Otzarot-Article

"וְנָתַתָּ אֶל חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט אֶת הָאוּרִים וְאֶת הַתֻּמִּים" (כח-ל) בַּגְּמָרָא (שַׁבָּת קלט.) אָמְרוּ, שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ לֹא רָצָה לְהִתְמַנּוֹת לִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל, מִשּׁוּם שֶׁאַהֲרֹן אָחִיו הָיָה נָבִיא בְּמִצְרַיִם וְלֹא רָצָה לְהַסִּיג גְּבוּלוֹ וְלִפְגֹּעַ בּוֹ, עַד שֶׁהִבְטִיחוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאַדְּרַבָּה, אַהֲרֹן יִשְׂמַח בְּמַעֲלָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה. וְאָמְרוּ, מַה שָּׂכָר נָטַל עַל כָּךְ? בִּשְׂכַר "וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ", זָכָה לְחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט עַל לִבּוֹ.

וְתָמַהּ רַבֵּנוּ הָרַ"ן זצ"ל, הֲלֹא הַחֹשֶׁן הָיָה אֶחָד מִשְּׁמוֹנַת בִּגְדֵי הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, וּמָה רָאוּ חָזָ"ל לְיַחֲדוֹ לִשְׂכַר שִׂמְחָתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן בִּגְדֻלַּת אֶחָיו?

וְהַתְּשׁוּבָה, שֶׁהָאוּרִים וְהַתֻּמִּים שֶׁהָיוּ בַּחֹשֶׁן סִיְּעוּ לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן לְהָשִׁיב לְשׁוֹאֲלָיו דִּבְרֵי עֲתִידוֹת. וּמְשִׂימָה זוֹ שַׁיֶּכֶת לִכְאוֹרָה לַנָּבִיא, וְלֹא לַכֹּהֵן. וּמַדּוּעַ נִתְּנָה לְאַהֲרֹן וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו? אֶלָּא הָיְתָה כָּאן הַנְהָגַת שָׂכָר בְּמִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה: כְּשֵׁם שֶׁלֹּא נִתְקַנֵּא בִּנְבוּאָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה שֶׁהֶאֱפִילָה עָלָיו, בִּהְיוֹתוֹ אֲבִי הַנְּבִיאִים, זָכָה לִנְבוּאַת חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט שֶׁהָיְתָה בְּדַרְגָּה גְּבוֹהָה מִכָּל נְבוּאָה, שֶׁנְּבוּאָה לְרָעָה מִתְבַּטֶּלֶת לְעִתִּים, וּגְזֵרַת אוּרִים וְתֻמִּים שְׁרִירָה וְקַיֶּמֶת!

אַתֶּם מַכִּירִים יָמִים כָּאֵלֶּה, שֶׁבָּהֶם מַרְגִּישִׁים שֶׁלֹּא עוֹמְדִים בַּקֶּצֶב? שֶׁכָּל הַזְּמַן צְרִיכִים לְהַסְפִּיק, לְמַהֵר עַל גַּלְגַּלִּים וְלִשְׁעֹט קָדִימָה מִמְּשִׂימָה לִמְשִׂימָה וּמִפְּעִילוּת לִפְעִילוּת? הַכֹּל מֻכְרָח לְתַקְתֵּק, כִּי אִם לֹא נְכַבֵּס אָז לֹא יִהְיוּ לָנוּ בְּגָדִים, וְאִם לֹא נְבַשֵּׁל, אָז מַה נֹּאכַל. אִם לֹא אֶקְנֶה אַרְבָּעָה מִינִים, אֵיךְ אֶטֹּל אוֹתָם, וְאִם לֹא אֶבְנֶה סֻכָּה אָז אֵיךְ אֶזְרָח כָּמוֹנִי יֵשֵׁב בַּסֻּכּוֹת?

