Otzarot-Article

"נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא בִשְׁגָגָה" (ד-ב) בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, בְּפָרָשַׁת וַיִּקְרָא, שָׁבָה וּמִתְעוֹרֶרֶת הַשְּׁאֵלָה: מַדּוּעַ הֶחְמִירָה הַתּוֹרָה כָּל כָּךְ בְּעָנְשׁוֹ שֶׁל חֵטְא בְּשׁוֹגֵג? נִכְנַס אָדָם לְחֶדֶר חָשׁוּךְ, וּבְהֶסֵּחַ הַדַּעַת, כְּהֶרְגֵּלוֹ, הוֹשִׁיט יָד וְהִדְלִיק אֶת הָאוֹר. וּמִיָּד נִזְכַּר, נִרְתַּע, נִחַם עַל מַעֲשֵׂהוּ. אֲבָל אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֵין לְהָשִׁיב: חִלֵּל שַׁבָּת בְּשׁוֹגֵג. בֶּאֱמֶת שָׁכַח לַחֲלוּטִין, לֹא זָכַר. הֲרֵי זֶה כֹּה אֱנוֹשִׁי, הֲרֵי הַשִּׁכְחָה טְבוּעָה בָּאָדָם. נָכוֹן שֶׁהַמַּעֲשֶׂה הוּא מַעֲשֶׂה אָסוּר, מַעֲשֶׂה שֶׁל חִלּוּל שַׁבָּת, אֲבָל אִם 'תְּקַלֵּף' אֶת קְלִפָּתוֹ, תְּגַלֶּה כַּוָּנָה תַּמָּה, שְׁגָגָה חַפָּה מִכָּל זָדוֹן, אַף צַעַר רַב עַל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁנַּעֲשָׂה.

וְהִנֵּה, מוֹרָה הַתּוֹרָה עַל קָרְבַּן חַטָּאת, קֹדֶשׁ קָדָשִׁים. חַיָּב הָאָדָם לְהִטַּהֵר שִׁבְעָה יָמִים, לַעֲלוֹת לִירוּשָׁלַיִם, לִקְנוֹת בְּהֵמָה, וְיוֹדְעִים אָנוּ שֶׁאֵין דָּמֶיהָ מוּעָטִים, לְהָבִיאָהּ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, לִסְמֹךְ עָלֶיהָ יָדָיו, לְהִתְוַדּוֹת... הָרַב הַקָּדוֹשׁ הָ"אוֹהֵב יִשְׂרָאֵל" מֵאַפְטָא זצ"ל, סִפֵּר שֶׁהוּא זוֹכֵר אֶת גִּלְגּוּלָיו הַקּוֹדְמִים: "בִּזְמַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, לְמָשָׁל, הָיִיתִי יְהוּדִי נִכְבָּד וּנְשׂוּא פָּנִים. אָז קָרְאוּ לִי רַבִּי זֶרַח. אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁנֶּחְשַׁבְתִּי כְּצַדִּיק!"--- "אִם כֵּן", שְׁאָלוּהוּ תַּלְמִידָיו, "בַּמֶּה נֶעֱנַשְׁתֶּם לָשׁוּב וּלְהִתְגַּלְגֵּל בָּעוֹלָם?" "אָהּ, נִכְשַׁלְתִּי פַּעַם אַחַת וִיחִידָה בַּעֲווֹן חִלּוּל שַׁבָּת... בְּשׁוֹגֵג", עָנָה. אָמְרוּ: "אֲבָל אִם הָיָה זֶה בִּזְמַן הַמִּקְדָּשׁ - הֲרֵי הֵבֵאתֶם קָרְבַּן חַטָּאת!" "אָמְנָם כֵּן, וְאַל תִּשְׁאֲלוּ - עַד הַיּוֹם אֲנִי זוֹכֵר זֹאת, וְאֵינִי יָכוֹל לְהֵרָגַע!" עָנָה. וְסִפֵּר: "הָלַכְתִּי לְשׁוּק הַבְּהֵמוֹת לִקְנוֹת שְׂעִירַת עִזִּים לְקָרְבָּן. 