Otzarot-Article

"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" (א-א) בְּדִבְרֵי הַמִּדְרָשׁ עַל הַפָּסוּק הָרִאשׁוֹן בַּפָּרָשָׁה שֶׁמֵּבִיא רַשִּׁ"י הַקָּדוֹשׁ, מוֹצְאִים אָנוּ תְּשׁוּבָה לַטַּעֲנָה שֶׁכִּבְיָכוֹל עֲשׂוּיִים לִטְעֹן הַגּוֹיִים בְּנֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם, בְּיַחַס לִזְכוּתָם שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. "לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אַרְצוֹת שִׁבְעָה גּוֹיִים!" יִטְעֲנוּ הַלָּלוּ, אוּלָם לְאוֹר הַתֵּאוּר בּוֹ פּוֹתַחַת הַתּוֹרָה, אוֹדוֹת בְּרִיאַת הָעוֹלָם עַל יְדֵי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ – יוּכְלוּ יִשְׂרָאֵל לְהָשִׁיב וְלוֹמַר לָהֶם: "כָּל הָאָרֶץ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוּא בְּרָאָהּ וּנְתָנָהּ לַאֲשֶׁר יָשָׁר בְּעֵינָיו!". אֶלָּא שֶׁכָּאן, לִכְאוֹרָה, פּוֹרֶצֶת הַתְּמִיהָה: הַאִם בֶּאֱמֶת סְבוּרִים אָנוּ כִּי הַגּוֹיִים יְקַבְּלוּ אֶת הַתְּשׁוּבָה הַזּוֹ? הַאִם בְּעִקְבוֹת הַתֵּאוּר הַמּוֹפִיעַ בַּתּוֹרָה, אוֹדוֹת בְּרִיאַת הָעוֹלָם, הֵם יְוַתְּרוּ עַל טַעֲנָתָם – וְיַכִּירוּ בְּמַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וּבִזְכוּתוֹ לַעֲשׂוֹת בְּעוֹלָמוֹ כִּרְצוֹנוֹ? אֶתְמָהָה!

בִּכְדֵי לְהָבִין אֶת הַתְּשׁוּבָה לַאֲשׁוּרָהּ, נַקְדִּים וּנְסַפֵּר סִפּוּר נָאֶה מִבֵּית מִדְרָשׁוֹ – תַּרְתֵּי מַשְׁמַע - שֶׁל הַצַּדִּיק הַנִּשְׂגָּב רַבִּי מְנַחֵם מֶנְדֶּל מֵרִימְנוֹב, וְכָךְ הָיָה מַעֲשֶׂה:

בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה שֶׁעָלֶיהָ נָסֹב סִפּוּרֵנוּ, הֶחְלִיטָה הַמֶּמְשָׁלָה הַפּוֹלָנִית לְפַזֵּר אֶת מַחְסְנֵי הַמָּזוֹן שֶׁל הַצָּבָא בֵּין הָעֲיָרוֹת הַשּׁוֹנוֹת, כָּךְ שֶׁלְּכָל גְּדוּד אוֹ פְּלֻגָּה יִהְיֶה מַחְסָן זָמִין מִמֶּנּוּ יִקְּחוּ דֵּי סִפּוּקָם. לְשֵׁם כָּךְ, נִשְׁלְחָה וַעֲדָה מְיֻחֶדֶת אֶל כָּל אַחַת מֵעָרֵי הַמְּדִינָה, בִּכְדֵי לְאַתֵּר בְּכָל עִיר שֶׁכָּזוֹ מִבְנֶה מַתְאִים וּרְחַב יָדַיִם שֶׁיּוּכַל לְשַׁמֵּשׁ כְּמַחְסָן, וּלְהַפְקִיעוֹ מִיַּד בְּעָלָיו לְטוֹבַת אוֹצַר הַמֶּמְשָׁלָה – בִּתְמוּרָה לִסְכוּם זָעוּם.

