Otzarot-Article

"אֵלֶּה פְּקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת" (לח-כא) בְּיָמִים אֵלּוּ שֶׁל מָגוֹר מִפְּנֵי אוֹיֵב, אִנָּה לָנוּ הַבּוֹרֵא לִקְרֹא אֶת פָּרָשִׁיּוֹת הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן. וְכַיָּדוּעַ, פּוֹעֶלֶת הַקְּרִיאָה פְּעֻלָּתָהּ מֵעֵין הַמַּעֲשֶׂה, וְכַכָּתוּב: "וּנְשַׁלְּמָה פָרִים - שְׂפָתֵינוּ". וְזוֹ הָיְתָה סְגֻלַּת הַמִּשְׁכָּן וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, לְהָגֵן מִפְּנֵי אוֹיֵב וּמִתְנַכֵּל. וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב בַּעַל הַטּוּרִים שֶׁשָּׁלוֹשׁ פְּעָמִים נֶאֱמַר "וְקִצֵּץ": "וְקִצֵּץ פְּתִילִים" (לַעֲבוֹדַת הַמִּשְׁכָּן), "וְקִצֵּץ חֲנִית" (תְּהִלִּים מו-י), "קִצֵּץ עֲבוֹת רְשָׁעִים" (תְּהִלִּים קכט-ד). לוֹמַר לְךָ, שֶׁבִּזְכוּת הַמִּשְׁכָּן הָיוּ מִתְגַּבְּרִים עַל אוֹיְבֵיהֶם וְקוֹצְצִים חֲנִיתוֹתֵיהֶם.

וְכֵן בִּקֵּשׁ שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ בַּחֲנֻכַּת הַמִּקְדָּשׁ: "כִּי יֵצֵא עַמְּךָ לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבוֹ... וְהִתְפַּלְלוּ אֶל ה' דֶּרֶךְ הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בָּהּ וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנִתִי לִשְׁמֶךָ, וְעָשִׂיתָ מִשְׁפָּטָם" (מְלָכִים א' ח-מד). וְכָךְ אָכֵן נָהֲגוּ מִדּוֹר דּוֹר. כְּפִי שֶׁאָמַר הָמָן הָאֲגָגִי לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בְּדִבָּתוֹ עַל הַיְּהוּדִים: "שְׁלֹמֹה בָּנָה לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל בַּיִת אֶחָד וְקָרָא לוֹ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מֶה הָיָה לָהֶם בְּתוֹכוֹ. כְּשֶׁיּוֹצְאִים לְמִלְחָמָה נִכְנָסִים לְתוֹכוֹ וּמְכַשְּׁפִים בְּתוֹכוֹ, וּכְשֶׁהֵם יוֹצְאִים מִמֶּנּוּ הֵם הוֹרְגִים וּמַחֲרִיבִים אֶת הָעוֹלָם"... (אֶסְתֵּר רַבָּה ז-יג)

בִּזְכוּת קְרִיאַת פָּרָשׁוֹת אֵלּוּ שֶׁל הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן יֵשֵׁב יִשְׂרָאֵל בֶּטַח וְשַׁאֲנַן מִפַּחַד רָעָה. יֹאמַר ה' לְצָרוֹתֵינוּ דַּי, וְיִגְאָלֵנוּ גְּאֻלַּת עוֹלָמִים בִּמְהֵרָה! נִמְצֵאנוּ לְמֵדִים שֶׁבִּזְכוּת תְּפִלָּתֵנוּ הַמְכֻוֶּנֶת לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ אָנוּ מְנַצְּחִים. תְּפִלָּה זוֹ הִיא שֶׁהִכְרִיעָה אֶת הַכַּף.

הַמַּעֲשֶׂה הַנִּפְלָא שֶׁלְּפָנֵינוּ סֻפַּר עֵד מִפִּי עֵד מִפִּי זִקְנֵי קְהִלַּת 'יָזְד' שֶׁבְּפָרָס אֲשֶׁר רָאוּהוּ בְּעֵינֵיהֶם. חָבוּי בּוֹ בְּסִפּוּר זֶה, מֶסֶר נִפְלָא בַּעֲבוּרֵנוּ, מֶסֶר הַמַּבִּיעַ אֶת כּוֹחָהּ הַגָּדוֹל וַחֲשִׁיבוּתָהּ הַיְתֵרָה שֶׁל תְּפִלָּה הַנֶּאֱמֶרֶת בְּעֵת צָרָה, וְלוּ הַקְּצָרָה בְּיוֹתֵר.

הַמַּעֲשֶׂה אֵרַע לִפְנֵי לְמַעְלָה מִמֵּאָה שָׁנָה.

