Otzarot-Article

"וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ" (כג-טו) בְּסֵפֶר דְּרָשׁוֹתָיו שֶׁל הַגָּאוֹן בַּעַל "שֵׁבֶט הַלֵּוִי", כָּתוּב לֵאמֹר: "שָׁמַעְתִּי מֵאֶחָד מֵחֲבֵרַי, שֶׁשָּׁמַע מִפִּי קָדְשׁוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק בַּעַל "חָפֵץ חַיִּים" זי"ע, שֶׁאָמַר לוֹ, שֶׁגַּם כְּשֶׁמּוֹנֵעַ עַצְמוֹ פַּעַם אַחַת מִלָּלֶכֶת בִּרְחוֹבוֹת עִיר גְּדוֹלָה, נַעֲשָׂה מִזֶּה קֶרֶן לָעוֹלָם הַבָּא". וְכָתַב שָׁם, שֶׁעַל הַמַּרְאוֹת הַנִּרְאִים בִּרְחוֹבוֹת הַכְּרַךְ בִּזְמַנֵּנוּ אָמְרוּ בַּגְּמָרָא (עֵרוּבִין יח:): "כָּל הָעוֹבֵר אַחֲרֵי אִשָּׁה בַּנָּהָר (שֶׁבַּחֲצִיַּת הַנָּהָר מַגְבִּיהָה שׁוּלֵי בִּגְדָּהּ) אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא"! וְהִמְלִיץ עַל כָּךְ דִּבְרֵי הַגְּמָרָא (ב"ק ס:), שֶׁאִם יֵשׁ מַגֵּפַת דֶּבֶר בָּעִיר, יֵלֵךְ בְּצִדֵּי דְּרָכִים.

סִפֵּר הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי דָּן סֶגָל, מַה שֶּׁשָּׁמַע מִפִּי הַגָּאוֹן רַבִּי שְׁרָגָא מֹשֶׁה קַלְמָנוֹבִיץ זצ"ל: בְּכֶנֶס הָעֲנָק שֶׁל גְּדוֹלֵי וְצַדִּיקֵי אֵירוֹפָּה לִפְנֵי כְּמֵאָה שָׁנָה בְּוִינָה, הִתְרַכְּזוּ הַגְּבָרִים בָּאוּלָם הָעֲנָק וְלַנָּשִׁים הֻקְצָה הַיָּצִיעַ הָעֶלְיוֹן. הָיוּ שֶׁעוֹרְרוּ שֶׁיֵּשׁ צֹרֶךְ לְהַתְקִין וִילוֹן. כְּנֶגְדָּם טָעֲנוּ שֶׁהַוִּילוֹן יַסְתִּיר אֶת הָרְאִיָּה, וְהַיָּצִיעַ נִמְצָא בְּגֹבַהּ רַב, וּבָעֹרֶף הַגְּבָרִים, וְאֵין צֹרֶךְ לְהַכְבִּיד וּלְהַקְשׁוֹת.

נִמְנוּ וְגָמְרוּ לִשְׁאֹל פִּי זְקַן גְּאוֹנֵי וְצַדִּיקִי הַדּוֹר, הַקָּדוֹשׁ בַּעַל הֶ"חָפֵץ חַיִּים" זצ"ל.

שָׁמַע, וְאָמַר: "עַל פִּי הַדִּין, אֵין צֹרֶךְ בְּוִילוֹן. אֵין זֶה בֵּית כְּנֶסֶת וּמַעֲמַד קְדֻשָּׁה, וְאֵין זֶה מַעֲמַד קַלּוּת רֹאשׁ אוֹ סְעוּדָה. וְאֵין כָּאן שְׁהִיָּה מְעֹרֶבֶת, בִּקְצָרָה: אֵין צֹרֶךְ". שָׂמְחוּ הַמְּצַדְּדִים בְּהַשְׁאָרַת הַמַּצָּב עַל מְכוֹנוֹ.