'דַּוְקָא שְׂעִירָה?' שׁוֹאֵל הַמּוֹכֵר, 'הֲרֵי לְקָרְבַּן שְׁלָמִים אֶפְשָׁר לְהַקְרִיב גַּם זָכָר!' הִשְׁפַּלְתִּי אֶת עֵינַי וְאָמַרְתִּי: 'אָמְנָם כֵּן, אֲבָל זֶהוּ קָרְבַּן חַטָּאת'... נָתַן בִּי הַמּוֹכֵר עֵינָיו וּמִצְמֵץ בִּשְׂפָתָיו: 'לֹא מַתְאִים לְךָ, רַבִּי זֶרַח'... נוּ, שִׁלַּמְתִּי וְלָקַחְתִּי אֶת הַבְּהֵמָה לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְהָיִיתִי בָּטוּחַ שֶׁכֻּלָּם מִסְתַּכְּלִים עָלַי, כֻּלָּם נָדִים לִי... כָּךְ הִגַּעְנוּ לְשַׁעַר הַר הַבַּיִת, וְהַבְּהֵמָה שֶׁנִּבְהֲלָה מֵהֲמוֹן הָעָם, נָשְׂאָה רַגְלַיִם וּבָרְחָה. וַאֲנִי, הַצַּדִּיק רַבִּי זֶרַח, רוֹדֵף אַחֲרֶיהָ... הִיא נֶעֱלֶמֶת בְּעִקּוּל הָרְחוֹב, וַאֲנִי שׁוֹאֵל אֶת הָעוֹבְרִים-וְשָׁבִים: 'אוּלַי רְאִיתֶם שְׂעִירַת עִזִּים רָצָה?' וְהֵם שׁוֹאֲלִים: 'שְׂעִירָה? לְקָרְבַּן חַטָּאת, רַבִּי זֶרַח?!! לֹא מַתְאִים לְךָ'... עַד שֶׁמָּצָאתִי אוֹתָהּ, אַל תִּשְׁאֲלוּ... וְחָזַרְתִּי אִתָּהּ אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ. וּבְכָל קֶרֶן רְחוֹב שׁוֹאֲלִים הָאֲנָשִׁים: 'הָא, מָצָאתָ אוֹתָהּ, רַבִּי זֶרַח? נוּ-נוּ, שֶׁיִּתְכַּפֵּר לְךָ'... אֵיזוֹ הַרְגָּשָׁה נוֹרָאָה! וַאֲנִי עוֹלֶה לְהַר הַבַּיִת וּמוֹסֵר אֶת הַבְּהֵמָה לַכֹּהֵן. וְהוּא שׁוֹאֵל: 'זֶבַח שְׁלָמִים?' וַאֲנִי אוֹמֵר לוֹ: 'לֹא, חַטָּאת!' וְאָז הוּא מִסְתַּכֵּל עָלַי וְאוֹמֵר: 'רַבִּי זֶרַח?!!'... בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, הִלְבִּינוּ שַׂעֲרוֹתַי". שָׁאֲלוּ הַתַּלְמִידִים: "אִם כָּךְ, רַבִּי, אִם הִקְרַבְתֶּם אֶת הַקָּרְבָּן, מַדּוּעַ הִתְגַּלְגַּלְתֶּם וּבָאתֶם שׁוּב לָעוֹלָם?" אָמַר לָהֶם: "אָהּ, אֵין לָכֶם מֻשָּׂג מַהוּ הַפְּגָם שֶׁל חִלּוּל שַׁבָּת!!!"