Otzarot-Article

"וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיִּשְׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב" (יב-לה) כְּשֶׁהִגִּיעַ זְמַנָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל לָצֵאת מִמִּצְרַיִם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: "דַּבֶּר נָא בְּאָזְנֵי הָעָם וְיִשְׁאֲלוּ... כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת". וְאָמְרוּ בַּגְּמָרָא (בְּרָכוֹת ט.): אֵין 'נָא' אֶלָּא לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה, שֶׁמִּכֵּיוָן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִבְטִיחַ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ "אַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל", בִּקֵּשׁ מֵהָעָם שֶׁיִּשְׁאֲלוּ מֵהַמִּצְרִים - אֲבָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֹא הָיְתָה דַּעְתָּם נְתוּנָה לְכֶסֶף וּלְזָהָב. כָּל מַעְיְנֵיהֶם הָיוּ בַּגְּאֻלָּה הַמֻּפְלָאָה וּבַהֲלִיכָה לִקְרַאת קַבָּלַת הַתּוֹרָה. וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיִּשְׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב". הֵם פָּנוּ לְבַקֵּשׁ אֶת "בִּזַּת מִצְרַיִם" מֵחֲמַת הַצִּוּוּי גְּרֵידָא, כִּי כָּךְ צִוָּם מֹשֶׁה, וְתוּ לֹא.

וְכָתַב רַבֵּנוּ הָ"אוֹר הַחַיִּים" הַקָּדוֹשׁ זצ"ל: "הִנֵּה הַמַּשְׂכִּיל עַל דָּבָר יִרְאֶה כִּי פֹּעַל אָדָם יְשֻׁלַּם לוֹ, כִּי לְצַד שֶׁיִּשְׂרָאֵל חִבְּבוּ דְּבַר הַיְּצִיאָה וְלֹא חָשְׁשׁוּ לַהֲנָאַת הַמָּמוֹן - הוּא הַדָּבָר וְהִיא הַסִּבָּה שֶׁהִפְלִיאוּ לְהַרְוִיחַ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חָזָ"'ל (בְּכוֹרוֹת ה:) שֶׁהַמַּמְעִיט הָיוּ לוֹ תִּשְׁעִים חֲמוֹרִים טְעוּנֵי רְכוּשׁ רַב וְעָצוּם, וּזְכוּתָם עָמְדָה לָהֶם".

וּמִכָּאן נִלְמַד לְכָל חַיֵּי הָאָדָם: מִי שֶׁהַגְּאֻלָּה הָרוּחָנִית, חַיֵּי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת בְּרֹאשׁ מַעְיָנָיו, וְעוֹסֵק לְפַרְנָסָתוֹ רַק מִכֹּחַ צִוּוּי הַהִשְׁתַּדְּלוּת גְּרֵידָא, יַשְׁפִּיעַ עָלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁפַע בְּרָכָה וְהַצְלָחָה מְלֹא חָפְנַיִם!

כָּךְ סִפֵּר יְהוּדִי נַהַג מוֹנִית שֶׁהִתְחִיל לִשְׁמֹר תּוֹרָה וּמִצְווֹת: עוֹד לֹא הִגִּיעַ הַיּוֹם שֶׁאָשִׂים כִּפָּה עַל הָרֹאשׁ. זֶה יִקְרֶה יוֹם אֶחָד, אֲבָל בֵּינְתַיִם יֵשׁ לִי קֹשִׁי בָּזֶה. אֲנָשִׁים דָּתִיִּים שֶׁעוֹלִים לַמּוֹנִית שֶׁלִּי, חוֹשְׁבִים שֶׁאֲנִי עַם הָאָרֶץ גָּמוּר, עוֹד אֶחָד מִסְכֵּן, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ, הוֹלֵךְ וְתוֹעֶה בְּמִשְׁעוֹלֵי הַחַיִּים, מִבְּלִי לָדַעַת מַה טּוֹב וּמָה רַע.

