Otzarot-Article

"וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה... וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ" (ח-יא) "אָמַר ר' יִרְמְיָה: אָמְרָה הַיּוֹנָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! יִהְיוּ מְזוֹנוֹתַי מְרוֹרִין כַּזַּיִת וְיִהְיוּ מְסוּרִין בְּיָדְךָ, וְלֹא יִהְיוּ מְתוּקִין כִּדְבַשׁ וּתְלוּיִין בִּידֵי בָּשָׂר וָדָם". (עֵרוּבִין יח:)

יֵשׁ לְהָבִין מַה כָּל כָּךְ 'כּוֹאֵב' לַיּוֹנָה לְקַבֵּל בְּחִנָּם מִבָּשָׂר וָדָם, בְּרַם, יֵשׁ לָדַעַת כִּי בְּטֶרֶם חָטָא אָדָם הָרִאשׁוֹן, לֹא הָיָה מֻשָּׂג שֶׁל קֹשִׁי בַּהֲבָאַת פַּרְנָסָה. הָיָה אָדָם יוֹשֵׁב בְּגַן-עֵדֶן וּמַלְאָכִים צוֹלִים לוֹ בָּשָׂר. אִלּוּלֵי הַחֵטְא, הָיְתָה מַמְשִׁיכָה כָּךְ הַנְהָגַת הַבְּרִיאָה. בְּעִקְבוֹת הַחֵטְא, נִתְקַלֵּל הָאָדָם "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם". אוּלָם בַּעֲלֵי הַחַיִּים - לֹא נִתְקַלְּלוּ.

עַל כָּל פָּנִים לָמַדְנוּ מֵהַיּוֹנָה שֶׁלָּצֵאת וּלְהִתְפַּרְנֵס, זוֹהִי בְּעֶצֶם קְלָלָה. אָמַר עַל כָּךְ הַגָּאוֹן רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִסָּלַנְט זצ"ל: "אָדָם שֶׁעוֹבֵד שָׁעוֹת נוֹסָפוֹת לְפַרְנָסָתוֹ, בְּעֶצֶם רוֹדֵף אַחַר הַקְּלָלָה "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם". אֲנָשִׁים רַבִּים חוֹשְׁבִים שֶׁזֶּה צִוּוּי, וְאֵינָם מְבִינִים שֶׁזּוֹ קְלָלָה...".

עָנִי שֶׁהָלַךְ לֶאֱסֹף כֶּסֶף בְּאַחַת הָעֲיָרוֹת הַגְּדוֹלוֹת, נִגַּשׁ לְאֵיזֶה עָשִׁיר וְאָמַר לוֹ שֶׁהוּא זָקוּק לְכֶסֶף כְּדֵי לְחַתֵּן אֶת הַבַּת שֶׁלּוֹ. פָּתַח הֶעָשִׁיר אֶת הַדֶּלֶת, נָתַן לוֹ 20 דּוֹלָר וְשָׁלַח אוֹתוֹ. אַחֲרֵי כַּמָּה יָמִים חָזַר הֶעָנִי וְדָפַק עַל הַדֶּלֶת, וּכְשֶׁרַק הִתְחִיל לְדַבֵּר - הוּא הִתְחִיל לִבְכּוֹת. "תִּשְׁמַע, הַמַּצָּב שֶׁלִּי קָשֶׁה, אֵין לִי אֵיךְ לְחַתֵּן אֶת הַבַּת שֶׁלִּי. אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ מַה לַּעֲשׂוֹת. תַּעֲזֹר לִי!".

הִכְנִיס אוֹתוֹ הֶעָשִׁיר לְתוֹךְ הַבַּיִת, וּמִיָּד רָשַׁם לוֹ צֵ'ק שֶׁל 10,000 דּוֹלָר.

שָׁאַל אוֹתוֹ הֶעָנִי: לָמָּה כְּשֶׁהִגַּעְתִּי אֵלֶיךָ לִפְנֵי כַּמָּה יָמִים נָתַתָּ לִי רַק 20 דּוֹלָר, וְעַכְשָׁו נָתַתָּ לִי כָּל מַה שֶּׁהָיִיתִי צָרִיךְ?

