Otzarot-Article

"וְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתוֹ" (כה-י) תּוֹפָעָה מְעַנְיֶנֶת קַיֶּמֶת בִּדְפוּסֵי הַשַּׁ"ס, שֶׁכָּל הַמַּסֶּכְתּוֹת מַתְחִילוֹת מִדַּף ב'. הַסִּבָּה הַפְּשׁוּטָה לְכָךְ הִיא שֶׁדַּף א' הוּא דַּף הַשַּׁעַר, אַךְ יֵשׁ הֶסְבֵּר דַּרְשָׁנִי הָרוֹאֶה בְּכָךְ מֶסֶר שֶׁלְּעוֹלָם לֹא יוּכַל אָדָם לְהִתְפָּאֵר שֶׁסִּיֵּם אֶת הַשַּׁ"ס וְאֵין לוֹ כְּבָר מַה לִּלְמֹד, שֶׁכֵּן יֹאמְרוּ לוֹ: כְּלוּם לָמַדְתָּ אֶת דַּף א'?!...

מִדּוֹת כְּלֵי הַמִּשְׁכָּן הָיוּ בְּדֶרֶךְ כְּלָל אַמּוֹת שְׁלֵמוֹת, וְאִלּוּ הָאָרוֹן, כָּל מִדּוֹתָיו נִמְדְּדוּ בַּחֲצָאֵי אַמּוֹת. בַּעַל הַטּוּרִים מוֹצֵא בְּכָךְ רֶמֶז לַתּוֹרָה עָלֶיהָ מְרַמֵּז הָאָרוֹן: "לְלַמֵּד שֶׁכָּל מִי שֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה צָרִיךְ לְשַׁבֵּר וּלְהַשְׁפִּיל עַצְמוֹ".

הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק אַבְרָהָם שְׁלֹמֹה זצ"ל מִגְּאוֹנֵי בַּגְדָּד, בְּסִפְרוֹ "צְלַח רְכַב", הוֹלֵךְ בְּדַרְכּוֹ שֶׁל בַּעַל הַטּוּרִים, וּמוֹצֵא בְּכָךְ רֶמֶז נוֹסָף, שֶׁהַלּוֹמֵד תּוֹרָה צָרִיךְ לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ בְּכָל עֵת שֶׁהוּא חֲצִי חָכָם וְעוֹד לֹא הִגִּיעַ לְדַרְגַּת חָכָם שָׁלֵם. מִצַּד אֶחָד עָלָיו לִשְׂמֹחַ וְלָחוּשׁ סִפּוּק בַּמַּחֲצִית שֶׁלָּמַד כְּדֵי שֶׁלֹּא יִרְפּוּ יָדָיו, וּמֵאִידָךְ לִזְכֹּר שֶׁהוּא נִמְצָא עֲדַיִן בְּמַחֲצִית הַדֶּרֶךְ, וְיֵשׁ לוֹ עוֹד מַה לִּלְמֹד, כָּךְ שֶׁלֹּא יִתְרַשֵּׁל מִלִּמּוּדוֹ. וְלָכֵן נִקְרְאוּ הַחֲכָמִים "תַּלְמִיד חָכָם", שֶׁעֲלֵיהֶם לְהַרְגִּישׁ תָּמִיד כְּתַלְמִיד שֶׁיֵּשׁ לוֹ עוֹד מַה לִּלְמֹד, שֶׁכֵּן הַתּוֹרָה רְחָבָה מִנִּי יָם וְאֵין לָהּ סוֹף וְתַכְלִית. וְעַל זֶה הִמְלִיץ מַה שֶּׁאוֹמְרִים בְּפִטּוּם הַקְּטֹרֶת "לַחֲצָאִין - כְּשֵׁרָה".

אָסוּר לְתַלְמִיד חָכָם וּבִכְלָל לְכָל אָדָם לְהַרְגִּישׁ שָׁלֵם, כְּלוֹמַר מֻשְׁלָם. עָלָיו לְכַבֵּד כָּל אָדָם וְלֹא לְזַלְזֵל בְּדֵעוֹתָיו שֶׁל הָאַחֵר, כְּאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה הַמּוּבָא כָּאן.