גַּם עַל הָעִיר רִימְנוֹב לֹא פָּסְחָה הַמִּשְׁלַחַת. הִמְתִּינוּ כָּל תּוֹשָׁבֵי רִימְנוֹב בִּדְרִיכוּת לְהַחְלָטָתָהּ שֶׁל הַוַּעֲדָה, שֶׁלְּאַחַר שֶׁסָּקְרָה אֶת כָּל הַבִּנְיָנִים שֶׁבָּעִיר – פָּסְקָה אֶת פְּסוּקָהּ וּבָחֲרָה - - -

בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל!!! שֹׁמּוּ שָׁמַיִם!!!

הֶלֶם מֻחְלָט הִשְׁתַּלֵּט עַל יְהוּדֵי הָעִיר. הַזַּעֲזוּעַ הָיָה בִּלְתִּי נִתָּן לְתֵאוּר. אִישׁ מֵהֶם לֹא הֶעֱלָה בְּדַעְתּוֹ כִּי נְצִיגֵי הַמֶּמְשָׁלָה יִתְדַּרְדְּרוּ עַד לִדְיוֹטָה תַּחְתּוֹנָה כָּל כָּךְ, לַהֲפֹךְ מָקוֹם קָדוֹשׁ כָּל כָּךְ – לְמַחְסָן שֶׁל תְּבוּאָה! אוּלָם כָּעֵת, נִרְאֶה הָיָה כְּאִלּוּ כְּבָר נִגְזְרָה גְּזֵרָה: הַכֹּל יָדְעוּ, כִּי עַל הַחְלָטַת הַוַּעֲדָה – אֵין לְעַרְעֵר בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן, וְכִי כָּל נִסָּיוֹן לְהִתְנַגֵּד לָהּ – יִתְפָּרֵשׁ כִּמְרִידָה בַּמַּלְכוּת! לֹא פָּחוֹת!

בַּצַּר לָהֶם, הִתְאַסְּפוּ רָאשֵׁי הַקָּהָל עִם הַמָּרָא דְּאַתְרָא, רַבִּי מְנַחֵם מֶנְדֶּל מֵרִימְנוֹב, בִּכְדֵי לְטַכֵּס עֵצָה כְּדַת מַה לַּעֲשׂוֹת. עַל פָּנָיו, נִרְאֶה הָיָה כִּי אָפְסָה תִּקְוָה: הַנִּסָּיוֹן הֵעִיד, כִּי מֵעוֹלָם לֹא נֵאוֹתוּ הַשִּׁלְטוֹנוֹת לְשַׁחְרֵר מִבְנֶה כָּלְשֶׁהוּ שֶׁנִּבְחַר עַל יָדָם... אוּלָם בְּעוֹד כָּל הַמִּשְׁתַּתְּפִים בָּאֲסֵפָה מְיַגְּעִים אֶת מוֹחָם בְּנִסָּיוֹן לִמְצֹא מוֹצָא מֵהַסְּבַךְ - פָּצָה אֶת פִּיו אַחַד הָעַסְקָנִים, יְהוּדִי יָקָר בְּשֵׁם ר' שִׁמְעוֹן-חַיִּים, וְאָמַר: "רַבּוֹתַי... אֵינֶנִּי מְשֻׁכְנָע בְּכָךְ, אוּלָם בְּכָל זֹאת, בְּאֵין רַעְיוֹן טוֹב יוֹתֵר, עָלָה בְּדַעְתִּי רַעְיוֹן שֶׁאוּלַי יוּכַל לְהַצִּיל אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת מִיָּדָם שֶׁל הָעֲרֵלִים!".