הַיּוֹם הַזֶּה, י"ד בְּתִשְׁרֵי, הַיּוֹם שֶׁל עֶרֶב יו"ט, הוּא אַחַד הַיָּמִים הָעֲמוּסִים בְּיוֹתֵר בַּשָּׁנָה. הוּא מִתְחָרֶה בְּכָבוֹד גָּדוֹל עִם י"ד בְּנִיסָן - עֶרֶב פֶּסַח. כֻּלָּנוּ הָיִינוּ עֲסוּקִים מְאוֹד, וּנְוַת בֵּיתִי שֶׁתִּחְיֶה נִצְּחָה עַל הַמְּלָאכָה הֵן בְּשִׁנּוּעַ הַכְּבִיסוֹת וְהֵן בְּבִעְבּוּעַ הַסִּירִים. חַג הַסֻּכּוֹת עוֹמֵד לְהַגִּיעַ, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ. הַבַּיִת שׁוֹקֵק חַיִּים, יְלָדִים, מִשְׂחָקִים, בְּגָדִים, קִשּׁוּטִים, נַעֲלַיִם, גַּרְבַּיִם, כָּל טוּב מִכָּל סוּג, וּבְשֶׁקֶט בְּשֶׁקֶט מַתְחִילָה לָהּ הַדְּרָמָה בַּחֲדַר הַכְּבִיסָה.

מְכוֹנַת הַיִּבּוּשׁ מְקַרְטַעַת. מַשֶּׁהוּ מִתְחַמֵּם שָׁם יוֹתֵר מִדַּי, מִתְחַמֵּם, עַד שֶׁהוּא בּוֹעֵר. עָשָׁן יוֹצֵא מִמְּכוֹנַת הַיִּבּוּשׁ, אֵשׁ.

תּוֹךְ רְגָעִים סְפוּרִים מַרְגִּישִׁים כֻּלָּם בַּסַּכָּנָה. רֵיחַ הָאֵשׁ מַכֶּה בְּחָטְמֵנוּ, וְכֻלָּנוּ, מִגָּדוֹל וְעַד קָטֹן, נִמְלָטִים עַל נַפְשֵׁנוּ. הָאֵשׁ הוֹפֶכֶת אֶת הַבְּגָדִים הַמְכֻבָּסִים לִכְבוֹד הֶחָג לְמַאֲכֹלֶת אֵשׁ. הֶעָשָׁן הוֹלֵךְ וְעוֹבֵר אֶת חֲדַר הַכְּבִיסָה וּמַגִּיעַ אֶל הַחֶדֶר. הַחֶדֶר - כֻּלּוֹ עָשָׁן, הַמִּטּוֹת, הָאָרוֹן, הַשֻּׁלְחָן, הַכֹּל נִשְׂרַף. בַּחוּץ מְיַלְּלוֹת הַסִּירֵנוֹת, מְכַבֵּי אֵשׁ וְהַצָּלָה. לוֹחֲמֵי הָאֵשׁ מַתְחִילִים לְהִשְׁתַּלֵּט עַל הַשְּׂרֵפָה, וּכְמוֹ שָׁלַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַלְאָכִים שֶׁיָּגִיפוּ אֶת הַחֶדֶר הַשָּׂרוּף, הָאֵשׁ נֶעֱצֶרֶת.

זֶהוּ. הָאֵשׁ נֶעֶצְרָה, הַשְּׂרֵפָה כֻּבְּתָה, וַאֲנַחְנוּ מְמַשְּׁשִׁים אֶת עַצְמֵנוּ, שׁוּב וָשׁוּב סוֹפְרִים אֶת בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה, אֶחָד לֹא נִפְקַד. כֻּלָּם חַיִּים וְקַיָּמִים, בְּרִיאִים וּשְׁלֵמִים. הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב.

אֲנַחְנוּ נִשְׁאַרְנוּ בַּחַיִּים, אֲבָל הַבַּיִת... אֵין שׁוּם אֶפְשָׁרוּת לַחֲזֹר הַבַּיְתָה. אִי אֶפְשָׁר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּשׁוּם דָּבָר שֶׁנִּמְצָא בּוֹ. מַה שֶּׁלֹּא כִּלְּתָה הָאֵשׁ, עָלָה בֶּעָשָׁן, וּמַה שֶּׁהֶעָשָׁן לֹא פָּגַע בּוֹ, נִזּוֹק מֵהַמַּיִם שֶׁכִּבּוּ אֶת הָאֵשׁ. עָמָל שֶׁל מֵרוֹץ אַדִּיר בַּיָּמִים הַקְּצַרְצָרִים שֶׁבֵּין יוֹם כִּפּוּר לְסֻכּוֹת, נִשְׂרַף כָּלִיל. אֵין לָנוּ לֹא סֻכָּה וְלֹא אַרְבָּעָה מִינִים, לֹא חַלּוֹת וְלֹא דָּגִים, לֹא מִטּוֹת וְלֹא בְּגָדִים.

