Otzarot-Article

"וְעֹרֹת תְּחָשִׁים וַעֲצֵי שִׁטִּים" (כה-ה) עֲצֵי שִׁטִּים הֵם עֲצֵי הָאֲרָזִים שֶׁבָּהֶם הִשְׁתַּמְּשׁוּ לַמִּשְׁכָּן. שָׁאַל רַשִׁ"י: "וַעֲצֵי שִׁטִּים – וּמֵאַיִן הָיוּ לָהֶם בַּמִּדְבָּר? פֵּרֵשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא, יַעֲקֹב אָבִינוּ צָפָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לִבְנוֹת מִשְׁכָּן בַּמִּדְבָּר, וְהֵבִיא אֲרָזִים לְמִצְרַיִם וּנְטָעָם, וְצִוָּה לְבָנָיו לִטְּלָם עִמָּהֶם כְּשֶׁיֵּצְאוּ מִמִּצְרַיִם". לִכְאוֹרָה יֵשׁ לִשְׁאֹל, מַדּוּעַ כֹּה חָשׁוּב הָיָה לְבָרֵר מֵהֵיכָן הִגִּיעוּ עֲצֵי הָאֲרָזִים לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר? הֲלֹא בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, בָּרוּר כִּי הִשִּׂיגוּ עֲצֵי שִׁטִּים. וּמַה זֶּה מְשַׁנֶּה אִם הֵבִיאוּ אוֹתָם עִמָּם מִמִּצְרַיִם, אוֹ שֶׁקָּנוּ אוֹתָם מִתַּגָּרֵי הָאֻמּוֹת אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיהֶם? אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ:

יְהוּדִי שֶׁפַּרְנָסָתוֹ הָיְתָה בְּדֹחַק וּבְצִמְצוּם, גִּלָּה מוֹדָעָה הַמְבַשֶּׂרֶת עַל תְּחִלַּת שִׁפּוּצוֹ שֶׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת הַמְּקוֹמִי. לְרֶגֶל הַשִּׁפּוּץ נֶעֶרְכָה מַגְבִּית בְּקֶרֶב הַמִּתְפַּלְּלִים הַקְּבוּעִים, אוּלָם הוּא לֹא יָכוֹל הָיָה לְהִשְׁתַּתֵּף בָּהּ, וְצַעַר גָּדוֹל מִלֵּא אֶת לִבּוֹ. לְפֶתַע רַעְיוֹן מְקוֹרִי עָלָה בְּמֹחוֹ: הוּא הֶחְלִיט לִלְמֹד לָעֹמֶק אֶת הִלְכוֹת כְּתִיבַת סְתָ"ם, לְשַׁנֵּן אוֹתָן הֵיטֵב, לְהִבָּחֵן עֲלֵיהֶן, וְאָז – לִכְתֹּב מְזוּזָה מְהֻדֶּרֶת עֲבוּר בֵּית הַכְּנֶסֶת, מְזוּזָה שֶׁתִּקָּבַע בְּפִתְחוֹ שֶׁל הַהֵיכָל!

וּמִמַּחֲשָׁבָה לְמַעֲשֶׂה. מֵאוֹתוֹ הַיּוֹם וְאֵילָךְ הֵחֵל לִפְעֹל לְהַגְשָׁמַת תָּכְנִיתוֹ. הוּא נִצֵּל כָּל שָׁעָה פְּנוּיָה בְּסֵדֶר יוֹמוֹ, כְּדֵי לְשַׁנֵּן אֶת הַהֲלָכוֹת וְלִלְמֹד אוֹתָן עַל בֻּרְיָן. כָּךְ, לְאַחַר מִסְפַּר חֳדָשִׁים, הָפַךְ לְסוֹפֵר סְתָ"ם מְדֻפְלָם, לְעֵלָּא וּלְעֵלָּא...