אָמַר לוֹ הֶעָשִׁיר: בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהִגַּעְתָּ אֵלַי רָאִיתִי שֶׁבָּאתָ לֶאֱסֹף כֶּסֶף בָּעִיר, וְיֵשׁ לְךָ כַּמָּה אֲנָשִׁים שֶׁאַתָּה הוֹלֵךְ אֲלֵיהֶם, וַאֲנִי אֶחָד מֵהֶם. לָכֵן נָתַתִּי לְךָ רַק קְצָת. אֲבָל עַכְשָׁו שֶׁאָמַרְתָּ לִי שֶׁאֵין לְךָ מִי שֶׁיַּעֲזֹר לְךָ, וְרַק אֲנִי יָכוֹל לְהוֹשִׁיעַ אוֹתְךָ מִמַּצָּבְךָ, נָתַתִּי לְךָ הַכֹּל.

כֵּן אוֹתוֹ הַדָּבָר, כְּשֶׁאָדָם מִתְפַּלֵּל לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאוֹמֵר: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, תֵּן לִי פַּרְנָסָה! וּבְלִבּוֹ הוּא חוֹשֵׁב, אִם לֹא תִּתֵּן לִי אֲנִי כְּבָר אֶסְתַּדֵּר, אֲנִי אֶקַּח הַלְוָאָה מִפְּלוֹנִי - אוֹמֵר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֵין בְּעָיָה. אֲנִי אֶתֵּן לְךָ קְצָת וְהַשְּׁאָר תִּסְתַּדֵּר לְבַד. אֲבָל כְּשֶׁאָדָם בָּא וְזוֹעֵק לְבוֹרֵא עוֹלָם, אֵין לִי מַה לֶּאֱכֹל! תֵּן לִי פַּרְנָסָה! רַק אַתָּה יָכוֹל לַעֲזֹר לִי! אֵין לִי מִישֶׁהוּ אַחֵר בִּלְעָדֶיךָ! אָז בּוֹרֵא עוֹלָם "פּוֹתֵחַ אֶת יָדָיו", וְנוֹתֵן לוֹ הַכֹּל!

עוֹד לָמַדְנוּ מֵהַיּוֹנָה, שֶׁלֹּא לְהִזְדַּקֵּק לִידֵי מַתְּנוֹת בָּשָׂר וָדָם, שֶׁמַּתְּנָתָם מְעוּטָה וְחֶרְפָּתָם מְרֻבָּה. הֶפֶךְ הַקַּלּוּת הַבִּלְתִּי נִסְבֶּלֶת כַּיּוֹם לְהִזְדַּקֵּק לַאֲחֵרִים. בְּהֶקְשֵׁר לְכָךְ, כְּדַאי לְצַטֵּט אֶת תֵּאוּרוֹ מְשׁוֹבֵב הַלֵּב שֶׁל הָרַב לֵוִי יִצְחָק רַבִּינוֹבִיץ זַ"ל, רַבָּם שֶׁל הַחַיָּלִים הַיְּהוּדִים בִּצְבָא אַרְצוֹת הַבְּרִית, שֶׁבִּקֵּר בְּגֶ'רְבָּא בִּימֵי מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה, וְחָרַט אֶת רִשּׁוּמָיו כָּךְ:

"בְּעֶרֶב ל"ג בָּעֹמֶר אֲנִי מְבַקֵּר בָּאַכְסַנְיָא, וְהִנֵּה - עֲנִיּוּת וְדַחֲקוּת רַבָּה. בְּעִקָּר חָסֵר לָהֶם מָזוֹן, מִפְּנֵי שֶׁהַגֶּרְמָנִים חָמְסוּ אֶת כָּל הַתְּבוּאָה וְהַיְּבוּל הֶחָדָשׁ, וְלִי יֵשׁ בִּיסְקְוִיטִים צְבָאִיִּים לָרֹב. אֲנִי מְחַלֵּק אוֹתָם - וּמִיָּד מְבִיאִים לִי תַּחְתֵּיהֶם בֵּיצִים, וְכוֹפִים עָלַי לָקַחַת מִיָּדָם. חַס וְשָׁלוֹם שֶׁאַלְבִּין אֶת פְּנֵיהֶם - וַאֲנִי לוֹקֵחַ. יֵשׁ לִי גַּם שׁוֹקוֹלָדִים מִמִּין מְיֻחָד - מִתּוֹצֶרֶת הָאָרֶץ - עִם אוֹתִיּוֹת עִבְרִיּוֹת עַל הָעֲטִיפָה. אֲנִי מְחַלֵּק אוֹתָם בֵּין הַיְּלָדִים וּמַרְאֶה לָהֶם אֶת הַכְּתָב הָעִבְרִי - וְתֶכֶף הַהוֹרִים מְבִיאִים לִי בַּקְבּוּק יַיִן תְּמוּרַת מַתְּנַת הַשּׁוֹקוֹלָדִים. אֲבָל בִּרְצוֹנִי לְהַנּוֹת אוֹתָם וְלֹא לְהִכָּנֵס בְּמִסְחָר חֲלִיפִין. אֲנִי נוֹתֵן לָהֶם עוֹד דָּבָר אַחֵר - וּמְקַבֵּל בַּקְבּוּק שֶׁמֶן זַיִת. אֲנִי מְסָרֵב לְקַבֵּל, וְהֵם מְסָרְבִים לָקַחַת מַתְּנַת יָדִי. אֲנִי מַפְצִיר וְהֵם מַפְצִירִים. "יֵשׁ לִי דַּי", אֲנִי אוֹמֵר בִּרְצִינוּת. וְהֵם עוֹנִים לִי פֶּה אֶחָד: "שׂוֹנֵא מַתָּנוֹת יִחְיֶה"! נִצְחוּנִי - וַאֲנִי נִכְנָע". (אוֹצְרוֹתֵינוּ)

