Otzarot-Article

וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו" (כח-ט) בְּסֵפֶר "חֲרֵדִים" (יד-א) כָּתַב, שֶׁאִסּוּר צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים הוּא עָנָף מִמִּצְוַת "וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו", וּמִדַּרְכֵי ה' שֶׁרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו. וְסִפֵּר: "וּמַעֲשֶׂה הָיָה בְּדוֹרֵנוּ, שֶׁהָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ זצ"ל הִסְתַּכֵּל בִּפְנֵי תַּלְמִיד חָכָם אֶחָד וְאָמַר לוֹ: נִרְשַׁם בְּפָנֶיךָ עֲווֹן צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים. וְהָיָה אוֹתוֹ תַּלְמִיד חָכָם מִצְטַעֵר וּמְפַשְׁפֵּשׁ בַּדָּבָר, עַד שֶׁמָּצָא שֶׁאִשְׁתּוֹ לֹא הָיְתָה נוֹתֶנֶת מַאֲכָל לַתַּרְנְגוֹלִים בַּבֹּקֶר, אֶלָּא מַנִּיחָה אוֹתָם לָלֶכֶת בֶּחָצֵר וּבָרְחוֹב לְנַקֵּר. וְאָז צִוָּה עָלֶיהָ וְזֵרְזָהּ לַעֲשׂוֹת לָהֶם גִּבּוּל סוּבִּין וּמַיִם בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר. וְאַחַר שֶׁנִּתְקַן הַדָּבָר, הִסְתַּכֵּל הָרַב בְּפָנָיו וְאָמַר לוֹ: סָר עֲווֹנְךָ. וּשְׁאָלוֹ מֶה הָיָה הַדָּבָר, וְהִגִּיד לוֹ הָעִנְיָן".

דָּרַשׁ הָרַב טוֹיְסִיג: עָלֵינוּ לָקַחַת מִכָּאן מוּסַר הַשְׂכֵּל, כַּמָּה צְרִיכִים אָנוּ לְהִזָּהֵר מִצַּעַר בַּעֲלֵי חַיִּים. קַל וָחֹמֶר מִפְּגִיעָה וּמִזִּלְזוּל בַּאֲנָשִׁים הַסּוֹבְבִים אוֹתָנוּ. וּכְמוֹ שֶׁיֵּשׁ לְטַפֵּל בְּבַעֲלֵי הַחַיִּים בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, קַל וָחֹמֶר עִם הַסּוֹבְבִים אוֹתָנוּ, וַאֲפִלּוּ בְּמִלָּה טוֹבָה וְעִידוּד. אֲנָשִׁים רַבִּים מִכָּל קְצוֹת הַקֶּשֶׁת: יְלָדִים, בַּחוּרִים, אַבְרֵכִים וּבַעֲלֵי בָּתִּים - עוֹמְדִים וּמְצַפִּים לִשְׁמֹעַ מִלָּה טוֹבָה עַל עַצְמָם. לֹא פַּעַם אֵלּוּ אֲנָשִׁים מְבֻגָּרִים, וַאֲפִלּוּ סָבִים לִנְכָדִים!

שְׁמִיעַת מִלָּה טוֹבָה מֵחָבֵר הִיא גַּן עֵדֶן עֲלֵי אֲדָמוֹת! אֲמִירַת מִלָּה טוֹבָה כָּמוֹהָ כְּהַחְדָּרַת נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים בַּשּׁוֹמֵעַ!

בַּסֵּפֶר "פְּאֵר יִשְׂרָאֵל" מְסֻפָּר שֶׁהַ"בֵּית יִשְׂרָאֵל" שָׁלַח אֶל שַׁדְכָן אֶחָד לְבַקֵּשׁ שֶׁיַּצִּיעַ שִׁדּוּךְ מְסֻיָּם לִפְלוֹנִי עֲבוּר בִּתּוֹ. הִתְנַצֵּל הַשַּׁדְכָן: "בִּתּוֹ שֶׁל יְהוּדִי זֶה מְבֻגֶּרֶת מְאֹד. כְּבָר הִצַּעְתִּי לָהּ שִׁדּוּכִים רַבִּים, אַךְ לֹא יָצָא מִכָּךְ מְאוּמָה".