"אֲבָל", הוֹסִיף וְאָמַר: "הַיְדַעְתֶּם מָה הָאָסוֹן הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיָּכוֹל לִקְרוֹת לָנוּ? אֵין אָסוֹן גָּדוֹל יוֹתֵר מִנְּטִישַׁת הַבּוֹרֵא אוֹתָנוּ, חָלִילָה! כִּי כָּל זְמַן שֶׁהַבּוֹרֵא אִתָּנוּ, אֵינֶנּוּ פּוֹחֲדִים: "גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע, כִּי אַתָּה עִמָּדִי" (תְּהִלִּים כג-ד). אֲבָל אִם, חָלִילָה, יִטֹּשׁ אוֹתָנוּ הַבּוֹרֵא, אֲזַי: "הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ - הָיִיתִי נִבְהָל"!

הֲיוֹדְעִים אַתֶּם מָתַי הַבּוֹרֵא נוֹטֵשׁ אוֹתָנוּ? לְעוֹלָם לֹא!

אָב אֵינוֹ נוֹטֵשׁ אֶת יַלְדּוֹ: "אֲנִי ה' הַשֹּׁכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאֹתָם" (וַיִּקְרָא טז-טז)!

רַק דָּבָר אֶחָד מְגָרֵשׁ אֶת הַשְּׁכִינָה: "וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר, וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ". רַק פְּרִיצוּת מְגָרֶשֶׁת אֶת הַשְּׁכִינָה.

"וְאִם כֵּן", הִסִּיק, "כָּל הִדּוּר שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, יְבֹרַךְ". וְהוֹרָה לְהַתְקִין אֶת הַוִּילוֹנוֹת...

וְהִסִּיק מִכָּאן רַבִּי דָּן, שֶׁאֵין זֶה שָׁחֹר לָבָן: אוֹ פְּרִיצוּת אוֹ צְנִיעוּת, אוֹ שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אוֹ מִסְתַּלֶּקֶת. אֶלָּא יֵשׁ הֲמוֹן דַּרְגוֹת בֵּינַיִם. וְכָל הִדּוּר בָּהֶן, מוֹסִיף בְּהַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה. עַל הָאָדָם, עַל מִשְׁפַּחְתּוֹ, עַל בֵּיתוֹ, עַל הַצִּבּוּר, וְעַל הַכְּלָל כֻּלּוֹ.

וְהַדְּבָרִים אֲמוּרִים בִּמְיֻחָד בְּיָמִים אֵלּוּ. לִשְׁקֹל לְאָן הוֹלְכִים, לִשְׁקֹל לְאָן נוֹשְׂאִים מַבָּט, לִשְׁקֹל לְאָן יוֹצְאִים לִנְפֹּשׁ וּלְבַלּוֹת, וְלִשְׁקֹל כֵּיצַד לִנְהֹג שָׁם. אַשְׁרֵי מִי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חֵלֶק בְּתוֹסֶפֶת הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה עַל עַצְמוֹ וְעַל הַכְּלָל. אַשְׁרֵי מִי שֶׁיְּבַצֵּר לוֹ, כִּלְשׁוֹן הֶ"חָפֵץ חַיִּים" זצ"ל, קֶרֶן לָעוֹלָם הַבָּא. וְאַל יֹאמַר הָאָדָם כִּי הַזְּהִירוּת בָּזֶה בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִית, אֶלָּא יִזְכֹּר וְיִבְטַח בַּבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ הַמְּלַוֵּהוּ שֶׁיִּשְׁמֹר עָלָיו שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי מִכְשׁוֹל כְּאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה.

מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת שֶׁנָּסְעָה לִירוּשָׁלַיִם עִם תִּינוֹקָהּ הַקָּטָן. מַטְּרָתָהּ הָיְתָה לִפְגֹּשׁ שָׁם אֶת בַּעֲלָהּ. בַּעֲלָהּ צִלְצֵל אֵלֶיהָ בְּכָל חֲצִי שָׁעָה כְּדֵי לִשְׁאֹל לְאָן הִגִּיעָה. פַּעַם הִיא עוֹנָה: "עַכְשָׁו יָצָאתִי מֵרִאשׁוֹן לְצִיּוֹן", לְאַחַר מִכֵּן עוֹנָה: "עַכְשָׁו בָּעֲלִיּוֹת לִירוּשָׁלַיִם", אַחַר כָּךְ עוֹנָה: "בְּדִיּוּק עוֹבֶרֶת אֶת הַמִּנְהָרָה", וּבַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה: "הִנֵּה, אֲנִי בְּדִיּוּק יוֹרֶדֶת מֵהָאוֹטוֹבּוּס".

אִם אֶפְשָׁר הָיָה לְהִתְקַשֵּׁר לְתִינוֹק וְלִשְׁאֹל אוֹתוֹ הֵיכָן הוּא נִמְצָא בְּכָל חֲצִי שָׁעָה, מֶה הָיָה עוֹנֶה? בְּכָל חֲצִי שָׁעָה הָיְתָה לוֹ אוֹתָהּ הַתְּשׁוּבָה: "אֲנִי בַּיָּדַיִם שֶׁל אִמָּא". לֹא מְשַׁנֶּה הֵיכָן הוּא נִמְצָא, הוּא בְּכָל מִקְרֶה בַּיָּדַיִם שֶׁל אִמָּא.