"מָה הָרַעְיוֹן?" הֵגִיבוּ הַנּוֹכְחִים כֻּלָּם בְּהִתְרַגְּשׁוּת, וְר' שִׁמְעוֹן-חַיִּים נַעֲנָה וְהֵשִׁיב: "כְּפִי שֶׁיָּדוּעַ לְכֻלָּנוּ, הָרְעָפִים בְּגַג בֵּית הַכְּנֶסֶת שְׁבוּרִים, וְהַגֶּשֶׁם דּוֹלֵף בַּעֲדָם אֶל הַבַּיִת פְּנִימָה... עַד כֹּה, לֹא עָמַד לִרְשׁוּתֵנוּ הַסְּכוּם שֶׁיְּאַפְשֵׁר אֶת תִּקּוּנוֹ שֶׁל הַגַּג, וְאוּלַי דַּוְקָא עֻבְדָּה זוֹ תְּהַוֶּה פֶּתַח שֶׁל הַצָּלָה: סָבִיר לְהַנִּיחַ, שֶׁעִם בּוֹא הַחֹרֶף - יָסֵב הַדֶּלֶף נְזָקִים כְּבֵדִים לַתְּבוּאָה שֶׁתְּאֻחְסַן בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, וְלַשִּׁלְטוֹנוֹת לֹא תִּהְיֶה כָּל בְּרֵרָה כִּי אִם לְפַנּוֹת אֶת הַמָּקוֹם וּלְחַפֵּשׂ אָסָם אַחֵר!".

חִיּוּךְ פָּשַׁט עַל פְּנֵיהֶם שֶׁל הַנֶּאֱסָפִים, וּתְחוּשַׁת הֲקָלָה הֵחֵלָּה מְחַלְחֶלֶת לַלְּבָבוֹת...

אֶלָּא שֶׁלְּהַפְתָּעָתָם, לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים, הֶחֱוִירוּ פָּנָיו שֶׁל הַצַּדִּיק, שֶׁעַד כֹּה לֹא הָיָה מוּדָע לְמַצָּבוֹ שֶׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת מִשּׁוּם שֶׁאֶת תְּפִלּוֹתָיו קָבַע בְּבֵית מִדְרָשׁוֹ הַפְּרָטִי שֶׁבַּחֲצֵרוֹ, וּדְמָעוֹת הֵחֵלּוּ נִקְווֹת בְּזָוִיּוֹת עֵינָיו.

"הָאֻמְנָם כָּךְ, ר' שִׁמְעוֹן-חַיִּים?" פָּנָה הַצַּדִּיק בִּכְאֵב אֶל הָעַסְקָן, וּבֵרֵר: "הַאִם אָמְנָם הָיוּ רַעֲפֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת שְׁבוּרִים, הַגֶּשֶׁם דָּלַף אֶל הַבַּיִת הַקָּדוֹשׁ, וְאִישׁ לֹא דָּאַג לְגַיֵּס אֶת הַסְּכוּם הַדָּרוּשׁ בִּכְדֵי לְתַקֵּן זֹאת? אִם אָכֵן כֵּן, כְּלוּם יֵשׁ מָקוֹם לְהִתְפַּלֵּא עַל שֶׁנִּגְזְרָה גְּזֵרָה כֹּה קָשָׁה עַל בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁלָּנוּ, שֶׁיִּמָּסֵר בְּיַד זָרִים? הֲלֹא אִם אָנוּ עַצְמֵנוּ נוֹהֲגִים זִלְזוּל בַּמָּקוֹם הַמְּקֻדָּשׁ, אֵין אָנוּ רְאוּיִים לְהַחֲזִיק בּוֹ!" חָרַץ הַצַּדִּיק אֶת מִשְׁפָּטוֹ, וְהוֹסִיף מִיָּד: "מַהֲרוּ כָּעֵת, הֵחָלְצוּ חוּשִׁים, וּמִבְּלִי לַחֲסֹךְ בְּהוֹצָאוֹת – דַּאֲגוּ לְתַקֵּן אֶת הַמְּעֻוָּת תֶּכֶף וּמִיָּד!" דָּרַשׁ הַצַּדִּיק מֵהָעַסְקָנִים הַנְּבוֹכִים, בְּהוֹסִיפוֹ: "דָּבָר זֶה יְהֵא בָּרוּר לָכֶם בְּלִי צֵל שֶׁל פִּקְפּוּק: מַצָּבוֹ שֶׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת לֹא יִהְיֶה לָנוּ לְפֶתַח שֶׁל הַצָּלָה, אֶלָּא לְהֵפֶךְ: לְפוּקָה וּלְמִכְשׁוֹל, שֶׁכֵּן בְּעִקְבוֹתָיו בָּאָה עָלֵינוּ הַצָּרָה הַזּוֹ!".