בְּאַחַד הַיָּמִים פָּרַץ סִכְסוּךְ בֵּין גּוֹי רָשָׁע וְאַלִּים לִיהוּדִי נִכְבָּד מִבְּנֵי קְהִלַּת 'יָזְד'. הַסִּכְסוּךְ הֻכְרַע לְבַסּוֹף בְּבֵית הַמִּשְׁפָּט, שֶׁבּוֹ נִפְסַק כִּי יַד הַיְּהוּדִי עַל הָעֶלְיוֹנָה, אַךְ הַגּוֹי סֵרֵב לְקַבֵּל עָלָיו אֶת הַדִּין, וּלְשֵׁם כָּךְ רָקַם בְּמוֹחוֹ עֲלִילָה מְרֻשַּׁעַת וְחַסְרַת כָּל בָּסִיס כְּנֶגֶד הַיְּהוּדִי. וְכַאֲשֶׁר הַדְּבָרִים הָיוּ סְדוּרִים בְּמוֹחוֹ נִגַּשׁ לְבֵית הַמִּשְׁפָּט לְגוֹלֵל בִּפְנֵיהֶם אֶת הַבְּדוּתָה הַמְרֻשַּׁעַת.

חִישׁ מַהֵר נִקְרָא הַיְּהוּדִי לַחֲקִירָה צוֹלֶבֶת, אֲשֶׁר כְּמֵיטַב הַמָּסֹרֶת הַפַּרְסִית כָּלְלָה עִנּוּיִים קָשִׁים. הָעֻבְדָּה שֶׁהִנּוֹ יְהוּדִי לֹא הֵיטִיבָה עִמּוֹ, וְתוֹךְ זְמַן קָצָר נֶחֱרַץ גּוֹרָלוֹ לְמָוֶת בִּתְלִיָּה, עֹנֶשׁ שֶׁהָיָה נָפוֹץ עַד מְאוֹד בְּאוֹתָם יָמִים בִּמְדִינַת פָּרָס. כְּמוֹ כֵן נִקְבְּעוּ בַּעֲבוּרוֹ יוֹם וְשָׁעָה מְדֻיֶּקֶת שֶׁבָּהֶם יִתָּלֶה, רַחֲמָנָא לִצְּלַן.

בְּהִשָּׁמָעַ הַבְּשׂוֹרָה הַקָּשָׁה בְּקֶרֶב בְּנֵי קְהִלַּת הַקֹּדֶשׁ 'יָזְד', לֹא יָדְעוּ הַיְּהוּדִים אֶת נַפְשָׁם מֵרֹב צַעַר וְיָגוֹן. מִיָּד הִתְכַּנְּסוּ כֻּלָּם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הַמֶּרְכָּזִי לַעֲצֶרֶת תְּפִלָּה וּזְעָקָה, שֶׁבְּמַהֲלָכָהּ שָׁפְכוּ אֶת לִבָּם בִּתְפִלָּה וּבְתַחֲנוּנִים לִפְנֵי ה' וְאַף מִן הַשְּׁתַדְּלָנוּת לֹא מָשְׁכוּ הַיְּהוּדִים אֶת יָדָם:

טוֹבֵי עוֹרְכֵי הַדִּין נִשְׂכְּרוּ כְּדֵי לְהַמְלִיץ טוֹב עַל אֲחִיהֶם הַנָּתוּן בְּמֵצַר, אֶלָּא שֶׁבֵּית הַמִּשְׁפָּט סֵרֵב לִפְתֹּחַ אֶת הַתִּיק לְדִיּוּן מְחֻדָּשׁ, וְהַלָּלוּ נֶאֶלְצוּ לָשׁוּב עַל עִקְבוֹתֵיהֶם מִבְּלִי שֶׁתִּנָּתֵן לָהֶם הַזְּכוּת לְהַשְׁמִיעַ אֶת טַעֲנוֹתֵיהֶם. נִדְמֶה הָיָה כִּי נִגְזְרָה הַגְּזֵרָה.

לְאַחַר מִפְגָּשׁ קָצָר וְקוֹרֵעַ לֵב אֻלְּצוּ בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה לְלַוּוֹת אֶת יַקִּירָם לְאוּלַם הַתְּלִיָּה. הָאִישׁ הֻכְנַס לָאוּלָם כְּשֶׁפָּנָיו מְכֻסּוֹת כַּנָּהוּג, חֶבֶל הַתְּלִיָּה כְּבָר הוּכַן, קָשׁוּר וּמְהֻדָּק לְאֶחָד מִן הַוָּוִים שֶׁבָּלְטוּ מִתִּקְרַת הָאוּלָם וְהוּכְנוּ לְמַטָּרָה זוֹ. כְּשֶׁהוּסַר הַכִּסּוּי מֵעַל פְּנֵי הָאִישׁ, נִגְלוּ לְעֵין כֹּל פָּנָיו הַחִוְּרוֹת, אַךְ עֵינָיו לֹא חָדְלוּ מִלְּשַׁדֵּר אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן. הַחֶבֶל נִכְרַךְ עַל צַוָּארוֹ, וּכְפִי שֶׁהָיָה נָהוּג בַּיָּמִים הַהֵם, בְּטֶרֶם נִשְׁמַט הַכִּסֵּא מִתַּחְתָּיו, נִשְׁאַל הָאִישׁ בִּידֵי הַתַּלְיָן: "מַהִי בַּקָּשָׁתְךָ הָאַחֲרוֹנָה?"

