Otzarot-Article

"וַיֹּאמֶר הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל לֹא עֵת הֵאָסֵף הַמִּקְנֶה הַשְׁקוּ הַצֹּאן וּלְכוּ רְעוּ" (כט-ז) בְּמִלִּים אֵלּוּ יֶשְׁנוֹ רֶמֶז עָמֹק לְדוֹרוֹת, וְעָלָיו נוּכַל לַעֲמֹד בְּעִקְבוֹת הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא:

בָּעֲיָרָה אַמְסְטִיבָבָה שֶׁבִּגְבוּל פּוֹלִין הִתְגּוֹרְרוּ כִּשְׁמוֹנִים מִשְׁפָּחוֹת יְהוּדִיּוֹת שֶׁמָּצְאוּ אֶת פַּרְנָסָתָן בְּעִקָּר מֵרוֹכְלוּת זְעִירָה. הֵם הָיוּ בַּעֲלֵי חֲנוּיוֹת קְטַנּוֹת, אֲשֶׁר סִפְּקוּ לְתוֹשָׁבֵי הָעֲיָרָה אֶת כָּל צָרְכֵיהֶם, וּמֵהֶן מָצְאוּ הַיְּהוּדִים דֵּי פַּרְנָסַת בֵּיתָם – אַף אִם בְּדֹחַק. דָּא עָקָא, שֶׁעִם גְּבֹר הָאַנְטִישֵׁמִיּוּת בְּפוֹלִין הֵסִית הַכֹּמֶר הַמְּקוֹמִי אֶת בְּנֵי עֲדָתוֹ לְבַל יוֹסִיפוּ לִקְנוֹת מְאוּמָה בַּחֲנוּיוֹתֵיהֶם שֶׁל הַיְּהוּדִים, וְלֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא שֶׁעָלָה בְּיָדוֹ לְשַׁכְנֵעַ אֶת הַפָּרִיץ הַמְּקוֹמִי לְהָקִים חֲנוּת כָּלְבּוֹ גְּדוֹלָה, בַּת קוֹמוֹתַיִם, וּלְצִדָּהּ כָּל הַדָּרוּשׁ לְתוֹשָׁבֵי הָעֲיָרָה – כָּךְ שֶׁלֹּא יִזְדַּקְּקוּ לִדְרֹךְ עַל מִפְתַּן חֲנוּיוֹתֵיהֶם שֶׁל הַיְּהוּדִים. הָיְתָה זוֹ מַכָּה אֲנוּשָׁה לְעִסְקֵיהֶם שֶׁל הַיְּהוּדִים הַמְּקוֹמִיִּים, שֶׁהִגִּיעוּ עַד מְהֵרָה לִכְדֵי פַּת לֶחֶם. בַּצַּר לָהֶם, הִתְכַּנְּסוּ כָּל בְּנֵי הָעֲיָרָה, וְהֶחֱלִיטוּ לְשַׁגֵּר שָׁלִיחַ מְיֻחָד אֶל רַבָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, הַ'חָפֵץ חַיִּים', וּלְבַקֵּשׁ אֶת בִּרְכָתוֹ לְהַצָּלָה מִמְּזִמָּתוֹ שֶׁל הַכֹּמֶר הָרָשָׁע.

וּמִמַּחְשָׁבָה לְמַעֲשֶׂה: עַד מְהֵרָה אָסְפוּ הַיְּהוּדִים פְּרוּטָה לִפְרוּטָה, עַד שֶׁהָיָה בְּיָדָם דֵּי הוֹצָאוֹת הַדֶּרֶךְ עֲבוּר הַשָּׁלִיחַ, שֶׁהָיָה אֶחָד מִנִּכְבְּדֵי הַקְּהִלָּה – וְאַף נִמְנָה עַל הַנִּפְגָּעִים הַמֶּרְכָּזִיִּים מֵהַגְּזֵרָה. יָמִים אֲרֻכִּים עָשָׂה אֵפוֹא הַשָּׁלִיחַ בַּדְּרָכִים, עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵרַאדִין, וּבְהַגִּיעוֹ אֶל הַחֶדֶר – פָּרַץ בִּבְכִי תַמְרוּרִים, אֲשֶׁר זָעַק אֶת בִּכְיָן שֶׁל שְׁמוֹנִים מִשְׁפָּחוֹת שֶׁמַּטֵּה לַחְמָן נִשְׁבַּר. הֶ'חָפֵץ חַיִּים' מִצִּדּוֹ הֶאֱזִין לַדְּבָרִים בְּרֹב קֶשֶׁב, וּכְאֵבוֹ נִכַּר עַל פָּנָיו. כַּאֲשֶׁר סִיֵּם הַשָּׁלִיחַ לְסַפֵּר אֶת סִפּוּרוֹ – הִתְעַנְיֵן הֶ'חָפֵץ חַיִּים': "הַאִם יֶשְׁנָם בָּעֲיָרָה יְלָדִים הַלּוֹמְדִים תּוֹרָה?", וְאִלּוּ הַשָּׁלִיחַ נַעֲנָה עַל אֲתָר וְהֵשִׁיב: "בְּוַדַּאי! יֶשְׁנָן לְפָחוֹת עֶשֶׂר מִשְׁפָּחוֹת שֶׁיַּלְדֵיהֶן לוֹמְדִים תּוֹרָה יוֹם יוֹם!".

לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים – אוֹרוּ פָּנָיו שֶׁל הַ'חָפֵץ חַיִּים', וְהוּא נַעֲנָה וְהֵשִׁיב: "אִם כָּךְ, אֵין לָכֶם מַה לִּדְאֹג! מֵאָז שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת, יֶשְׁנָהּ זְכוּת אַחַת, שֶׁכַּאֲשֶׁר הִיא עוֹמֶדֶת לָהֶם – אִישׁ אֵינוֹ יָכוֹל לִפְגֹּעַ בָּהֶם: זְכוּת לִמּוּד הַתּוֹרָה שֶׁל הַיְּלָדִים! אִם זְכוּת זוֹ עוֹמֶדֶת לָכֶם – הֲרֵי שֶׁאַתֶּם יְכוֹלִים לִהְיוֹת רְגוּעִים... הַכֹּל יִהְיֶה בְּסֵדֶר!" סִיֵּם הֶ'חָפֵץ חַיִּים', וְהַשָּׁלִיחַ פָּנָה בְּלֵב קַל וְיָצָא לְדַרְכּוֹ, לֹא לִפְנֵי שֶׁשִּׁגֵּר מִבְרָק דָּחוּף אֶל בְּנֵי הָעֲיָרָה, וּבוֹ סִפֵּר לָהֶם עַל תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל גְּאוֹן יִשְׂרָאֵל.

וְאָכֵן, רְאוּ זֶה פֶלֶא: כַּאֲשֶׁר שָׁב הַשָּׁלִיחַ אֶל הָעֲיָרָה, כְּבָר קִדְּמוּהוּ בְּנֵי מְקוֹמוֹ בְּפָנִים צוֹהֲלוֹת, וְסִפְּרוּ כִּי הַיְּשׁוּעָה כְּבָר הִגִּיעָה... הָיָה זֶה בְּבָקְרוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם, כַּאֲשֶׁר הַפָּרִיץ אִבֵּד אֶת שְׁפִיּוּת דַּעְתּוֹ וְהֵחֵל לְחַלֵּק אֶת כָּל הַסְּחוֹרָה שֶׁבְּבֵית הַכֹּלְבּוֹ שֶׁפָּתַח – חִנָּם אֵין כָּסֶף, לְטַעֲנָתוֹ – בְּעִקְבוֹת הִתְגַּלּוּת אֱלוֹקִית שֶׁהָיְתָה לוֹ... אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת – כַּמּוּבָן נִצְּלוּ הַיְּהוּדִים בִּכְדֵי לְרוֹקֵן אֶת בֵּית הַכֹּלְבּוֹ מִתְּכוּלָתוֹ, וְכָעֵת – לֹא נוֹתְרָה לְתוֹשָׁבֵי הָעֲיָרָה הַגּוֹיִים כָּל בְּרֵרָה כִּי אִם לָשׁוּב וְלַעֲרֹךְ אֶת קְנִיּוֹתֵיהֶם בַּחֲנוּיוֹתֵיהֶם שֶׁל הַיְּהוּדִים...

עַד מְהֵרָה, נָפוֹצָה בָּעֲיָרָה הַשְּׁמוּעָה אוֹדוֹת בִּרְכָתוֹ שֶׁל הֶ'חָפֵץ חַיִּים', וְהִגִּיעָה אַף לְאָזְנָיו שֶׁל הַכֹּמֶר – אֲשֶׁר נֶאֱלַץ לְהַכִּיר בִּגְדֻלָּתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק, וְכָךְ הִתְקַדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם בָּרַבִּים.

הֲרֵי לָנוּ, כִּי מַה שֶּׁמַּחֲזִיק אֶת עַם יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת – הִנּוֹ לִמּוּד הַתּוֹרָה שֶׁל יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל! בְּמָקוֹם שֶׁבּוֹ אַף זְכוּת אַחֶרֶת אֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲמֹד – זְכוּת זוֹ יְכוֹלָה לְהוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁאִישׁ אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד כְּנֶגְדָּהּ!

וּמִכָּאן, נוּכַל לְהָבִין אֶת מַשְׁמָעוּת הַפָּסוּק, כְּפִי שֶׁבֵּאֲרוֹ הַגְּרָ"ח מִוָּאלָּאזִ'ין עַל דֶּרֶךְ רֶמֶז:

"הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל" – גָּלוּת אֱדוֹם עוֹד אֲרֻכָּה הִיא, מִפְּנֵי חֲטָאֵינוּ, וּמִשּׁוּם כָּךְ – עֲדַיִן "לֹא עֵת הֵאָסֵף הַמִּקְנֶה" לְהִגָּאֵל גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה. וּבְכֵן, מַהִי הָעֵצָה בִּכְדֵי לְהִתְמוֹדֵד עִם הַגָּלוּת הַקָּשָׁה הַזּוֹ? הֱוֵי אוֹמֵר: "הַשְׁקוּ הַצֹּאן' – לַמְּדוּ אֶת יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל תּוֹרָה, וּבִזְכוּת לִמּוּדָם, בִּזְכוּת הֶבֶל פִּיהֶם שֶׁל תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן שֶׁלֹּא טָעֲמוּ טַעַם חֵטְא, "לְכוּ רְעוּ" – כְּלוֹמַר: תּוּכְלוּ לְהִתְקַיֵּם בַּגָּלוּת, וְגַם לִזְכּוֹת לְבַסּוֹף לַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה! (לְלַמֶּדְךָ)

	משפטים תשפ"א
	כֻּ-לָּ-ם' – זֶה לֹא תֵּרוּץ!
	"וַיֹּאמֶר הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל לֹא עֵת הֵאָסֵף הַמִּקְנֶה הַשְׁקוּ הַצֹּאן וּלְכוּ רְעוּ" (כט-ז) בְּמִלִּים אֵלּוּ יֶשְׁנוֹ רֶמֶז עָמֹק לְדוֹרוֹת, וְעָלָיו נוּכַל לַעֲמֹד בְּעִקְבוֹת הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא: בָּעֲיָרָה אַמְסְטִיבָבָה שֶׁבִּגְבוּל פּוֹלִין הִתְגּוֹרְרוּ כִּשְׁמוֹנִים מִשְׁפָּחוֹת יְהוּדִיּוֹת שֶׁמָּצְאוּ אֶת פַּרְנָסָתָן בְּעִקָּר מֵרוֹכְלוּת זְעִירָה. הֵם הָיוּ בַּעֲלֵי חֲנוּיוֹת קְטַנּוֹת, אֲשֶׁר סִפְּקוּ לְתוֹשָׁבֵי הָעֲיָרָה אֶת כָּל צָרְכֵיהֶם, וּמֵהֶן מָצְאוּ הַיְּהוּדִים דֵּי פַּרְנָסַת בֵּיתָם – אַף אִם בְּדֹחַק. דָּא עָקָא, שֶׁעִם גְּבֹר הָאַנְטִישֵׁמִיּוּת בְּפוֹלִין הֵסִית הַכֹּמֶר הַמְּקוֹמִי אֶת בְּנֵי עֲדָתוֹ לְבַל יוֹסִיפוּ לִקְנוֹת מְאוּמָה בַּחֲנוּיוֹתֵיהֶם שֶׁל הַיְּהוּדִים, וְלֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא שֶׁעָלָה בְּיָדוֹ לְשַׁכְנֵעַ אֶת הַפָּרִיץ הַמְּקוֹמִי לְהָקִים חֲנוּת כָּלְבּוֹ גְּדוֹלָה, בַּת קוֹמוֹתַיִם, וּלְצִדָּהּ כָּל הַדָּרוּשׁ לְתוֹשָׁבֵי הָעֲיָרָה – כָּךְ שֶׁלֹּא יִזְדַּקְּקוּ לִדְרֹךְ עַל מִפְתַּן חֲנוּיוֹתֵיהֶם שֶׁל הַיְּהוּדִים. הָיְתָה זוֹ מַכָּה אֲנוּשָׁה לְעִסְקֵיהֶם שֶׁל הַיְּהוּדִים הַמְּקוֹמִיִּים, שֶׁהִגִּיעוּ עַד מְהֵרָה לִכְדֵי פַּת לֶחֶם. בַּצַּר לָהֶם, הִתְכַּנְּסוּ כָּל בְּנֵי הָעֲיָרָה, וְהֶחֱלִיטוּ לְשַׁגֵּר שָׁלִיחַ מְיֻחָד אֶל רַבָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, הַ'חָפֵץ חַיִּים', וּלְבַקֵּשׁ אֶת בִּרְכָתוֹ לְהַצָּלָה מִמְּזִמָּתוֹ שֶׁל הַכֹּמֶר הָרָשָׁע. וּמִמַּחְשָׁבָה לְמַעֲשֶׂה: עַד מְהֵרָה אָסְפוּ הַיְּהוּדִים פְּרוּטָה לִפְרוּטָה, עַד שֶׁהָיָה בְּיָדָם דֵּי הוֹצָאוֹת הַדֶּרֶךְ עֲבוּר הַשָּׁלִיחַ, שֶׁהָיָה אֶחָד מִנִּכְבְּדֵי הַקְּהִלָּה – וְאַף נִמְנָה עַל הַנִּפְגָּעִים הַמֶּרְכָּזִיִּים מֵהַגְּזֵרָה. יָמִים אֲרֻכִּים עָשָׂה אֵפוֹא הַשָּׁלִיחַ בַּדְּרָכִים, עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵרַאדִין, וּבְהַגִּיעוֹ אֶל הַחֶדֶר – פָּרַץ בִּבְכִי תַמְרוּרִים, אֲשֶׁר זָעַק אֶת בִּכְיָן שֶׁל שְׁמוֹנִים מִשְׁפָּחוֹת שֶׁמַּטֵּה לַחְמָן נִשְׁבַּר. הֶ'חָפֵץ חַיִּים' מִצִּדּוֹ הֶאֱזִין לַדְּבָרִים בְּרֹב קֶשֶׁב, וּכְאֵבוֹ נִכַּר עַל פָּנָיו. כַּאֲשֶׁר סִיֵּם הַשָּׁלִיחַ לְסַפֵּר אֶת סִפּוּרוֹ – הִתְעַנְיֵן הֶ'חָפֵץ חַיִּים': "הַאִם יֶשְׁנָם בָּעֲיָרָה יְלָדִים הַלּוֹמְדִים תּוֹרָה?", וְאִלּוּ הַשָּׁלִיחַ נַעֲנָה עַל אֲתָר וְהֵשִׁיב: "בְּוַדַּאי! יֶשְׁנָן לְפָחוֹת עֶשֶׂר מִשְׁפָּחוֹת שֶׁיַּלְדֵיהֶן לוֹמְדִים תּוֹרָה יוֹם יוֹם!". לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים – אוֹרוּ פָּנָיו שֶׁל הַ'חָפֵץ חַיִּים', וְהוּא נַעֲנָה וְהֵשִׁיב: "אִם כָּךְ, אֵין לָכֶם מַה לִּדְאֹג! מֵאָז שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת, יֶשְׁנָהּ זְכוּת אַחַת, שֶׁכַּאֲשֶׁר הִיא עוֹמֶדֶת לָהֶם – אִישׁ אֵינוֹ יָכוֹל לִפְגֹּעַ בָּהֶם: זְכוּת לִמּוּד הַתּוֹרָה שֶׁל הַיְּלָדִים! אִם זְכוּת זוֹ עוֹמֶדֶת לָכֶם – הֲרֵי שֶׁאַתֶּם יְכוֹלִים לִהְיוֹת רְגוּעִים... הַכֹּל יִהְיֶה בְּסֵדֶר!" סִיֵּם הֶ'חָפֵץ חַיִּים', וְהַשָּׁלִיחַ פָּנָה בְּלֵב קַל וְיָצָא לְדַרְכּוֹ, לֹא לִפְנֵי שֶׁשִּׁגֵּר מִבְרָק דָּחוּף אֶל בְּנֵי הָעֲיָרָה, וּבוֹ סִפֵּר לָהֶם עַל תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל גְּאוֹן יִשְׂרָאֵל. וְאָכֵן, רְאוּ זֶה פֶלֶא: כַּאֲשֶׁר שָׁב הַשָּׁלִיחַ אֶל הָעֲיָרָה, כְּבָר קִדְּמוּהוּ בְּנֵי מְקוֹמוֹ בְּפָנִים צוֹהֲלוֹת, וְסִפְּרוּ כִּי הַיְּשׁוּעָה כְּבָר הִגִּיעָה... הָיָה זֶה בְּבָקְרוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם, כַּאֲשֶׁר הַפָּרִיץ אִבֵּד אֶת שְׁפִיּוּת דַּעְתּוֹ וְהֵחֵל לְחַלֵּק אֶת כָּל הַסְּחוֹרָה שֶׁבְּבֵית הַכֹּלְבּוֹ שֶׁפָּתַח – חִנָּם אֵין כָּסֶף, לְטַעֲנָתוֹ – בְּעִקְבוֹת הִתְגַּלּוּת אֱלוֹקִית שֶׁהָיְתָה לוֹ... אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת – כַּמּוּבָן נִצְּלוּ הַיְּהוּדִים בִּכְדֵי לְרוֹקֵן אֶת בֵּית הַכֹּלְבּוֹ מִתְּכוּלָתוֹ, וְכָעֵת – לֹא נוֹתְרָה לְתוֹשָׁבֵי הָעֲיָרָה הַגּוֹיִים כָּל בְּרֵרָה כִּי אִם לָשׁוּב וְלַעֲרֹךְ אֶת קְנִיּוֹתֵיהֶם בַּחֲנוּיוֹתֵיהֶם שֶׁל הַיְּהוּדִים... עַד מְהֵרָה, נָפוֹצָה בָּעֲיָרָה הַשְּׁמוּעָה אוֹדוֹת בִּרְכָתוֹ שֶׁל הֶ'חָפֵץ חַיִּים', וְהִגִּיעָה אַף לְאָזְנָיו שֶׁל הַכֹּמֶר – אֲשֶׁר נֶאֱלַץ לְהַכִּיר בִּגְדֻלָּתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק, וְכָךְ הִתְקַדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם בָּרַבִּים. הֲרֵי לָנוּ, כִּי מַה שֶּׁמַּחֲזִיק אֶת עַם יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת – הִנּוֹ לִמּוּד הַתּוֹרָה שֶׁל יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל! בְּמָקוֹם שֶׁבּוֹ אַף זְכוּת אַחֶרֶת אֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲמֹד – זְכוּת זוֹ יְכוֹלָה לְהוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁאִישׁ אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד כְּנֶגְדָּהּ! וּמִכָּאן, נוּכַל לְהָבִין אֶת מַשְׁמָעוּת הַפָּסוּק, כְּפִי שֶׁבֵּאֲרוֹ הַגְּרָ"ח מִוָּאלָּאזִ'ין עַל דֶּרֶךְ רֶמֶז: "הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל" – גָּלוּת אֱדוֹם עוֹד אֲרֻכָּה הִיא, מִפְּנֵי חֲטָאֵינוּ, וּמִשּׁוּם כָּךְ – עֲדַיִן "לֹא עֵת הֵאָסֵף הַמִּקְנֶה" לְהִגָּאֵל גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה. וּבְכֵן, מַהִי הָעֵצָה בִּכְדֵי לְהִתְמוֹדֵד עִם הַגָּלוּת הַקָּשָׁה הַזּוֹ? הֱוֵי אוֹמֵר: "הַשְׁקוּ הַצֹּאן' – לַמְּדוּ אֶת יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל תּוֹרָה, וּבִזְכוּת לִמּוּדָם, בִּזְכוּת הֶבֶל פִּיהֶם שֶׁל תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן שֶׁלֹּא טָעֲמוּ טַעַם חֵטְא, "לְכוּ רְעוּ" – כְּלוֹמַר: תּוּכְלוּ לְהִתְקַיֵּם בַּגָּלוּת, וְגַם לִזְכּוֹת לְבַסּוֹף לַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה! (לְלַמֶּדְךָ)