שָׁמַע זֹאת הַ"בֵּית יִשְׂרָאֵל" וְהוֹרָה לוֹ בְּתֹקֶף: "לֵךְ נָא אֵלָיו וְהַצַּע לוֹ שִׁדּוּךְ זֶה! וְכִי אֵינְךָ מֵבִין שֶׁהִנְּךָ מֵאִיר אֶת חַיָּיו, בִּרְאוֹתוֹ שֶׁמִּישֶׁהוּ מִתְעַנְיֵן בּוֹ?! גַּם אִם הַשִּׁדּוּךְ אֵינוֹ מַתְאִים לְמַעֲשֶׂה, וַאֲפִלּוּ אִם יִתְבָּרֵר שֶׁלַּמֻּצָּע אֵין בִּכְלָל בֵּן, עֶצֶם הַיְּדִיעָה שֶׁדּוֹאֲגִים לוֹ, נוֹסֶכֶת בּוֹ רוּחַ חַיִּים, וְלִבּוֹ יִשְׂמַח עַל כָּךְ. עֶצֶם הַהַצָּעָה וְהַהִתְעַנְיְנוּת מְסַיְּעִים לוֹ!"

לְסִיּוּם הַדְּבָרִים נָבִיא מַעֲשֶׂה שֶׁסִּפֵּר רַבִּי שְׁלֹמֹה זַלְמָן אוֹיֶערְבַּךְ זצ"ל, אוֹדוֹת הַמְּקֻבָּל הָאֱלוֹקִי, עַל הַ"לֶּשֶׁם שְׁבוֹ וְאַחְלָמָה", סָבוֹ שֶׁל מָרָן הָרַב אֶלְיָשִׁיב זצ"ל. כְּדֵי לָדַעַת אֶפֶס קָצֵהוּ מִי הָיָה הַלֶּשֶׁם, נְצַיֵּן שֶׁבַּסֵּפֶר "מַעֲשֵׂה אִישׁ" מוּבָא שֶׁהָרַב וָאזְנֶר זצ"ל שָׁאַל פַּעַם אֶת הַחֲזוֹן אִישׁ אִם הוּא לָמַד קַבָּלָה. בְּעַנְוְתָנוּתוֹ הַגְּדוֹלָה עָנָהוּ הַחֲזוֹן אִישׁ: "אִם הָיָה לִי רַב כְּהַלֶּשֶׁם הָיִיתִי לוֹמֵד קַבָּלָה".

בְּאַחַד הַיָּמִים נִכְנַס יְהוּדִי לְבֵיתוֹ שֶׁל בַּעַל הַלֶּשֶׁם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְאָמַר לוֹ: "רַבֵּנוּ, בָּאתִי מִבַּגְדָּד שֶׁבְּעִירָק, בִּרְצוֹנִי לִמְסֹר לִכְבוֹד תּוֹרָתוֹ פְּרִיסַת שָׁלוֹם חַמָּה מִבַּעַל הַבֶּן אִישׁ חַי".

בַּעַל הַלֶּשֶׁם הִתְרוֹמֵם מִמְּקוֹמוֹ קָרָא: "הַבֶּן אִישׁ חַי, קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ!"

"הַבֶּן אִישׁ חַי בִּקֵּשׁ לִמְסֹר", הִמְשִׁיךְ הַיְּהוּדִי הַבַּגְדָּדִי בִּדְבָרָיו, "כִּי הוּא רָכַשׁ אֶת סֵפֶר הַלֶּשֶׁם, וְשָׁאַב קֹרַת רוּחַ מְרֻבָּה מֵהַגִּלּוּיִים וּמֵהָרַעֲיוֹנוֹת בְּתוֹרַת הַנִּסְתָּר שֶׁמָּצָא בּוֹ!"

לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים הִתְנַעֵר בַּעַל הַלֶּשֶׁם מִמְּקוֹמוֹ וְקָרָא בְּסַעֲרַת נֶפֶשׁ: "אָנָּא אֱמֹר לִי, אֵימָתַי בָּאתָ מִבַּגְדָּד?"

בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה עוֹד לֹא נָסְעוּ בִּמְטוֹסִים וּבָאֳנִיּוֹת מְשֻׁכְלָלוֹת. הַיְּהוּדִי עָרַךְ בְּרֹאשׁוֹ חֶשְׁבּוֹן מָהִיר וּמִלְמֵל: "בְּעֵרֶךְ לִפְנֵי שְׁמוֹנָה אוֹ תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים!" הִסְתַּבֵּר כִּי הָאִישׁ כְּבָר שָׁהָה בָּאָרֶץ תְּקוּפָה אֲרֻכָּה, אַךְ לֹא רָאָה לְנָכוֹן לְמַהֵר לָגֶשֶׁת לְבַעַל הַלֶּשֶׁם, וְלִמְסֹר לוֹ אֶת דְּרִישַׁת הַשָּׁלוֹם מֵהַבֶּן אִישׁ חַי.

"אוֹי, חֲבָל, חֲבָל!" דָּאַב בַּעַל הַלֶּשֶׁם, "אִם הָיִיתָ בָּא יוֹתֵר מֻקְדָּם...!"

הַיְּהוּדִי הַבַּגְדָּדִי לֹא הֵבִין אֶת צַעֲרוֹ שֶׁל בַּעַל הַלֶּשֶׁם. "מָה אֵרַע, מַדּוּעַ כָּל כָּךְ חָשׁוּב לְרַבֵּנוּ לִשְׁמֹעַ כִּי הַבֶּן אִישׁ חַי דּוֹרֵשׁ בִּשְׁלוֹמוֹ?"

בְּמַעֲנֶה לַשְּׁאֵלָה פָּתַח בַּעַל הַלֶּשֶׁם אֶת מְגֵרַת שֻׁלְחָנוֹ, הוֹצִיא צְרוֹר דַּפִּים כְּתוּבִים בִּכְתַב יָד צָפוּף וְאָמַר: "הִנֵּה רְאֵה, בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים עַל גַּבֵּי שָׁנִים אֲנִי שׁוֹמֵר כָּאן אֶת הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי שֶׁל סִפְרִי 'לֶשֶׁם שְׁבוֹ וְאַחְלָמָה', הַמֵּכִיל עוֹד רַעֲיוֹנוֹת וְחִדּוּשִׁים בְּתוֹרַת הַנִּסְתָּר. בְּמֶשֶׁךְ תְּקוּפָה אֲרֻכָּה מֻנָּחִים כְּתָבַי כָּאן בַּמְּגֵרָה כְּאֶבֶן שֶׁאֵין לָהּ הוֹפְכִין, וְאֵינֶנִּי מִתְאַמֵּץ לְהַדְפִּיסָם כְּלָל, זֹאת כֵּיוָן שֶׁעַד עַתָּה לֹא הָיִיתִי בָּטוּחַ כְּלָל כִּי הַדְּבָרִים שֶׁכָּתַבְתִּי בַּחֵלֶק הַקּוֹדֵם שֶׁל הַסֵּפֶר טוֹבִים וּרְאוּיִים. אוּלָם לוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ, כִּי חִדּוּשֵׁי תּוֹרָתִי יָשְׁרוּ בְּעֵינֵי הַבֶּן אִישׁ חַי הַקָּדוֹשׁ, הָיִיתִי מְמַהֵר לְהַעֲלוֹת אֶת הַחֵלֶק הַנּוֹתָר עַל הַדְּפוּס לִפְנֵי זְמַן רַב. חֲבָל שֶׁלֹּא בָּאתָ עַד עַכְשָׁו. וְעַתָּה לְאַחַר שֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת דִּבְרֵי הַבֶּן אִישׁ חַי, אֲמַהֵר לָגֶשֶׁת לַמְּלָאכָה, וּלְהַדְפִּיס אֶת יֶתֶר כְּתָבַי!"

