Otzarot-Article

"וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם" (ד-ו) יֵשׁ הָאוֹהֲבִים לִשְׁמֹעַ רַעְיוֹן נֶחְמָד, דְּבַר תּוֹרָה, אִמְרָה נָאָה. מַאֲזִינִים בְּקֶשֶׁב לְהַרְצָאָה, שׁוֹמְעִים שִׁעוּר תּוֹרָה - אֲבָל מֵ"הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה" רְחוֹקִים הֵם מְעַט. אֵינָם מְיַשְּׂמִים כָּל מַה שֶּׁשָּׁמְעוּ וְלָמְדוּ. אָמְנָם "נִכָּרִים דִּבְרֵי אֱמֶת" (סוֹטָה ט:), וְהַכֹּל נָכוֹן, אֲבָל - מְנַחֲמִים הֵם אֶת עַצְמָם - הָעִקָּר הוּא הָעִקָּרוֹן, הָרַעְיוֹן. אֵיךְ אוֹמְרִים? "רוּחַ הַדְּבָרִים"...

וְהַכָּתוּב אוֹמֵר בְּפַרְשָׁתֵנוּ: "וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם", וּפֵרֵשׁ רָשִׁ"י: "וּשְׁמַרְתֶּם" - זֶה הַלִּמּוּד, "וַעֲשִׂיתֶם" - כְּמַשְׁמָעוֹ. לֹא דַּי בִּשְׁמִיעָה, יֵשׁ צֹרֶךְ בַּעֲשִׂיָּה.

וְהֵם, בִּמְחִילָה, לְמָה הֵם דּוֹמִים? לַסִּפּוּר עַל אוֹדוֹת הָאָדָם הָעֲרִירִי שֶׁהִתְגּוֹרֵר לְבַדּוֹ, וְהָיָה מֵכִין מִדֵּי יוֹם אֶת אֲרוּחָתוֹ. יוֹם אֶחָד הִתְאַוָּה לְדָגִים. הָלַךְ לַחֲנוּת וּבָחַר דָּג. שִׁלֵּם אֶת מְחִירוֹ, וְשָׁאַל אֶת הַמּוֹכֵר כֵּיצַד מַתְקִינִים אוֹתוֹ לְמַאֲכָל. מָשַׁךְ הַמּוֹכֵר בִּכְתֵפָיו, וְקָרָא לְאִשְׁתּוֹ. בָּאָה וְרָשְׁמָה לוֹ עַל דַּף אֶת הַמַּתְכּוֹן - אֵיךְ מוֹלְחִים, אֵיךְ מְדִיחִים וְאֵיךְ מְתַבְּלִים וּמְבַשְּׁלִים. קִפֵּל אֶת הַדַּף וְהִנִּיחוֹ בְּכִיסוֹ, וְנָטַל אֶת הַשַּׂקִּית עִם הַדָּג בְּיָדוֹ. הַיּוֹם יֹאכַל דָּגִים.

בָּא לְבֵיתוֹ, הִנִּיחַ אֶת הַשַּׂקִּית עַל הַשֻּׁלְחָן וּפָנָה לְהָכִין אֶת הַתַּבְלִינִים וְהַכֵּלִים. בַּלָּאט-בַּלָּאט הִתְגַּנֵּב הֶחָתוּל וְ... הַךְ, תָּפַס אֶת הַדָּג בְּפִיו וְנִמְלַט מִן הַמָּקוֹם.

הִסְתּוֹבֵב הָאִישׁ לְשֵׁמַע הָרַעַשׁ, וְרָאָה אֶת הֶחָתוּל בּוֹרֵחַ עִם הַדָּג. חִיּוּךְ רָחָב הִתְפַּשֵּׁט עַל פָּנָיו. נָד בְּרֹאשׁוֹ לְעֵבֶר הֶחָתוּל הַנִּמְלָט, וְאָמַר: "מַה יוֹעִיל לְךָ הַדָּג, חֲבִיבִי, כָּל זְמַן שֶׁהַמַּתְכּוֹן מֻנָּח בְּכִיסִי?!..."