אָכֵן, גַּם אֲנִי תִּינוֹק שֶׁנִּשְׁבָּה, אֲבָל כְּבָר נִמְצָא בַּדֶּרֶךְ לְשִׁחְרוּר. יוֹדֵעַ אֶת הָאֱמֶת, מַכִּיר אוֹתָהּ, נוֹהֵג בָּהּ, שׁוֹמֵר מִצְווֹת וְלוֹמֵד תּוֹרָה, הוֹדוּ לַהַשֵּׁם! בְּכָל בֹּקֶר יֵשׁ לִי סֵדֶר קָבוּעַ: הוֹלֵךְ לַכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי, מִתְפַּלֵּל שַׁחֲרִית, לוֹמֵד דַּף גְּמָרָא, וְאַחַר כָּךְ יוֹצֵא לָעֲבוֹדָה. נִכְנָס לַמּוֹנִית וְצָד אֲנָשִׁים. אֵין זוֹ עֲבוֹדָה קַלָּה לִהְיוֹת נַהַג מוֹנִית, אַתָּה יוֹצֵא לָרְחוֹב וּמִסְתַּכֵּל לַצְּדָדִים. מִי צָרִיךְ אוֹתְךָ? מִי רוֹצֶה שֶׁיִּקְּחוּ אוֹתוֹ? אַתָּה מְמַהֵר אֶל זֶה שֶׁמְּנַפְנֵף בְּאֶצְבַּע, לִפְנֵי שֶׁמִּישֶׁהוּ אַחֵר יִתְפֹּס לְךָ. מְצָרֵף נְסִיעָה לִנְסִיעָה, פְּרוּטָה לִפְרוּטָה, כָּאן שְׁלוֹשִׁים שְׁקָלִים, פֹּה עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ, פֹּה אַרְבָּעִים, פִּסּוֹת שֶׁל דְּרָכִים.

הַחֲלוֹם שֶׁל נַהַג מוֹנִית זֶה לְקַבֵּל נְסִיעָה אֲרֻכָּה שֶׁשְּׂכָרָהּ בְּצִדָּהּ. אַשְׁרֵי תְּמִימֵי דֶּרֶךְ, דֶּרֶךְ אַחַת תְּמִימָה, וְאִם אֶפְשָׁר הָלוֹךְ וְגַם חָזוֹר - אֵין טוֹב מִזֶּה.

לִפְנֵי שֶׁהָלַכְתִּי לַכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי, עָצַרְתִּי בַּתַּחֲנָה, וְהַמְּנַהֵל קוֹרֵא לִי וְאוֹמֵר שֶׁיֵּשׁ עַכְשָׁו לָקוֹחַ שֶׁרוֹצֶה נְסִיעָה לִטְבֶרְיָה. הָרַעְיוֹן קָסַם לִי בְּהֶחְלֵט, כְּמוֹ שֶׁהִסְבַּרְתִּי קֹדֶם.

"לֹא יָכוֹל עַכְשָׁו", עָנִיתִי לוֹ, "עוֹד לֹא הִתְפַּלַּלְתִּי שַׁחֲרִית".

הוּא מִסְתַּכֵּל עָלַי כְּמוֹ שֶׁמִּסְתַּכְּלִים עַל שׁוֹטֶה שֶׁמְּאַבֵּד מַה שֶּׁנּוֹתְנִים לוֹ, וְאוֹמֵר "אֵין בְּעָיָה. אֶתֵּן אֶת הַנְּסִיעָה הַזֹּאת לְנֶהָג אַחֵר".

הוּא מַמְשִׁיךְ אֶל חֲבֵרַי בַּתַּחֲנָה, וַאֲנִי לַכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי. שַׁחֲרִית, דַּף גְּמָרָא. לֹא מְוַתֵּר. זֶה נוֹתֵן לִי חַיּוּת לְכָל הַיּוֹם. הַיֵּצֶר הָרַע מְנַסֶּה לְשַׁכְנֵעַ אוֹתִי לְפָחוֹת לְהִצְטַעֵר עַל הַנְּסִיעָה שֶׁחָמְקָה מִמֶּנִּי, אֲבָל אֲנִי מַכִּיר אֶת עַצְמִי. אִם אַפְסִיד אֶת הַתְּפִלָּה וְהַלִּמּוּד, אֶצְטַעֵר עַל זֶה כָּל כָּךְ, שֶׁלֹּא אוּכַל לֵהָנוֹת מֵהָרֶוַח.

