הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים זַיְצִ'יק זצ"ל, רֹאשׁ יְשִׁיבַת בּוּצָ'אץ' שֶׁבְּפוֹלִין, סִפֵּר מַעֲשֶׂה דִּבְדִידֵיהּ הֲוָה עֻבְדָּא. בִּפְרֹץ מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה פָּלְשׁוּ הָרוּסִים לְעִירוֹ, סָגְרוּ אֶת תַּלְמוּד הַתּוֹרָה וְאָסְרוּ עַל קִיּוּם הַיְּשִׁיבָה. הַיְּשִׁיבָה יָרְדָה לַמַּחְתֶּרֶת, וְרַבִּי חַיִּים צֵרֵף אֵלֶיהָ אֶת יַלְדֵי תַּלְמוּד הַתּוֹרָה. נֶעֱרַךְ אַחֲרָיו מָצוֹד, וְהוּא נִתְפַּס וְנִכְלָא וְנִשְׁלַח לְסִיבִּיר, לְמַחֲנֵה כְּפִיָּה.

כָּל מִי שֶׁהִכִּירוֹ, יָדַע: נְמוּךְ קוֹמָה הָיָה, שַׁבְרִירִי וּרְפֵה כֹּחַ. רַק פָּנָיו קָרְנוּ וְעֵינָיו זָהֲרוּ! בְּמַחֲנֵה הָעֲבוֹדָה הָיָה עֲלֵיהֶם לְהַרְכִּיב שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה טַנְקִים לְיוֹם, בַּקֹּר הַמַּצְמִית וּבְאֶצְבָּעוֹת קְפוּאוֹת, כְּשֶׁהֵם נִזּוֹנִים מֵחֲצִי כִּכַּר לֶחֶם לְיוֹם וּמִמַּיִם בִּמְשׂוּרָה שֶׁהוּבְאוּ מִמַּעְיָן מְרֻחָק, כִּי הַמַּיִם בַּסְּבִיבָה הָיוּ דְּלוּחִים וּמֻרְעָלִים.

כְּכָל שֶׁהָעֲבוֹדָה הָיְתָה קָשָׁה תַּחַת שֵׁבֶט הַנּוֹגְשִׂים, הִיא עוֹד הָיְתָה קַלָּה יַחֲסִית לְעֻמַּת נְשִׂיאַת דְּלָיֵי הַמַּיִם מִן הַמַּעְיָן, הַמְּרֻחָק כִּשְׁלֹשָׁה קִילוֹמֶטְרִים בִּשְׁבִילֵי יַעַר בֻּצִּיִּים. לְהַפְתָּעַת כֻּלָּם, הִתְנַדֵּב רַבִּי חַיִּים הַנָּמוּךְ וְהַחַלָּשׁ לִשְׁאֹב אֶת הַמַּיִם וּלְשֵׂאתָם אֶל הַמַּחֲנֶה. מַדּוּעַ עָשָׂה זֹאת? מִשּׁוּם שֶׁמֵּעֶבְרוֹ הָאַחֵר שֶׁל הַיַּעַר הָיָה כְּפָר. עוֹבְדֵי הַכְּפִיָּה הֻזְהֲרוּ בְּאִסּוּר חָמוּר שֶׁלֹּא לִפְקֹד אֶת הַכְּפָר וְשֶׁלֹּא לִיצֹר קֶשֶׁר עִם יוֹשְׁבָיו. שׁוֹאֲבֵי הַמַּיִם הִצְטַוּוּ לָשׁוּב בְּפֶרֶק זְמַן שֶׁלֹּא יוֹתִיר לָהֶם שָׁהוּת לָסוּר לַכְּפָר.