מָה רַבָּה הָיְתָה הַהַפְתָּעָה כַּאֲשֶׁר בָּחַר הָאִישׁ לְהַבִּיעַ מִשְׁאָלָה מוּזָרָה וּבִלְתִּי מוּבֶנֶת:

"מְבַקֵּשׁ אֲנִי כִּי יָסִירוּ אֶת הַחֶבֶל מִן הַוָּו שֶׁאֵלָיו הוּא קָשׁוּר, וְיַעֲבִירוּהוּ לַוָּו הַנִּמְצָא שָׁם", עָנָה הָאִישׁ לְאַחַר מַחְשָׁבָה קְצָרָה, תּוֹךְ שֶׁהוּא מְחַוֶה בְּיָדוֹ לְעֵבֶר הַקָּצֶה הַשֵּׁנִי שֶׁל תִּקְרַת הָאוּלָם.

הַבַּקָּשָׁה הִפְתִּיעָה אֶת הַתַּלְיָן, אוּלָם כְּפִי שֶׁנִּקְבַּע בַּחֹק, הָיָה עָלָיו לְמַלֵּא אֶת הַבַּקָּשָׁה בִּמְלוֹאָהּ. עוֹבֵד בֵּית הַסֹּהַר נִקְרָא לַמָּקוֹם, טִפֵּס אֶל תִּקְרַת הַחֶדֶר, הֵסִיר אֶת הַחֶבֶל מִקִּשּׁוּרָיו וּמִהֵר לְהַתְקִינוֹ בַּקָּצֶה הַשֵּׁנִי שֶׁל תִּקְרַת הָאוּלָם.

אֶת הַשֶּׁקֶט הַמֻּחְלָט שֶׁשָּׂרַר בָּאוּלָם בְּאוֹתָן דַּקּוֹת סְפוּרוֹת שֶׁנִּצְרְכוּ כְּדֵי לְפָרֵק אֶת הַחֶבֶל וּלְהַדְקוֹ בַּשֵּׁנִית בִּמְקוֹמוֹ הֶחָדָשׁ, הֵפֵרוּ אַךְ וְרַק מִלְמוּלֵי תְּפִלָּה חֲרִישִׁיִּים וּבִלְתִּי פּוֹסְקִים שֶׁבָּקְעוּ מִפִּי הַנִּדּוֹן לְמָוֶת.

לְאַחַר שֶׁהֻדַּק הַחֶבֶל בְּחָזְקָה בִּמְקוֹמוֹ הֶחָדָשׁ, הוּבַל הַיְּהוּדִי בַּשֵּׁנִית לְעֵבֶר חֶבֶל הַתְּלִיָּה. בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ, שֶׁצִּפּוּ לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ לְכָל הַפָּחוֹת מַבָּט אֶחָד שֶׁל פְּרֵדָה, הִתְאַכְזְבוּ כַּאֲשֶׁר קְרוֹבָם לֹא הִפְנָה וְלוּ מַבָּט קַל לְעֶבְרָם. נִדְמֶה הָיָה כִּי כָּל כֻּלּוֹ שָׁקוּעַ בִּתְפִלָּתוֹ, וְהוּא אֵינוֹ שָׁת לִבּוֹ לְדָבָר מִן הַקּוֹרֶה סְבִיבוֹ.

הִנֵּה הִגִּיעַ הָרֶגַע הַנּוֹרָא... הָאִישׁ הָעֳלָה עַל הַגַּרְדּוֹם, תּוֹךְ שֶׁהַנּוֹכְחִים בַּמָּקוֹם עוֹצְרִים אֶת נְשִׁימָתָם. הַחֶבֶל נִכְרַךְ סְבִיב צַוָּארוֹ בַּשֵּׁנִית, וּמִיָּד לְאַחַר מִכֵּן שָׁמַט הַתַּלְיָן אֶת הַכִּסֵּא מִתַּחְתָּיו. הַחֶבֶל נִמְתַּח מִיָּד סְבִיב צַוָּארוֹ, וְהָאִישׁ צָנַח תַּחְתָּיו בַּחֲבָטָה עַזָּה, הַיְשֵׁר אֶל... רִצְפַּת הָאוּלָם.

צִוְחַת בֶּהָלָה נִשְׁמְעָה מִפִּי הַנּוֹכְחִים. הֵם הִבִּיטוּ בַּמַּחֲזֶה הַמַּפְתִּיעַ שֶׁלִּפְנֵיהֶם וְלֹא יָדְעוּ הַאִם הֵם הוֹזִים אוֹ חוֹזִים. הָאִישׁ הָיָה שָׂרוּעַ עַל רִצְפַּת הָאֶבֶן, כָּאוּב מֵהַנְּפִילָה הַפִּתְאוֹמִית. עַל הָרִצְפָּה שֶׁסְּבִיבוֹ פְּזוּרוֹת פִּסּוֹת טִיחַ וּפָנָיו זוֹרְחוֹת בְּאֹשֶׁר שֶׁלֹּא מֵעָלְמָא הָדֵין - אֹשֶׁר שֶׁל אָדָם שֶׁנִּצַּל מִמָּוֶת לְחַיִּים.