לֹא הִסְפַּקְנוּ לַעֲמֹד וְלִבְכּוֹת, כִּי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל הַצַּדִּיקִים וְהַיְקָרִים קָלְטוּ מִיָּד אֶת הַמִּצְוָה שֶׁהִזְדַּמְּנָה לְפִתְחָם. הַשְּׁכֵנִים הַנִּפְלָאִים נִגְּשׁוּ אֵלֵינוּ בָּזֶה אַחַר זֶה לְהַזְמִינֵנוּ אֶל סֻכָּתָם, וְכָכָה חָגַגְנוּ אֶת חַג הַסֻּכּוֹת בְּבָתֵּי נְדִיבִים. קִבַּלְנוּ כָּל טוּב. חַלּוֹת, דָּגִים, סָלָטִים, מְנוֹת פְּתִיחָה וּמְנוֹת קִנּוּחַ, דִּבְרֵי תּוֹרָה וְחִזּוּק, וְהָעִקָּר סֻכָּה. סֻכָּה קְדוֹשָׁה לָשֶׁבֶת בָּהּ, בְּצֵל הָאֱמוּנָה, וּלְהוֹדוֹת לַבּוֹרֵא עַל שֶׁהִשְׁלִיךְ חֲמָתוֹ עַל עֵצִים וַאֲבָנִים, וְהוֹתִיר לָנוּ אֶת נַפְשֵׁנוּ לְשָׁלָל.

אֵינֶנִּי מְאַחֵל לְאִישׁ לַעֲמֹד בַּמָּקוֹם הַזֶּה בּוֹ הוּא נַעֲשֶׂה לְפֶתַע חֲסַר כֹּל, וְנִזְקָק לְחַסְדֵי אֲחֵרִים, וּבְכָל זֹאת, אֲנִי מוֹדֶה לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁזֶּה קָרָה לִי בְּאֹפֶן שֶׁאֲנִי מֻקָּף בַּאֲנָשִׁים טוֹבִים שֶׁרַק רוֹצִים לַעֲזֹר. זֶה הֵבִיא אוֹתִי לְכַוָּנָה נוֹסֶפֶת בַּבְּרָכָה "שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי", כִּי רַק אֵצֶל יְהוּדִים יֵשׁ הִתְגַּיְּסוּת מֻפְלָאָה כָּזֹאת.

הַיּוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן עָבַר עָלֵינוּ בְּהִתְרוֹמְמוּת הָרוּחַ. הַמַּחְשָׁבָה שֶׁנִּצַּלְנוּ חִפְּתָה עַל כָּל מַחְסוֹר אַחֵר. הֶעָבָר אַיִן, הֶעָתִיד עֲדַיִן, בֶּחָג מִמֵּילָא לֹא עוֹשִׂים דָּבָר. אֵין לָנוּ אֶלָּא לִתְפֹּס בְּרֶגַע שֶׁל הוֹוֶה, לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וּלְזַמֵּר.

הַקֹּשִׁי הִתְחִיל עִם צֵאת הֶחָג. חֹל הַמּוֹעֵד הִתְחִיל, וְעִמּוֹ הַצֹּרֶךְ לְהַחֲלִיף אֶת הַבְּגָדִים שֶׁלְּגוּפֵנוּ בַּאֲחֵרִים. הַבְּגָדִים שֶׁכֻּבְּסוּ זֶה מִכְּבָר נָדְפוּ רֵיחַ עָשָׁן, וְחֶלְקָם הָפְכוּ לְאֵפֶר, שׁוּב לֹא יָכְלוּ לְשַׁמֵּשׁ אוֹתָנוּ. שְׁכֵנִים טוֹבִים יָצְרוּ קֶשֶׁר עִם אִרְגּוּנֵי צְדָקָה, וְכָכָה קִבַּלְנוּ הוֹדָעָה לְהַגִּיעַ לַחֲנוּת מְסֻיֶּמֶת שֶׁנִּפְתַּחַת בִּמְיֻחָד לִכְבוֹדֵנוּ בְּחֹל הַמּוֹעֵד.