בַּפְּרוּטוֹת הַסְּפוּרוֹת שֶׁקִּמֵּץ מִפִּתּוֹ מַמָּשׁ, הוּא קָנָה קְלָף מְהֻדָּר, וּלְמָחֳרַת הַיּוֹם – הִשְׁכִּים קוּם קֹדֶם עֲלוֹת הַשַּׁחַר, וְטָבַל בְּמִקְוֶה בְּסִלּוּדִין, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, לְשֵׁם קְדֻשַּׁת כְּתִיבַת מְזוּזָה. שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת שָׁקַד עַל הַמְּלָאכָה בִּרְצִיפוּת, עַד שֶׁסִּיֵּם בְּהִתְרַגְּשׁוּת.

בְּיוֹם הַמָּחֳרָת, הִצִּיג אֶת מַעֲשֵׂה יָדָיו לְהִתְפָּאֵר בִּפְנֵי מַגִּיהַּ מֻסְמָךְ. הַמַּגִּיהַּ מִלֵּא פִּיו בְּתִשְׁבָּחוֹת: "זוֹ מְזוּזָה מְיֻחֶדֶת בְּמִינָהּ, מְהֻדֶּרֶת וּמְשֻׁבַּחַת!" צִיֵּן בְּהִתְפַּעֲלוּת. לְאָשְׁרוֹ לֹא הָיָה גְּבוּל.

בְּהַגִּיעַ הַיּוֹם, כַּאֲשֶׁר הִתְבַּשְּׂרוּ הַכֹּל עַל מַעֲמַד 'חֲנֻכַּת הַבַּיִת' הָעוֹמֵד לְהִתְקַיֵּם בְּקָרוֹב, נָכוֹנָה לוֹ אַכְזָבָה קָשָׁה: כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל הַגַּבַּאי, הִצִּיג בְּפָנָיו אֶת הַמְּזוּזָה שֶׁכָּתַב וּבִקֵּשׁ כִּי תִּקָּבַע בְּפֶתַח בֵּית הַכְּנֶסֶת, הִבְהִיר הַגַּבַּאי כִּי אָכֵן נִכָּר שֶׁזּוֹ מְזוּזָה מְהֻדֶּרֶת, אוּלָם כְּדֵי לִזְכּוֹת וּלְקָבְעָהּ בְּפֶתַח הַהֵיכָל, עָלָיו לְהִשְׁתַּתֵּף בַּעֲלֻיּוֹת הַשִּׁפּוּץ, בְּסַךְ שֶׁל אֶלֶף דּוֹלָר לְפָחוֹת.

"צַר לִי, אַךְ מְדֻבָּר בִּזְכוּת גְּדוֹלָה, לִקְבֹּעַ מְזוּזָה בְּפֶתַח בֵּית הַכְּנֶסֶת, וְאֶת הַזְּכוּת הַזּוֹ אֲנִי נֶאֱלָץ לִמְכֹּר בְּדָמִים! חָסֵר עֲדַיִן סְכוּם מַשְׁמָעוּתִי כְּדֵי לְכַסּוֹת אֶת הָעֲלֻיּוֹת הַכְּבֵדוֹת, וְעָלַי לְגַיֵּס אֶת הַסְּכוּם הַזֶּה!" הִתְנַצֵּל הַגַּבַּאי, אוּלָם לֹא הָיָה מוּכָן לָסֶגֶת מֵעֶמְדָּתוֹ.

הוּא הִרְגִּישׁ כִּי עוֹלָמוֹ חָרַב עָלָיו. הֲיִתָּכֵן? לְאַחַר שֶׁעָמַל וְהִתְיַגֵּעַ כֹּה רַבּוֹת, יֵרֵד כָּל עֲמָלוֹ לְטִמְיוֹן?