וְאָכֵן, עוֹד בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם הֵחֵלָּה הַמְּלָאכָה, וּבְתוֹךְ מִסְפַּר יָמִים הֻשְׁלְמָה הַמְּלָאכָה, וְגַג חָדָשׁ כִּסָּה אֶת מִקְדַּשׁ הַמְּעַט. וּרְאֵה זֶה פֶלֶא: שָׁבוּעוֹת נָקְפוּ, חֳדָשִׁים חָלְפוּ, וַאֲמַרְכְּלֵי הַצָּבָא, שֶׁאֲמוּרִים הָיוּ לְקַבֵּל אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת לְיָדָם – בּוֹשְׁשׁוּ מִלָּבוֹא...

לְאַחַר תְּקוּפָה הִתְבָּרֵר, כִּי בְּאֹפֶן בִּלְתִּי הֶגְיוֹנִי וּמִבְּלִי כָּל סִבָּה נִרְאֵית לָעַיִן – הֶחְלִיטוּ שִׁלְטוֹנוֹת הַצָּבָא לְבַטֵּל אֶת הַחְלָטָתָהּ שֶׁל הַוַּעֲדָה, וְלִבְחֹר לְעַצְמָם מִבְנֶה אַחֵר, בָּעִיר הַסְּמוּכָה, 'דוּקְלָא'...

מִמַּעֲשֶׂה זֶה יְכוֹלִים אָנוּ לִלְמֹד כַּמּוּבָן, עַל חוֹבַת הַזְּהִירוּת בִּקְדֻשָּׁתוֹ וּבִכְבוֹדוֹ שֶׁל מִקְדָּשׁ מְעַט. אוּלָם מֵעֵבֶר לְכָךְ, טָמוּן בַּדְּבָרִים מֶסֶר עָמֹק בְּהַרְבֵּה: הַגּוֹיִים יְכוֹלִים לִשְׁלֹט בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וּלְחַלֵּל אֶת קְדֻשָּׁתוֹ, רַק כַּאֲשֶׁר הַיְּהוּדִים עַצְמָם אֵינָם מַכִּירִים בָּהּ כָּרָאוּי... לְעֻמַּת זֹאת, כְּשֶׁאָנוּ מַעֲנִיקִים מִשְׁקָל וַחֲשִׁיבוּת לִקְדֻשַּׁת בֵּית הַכְּנֶסֶת, מִתּוֹךְ הַכָּרָה פְּנִימִית עֲמֻקָּה – לְעוֹלָם לֹא יוּכְלוּ הַגּוֹיִים לִשְׁלֹחַ בּוֹ יָד!

וְהוּא הַדִּין לְעִנְיָנֵנוּ...

אָמְנָם, אֵין סָפֵק בְּכָךְ, שֶׁהַגּוֹיִים לֹא יְקַבְּלוּ טַעֲנָה הַמְּבֻסֶּסֶת עַל תֵּאוּר בְּרִיאַת הָעוֹלָם בְּפֶתַח הַתּוֹרָה... אוּלָם לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, הַתְּשׁוּבָה הַזּוֹ אֵינָהּ מְיֹעֶדֶת עֲבוּר הַגּוֹיִים – אֶלָּא עֲבוּרֵנוּ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל!

שֶׁכֵּן כַּאֲשֶׁר אָנוּ עַצְמֵנוּ נִהְיֶה מְשֻׁכְנָעִים וַחֲדוּרִים בְּהַכָּרָה עֲמֻקָּה בִּדְבַר זְכוּתֵנוּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אוֹתָהּ קִבַּלְנוּ מִיָּדוֹ שֶׁל בּוֹרֵא הָעוֹלָם שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁלּוֹ – לֹא יוּכְלוּ הַגּוֹיִים לִשְׁלֹט בָּהּ, בֵּין אִם יָבִינוּ אֶת הַסִּבָּה וּבֵין אִם לֹא... (לְלַמֶּדְךָ)