	האזינו תשפ"א
	לְהִתְבַּסֵּס!
	"וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה... וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ" (ח-יא) "אָמַר ר' יִרְמְיָה: אָמְרָה הַיּוֹנָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! יִהְיוּ מְזוֹנוֹתַי מְרוֹרִין כַּזַּיִת וְיִהְיוּ מְסוּרִין בְּיָדְךָ, וְלֹא יִהְיוּ מְתוּקִין כִּדְבַשׁ וּתְלוּיִין בִּידֵי בָּשָׂר וָדָם". (עֵרוּבִין יח:) יֵשׁ לְהָבִין מַה כָּל כָּךְ 'כּוֹאֵב' לַיּוֹנָה לְקַבֵּל בְּחִנָּם מִבָּשָׂר וָדָם, בְּרַם, יֵשׁ לָדַעַת כִּי בְּטֶרֶם חָטָא אָדָם הָרִאשׁוֹן, לֹא הָיָה מֻשָּׂג שֶׁל קֹשִׁי בַּהֲבָאַת פַּרְנָסָה. הָיָה אָדָם יוֹשֵׁב בְּגַן-עֵדֶן וּמַלְאָכִים צוֹלִים לוֹ בָּשָׂר. אִלּוּלֵי הַחֵטְא, הָיְתָה מַמְשִׁיכָה כָּךְ הַנְהָגַת הַבְּרִיאָה. בְּעִקְבוֹת הַחֵטְא, נִתְקַלֵּל הָאָדָם "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם". אוּלָם בַּעֲלֵי הַחַיִּים - לֹא נִתְקַלְּלוּ. עַל כָּל פָּנִים לָמַדְנוּ מֵהַיּוֹנָה שֶׁלָּצֵאת וּלְהִתְפַּרְנֵס, זוֹהִי בְּעֶצֶם קְלָלָה. אָמַר עַל כָּךְ הַגָּאוֹן רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִסָּלַנְט זצ"ל: "אָדָם שֶׁעוֹבֵד שָׁעוֹת נוֹסָפוֹת לְפַרְנָסָתוֹ, בְּעֶצֶם רוֹדֵף אַחַר הַקְּלָלָה "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם". אֲנָשִׁים רַבִּים חוֹשְׁבִים שֶׁזֶּה צִוּוּי, וְאֵינָם מְבִינִים שֶׁזּוֹ קְלָלָה...". עָנִי שֶׁהָלַךְ לֶאֱסֹף כֶּסֶף בְּאַחַת הָעֲיָרוֹת הַגְּדוֹלוֹת, נִגַּשׁ לְאֵיזֶה עָשִׁיר וְאָמַר לוֹ שֶׁהוּא זָקוּק לְכֶסֶף כְּדֵי לְחַתֵּן אֶת הַבַּת שֶׁלּוֹ. פָּתַח הֶעָשִׁיר אֶת הַדֶּלֶת, נָתַן לוֹ 20 דּוֹלָר וְשָׁלַח אוֹתוֹ. אַחֲרֵי כַּמָּה יָמִים חָזַר הֶעָנִי וְדָפַק עַל הַדֶּלֶת, וּכְשֶׁרַק הִתְחִיל לְדַבֵּר - הוּא הִתְחִיל לִבְכּוֹת. "תִּשְׁמַע, הַמַּצָּב שֶׁלִּי קָשֶׁה, אֵין לִי אֵיךְ לְחַתֵּן אֶת הַבַּת שֶׁלִּי. אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ מַה לַּעֲשׂוֹת. תַּעֲזֹר לִי!". הִכְנִיס אוֹתוֹ הֶעָשִׁיר לְתוֹךְ הַבַּיִת, וּמִיָּד רָשַׁם לוֹ צֵ'ק שֶׁל 10,000 דּוֹלָר. שָׁאַל אוֹתוֹ הֶעָנִי: לָמָּה כְּשֶׁהִגַּעְתִּי אֵלֶיךָ לִפְנֵי כַּמָּה יָמִים נָתַתָּ לִי רַק 20 דּוֹלָר, וְעַכְשָׁו נָתַתָּ לִי כָּל מַה שֶּׁהָיִיתִי צָרִיךְ? אָמַר לוֹ הֶעָשִׁיר: בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהִגַּעְתָּ אֵלַי רָאִיתִי שֶׁבָּאתָ לֶאֱסֹף כֶּסֶף בָּעִיר, וְיֵשׁ לְךָ כַּמָּה אֲנָשִׁים שֶׁאַתָּה הוֹלֵךְ אֲלֵיהֶם, וַאֲנִי אֶחָד מֵהֶם. לָכֵן נָתַתִּי לְךָ רַק קְצָת. אֲבָל עַכְשָׁו שֶׁאָמַרְתָּ לִי שֶׁאֵין