הוּא יָצָא מִבֵּיתוֹ שֶׁל הַגַּבַּאי כַּהֲלוּם רַעַם, וּפָגַשׁ בְּדַרְכּוֹ אֶת אֶחָד מִידִידָיו. הַיָּדִיד סִפֵּר לוֹ עַל זוּג אֲשֶׁר הֵקִים זֶה עַתָּה אֶת בֵּיתוֹ, וְאֵין לוֹ כֶּסֶף אֲפִלּוּ בִּשְׁבִיל הַהוֹצָאוֹת הַהֶכְרֵחִיּוֹת. "הֵם שָׂכְרוּ לְעַצְמָם דִּירָה קְטַנָּה, בְּעֶצֶם מַחְסָן, וְאֵין לָהֶם מְאוּמָה!" סִפֵּר הַיָּדִיד. לְפֶתַע הִבְרִיק בְּרֹאשׁוֹ רַעְיוֹן: "לַעֲזֹר בְּמָמוֹן לֹא אוּכַל", הוּא אָמַר לִידִידוֹ, "אַךְ דָּבָר אֶחָד בִּיכָלְתִּי לַעֲשׂוֹת. יֵשׁ לִי מְזוּזָה מְהֻדֶּרֶת וּמְפֹאֶרֶת, אֶשְׂמַח לְהַעֲנִיק אוֹתָהּ לַזּוּג הַצָּעִיר כְּדֵי שֶׁיִּקְבַּע אוֹתָהּ בְּפֶתַח בֵּיתוֹ הֶחָדָשׁ!"

תְּרוּמָתוֹ הִתְקַבְּלָה בִּבְרָכָה וּבְהַכָּרַת טוֹבָה. הוּא אַף הֻזְמַן לְהִשְׁתַּתֵּף בְּמַעֲמַד 'חֲנֻכַּת הַבַּיִת' שֶׁנֶּעֱרַךְ בְּבֵיתָם הֶחָדָשׁ שֶׁל בְּנֵי הַזּוּג. בַּ'חֲנֻכַּת הַבַּיִת' הוּא סִפֵּר אֶת סִפּוּר גִּלְגּוּלָהּ שֶׁל הַמְּזוּזָה אֲשֶׁר נִכְתְּבָה עֲבוּר "מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל", אוּלָם לְבַסּוֹף מָצְאָה אֶת דַּרְכָּהּ אֶל "אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב"...

בַּ'חֲנֻכַּת הַבַּיִת' הִשְׁתַּתֵּף גַּם רַבּוֹ שֶׁל הַיִּשּׁוּב. לְשֵׁמַע הַסִּפּוּר, הוּא קָם מִמְּקוֹמוֹ וְאָמַר: "דַּע לְךָ, יְדִידִי, כִּי בֵּית הַכְּנֶסֶת פָּטוּר מֵעִקַּר הַדִּין מִמְּזוּזָה. אָמְנָם נָהֲגוּ לִקְבֹּעַ בּוֹ מְזוּזָה בְּלֹא בְּרָכָה, אוּלָם אֵין סָפֵק שֶׁדַּרְגַּת הַחִיּוּב פְּחוּתָה בְּיַחַס לְבַיִת הַמְשַׁמֵּשׁ לִמְגוּרִים. וּבְכֵן, אֵין לִי סָפֵק, כִּי מֵאַחַר שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאֵיזוֹ תְּשׁוּקָה, בְּאֵיזוֹ הִתְלַהֲבוּת, בְּאֵיזוֹ מְסִירוּת, בְּאֵיזוֹ טָהֳרַת הַלֵּב נִכְתְּבָה מְזוּזָה זוֹ – עָלָה רָצוֹן מִלְּפָנָיו שֶׁהִיא תַּגִּיעַ אֶל הַמָּקוֹם הַמְכֻבָּד בְּיוֹתֵר, שֶׁבּוֹ הַחִיּוּב שֶׁלָּהּ יִהְיֶה חִיּוּב גָּמוּר וּמֵעִקַּר הַדִּין! לְפִיכָךְ, הוּא יִתְבָּרַךְ סוֹבֵב כִּי הַגַּבַּאי לֹא יִרְצֶה בִּמְזוּזָתְךָ, וְכָךְ הִיא תַּגִּיעַ אֶל הַמָּקוֹם הַמְכֻבָּד הָרָאוּי לָהּ!"

אָנוּ לוֹמְדִים, כִּי כְּכָל שֶׁהָאָדָם נוֹתֵן בְּרָצוֹן כֵּן וַאֲמִתִּי יוֹתֵר, בְּכַוָּנָה עֲמֻקָּה יוֹתֵר וּבִקְדֻשָּׁה רַבָּה יוֹתֵר – כָּךְ תְּרוּמָתוֹ מַגִּיעָה לְמָקוֹם נַעֲלֶה יוֹתֵר!

וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ: נִרְאָה, כִּי כַּוָּנַת הַמִּדְרָשׁ לֹא הָיְתָה לִשְׁאֹל שְׁאֵלָה טֶכְנִית, מֵהֵיכָן הִשִּׂיגוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֲצֵי הַשִּׁטִּים. הַכַּוָּנָה הָיְתָה לִשְׁאֹל שְׁאֵלָה מַהוּתִית הַרְבֵּה יוֹתֵר! כַּיָּדוּעַ, זָכוּ עֲצֵי הַשִּׁטִּים שֶׁמֵּהֶם יֵעָשֶׂה הָאָרוֹן, הַחֵפֶץ הַמְקֻדָּשׁ בְּיוֹתֵר בַּמִּשְׁכָּן, אֲשֶׁר בּוֹ נִתְּנוּ הַלּוּחוֹת וְעָלָיו יָרְדָה הַשְּׁכִינָה לִשְׁכֹּן. לָכֵן שׁוֹאֵל הַמִּדְרָשׁ: אֵיךְ זָכוּ הָעֵצִים הַלָּלוּ, עֲצֵי הַשִּׁטִּים, לְהַגִּיעַ לְמָקוֹם מְקֻדָּשׁ כָּל כָּךְ?

וְעַל כָּךְ בָּאָה הַתְּשׁוּבָה, כִּי מְקוֹרָם שֶׁל עֲצֵי הַשִּׁטִּים הָיָה מִיַּעֲקֹב אָבִינוּ. הוּא נָטַע אוֹתָם כְּבָר בְּעֵת רֶדֶת יִשְׂרָאֵל מִצְרַיְמָה, וְלָבֶטַח עָשָׂה זֹאת בִּקְדֻשָּׁה יְתֵרָה וּבְטָהֳרַת הַלֵּב עֲבוּר מִשְׁכָּן לִשְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים. אִם כֵּן, בְּוַדַּאי רְאוּיָה הָיְתָה נִדְבָתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ לְהַגִּיעַ אֶל הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ בְּיוֹתֵר! (לְלַמֶּדְךָ)