... וּבֶאֱמֶת, מַדּוּעַ עַל כָּל עֲבֵרָה וַעֲבֵרָה שֶׁנֶּעֶשְׂתָה בְּשׁוֹגֵג חַיָּבִים לְהָבִיא קָרְבַּן חַטָּאת? וְהַכֹּל בִּגְלַל מָה - בִּגְלַל טָעוּת וְשִׁכְחָה, בִּגְלַל מִשְׁגֶּה שֶׁנַּעֲשָׂה בְּהֶסֵּחַ הַדַּעַת. מַדּוּעַ חָמוּר הוּא עַד כְּדֵי כָּךְ? הַתְּשׁוּבָה עַל כָּךְ תִּנָּתֵן בְּסִפּוּר מְאַלֵּף: מַעֲשֶׂה בְּאָדָם קְשֵׁה-יוֹם, שֶׁעָמַל רַבּוֹת לְפַרְנָסָתוֹ. יוֹם אֶחָד זָכָה בַּגּוֹרָל. לֹא בַּפְּרָס הַגָּדוֹל, אַךְ בִּסְכוּם נִכְבָּד בְּהֶחְלֵט. חָשַׁב לְעַצְמוֹ: חֲסַל סֵדֶר עֲבוֹדָה מְפָרֶכֶת, אֶשְׁלַח יָדִי בְּמִסְחָר וְאַרְוִיחַ בְּקַלּוּת סְכוּמִים נָאִים. אֲפַרְנֵס אֶת מִשְׁפַּחְתִּי בִּרְוָחָה וְאֶחְיֶה כְּאַחַד הַנְּגִידִים. בְּאֵיזוֹ אֻמָּנוּת יִבְחַר? הֶחְלִיט לִסְחֹר בִּפְנִינִים. בַּעֲבוּרָן אֵין צֹרֶךְ בְּהִתְמַחוּת רַבַּת-שָׁנִים כְּבַעֲנַף הַיַּהֲלוֹמִים. הַכְּלָלִים פְּשׁוּטִים וּבְסִיסִיִּים: כְּכָל שֶׁהַפְּנִינָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר, שְׁקוּפָה וְזוֹהֶרֶת, כָּךְ עוֹלֶה שָׁוְיָהּ. גַּם הַצֶּבַע קוֹבֵעַ: אֵין יְקָרוֹת מֵהַפְּנִינִים הַוְּרֻדּוֹת! מִכֵּיוָן שֶׁסְּכוּם נִכְבָּד הָיָה בְּיָדוֹ בִּמְזֻמָּנִים, הֶחְלִיט לִהְיוֹת יְבוּאָן, לָגֶשֶׁת אֶל הַמָּקוֹר. נָסַע לְאִיֵּי הַפִילִיפִּינִים, שָׁם שׁוֹלִים אֶת הַפְּנִינִים מִמַּעֲמַקֵּי הַיָּם, וְהִצִּיג עַצְמוֹ כְּסוֹחֵר בִּפְנִינִים. מִיָּד נָהֲרוּ אֵלָיו סוֹחֲרֵי הַמָּקוֹם וְהִצִּיעוּ אֶת מַרְכֻּלְתָּם, מִגְוָן עָצוּם שֶׁל פְּנִינִים, בְּכָל הַגְּדָלִים וְהַצְּבָעִים. מִגְּרִיסֵי פְּנִינָה אֲפֹרִים וּדְהוּיִים וְעַד לַאֲפוּנֵי פְּנִינָה מַלְכוּתִית. כֵּיוָן שֶׁהָיָה בְּיָדוֹ כֶּסֶף רַב, בָּחַר בַּסְּחוֹרָה הַיְּקָרָה בְּיוֹתֵר: פְּנִינִים וְרֻדּוֹת-זוֹהֲרוֹת, עֲנָקִיּוֹת וַעֲגֻלּוֹת. אָמְנָם מְחִירָן גָּבוֹהַּ הָיָה וְהִרְקִיעַ שְׁחָקִים, אַךְ לֹא הָיָה צֶבַע כְּצִבְעָן! כְּשֶׁיָּבִיא אוֹתָן עִמּוֹ, יַרְוִיחַ כֶּפֶל-כִּפְלַיִם. שָׂמֵחַ הָיָה עַל בְּחִירָתוֹ, רַק דָּבָר אֶחָד הֵעִיב עַל שִׂמְחָתוֹ: הַמֶּכֶס שֶׁהוּשַׁת עַל הַפְּנִינִים הַוְּרֻדּוֹת אַף הוּא כָּפוּל וּמְכֻפָּל הָיָה, וִיכַרְסֵם בִּרְוָחָיו. אֶלָּא שֶׁכְּסוֹחֵר מְמֻלָּח מָצָא עֵצָה: קָנָה צֶבַע לַכָּה אֲפַרְפַּר וְכִסָּה אֶת הַפְּנִינִים בְּשִׁכְבַת צֶבַע. בִּיגִיעָה וּבִשְׁקִידָה, פְּנִינָה אַחַר פְּנִינָה. הַמַּאֲמָץ הָיָה כְּדַאי. כְּשֶׁהִגִּיעַ לְדוּכַן הַמֶּכֶס וְהִצִּיג אֶת פְּנִינָיו, עִוָּה הַמּוֹכֵס פָּנָיו וּפְטָרוֹ בִּסְכוּם מִזְעָרִי. עַתָּה הָיְתָה שִׂמְחָתוֹ שֶׁל הַסּוֹחֵר שְׁלֵמָה, וְהָרֶוַח הֶעָצוּם מֻבְטָח בִּמְלוֹאוֹ. פָּנָה לְבֵיתוֹ וְשָׁלַח אֶת בְּנוֹ לִקְנוֹת בַּקְבּוּק אָצֵטוֹן. נָטַל מִכְחוֹל זָעִיר, וְהֵחֵל לְהָמֵס אֶת שִׁכְבַת הַלַּכָּה הָאֲפַרְפָּרָה. דָּא עָקָא, שֶׁעִם שִׁכְבַת הַלַּכָּה הָאֲפֹרָה הוּסְרָה גַּם שִׁכְבַת הַצֶּבַע הַוְּרֻדָּה, וְהִתְגַּלָּה צִבְעָהּ הָאֲפַרְפַּר הַמְּקוֹרִי שֶׁל הַפְּנִינָה... מָשָׁל נוֹקֵב הוּא, וּמַתְאִים כָּל כָּךְ לְעִנְיָנֵנוּ. כַּזָּכוּר, שָׁאַלְנוּ שְׁאֵלָה: מַה נּוֹרָא כָּל כָּךְ הַחֵטְא בְּשׁוֹגֵג? אֱמֶת, נַעֲשָׂה כָּאן מַעֲשֵׂה עֲבֵרָה, אֲבָל אִם 'נְקַלֵּף' אֶת הַמַּעֲשֶׂה, נְגַלֶּה שֶׁלֹּא הָיְתָה מִתַּחְתָּיו כָּל מַחְשֶׁבֶת זָדוֹן וְרָצוֹן לַחְטֹא, לֹא הָיְתָה כָּאן כָּל כַּוָּנָה לַעֲבֵרָה, אָז מַדּוּעַ הַחֻמְרָה הָרַבָּה וְקָרְבַּן הַחַטָּאת?? הַשְּׁאֵלָה טוֹבָה, אֶלָּא שֶׁאִם כְּבָר 'לְקַלֵּף', זֶה לֹא נֶעֱצָר כָּאן! נָכוֹן שֶׁכָּאן הָיְתָה "רַק" שִׁכְחָה, אֲבָל מִמַּה הִיא נָבְעָה? הַאִם גַּם בְּיוֹם כִּפּוּר 'יִשְׁכַּח' חָלִילָה יְהוּדִי וְיֹאכַל?! לֹא, כִּי חָדוּר הוּא בִּתְחוּשַׁת קְדֻשַּׁת הַיּוֹם. וְהַשַּׁבָּת, הַאִם אֵינָהּ כֹּה קְדוֹשָׁה?! וְאִם לֹא יָדַע שֶׁזֶּה אָסוּר - מַדּוּעַ לֹא לָמַד, לָמָּה לֹא יָדַע? אֶלָּא מַאי, שְׁוֵה-נֶפֶשׁ הָיָה; אָדִישׁ לְאֶפְשָׁרוּת שֶׁל תַּקָּלָה. וְהַפְּנִינָה - שָׁבָה וְהָיְתָה לַאֲפֹרָה, דְּהוּיָה, וְאִבְּדָה אֶת יֻקְרָתָהּ, אֶת זָהֳרָהּ וְאֶת שָׁוְיָהּ... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	ראש השנה תשפ"א
	חֶסְרוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְצוּבִים כִּמְזוֹנוֹתָיו
	"נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא בִשְׁגָגָה" )ד-ב) בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, בְּפָרָשַׁת וַיִּקְרָא, שָׁבָה וּמִתְעוֹרֶרֶת הַשְּׁאֵלָה: מַדּוּעַ הֶחְמִירָה הַתּוֹרָה כָּל כָּךְ בְּעָנְשׁוֹ שֶׁל חֵטְא בְּשׁוֹגֵג "נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא בִשְׁגָגָה" (ד-ב) בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, בְּפָרָשַׁת וַיִּקְרָא, שָׁבָה וּמִתְעוֹרֶרֶת הַשְּׁאֵלָה: מַדּוּעַ הֶחְמִירָה הַתּוֹרָה כָּל כָּךְ בְּעָנְשׁוֹ שֶׁל חֵטְא בְּשׁוֹגֵג? נִכְנַס אָדָם לְחֶדֶר חָשׁוּךְ, וּבְהֶסֵּחַ הַדַּעַת, כְּהֶרְגֵּלוֹ, הוֹשִׁיט יָד וְהִדְלִיק אֶת הָאוֹר. וּמִיָּד נִזְכַּר, נִרְתַּע, נִחַם עַל מַעֲשֵׂהוּ. אֲבָל אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֵין לְהָשִׁיב: חִלֵּל שַׁבָּת בְּשׁוֹגֵג. בֶּאֱמֶת שָׁכַח לַחֲלוּטִין, לֹא זָכַר. הֲרֵי זֶה כֹּה אֱנוֹשִׁי, הֲרֵי הַשִּׁכְחָה טְבוּעָה בָּאָדָם. נָכוֹן שֶׁהַמַּעֲשֶׂה הוּא מַעֲשֶׂה אָסוּר, מַעֲשֶׂה שֶׁל חִלּוּל שַׁבָּת, אֲבָל אִם 'תְּקַלֵּף' אֶת קְלִפָּתוֹ, תְּגַלֶּה כַּוָּנָה תַּמָּה, שְׁגָגָה חַפָּה מִכָּל זָדוֹן, אַף צַעַר רַב עַל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁנַּעֲשָׂה. וְהִנֵּה, מוֹרָה הַתּוֹרָה עַל קָרְבַּן חַטָּאת, קֹדֶשׁ קָדָשִׁים. חַיָּב הָאָדָם לְהִטַּהֵר שִׁבְעָה יָמִים, לַעֲלוֹת לִירוּשָׁלַיִם, לִקְנוֹת בְּהֵמָה, וְיוֹדְעִים אָנוּ שֶׁאֵין דָּמֶיהָ מוּעָטִים, לְהָבִיאָהּ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, לִסְמֹךְ עָלֶיהָ יָדָיו, לְהִתְוַדּוֹת... הָרַב הַקָּדוֹשׁ הָ"אוֹהֵב יִשְׂרָאֵל" מֵאַפְטָא זצ"ל, סִפֵּר שֶׁהוּא זוֹכֵר אֶת גִּלְגּוּלָיו הַקּוֹדְמִים: "בִּזְמַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, לְמָשָׁל, הָיִיתִי יְהוּדִי נִכְבָּד וּנְשׂוּא פָּנִים. אָז קָרְאוּ לִי רַבִּי זֶרַח. אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁנֶּחְשַׁבְתִּי כְּצַדִּיק!"