לְךָ מִי שֶׁיַּעֲזֹר לְךָ, וְרַק אֲנִי יָכוֹל לְהוֹשִׁיעַ אוֹתְךָ מִמַּצָּבְךָ, נָתַתִּי לְךָ הַכֹּל. כֵּן אוֹתוֹ הַדָּבָר, כְּשֶׁאָדָם מִתְפַּלֵּל לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאוֹמֵר: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, תֵּן לִי פַּרְנָסָה! וּבְלִבּוֹ הוּא חוֹשֵׁב, אִם לֹא תִּתֵּן לִי אֲנִי כְּבָר אֶסְתַּדֵּר, אֲנִי אֶקַּח הַלְוָאָה מִפְּלוֹנִי - אוֹמֵר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֵין בְּעָיָה. אֲנִי אֶתֵּן לְךָ קְצָת וְהַשְּׁאָר תִּסְתַּדֵּר לְבַד. אֲבָל כְּשֶׁאָדָם בָּא וְזוֹעֵק לְבוֹרֵא עוֹלָם, אֵין לִי מַה לֶּאֱכֹל! תֵּן לִי פַּרְנָסָה! רַק אַתָּה יָכוֹל לַעֲזֹר לִי! אֵין לִי מִישֶׁהוּ אַחֵר בִּלְעָדֶיךָ! אָז בּוֹרֵא עוֹלָם "פּוֹתֵחַ אֶת יָדָיו", וְנוֹתֵן לוֹ הַכֹּל! עוֹד לָמַדְנוּ מֵהַיּוֹנָה, שֶׁלֹּא לְהִזְדַּקֵּק לִידֵי מַתְּנוֹת בָּשָׂר וָדָם, שֶׁמַּתְּנָתָם מְעוּטָה וְחֶרְפָּתָם מְרֻבָּה. הֶפֶךְ הַקַּלּוּת הַבִּלְתִּי נִסְבֶּלֶת כַּיּוֹם לְהִזְדַּקֵּק לַאֲחֵרִים. בְּהֶקְשֵׁר לְכָךְ, כְּדַאי לְצַטֵּט אֶת תֵּאוּרוֹ מְשׁוֹבֵב הַלֵּב שֶׁל הָרַב לֵוִי יִצְחָק רַבִּינוֹבִיץ זַ"ל, רַבָּם שֶׁל הַחַיָּלִים הַיְּהוּדִים בִּצְבָא אַרְצוֹת הַבְּרִית, שֶׁבִּקֵּר בְּגֶ'רְבָּא בִּימֵי מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה, וְחָרַט אֶת רִשּׁוּמָיו כָּךְ: "בְּעֶרֶב ל"ג בָּעֹמֶר אֲנִי מְבַקֵּר בָּאַכְסַנְיָא, וְהִנֵּה - עֲנִיּוּת וְדַחֲקוּת רַבָּה. בְּעִקָּר חָסֵר לָהֶם מָזוֹן, מִפְּנֵי שֶׁהַגֶּרְמָנִים חָמְסוּ אֶת כָּל הַתְּבוּאָה וְהַיְּבוּל הֶחָדָשׁ, וְלִי יֵשׁ בִּיסְקְוִיטִים צְבָאִיִּים לָרֹב. אֲנִי מְחַלֵּק אוֹתָם - וּמִיָּד מְבִיאִים לִי תַּחְתֵּיהֶם בֵּיצִים, וְכוֹפִים עָלַי לָקַחַת מִיָּדָם. חַס וְשָׁלוֹם שֶׁאַלְבִּין אֶת פְּנֵיהֶם - וַאֲנִי לוֹקֵחַ. יֵשׁ לִי גַּם שׁוֹקוֹלָדִים מִמִּין מְיֻחָד - מִתּוֹצֶרֶת הָאָרֶץ - עִם אוֹתִיּוֹת עִבְרִיּוֹת עַל הָעֲטִיפָה. אֲנִי מְחַלֵּק אוֹתָם בֵּין הַיְּלָדִים וּמַרְאֶה לָהֶם אֶת הַכְּתָב הָעִבְרִי - וְתֶכֶף הַהוֹרִים מְבִיאִים לִי בַּקְבּוּק יַיִן תְּמוּרַת מַתְּנַת הַשּׁוֹקוֹלָדִים. אֲבָל בִּרְצוֹנִי לְהַנּוֹת אוֹתָם וְלֹא לְהִכָּנֵס בְּמִסְחָר חֲלִיפִין. אֲנִי נוֹתֵן לָהֶם עוֹד דָּבָר אַחֵר - וּמְקַבֵּל בַּקְבּוּק שֶׁמֶן זַיִת. אֲנִי מְסָרֵב לְקַבֵּל, וְהֵם מְסָרְבִים לָקַחַת מַתְּנַת יָדִי. אֲנִי מַפְצִיר וְהֵם מַפְצִירִים. "יֵשׁ לִי דַּי", אֲנִי אוֹמֵר בִּרְצִינוּת. וְהֵם עוֹנִים לִי פֶּה אֶחָד: "שׂוֹנֵא מַתָּנוֹת יִחְיֶה"! נִצְחוּנִי - וַאֲנִי נִכְנָע". (אוֹצְרוֹתֵינוּ)