רַק אָדָם שֶׁהוֹצִיא אֵי פַּעַם סֵפֶר לָאוֹר, יוֹדֵעַ כִּי זוֹ מְלָאכָה אַדִּירָה הַתּוֹבַעַת יָמִים וְלֵילוֹת שֶׁל הַשְׁקָעָה אֵינְסוֹפִית. וְכַאֲשֶׁר אַף אָדָם אֵינוֹ נִגָּשׁ לַמְחַבֵּר, וְאִישׁ אֵינוֹ מְצַיֵּן בְּפָנָיו כִּי זָכָה לְחַדֵּשׁ דְּבָרִים יָפִים וּנְעִימִים, הוּא חוֹשֵׁב לְעַצְמוֹ: "אוּלַי בֶּאֱמֶת חֲבָל שֶׁטָּרַחְתִּי כֹּה רַבּוֹת בִּכְתִיבַת הַסֵּפֶר וּבְהַדְפָּסָתוֹ".

לְעֻמַּת זֹאת, כַּאֲשֶׁר אָדָם בָּא לְבַעַל הַסֵּפֶר וּמְעוֹדֵד אוֹתוֹ עַל יְצִירָתוֹ, הוּא נוֹטֵעַ בּוֹ כּוֹחוֹת רַעֲנַנִּים וּמְחֻדָּשִׁים וְנוֹתֵן לוֹ אֶת הַיְּכֹלֶת לְהוֹסִיף לַעֲמֹל, לְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁים וּלְזַכּוֹת אֶת כְּלַל יִשְׂרָאֵל. הַדְּבָרִים אֵינָם אֲמוּרִים רַק לְגַבֵּי מְחַבְּרֵי סְפָרִים וְכַדּוֹמֶה, אֶלָּא כְּלַפֵּי כָּל אָדָם הֶעָמֵל בְּרוּחָנִיּוּת, שֶׁאֵין לְשַׁעֵר וּלְתָאֵר עַד כַּמָּה מִלָּה טוֹבָה אַחַת יְכוֹלָה לְעוֹדֵד אוֹתוֹ וְלִבְנוֹת וּלְיַסֵּד עוֹלָמוֹת. (כְּבוֹדָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל)