עַכְשָׁו, כְּשֶׁיָּדַעְתִּי שֶׁהַנְּסִיעָה כְּבָר עָבְרָה לְנֶהָג אַחֵר, הִתְפַּלַּלְתִּי בְּנַחַת וְלָמַדְתִּי בְּנַחַת וְיָצָאתִי בִּצְעָדִים מְדוּדִים אֶל עֵבֶר מְכוֹנִיתִי. אֲנִי מִתְיַשֵּׁב עַל מוֹשַׁב הַנֶּהָג, וּמִישֶׁהוּ נִגָּשׁ וְשׁוֹאֵל "אֶפְשָׁר לִנְסֹעַ?"

"בְּבַקָּשָׁה, לְאָן?"

"לְבֵית שְׁאָן".

נְסִיעָה אֲרֻכָּה, בֵּין עִירוֹנִית, שֶׁשְּׂכָרָהּ הַנָּאֶה בְּצִדָּהּ, וְיוֹתֵר מִכָּךְ - הוּא שׁוֹאֵל אִם אוּכַל לְהַסִּיעוֹ גַּם בְּחָזוֹר. הַנְּסִיעָה הַהִיא לִטְבֶרְיָה כָּלְלָה רַק דֶּרֶךְ אַחַת, וְאִלּוּ כָּאן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֶחֱזִיר לִי בְּכִפְלַיִם עַל מַה שֶּׁהָיָה נִרְאֶה לִי כְּהֶפְסֵד.

אֵין שׁוֹמֵעַ לִי וּמַפְסִיד.

מְסַפְּרִים שֶׁהרה"ק רַבִּי בָּרוּךְ מִמֶּעזִיבּוִז' זי"ע הָיָה עָשִׁיר גָּדוֹל, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֶחְלִיט לְנַסּוֹת אוֹתוֹ, וְהִנֵּה הִתְחִיל לָרֶדֶת מִנְּכָסָיו, עַד שֶׁנַּעֲשָׂה עָנִי שֶׁלֹּא הָיְתָה לוֹ אֲפִלּוּ פַּת לֶחֶם בַּבַּיִת. אַף עַל פִּי כֵן הָיָה מִתְחַזֵּק וְרוֹקֵד מִתּוֹךְ שִׂמְחָה, וּמוֹדֶה לַה' עַל כָּל הַטּוֹב שֶׁעוֹשֶׂה עִמּוֹ. שָׁאֲלָה אוֹתוֹ אִשְׁתּוֹ, שֶׁרוֹאָה אוֹתוֹ אֵיךְ שֶׁהוּא שָׂמֵחַ וְרוֹקֵד, וְאוֹמֶרֶת לוֹ: "אֱמֹר נָא רַבִּי בָּרוּךְ, וּלְשִׂמְחָה מַה זּוּ עוֹשָׂה? אֵין לָנוּ אֲפִלּוּ פַּת לֶחֶם בַּבַּיִת, וְעַל מָה אַתָּה שָׂמֵחַ?"

עָנָה וְאָמַר לָהּ: "יֵשׁ מַלְאָךְ שֶׁמְּמֻנֶּה עַל הָעֲנִיּוּת. כְּשֶׁהוּא מַגִּיעַ לְאֵיזֶה בַּיִת וְרוֹאֶה שֶׁמִּתְלוֹנְנִים וּבוֹכִים וּמִצְטַעֲרִים וְכוּ', אָז הוּא אוֹמֵר 'פֹּה אֵשֵׁב כִּי אִוִּתִיהָ, וְאֵשֵׁב פֹּה לָנֶצַח נְצָחִים'. לָמָּה, כִּי מְסַפְּקִים לוֹ מָזוֹן. הַמָּזוֹן שֶׁל הַמַּלְאָךְ הוּא עַצְבוּת, דִּכָּאוֹן, תְּלוּנוֹת וּמְרִירוּת. אֲבָל אִם יִרְאֶה שֶׁיֵּשׁ בְּבַיִת זֶה שִׂמְחָה, אֲזַי אוֹמֵר: 'אֵין לִי מַה לְּחַפֵּשׂ כָּאן', וְאָז הוּא עוֹזֵב אֶת הַבַּיִת". וּכְמוֹ שֶׁאָמַר לָהּ כֵּן הָיָה, וְתוֹךְ זְמַן קָצָר קִבֵּל עֲשִׁירוּת מֵחָדָשׁ, וְעַל יְדֵי הַשִּׂמְחָה וְהַהוֹדָאָה בָּאָה הַיְשׁוּעָה. (בְּךָ בָּטַחְנוּ)