עֶרֶב יוֹם טוֹב הַשָּׁנָה חָל בְּיוֹם רִאשׁוֹן, מַה שֶּׁאוֹמֵר שֶׁהַחֲנוּת אֵלֶיהָ הוֹעַדְנוּ פָּנֵינוּ הָיְתָה פְּתוּחָה בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת וּבְעֶרֶב הֶחָג. עֲבוּר בַּעֲלַת הַחֲנוּת יְמֵי חֹל הַמּוֹעֵד הֵם מִרְוַח נְשִׁימָה מִינִימָלִי, אֶתְנַחְתָּא קַלָּה אַחֲרֵי הָעֲבוֹדָה הָרַבָּה, הַלַּחַץ וְהָעֹמֶס שֶׁשָּׂרְרוּ בַּחֲנוּתָהּ קֹדֶם לָכֵן. וּבְכֵן, לַמְרוֹת הָעֹמֶס שֶׁלִּפְנֵי הֶחָג וְהַחֻפְשָׁה הַחֻקִּית – הִלְכָתִית – מִשְׁפַּחְתִּית שֶׁהִגִּיעָה לְבַעֲלַת הַחֲנוּת בְּצֶדֶק וּבְיֹשֶׁר, הִיא עָזְבָה הַכֹּל וּבָאָה לִפְתֹּחַ לָנוּ אֶת הַחֲנוּת, כְּפִי שֶׁוַּעַד הָרַבָּנִים בִּקֵּשׁ מִמֶּנָּה. בַּעֲלַת הַחֲנוּת נָתְנָה לָנוּ שֵׁרוּת מִכָּל הַלֵּב.

לֹא רַק זֹאת. סִפּוּרֵנוּ הַבּוֹעֵר נָגַע לְלִבָּהּ שֶׁל בַּעֲלַת הַחֲנוּת, וְהִיא הֶחְלִיטָה לְהִשְׁתַּתֵּף בַּהוֹצָאוֹת. הִיא הֶעֱנִיקָה לָנוּ הֲנָחָה מְיֻחֶדֶת בִּרְצוֹתָהּ לְשַׂמֵּחַ אוֹתָנוּ, וְהֶעֱנִיקָה הַרְגָּשָׁה טוֹבָה כָּל כָּךְ, שֶׁכְּבָר לֹא הָיָה בָּרוּר מִי עוֹשֶׂה חֶסֶד לְמִי.

וְאָכֵן, עַד לְרֶגַע זֶה אֲנִי תּוֹהֶה, מִי עָשָׂה עִם מִי חֶסֶד גָּדוֹל יוֹתֵר.

בְּהוֹשַׁעְנָא רַבָּה פָּרְצָה שְׂרֵפָה בְּגַנֵּי גְּאֻלָּה בְּקוֹמַת הַחֲנָיָה. הָיוּ שָׁם מַחְסָנִים מְלֵאִים וּגְדוּשִׁים בְּכָל טוּב. הַשְּׂרֵפָה פָּגְעָה בְּכֻלָּם, מִלְּבַד בְּמַחְסָן אֶחָד. הַמַּחְסָן שֶׁל בַּעֲלַת הַחֲנוּת "שֶׁלָּנוּ". כֵּן, זֹאת שֶׁבָּאָה וּפָתְחָה לָנוּ אֶת חֲנוּתָהּ בִּמְיֻחָד. הָאֵשׁ לֹא פָּגְעָה בּוֹ, וְכָל הַצִּיּוּד נוֹתַר רָאוּי לְשִׁמּוּשׁ.

זֶה הָיָה שָׁקוּף. הִיא עָשְׂתָה חֶסֶד עִם נִצּוֹלֵי אֵשׁ, וּרְכוּשָׁהּ נִצַּל מֵהָאֵשׁ. הַהַשְׁגָּחָה הַמֻּפְלָאָה הָיְתָה כָּאן מוּחָשִׁית כָּל כָּךְ, שֶׁהִיא הוֹתִירָה אוֹתָנוּ עִם תְּחוּשָׁה מְתוּקָה, כִּי עִם הַקֹּשִׁי וְהַהֶעְלֵם שֶׁבַּשְּׂרֵפָה הַמְכַלָּה, אֲנַחְנוּ מִתְחַזְּקִים בַּיְדִיעָה שֶׁהַכֹּל מֻשְׁגָּח וּמְדֻקְדָּק עַד גַּרְגִּיר הָאֵפֶר הָאַחֲרוֹן. (הַשְׁגָּחָה פְּרָטִית, בְּךָ בָּטַחְנוּ)