	נח תשפ"א
	מִי רוֹדֵף אַחֲרֵי קְלָלָה?
	וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו" (כח-ט) בְּסֵפֶר "חֲרֵדִים" (יד-א) כָּתַב, שֶׁאִסּוּר צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים הוּא עָנָף מִמִּצְוַת "וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו", וּמִדַּרְכֵי ה' שֶׁרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו. וְסִפֵּר: "וּמַעֲשֶׂה הָיָה בְּדוֹרֵנוּ, שֶׁהָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ זצ"ל הִסְתַּכֵּל בִּפְנֵי תַּלְמִיד חָכָם אֶחָד וְאָמַר לוֹ: נִרְשַׁם בְּפָנֶיךָ עֲווֹן צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים. וְהָיָה אוֹתוֹ תַּלְמִיד חָכָם מִצְטַעֵר וּמְפַשְׁפֵּשׁ בַּדָּבָר, עַד שֶׁמָּצָא שֶׁאִשְׁתּוֹ לֹא הָיְתָה נוֹתֶנֶת מַאֲכָל לַתַּרְנְגוֹלִים בַּבֹּקֶר, אֶלָּא מַנִּיחָה אוֹתָם לָלֶכֶת בֶּחָצֵר וּבָרְחוֹב לְנַקֵּר. וְאָז צִוָּה עָלֶיהָ וְזֵרְזָהּ לַעֲשׂוֹת לָהֶם גִּבּוּל סוּבִּין וּמַיִם בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר. וְאַחַר שֶׁנִּתְקַן הַדָּבָר, הִסְתַּכֵּל הָרַב בְּפָנָיו וְאָמַר לוֹ: סָר עֲווֹנְךָ. וּשְׁאָלוֹ מֶה הָיָה הַדָּבָר, וְהִגִּיד לוֹ הָעִנְיָן". דָּרַשׁ הָרַב טוֹיְסִיג: עָלֵינוּ לָקַחַת מִכָּאן מוּסַר הַשְׂכֵּל, כַּמָּה צְרִיכִים אָנוּ לְהִזָּהֵר מִצַּעַר בַּעֲלֵי חַיִּים. קַל וָחֹמֶר מִפְּגִיעָה וּמִזִּלְזוּל בַּאֲנָשִׁים הַסּוֹבְבִים אוֹתָנוּ. וּכְמוֹ שֶׁיֵּשׁ לְטַפֵּל בְּבַעֲלֵי הַחַיִּים בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, קַל וָחֹמֶר עִם הַסּוֹבְבִים אוֹתָנוּ, וַאֲפִלּוּ בְּמִלָּה טוֹבָה וְעִידוּד. אֲנָשִׁים רַבִּים מִכָּל קְצוֹת הַקֶּשֶׁת: יְלָדִים, בַּחוּרִים, אַבְרֵכִים וּבַעֲלֵי בָּתִּים - עוֹמְדִים וּמְצַפִּים לִשְׁמֹעַ מִלָּה טוֹבָה עַל עַצְמָם. לֹא פַּעַם אֵלּוּ אֲנָשִׁים מְבֻגָּרִים, וַאֲפִלּוּ סָבִים לִנְכָדִים! שְׁמִיעַת מִלָּה טוֹבָה מֵחָבֵר הִיא גַּן עֵדֶן עֲלֵי אֲדָמוֹת! אֲמִירַת מִלָּה טוֹבָה כָּמוֹהָ כְּהַחְדָּרַת נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים בַּשּׁוֹמֵעַ! בַּסֵּפֶר "פְּאֵר יִשְׂרָאֵל" מְסֻפָּר שֶׁהַ"בֵּית יִשְׂרָאֵל" שָׁלַח אֶל שַׁדְכָן אֶחָד לְבַקֵּשׁ שֶׁיַּצִּיעַ שִׁדּוּךְ מְסֻיָּם לִפְלוֹנִי עֲבוּר בִּתּוֹ. הִתְנַצֵּל הַשַּׁדְכָן: "בִּתּוֹ שֶׁל יְהוּדִי זֶה מְבֻגֶּרֶת מְאֹד. כְּבָר הִצַּעְתִּי לָהּ שִׁדּוּכִים רַבִּים, אַךְ לֹא יָצָא מִכָּךְ מְאוּמָה". שָׁמַע זֹאת הַ"בֵּית יִשְׂרָאֵל" וְהוֹרָה לוֹ בְּתֹקֶף: "לֵךְ נָא אֵלָיו וְהַצַּע לוֹ שִׁדּוּךְ זֶה! וְכִי אֵינְךָ מֵבִין שֶׁהִנְּךָ מֵאִיר אֶת חַיָּיו, בִּרְאוֹתוֹ שֶׁמִּישֶׁהוּ מִתְעַנְיֵן בּוֹ?! גַּם אִם הַשִּׁדּוּךְ אֵינוֹ מַתְאִים לְמַעֲשֶׂה, וַאֲפִלּוּ אִם יִתְבָּרֵר שֶׁלַּמֻּצָּע אֵין בִּכְלָל בֵּן, עֶצֶם הַיְּדִיעָה שֶׁדּוֹאֲגִים לוֹ, נוֹסֶכֶת בּוֹ רוּחַ חַיִּים, וְלִבּוֹ יִשְׂמַח עַל כָּךְ. עֶצֶם הַהַצָּעָה וְהַהִתְעַנְיְנוּת מְסַיְּעִים לוֹ!" לְסִיּוּם הַדְּבָרִים נָבִיא מַעֲשֶׂה שֶׁסִּפֵּר רַבִּי שְׁלֹמֹה זַלְמָן אוֹיֶערְבַּךְ זצ"ל, אוֹדוֹת הַמְּקֻבָּל הָאֱלוֹקִי, עַל הַ"לֶּשֶׁם שְׁבוֹ וְאַחְלָמָה", סָבוֹ שֶׁל מָרָן הָרַב אֶלְיָשִׁיב זצ"ל. כְּדֵי לָדַעַת אֶפֶס קָצֵהוּ מִי הָיָה הַלֶּשֶׁם, נְצַיֵּן שֶׁבַּסֵּפֶר "מַעֲשֵׂה אִישׁ" מוּבָא שֶׁהָרַב וָאזְנֶר זצ"ל שָׁאַל פַּעַם אֶת הַחֲזוֹן אִישׁ אִם הוּא לָמַד קַבָּלָה. בְּעַנְוְתָנוּתוֹ הַגְּדוֹלָה עָנָהוּ הַחֲזוֹן אִישׁ: "אִם הָיָה לִי רַב כְּהַלֶּשֶׁם הָיִיתִי לוֹמֵד קַבָּלָה". בְּאַחַד הַיָּמִים נִכְנַס יְהוּדִי לְבֵיתוֹ שֶׁל בַּעַל הַלֶּשֶׁם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְאָמַר לוֹ: "רַבֵּנוּ, בָּאתִי מִבַּגְדָּד שֶׁבְּעִירָק, בִּרְצוֹנִי לִמְסֹר לִכְבוֹד תּוֹרָתוֹ פְּרִיסַת שָׁלוֹם חַמָּה מִבַּעַל הַבֶּן אִישׁ חַי". בַּעַל הַלֶּשֶׁם הִתְרוֹמֵם מִמְּקוֹמוֹ קָרָא: "הַבֶּן אִישׁ חַי, קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ!" "הַבֶּן אִישׁ חַי בִּקֵּשׁ לִמְסֹר", הִמְשִׁיךְ הַיְּהוּדִי הַבַּגְדָּדִי בִּדְבָרָיו, "כִּי הוּא רָכַשׁ אֶת סֵפֶר הַלֶּשֶׁם, וְשָׁאַב קֹרַת רוּחַ מְרֻבָּה מֵהַגִּלּוּיִים וּמֵהָרַעֲיוֹנוֹת בְּתוֹרַת הַנִּסְתָּר שֶׁמָּצָא בּוֹ!" לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים הִתְנַעֵר בַּעַל הַלֶּשֶׁם מִמְּקוֹמוֹ וְקָרָא בְּסַעֲרַת נֶפֶשׁ: "אָנָּא אֱמֹר לִי, אֵימָתַי בָּאתָ מִבַּגְדָּד?" בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה עוֹד לֹא נָסְעוּ בִּמְטוֹסִים וּבָאֳנִיּוֹת מְשֻׁכְלָלוֹת. הַיְּהוּדִי עָרַךְ בְּרֹאשׁוֹ חֶשְׁבּוֹן מָהִיר וּמִלְמֵל: "בְּעֵרֶךְ לִפְנֵי שְׁמוֹנָה אוֹ תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים!" הִסְתַּבֵּר כִּי הָאִישׁ כְּבָר שָׁהָה בָּאָרֶץ תְּקוּפָה אֲרֻכָּה, אַךְ לֹא רָאָה לְנָכוֹן לְמַהֵר לָגֶשֶׁת לְבַעַל הַלֶּשֶׁם, וְלִמְסֹר לוֹ אֶת דְּרִישַׁת הַשָּׁלוֹם מֵהַבֶּן אִישׁ חַי. "אוֹי, חֲבָל, חֲבָל!" דָּאַב בַּעַל הַלֶּשֶׁם, "אִם הָיִיתָ בָּא יוֹתֵר מֻקְדָּם...!" הַיְּהוּדִי הַבַּגְדָּדִי לֹא