	ויחי תשפ"א
	מַתָּן בַּסֵּתֶר
	"וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיִּשְׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב" (יב-לה) כְּשֶׁהִגִּיעַ זְמַנָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל לָצֵאת מִמִּצְרַיִם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: "דַּבֶּר נָא בְּאָזְנֵי הָעָם וְיִשְׁאֲלוּ... כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת". וְאָמְרוּ בַּגְּמָרָא (בְּרָכוֹת ט.): אֵין 'נָא' אֶלָּא לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה, שֶׁמִּכֵּיוָן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִבְטִיחַ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ "אַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל", בִּקֵּשׁ מֵהָעָם שֶׁיִּשְׁאֲלוּ מֵהַמִּצְרִים - אֲבָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֹא הָיְתָה דַּעְתָּם נְתוּנָה לְכֶסֶף וּלְזָהָב. כָּל מַעְיְנֵיהֶם הָיוּ בַּגְּאֻלָּה הַמֻּפְלָאָה וּבַהֲלִיכָה לִקְרַאת קַבָּלַת הַתּוֹרָה. וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיִּשְׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב". הֵם פָּנוּ לְבַקֵּשׁ אֶת "בִּזַּת מִצְרַיִם" מֵחֲמַת הַצִּוּוּי גְּרֵידָא, כִּי כָּךְ צִוָּם מֹשֶׁה, וְתוּ לֹא. וְכָתַב רַבֵּנוּ הָ"אוֹר הַחַיִּים" הַקָּדוֹשׁ זצ"ל: "הִנֵּה הַמַּשְׂכִּיל עַל דָּבָר יִרְאֶה כִּי פֹּעַל אָדָם יְשֻׁלַּם לוֹ, כִּי לְצַד שֶׁיִּשְׂרָאֵל חִבְּבוּ דְּבַר הַיְּצִיאָה וְלֹא חָשְׁשׁוּ לַהֲנָאַת הַמָּמוֹן - הוּא הַדָּבָר וְהִיא הַסִּבָּה שֶׁהִפְלִיאוּ לְהַרְוִיחַ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חָזָ"'ל (בְּכוֹרוֹת ה:) שֶׁהַמַּמְעִיט הָיוּ לוֹ תִּשְׁעִים חֲמוֹרִים טְעוּנֵי רְכוּשׁ רַב וְעָצוּם, וּזְכוּתָם עָמְדָה לָהֶם". וּמִכָּאן נִלְמַד לְכָל חַיֵּי הָאָדָם: מִי שֶׁהַגְּאֻלָּה הָרוּחָנִית, חַיֵּי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת בְּרֹאשׁ מַעְיָנָיו, וְעוֹסֵק לְפַרְנָסָתוֹ רַק מִכֹּחַ צִוּוּי הַהִשְׁתַּדְּלוּת גְּרֵידָא, יַשְׁפִּיעַ עָלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁפַע בְּרָכָה וְהַצְלָחָה מְלֹא חָפְנַיִם! כָּךְ סִפֵּר יְהוּדִי נַהַג מוֹנִית שֶׁהִתְחִיל לִשְׁמֹר תּוֹרָה וּמִצְווֹת: עוֹד לֹא הִגִּיעַ הַיּוֹם שֶׁאָשִׂים כִּפָּה עַל