	תרומה תשפ"א
	אֵין אָדָם מַפְסִיד מִמִּצְוָה
	"וְנָתַתָּ אֶל חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט אֶת הָאוּרִים וְאֶת הַתֻּמִּים" (כח-ל) בַּגְּמָרָא (שַׁבָּת קלט.) אָמְרוּ, שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ לֹא רָצָה לְהִתְמַנּוֹת לִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל, מִשּׁוּם שֶׁאַהֲרֹן אָחִיו הָיָה נָבִיא בְּמִצְרַיִם וְלֹא רָצָה לְהַסִּיג גְּבוּלוֹ וְלִפְגֹּעַ בּוֹ, עַד שֶׁהִבְטִיחוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאַדְּרַבָּה, אַהֲרֹן יִשְׂמַח בְּמַעֲלָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה. וְאָמְרוּ, מַה שָּׂכָר נָטַל עַל כָּךְ? בִּשְׂכַר "וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ", זָכָה לְחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט עַל לִבּוֹ. וְתָמַהּ רַבֵּנוּ הָרַ"ן זצ"ל, הֲלֹא הַחֹשֶׁן הָיָה אֶחָד מִשְּׁמוֹנַת בִּגְדֵי הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, וּמָה רָאוּ חָזָ"ל לְיַחֲדוֹ לִשְׂכַר שִׂמְחָתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן בִּגְדֻלַּת אֶחָיו? וְהַתְּשׁוּבָה, שֶׁהָאוּרִים וְהַתֻּמִּים שֶׁהָיוּ בַּחֹשֶׁן סִיְּעוּ לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן לְהָשִׁיב לְשׁוֹאֲלָיו דִּבְרֵי עֲתִידוֹת. וּמְשִׂימָה זוֹ שַׁיֶּכֶת לִכְאוֹרָה לַנָּבִיא, וְלֹא לַכֹּהֵן. וּמַדּוּעַ נִתְּנָה לְאַהֲרֹן וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו? אֶלָּא הָיְתָה כָּאן הַנְהָגַת שָׂכָר בְּמִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה: כְּשֵׁם שֶׁלֹּא נִתְקַנֵּא בִּנְבוּאָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה שֶׁהֶאֱפִילָה עָלָיו, בִּהְיוֹתוֹ אֲבִי הַנְּבִיאִים, זָכָה לִנְבוּאַת חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט שֶׁהָיְתָה בְּדַרְגָּה גְּבוֹהָה מִכָּל נְבוּאָה, שֶׁנְּבוּאָה לְרָעָה מִתְבַּטֶּלֶת לְעִתִּים, וּגְזֵרַת אוּרִים וְתֻמִּים שְׁרִירָה וְקַיֶּמֶת! אַתֶּם מַכִּירִים יָמִים כָּאֵלֶּה, שֶׁבָּהֶם מַרְגִּישִׁים שֶׁלֹּא עוֹמְדִים בַּקֶּצֶב? שֶׁכָּל הַזְּמַן צְרִיכִים לְהַסְפִּיק, לְמַהֵר עַל גַּלְגַּלִּים וְלִשְׁעֹט קָדִימָה מִמְּשִׂימָה לִמְשִׂימָה וּמִפְּעִילוּת לִפְעִילוּת? הַכֹּל מֻכְרָח