אֲבָל רַבִּי חַיִּים, הַנָּמוּךְ וְהַחַלָּשׁ, רָץ בְּכָל כֹּחוֹ עִם הַדְּלָיִים הָרֵיקִים, הִגִּיעַ בִּמְהִירוּת אֶל הַבְּאֵר וְהִנִּיחַ שָׁם אֶת הַדְּלָיִים. הִמְשִׁיךְ וְרָץ אֶל הַכְּפָר שֶׁבִּקְתּוֹתָיו פְּזוּרוֹת הָיוּ עַל פְּנֵי שֶׁטַח נִרְחָב. רָץ מִבִּקְתָּה לְבִקְתָּה, מַגִּיעַ אֶל הַפֶּתַח - וּמִסְתַּלֵּק בִּמְהִירוּת, בְּאַכְזָבָה, מִשֶּׁלֹּא מָצָא אֶת אֲשֶׁר חִפֵּשׂ. מַמְשִׁיךְ לַבִּקְתָּה הַבָּאָה, וּמְחַפֵּשׂ גַּם שָׁם סִימָן לִמְזוּזָה. מִשֶּׁשִּׁעֵר שֶׁזְּמַנּוֹ תַּם, חָזַר אֶל הַיַּעַר מְאֻכְזָב, מִלֵּא אֶת הַדְּלָיִים וְשָׁב עִמָּם לַמַּחֲנֶה לְסִיבוּב נוֹסָף.

וּפַעַם אַחַת הֵאִירָה לוֹ הַהַצְלָחָה פָּנֶיהָ. בְּבִקְתָּה מְרֻחֶקֶת מָצָא מְזוּזָה. יְהוּדִי גָּר בָּהּ! בְּיָד רוֹעֶדֶת נָקַשׁ עַל הַדֶּלֶת. זוֹ נִפְתְּחָה כְּדֵי סֶדֶק צַר. בַּעֲלַת הַבַּיִת סָקְרָה בְּחַשְׁדָנוּת אֶת הַזָּר: מְזֵה-רָעָב, שְׂעָרוֹ מְגֻדָּל, לְבוּשׁ קְרָעִים. עוֹבֵד כְּפִיָּה נִמְלָט. פָּחֲדָה, אֲבָל הַלֵּב הַיְּהוּדִי גָּבַר עַל הַפַּחַד. הוֹשִׁיטָה לוֹ כִּכַּר לֶחֶם, אוֹצָר שֶׁל מַמָּשׁ.

לְהַפְתָּעָתָהּ, דָּחָה הַלָּה אֶת הַמַּתָּנָה וּפָרַץ בִּבְכִי סוֹעֵר: "יְהוּדִי אֲנִי", יִבֵּב, "אֵינִי רוֹצֶה לֶחֶם, אֲנִי רוֹצֶה סֵפֶר..."

נָבוֹכָה הָאִשָּׁה וְקָרְאָה לְבַעֲלָהּ. שָׁמַע וְאָמַר: "יֵשׁ עִמִּי בַּבַּיִת סֵפֶר יְהוּדִי אֶחָד. הוּא כָּל יַהֲדוּתִי. הוּא אוֹצָרִי. סְגֻלָּה וּשְׁמִירָה. לֹא אוּכַל לְתִתּוֹ לְזָר!"

בִּכְיוֹ שֶׁל הַזָּר הִתְעַצֵּם: "רַחֵם עָלַי", הִתְחַנֵּן, "תֵּן לִי דַּף אֶחָד... אֶת הַדַּף שֶׁל הַשַּׁעַר... אַל תִּדְחֶה אוֹתִי כָּךְ!"

יְהוּדִים רַחְמָנִים הֵם. הָלַךְ בַּעַל הַבַּיִת וְהֵבִיא אֶת כֶּרֶךְ הַסְּגֻלָּה הַיָּקָר. עֵינָיו שֶׁל רַבִּי חַיִּים בָּרְקוּ. "רוֹאֶה אַתָּה", אָמַר לַיְּהוּדִי, "יֵשׁ כָּאן שְׁתֵּי מַסֶּכְתּוֹת בְּכֶרֶךְ אֶחָד, נְדָרִים וְנָזִיר. תֵּן לִי מַסֶּכֶת אַחַת וְתַשְׁאִיר בִּרְשׁוּתְךָ מַסֶּכֶת שְׁלֵמָה!"

בְּאוֹתוֹ הַסֶּבֶב הָיוּ רַגְלָיו קַלּוֹת, כְּשֶׁנָּשָׂא אֶת שְׁנֵי דְּלָיֵי הַמַּיִם הַמְּעִיקִים וְהַדַּפִּים הַיְּקָרִים מִתַּחַת לְחֻלְצָתוֹ. יֵשׁ בַּעֲבוּר מַה לִּחְיוֹת! כְּדַאי לַעֲמֹל בַּפֶּרֶךְ יוֹם שָׁלֵם, כְּדֵי לְהִסְתַּגֵּר בְּסוֹפוֹ שֶׁל יוֹם עִם הַדַּפִּים הַקְּדוֹשִׁים וּלְשַׁנְּנָם עַל-פֶּה. לוֹמֵד הָיָה עַל-פֶּה, וּמְשַׁנֵּן אֶת תַּלְמוּדוֹ בַּדֶּרֶךְ לַבְּאֵר וּבַחֲזָרָה מִמֶּנָּה, וְשָׁב וּמְצָרֵף קֶטַע חָדָשׁ. לֹא הָיָה מְאֻשָּׁר מִמֶּנּוּ. אַךְ אַחַת יָדַע: עָלָיו לִנְצֹר אֶת סוֹדוֹ מִכָּל מִשְׁמָר. אִם יְגַלּוּהוּ הָאֲסִירִים, יַפְקִיעוּ מִמֶּנּוּ אֶת אוֹצָרוֹ, כִּי מְעַשְּׁנִים הָיוּ נְיָרוֹת כְּתַחֲלִיף עָלוּב לְסִיגַרְיוֹת...

הַיָּמִים נָקְפוּ. הִגִּיעַ רֹאשׁ הַשָּׁנָה, בְּלֹא שׁוֹפָר; סֻכּוֹת, בְּלֹא סֻכָּה וְלוּלָב. רַק הַתְּפִלּוֹת נֶאֶמְרוּ בְּהִתְלַהֲבוּת עֲצוּמָה, תּוֹךְ כְּדֵי הֲלִיכָה לַיַּעַר וּבַחֲזָרָה. וְהִנֵּה הִגִּיעַ לֵיל שִׂמְחַת תּוֹרָה. הֵיכָן בֵּית הַכְּנֶסֶת הַמָּלֵא אוֹרָה, הֵיכָן הַיְּלָדִים הָעוֹלְזִים עִם הַדְּגָלִים, אַיֵּה הַיְּהוּדִים הַנִּכְבָּדִים עִם סִפְרֵי הַתּוֹרָה וְהַבַּחוּרִים שֶׁהִתְלַהֲבוּתָם סוֹחֶפֶת אֶת כֻּלָּם?!...

אֲבָל מַדּוּעַ עוֹלוֹת הַדְּמָעוֹת בְּעֵינָיו? הֵן זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ הוּא. וְגַם פֹּה, בַּגּוּלָאג, בָּחוּר יְשִׁיבָה הוּא! וְיֵשׁ לוֹ סֵפֶר תּוֹרָה מִשֶּׁלּוֹ. בְּאַהֲבָה מִשֵּׁשׁ אֶת הַדַּפִּים שֶׁמִּתַּחַת לְחֻלְצָתוֹ, קָם - לְעֵינֵי הַגּוֹיִים הַמִּשְׁתָּאִים - וְהֵחֵל לִרְקֹד, עוֹרֵךְ הַקָּפוֹת מִשֶּׁלּוֹ: "בָּרוּךְ הוּא אֱלֹקֵינוּ שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹ"... (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)