כָּךְ גַּם אֲנַחְנוּ - לֹא מְשַׁנֶּה הֵיכָן אָנוּ נִמְצָאִים, עָלֵינוּ לִזְכֹּר שֶׁאֲנַחְנוּ תָּמִיד בַּיָּדַיִם שֶׁל אַבָּא! "גַּם אִם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע – כִּי אַתָּה עִמָּדִי". שִׂים רֹאשׁ עַל אַבָּא, וְתֵן לוֹ לִפְתֹּר לְךָ אֶת כָּל הַבְּעָיוֹת בַּצּוּרָה הֲכִי נְכוֹנָה וּבַזְּמַן הַנָּכוֹן בְּיוֹתֵר...בִּשְׁבִילְךָ! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	לך לך תשפ"א
	כֹּחַ הַהֶרְגֵּל
	"וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ" (כג-טו) בְּסֵפֶר דְּרָשׁוֹתָיו שֶׁל הַגָּאוֹן בַּעַל "שֵׁבֶט הַלֵּוִי", כָּתוּב לֵאמֹר: "שָׁמַעְתִּי מֵאֶחָד מֵחֲבֵרַי, שֶׁשָּׁמַע מִפִּי קָדְשׁוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק בַּעַל "חָפֵץ חַיִּים" זי"ע, שֶׁאָמַר לוֹ, שֶׁגַּם כְּשֶׁמּוֹנֵעַ עַצְמוֹ פַּעַם אַחַת מִלָּלֶכֶת בִּרְחוֹבוֹת עִיר גְּדוֹלָה, נַעֲשָׂה מִזֶּה קֶרֶן לָעוֹלָם הַבָּא". וְכָתַב שָׁם, שֶׁעַל הַמַּרְאוֹת הַנִּרְאִים בִּרְחוֹבוֹת הַכְּרַךְ בִּזְמַנֵּנוּ אָמְרוּ בַּגְּמָרָא (עֵרוּבִין יח:): "כָּל הָעוֹבֵר אַחֲרֵי אִשָּׁה בַּנָּהָר (שֶׁבַּחֲצִיַּת הַנָּהָר מַגְבִּיהָה שׁוּלֵי בִּגְדָּהּ) אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא"! וְהִמְלִיץ עַל כָּךְ דִּבְרֵי הַגְּמָרָא (ב"ק ס:), שֶׁאִם יֵשׁ מַגֵּפַת דֶּבֶר בָּעִיר, יֵלֵךְ בְּצִדֵּי דְּרָכִים. סִפֵּר הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי דָּן סֶגָל, מַה שֶּׁשָּׁמַע מִפִּי הַגָּאוֹן רַבִּי שְׁרָגָא מֹשֶׁה קַלְמָנוֹבִיץ זצ"ל: בְּכֶנֶס הָעֲנָק שֶׁל גְּדוֹלֵי וְצַדִּיקֵי אֵירוֹפָּה לִפְנֵי כְּמֵאָה שָׁנָה בְּוִינָה, הִתְרַכְּזוּ הַגְּבָרִים בָּאוּלָם הָעֲנָק וְלַנָּשִׁים הֻקְצָה הַיָּצִיעַ הָעֶלְיוֹן. הָיוּ שֶׁעוֹרְרוּ שֶׁיֵּשׁ צֹרֶךְ לְהַתְקִין וִילוֹן. כְּנֶגְדָּם טָעֲנוּ שֶׁהַוִּילוֹן יַסְתִּיר אֶת הָרְאִיָּה, וְהַיָּצִיעַ נִמְצָא בְּגֹבַהּ רַב, וּבָעֹרֶף הַגְּבָרִים, וְאֵין צֹרֶךְ לְהַכְבִּיד וּלְהַקְשׁוֹת. נִמְנוּ וְגָמְרוּ לִשְׁאֹל פִּי זְקַן גְּאוֹנֵי וְצַדִּיקִי הַדּוֹר, הַקָּדוֹשׁ בַּעַל הֶ"חָפֵץ חַיִּים" זצ"ל. שָׁמַע, וְאָמַר: "עַל פִּי הַדִּין, אֵין צֹרֶךְ בְּוִילוֹן. אֵין זֶה בֵּית כְּנֶסֶת וּמַעֲמַד קְדֻשָּׁה, וְאֵין זֶה מַעֲמַד קַלּוּת רֹאשׁ אוֹ סְעוּדָה. וְאֵין כָּאן שְׁהִיָּה מְעֹרֶבֶת, בִּקְצָרָה: אֵין צֹרֶךְ". שָׂמְחוּ הַמְּצַדְּדִים בְּהַשְׁאָרַת הַמַּצָּב עַל מְכוֹנוֹ. "אֲבָל", הוֹסִיף וְאָמַר: "הַיְדַעְתֶּם מָה הָאָסוֹן הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיָּכוֹל לִקְרוֹת לָנוּ? אֵין אָסוֹן גָּדוֹל יוֹתֵר מִנְּטִישַׁת הַבּוֹרֵא אוֹתָנוּ, חָלִילָה! כִּי כָּל זְמַן שֶׁהַבּוֹרֵא אִתָּנוּ, אֵינֶנּוּ פּוֹחֲדִים: "גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע, כִּי אַתָּה עִמָּדִי" (תְּהִלִּים כג-ד). אֲבָל אִם, חָלִילָה, יִטֹּשׁ אוֹתָנוּ הַבּוֹרֵא, אֲזַי: "הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ - הָיִיתִי נִבְהָל"! הֲיוֹדְעִים אַתֶּם מָתַי הַבּוֹרֵא נוֹטֵשׁ אוֹתָנוּ? לְעוֹלָם לֹא! אָב אֵינוֹ נוֹטֵשׁ אֶת יַלְדּוֹ: "אֲנִי