לְתַקְתֵּק, כִּי אִם לֹא נְכַבֵּס אָז לֹא יִהְיוּ לָנוּ בְּגָדִים, וְאִם לֹא נְבַשֵּׁל, אָז מַה נֹּאכַל. אִם לֹא אֶקְנֶה אַרְבָּעָה מִינִים, אֵיךְ אֶטֹּל אוֹתָם, וְאִם לֹא אֶבְנֶה סֻכָּה אָז אֵיךְ אֶזְרָח כָּמוֹנִי יֵשֵׁב בַּסֻּכּוֹת? הַיּוֹם הַזֶּה, י"ד בְּתִשְׁרֵי, הַיּוֹם שֶׁל עֶרֶב יו"ט, הוּא אַחַד הַיָּמִים הָעֲמוּסִים בְּיוֹתֵר בַּשָּׁנָה. הוּא מִתְחָרֶה בְּכָבוֹד גָּדוֹל עִם י"ד בְּנִיסָן - עֶרֶב פֶּסַח. כֻּלָּנוּ הָיִינוּ עֲסוּקִים מְאוֹד, וּנְוַת בֵּיתִי שֶׁתִּחְיֶה נִצְּחָה עַל הַמְּלָאכָה הֵן בְּשִׁנּוּעַ הַכְּבִיסוֹת וְהֵן בְּבִעְבּוּעַ הַסִּירִים. חַג הַסֻּכּוֹת עוֹמֵד לְהַגִּיעַ, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ. הַבַּיִת שׁוֹקֵק חַיִּים, יְלָדִים, מִשְׂחָקִים, בְּגָדִים, קִשּׁוּטִים, נַעֲלַיִם, גַּרְבַּיִם, כָּל טוּב מִכָּל סוּג, וּבְשֶׁקֶט בְּשֶׁקֶט מַתְחִילָה לָהּ הַדְּרָמָה בַּחֲדַר הַכְּבִיסָה. מְכוֹנַת הַיִּבּוּשׁ מְקַרְטַעַת. מַשֶּׁהוּ מִתְחַמֵּם שָׁם יוֹתֵר מִדַּי, מִתְחַמֵּם, עַד שֶׁהוּא בּוֹעֵר. עָשָׁן יוֹצֵא מִמְּכוֹנַת הַיִּבּוּשׁ, אֵשׁ. תּוֹךְ רְגָעִים סְפוּרִים מַרְגִּישִׁים כֻּלָּם בַּסַּכָּנָה. רֵיחַ הָאֵשׁ מַכֶּה בְּחָטְמֵנוּ, וְכֻלָּנוּ, מִגָּדוֹל וְעַד קָטֹן, נִמְלָטִים עַל נַפְשֵׁנוּ. הָאֵשׁ הוֹפֶכֶת אֶת הַבְּגָדִים הַמְכֻבָּסִים לִכְבוֹד הֶחָג לְמַאֲכֹלֶת אֵשׁ. הֶעָשָׁן הוֹלֵךְ וְעוֹבֵר אֶת חֲדַר הַכְּבִיסָה וּמַגִּיעַ אֶל הַחֶדֶר. הַחֶדֶר - כֻּלּוֹ עָשָׁן, הַמִּטּוֹת, הָאָרוֹן, הַשֻּׁלְחָן, הַכֹּל נִשְׂרַף. בַּחוּץ מְיַלְּלוֹת הַסִּירֵנוֹת, מְכַבֵּי אֵשׁ וְהַצָּלָה. לוֹחֲמֵי הָאֵשׁ מַתְחִילִים לְהִשְׁתַּלֵּט עַל הַשְּׂרֵפָה, וּכְמוֹ שָׁלַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַלְאָכִים שֶׁיָּגִיפוּ אֶת הַחֶדֶר הַשָּׂרוּף, הָאֵשׁ נֶעֱצֶרֶת. זֶהוּ. הָאֵשׁ נֶעֶצְרָה, הַשְּׂרֵפָה כֻּבְּתָה, וַאֲנַחְנוּ מְמַשְּׁשִׁים אֶת עַצְמֵנוּ, שׁוּב וָשׁוּב סוֹפְרִים אֶת בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה, אֶחָד לֹא נִפְקַד. כֻּלָּם חַיִּים וְקַיָּמִים, בְּרִיאִים וּשְׁלֵמִים. הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב. אֲנַחְנוּ נִשְׁאַרְנוּ בַּחַיִּים, אֲבָל הַבַּיִת... אֵין שׁוּם אֶפְשָׁרוּת לַחֲזֹר הַבַּיְתָה. אִי