מִסְתַּבֵּר כִּי מִסִּבָּה בִּלְתִּי מוּבֶנֶת נִתַּק הַוָּו שֶׁאֵלָיו הָיָה קָשׁוּר הַחֶבֶל מִמְּקוֹמוֹ, תּוֹךְ שֶׁהוּא עוֹקֵר עִמּוֹ חֵלֶק מֵהַתִּקְרָה. הַחֹק בְּפָרָס אָמַר כִּי מִי שֶׁנִּתְלָה, וְלוּ לְרֶגַע אֶחָד, אַף אִם נוֹתַר בַּחַיִּים, נֶחְשָׁב כְּמִי שֶׁבֻּצַּע בּוֹ הָעֹנֶשׁ בִּמְלוֹאוֹ. לְפִיכָךְ נִשְׁלַח הָאִישׁ עַל אֲתָר לַחָפְשִׁי, וְשָׁב אֶל בֵּיתוֹ וְאֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ לְשִׂמְחַת כָּל קְרוֹבָיו וְאוֹהֲבָיו וְלִמְגִנַּת לֵב שׂוֹנְאָיו.

עִם בּוֹאוֹ לְבֵיתוֹ, לְאַחַר שֶׁהִתְאוֹשֵׁשׁ מְעַט מֵהַחֲוָיָה הַקָּשָׁה שֶׁעָבְרָה עָלָיו, שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ בְּנֵי בֵּיתוֹ אֶת הַשְּׁאֵלָה הַמִּתְבַּקֶּשֶׁת: "מָה רָאִיתָ לְבַקֵּשׁ בִּרְגָעֶיךָ הָאַחֲרוֹנִים דַּוְקָא אֶת הַבַּקָּשָׁה הַזּוֹ? מַדּוּעַ בִּקַּשְׁתָּ שֶׁיַּעֲבִירוּ אֶת חֶבֶל הַתְּלִיָּה דַּוְקָא אֶל אוֹתוֹ וָו מְסֻיָּם? שֶׁמָּא קִבַּלְתָּ מֵידָע סוֹדִי כִּי הוּא מְחֻבָּר לַתִּקְרָה בְּצוּרָה רוֹפֶפֶת?"

מָה רַבָּה הָיְתָה פְּלִיאָתָם כְּשֶׁהָאִישׁ הֵשִׁיב בִּתְמִימוּת: "לֹא... לֹא יָדַעְתִּי דָּבָר עַל אוֹתוֹ וָו, אֶלָּא שֶׁבְּעָמְדִי בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה תַּחַת חֶבֶל הַתְּלִיָּה, בְּעֵת שֶׁבְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע אָפְסוּ כָּל סִכּוּיַי לְהִנָּצֵל, נִזְכַּרְתִּי לְפֶתַע בְּדִבְרֵי חִזְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ. אַחַר שֶׁשָּׁמַע אֶת הַנְּבוּאָה "כִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה", אָמַר לַנָּבִיא: "כָּךְ מְקֻבְּלַנִי מִבֵּית אֲבִי אַבָּא, אֲפִלּוּ חֶרֶב חַדָּה מֻנַּחַת עַל צַוָּארוֹ שֶׁל אָדָם אַל יִמְנַע עַצְמוֹ מִן הָרַחֲמִים".

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְעוֹרֵר בְּלִבִּי רָצוֹן חָזָק בְּיוֹתֵר לָשֵׂאת תְּפִלָּה לִפְנֵי ה', אֶלָּא שֶׁזְּמַן רַב לְכָךְ כְּבָר לֹא נוֹתַר לִי, וּלְפִיכָךְ, כְּשֶׁהָעָלְתָה בְּפָנַי הָאֶפְשָׁרוּת לְבַקֵּשׁ דְּבַר מָה, הֵאִיר ה' אֶת עֵינַי לְבַקֵּשׁ מֵהַתַּלְיָן שֶׁיַּעֲבִיר אֶת חֶבֶל הַתְּלִיָּה לַנְּקֻדָּה הָרְחוֹקָה בְּיוֹתֵר מִמְּקוֹמוֹ הָרִאשׁוֹן, מִתּוֹךְ מַחְשָׁבָה שֶׁאֶת הַזְּמַן שֶׁיִּקַּח לְמַלֵּא אֶת בַּקָּשָׁתִי אוּכַל לְנַצֵּל כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל לְהַצָּלָתִי.

וְאָכֵן, אֶת הַדַּקּוֹת הַסְּפוּרוֹת שֶׁנּוֹסְפוּ לְחַיַּי נִצַּלְתִּי בִּמְלוֹאָן לִתְפִלָּה, וְאָז הִגִּיעָה יְשׁוּעַת ה' הַמַּפְתִּיעָה כְּהֶרֶף עַיִן. קָרָה עִמִּי דָּבָר שֶׁלֹּא קָרָה כִּמְעַט מֵעוֹלָם, בְּאֹרַח פֶּלֶא נִתַּק הַחֶבֶל מִמְּקוֹמוֹ, וְחַיַּי נִתְּנוּ לִי לְשָׁלָל". (יִשְׁמַע מֵהֵיכָלוֹ קוֹל, בְּךָ בָּטַחְנוּ)