--- "אִם כֵּן", שְׁאָלוּהוּ תַּלְמִידָיו, "בַּמֶּה נֶעֱנַשְׁתֶּם לָשׁוּב וּלְהִתְגַּלְגֵּל בָּעוֹלָם?" "אָהּ, נִכְשַׁלְתִּי פַּעַם אַחַת וִיחִידָה בַּעֲווֹן חִלּוּל שַׁבָּת... בְּשׁוֹגֵג", עָנָה. אָמְרוּ: "אֲבָל אִם הָיָה זֶה בִּזְמַן הַמִּקְדָּשׁ - הֲרֵי הֵבֵאתֶם קָרְבַּן חַטָּאת!" "אָמְנָם כֵּן, וְאַל תִּשְׁאֲלוּ - עַד הַיּוֹם אֲנִי זוֹכֵר זֹאת, וְאֵינִי יָכוֹל לְהֵרָגַע!" עָנָה. וְסִפֵּר: "הָלַכְתִּי לְשׁוּק הַבְּהֵמוֹת לִקְנוֹת שְׂעִירַת עִזִּים לְקָרְבָּן. 'דַּוְקָא שְׂעִירָה?' שׁוֹאֵל הַמּוֹכֵר, 'הֲרֵי לְקָרְבַּן שְׁלָמִים אֶפְשָׁר לְהַקְרִיב גַּם זָכָר!' הִשְׁפַּלְתִּי אֶת עֵינַי וְאָמַרְתִּי: 'אָמְנָם כֵּן, אֲבָל זֶהוּ קָרְבַּן חַטָּאת'... נָתַן בִּי הַמּוֹכֵר עֵינָיו וּמִצְמֵץ בִּשְׂפָתָיו: 'לֹא מַתְאִים לְךָ, רַבִּי זֶרַח'... נוּ, שִׁלַּמְתִּי וְלָקַחְתִּי אֶת הַבְּהֵמָה לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְהָיִיתִי בָּטוּחַ שֶׁכֻּלָּם מִסְתַּכְּלִים עָלַי, כֻּלָּם נָדִים לִי... כָּךְ הִגַּעְנוּ לְשַׁעַר הַר הַבַּיִת, וְהַבְּהֵמָה שֶׁנִּבְהֲלָה מֵהֲמוֹן הָעָם, נָשְׂאָה רַגְלַיִם וּבָרְחָה. וַאֲנִי, הַצַּדִּיק רַבִּי זֶרַח, רוֹדֵף אַחֲרֶיהָ... הִיא נֶעֱלֶמֶת בְּעִקּוּל הָרְחוֹב, וַאֲנִי שׁוֹאֵל אֶת הָעוֹבְרִים-וְשָׁבִים: 'אוּלַי רְאִיתֶם שְׂעִירַת עִזִּים רָצָה?' וְהֵם שׁוֹאֲלִים: 'שְׂעִירָה? לְקָרְבַּן חַטָּאת, רַבִּי זֶרַח?!! לֹא מַתְאִים לְךָ'... עַד שֶׁמָּצָאתִי אוֹתָהּ, אַל תִּשְׁאֲלוּ... וְחָזַרְתִּי אִתָּהּ אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ. וּבְכָל קֶרֶן רְחוֹב שׁוֹאֲלִים הָאֲנָשִׁים: 'הָא, מָצָאתָ אוֹתָהּ, רַבִּי זֶרַח? נוּ-נוּ, שֶׁיִּתְכַּפֵּר לְךָ'... אֵיזוֹ הַרְגָּשָׁה נוֹרָאָה! וַאֲנִי עוֹלֶה לְהַר הַבַּיִת וּמוֹסֵר אֶת הַבְּהֵמָה לַכֹּהֵן. וְהוּא שׁוֹאֵל: 'זֶבַח שְׁלָמִים?' וַאֲנִי אוֹמֵר לוֹ: 'לֹא, חַטָּאת!' וְאָז הוּא מִסְתַּכֵּל עָלַי וְאוֹמֵר: 'רַבִּי זֶרַח?!!'... בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, הִלְבִּינוּ שַׂעֲרוֹתַי". שָׁאֲלוּ הַתַּלְמִידִים: "אִם כָּךְ, רַבִּי, אִם הִקְרַבְתֶּם אֶת הַקָּרְבָּן, מַדּוּעַ הִתְגַּלְגַּלְתֶּם וּבָאתֶם שׁוּב לָעוֹלָם?" אָמַר לָהֶם: "אָהּ, אֵין לָכֶם מֻשָּׂג מַהוּ הַפְּגָם שֶׁל חִלּוּל שַׁבָּת!!!"