אֶפְשָׁר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּשׁוּם דָּבָר שֶׁנִּמְצָא בּוֹ. מַה שֶּׁלֹּא כִּלְּתָה הָאֵשׁ, עָלָה בֶּעָשָׁן, וּמַה שֶּׁהֶעָשָׁן לֹא פָּגַע בּוֹ, נִזּוֹק מֵהַמַּיִם שֶׁכִּבּוּ אֶת הָאֵשׁ. עָמָל שֶׁל מֵרוֹץ אַדִּיר בַּיָּמִים הַקְּצַרְצָרִים שֶׁבֵּין יוֹם כִּפּוּר לְסֻכּוֹת, נִשְׂרַף כָּלִיל. אֵין לָנוּ לֹא סֻכָּה וְלֹא אַרְבָּעָה מִינִים, לֹא חַלּוֹת וְלֹא דָּגִים, לֹא מִטּוֹת וְלֹא בְּגָדִים. לֹא הִסְפַּקְנוּ לַעֲמֹד וְלִבְכּוֹת, כִּי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל הַצַּדִּיקִים וְהַיְקָרִים קָלְטוּ מִיָּד אֶת הַמִּצְוָה שֶׁהִזְדַּמְּנָה לְפִתְחָם. הַשְּׁכֵנִים הַנִּפְלָאִים נִגְּשׁוּ אֵלֵינוּ בָּזֶה אַחַר זֶה לְהַזְמִינֵנוּ אֶל סֻכָּתָם, וְכָכָה חָגַגְנוּ אֶת חַג הַסֻּכּוֹת בְּבָתֵּי נְדִיבִים. קִבַּלְנוּ כָּל טוּב. חַלּוֹת, דָּגִים, סָלָטִים, מְנוֹת פְּתִיחָה וּמְנוֹת קִנּוּחַ, דִּבְרֵי תּוֹרָה וְחִזּוּק, וְהָעִקָּר סֻכָּה. סֻכָּה קְדוֹשָׁה לָשֶׁבֶת בָּהּ, בְּצֵל הָאֱמוּנָה, וּלְהוֹדוֹת לַבּוֹרֵא עַל שֶׁהִשְׁלִיךְ חֲמָתוֹ עַל עֵצִים וַאֲבָנִים, וְהוֹתִיר לָנוּ אֶת נַפְשֵׁנוּ לְשָׁלָל. אֵינֶנִּי מְאַחֵל לְאִישׁ לַעֲמֹד בַּמָּקוֹם הַזֶּה בּוֹ הוּא נַעֲשֶׂה לְפֶתַע חֲסַר כֹּל, וְנִזְקָק לְחַסְדֵי אֲחֵרִים, וּבְכָל זֹאת, אֲנִי מוֹדֶה לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁזֶּה קָרָה לִי בְּאֹפֶן שֶׁאֲנִי מֻקָּף בַּאֲנָשִׁים טוֹבִים שֶׁרַק רוֹצִים לַעֲזֹר. זֶה הֵבִיא אוֹתִי לְכַוָּנָה נוֹסֶפֶת בַּבְּרָכָה "שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי", כִּי רַק אֵצֶל יְהוּדִים יֵשׁ הִתְגַּיְּסוּת מֻפְלָאָה כָּזֹאת. הַיּוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן עָבַר עָלֵינוּ בְּהִתְרוֹמְמוּת הָרוּחַ. הַמַּחְשָׁבָה שֶׁנִּצַּלְנוּ חִפְּתָה עַל כָּל מַחְסוֹר אַחֵר. הֶעָבָר אַיִן, הֶעָתִיד עֲדַיִן, בֶּחָג מִמֵּילָא לֹא עוֹשִׂים דָּבָר. אֵין לָנוּ אֶלָּא לִתְפֹּס בְּרֶגַע שֶׁל הוֹוֶה, לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וּלְזַמֵּר. הַקֹּשִׁי הִתְחִיל עִם צֵאת הֶחָג. חֹל הַמּוֹעֵד הִתְחִיל, וְעִמּוֹ הַצֹּרֶךְ לְהַחֲלִיף אֶת הַבְּגָדִים שֶׁלְּגוּפֵנוּ בַּאֲחֵרִים. הַבְּגָדִים שֶׁכֻּבְּסוּ זֶה מִכְּבָר נָדְפוּ רֵיחַ עָשָׁן, וְחֶלְקָם הָפְכוּ לְאֵפֶר, שׁוּב