	שמוני עצרת ושמחת תורה תשפ"א
	צִמְאוֹן יִשְׂרָאֵל לַתּוֹרָה
	"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" (א-א) בְּדִבְרֵי הַמִּדְרָשׁ עַל הַפָּסוּק הָרִאשׁוֹן בַּפָּרָשָׁה שֶׁמֵּבִיא רַשִּׁ"י הַקָּדוֹשׁ, מוֹצְאִים אָנוּ תְּשׁוּבָה לַטַּעֲנָה שֶׁכִּבְיָכוֹל עֲשׂוּיִים לִטְעֹן הַגּוֹיִים בְּנֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם, בְּיַחַס לִזְכוּתָם שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. "לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אַרְצוֹת שִׁבְעָה גּוֹיִים!" יִטְעֲנוּ הַלָּלוּ, אוּלָם לְאוֹר הַתֵּאוּר בּוֹ פּוֹתַחַת הַתּוֹרָה, אוֹדוֹת בְּרִיאַת הָעוֹלָם עַל יְדֵי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ – יוּכְלוּ יִשְׂרָאֵל לְהָשִׁיב וְלוֹמַר לָהֶם: "כָּל הָאָרֶץ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוּא בְּרָאָהּ וּנְתָנָהּ לַאֲשֶׁר יָשָׁר בְּעֵינָיו!". אֶלָּא שֶׁכָּאן, לִכְאוֹרָה, פּוֹרֶצֶת הַתְּמִיהָה: הַאִם בֶּאֱמֶת סְבוּרִים אָנוּ כִּי הַגּוֹיִים יְקַבְּלוּ אֶת הַתְּשׁוּבָה הַזּוֹ? הַאִם בְּעִקְבוֹת הַתֵּאוּר הַמּוֹפִיעַ בַּתּוֹרָה, אוֹדוֹת בְּרִיאַת הָעוֹלָם, הֵם יְוַתְּרוּ עַל טַעֲנָתָם – וְיַכִּירוּ בְּמַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וּבִזְכוּתוֹ לַעֲשׂוֹת בְּעוֹלָמוֹ כִּרְצוֹנוֹ? אֶתְמָהָה! בִּכְדֵי לְהָבִין אֶת הַתְּשׁוּבָה לַאֲשׁוּרָהּ, נַקְדִּים וּנְסַפֵּר סִפּוּר נָאֶה מִבֵּית מִדְרָשׁוֹ – תַּרְתֵּי מַשְׁמַע - שֶׁל הַצַּדִּיק הַנִּשְׂגָּב רַבִּי מְנַחֵם מֶנְדֶּל מֵרִימְנוֹב, וְכָךְ הָיָה מַעֲשֶׂה: בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה שֶׁעָלֶיהָ נָסֹב סִפּוּרֵנוּ, הֶחְלִיטָה הַמֶּמְשָׁלָה הַפּוֹלָנִית לְפַזֵּר אֶת מַחְסְנֵי הַמָּזוֹן שֶׁל הַצָּבָא בֵּין הָעֲיָרוֹת הַשּׁוֹנוֹת, כָּךְ שֶׁלְּכָל גְּדוּד אוֹ פְּלֻגָּה יִהְיֶה מַחְסָן זָמִין מִמֶּנּוּ יִקְּחוּ דֵּי סִפּוּקָם. לְשֵׁם כָּךְ, נִשְׁלְחָה וַעֲדָה מְיֻחֶדֶת אֶל כָּל אַחַת מֵעָרֵי הַמְּדִינָה, בִּכְדֵי לְאַתֵּר בְּכָל עִיר שֶׁכָּזוֹ מִבְנֶה מַתְאִים וּרְחַב יָדַיִם שֶׁיּוּכַל לְשַׁמֵּשׁ כְּמַחְסָן, וּלְהַפְקִיעוֹ מִיַּד בְּעָלָיו לְטוֹבַת אוֹצַר הַמֶּמְשָׁלָה – בִּתְמוּרָה לִסְכוּם זָעוּם. גַּם עַל הָעִיר רִימְנוֹב לֹא פָּסְחָה הַמִּשְׁלַחַת. הִמְתִּינוּ כָּל תּוֹשָׁבֵי רִימְנוֹב בִּדְרִיכוּת לְהַחְלָטָתָהּ שֶׁל הַוַּעֲדָה, שֶׁלְּאַחַר שֶׁסָּקְרָה אֶת כָּל הַבִּנְיָנִים שֶׁבָּעִיר – פָּסְקָה אֶת פְּסוּקָהּ וּבָחֲרָה - - - בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל!!! שֹׁמּוּ שָׁמַיִם!!! הֶלֶם מֻחְלָט הִשְׁתַּלֵּט עַל יְהוּדֵי הָעִיר. הַזַּעֲזוּעַ הָיָה בִּלְתִּי נִתָּן לְתֵאוּר. אִישׁ מֵהֶם לֹא הֶעֱלָה בְּדַעְתּוֹ כִּי נְצִיגֵי הַמֶּמְשָׁלָה יִתְדַּרְדְּרוּ עַד לִדְיוֹטָה תַּחְתּוֹנָה כָּל כָּךְ, לַהֲפֹךְ מָקוֹם קָדוֹשׁ כָּל כָּךְ – לְמַחְסָן שֶׁל תְּבוּאָה! אוּלָם כָּעֵת, נִרְאֶה הָיָה כְּאִלּוּ כְּבָר נִגְזְרָה גְּזֵרָה: הַכֹּל יָדְעוּ, כִּי עַל הַחְלָטַת הַוַּעֲדָה – אֵין לְעַרְעֵר בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן, וְכִי כָּל נִסָּיוֹן לְהִתְנַגֵּד לָהּ – יִתְפָּרֵשׁ כִּמְרִידָה בַּמַּלְכוּת! לֹא פָּחוֹת! בַּצַּר לָהֶם, הִתְאַסְּפוּ רָאשֵׁי הַקָּהָל עִם הַמָּרָא דְּאַתְרָא, רַבִּי מְנַחֵם מֶנְדֶּל מֵרִימְנוֹב, בִּכְדֵי לְטַכֵּס עֵצָה כְּדַת מַה לַּעֲשׂוֹת. עַל פָּנָיו, נִרְאֶה הָיָה כִּי אָפְסָה תִּקְוָה: הַנִּסָּיוֹן הֵעִיד, כִּי מֵעוֹלָם לֹא נֵאוֹתוּ הַשִּׁלְטוֹנוֹת לְשַׁחְרֵר מִבְנֶה כָּלְשֶׁהוּ שֶׁנִּבְחַר עַל יָדָם... אוּלָם בְּעוֹד כָּל הַמִּשְׁתַּתְּפִים בָּאֲסֵפָה מְיַגְּעִים אֶת מוֹחָם בְּנִסָּיוֹן לִמְצֹא מוֹצָא מֵהַסְּבַךְ - פָּצָה אֶת פִּיו אַחַד הָעַסְקָנִים, יְהוּדִי יָקָר בְּשֵׁם ר' שִׁמְעוֹן-חַיִּים, וְאָמַר: "רַבּוֹתַי... אֵינֶנִּי מְשֻׁכְנָע בְּכָךְ, אוּלָם בְּכָל זֹאת, בְּאֵין רַעְיוֹן טוֹב יוֹתֵר, עָלָה בְּדַעְתִּי רַעְיוֹן שֶׁאוּלַי יוּכַל לְהַצִּיל אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת מִיָּדָם שֶׁל הָעֲרֵלִים!". "מָה הָרַעְיוֹן?" הֵגִיבוּ הַנּוֹכְחִים כֻּלָּם בְּהִתְרַגְּשׁוּת, וְר' שִׁמְעוֹן-חַיִּים נַעֲנָה וְהֵשִׁיב: "כְּפִי שֶׁיָּדוּעַ לְכֻלָּנוּ, הָרְעָפִים בְּגַג בֵּית הַכְּנֶסֶת שְׁבוּרִים, וְהַגֶּשֶׁם דּוֹלֵף בַּעֲדָם אֶל הַבַּיִת פְּנִימָה... עַד כֹּה, לֹא עָמַד לִרְשׁוּתֵנוּ הַסְּכוּם שֶׁיְּאַפְשֵׁר אֶת תִּקּוּנוֹ שֶׁל הַגַּג, וְאוּלַי דַּוְקָא עֻבְדָּה זוֹ תְּהַוֶּה פֶּתַח שֶׁל הַצָּלָה: סָבִיר לְהַנִּיחַ, שֶׁעִם בּוֹא הַחֹרֶף - יָסֵב הַדֶּלֶף נְזָקִים כְּבֵדִים לַתְּבוּאָה שֶׁתְּאֻחְסַן בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, וְלַשִּׁלְטוֹנוֹת לֹא תִּהְיֶה כָּל בְּרֵרָה כִּי אִם לְפַנּוֹת אֶת הַמָּקוֹם וּלְחַפֵּשׂ אָסָם אַחֵר!". חִיּוּךְ פָּשַׁט עַל פְּנֵיהֶם שֶׁל הַנֶּאֱסָפִים, וּתְחוּשַׁת הֲקָלָה הֵחֵלָּה מְחַלְחֶלֶת לַלְּבָבוֹת... אֶלָּא שֶׁלְּהַפְתָּעָתָם, לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים, הֶחֱוִירוּ פָּנָיו שֶׁל הַצַּדִּיק, שֶׁעַד כֹּה לֹא הָיָה מוּדָע לְמַצָּבוֹ שֶׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת מִשּׁוּם שֶׁאֶת תְּפִלּוֹתָיו קָבַע בְּבֵית מִדְרָשׁוֹ הַפְּרָטִי שֶׁבַּחֲצֵרוֹ, וּדְמָעוֹת הֵחֵלּוּ נִקְווֹת בְּזָוִיּוֹת עֵינָיו. "הָאֻמְנָם כָּךְ, ר' שִׁמְעוֹן-חַיִּים?" פָּנָה הַצַּדִּיק בִּכְאֵב אֶל הָעַסְקָן, וּבֵרֵר: "הַאִם אָמְנָם הָיוּ רַעֲפֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת שְׁבוּרִים, הַגֶּשֶׁם דָּלַף אֶל הַבַּיִת הַקָּדוֹשׁ, וְאִישׁ לֹא דָּאַג לְגַיֵּס אֶת הַסְּכוּם הַדָּרוּשׁ בִּכְדֵי לְתַקֵּן זֹאת? אִם אָכֵן כֵּן, כְּלוּם יֵשׁ מָקוֹם לְהִתְפַּלֵּא עַל שֶׁנִּגְזְרָה גְּזֵרָה כֹּה קָשָׁה עַל בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁלָּנוּ, שֶׁיִּמָּסֵר בְּיַד זָרִים? הֲלֹא אִם אָנוּ עַצְמֵנוּ נוֹהֲגִים זִלְזוּל בַּמָּקוֹם הַמְּקֻדָּשׁ, אֵין אָנוּ רְאוּיִים לְהַחֲזִיק בּוֹ!" חָרַץ הַצַּדִּיק אֶת מִשְׁפָּטוֹ, וְהוֹסִיף מִיָּד: "מַהֲרוּ כָּעֵת, הֵחָלְצוּ חוּשִׁים, וּמִבְּלִי לַחֲסֹךְ בְּהוֹצָאוֹת – דַּאֲגוּ לְתַקֵּן אֶת הַמְּעֻוָּת תֶּכֶף וּמִיָּד!" דָּרַשׁ הַצַּדִּיק מֵהָעַסְקָנִים הַנְּבוֹכִים, בְּהוֹסִיפוֹ: "דָּבָר זֶה יְהֵא בָּרוּר לָכֶם בְּלִי צֵל שֶׁל פִּקְפּוּק: מַצָּבוֹ שֶׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת לֹא יִהְיֶה לָנוּ לְפֶתַח שֶׁל הַצָּלָה, אֶלָּא לְהֵפֶךְ: לְפוּקָה וּלְמִכְשׁוֹל, שֶׁכֵּן בְּעִקְבוֹתָיו בָּאָה עָלֵינוּ הַצָּרָה