הֵבִין אֶת צַעֲרוֹ שֶׁל בַּעַל הַלֶּשֶׁם. "מָה אֵרַע, מַדּוּעַ כָּל כָּךְ חָשׁוּב לְרַבֵּנוּ לִשְׁמֹעַ כִּי הַבֶּן אִישׁ חַי דּוֹרֵשׁ בִּשְׁלוֹמוֹ?" בְּמַעֲנֶה לַשְּׁאֵלָה פָּתַח בַּעַל הַלֶּשֶׁם אֶת מְגֵרַת שֻׁלְחָנוֹ, הוֹצִיא צְרוֹר דַּפִּים כְּתוּבִים בִּכְתַב יָד צָפוּף וְאָמַר: "הִנֵּה רְאֵה, בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים עַל גַּבֵּי שָׁנִים אֲנִי שׁוֹמֵר כָּאן אֶת הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי שֶׁל סִפְרִי 'לֶשֶׁם שְׁבוֹ וְאַחְלָמָה', הַמֵּכִיל עוֹד רַעֲיוֹנוֹת וְחִדּוּשִׁים בְּתוֹרַת הַנִּסְתָּר. בְּמֶשֶׁךְ תְּקוּפָה אֲרֻכָּה מֻנָּחִים כְּתָבַי כָּאן בַּמְּגֵרָה כְּאֶבֶן שֶׁאֵין לָהּ הוֹפְכִין, וְאֵינֶנִּי מִתְאַמֵּץ לְהַדְפִּיסָם כְּלָל, זֹאת כֵּיוָן שֶׁעַד עַתָּה לֹא הָיִיתִי בָּטוּחַ כְּלָל כִּי הַדְּבָרִים שֶׁכָּתַבְתִּי בַּחֵלֶק הַקּוֹדֵם שֶׁל הַסֵּפֶר טוֹבִים וּרְאוּיִים. אוּלָם לוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ, כִּי חִדּוּשֵׁי תּוֹרָתִי יָשְׁרוּ בְּעֵינֵי הַבֶּן אִישׁ חַי הַקָּדוֹשׁ, הָיִיתִי מְמַהֵר לְהַעֲלוֹת אֶת הַחֵלֶק הַנּוֹתָר עַל הַדְּפוּס לִפְנֵי זְמַן רַב. חֲבָל שֶׁלֹּא בָּאתָ עַד עַכְשָׁו. וְעַתָּה לְאַחַר שֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת דִּבְרֵי הַבֶּן אִישׁ חַי, אֲמַהֵר לָגֶשֶׁת לַמְּלָאכָה, וּלְהַדְפִּיס אֶת יֶתֶר כְּתָבַי!" רַק אָדָם שֶׁהוֹצִיא אֵי פַּעַם סֵפֶר לָאוֹר, יוֹדֵעַ כִּי זוֹ מְלָאכָה אַדִּירָה הַתּוֹבַעַת יָמִים וְלֵילוֹת שֶׁל הַשְׁקָעָה אֵינְסוֹפִית. וְכַאֲשֶׁר אַף אָדָם אֵינוֹ נִגָּשׁ לַמְחַבֵּר, וְאִישׁ אֵינוֹ מְצַיֵּן בְּפָנָיו כִּי זָכָה לְחַדֵּשׁ דְּבָרִים יָפִים וּנְעִימִים, הוּא חוֹשֵׁב לְעַצְמוֹ: "אוּלַי בֶּאֱמֶת חֲבָל שֶׁטָּרַחְתִּי כֹּה רַבּוֹת בִּכְתִיבַת הַסֵּפֶר וּבְהַדְפָּסָתוֹ". לְעֻמַּת זֹאת, כַּאֲשֶׁר אָדָם בָּא לְבַעַל הַסֵּפֶר וּמְעוֹדֵד אוֹתוֹ עַל יְצִירָתוֹ, הוּא נוֹטֵעַ בּוֹ כּוֹחוֹת רַעֲנַנִּים וּמְחֻדָּשִׁים וְנוֹתֵן לוֹ אֶת הַיְּכֹלֶת לְהוֹסִיף לַעֲמֹל, לְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁים וּלְזַכּוֹת אֶת כְּלַל יִשְׂרָאֵל. הַדְּבָרִים אֵינָם אֲמוּרִים רַק לְגַבֵּי מְחַבְּרֵי סְפָרִים וְכַדּוֹמֶה, אֶלָּא כְּלַפֵּי כָּל אָדָם הֶעָמֵל בְּרוּחָנִיּוּת, שֶׁאֵין לְשַׁעֵר וּלְתָאֵר עַד כַּמָּה מִלָּה טוֹבָה אַחַת יְכוֹלָה לְעוֹדֵד אוֹתוֹ וְלִבְנוֹת וּלְיַסֵּד עוֹלָמוֹת. (כְּבוֹדָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל)