Otzarot-Article

"וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹקִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ" (כז-כח) אִם נַשְׁוֶה בֵּין בִּרְכוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב וּבִרְכוֹתָיו שֶׁל עֵשָׂו, נִמְצָא כִּי לְמַעֲשֶׂה, אֵין בֵּינֵיהֶן כָּל הֶבְדֵּל. יַעֲקֹב הִתְבָּרֵךְ: "וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹקִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ", וְאִלּוּ עֵשָׂו הִתְבָּרֵךְ בְּאוֹתָהּ בְּרָכָה עַצְמָהּ – רַק בְּסֵדֶר הָפוּךְ: "מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם מֵעָל"! מֵעַתָּה, יֵשׁ לְהִתְפַּלֵּא: בַּמֶּה עֲדִיפָה הָיְתָה בִּרְכָתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב עַל פְּנֵי בִּרְכָתוֹ שֶׁל עֵשָׁיו?

אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה:

בָּעִיר פִּיטְסְבּוּרְג, נוֹלַד לְזוּג הוֹרִים יְהוּדִים תִּינוֹק, בְּלֵדָה מֻקְדֶּמֶת. מִשְׁקָלוֹ בְּעֵת הַלֵּדָה הָיָה מְעַט יוֹתֵר מִקִּילוֹגְרָם אֶחָד, וְהָרוֹפְאִים לֹא הֶעֱנִיקוּ לוֹ סִכּוּי רַב לְהִשָּׂרְדוּת. הוֹרָיו שֶׁל הַיֶּלֶד יָשְׁבוּ לְצַד עֲרִיסָתוֹ הַקְּטַנָּה יָמִים וְלֵילוֹת, צָפוּ בַּפַּג הַקָּטָן שֶׁגּוּפוֹ הַזָּעִיר מְחֻבָּר הָיָה לְאֵינְסְפוֹר צִנּוֹרוֹת וּמַכְשִׁירִים, וְצִפּוּ לְנֵס שֶׁיִּתְרַחֵשׁ. וְאָכֵן, כְּנֶגֶד כָּל הַסִּכּוּיִים, הַפַּג הַקָּטָן הִתְגַּבֵּר עַל כָּל הַמִּכְשׁוֹלִים, וְשָׂרַד.

בִּהְיוֹתוֹ בֶּן אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים, הִשְׁתַּחְרֵר הַתִּינוֹק מִמַּחְלֶקֶת טִפּוּל נִמְרָץ. אוּלָם רַק בִּהְיוֹתוֹ בֶּן חֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים – הִתִּירוּ הָרוֹפְאִים לַעֲרֹךְ לוֹ אֶת בְּרִית הַמִּילָה. מִכָּאן וָאֵילָךְ, עוֹד צְפוּיוֹת הָיוּ לַיֶּלֶד הִתְמוֹדְדוּיוֹת לֹא פְּשׁוּטוֹת, אוּלָם מִלְּבַדָּן, הִבְהִירוּ הָרוֹפְאִים, הוּא עָתִיד לִהְיוֹת נָמוּךְ. נָמוּךְ מְאֹד. כַּמָּה נָמוּךְ? אִישׁ לֹא יָדַע לִצְפּוֹת זֹאת מֵרֹאשׁ.

וְאָכֵן, זֶה בְּדִיּוּק מַה שֶּׁקָּרָה. הַיֶּלֶד, אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל – 'יִשְׂרָאֵל', הָיָה תָּמִיד נָמוּךְ מִשְּׁאַר חֲבֵרָיו, מַה שֶּׁגָּרַר לֹא פַּעַם חִצֵּי לַעַג שֶׁהֻפְנוּ לְעֶבְרוֹ מִצַּד חֲבֵרָיו, שֶׁלֹּא נֵחַנּוּ תָּמִיד בָּרְגִישׁוּת הָרְאוּיָה. הַהוֹרִים, מִצִּדָּם, הִשְׁתַּדְּלוּ לְחַזֵּק אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁלָּהֶם וּלְעוֹדֵד אוֹתוֹ, תּוֹךְ שֶׁהֵם מַזְכִּירִים לוֹ כִּי רַבִּים מִגְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל הָיוּ נְמוּכֵי קוֹמָה, וְהַדָּבָר לֹא הִפְרִיעַ לְאַף אֶחָד מֵהֶם לִכְבֹּשׁ אֶת הַפְּסָגוֹת הַגְּבוֹהוֹת בְּיוֹתֵר, הַפְּסָגוֹת הָרוּחָנִיּוֹת, כַּמּוּבָן.

לְסִכּוּמוֹ שֶׁל דָּבָר, נִתָּן לוֹמַר שֶׁיִּשְׂרָאֵל גָּדַל כְּיֶלֶד בָּרִיא בְּנַפְשׁוֹ, וְהַתְּמִיכָה שֶׁקִּבֵּל מֵהוֹרָיו – יִצְּבָה וְחִזְּקָה אֶת אִישִׁיּוּתוֹ, אַף שֶׁאֵין לְהִתְעַלֵּם מִכָּךְ שֶׁהָיוּ רְגָעִים בָּהֶם נְמִיכוּת קוֹמָתוֹ הֵסֵבָּה לוֹ סֵבֶל רַב. לֹא הָיָה זֶה קַל לָשֵׂאת בִּשְׁתִיקָה אֶת הָעֶלְבּוֹנוֹת, וְלֹא הָיָה זֶה קַל לִרְאוֹת כֵּיצַד הָאַחִים הַקְּטַנִּים מִמֶּנּוּ – עוֹלִים עָלָיו בְּגָבְהָם.

בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים, לֹא חָסְכוּ הוֹרָיו שֶׁל יִשְׂרָאֵל כָּל מַאֲמָץ, בְּנִסָּיוֹן לִמְצֹא דֶּרֶךְ בָּהּ נִתָּן לְסַיֵּעַ לוֹ וּלְהָאִיץ אֶת צְמִיחָתוֹ לַגֹּבַהּ... הֵם פָּנוּ לְרוֹפְאִים רַבִּים, בֵּרְרוּ עַל טִפּוּלִים חַדְשָׁנִיִּים, וְעָקְבוּ אַחֲרֵי תְּרוּפוֹת שׁוֹנוֹת שֶׁצָּצוּ מִפַּעַם לְפַעַם. כָּךְ, הֵם הִתְוַדְּעוּ בְּיוֹם מִן הַיָּמִים לִתְרוּפָה חַדְשָׁנִית, הוֹרְמוֹן גְּדִילָה, אֲשֶׁר קִבֵּל אֶת הָאִשּׁוּרִים הַדְּרוּשִׁים, וּלְטַעֲנַת מְפַתְּחָיו – הָיָה בּוֹ כְּדֵי לְהָאִיץ גְּדִילָה וּלְשַׁפֵּר אֶת גָּבְהָם שֶׁל יְלָדִים נְמוּכִים.

עַל פָּנָיו הָיָה נִרְאֶה לַהוֹרִים שֶׁמְּדֻבָּר בַּפִּתְרוֹן הַמֻּשְׁלָם עֲבוּר יִשְׂרָאֵל שֶׁלָּהֶם. אוּלָם עַד מְהֵרָה הֵם הִתְוַדְּעוּ לְפֻלְמוּס סוֹעֵר שֶׁנִּטַּשׁ סְבִיב הַתְּרוּפָה הַחַדְשָׁנִית: מִתְנַגְּדֶיהָ טָעֲנוּ בְּלַהַט כִּי הִיא אָמְנָם עוֹשָׂה אֶת עֲבוֹדָתָהּ הֵיטֵב, אוּלָם עֲשׂוּיוֹת לִהְיוֹת לָהּ הַשְׁלָכוֹת בִּדְמוּת תּוֹפְעוֹת לְוַאי עֲתִידִיּוֹת קָשׁוֹת – שֶׁאִישׁ אֵינוֹ יָכוֹל לִצְפּוֹת אוֹתָן מֵרֹאשׁ...

הַהוֹרִים לֹא יָדְעוּ אֶת נַפְשָׁם. מֵחַד, מְדֻבָּר בְּהִזְדַּמְּנוּת לְשַׁפֵּר פְּלָאִים אֶת אֵיכוּת חַיָּיו שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁלָּהֶם, וְלַחֲסֹךְ מִמֶּנּוּ סֵבֶל כֹּה רַב, כַּאֲשֶׁר בָּרוּר שֶׁאֶת הַטִּפּוּל עָלָיו לְקַבֵּל כָּעֵת, מִשּׁוּם שֶׁבְּשָׁלָב מְאֻחָר יוֹתֵר – כְּבָר לֹא יְהֵא בּוֹ כְּדֵי לְהוֹעִיל! אוּלָם מֵאִידָךְ, כֵּיצַד יוּכְלוּ לָקַחַת עַל עַצְמָם אֶת הָאַחְרָיוּת, וּלְקַבֵּל הַחְלָטָה שֶׁאֵין לְשַׁעֵר אֶת הַשְׁלָכוֹתֶיהָ עַל עֲתִידוֹ שֶׁל בְּנָם?

בְּנִסָּיוֹן לְהַכְרִיעַ בַּשְּׁאֵלָה כִּבְדַת הַמִּשְׁקָל, פָּנוּ הַהוֹרִים אֶל רוֹפְאָה, לֹא יְהוּדִיָּה, אֲשֶׁר נֶחְשְׁבָה מֵהַטּוֹבוֹת בָּעוֹלָם בִּתְחוּמָהּ. לְאַחַר שֶׁעִיְּנָה בַּהִיסְטוֹרְיָה הָרְפוּאִית שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְהוֹסִיפָה מִסְפַּר בְּדִיקוֹת שֶׁנֶּעֶרְכוּ בְּהֶקְדֵּם – הִזְמִינָה הָרוֹפְאָה אֶת הַהוֹרִים לִפְגִישָׁה, בָּהּ עָלְתָה לְדִיּוּן בֵּין הַשְּׁאָר הַשְּׁאֵלָה אוֹדוֹת הַשִּׁמּוּשׁ בַּתְּרוּפָה הַמְּדֻבֶּרֶת.

"פְּרוֹפֵסוֹר, אֲבַקֵּשׁ כִּי תָּשִׁיבִי עַל שְׁאֵלָתִי, לֹא כְּרוֹפְאָה – אֶלָּא כְּאֵם. הַאִם אַתְּ הָיִית נוֹתֶנֶת אֶת הַתְּרוּפָה הַזּוֹ לִבְנֵךְ, אִלּוּ מַצָּבוֹ הָיָה כְּמַצָּבוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁלָּנוּ?" שָׁאַל הָאָב בְּכֵנוּת, וְאִלּוּ הָרוֹפְאָה, מִצִּדָּהּ, שָׁקְעָה בְּהִרְהוּרִים לְמֶשֶׁךְ מִסְפַּר רְגָעִים, וּלְאַחַר מִכֵּן הֵשִׁיבָה בְּהִתְרַגְּשׁוּת וְאָמְרָה לַהוֹרִים:

"אֹמַר לָכֶם אֶת הָאֱמֶת... לֹא נִתָּן לְהַשְׁווֹת בֵּין הַדֶּרֶךְ בָּהּ הָיִיתִי אֲנִי פּוֹעֶלֶת וּבֵין הַדֶּרֶךְ בָּהּ הָיִיתִי מַמְלִיצָה לָכֶם לִפְעֹל, וְזֹאת מִסִּבָּה פְּשׁוּטָה בְּיוֹתֵר...

"אֲנִי, מִתְגּוֹרֶרֶת בְּפַרְבָּר יֻקְרָתִי שֶׁל הָעִיר, וּבַחֶבְרָה בָּהּ אֲנִי מְגַדֶּלֶת אֶת בְּנִי – אֹרַח הַחַיִּים מְבֻסָּס כֻּלּוֹ עַל חִיצוֹנִיּוּת... אִלּוּ בְּנִי הָיָה נִמְצָא בְּמַצָּבוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁלָּכֶם, בְּלִי סָפֵק הָיִיתִי נוֹתֶנֶת לוֹ אֶת הַתְּרוּפָה הַנִּסְיוֹנִית, שֶׁכֵּן מָה עֵרֶךְ לְחַיָּיו אִם מַרְאֵהוּ הַחִיצוֹנִי יִהְיֶה חָרִיג וּמְגֻחָךְ?

"אוּלָם אַתֶּם, הֲלֹא מִשְׁתַּיְּכִים לָעָם הַיְּהוּדִי! אַתֶּם אֲנָשִׁים עֶרְכִּיִּים, הַמַּצִּיבִים בְּרֹאשׁ סֻלַּם הָעֲדִיפֻיּוֹת אֶת הַחָכְמָה, אֶת הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת וְאֶת הַתְּבוּנָה! אִם תִּשְׁאַל אוֹתִי – הֲרֵי שֶׁזּוֹ עֲצָתִי: בִּנְךָ יֶלֶד מֻצְלָח, נָבוֹן וְחָרִיף, וְהוּא גַּם מִתְמוֹדֵד הֵיטֵב עִם מַצָּבוֹ. בִּנְסִבּוֹת אֵלּוּ, אֲנִי, בִּמְקוֹמְךָ, לֹא הָיִיתִי נוֹתֶנֶת לוֹ אֶת הַתְּרוּפָה!" סִיְּמָה הָרוֹפְאָה הַגּוֹיָה.

וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ:

אֵצֶל הַגּוֹיִים - עִקַּר הַדָּגֵשׁ נִתָּן עַל הַחִיצוֹנִיּוּת וְהַחָמְרִיּוּת, בְּעוֹד אֵצֶל הַיְּהוּדִים – הַדָּגֵשׁ הִנּוֹ דַּוְקָא עַל הַפְּנִימִיּוּת וְהָרוּחָנִיּוּת, כַּאֲשֶׁר הַחִיצוֹנִיּוּת וְהַחָמְרִיּוּת נִמְצָאוֹת בְּמָקוֹם נָמוּךְ הַרְבֵּה יוֹתֵר בְּסֻלַּם הָעֲדִיפֻיּוֹת...

מִשּׁוּם כָּךְ, בִּרְכָתוֹ שֶׁל עֵשָׂו הָרָשָׁע הָיְתָה בָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה: "מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ" – כְּלוֹמַר: בְּרָכָה אַרְצִית, וְרַק לְאַחַר מִכֵּן הוּא זָכָה בִּבְרָכָה נוֹסֶפֶת, טְפֵלָה לָהּ: "מִטַּל הַשָּׁמַיִם" – כְּלוֹמַר: בְּרָכָה עַל הָרוּחָנִיּוּת... אֵצֶל יַעֲקֹב לְעֻמַּת זֹאת, הַתְּמוּנָה הֲפוּכָה לַחֲלוּטִין: בָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה הוּא הִתְבָּרֵךְ בְּבִרְכַּת "וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹקִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם", כְּלוֹמַר: בְּרָכָה עַל הָעִנְיָנִים הַשְּׁמֵימִיִּים וְהָרוּחָנִיִּים, וְרַק לְאַחַר מִכֵּן – נוֹסְפָה לוֹ בְּרָכָה עַל הָאַרְצִיּוּת: "וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ"... (לְלַמֶּדְךָ)

	וארא תשפ"א
	יְהוּדִי פָּשׁוּט אוֹ פָּשׁוּט יְהוּדִי
	"וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹקִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ" (כז-כח) אִם נַשְׁוֶה בֵּין בִּרְכוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב וּבִרְכוֹתָיו שֶׁל עֵשָׂו, נִמְצָא כִּי לְמַעֲשֶׂה, אֵין בֵּינֵיהֶן כָּל הֶבְדֵּל. יַעֲקֹב הִתְבָּרֵךְ: "וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹקִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ", וְאִלּוּ עֵשָׂו הִתְבָּרֵךְ בְּאוֹתָהּ בְּרָכָה עַצְמָהּ – רַק בְּסֵדֶר הָפוּךְ: "מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם מֵעָל"! מֵעַתָּה, יֵשׁ לְהִתְפַּלֵּא: בַּמֶּה עֲדִיפָה הָיְתָה בִּרְכָתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב עַל פְּנֵי בִּרְכָתוֹ שֶׁל עֵשָׁיו? אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה: בָּעִיר פִּיטְסְבּוּרְג, נוֹלַד לְזוּג הוֹרִים יְהוּדִים תִּינוֹק, בְּלֵדָה מֻקְדֶּמֶת. מִשְׁקָלוֹ בְּעֵת הַלֵּדָה הָיָה מְעַט יוֹתֵר מִקִּילוֹגְרָם אֶחָד, וְהָרוֹפְאִים לֹא הֶעֱנִיקוּ לוֹ סִכּוּי רַב לְהִשָּׂרְדוּת. הוֹרָיו שֶׁל הַיֶּלֶד יָשְׁבוּ לְצַד עֲרִיסָתוֹ הַקְּטַנָּה יָמִים וְלֵילוֹת, צָפוּ בַּפַּג הַקָּטָן שֶׁגּוּפוֹ הַזָּעִיר מְחֻבָּר הָיָה לְאֵינְסְפוֹר צִנּוֹרוֹת וּמַכְשִׁירִים, וְצִפּוּ לְנֵס שֶׁיִּתְרַחֵשׁ. וְאָכֵן, כְּנֶגֶד כָּל הַסִּכּוּיִים, הַפַּג הַקָּטָן הִתְגַּבֵּר עַל כָּל הַמִּכְשׁוֹלִים, וְשָׂרַד. בִּהְיוֹתוֹ בֶּן אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים, הִשְׁתַּחְרֵר הַתִּינוֹק מִמַּחְלֶקֶת טִפּוּל נִמְרָץ. אוּלָם רַק בִּהְיוֹתוֹ בֶּן חֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים – הִתִּירוּ הָרוֹפְאִים לַעֲרֹךְ לוֹ אֶת בְּרִית הַמִּילָה. מִכָּאן וָאֵילָךְ, עוֹד צְפוּיוֹת הָיוּ לַיֶּלֶד הִתְמוֹדְדוּיוֹת לֹא פְּשׁוּטוֹת, אוּלָם מִלְּבַדָּן, הִבְהִירוּ הָרוֹפְאִים, הוּא עָתִיד לִהְיוֹת נָמוּךְ. נָמוּךְ מְאֹד. כַּמָּה נָמוּךְ? אִישׁ לֹא יָדַע לִצְפּוֹת זֹאת מֵרֹאשׁ. וְאָכֵן, זֶה בְּדִיּוּק מַה שֶּׁקָּרָה. הַיֶּלֶד, אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל – 'יִשְׂרָאֵל', הָיָה תָּמִיד נָמוּךְ מִשְּׁאַר חֲבֵרָיו, מַה שֶּׁגָּרַר לֹא פַּעַם חִצֵּי לַעַג שֶׁהֻפְנוּ לְעֶבְרוֹ מִצַּד חֲבֵרָיו, שֶׁלֹּא נֵחַנּוּ תָּמִיד בָּרְגִישׁוּת הָרְאוּיָה. הַהוֹרִים, מִצִּדָּם, הִשְׁתַּדְּלוּ לְחַזֵּק אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁלָּהֶם וּלְעוֹדֵד אוֹתוֹ, תּוֹךְ שֶׁהֵם מַזְכִּירִים לוֹ כִּי רַבִּים מִגְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל הָיוּ נְמוּכֵי קוֹמָה, וְהַדָּבָר לֹא הִפְרִיעַ לְאַף אֶחָד מֵהֶם לִכְבֹּשׁ אֶת הַפְּסָגוֹת הַגְּבוֹהוֹת בְּיוֹתֵר, הַפְּסָגוֹת הָרוּחָנִיּוֹת, כַּמּוּבָן. לְסִכּוּמוֹ שֶׁל דָּבָר, נִתָּן לוֹמַר שֶׁיִּשְׂרָאֵל גָּדַל כְּיֶלֶד בָּרִיא בְּנַפְשׁוֹ, וְהַתְּמִיכָה שֶׁקִּבֵּל מֵהוֹרָיו – יִצְּבָה וְחִזְּקָה אֶת אִישִׁיּוּתוֹ, אַף שֶׁאֵין לְהִתְעַלֵּם מִכָּךְ שֶׁהָיוּ רְגָעִים בָּהֶם נְמִיכוּת קוֹמָתוֹ הֵסֵבָּה לוֹ סֵבֶל רַב. לֹא הָיָה זֶה קַל לָשֵׂאת בִּשְׁתִיקָה אֶת הָעֶלְבּוֹנוֹת, וְלֹא הָיָה זֶה קַל לִרְאוֹת כֵּיצַד הָאַחִים הַקְּטַנִּים מִמֶּנּוּ – עוֹלִים עָלָיו בְּגָבְהָם. בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים, לֹא חָסְכוּ הוֹרָיו שֶׁל יִשְׂרָאֵל כָּל מַאֲמָץ, בְּנִסָּיוֹן לִמְצֹא דֶּרֶךְ בָּהּ נִתָּן לְסַיֵּעַ לוֹ וּלְהָאִיץ אֶת צְמִיחָתוֹ לַגֹּבַהּ... הֵם פָּנוּ לְרוֹפְאִים רַבִּים, בֵּרְרוּ עַל טִפּוּלִים חַדְשָׁנִיִּים, וְעָקְבוּ אַחֲרֵי תְּרוּפוֹת שׁוֹנוֹת שֶׁצָּצוּ מִפַּעַם לְפַעַם. כָּךְ, הֵם הִתְוַדְּעוּ בְּיוֹם מִן הַיָּמִים לִתְרוּפָה חַדְשָׁנִית, הוֹרְמוֹן גְּדִילָה, אֲשֶׁר קִבֵּל אֶת הָאִשּׁוּרִים הַדְּרוּשִׁים, וּלְטַעֲנַת מְפַתְּחָיו – הָיָה בּוֹ כְּדֵי לְהָאִיץ גְּדִילָה וּלְשַׁפֵּר אֶת גָּבְהָם שֶׁל יְלָדִים נְמוּכִים. עַל פָּנָיו הָיָה נִרְאֶה לַהוֹרִים שֶׁמְּדֻבָּר בַּפִּתְרוֹן הַמֻּשְׁלָם עֲבוּר יִשְׂרָאֵל שֶׁלָּהֶם. אוּלָם עַד מְהֵרָה הֵם הִתְוַדְּעוּ לְפֻלְמוּס סוֹעֵר שֶׁנִּטַּשׁ סְבִיב הַתְּרוּפָה הַחַדְשָׁנִית: מִתְנַגְּדֶיהָ טָעֲנוּ בְּלַהַט כִּי הִיא אָמְנָם עוֹשָׂה אֶת עֲבוֹדָתָהּ הֵיטֵב, אוּלָם עֲשׂוּיוֹת לִהְיוֹת לָהּ הַשְׁלָכוֹת בִּדְמוּת תּוֹפְעוֹת לְוַאי עֲתִידִיּוֹת קָשׁוֹת – שֶׁאִישׁ אֵינוֹ יָכוֹל לִצְפּוֹת אוֹתָן מֵרֹאשׁ... הַהוֹרִים לֹא יָדְעוּ אֶת נַפְשָׁם. מֵחַד, מְדֻבָּר בְּהִזְדַּמְּנוּת לְשַׁפֵּר פְּלָאִים אֶת אֵיכוּת חַיָּיו שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁלָּהֶם, וְלַחֲסֹךְ מִמֶּנּוּ סֵבֶל כֹּה רַב, כַּאֲשֶׁר בָּרוּר שֶׁאֶת הַטִּפּוּל עָלָיו לְקַבֵּל כָּעֵת, מִשּׁוּם שֶׁבְּשָׁלָב מְאֻחָר יוֹתֵר – כְּבָר לֹא יְהֵא בּוֹ כְּדֵי לְהוֹעִיל! אוּלָם מֵאִידָךְ, כֵּיצַד יוּכְלוּ לָקַחַת עַל עַצְמָם אֶת הָאַחְרָיוּת, וּלְקַבֵּל הַחְלָטָה שֶׁאֵין לְשַׁעֵר אֶת הַשְׁלָכוֹתֶיהָ עַל עֲתִידוֹ שֶׁל בְּנָם? בְּנִסָּיוֹן לְהַכְרִיעַ בַּשְּׁאֵלָה כִּבְדַת הַמִּשְׁקָל, פָּנוּ הַהוֹרִים אֶל רוֹפְאָה, לֹא יְהוּדִיָּה, אֲשֶׁר נֶחְשְׁבָה מֵהַטּוֹבוֹת בָּעוֹלָם בִּתְחוּמָהּ. לְאַחַר שֶׁעִיְּנָה בַּהִיסְטוֹרְיָה הָרְפוּאִית שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְהוֹסִיפָה מִסְפַּר בְּדִיקוֹת שֶׁנֶּעֶרְכוּ בְּהֶקְדֵּם – הִזְמִינָה הָרוֹפְאָה אֶת הַהוֹרִים לִפְגִישָׁה, בָּהּ עָלְתָה לְדִיּוּן בֵּין הַשְּׁאָר הַשְּׁאֵלָה אוֹדוֹת הַשִּׁמּוּשׁ בַּתְּרוּפָה הַמְּדֻבֶּרֶת. "פְּרוֹפֵסוֹר, אֲבַקֵּשׁ כִּי תָּשִׁיבִי עַל שְׁאֵלָתִי, לֹא כְּרוֹפְאָה – אֶלָּא כְּאֵם. הַאִם אַתְּ הָיִית נוֹתֶנֶת אֶת הַתְּרוּפָה הַזּוֹ לִבְנֵךְ, אִלּוּ מַצָּבוֹ הָיָה כְּמַצָּבוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁלָּנוּ?" שָׁאַל הָאָב בְּכֵנוּת, וְאִלּוּ הָרוֹפְאָה, מִצִּדָּהּ, שָׁקְעָה בְּהִרְהוּרִים לְמֶשֶׁךְ מִסְפַּר רְגָעִים, וּלְאַחַר מִכֵּן הֵשִׁיבָה בְּהִתְרַגְּשׁוּת וְאָמְרָה לַהוֹרִים: "אֹמַר לָכֶם אֶת הָאֱמֶת... לֹא נִתָּן לְהַשְׁווֹת בֵּין הַדֶּרֶךְ בָּהּ הָיִיתִי אֲנִי פּוֹעֶלֶת וּבֵין הַדֶּרֶךְ בָּהּ הָיִיתִי מַמְלִיצָה לָכֶם לִפְעֹל, וְזֹאת מִסִּבָּה פְּשׁוּטָה בְּיוֹתֵר... "אֲנִי, מִתְגּוֹרֶרֶת בְּפַרְבָּר יֻקְרָתִי שֶׁל הָעִיר, וּבַחֶבְרָה בָּהּ אֲנִי מְגַדֶּלֶת אֶת בְּנִי – אֹרַח הַחַיִּים מְבֻסָּס כֻּלּוֹ עַל חִיצוֹנִיּוּת... אִלּוּ בְּנִי הָיָה נִמְצָא בְּמַצָּבוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁלָּכֶם, בְּלִי סָפֵק הָיִיתִי נוֹתֶנֶת לוֹ אֶת הַתְּרוּפָה הַנִּסְיוֹנִית, שֶׁכֵּן מָה עֵרֶךְ לְחַיָּיו אִם מַרְאֵהוּ הַחִיצוֹנִי יִהְיֶה חָרִיג וּמְגֻחָךְ? "אוּלָם אַתֶּם, הֲלֹא מִשְׁתַּיְּכִים לָעָם הַיְּהוּדִי! אַתֶּם אֲנָשִׁים עֶרְכִּיִּים, הַמַּצִּיבִים בְּרֹאשׁ סֻלַּם הָעֲדִיפֻיּוֹת אֶת הַחָכְמָה, אֶת הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת וְאֶת הַתְּבוּנָה! אִם תִּשְׁאַל אוֹתִי – הֲרֵי שֶׁזּוֹ עֲצָתִי: בִּנְךָ יֶלֶד מֻצְלָח, נָבוֹן וְחָרִיף, וְהוּא גַּם מִתְמוֹדֵד הֵיטֵב עִם מַצָּבוֹ. בִּנְסִבּוֹת אֵלּוּ, אֲנִי, בִּמְקוֹמְךָ, לֹא הָיִיתִי נוֹתֶנֶת לוֹ אֶת הַתְּרוּפָה!" סִיְּמָה הָרוֹפְאָה הַגּוֹיָה. וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ: אֵצֶל הַגּוֹיִים - עִקַּר הַדָּגֵשׁ נִתָּן עַל הַחִיצוֹנִיּוּת וְהַחָמְרִיּוּת, בְּעוֹד אֵצֶל הַיְּהוּדִים – הַדָּגֵשׁ הִנּוֹ דַּוְקָא עַל הַפְּנִימִיּוּת וְהָרוּחָנִיּוּת, כַּאֲשֶׁר הַחִיצוֹנִיּוּת וְהַחָמְרִיּוּת נִמְצָאוֹת בְּמָקוֹם נָמוּךְ הַרְבֵּה יוֹתֵר בְּסֻלַּם הָעֲדִיפֻיּוֹת... מִשּׁוּם כָּךְ, בִּרְכָתוֹ שֶׁל עֵשָׂו הָרָשָׁע הָיְתָה בָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה: "מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ" – כְּלוֹמַר: בְּרָכָה אַרְצִית, וְרַק לְאַחַר מִכֵּן הוּא זָכָה בִּבְרָכָה נוֹסֶפֶת, טְפֵלָה לָהּ: "מִטַּל הַשָּׁמַיִם" – כְּלוֹמַר: בְּרָכָה עַל הָרוּחָנִיּוּת... אֵצֶל יַעֲקֹב לְעֻמַּת זֹאת, הַתְּמוּנָה הֲפוּכָה לַחֲלוּטִין: בָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה הוּא הִתְבָּרֵךְ בְּבִרְכַּת "וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹקִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם", כְּלוֹמַר: בְּרָכָה עַל הָעִנְיָנִים הַשְּׁמֵימִיִּים וְהָרוּחָנִיִּים, וְרַק לְאַחַר מִכֵּן – נוֹסְפָה לוֹ בְּרָכָה עַל הָאַרְצִיּוּת: "וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ"... (לְלַמֶּדְךָ)