	וישב תשפ"א
	צַעַד אַחֲרֵי צַעַד – בְּהַדְרָגָה
	"וְעֹרֹת תְּחָשִׁים וַעֲצֵי שִׁטִּים" (כה-ה) עֲצֵי שִׁטִּים הֵם עֲצֵי הָאֲרָזִים שֶׁבָּהֶם הִשְׁתַּמְּשׁוּ לַמִּשְׁכָּן. שָׁאַל רַשִׁ"י: "וַעֲצֵי שִׁטִּים – וּמֵאַיִן הָיוּ לָהֶם בַּמִּדְבָּר? פֵּרֵשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא, יַעֲקֹב אָבִינוּ צָפָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לִבְנוֹת מִשְׁכָּן בַּמִּדְבָּר, וְהֵבִיא אֲרָזִים לְמִצְרַיִם וּנְטָעָם, וְצִוָּה לְבָנָיו לִטְּלָם עִמָּהֶם כְּשֶׁיֵּצְאוּ מִמִּצְרַיִם". לִכְאוֹרָה יֵשׁ לִשְׁאֹל, מַדּוּעַ כֹּה חָשׁוּב הָיָה לְבָרֵר מֵהֵיכָן הִגִּיעוּ עֲצֵי הָאֲרָזִים לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר? הֲלֹא בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, בָּרוּר כִּי הִשִּׂיגוּ עֲצֵי שִׁטִּים. וּמַה זֶּה מְשַׁנֶּה אִם הֵבִיאוּ אוֹתָם עִמָּם מִמִּצְרַיִם, אוֹ שֶׁקָּנוּ אוֹתָם מִתַּגָּרֵי הָאֻמּוֹת אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיהֶם? אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ: יְהוּדִי שֶׁפַּרְנָסָתוֹ הָיְתָה בְּדֹחַק וּבְצִמְצוּם, גִּלָּה מוֹדָעָה הַמְבַשֶּׂרֶת עַל תְּחִלַּת שִׁפּוּצוֹ שֶׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת הַמְּקוֹמִי. לְרֶגֶל הַשִּׁפּוּץ נֶעֶרְכָה מַגְבִּית בְּקֶרֶב הַמִּתְפַּלְּלִים הַקְּבוּעִים, אוּלָם הוּא לֹא יָכוֹל הָיָה לְהִשְׁתַּתֵּף בָּהּ, וְצַעַר גָּדוֹל מִלֵּא אֶת לִבּוֹ. לְפֶתַע רַעְיוֹן מְקוֹרִי עָלָה בְּמֹחוֹ: הוּא הֶחְלִיט לִלְמֹד לָעֹמֶק אֶת הִלְכוֹת כְּתִיבַת סְתָ"ם, לְשַׁנֵּן אוֹתָן הֵיטֵב, לְהִבָּחֵן עֲלֵיהֶן, וְאָז – לִכְתֹּב מְזוּזָה מְהֻדֶּרֶת עֲבוּר בֵּית הַכְּנֶסֶת, מְזוּזָה שֶׁתִּקָּבַע בְּפִתְחוֹ שֶׁל הַהֵיכָל! וּמִמַּחֲשָׁבָה לְמַעֲשֶׂה. מֵאוֹתוֹ הַיּוֹם וְאֵילָךְ הֵחֵל לִפְעֹל לְהַגְשָׁמַת תָּכְנִיתוֹ. הוּא נִצֵּל כָּל שָׁעָה פְּנוּיָה בְּסֵדֶר יוֹמוֹ, כְּדֵי לְשַׁנֵּן אֶת הַהֲלָכוֹת וְלִלְמֹד אוֹתָן עַל בֻּרְיָן. כָּךְ, לְאַחַר מִסְפַּר חֳדָשִׁים, הָפַךְ לְסוֹפֵר סְתָ"ם מְדֻפְלָם, לְעֵלָּא וּלְעֵלָּא... בַּפְּרוּטוֹת הַסְּפוּרוֹת שֶׁקִּמֵּץ מִפִּתּוֹ מַמָּשׁ, הוּא קָנָה קְלָף מְהֻדָּר, וּלְמָחֳרַת הַיּוֹם – הִשְׁכִּים קוּם קֹדֶם עֲלוֹת הַשַּׁחַר, וְטָבַל בְּמִקְוֶה בְּסִלּוּדִין, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, לְשֵׁם קְדֻשַּׁת כְּתִיבַת מְזוּזָה. שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת שָׁקַד