ה' הַשֹּׁכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאֹתָם" (וַיִּקְרָא טז-טז)! רַק דָּבָר אֶחָד מְגָרֵשׁ אֶת הַשְּׁכִינָה: "וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר, וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ". רַק פְּרִיצוּת מְגָרֶשֶׁת אֶת הַשְּׁכִינָה. "וְאִם כֵּן", הִסִּיק, "כָּל הִדּוּר שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, יְבֹרַךְ". וְהוֹרָה לְהַתְקִין אֶת הַוִּילוֹנוֹת... וְהִסִּיק מִכָּאן רַבִּי דָּן, שֶׁאֵין זֶה שָׁחֹר לָבָן: אוֹ פְּרִיצוּת אוֹ צְנִיעוּת, אוֹ שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אוֹ מִסְתַּלֶּקֶת. אֶלָּא יֵשׁ הֲמוֹן דַּרְגוֹת בֵּינַיִם. וְכָל הִדּוּר בָּהֶן, מוֹסִיף בְּהַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה. עַל הָאָדָם, עַל מִשְׁפַּחְתּוֹ, עַל בֵּיתוֹ, עַל הַצִּבּוּר, וְעַל הַכְּלָל כֻּלּוֹ. וְהַדְּבָרִים אֲמוּרִים בִּמְיֻחָד בְּיָמִים אֵלּוּ. לִשְׁקֹל לְאָן הוֹלְכִים, לִשְׁקֹל לְאָן נוֹשְׂאִים מַבָּט, לִשְׁקֹל לְאָן יוֹצְאִים לִנְפֹּשׁ וּלְבַלּוֹת, וְלִשְׁקֹל כֵּיצַד לִנְהֹג שָׁם. אַשְׁרֵי מִי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חֵלֶק בְּתוֹסֶפֶת הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה עַל עַצְמוֹ וְעַל הַכְּלָל. אַשְׁרֵי מִי שֶׁיְּבַצֵּר לוֹ, כִּלְשׁוֹן הֶ"חָפֵץ חַיִּים" זצ"ל, קֶרֶן לָעוֹלָם הַבָּא. וְאַל יֹאמַר הָאָדָם כִּי הַזְּהִירוּת בָּזֶה בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִית, אֶלָּא יִזְכֹּר וְיִבְטַח בַּבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ הַמְּלַוֵּהוּ שֶׁיִּשְׁמֹר עָלָיו שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי מִכְשׁוֹל כְּאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה. מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת שֶׁנָּסְעָה לִירוּשָׁלַיִם עִם תִּינוֹקָהּ הַקָּטָן. מַטְּרָתָהּ הָיְתָה לִפְגֹּשׁ שָׁם אֶת בַּעֲלָהּ. בַּעֲלָהּ צִלְצֵל אֵלֶיהָ בְּכָל חֲצִי שָׁעָה כְּדֵי לִשְׁאֹל לְאָן הִגִּיעָה. פַּעַם הִיא עוֹנָה: "עַכְשָׁו יָצָאתִי מֵרִאשׁוֹן לְצִיּוֹן", לְאַחַר מִכֵּן עוֹנָה: "עַכְשָׁו בָּעֲלִיּוֹת לִירוּשָׁלַיִם", אַחַר כָּךְ עוֹנָה: "בְּדִיּוּק עוֹבֶרֶת אֶת הַמִּנְהָרָה", וּבַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה: "הִנֵּה, אֲנִי בְּדִיּוּק יוֹרֶדֶת מֵהָאוֹטוֹבּוּס". אִם אֶפְשָׁר הָיָה לְהִתְקַשֵּׁר לְתִינוֹק וְלִשְׁאֹל אוֹתוֹ הֵיכָן הוּא נִמְצָא בְּכָל חֲצִי שָׁעָה, מֶה הָיָה עוֹנֶה? בְּכָל חֲצִי שָׁעָה הָיְתָה לוֹ אוֹתָהּ הַתְּשׁוּבָה: "אֲנִי בַּיָּדַיִם שֶׁל אִמָּא". לֹא מְשַׁנֶּה הֵיכָן הוּא נִמְצָא, הוּא בְּכָל מִקְרֶה בַּיָּדַיִם שֶׁל אִמָּא. כָּךְ גַּם אֲנַחְנוּ - לֹא מְשַׁנֶּה הֵיכָן אָנוּ נִמְצָאִים, עָלֵינוּ לִזְכֹּר שֶׁאֲנַחְנוּ תָּמִיד בַּיָּדַיִם שֶׁל אַבָּא! "גַּם אִם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע – כִּי אַתָּה עִמָּדִי". שִׂים רֹאשׁ עַל אַבָּא, וְתֵן לוֹ לִפְתֹּר לְךָ אֶת כָּל הַבְּעָיוֹת בַּצּוּרָה הֲכִי נְכוֹנָה וּבַזְּמַן הַנָּכוֹן בְּיוֹתֵר...בִּשְׁבִילְךָ! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)