	בשלח תשפ"א
	עַל עַמּוּד הָאֵשׁ וְעַמּוּד הֶעָנָן
	"אֵלֶּה פְּקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת" (לח-כא) בְּיָמִים אֵלּוּ שֶׁל מָגוֹר מִפְּנֵי אוֹיֵב, אִנָּה לָנוּ הַבּוֹרֵא לִקְרֹא אֶת פָּרָשִׁיּוֹת הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן. וְכַיָּדוּעַ, פּוֹעֶלֶת הַקְּרִיאָה פְּעֻלָּתָהּ מֵעֵין הַמַּעֲשֶׂה, וְכַכָּתוּב: "וּנְשַׁלְּמָה פָרִים - שְׂפָתֵינוּ". וְזוֹ הָיְתָה סְגֻלַּת הַמִּשְׁכָּן וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, לְהָגֵן מִפְּנֵי אוֹיֵב וּמִתְנַכֵּל. וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב בַּעַל הַטּוּרִים שֶׁשָּׁלוֹשׁ פְּעָמִים נֶאֱמַר "וְקִצֵּץ": "וְקִצֵּץ פְּתִילִים" (לַעֲבוֹדַת הַמִּשְׁכָּן), "וְקִצֵּץ חֲנִית" (תְּהִלִּים מו-י), "קִצֵּץ עֲבוֹת רְשָׁעִים" (תְּהִלִּים קכט-ד). לוֹמַר לְךָ, שֶׁבִּזְכוּת הַמִּשְׁכָּן הָיוּ מִתְגַּבְּרִים עַל אוֹיְבֵיהֶם וְקוֹצְצִים חֲנִיתוֹתֵיהֶם. וְכֵן בִּקֵּשׁ שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ בַּחֲנֻכַּת הַמִּקְדָּשׁ: "כִּי יֵצֵא עַמְּךָ לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבוֹ... וְהִתְפַּלְלוּ אֶל ה' דֶּרֶךְ הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בָּהּ וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנִתִי לִשְׁמֶךָ, וְעָשִׂיתָ מִשְׁפָּטָם" (מְלָכִים א' ח-מד). וְכָךְ אָכֵן נָהֲגוּ מִדּוֹר דּוֹר. כְּפִי שֶׁאָמַר הָמָן הָאֲגָגִי לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בְּדִבָּתוֹ עַל הַיְּהוּדִים: "שְׁלֹמֹה בָּנָה לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל בַּיִת אֶחָד וְקָרָא לוֹ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מֶה הָיָה לָהֶם בְּתוֹכוֹ. כְּשֶׁיּוֹצְאִים לְמִלְחָמָה נִכְנָסִים לְתוֹכוֹ וּמְכַשְּׁפִים בְּתוֹכוֹ, וּכְשֶׁהֵם יוֹצְאִים מִמֶּנּוּ הֵם הוֹרְגִים וּמַחֲרִיבִים אֶת הָעוֹלָם"... (אֶסְתֵּר רַבָּה ז-יג) בִּזְכוּת קְרִיאַת פָּרָשׁוֹת אֵלּוּ שֶׁל הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן יֵשֵׁב יִשְׂרָאֵל בֶּטַח וְשַׁאֲנַן מִפַּחַד רָעָה. יֹאמַר ה' לְצָרוֹתֵינוּ דַּי, וְיִגְאָלֵנוּ גְּאֻלַּת עוֹלָמִים בִּמְהֵרָה! נִמְצֵאנוּ לְמֵדִים שֶׁבִּזְכוּת תְּפִלָּתֵנוּ הַמְכֻוֶּנֶת לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ אָנוּ מְנַצְּחִים. תְּפִלָּה זוֹ הִיא שֶׁהִכְרִיעָה אֶת הַכַּף. הַמַּעֲשֶׂה הַנִּפְלָא שֶׁלְּפָנֵינוּ סֻפַּר עֵד מִפִּי עֵד מִפִּי זִקְנֵי קְהִלַּת 'יָזְד' שֶׁבְּפָרָס אֲשֶׁר רָאוּהוּ בְּעֵינֵיהֶם. חָבוּי בּוֹ בְּסִפּוּר זֶה, מֶסֶר נִפְלָא בַּעֲבוּרֵנוּ, מֶסֶר הַמַּבִּיעַ אֶת כּוֹחָהּ הַגָּדוֹל וַחֲשִׁיבוּתָהּ הַיְתֵרָה שֶׁל תְּפִלָּה הַנֶּאֱמֶרֶת בְּעֵת צָרָה, וְלוּ הַקְּצָרָה בְּיוֹתֵר. הַמַּעֲשֶׂה אֵרַע לִפְנֵי לְמַעְלָה מִמֵּאָה שָׁנָה. בְּאַחַד הַיָּמִים פָּרַץ סִכְסוּךְ בֵּין גּוֹי רָשָׁע וְאַלִּים לִיהוּדִי נִכְבָּד מִבְּנֵי קְהִלַּת 'יָזְד'. הַסִּכְסוּךְ הֻכְרַע לְבַסּוֹף בְּבֵית הַמִּשְׁפָּט, שֶׁבּוֹ נִפְסַק כִּי יַד הַיְּהוּדִי עַל הָעֶלְיוֹנָה, אַךְ הַגּוֹי סֵרֵב לְקַבֵּל עָלָיו אֶת הַדִּין, וּלְשֵׁם כָּךְ רָקַם בְּמוֹחוֹ עֲלִילָה מְרֻשַּׁעַת וְחַסְרַת כָּל בָּסִיס כְּנֶגֶד הַיְּהוּדִי. וְכַאֲשֶׁר הַדְּבָרִים הָיוּ סְדוּרִים בְּמוֹחוֹ נִגַּשׁ לְבֵית הַמִּשְׁפָּט לְגוֹלֵל בִּפְנֵיהֶם אֶת הַבְּדוּתָה הַמְרֻשַּׁעַת. חִישׁ מַהֵר נִקְרָא הַיְּהוּדִי לַחֲקִירָה צוֹלֶבֶת, אֲשֶׁר כְּמֵיטַב הַמָּסֹרֶת הַפַּרְסִית כָּלְלָה עִנּוּיִים קָשִׁים. הָעֻבְדָּה שֶׁהִנּוֹ יְהוּדִי לֹא הֵיטִיבָה עִמּוֹ, וְתוֹךְ זְמַן קָצָר נֶחֱרַץ גּוֹרָלוֹ לְמָוֶת בִּתְלִיָּה, עֹנֶשׁ שֶׁהָיָה נָפוֹץ עַד מְאוֹד בְּאוֹתָם יָמִים בִּמְדִינַת פָּרָס. כְּמוֹ כֵן נִקְבְּעוּ בַּעֲבוּרוֹ יוֹם וְשָׁעָה מְדֻיֶּקֶת שֶׁבָּהֶם יִתָּלֶה, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. בְּהִשָּׁמָעַ הַבְּשׂוֹרָה הַקָּשָׁה בְּקֶרֶב בְּנֵי קְהִלַּת הַקֹּדֶשׁ 'יָזְד', לֹא יָדְעוּ הַיְּהוּדִים אֶת נַפְשָׁם מֵרֹב צַעַר וְיָגוֹן. מִיָּד הִתְכַּנְּסוּ כֻּלָּם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הַמֶּרְכָּזִי לַעֲצֶרֶת תְּפִלָּה וּזְעָקָה, שֶׁבְּמַהֲלָכָהּ שָׁפְכוּ אֶת לִבָּם בִּתְפִלָּה וּבְתַחֲנוּנִים לִפְנֵי ה' וְאַף מִן הַשְּׁתַדְּלָנוּת לֹא מָשְׁכוּ הַיְּהוּדִים אֶת יָדָם: טוֹבֵי עוֹרְכֵי הַדִּין נִשְׂכְּרוּ כְּדֵי לְהַמְלִיץ טוֹב עַל אֲחִיהֶם הַנָּתוּן בְּמֵצַר, אֶלָּא שֶׁבֵּית הַמִּשְׁפָּט סֵרֵב לִפְתֹּחַ אֶת הַתִּיק לְדִיּוּן מְחֻדָּשׁ, וְהַלָּלוּ נֶאֶלְצוּ לָשׁוּב עַל עִקְבוֹתֵיהֶם מִבְּלִי שֶׁתִּנָּתֵן לָהֶם הַזְּכוּת לְהַשְׁמִיעַ אֶת טַעֲנוֹתֵיהֶם. נִדְמֶה הָיָה כִּי נִגְזְרָה הַגְּזֵרָה. לְאַחַר מִפְגָּשׁ קָצָר וְקוֹרֵעַ לֵב אֻלְּצוּ בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה לְלַוּוֹת אֶת יַקִּירָם לְאוּלַם הַתְּלִיָּה. הָאִישׁ הֻכְנַס לָאוּלָם כְּשֶׁפָּנָיו מְכֻסּוֹת כַּנָּהוּג, חֶבֶל הַתְּלִיָּה כְּבָר הוּכַן, קָשׁוּר וּמְהֻדָּק לְאֶחָד מִן הַוָּוִים שֶׁבָּלְטוּ מִתִּקְרַת הָאוּלָם וְהוּכְנוּ לְמַטָּרָה זוֹ. כְּשֶׁהוּסַר הַכִּסּוּי מֵעַל פְּנֵי הָאִישׁ, נִגְלוּ לְעֵין כֹּל פָּנָיו הַחִוְּרוֹת, אַךְ עֵינָיו לֹא חָדְלוּ מִלְּשַׁדֵּר אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן. הַחֶבֶל נִכְרַךְ עַל צַוָּארוֹ, וּכְפִי שֶׁהָיָה נָהוּג בַּיָּמִים הַהֵם, בְּטֶרֶם נִשְׁמַט הַכִּסֵּא מִתַּחְתָּיו, נִשְׁאַל הָאִישׁ בִּידֵי הַתַּלְיָן: "מַהִי בַּקָּשָׁתְךָ הָאַחֲרוֹנָה?" מָה רַבָּה הָיְתָה הַהַפְתָּעָה כַּאֲשֶׁר בָּחַר הָאִישׁ לְהַבִּיעַ מִשְׁאָלָה מוּזָרָה וּבִלְתִּי מוּבֶנֶת: "מְבַקֵּשׁ אֲנִי כִּי יָסִירוּ אֶת הַחֶבֶל מִן הַוָּו שֶׁאֵלָיו הוּא קָשׁוּר, וְיַעֲבִירוּהוּ לַוָּו הַנִּמְצָא שָׁם", עָנָה הָאִישׁ לְאַחַר מַחְשָׁבָה קְצָרָה, תּוֹךְ שֶׁהוּא מְחַוֶה בְּיָדוֹ לְעֵבֶר הַקָּצֶה הַשֵּׁנִי שֶׁל תִּקְרַת הָאוּלָם. הַבַּקָּשָׁה הִפְתִּיעָה אֶת הַתַּלְיָן, אוּלָם כְּפִי שֶׁנִּקְבַּע בַּחֹק, הָיָה עָלָיו לְמַלֵּא אֶת הַבַּקָּשָׁה בִּמְלוֹאָהּ. עוֹבֵד בֵּית הַסֹּהַר נִקְרָא לַמָּקוֹם, טִפֵּס אֶל תִּקְרַת הַחֶדֶר, הֵסִיר אֶת הַחֶבֶל מִקִּשּׁוּרָיו וּמִהֵר לְהַתְקִינוֹ בַּקָּצֶה הַשֵּׁנִי שֶׁל תִּקְרַת הָאוּלָם. אֶת הַשֶּׁקֶט הַמֻּחְלָט שֶׁשָּׂרַר בָּאוּלָם בְּאוֹתָן דַּקּוֹת סְפוּרוֹת שֶׁנִּצְרְכוּ כְּדֵי לְפָרֵק אֶת הַחֶבֶל וּלְהַדְקוֹ בַּשֵּׁנִית בִּמְקוֹמוֹ הֶחָדָשׁ, הֵפֵרוּ אַךְ וְרַק מִלְמוּלֵי תְּפִלָּה חֲרִישִׁיִּים וּבִלְתִּי פּוֹסְקִים שֶׁבָּקְעוּ מִפִּי הַנִּדּוֹן לְמָוֶת. לְאַחַר שֶׁהֻדַּק הַחֶבֶל בְּחָזְקָה בִּמְקוֹמוֹ הֶחָדָשׁ, הוּבַל הַיְּהוּדִי בַּשֵּׁנִית לְעֵבֶר חֶבֶל הַתְּלִיָּה. בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ, שֶׁצִּפּוּ לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ לְכָל הַפָּחוֹת מַבָּט אֶחָד שֶׁל פְּרֵדָה, הִתְאַכְזְבוּ כַּאֲשֶׁר קְרוֹבָם לֹא הִפְנָה וְלוּ מַבָּט קַל לְעֶבְרָם. נִדְמֶה הָיָה כִּי כָּל כֻּלּוֹ שָׁקוּעַ בִּתְפִלָּתוֹ, וְהוּא אֵינוֹ שָׁת לִבּוֹ לְדָבָר מִן הַקּוֹרֶה סְבִיבוֹ. הִנֵּה הִגִּיעַ הָרֶגַע הַנּוֹרָא... הָאִישׁ הָעֳלָה עַל הַגַּרְדּוֹם, תּוֹךְ שֶׁהַנּוֹכְחִים בַּמָּקוֹם עוֹצְרִים אֶת נְשִׁימָתָם. הַחֶבֶל נִכְרַךְ סְבִיב צַוָּארוֹ בַּשֵּׁנִית, וּמִיָּד לְאַחַר מִכֵּן שָׁמַט הַתַּלְיָן אֶת הַכִּסֵּא מִתַּחְתָּיו. הַחֶבֶל נִמְתַּח מִיָּד סְבִיב צַוָּארוֹ, וְהָאִישׁ צָנַח תַּחְתָּיו בַּחֲבָטָה עַזָּה, הַיְשֵׁר אֶל... רִצְפַּת הָאוּלָם. צִוְחַת בֶּהָלָה נִשְׁמְעָה מִפִּי הַנּוֹכְחִים. הֵם הִבִּיטוּ בַּמַּחֲזֶה הַמַּפְתִּיעַ שֶׁלִּפְנֵיהֶם וְלֹא יָדְעוּ הַאִם הֵם הוֹזִים אוֹ חוֹזִים. הָאִישׁ הָיָה שָׂרוּעַ עַל רִצְפַּת הָאֶבֶן, כָּאוּב מֵהַנְּפִילָה הַפִּתְאוֹמִית. עַל הָרִצְפָּה שֶׁסְּבִיבוֹ פְּזוּרוֹת פִּסּוֹת טִיחַ וּפָנָיו זוֹרְחוֹת בְּאֹשֶׁר שֶׁלֹּא מֵעָלְמָא הָדֵין - אֹשֶׁר שֶׁל אָדָם שֶׁנִּצַּל מִמָּוֶת לְחַיִּים. מִסְתַּבֵּר כִּי מִסִּבָּה בִּלְתִּי מוּבֶנֶת נִתַּק הַוָּו שֶׁאֵלָיו הָיָה קָשׁוּר