עַל הַמְּלָאכָה בִּרְצִיפוּת, עַד שֶׁסִּיֵּם בְּהִתְרַגְּשׁוּת. בְּיוֹם הַמָּחֳרָת, הִצִּיג אֶת מַעֲשֵׂה יָדָיו לְהִתְפָּאֵר בִּפְנֵי מַגִּיהַּ מֻסְמָךְ. הַמַּגִּיהַּ מִלֵּא פִּיו בְּתִשְׁבָּחוֹת: "זוֹ מְזוּזָה מְיֻחֶדֶת בְּמִינָהּ, מְהֻדֶּרֶת וּמְשֻׁבַּחַת!" צִיֵּן בְּהִתְפַּעֲלוּת. לְאָשְׁרוֹ לֹא הָיָה גְּבוּל. בְּהַגִּיעַ הַיּוֹם, כַּאֲשֶׁר הִתְבַּשְּׂרוּ הַכֹּל עַל מַעֲמַד 'חֲנֻכַּת הַבַּיִת' הָעוֹמֵד לְהִתְקַיֵּם בְּקָרוֹב, נָכוֹנָה לוֹ אַכְזָבָה קָשָׁה: כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל הַגַּבַּאי, הִצִּיג בְּפָנָיו אֶת הַמְּזוּזָה שֶׁכָּתַב וּבִקֵּשׁ כִּי תִּקָּבַע בְּפֶתַח בֵּית הַכְּנֶסֶת, הִבְהִיר הַגַּבַּאי כִּי אָכֵן נִכָּר שֶׁזּוֹ מְזוּזָה מְהֻדֶּרֶת, אוּלָם כְּדֵי לִזְכּוֹת וּלְקָבְעָהּ בְּפֶתַח הַהֵיכָל, עָלָיו לְהִשְׁתַּתֵּף בַּעֲלֻיּוֹת הַשִּׁפּוּץ, בְּסַךְ שֶׁל אֶלֶף דּוֹלָר לְפָחוֹת. "צַר לִי, אַךְ מְדֻבָּר בִּזְכוּת גְּדוֹלָה, לִקְבֹּעַ מְזוּזָה בְּפֶתַח בֵּית הַכְּנֶסֶת, וְאֶת הַזְּכוּת הַזּוֹ אֲנִי נֶאֱלָץ לִמְכֹּר בְּדָמִים! חָסֵר עֲדַיִן סְכוּם מַשְׁמָעוּתִי כְּדֵי לְכַסּוֹת אֶת הָעֲלֻיּוֹת הַכְּבֵדוֹת, וְעָלַי לְגַיֵּס אֶת הַסְּכוּם הַזֶּה!" הִתְנַצֵּל הַגַּבַּאי, אוּלָם לֹא הָיָה מוּכָן לָסֶגֶת מֵעֶמְדָּתוֹ. הוּא הִרְגִּישׁ כִּי עוֹלָמוֹ חָרַב עָלָיו. הֲיִתָּכֵן? לְאַחַר שֶׁעָמַל וְהִתְיַגֵּעַ כֹּה רַבּוֹת, יֵרֵד כָּל עֲמָלוֹ לְטִמְיוֹן? הוּא יָצָא מִבֵּיתוֹ שֶׁל הַגַּבַּאי כַּהֲלוּם רַעַם, וּפָגַשׁ בְּדַרְכּוֹ אֶת אֶחָד מִידִידָיו. הַיָּדִיד סִפֵּר לוֹ עַל זוּג אֲשֶׁר הֵקִים זֶה עַתָּה אֶת בֵּיתוֹ, וְאֵין לוֹ כֶּסֶף אֲפִלּוּ בִּשְׁבִיל הַהוֹצָאוֹת הַהֶכְרֵחִיּוֹת. "הֵם שָׂכְרוּ לְעַצְמָם דִּירָה קְטַנָּה, בְּעֶצֶם מַחְסָן, וְאֵין לָהֶם מְאוּמָה!" סִפֵּר הַיָּדִיד. לְפֶתַע הִבְרִיק בְּרֹאשׁוֹ רַעְיוֹן: "לַעֲזֹר בְּמָמוֹן לֹא אוּכַל", הוּא אָמַר לִידִידוֹ, "אַךְ דָּבָר אֶחָד בִּיכָלְתִּי לַעֲשׂוֹת. יֵשׁ לִי מְזוּזָה מְהֻדֶּרֶת וּמְפֹאֶרֶת, אֶשְׂמַח לְהַעֲנִיק אוֹתָהּ לַזּוּג הַצָּעִיר כְּדֵי שֶׁיִּקְבַּע אוֹתָהּ בְּפֶתַח בֵּיתוֹ הֶחָדָשׁ!" תְּרוּמָתוֹ הִתְקַבְּלָה בִּבְרָכָה וּבְהַכָּרַת טוֹבָה. הוּא אַף הֻזְמַן לְהִשְׁתַּתֵּף בְּמַעֲמַד 'חֲנֻכַּת הַבַּיִת' שֶׁנֶּעֱרַךְ בְּבֵיתָם הֶחָדָשׁ שֶׁל בְּנֵי הַזּוּג. בַּ'חֲנֻכַּת הַבַּיִת' הוּא סִפֵּר אֶת סִפּוּר גִּלְגּוּלָהּ שֶׁל הַמְּזוּזָה אֲשֶׁר נִכְתְּבָה עֲבוּר "מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל", אוּלָם