הָרֹאשׁ. זֶה יִקְרֶה יוֹם אֶחָד, אֲבָל בֵּינְתַיִם יֵשׁ לִי קֹשִׁי בָּזֶה. אֲנָשִׁים דָּתִיִּים שֶׁעוֹלִים לַמּוֹנִית שֶׁלִּי, חוֹשְׁבִים שֶׁאֲנִי עַם הָאָרֶץ גָּמוּר, עוֹד אֶחָד מִסְכֵּן, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ, הוֹלֵךְ וְתוֹעֶה בְּמִשְׁעוֹלֵי הַחַיִּים, מִבְּלִי לָדַעַת מַה טּוֹב וּמָה רַע. אָכֵן, גַּם אֲנִי תִּינוֹק שֶׁנִּשְׁבָּה, אֲבָל כְּבָר נִמְצָא בַּדֶּרֶךְ לְשִׁחְרוּר. יוֹדֵעַ אֶת הָאֱמֶת, מַכִּיר אוֹתָהּ, נוֹהֵג בָּהּ, שׁוֹמֵר מִצְווֹת וְלוֹמֵד תּוֹרָה, הוֹדוּ לַהַשֵּׁם! בְּכָל בֹּקֶר יֵשׁ לִי סֵדֶר קָבוּעַ: הוֹלֵךְ לַכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי, מִתְפַּלֵּל שַׁחֲרִית, לוֹמֵד דַּף גְּמָרָא, וְאַחַר כָּךְ יוֹצֵא לָעֲבוֹדָה. נִכְנָס לַמּוֹנִית וְצָד אֲנָשִׁים. אֵין זוֹ עֲבוֹדָה קַלָּה לִהְיוֹת נַהַג מוֹנִית, אַתָּה יוֹצֵא לָרְחוֹב וּמִסְתַּכֵּל לַצְּדָדִים. מִי צָרִיךְ אוֹתְךָ? מִי רוֹצֶה שֶׁיִּקְּחוּ אוֹתוֹ? אַתָּה מְמַהֵר אֶל זֶה שֶׁמְּנַפְנֵף בְּאֶצְבַּע, לִפְנֵי שֶׁמִּישֶׁהוּ אַחֵר יִתְפֹּס לְךָ. מְצָרֵף נְסִיעָה לִנְסִיעָה, פְּרוּטָה לִפְרוּטָה, כָּאן שְׁלוֹשִׁים שְׁקָלִים, פֹּה עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ, פֹּה אַרְבָּעִים, פִּסּוֹת שֶׁל דְּרָכִים. הַחֲלוֹם שֶׁל נַהַג מוֹנִית זֶה לְקַבֵּל נְסִיעָה אֲרֻכָּה שֶׁשְּׂכָרָהּ בְּצִדָּהּ. אַשְׁרֵי תְּמִימֵי דֶּרֶךְ, דֶּרֶךְ אַחַת תְּמִימָה, וְאִם אֶפְשָׁר הָלוֹךְ וְגַם חָזוֹר - אֵין טוֹב מִזֶּה. לִפְנֵי שֶׁהָלַכְתִּי לַכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי, עָצַרְתִּי בַּתַּחֲנָה, וְהַמְּנַהֵל קוֹרֵא לִי וְאוֹמֵר שֶׁיֵּשׁ עַכְשָׁו לָקוֹחַ שֶׁרוֹצֶה נְסִיעָה לִטְבֶרְיָה. הָרַעְיוֹן קָסַם לִי בְּהֶחְלֵט, כְּמוֹ שֶׁהִסְבַּרְתִּי קֹדֶם. "לֹא יָכוֹל עַכְשָׁו", עָנִיתִי לוֹ, "עוֹד לֹא הִתְפַּלַּלְתִּי שַׁחֲרִית". הוּא מִסְתַּכֵּל עָלַי כְּמוֹ שֶׁמִּסְתַּכְּלִים עַל שׁוֹטֶה שֶׁמְּאַבֵּד מַה שֶּׁנּוֹתְנִים לוֹ, וְאוֹמֵר "אֵין בְּעָיָה. אֶתֵּן אֶת הַנְּסִיעָה הַזֹּאת לְנֶהָג אַחֵר". הוּא מַמְשִׁיךְ אֶל חֲבֵרַי בַּתַּחֲנָה, וַאֲנִי לַכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי. שַׁחֲרִית, דַּף גְּמָרָא. לֹא מְוַתֵּר. זֶה נוֹתֵן לִי חַיּוּת לְכָל הַיּוֹם. הַיֵּצֶר הָרַע מְנַסֶּה לְשַׁכְנֵעַ אוֹתִי לְפָחוֹת לְהִצְטַעֵר עַל הַנְּסִיעָה שֶׁחָמְקָה מִמֶּנִּי, אֲבָל אֲנִי מַכִּיר אֶת עַצְמִי. אִם אַפְסִיד אֶת הַתְּפִלָּה וְהַלִּמּוּד, אֶצְטַעֵר עַל זֶה כָּל כָּךְ, שֶׁלֹּא אוּכַל לֵהָנוֹת מֵהָרֶוַח. עַכְשָׁו, כְּשֶׁיָּדַעְתִּי שֶׁהַנְּסִיעָה כְּבָר עָבְרָה לְנֶהָג אַחֵר, הִתְפַּלַּלְתִּי בְּנַחַת וְלָמַדְתִּי בְּנַחַת וְיָצָאתִי בִּצְעָדִים מְדוּדִים אֶל עֵבֶר מְכוֹנִיתִי. אֲנִי מִתְיַשֵּׁב עַל מוֹשַׁב הַנֶּהָג, וּמִישֶׁהוּ נִגָּשׁ וְשׁוֹאֵל "אֶפְשָׁר לִנְסֹעַ?" "בְּבַקָּשָׁה, לְאָן?" "לְבֵית שְׁאָן". נְסִיעָה אֲרֻכָּה, בֵּין עִירוֹנִית, שֶׁשְּׂכָרָהּ הַנָּאֶה בְּצִדָּהּ, וְיוֹתֵר מִכָּךְ - הוּא שׁוֹאֵל אִם אוּכַל לְהַסִּיעוֹ גַּם בְּחָזוֹר. הַנְּסִיעָה הַהִיא לִטְבֶרְיָה כָּלְלָה רַק דֶּרֶךְ אַחַת, וְאִלּוּ כָּאן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֶחֱזִיר לִי בְּכִפְלַיִם עַל מַה שֶּׁהָיָה נִרְאֶה לִי כְּהֶפְסֵד. אֵין שׁוֹמֵעַ לִי וּמַפְסִיד. מְסַפְּרִים שֶׁהרה"ק רַבִּי בָּרוּךְ מִמֶּעזִיבּוִז' זי"ע הָיָה עָשִׁיר גָּדוֹל, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֶחְלִיט לְנַסּוֹת אוֹתוֹ, וְהִנֵּה הִתְחִיל לָרֶדֶת מִנְּכָסָיו, עַד שֶׁנַּעֲשָׂה עָנִי שֶׁלֹּא הָיְתָה לוֹ אֲפִלּוּ פַּת לֶחֶם בַּבַּיִת. אַף עַל פִּי כֵן הָיָה מִתְחַזֵּק וְרוֹקֵד מִתּוֹךְ שִׂמְחָה, וּמוֹדֶה לַה' עַל כָּל הַטּוֹב שֶׁעוֹשֶׂה עִמּוֹ. שָׁאֲלָה אוֹתוֹ אִשְׁתּוֹ, שֶׁרוֹאָה אוֹתוֹ אֵיךְ שֶׁהוּא שָׂמֵחַ וְרוֹקֵד, וְאוֹמֶרֶת לוֹ: "אֱמֹר נָא רַבִּי בָּרוּךְ, וּלְשִׂמְחָה מַה זּוּ עוֹשָׂה? אֵין לָנוּ אֲפִלּוּ פַּת לֶחֶם בַּבַּיִת, וְעַל מָה אַתָּה שָׂמֵחַ?" עָנָה וְאָמַר לָהּ: "יֵשׁ מַלְאָךְ שֶׁמְּמֻנֶּה עַל הָעֲנִיּוּת. כְּשֶׁהוּא מַגִּיעַ לְאֵיזֶה בַּיִת וְרוֹאֶה שֶׁמִּתְלוֹנְנִים וּבוֹכִים וּמִצְטַעֲרִים וְכוּ', אָז הוּא אוֹמֵר 'פֹּה אֵשֵׁב כִּי אִוִּתִיהָ, וְאֵשֵׁב פֹּה לָנֶצַח נְצָחִים'. לָמָּה, כִּי מְסַפְּקִים לוֹ מָזוֹן. הַמָּזוֹן שֶׁל הַמַּלְאָךְ הוּא עַצְבוּת, דִּכָּאוֹן, תְּלוּנוֹת וּמְרִירוּת. אֲבָל אִם יִרְאֶה שֶׁיֵּשׁ בְּבַיִת זֶה שִׂמְחָה, אֲזַי אוֹמֵר: 'אֵין לִי מַה לְּחַפֵּשׂ כָּאן', וְאָז הוּא עוֹזֵב אֶת הַבַּיִת". וּכְמוֹ שֶׁאָמַר לָהּ כֵּן הָיָה, וְתוֹךְ זְמַן קָצָר קִבֵּל עֲשִׁירוּת מֵחָדָשׁ, וְעַל יְדֵי הַשִּׂמְחָה וְהַהוֹדָאָה בָּאָה הַיְשׁוּעָה. (בְּךָ בָּטַחְנוּ)