הַזּוֹ!". וְאָכֵן, עוֹד בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם הֵחֵלָּה הַמְּלָאכָה, וּבְתוֹךְ מִסְפַּר יָמִים הֻשְׁלְמָה הַמְּלָאכָה, וְגַג חָדָשׁ כִּסָּה אֶת מִקְדַּשׁ הַמְּעַט. וּרְאֵה זֶה פֶלֶא: שָׁבוּעוֹת נָקְפוּ, חֳדָשִׁים חָלְפוּ, וַאֲמַרְכְּלֵי הַצָּבָא, שֶׁאֲמוּרִים הָיוּ לְקַבֵּל אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת לְיָדָם – בּוֹשְׁשׁוּ מִלָּבוֹא... לְאַחַר תְּקוּפָה הִתְבָּרֵר, כִּי בְּאֹפֶן בִּלְתִּי הֶגְיוֹנִי וּמִבְּלִי כָּל סִבָּה נִרְאֵית לָעַיִן – הֶחְלִיטוּ שִׁלְטוֹנוֹת הַצָּבָא לְבַטֵּל אֶת הַחְלָטָתָהּ שֶׁל הַוַּעֲדָה, וְלִבְחֹר לְעַצְמָם מִבְנֶה אַחֵר, בָּעִיר הַסְּמוּכָה, 'דוּקְלָא'... מִמַּעֲשֶׂה זֶה יְכוֹלִים אָנוּ לִלְמֹד כַּמּוּבָן, עַל חוֹבַת הַזְּהִירוּת בִּקְדֻשָּׁתוֹ וּבִכְבוֹדוֹ שֶׁל מִקְדָּשׁ מְעַט. אוּלָם מֵעֵבֶר לְכָךְ, טָמוּן בַּדְּבָרִים מֶסֶר עָמֹק בְּהַרְבֵּה: הַגּוֹיִים יְכוֹלִים לִשְׁלֹט בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וּלְחַלֵּל אֶת קְדֻשָּׁתוֹ, רַק כַּאֲשֶׁר הַיְּהוּדִים עַצְמָם אֵינָם מַכִּירִים בָּהּ כָּרָאוּי... לְעֻמַּת זֹאת, כְּשֶׁאָנוּ מַעֲנִיקִים מִשְׁקָל וַחֲשִׁיבוּת לִקְדֻשַּׁת בֵּית הַכְּנֶסֶת, מִתּוֹךְ הַכָּרָה פְּנִימִית עֲמֻקָּה – לְעוֹלָם לֹא יוּכְלוּ הַגּוֹיִים לִשְׁלֹחַ בּוֹ יָד! וְהוּא הַדִּין לְעִנְיָנֵנוּ... אָמְנָם, אֵין סָפֵק בְּכָךְ, שֶׁהַגּוֹיִים לֹא יְקַבְּלוּ טַעֲנָה הַמְּבֻסֶּסֶת עַל תֵּאוּר בְּרִיאַת הָעוֹלָם בְּפֶתַח הַתּוֹרָה... אוּלָם לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, הַתְּשׁוּבָה הַזּוֹ אֵינָהּ מְיֹעֶדֶת עֲבוּר הַגּוֹיִים – אֶלָּא עֲבוּרֵנוּ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל! שֶׁכֵּן כַּאֲשֶׁר אָנוּ עַצְמֵנוּ נִהְיֶה מְשֻׁכְנָעִים וַחֲדוּרִים בְּהַכָּרָה עֲמֻקָּה בִּדְבַר זְכוּתֵנוּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אוֹתָהּ קִבַּלְנוּ מִיָּדוֹ שֶׁל בּוֹרֵא הָעוֹלָם שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁלּוֹ – לֹא יוּכְלוּ הַגּוֹיִים לִשְׁלֹט בָּהּ, בֵּין אִם יָבִינוּ אֶת הַסִּבָּה וּבֵין אִם לֹא... (לְלַמֶּדְךָ)