Otzarot-Article

"כִּי כָל שְׂאֹר וְכָל דְּבַשׁ לֹא תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה לַה'" (ב-יא) רַבֵּנוּ בַּחְיֵי זצ"ל כָּתַב, שֶׁהַשְּׂאוֹר וְהַדְּבַשׁ רוֹמְזִים לִשְׁנֵי הַיְּצָרִים הַמַּחֲטִיאִים אֶת הָאָדָם וּמוֹצִיאִים אוֹתוֹ מֵעוֹלָמוֹ. הַגַּאֲוָה נִמְשְׁלָה לְחָמֵץ הַמַּתְפִּיחַ אֶת הָעִסָּה יוֹתֵר מִטִּבְעָהּ, וְעַל כֵּן כִּנּוּ אֶת הַיֵּצֶר הָרַע "שְׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה" (בְּרָכוֹת יז.), וַאֲסָרוּהוּ בְּפֶסַח, זְמַן הַיְּצִיאָה מִמִּצְרַיִם וְתוֹעֲבוֹתֶיהָ שֶׁשָּׁרְשָׁן בְּגַאֲוָה: "מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ (שְׁמוֹת ה-ב) – לִי יְאֹרִי, וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי" (יְחֶזְקֵאל כט-ג) וְהַדְּבַשׁ רוֹמֵז לִנְהִיָּה אַחַר הַתַּאֲוָה, "נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה" (מִשְׁלֵי ה-ג), וּבְבוֹא הָאָדָם לְהַקְרִיב קָרְבָּן, לְהִתְקָרֵב לְבוֹרְאוֹ, עָלָיו לְהִתְנַתֵּק מִשְּׁנֵי מַדּוּחִים אֵלּוּ.

רַבֵּנוּ דּוֹן יִצְחָק אַבַּרְבַּנֵאל זצ"ל רָאָה בְּצִוּוּי זֶה הוֹרָאָה בְּדַרְכּוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ הָרַמְבָּ"ם (דֵּעוֹת א-ד), שֶׁבְּכָל הַמִּדּוֹת יֵשׁ לָלֶכֶת בִּשְׁבִיל הַזָּהָב, בַּדֶּרֶךְ הָאֶמְצָעִית. לַשְּׂאוֹר פְּעֻלַּת הַתְפָּחָה אִטִּית, וְיֵשׁ לְהַמְתִּין וְלִשְׁהוֹת עַד שֶׁיְּסַיֵּם אֶת פְּעֻלָּתוֹ. לַדְּבַשׁ פְּעֻלָּה הֲפוּכָה, מְעַכֵּל הוּא מַהֵר וְאֵין לְהַמְתִּין, פֶּן יַדְבִּישׁ אֶת הַמַּאֲכָל. וְהִזְהִירָה הַתּוֹרָה מִפְּנֵי שְׁנֵי הַקְּצָווֹת, מִפְּנֵי הִתְמַהְמְהוּת וְהִשְׁתַּהוּת מִצַּד אֶחָד, וְנִמְהָרוּת חֲפוּזָה מִנֶּגֶד. מִתְּגוּבָה חֲרִיפָה שֶׁתְּיַצֵּר חֲרָטָה - לִתְגוּבָה מְאֻפֶּקֶת שֶׁתִּצֹּר אֲוִירָה טוֹבָה. מֵהֵעָנוּת כְּבֵדָה - לִנְתִינַת סִיּוּעַ מָהִיר הַמְּשַׂמֵּחַ כָּל בְּרִיָּה.

בָּעֲיָרָה בְּרוּסְיָה הָיָה בֵּית הַמַּרְזֵחַ שׁוֹקֵק חַיִּים מִדֵּי בֹּקֶר. הַסּוֹחֲרִים הָיוּ מִתְאַסְּפִים שָׁם לַאֲרוּחַת בֹּקֶר טוֹבָה, מַתְחִילִים בֵּין לְבֵין לְהִתְפַּלְפֵּל וְלָדוּן עַל הַמֶּקַח, וּמִשָּׁם יוֹצְאִים בִּמְרֻכָּז לְשׁוּק הָעֲיָרָה. בְּכָל בֹּקֶר, הָיָה הַ"קַבְּצָן שֶׁל הָעֲיָרָה" נִכְנָס בְּדִיּוּק בַּשָּׁעָה בָּהּ בֵּית הַמַּרְזֵחַ הָיָה מָלֵא מִפֶּה לְפֶה, וּמְבַקֵּשׁ נְדָבָה מִסּוֹחֲרֵי הָעֲיָרָה וְאוֹרְחֶיהָ.

מִנְהָג קָבוּעַ אִמְּצוּ לָהֶם סוֹחֲרֵי הָעֲיָרָה, וּמִנְהָג זֶה, הֵם גַּם לִמְּדוּ אֶת אוֹרְחֵיהֶם הַסּוֹחֲרִים מֵהָעֲיָרוֹת הַסְּמוּכוֹת.

בְּכָל בֹּקֶר הָיָה מִתְנַדֵּב אַחֵר שֶׁנֶּעֱמַד מוּל הַקַּבְּצָן, שׁוֹלֵף מִכִּיסוֹ שְׁנֵי מַטְבְּעוֹת, וּמַעֲנִיק לַקַּבְּצָן אֶת הַזְּכוּת לִבְחֹר אֶחָד מֵהֶם. הַמַּטְבְּעוֹת תָּמִיד הָיוּ אוֹתָם מַטְבְּעוֹת, הָאֶחָד גָּדוֹל וְשָׁוְיוֹ 5 רוּבָּל, וְאִלּוּ הַשֵּׁנִי קָטָן יוֹתֵר, אוּלָם שָׁוְיוֹ 10 רוּבָּל. הַקַּבְּצָן בִּתְמִימוּתוֹ הָיָה בּוֹחֵר בַּמַּטְבֵּעַ הַגָּדוֹל "כִּי הוּא גָּדוֹל יוֹתֵר", וּצְחוֹקָם הָאַדִּיר שֶׁל סוֹחֲרֵי הָעֲיָרָה וְאוֹרְחֵיהֶם הָיָה מִתְגַּלְגֵּל מִבֵּית הַמַּרְזֵחַ.

בֹּקֶר אֶחָד, הִגִּיעַ לְבֵית הַמַּרְזֵחַ סוֹחֵר חָדָשׁ, אֶחָד שֶׁלֹּא הִכִּיר אֶת הַקַּבְּצָן וְאֶת הַתַּעֲלוּל הַיּוֹמִי אוֹתוֹ הוּא עוֹבֵר. לִבּוֹ נִכְמַר בְּקִרְבּוֹ, וְהוּא הֶחְלִיט "לְהַחְכִּים" אֶת הַקַּבְּצָן וּ"לְלַמֵּד" אוֹתוֹ מָה עֶרְכּוֹ שֶׁל כָּל מַטְבֵּעַ. וְכָךְ, מִיָּד בְּסִיּוּם הַהַשְׁפָּלָה הַיּוֹמִית, הוּא יָצָא אַחַר הַקַּבְּצָן אֶל מְבוֹא בֵּית הַמַּרְזֵחַ, וְהִסְבִּיר לוֹ שֶׁהַמַּטְבֵּעַ הַקָּטָן שָׁוֶה פִּי שְׁנַיִם מֵהַמַּטְבֵּעַ הַגָּדוֹל, וּמֻמְלָץ לוֹ מִמָּחָר לִבְחֹר דַּוְקָא בּוֹ.

הַקַּבְּצָן שֶׁל הָעֲיָרָה נָתַן בּוֹ מַבָּט מָלֵא עָרְמָה, וְאָמַר: "אַתָּה בֶּאֱמֶת חוֹשֵׁב שֶׁאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אֶת עֶרְכָּם שֶׁל הַמַּטְבְּעוֹת? רָאִיתָ מִיָּמֶיךָ קַבְּצָן שֶׁאֵינוֹ "מֵבִין" בִּכְלֵי הָעֲבוֹדָה שֶׁלּוֹ? אֲנִי יוֹדֵעַ גַּם יוֹדֵעַ אֶת הָעֵרֶךְ הַמְּדֻיָּק שֶׁל כָּל מַטְבֵּעַ, אֶלָּא מָה? אִם אֶקַּח פַּעַם אַחַת אֶת הַמַּטְבֵּעַ שֶׁל 10 הָרוּבָּל, יִהְיֶה זֶה הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן שֶׁל הַמִּשְׂחָק, וּלְמָחֳרָת כְּבָר לֹא אֶזְכֶּה בְּהַשְׁפָּלָה וְלֹא בְּמַתְּנַת הַיָּד הַהֲגוּנָה הַזּוֹ...

חֲבֵרִים, בְּעֵינֵי כָּל בָּאֵי בֵּית הַמַּרְזֵחַ, הָיָה הַקַּבְּצָן "מַפְסִיד" מִדֵּי יוֹם 5 רוּבָּל. בְּעוֹד בְּעֵינֵי הַקַּבְּצָן הוּא "מַרְוִיחַ" מִדֵּי בֹּקֶר 5 רוּבָּל. הַקַּבְּצָן נִזְהַר שֶׁלֹּא לִפֹּל בִּקְרָב מְיֻתָּר, "לְהוֹרִיד אֶת הָרֹאשׁ" כְּשֶׁצָּרִיךְ וּבְכָךְ לִזְכּוֹת לְפַרְנָסָה מִדֵּי יוֹם...

בַּמֻּשָּׂגִים שֶׁלָּנוּ, בְּיָמֵינוּ, עָלֵינוּ לְפָרֵשׁ וּלְאַמֵּץ חֲשִׁיבָה זוֹ כָּךְ: "אֲנִי מַעֲדִיף לְהַפְסִיד בְּתַפְקִידִי כְּשָׁכֵן שֶׁמַּרְאֶה לְוַעַד הַבַּיִת מִיהוּ "בַּעַל הַבַּיִת" וּלְנַצֵּחַ בְּתַפְקִידִי כְּאָדָם בָּרִיא בַּעַל שַׁלְוַת נֶפֶשׁ".

"אֲנִי מַעֲדִיפָה לְהַפְסִיד בְּתַפְקִידִי כְּכַלָּה שֶׁעוֹנָה לַחֲמוֹתָהּ מִשְׁפָּט שֶׁמַּשְׁתִּיק אוֹתָהּ, וּלְנַצֵּחַ כְּאִשָּׁה שֶׁמַּבְלִיגָה עַל כָּל צְעָקָה לְמַעַן בַּעֲלָהּ וּשְׁלוֹם הַבַּיִת".

"אֲנִי מַעֲדִיפָה לְהַפְסִיד בְּתַפְקִידִי כְּאִמָּא שֶׁלֹּא נִשְׁאֶרֶת חַיֶּבֶת לְיֶלֶד שֶׁמִּתְחַמֵּק מִתַּפְקִידוֹ בַּבַּיִת, וּלְנַצֵּחַ כִּמְחַנֶּכֶת הַמְּבִינָה שֶׁכָּעֵת אֵין עִם מִי לְדַבֵּר, וְרַק שֶׁקֶט כֵּן מִצִּדִּי יַחֲזִיר אֶת הַיֶּלֶד לִשְׁפִיּוּת וּבְהֶקְדֵּם".

פָּשׁוּט צָרִיךְ לְהַחְלִיט הֵיכָן נִמְצָא כֹּבֶד הַמִּשְׁקָל, וּמָה הָעִקָּר. הַאִם תַּפְקִידִי כִּמְנַצֵּחַ בַּקְּרָב הַקָּטָן וְהַמְיֻתָּר הַזֶּה, אוֹ כִּמְנַצֵּחַ בְּמִבְחַן הַחַיִּים. עָלֵינוּ לְוַתֵּר בְּכָל גַּחֲמָה, וִכּוּחַ אוֹ הִתְמוֹדְדוּת מְיֻתֶּרֶת, לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִפֹּל בִּקְרָב מְיֻתָּר, וְלִזְכּוֹת לְשַׁלְוַת נֶפֶשׁ הַשְּׁמוּרָה לָאָדָם הַמַּאֲמִין, הַבּוֹחֵר לְנַצֵּחַ וּלְוַתֵּר. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	יתרו תשפ"א
	מָקוֹר לַתְּפִלָּה בִּשְׁעַת הַדְלָקַת נֵרוֹת
	"כִּי כָל שְׂאֹר וְכָל דְּבַשׁ לֹא תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה לַה'" (ב-יא) רַבֵּנוּ בַּחְיֵי זצ"ל כָּתַב, שֶׁהַשְּׂאוֹר וְהַדְּבַשׁ רוֹמְזִים לִשְׁנֵי הַיְּצָרִים הַמַּחֲטִיאִים אֶת הָאָדָם וּמוֹצִיאִים אוֹתוֹ מֵעוֹלָמוֹ. הַגַּאֲוָה נִמְשְׁלָה לְחָמֵץ הַמַּתְפִּיחַ אֶת הָעִסָּה יוֹתֵר מִטִּבְעָהּ, וְעַל כֵּן כִּנּוּ אֶת הַיֵּצֶר הָרַע "שְׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה" (בְּרָכוֹת יז.), וַאֲסָרוּהוּ בְּפֶסַח, זְמַן הַיְּצִיאָה מִמִּצְרַיִם וְתוֹעֲבוֹתֶיהָ שֶׁשָּׁרְשָׁן בְּגַאֲוָה: "מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ (שְׁמוֹת ה-ב) – לִי יְאֹרִי, וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי" (יְחֶזְקֵאל כט-ג) וְהַדְּבַשׁ רוֹמֵז לִנְהִיָּה אַחַר הַתַּאֲוָה, "נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה" (מִשְׁלֵי ה-ג), וּבְבוֹא הָאָדָם לְהַקְרִיב קָרְבָּן, לְהִתְקָרֵב לְבוֹרְאוֹ, עָלָיו לְהִתְנַתֵּק מִשְּׁנֵי מַדּוּחִים אֵלּוּ. רַבֵּנוּ דּוֹן יִצְחָק אַבַּרְבַּנֵאל זצ"ל רָאָה בְּצִוּוּי זֶה הוֹרָאָה בְּדַרְכּוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ הָרַמְבָּ"ם (דֵּעוֹת א-ד), שֶׁבְּכָל הַמִּדּוֹת יֵשׁ לָלֶכֶת בִּשְׁבִיל הַזָּהָב, בַּדֶּרֶךְ הָאֶמְצָעִית. לַשְּׂאוֹר פְּעֻלַּת הַתְפָּחָה אִטִּית, וְיֵשׁ לְהַמְתִּין וְלִשְׁהוֹת עַד שֶׁיְּסַיֵּם אֶת פְּעֻלָּתוֹ. לַדְּבַשׁ פְּעֻלָּה הֲפוּכָה, מְעַכֵּל הוּא מַהֵר וְאֵין לְהַמְתִּין, פֶּן יַדְבִּישׁ אֶת הַמַּאֲכָל. וְהִזְהִירָה הַתּוֹרָה מִפְּנֵי שְׁנֵי הַקְּצָווֹת, מִפְּנֵי הִתְמַהְמְהוּת וְהִשְׁתַּהוּת מִצַּד אֶחָד, וְנִמְהָרוּת חֲפוּזָה מִנֶּגֶד. מִתְּגוּבָה חֲרִיפָה שֶׁתְּיַצֵּר חֲרָטָה - לִתְגוּבָה מְאֻפֶּקֶת שֶׁתִּצֹּר אֲוִירָה טוֹבָה. מֵהֵעָנוּת כְּבֵדָה - לִנְתִינַת סִיּוּעַ מָהִיר הַמְּשַׂמֵּחַ כָּל בְּרִיָּה. בָּעֲיָרָה בְּרוּסְיָה הָיָה בֵּית הַמַּרְזֵחַ שׁוֹקֵק חַיִּים מִדֵּי בֹּקֶר. הַסּוֹחֲרִים הָיוּ מִתְאַסְּפִים שָׁם לַאֲרוּחַת בֹּקֶר טוֹבָה, מַתְחִילִים בֵּין לְבֵין לְהִתְפַּלְפֵּל וְלָדוּן עַל הַמֶּקַח, וּמִשָּׁם יוֹצְאִים בִּמְרֻכָּז לְשׁוּק הָעֲיָרָה. בְּכָל בֹּקֶר, הָיָה הַ"קַבְּצָן שֶׁל הָעֲיָרָה" נִכְנָס בְּדִיּוּק בַּשָּׁעָה בָּהּ בֵּית הַמַּרְזֵחַ הָיָה מָלֵא מִפֶּה לְפֶה, וּמְבַקֵּשׁ נְדָבָה מִסּוֹחֲרֵי הָעֲיָרָה וְאוֹרְחֶיהָ. מִנְהָג קָבוּעַ אִמְּצוּ לָהֶם סוֹחֲרֵי הָעֲיָרָה, וּמִנְהָג זֶה, הֵם גַּם לִמְּדוּ אֶת אוֹרְחֵיהֶם הַסּוֹחֲרִים מֵהָעֲיָרוֹת הַסְּמוּכוֹת. בְּכָל בֹּקֶר הָיָה מִתְנַדֵּב אַחֵר שֶׁנֶּעֱמַד מוּל הַקַּבְּצָן, שׁוֹלֵף מִכִּיסוֹ שְׁנֵי מַטְבְּעוֹת, וּמַעֲנִיק לַקַּבְּצָן אֶת הַזְּכוּת לִבְחֹר אֶחָד מֵהֶם. הַמַּטְבְּעוֹת תָּמִיד הָיוּ אוֹתָם מַטְבְּעוֹת, הָאֶחָד גָּדוֹל וְשָׁוְיוֹ 5 רוּבָּל, וְאִלּוּ הַשֵּׁנִי קָטָן יוֹתֵר, אוּלָם שָׁוְיוֹ 10 רוּבָּל. הַקַּבְּצָן בִּתְמִימוּתוֹ הָיָה בּוֹחֵר בַּמַּטְבֵּעַ הַגָּדוֹל "כִּי הוּא גָּדוֹל יוֹתֵר", וּצְחוֹקָם הָאַדִּיר שֶׁל סוֹחֲרֵי הָעֲיָרָה וְאוֹרְחֵיהֶם הָיָה מִתְגַּלְגֵּל מִבֵּית הַמַּרְזֵחַ. בֹּקֶר אֶחָד, הִגִּיעַ לְבֵית הַמַּרְזֵחַ סוֹחֵר חָדָשׁ, אֶחָד שֶׁלֹּא הִכִּיר אֶת הַקַּבְּצָן וְאֶת הַתַּעֲלוּל הַיּוֹמִי אוֹתוֹ הוּא עוֹבֵר. לִבּוֹ נִכְמַר בְּקִרְבּוֹ, וְהוּא הֶחְלִיט "לְהַחְכִּים" אֶת הַקַּבְּצָן וּ"לְלַמֵּד" אוֹתוֹ מָה עֶרְכּוֹ שֶׁל כָּל מַטְבֵּעַ. וְכָךְ, מִיָּד בְּסִיּוּם הַהַשְׁפָּלָה הַיּוֹמִית, הוּא יָצָא אַחַר הַקַּבְּצָן אֶל מְבוֹא בֵּית הַמַּרְזֵחַ, וְהִסְבִּיר לוֹ שֶׁהַמַּטְבֵּעַ הַקָּטָן שָׁוֶה פִּי שְׁנַיִם מֵהַמַּטְבֵּעַ הַגָּדוֹל, וּמֻמְלָץ לוֹ מִמָּחָר לִבְחֹר דַּוְקָא בּוֹ. הַקַּבְּצָן שֶׁל הָעֲיָרָה נָתַן בּוֹ מַבָּט מָלֵא עָרְמָה, וְאָמַר: "אַתָּה בֶּאֱמֶת חוֹשֵׁב שֶׁאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אֶת עֶרְכָּם שֶׁל הַמַּטְבְּעוֹת? רָאִיתָ מִיָּמֶיךָ קַבְּצָן שֶׁאֵינוֹ "מֵבִין" בִּכְלֵי הָעֲבוֹדָה שֶׁלּוֹ? אֲנִי יוֹדֵעַ גַּם יוֹדֵעַ אֶת הָעֵרֶךְ הַמְּדֻיָּק שֶׁל כָּל מַטְבֵּעַ, אֶלָּא מָה? אִם אֶקַּח פַּעַם אַחַת אֶת הַמַּטְבֵּעַ שֶׁל 10 הָרוּבָּל, יִהְיֶה זֶה הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן שֶׁל הַמִּשְׂחָק, וּלְמָחֳרָת כְּבָר לֹא אֶזְכֶּה בְּהַשְׁפָּלָה וְלֹא בְּמַתְּנַת הַיָּד הַהֲגוּנָה הַזּוֹ... חֲבֵרִים, בְּעֵינֵי כָּל בָּאֵי בֵּית הַמַּרְזֵחַ, הָיָה הַקַּבְּצָן "מַפְסִיד" מִדֵּי יוֹם 5 רוּבָּל. בְּעוֹד בְּעֵינֵי הַקַּבְּצָן הוּא "מַרְוִיחַ" מִדֵּי בֹּקֶר 5 רוּבָּל. הַקַּבְּצָן נִזְהַר שֶׁלֹּא לִפֹּל בִּקְרָב מְיֻתָּר, "לְהוֹרִיד אֶת הָרֹאשׁ" כְּשֶׁצָּרִיךְ וּבְכָךְ לִזְכּוֹת לְפַרְנָסָה מִדֵּי יוֹם... בַּמֻּשָּׂגִים שֶׁלָּנוּ, בְּיָמֵינוּ, עָלֵינוּ לְפָרֵשׁ וּלְאַמֵּץ חֲשִׁיבָה זוֹ כָּךְ: "אֲנִי מַעֲדִיף לְהַפְסִיד בְּתַפְקִידִי כְּשָׁכֵן שֶׁמַּרְאֶה לְוַעַד הַבַּיִת מִיהוּ "בַּעַל הַבַּיִת" וּלְנַצֵּחַ בְּתַפְקִידִי כְּאָדָם בָּרִיא בַּעַל שַׁלְוַת נֶפֶשׁ". "אֲנִי מַעֲדִיפָה לְהַפְסִיד בְּתַפְקִידִי כְּכַלָּה שֶׁעוֹנָה לַחֲמוֹתָהּ מִשְׁפָּט שֶׁמַּשְׁתִּיק אוֹתָהּ, וּלְנַצֵּחַ כְּאִשָּׁה שֶׁמַּבְלִיגָה עַל כָּל צְעָקָה לְמַעַן בַּעֲלָהּ וּשְׁלוֹם הַבַּיִת". "אֲנִי מַעֲדִיפָה לְהַפְסִיד בְּתַפְקִידִי כְּאִמָּא שֶׁלֹּא נִשְׁאֶרֶת חַיֶּבֶת לְיֶלֶד שֶׁמִּתְחַמֵּק מִתַּפְקִידוֹ בַּבַּיִת, וּלְנַצֵּחַ כִּמְחַנֶּכֶת הַמְּבִינָה שֶׁכָּעֵת אֵין עִם מִי לְדַבֵּר, וְרַק שֶׁקֶט כֵּן מִצִּדִּי יַחֲזִיר אֶת הַיֶּלֶד לִשְׁפִיּוּת וּבְהֶקְדֵּם". פָּשׁוּט צָרִיךְ לְהַחְלִיט הֵיכָן נִמְצָא כֹּבֶד הַמִּשְׁקָל, וּמָה הָעִקָּר. הַאִם תַּפְקִידִי כִּמְנַצֵּחַ בַּקְּרָב הַקָּטָן וְהַמְיֻתָּר הַזֶּה, אוֹ כִּמְנַצֵּחַ בְּמִבְחַן הַחַיִּים. עָלֵינוּ לְוַתֵּר בְּכָל גַּחֲמָה, וִכּוּחַ אוֹ הִתְמוֹדְדוּת מְיֻתֶּרֶת, לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִפֹּל בִּקְרָב מְיֻתָּר, וְלִזְכּוֹת לְשַׁלְוַת נֶפֶשׁ הַשְּׁמוּרָה לָאָדָם הַמַּאֲמִין, הַבּוֹחֵר לְנַצֵּחַ וּלְוַתֵּר. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)