נֵדַע כֻּלָּנוּ: טַעֲמֵי הַמִּצְווֹת הֵם כְּמַתְכּוֹן, כְּתַבְלִינִים הַמּוֹסִיפִים "טַעַם" לַמִּצְווֹת, אֲבָל הָעִקָּר הֵן הַמִּצְווֹת עַצְמָן וְקִיּוּמָן. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	וארא תשפ"א
	הַמַּצְפּוּן בְּשֵׁרוּת הָאִידֵאוֹלוֹגְיָה הַסְּדוֹמִית
	"כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַה' אֱלֹקֶיךָ" (ז-ו) אִישׁ אֱמֶת הָיָה הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ וְהַנַּעֲרָץ בַּעַל "דִּבְרֵי יְחֶזְקֵאל" זצ"ל, רַבָּהּ שֶׁל שִׁינוֹבָה "וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם" (ד-ו) יֵשׁ הָאוֹהֲבִים לִשְׁמֹעַ רַעְיוֹן נֶחְמָד, דְּבַר תּוֹרָה, אִמְרָה נָאָה. מַאֲזִינִים בְּקֶשֶׁב לְהַרְצָאָה, שׁוֹמְעִים שִׁעוּר תּוֹרָה - אֲבָל מֵ"הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה" רְחוֹקִים הֵם מְעַט. אֵינָם מְיַשְּׂמִים כָּל מַה שֶּׁשָּׁמְעוּ וְלָמְדוּ. אָמְנָם "נִכָּרִים דִּבְרֵי אֱמֶת" (סוֹטָה ט:), וְהַכֹּל נָכוֹן, אֲבָל - מְנַחֲמִים הֵם אֶת עַצְמָם - הָעִקָּר הוּא הָעִקָּרוֹן, הָרַעְיוֹן. אֵיךְ אוֹמְרִים? "רוּחַ הַדְּבָרִים"... וְהַכָּתוּב אוֹמֵר בְּפַרְשָׁתֵנוּ: "וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם", וּפֵרֵשׁ רָשִׁ"י: "וּשְׁמַרְתֶּם" - זֶה הַלִּמּוּד, "וַעֲשִׂיתֶם" - כְּמַשְׁמָעוֹ. לֹא דַּי בִּשְׁמִיעָה, יֵשׁ צֹרֶךְ בַּעֲשִׂיָּה. וְהֵם, בִּמְחִילָה, לְמָה הֵם דּוֹמִים? לַסִּפּוּר עַל אוֹדוֹת הָאָדָם הָעֲרִירִי שֶׁהִתְגּוֹרֵר לְבַדּוֹ, וְהָיָה מֵכִין מִדֵּי יוֹם אֶת אֲרוּחָתוֹ. יוֹם אֶחָד הִתְאַוָּה לְדָגִים. הָלַךְ לַחֲנוּת וּבָחַר דָּג. שִׁלֵּם אֶת מְחִירוֹ, וְשָׁאַל אֶת הַמּוֹכֵר כֵּיצַד מַתְקִינִים אוֹתוֹ לְמַאֲכָל. מָשַׁךְ הַמּוֹכֵר בִּכְתֵפָיו, וְקָרָא לְאִשְׁתּוֹ. בָּאָה וְרָשְׁמָה לוֹ עַל דַּף אֶת הַמַּתְכּוֹן - אֵיךְ מוֹלְחִים, אֵיךְ מְדִיחִים וְאֵיךְ מְתַבְּלִים וּמְבַשְּׁלִים. קִפֵּל אֶת הַדַּף וְהִנִּיחוֹ בְּכִיסוֹ, וְנָטַל אֶת הַשַּׂקִּית עִם הַדָּג בְּיָדוֹ. הַיּוֹם יֹאכַל דָּגִים. בָּא לְבֵיתוֹ, הִנִּיחַ אֶת הַשַּׂקִּית עַל הַשֻּׁלְחָן וּפָנָה לְהָכִין אֶת הַתַּבְלִינִים וְהַכֵּלִים. בַּלָּאט-בַּלָּאט הִתְגַּנֵּב הֶחָתוּל וְ... הַךְ, תָּפַס אֶת הַדָּג בְּפִיו וְנִמְלַט מִן הַמָּקוֹם. הִסְתּוֹבֵב הָאִישׁ לְשֵׁמַע הָרַעַשׁ, וְרָאָה אֶת הֶחָתוּל בּוֹרֵחַ עִם הַדָּג. חִיּוּךְ רָחָב הִתְפַּשֵּׁט עַל פָּנָיו. נָד בְּרֹאשׁוֹ לְעֵבֶר הֶחָתוּל הַנִּמְלָט, וְאָמַר: "מַה יוֹעִיל לְךָ הַדָּג, חֲבִיבִי, כָּל זְמַן שֶׁהַמַּתְכּוֹן מֻנָּח בְּכִיסִי?!..." נֵדַע כֻּלָּנוּ: טַעֲמֵי הַמִּצְווֹת הֵם כְּמַתְכּוֹן, כְּתַבְלִינִים הַמּוֹסִיפִים "טַעַם" לַמִּצְווֹת, אֲבָל הָעִקָּר הֵן הַמִּצְווֹת עַצְמָן וְקִיּוּמָן. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)