אָדָם אֶחָד הִנִּיחַ פְּרָחִים עַל קֶבֶר אִשְׁתּוֹ, כְּשֶׁלְּפֶתַע הוּא רוֹאֶה סִינִי שֶׁשָּׂם צַלַּחַת מְלֵאַת אֹרֶז עַל הַקֶּבֶר הַסָּמוּךְ.

שָׁאַל אֶת הַסִּינִי: "אַתָּה בֶּאֱמֶת חוֹשֵׁב שֶׁהַמֵּת יֵצֵא מֵהַקֶּבֶר לֶאֱכֹל אֶת הָאֹרֶז?"

עָנָה לוֹ הַסִּינִי: "כֵּן, כְּשֶׁאִשְׁתְּךָ תֵּצֵא לְהָרִיחַ אֶת הַפְּרָחִים".

לְכַבֵּד אֶת הַזּוּלָת, לְכַבֵּד אֶת דֵּעוֹתָיו שֶׁל הָאַחֵר - זוֹ אַחַת הַתְּכוּנוֹת הֲכִי טוֹבוֹת שֶׁל הָאָדָם. עָלֵינוּ לִזְכֹּר כִּי בְּנֵי אָדָם שׁוֹנִים זֶה מִזֶּה, וְלָכֵן מִתְנַהֲגִים אַחֶרֶת וְחוֹשְׁבִים אַחֶרֶת. אַל תִּשְׁפֹּט, רַק נַסֵּה לְהָבִין, וְאִם אַתָּה לֹא יָכוֹל לְהָבִין – תְּכַבֵּד, וְאַל תְּזַלְזֵל.

אָמְרוּ חֲזַ"ל: "כְּשֵׁם שֶׁפַּרְצוּפֵיהֶם שׁוֹנִים כָּךְ דֵּעוֹתֵיהֶם שׁוֹנוֹת" (בְּרָכוֹת נח:). ה' בָּרָא אֶת בְּנֵי הָאָדָם עִם פַּרְצוּפִים שׁוֹנִים, בְּמַטָּרָה שֶׁנַּכִּיר בְּכָךְ שֶׁכָּל אָדָם הוּא בְּרִיָּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְיֵשׁ לוֹ אֹפִי וְדֵעוֹת הַמְיֻחָדוֹת רַק לוֹ. וּכְפִי שֶׁאָנוּ מְקַבְּלִים אֶת הָעֻבְדָּה שֶׁפַּרְצוּפוֹ שׁוֹנֶה מִשֶּׁלָּנוּ, כָּךְ גַּם עָלֵינוּ לְקַבֵּל אֶת הָעֻבְדָּה שֶׁדֵּעוֹתָיו שׁוֹנוֹת מִשֶּׁלָּנוּ.

שָׁאַל פַּעַם הָרַבִּי מִקּוֹצְק זצ"ל, מַדּוּעַ אוֹמְרִים "יְמַלֵּא כְּרֵסוֹ בְּשַׁ"ס וּפוֹסְקִים"? לִכְאוֹרָה הָיָה נָכוֹן לוֹמַר: "יְמַלֵּא רֹאשׁוֹ". וְהֵשִׁיב: כְּמוֹ שֶׁבַּאֲכִילָה לֹא יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁמִּי שֶׁאָכַל אֶתְמוֹל לֹא יֹאכַל הַיּוֹם, כִּי כָּל יוֹם מִתְעוֹרֵר הָרָעָב מֵחָדָשׁ, כָּךְ בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה, תָּמִיד צָרִיךְ לְהַרְגִּישׁ רְעֵבִים, וּבְכָל יוֹם יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ כַּחֲדָשִׁים! (אוֹצְרוֹתֵינוּ)