הַחֶבֶל מִמְּקוֹמוֹ, תּוֹךְ שֶׁהוּא עוֹקֵר עִמּוֹ חֵלֶק מֵהַתִּקְרָה. הַחֹק בְּפָרָס אָמַר כִּי מִי שֶׁנִּתְלָה, וְלוּ לְרֶגַע אֶחָד, אַף אִם נוֹתַר בַּחַיִּים, נֶחְשָׁב כְּמִי שֶׁבֻּצַּע בּוֹ הָעֹנֶשׁ בִּמְלוֹאוֹ. לְפִיכָךְ נִשְׁלַח הָאִישׁ עַל אֲתָר לַחָפְשִׁי, וְשָׁב אֶל בֵּיתוֹ וְאֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ לְשִׂמְחַת כָּל קְרוֹבָיו וְאוֹהֲבָיו וְלִמְגִנַּת לֵב שׂוֹנְאָיו. עִם בּוֹאוֹ לְבֵיתוֹ, לְאַחַר שֶׁהִתְאוֹשֵׁשׁ מְעַט מֵהַחֲוָיָה הַקָּשָׁה שֶׁעָבְרָה עָלָיו, שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ בְּנֵי בֵּיתוֹ אֶת הַשְּׁאֵלָה הַמִּתְבַּקֶּשֶׁת: "מָה רָאִיתָ לְבַקֵּשׁ בִּרְגָעֶיךָ הָאַחֲרוֹנִים דַּוְקָא אֶת הַבַּקָּשָׁה הַזּוֹ? מַדּוּעַ בִּקַּשְׁתָּ שֶׁיַּעֲבִירוּ אֶת חֶבֶל הַתְּלִיָּה דַּוְקָא אֶל אוֹתוֹ וָו מְסֻיָּם? שֶׁמָּא קִבַּלְתָּ מֵידָע סוֹדִי כִּי הוּא מְחֻבָּר לַתִּקְרָה בְּצוּרָה רוֹפֶפֶת?" מָה רַבָּה הָיְתָה פְּלִיאָתָם כְּשֶׁהָאִישׁ הֵשִׁיב בִּתְמִימוּת: "לֹא... לֹא יָדַעְתִּי דָּבָר עַל אוֹתוֹ וָו, אֶלָּא שֶׁבְּעָמְדִי בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה תַּחַת חֶבֶל הַתְּלִיָּה, בְּעֵת שֶׁבְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע אָפְסוּ כָּל סִכּוּיַי לְהִנָּצֵל, נִזְכַּרְתִּי לְפֶתַע בְּדִבְרֵי חִזְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ. אַחַר שֶׁשָּׁמַע אֶת הַנְּבוּאָה "כִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה", אָמַר לַנָּבִיא: "כָּךְ מְקֻבְּלַנִי מִבֵּית אֲבִי אַבָּא, אֲפִלּוּ חֶרֶב חַדָּה מֻנַּחַת עַל צַוָּארוֹ שֶׁל אָדָם אַל יִמְנַע עַצְמוֹ מִן הָרַחֲמִים". בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְעוֹרֵר בְּלִבִּי רָצוֹן חָזָק בְּיוֹתֵר לָשֵׂאת תְּפִלָּה לִפְנֵי ה', אֶלָּא שֶׁזְּמַן רַב לְכָךְ כְּבָר לֹא נוֹתַר לִי, וּלְפִיכָךְ, כְּשֶׁהָעָלְתָה בְּפָנַי הָאֶפְשָׁרוּת לְבַקֵּשׁ דְּבַר מָה, הֵאִיר ה' אֶת עֵינַי לְבַקֵּשׁ מֵהַתַּלְיָן שֶׁיַּעֲבִיר אֶת חֶבֶל הַתְּלִיָּה לַנְּקֻדָּה הָרְחוֹקָה בְּיוֹתֵר מִמְּקוֹמוֹ הָרִאשׁוֹן, מִתּוֹךְ מַחְשָׁבָה שֶׁאֶת הַזְּמַן שֶׁיִּקַּח לְמַלֵּא אֶת בַּקָּשָׁתִי אוּכַל לְנַצֵּל כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל לְהַצָּלָתִי. וְאָכֵן, אֶת הַדַּקּוֹת הַסְּפוּרוֹת שֶׁנּוֹסְפוּ לְחַיַּי נִצַּלְתִּי בִּמְלוֹאָן לִתְפִלָּה, וְאָז הִגִּיעָה יְשׁוּעַת ה' הַמַּפְתִּיעָה כְּהֶרֶף עַיִן. קָרָה עִמִּי דָּבָר שֶׁלֹּא קָרָה כִּמְעַט מֵעוֹלָם, בְּאֹרַח פֶּלֶא נִתַּק הַחֶבֶל מִמְּקוֹמוֹ, וְחַיַּי נִתְּנוּ לִי לְשָׁלָל". (יִשְׁמַע מֵהֵיכָלוֹ קוֹל, בְּךָ בָּטַחְנוּ)