לְבַסּוֹף מָצְאָה אֶת דַּרְכָּהּ אֶל "אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב"... בַּ'חֲנֻכַּת הַבַּיִת' הִשְׁתַּתֵּף גַּם רַבּוֹ שֶׁל הַיִּשּׁוּב. לְשֵׁמַע הַסִּפּוּר, הוּא קָם מִמְּקוֹמוֹ וְאָמַר: "דַּע לְךָ, יְדִידִי, כִּי בֵּית הַכְּנֶסֶת פָּטוּר מֵעִקַּר הַדִּין מִמְּזוּזָה. אָמְנָם נָהֲגוּ לִקְבֹּעַ בּוֹ מְזוּזָה בְּלֹא בְּרָכָה, אוּלָם אֵין סָפֵק שֶׁדַּרְגַּת הַחִיּוּב פְּחוּתָה בְּיַחַס לְבַיִת הַמְשַׁמֵּשׁ לִמְגוּרִים. וּבְכֵן, אֵין לִי סָפֵק, כִּי מֵאַחַר שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאֵיזוֹ תְּשׁוּקָה, בְּאֵיזוֹ הִתְלַהֲבוּת, בְּאֵיזוֹ מְסִירוּת, בְּאֵיזוֹ טָהֳרַת הַלֵּב נִכְתְּבָה מְזוּזָה זוֹ – עָלָה רָצוֹן מִלְּפָנָיו שֶׁהִיא תַּגִּיעַ אֶל הַמָּקוֹם הַמְכֻבָּד בְּיוֹתֵר, שֶׁבּוֹ הַחִיּוּב שֶׁלָּהּ יִהְיֶה חִיּוּב גָּמוּר וּמֵעִקַּר הַדִּין! לְפִיכָךְ, הוּא יִתְבָּרַךְ סוֹבֵב כִּי הַגַּבַּאי לֹא יִרְצֶה בִּמְזוּזָתְךָ, וְכָךְ הִיא תַּגִּיעַ אֶל הַמָּקוֹם הַמְכֻבָּד הָרָאוּי לָהּ!" אָנוּ לוֹמְדִים, כִּי כְּכָל שֶׁהָאָדָם נוֹתֵן בְּרָצוֹן כֵּן וַאֲמִתִּי יוֹתֵר, בְּכַוָּנָה עֲמֻקָּה יוֹתֵר וּבִקְדֻשָּׁה רַבָּה יוֹתֵר – כָּךְ תְּרוּמָתוֹ מַגִּיעָה לְמָקוֹם נַעֲלֶה יוֹתֵר! וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ: נִרְאָה, כִּי כַּוָּנַת הַמִּדְרָשׁ לֹא הָיְתָה לִשְׁאֹל שְׁאֵלָה טֶכְנִית, מֵהֵיכָן הִשִּׂיגוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֲצֵי הַשִּׁטִּים. הַכַּוָּנָה הָיְתָה לִשְׁאֹל שְׁאֵלָה מַהוּתִית הַרְבֵּה יוֹתֵר! כַּיָּדוּעַ, זָכוּ עֲצֵי הַשִּׁטִּים שֶׁמֵּהֶם יֵעָשֶׂה הָאָרוֹן, הַחֵפֶץ הַמְקֻדָּשׁ בְּיוֹתֵר בַּמִּשְׁכָּן, אֲשֶׁר בּוֹ נִתְּנוּ הַלּוּחוֹת וְעָלָיו יָרְדָה הַשְּׁכִינָה לִשְׁכֹּן. לָכֵן שׁוֹאֵל הַמִּדְרָשׁ: אֵיךְ זָכוּ הָעֵצִים הַלָּלוּ, עֲצֵי הַשִּׁטִּים, לְהַגִּיעַ לְמָקוֹם מְקֻדָּשׁ כָּל כָּךְ? וְעַל כָּךְ בָּאָה הַתְּשׁוּבָה, כִּי מְקוֹרָם שֶׁל עֲצֵי הַשִּׁטִּים הָיָה מִיַּעֲקֹב אָבִינוּ. הוּא נָטַע אוֹתָם כְּבָר בְּעֵת רֶדֶת יִשְׂרָאֵל מִצְרַיְמָה, וְלָבֶטַח עָשָׂה זֹאת בִּקְדֻשָּׁה יְתֵרָה וּבְטָהֳרַת הַלֵּב עֲבוּר מִשְׁכָּן לִשְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים. אִם כֵּן, בְּוַדַּאי רְאוּיָה הָיְתָה נִדְבָתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ לְהַגִּיעַ אֶל הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ בְּיוֹתֵר! (לְלַמֶּדְךָ)