	בא תשפ"א
	אֵין לִתְקֹעַ טְרִיז בֵּין הַדּוֹרוֹת
	"וְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתוֹ" (כה-י) תּוֹפָעָה מְעַנְיֶנֶת קַיֶּמֶת בִּדְפוּסֵי הַשַּׁ"ס, שֶׁכָּל הַמַּסֶּכְתּוֹת מַתְחִילוֹת מִדַּף ב'. הַסִּבָּה הַפְּשׁוּטָה לְכָךְ הִיא שֶׁדַּף א' הוּא דַּף הַשַּׁעַר, אַךְ יֵשׁ הֶסְבֵּר דַּרְשָׁנִי הָרוֹאֶה בְּכָךְ מֶסֶר שֶׁלְּעוֹלָם לֹא יוּכַל אָדָם לְהִתְפָּאֵר שֶׁסִּיֵּם אֶת הַשַּׁ"ס וְאֵין לוֹ כְּבָר מַה לִּלְמֹד, שֶׁכֵּן יֹאמְרוּ לוֹ: כְּלוּם לָמַדְתָּ אֶת דַּף א'?!... מִדּוֹת כְּלֵי הַמִּשְׁכָּן הָיוּ בְּדֶרֶךְ כְּלָל אַמּוֹת שְׁלֵמוֹת, וְאִלּוּ הָאָרוֹן, כָּל מִדּוֹתָיו נִמְדְּדוּ בַּחֲצָאֵי אַמּוֹת. בַּעַל הַטּוּרִים מוֹצֵא בְּכָךְ רֶמֶז לַתּוֹרָה עָלֶיהָ מְרַמֵּז הָאָרוֹן: "לְלַמֵּד שֶׁכָּל מִי שֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה צָרִיךְ לְשַׁבֵּר וּלְהַשְׁפִּיל עַצְמוֹ". הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק אַבְרָהָם שְׁלֹמֹה זצ"ל מִגְּאוֹנֵי בַּגְדָּד, בְּסִפְרוֹ "צְלַח רְכַב", הוֹלֵךְ בְּדַרְכּוֹ שֶׁל בַּעַל הַטּוּרִים, וּמוֹצֵא בְּכָךְ רֶמֶז נוֹסָף, שֶׁהַלּוֹמֵד תּוֹרָה צָרִיךְ לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ בְּכָל עֵת שֶׁהוּא חֲצִי חָכָם וְעוֹד לֹא הִגִּיעַ לְדַרְגַּת חָכָם שָׁלֵם. מִצַּד אֶחָד עָלָיו לִשְׂמֹחַ וְלָחוּשׁ סִפּוּק בַּמַּחֲצִית שֶׁלָּמַד כְּדֵי שֶׁלֹּא יִרְפּוּ יָדָיו, וּמֵאִידָךְ לִזְכֹּר שֶׁהוּא נִמְצָא עֲדַיִן בְּמַחֲצִית הַדֶּרֶךְ, וְיֵשׁ לוֹ עוֹד מַה לִּלְמֹד, כָּךְ שֶׁלֹּא יִתְרַשֵּׁל מִלִּמּוּדוֹ. וְלָכֵן נִקְרְאוּ הַחֲכָמִים "תַּלְמִיד חָכָם", שֶׁעֲלֵיהֶם לְהַרְגִּישׁ תָּמִיד כְּתַלְמִיד שֶׁיֵּשׁ לוֹ עוֹד מַה לִּלְמֹד, שֶׁכֵּן הַתּוֹרָה רְחָבָה מִנִּי יָם וְאֵין לָהּ סוֹף וְתַכְלִית. וְעַל זֶה הִמְלִיץ מַה שֶּׁאוֹמְרִים בְּפִטּוּם הַקְּטֹרֶת "לַחֲצָאִין - כְּשֵׁרָה". אָסוּר לְתַלְמִיד חָכָם וּבִכְלָל לְכָל אָדָם לְהַרְגִּישׁ שָׁלֵם, כְּלוֹמַר