לֹא יָכְלוּ לְשַׁמֵּשׁ אוֹתָנוּ. שְׁכֵנִים טוֹבִים יָצְרוּ קֶשֶׁר עִם אִרְגּוּנֵי צְדָקָה, וְכָכָה קִבַּלְנוּ הוֹדָעָה לְהַגִּיעַ לַחֲנוּת מְסֻיֶּמֶת שֶׁנִּפְתַּחַת בִּמְיֻחָד לִכְבוֹדֵנוּ בְּחֹל הַמּוֹעֵד. עֶרֶב יוֹם טוֹב הַשָּׁנָה חָל בְּיוֹם רִאשׁוֹן, מַה שֶּׁאוֹמֵר שֶׁהַחֲנוּת אֵלֶיהָ הוֹעַדְנוּ פָּנֵינוּ הָיְתָה פְּתוּחָה בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת וּבְעֶרֶב הֶחָג. עֲבוּר בַּעֲלַת הַחֲנוּת יְמֵי חֹל הַמּוֹעֵד הֵם מִרְוַח נְשִׁימָה מִינִימָלִי, אֶתְנַחְתָּא קַלָּה אַחֲרֵי הָעֲבוֹדָה הָרַבָּה, הַלַּחַץ וְהָעֹמֶס שֶׁשָּׂרְרוּ בַּחֲנוּתָהּ קֹדֶם לָכֵן. וּבְכֵן, לַמְרוֹת הָעֹמֶס שֶׁלִּפְנֵי הֶחָג וְהַחֻפְשָׁה הַחֻקִּית – הִלְכָתִית – מִשְׁפַּחְתִּית שֶׁהִגִּיעָה לְבַעֲלַת הַחֲנוּת בְּצֶדֶק וּבְיֹשֶׁר, הִיא עָזְבָה הַכֹּל וּבָאָה לִפְתֹּחַ לָנוּ אֶת הַחֲנוּת, כְּפִי שֶׁוַּעַד הָרַבָּנִים בִּקֵּשׁ מִמֶּנָּה. בַּעֲלַת הַחֲנוּת נָתְנָה לָנוּ שֵׁרוּת מִכָּל הַלֵּב. לֹא רַק זֹאת. סִפּוּרֵנוּ הַבּוֹעֵר נָגַע לְלִבָּהּ שֶׁל בַּעֲלַת הַחֲנוּת, וְהִיא הֶחְלִיטָה לְהִשְׁתַּתֵּף בַּהוֹצָאוֹת. הִיא הֶעֱנִיקָה לָנוּ הֲנָחָה מְיֻחֶדֶת בִּרְצוֹתָהּ לְשַׂמֵּחַ אוֹתָנוּ, וְהֶעֱנִיקָה הַרְגָּשָׁה טוֹבָה כָּל כָּךְ, שֶׁכְּבָר לֹא הָיָה בָּרוּר מִי עוֹשֶׂה חֶסֶד לְמִי. וְאָכֵן, עַד לְרֶגַע זֶה אֲנִי תּוֹהֶה, מִי עָשָׂה עִם מִי חֶסֶד גָּדוֹל יוֹתֵר. בְּהוֹשַׁעְנָא רַבָּה פָּרְצָה שְׂרֵפָה בְּגַנֵּי גְּאֻלָּה בְּקוֹמַת הַחֲנָיָה. הָיוּ שָׁם מַחְסָנִים מְלֵאִים וּגְדוּשִׁים בְּכָל טוּב. הַשְּׂרֵפָה פָּגְעָה בְּכֻלָּם, מִלְּבַד בְּמַחְסָן אֶחָד. הַמַּחְסָן שֶׁל בַּעֲלַת הַחֲנוּת "שֶׁלָּנוּ". כֵּן, זֹאת שֶׁבָּאָה וּפָתְחָה לָנוּ אֶת חֲנוּתָהּ בִּמְיֻחָד. הָאֵשׁ לֹא פָּגְעָה בּוֹ, וְכָל הַצִּיּוּד נוֹתַר רָאוּי לְשִׁמּוּשׁ. זֶה הָיָה שָׁקוּף. הִיא עָשְׂתָה חֶסֶד עִם נִצּוֹלֵי אֵשׁ, וּרְכוּשָׁהּ נִצַּל מֵהָאֵשׁ. הַהַשְׁגָּחָה הַמֻּפְלָאָה הָיְתָה כָּאן מוּחָשִׁית כָּל כָּךְ, שֶׁהִיא הוֹתִירָה אוֹתָנוּ עִם תְּחוּשָׁה מְתוּקָה, כִּי עִם הַקֹּשִׁי וְהַהֶעְלֵם שֶׁבַּשְּׂרֵפָה הַמְכַלָּה, אֲנַחְנוּ מִתְחַזְּקִים בַּיְדִיעָה שֶׁהַכֹּל מֻשְׁגָּח וּמְדֻקְדָּק עַד גַּרְגִּיר הָאֵפֶר הָאַחֲרוֹן. (הַשְׁגָּחָה פְּרָטִית, בְּךָ בָּטַחְנוּ)