵּךְ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו לְתַלְמוּד תּוֹרָה. סִפֵּר הרה"ג רַבִּי דָּוִד בְּרַוֶרְמַן: בְּסִיּוּם הַרְצָאָתִי בְּקוּרְס מַרְצִים שֶׁל אִרְגּוּן "עֲרָכִים", נִגְּשָׁה אֵלַי אַחַת הַמַּאֲזִינוֹת וְהֶעֱנִיקָה לִי סֵפֶר שֶׁחִבֵּר בְּנָהּ. סֵפֶר עָשִׁיר וְנִפְלָא וּבוֹ מְאוֹת מַאֲמָרִים הִלְכָתִיִּים בְּנוֹשְׂאִים מְגֻוָּנִים הַמַּקִּיפִים אֶת הַשָּׁ"ס כֻּלּוֹ. מַאֲמָרִים אֵלּוּ נִמְסְרוּ בִּפְנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים חַבְרֵי כּוֹלֵל לְדַיָּנוּת. הָאֵם הוֹסִיפָה כְּמַמְתִּיקַת סוֹד: "יֵשׁ לִי חֵלֶק לֹא קָטָן בַּסֵּפֶר הַזֶּה. בְּנִי הַיָּקָר אַבְרֵךְ מֶשִׁי, אַךְ בַּיְשָׁן גָּדוֹל, וּבַכּוֹלֵל שֶׁלּוֹ יֵשׁ חוֹבָה לְכָל אַבְרֵךְ לִמְסֹר שִׁעוּר מְסַכֵּם בַּהֲלָכָה בִּפְנֵי הָאַבְרֵכִים. הוּא בִּקֵּשׁ לְהִמָּלֵט מֵהַמְּשִׂימָה, וְעַל כֵּן רָשַׁם אֶת שְׁמוֹ בְּסוֹף הָרְשִׁימָה. אַף כְּשֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ הוּא בִּקֵּשׁ וְהִתְחַנֵּן מֵרֹאשׁ הַכּוֹלֵל שֶׁיְּוַתֵּר לוֹ, אַךְ זֶה דָּרַשׁ מִמֶּנּוּ בְּתֹקֶף לְמַלֵּא אֶת חוֹבָתוֹ. בְּנִי הֶעֱדִיף לַעֲזֹב אֶת הַכּוֹלֵל בְּאֶמְצַע הַזְּמַן מֵאֲשֶׁר לִמְסֹר 'חַבּוּרָה' בִּפְנֵי חֲבֵרָיו הָאַבְרֵכִים. הָיָה לוֹ 'פַּחַד קָהָל', שֶׁגָּרַם לוֹ רַעַד חָרִיף רַק מֵעֶצֶם הַמַּחְשָׁבָה שֶׁהוּא יְדַבֵּר בִּפְנֵי קָהָל, וּבִפְרָט שֶׁעַסְקִינָן בְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים גְּדוֹלִים שֶׁחֶלְקָם בַּגִּיל שֶׁל אָבִיו. מִכֵּיוָן שֶׁאֲנִי קְרוֹבָה מְאוֹד לְלִבּוֹ שֶׁל בְּנִי, הוּא שִׁתְּפַנִי בִּכְאֵבוֹ, וְאָמַר שֶׁבְּדַעְתּוֹ לַעֲזֹב אֶת הַכּוֹלֵל בְּסוֹף הַחֹדֶשׁ. לְטַעֲנָתוֹ הוּא לֹא מַתְאִים לְמָקוֹם כָּזֶה, כֵּיוָן שֶׁהוּא לֹא רוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ אֵי פַּעַם מוֹסֵר שִׁעוּר בִּפְנֵי קָהָל, כִּי הוּא בְּסַךְ הַכֹּל אַבְרֵךְ רָגִיל. שׂוֹחַחְתִּי עִם רֹאשׁ הַכּוֹלֵל, וּבִקַּשְׁתִּי לְבָרֵר מַדּוּעַ הוּא מְחַיֵּב אוֹתוֹ לִמְסֹר שִׁעוּר, הֲלֹא בְּנִי הוּא אַבְרֵךְ בֶּן עֲלִיָּה, שׁוֹמֵר עַל הַזְּמַנִּים בַּאֲדִיקוּת, מָה עִנְיָן לִכְפּוֹת עָלָיו לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁהוּא אֵינוֹ מְסֻגָּל לַעֲשׂוֹתוֹ? רֹאשׁ הַכּוֹלֵל הֵשִׁיב לִי בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: "רְאִי, בְּנֵךְ אָכֵן תַּלְמִיד חָכָם, אַךְ בְּשֶׁל בַּיְשָׁנוּתוֹ עַם יִשְׂרָאֵל עָלוּל לְהַפְסִיד אֶת חִדּוּשֵׁי תּוֹרָתוֹ, אִם הוּא יִחְיֶה אֶת חַיָּיו לְעַצְמוֹ וְיַסְתִּיר אֶת חִדּוּשֵׁי תּוֹרָתוֹ, יִתָּכֵן שֶׁלְּאַחַר מֵאָה וְעֶשְׂרִים יַאֲשִׁימוּ אוֹתוֹ שֶׁלָּמַד לְעַצְמוֹ וְשֶׁעוֹלַם הַתּוֹרָה הִפְסִיד אֶת חִדּוּשָׁיו וְחָכְמָתוֹ בַּתּוֹרָה. וְעַל כֵּן לְטוֹבָתוֹ וּלְטוֹבַת עַם יִשְׂרָאֵל אֲנִי לוֹחֵץ עָלָיו". הוּא סִיֵּם בְּהוּמוֹר, "אַתְּ עוֹד תִּרְאִי שֶׁהוּא יְבַקֵּשׁ לְדַבֵּר". כְּשֶׁהֵבַנְתִּי שֶׁרֹאשׁ הַכּוֹלֵל לֹא מִתְכַּוֵּן לְוַתֵּר לִבְנִי, שִׁכְנַעְתִּי אֶת הַבֵּן כְּכָל יְכָלְתִּי, וְהוּא נֶעְתַּר לְבַסּוֹף לָאֶתְגָּר. אַךְ בְּעָיָה אַחַת הֵעִיקָה עָלָיו מְאוֹד, הוּא רָצָה לְהִתְאַמֵּן עַל שִׁעוּרוֹ וְהִתְבַּיֵּשׁ לִמְסֹר אֶת שִׁעוּרוֹ אֲפִלּוּ לַקְּרוֹבִים אֵלָיו בְּיוֹתֵר. אָמַרְתִּי לוֹ "מִמֶּנִּי הֲרֵי אַתָּה לֹא מִתְבַּיֵּשׁ, אִם כֵּן אֲנִי מוּכָנָה לְהַקְשִׁיב לַשִּׁעוּר שֶׁלְּךָ מֵרֵישָׁא עַד גְּמִירָא, וַאֲפִלּוּ לְהַקְשׁוֹת שְׁאֵלוֹת בָּעִנְיָן". בַּכּוֹלֵל עָסְקוּ בַּסֻּגְיוֹת הַחֲמוּרוֹת בְּיוֹרֶה דֵּעָה, הִלְכוֹת בָּשָׂר וְחָלָב. בְּנִי רָמַז לִי שֶׁזֶּה לֹא בְּדִיּוּק בִּשְׁבִילִי, אַךְ אֲנִי הִתְעַקַּשְׁתִּי שֶׁזֶּה כֵּן בִּשְׁבִילִי - הֲלֹא אֲנִי בַּמִּטְבָּח רֹב הַיּוֹם, וְעָלַי לִהְיוֹת בְּקִיאָה בְּדִינֵי בָּשָׂר וְחָלָב. שָׁאַלְנוּ רַב בָּעִנְיָן, וּלְבַסּוֹף בְּנִי נֶעְתַּר. בִּשְׁעַת בֹּקֶר הִגִּיעַ אֵלַי הַבֵּן וְהִרְצָה בְּפָנַי אֶת הַסֻּגְיָה. הוּא דִּבֵּר מַהֵר וּבְלַחַשׁ. הִשְׁתַּדַּלְתִּי לְלַמֵּד אוֹתוֹ כֵּיצַד לְדַבֵּר לְאַט וּבְקוֹל, וּבְחִתּוּךְ הַדִּבּוּר. הוּא חָזַר בְּפָנַי כְּעֶשְׂרִים פְּעָמִים עַל אוֹתוֹ שִׁעוּר, עַד שֶׁהָיִיתִי מְסֻגֶּלֶת לוֹמַר אֶת הַשִּׁעוּר בִּמְקוֹמוֹ. אַחֲרֵי עֶשְׂרִים פְּעָמִים הוּא הָיָה מְעַט יוֹתֵר בָּטוּחַ בְּעַצְמוֹ, אֶלָּא שֶׁחָשַׁשׁ מִתְּגוּבַת תַּלְמִידֵי הַחֲכָמִים שֶׁבַּכּוֹלֵל. הַיּוֹם נִקְבַּע לְיוֹם שְׁלִישִׁי בַּשָּׁבוּעַ, הַיּוֹם שֶׁבּוֹ עָלָיו לַעֲשׂוֹת אֶת 'טְבִילַת הָאֵשׁ' הָרִאשׁוֹנָה בְּחַיָּיו וְלִמְסֹר אֶת שִׁעוּרוֹ הָרִאשׁוֹן. מִלְּבַד תְּפִלָּה נִרְגֶּשֶׁת שֶׁל אִמָּא, דִּבַּרְתִּי שׁוּב עִם רֹאשׁ הַכּוֹלֵל, וּבִקַּשְׁתִּי מִמֶּנּוּ שֶׁיְּדַבֵּר עִם כַּמָּה אַבְרֵכִים בְּדִיסְקְרֵטִיּוּת, שֶׁכַּאֲשֶׁר בְּנִי יְסַיֵּם הֵם יַבִּיעוּ אֶת הִתְפַּעֲלוּתָם בְּקוֹל, כְּדֵי שֶׁרִשְׁמֵי 'חַבּוּרָה' זוֹ יְהַדְהֲדוּ בַּחֲלַל הַכּוֹלֵל. וְכָךְ הָיָה בס"ד. בְּנִי חָזַר מְאֻשָּׁר מֵהַצְלָחָתוֹ. אֶלָּא שֶׁרִשְׁמֵי הַהַצְלָחָה הִתְפּוֹגְגוּ כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ שׁוּב זְמַנּוֹ לִמְסֹר שִׁעוּר, כָּל הַפְּחָדִים חָזְרוּ. סִכַּמְנוּ בֵּינֵינוּ שֶׁכָּל פַּעַם שֶׁיַּגִּיעַ תּוֹרוֹ אֲנִי אֶזְכֶּה לִהְיוֹת הַמַּאֲזִינָה הָרִאשׁוֹנָה. לִזְכוּת זוֹ זָכִיתִי בְּמֶשֶׁךְ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנִים, שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ שִׁעוּרִים בְּרֹב חֶלְקֵי הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ. לַיְלָה לִפְנֵי שֶׁהָיָה מוֹסֵר שִׁעוּר, זָכַרְתִּי לְבַקֵּשׁ מֵהָאַבְרֵכִים שֶׁלֹּא יִשְׁכְּחוּ לְפַרְגֵּן. הוּא הָיָה זָקוּק לַתְּמִיכָה הַזּוֹ. ב"ה בְּנִי זָכָה מֵאָז לְהִתְעַטֵּר בְּכֶתֶר דַּיָּנוּת, וְכַיּוֹם הוּא מְשַׁמֵּשׁ כְּדַיָּן וּמוֹרֵה צֶדֶק בִּקְהִלָּה חֲשׁוּבָה בְּחוּ"ל וּמְשַׁמֵּשׁ גַּם כְּרֹאשׁ כּוֹלֵל בְּעַצְמוֹ, וּלְמַרְבֵּה הַפֶּלֶא גַּם בַּכּוֹלֵל שֶׁלּוֹ תַּלְמִידָיו חַיָּבִים לִמְסֹר שִׁעוּר בִּפְנֵי הָאַבְרֵכִים לְלֹא יוֹצֵא מִן הַכְּלָל. פָּתַחְתִּי אֶת הַסֵּפֶר וְרָאִיתִי שֶׁהוּא צִיֵּן הַקְדָּשָׁה מְיֻחֶדֶת לְאִמּוֹ בְּמִלִּים חַמּוֹת: רַבִּי עֲקִיבָא אָמַר עַל רַעְיָתוֹ לְתַלְמִידָיו "שֶׁלִּי וְשֶׁלָּכֶם שֶׁלָּהּ הוּא", כִּי הִיא 'אִפְשְׁרָה' בִּמְסִירוּתָהּ לְבַעֲלָהּ הַגָּדוֹל לְהִתְמַסֵּר לַתּוֹרָה. אִמִּי לֹא רַק אִפְשְׁרָה, כִּי אִם 'הוֹבִילָה' אוֹתִי לְהַצְלָחָה. הִיא הוֹכִיחָה לִי שֶׁאֲנִי מְסֻגָּל לְהוֹצִיא מִתּוֹכִי אֶת חֶלְקִי בַּתּוֹרָה וּלְזַכּוֹת בּוֹ אֶת הָרַבִּים, כָּךְ שֶׁאֲנִי יָכוֹל לוֹמַר בְּלֵב שָׁלֵם עַל אִמִּי הַיְּקָרָה: "שֶׁלִּי וְשֶׁלָּכֶם שֶׁלָּהּ הוּא". (בְּךָ בָּטַחְנוּ)