מֻשְׁלָם. עָלָיו לְכַבֵּד כָּל אָדָם וְלֹא לְזַלְזֵל בְּדֵעוֹתָיו שֶׁל הָאַחֵר, כְּאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה הַמּוּבָא כָּאן. אָדָם אֶחָד הִנִּיחַ פְּרָחִים עַל קֶבֶר אִשְׁתּוֹ, כְּשֶׁלְּפֶתַע הוּא רוֹאֶה סִינִי שֶׁשָּׂם צַלַּחַת מְלֵאַת אֹרֶז עַל הַקֶּבֶר הַסָּמוּךְ. שָׁאַל אֶת הַסִּינִי: "אַתָּה בֶּאֱמֶת חוֹשֵׁב שֶׁהַמֵּת יֵצֵא מֵהַקֶּבֶר לֶאֱכֹל אֶת הָאֹרֶז?" עָנָה לוֹ הַסִּינִי: "כֵּן, כְּשֶׁאִשְׁתְּךָ תֵּצֵא לְהָרִיחַ אֶת הַפְּרָחִים". לְכַבֵּד אֶת הַזּוּלָת, לְכַבֵּד אֶת דֵּעוֹתָיו שֶׁל הָאַחֵר - זוֹ אַחַת הַתְּכוּנוֹת הֲכִי טוֹבוֹת שֶׁל הָאָדָם. עָלֵינוּ לִזְכֹּר כִּי בְּנֵי אָדָם שׁוֹנִים זֶה מִזֶּה, וְלָכֵן מִתְנַהֲגִים אַחֶרֶת וְחוֹשְׁבִים אַחֶרֶת. אַל תִּשְׁפֹּט, רַק נַסֵּה לְהָבִין, וְאִם אַתָּה לֹא יָכוֹל לְהָבִין – תְּכַבֵּד, וְאַל תְּזַלְזֵל. אָמְרוּ חֲזַ"ל: "כְּשֵׁם שֶׁפַּרְצוּפֵיהֶם שׁוֹנִים כָּךְ דֵּעוֹתֵיהֶם שׁוֹנוֹת" (בְּרָכוֹת נח:). ה' בָּרָא אֶת בְּנֵי הָאָדָם עִם פַּרְצוּפִים שׁוֹנִים, בְּמַטָּרָה שֶׁנַּכִּיר בְּכָךְ שֶׁכָּל אָדָם הוּא בְּרִיָּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְיֵשׁ לוֹ אֹפִי וְדֵעוֹת הַמְיֻחָדוֹת רַק לוֹ. וּכְפִי שֶׁאָנוּ מְקַבְּלִים אֶת הָעֻבְדָּה שֶׁפַּרְצוּפוֹ שׁוֹנֶה מִשֶּׁלָּנוּ, כָּךְ גַּם עָלֵינוּ לְקַבֵּל אֶת הָעֻבְדָּה שֶׁדֵּעוֹתָיו שׁוֹנוֹת מִשֶּׁלָּנוּ. שָׁאַל פַּעַם הָרַבִּי מִקּוֹצְק זצ"ל, מַדּוּעַ אוֹמְרִים "יְמַלֵּא כְּרֵסוֹ בְּשַׁ"ס וּפוֹסְקִים"? לִכְאוֹרָה הָיָה נָכוֹן לוֹמַר: "יְמַלֵּא רֹאשׁוֹ". וְהֵשִׁיב: כְּמוֹ שֶׁבַּאֲכִילָה לֹא יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁמִּי שֶׁאָכַל אֶתְמוֹל לֹא יֹאכַל הַיּוֹם, כִּי כָּל יוֹם מִתְעוֹרֵר הָרָעָב מֵחָדָשׁ, כָּךְ בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה, תָּמִיד צָרִיךְ לְהַרְגִּישׁ רְעֵבִים, וּבְכָל יוֹם יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ כַּחֲדָשִׁים! (אוֹצְרוֹתֵינוּ)