... וּבֶאֱמֶת, מַדּוּעַ עַל כָּל עֲבֵרָה וַעֲבֵרָה שֶׁנֶּעֶשְׂתָה בְּשׁוֹגֵג חַיָּבִים לְהָבִיא קָרְבַּן חַטָּאת? וְהַכֹּל בִּגְלַל מָה - בִּגְלַל טָעוּת וְשִׁכְחָה, בִּגְלַל מִשְׁגֶּה שֶׁנַּעֲשָׂה בְּהֶסֵּחַ הַדַּעַת. מַדּוּעַ חָמוּר הוּא עַד כְּדֵי כָּךְ? הַתְּשׁוּבָה עַל כָּךְ תִּנָּתֵן בְּסִפּוּר מְאַלֵּף: מַעֲשֶׂה בְּאָדָם קְשֵׁה-יוֹם, שֶׁעָמַל רַבּוֹת לְפַרְנָסָתוֹ. יוֹם אֶחָד זָכָה בַּגּוֹרָל. לֹא בַּפְּרָס הַגָּדוֹל, אַךְ בִּסְכוּם נִכְבָּד בְּהֶחְלֵט. חָשַׁב לְעַצְמוֹ: חֲסַל סֵדֶר עֲבוֹדָה מְפָרֶכֶת, אֶשְׁלַח יָדִי בְּמִסְחָר וְאַרְוִיחַ בְּקַלּוּת סְכוּמִים נָאִים. אֲפַרְנֵס אֶת מִשְׁפַּחְתִּי בִּרְוָחָה וְאֶחְיֶה כְּאַחַד הַנְּגִידִים. בְּאֵיזוֹ אֻמָּנוּת יִבְחַר? הֶחְלִיט לִסְחֹר בִּפְנִינִים. בַּעֲבוּרָן אֵין צֹרֶךְ בְּהִתְמַחוּת רַבַּת-שָׁנִים כְּבַעֲנַף הַיַּהֲלוֹמִים. הַכְּלָלִים פְּשׁוּטִים וּבְסִיסִיִּים: כְּכָל שֶׁהַפְּנִינָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר, שְׁקוּפָה וְזוֹהֶרֶת, כָּךְ עוֹלֶה שָׁוְיָהּ. גַּם הַצֶּבַע קוֹבֵעַ: אֵין יְקָרוֹת מֵהַפְּנִינִים הַוְּרֻדּוֹת! מִכֵּיוָן שֶׁסְּכוּם נִכְבָּד הָיָה בְּיָדוֹ בִּמְזֻמָּנִים, הֶחְלִיט לִהְיוֹת יְבוּאָן, לָגֶשֶׁת אֶל הַמָּקוֹר. נָסַע לְאִיֵּי הַפִילִיפִּינִים, שָׁם שׁוֹלִים אֶת הַפְּנִינִים מִמַּעֲמַקֵּי הַיָּם, וְהִצִּיג עַצְמוֹ כְּסוֹחֵר בִּפְנִינִים. מִיָּד נָהֲרוּ אֵלָיו סוֹחֲרֵי הַמָּקוֹם וְהִצִּיעוּ אֶת מַרְכֻּלְתָּם, מִגְוָן עָצוּם שֶׁל פְּנִינִים, בְּכָל הַגְּדָלִים וְהַצְּבָעִים. מִגְּרִיסֵי פְּנִינָה אֲפֹרִים וּדְהוּיִים וְעַד לַאֲפוּנֵי פְּנִינָה מַלְכוּתִית. כֵּיוָן שֶׁהָיָה בְּיָדוֹ כֶּסֶף רַב, בָּחַר בַּסְּחוֹרָה הַיְּקָרָה בְּיוֹתֵר: פְּנִינִים וְרֻדּוֹת-זוֹהֲרוֹת, עֲנָקִיּוֹת וַעֲגֻלּוֹת. אָמְנָם מְחִירָן גָּבוֹהַּ הָיָה וְהִרְקִיעַ שְׁחָקִים, אַךְ לֹא הָיָה צֶבַע כְּצִבְעָן! כְּשֶׁיָּבִיא אוֹתָן עִמּוֹ, יַרְוִיחַ כֶּפֶל-כִּפְלַיִם. שָׂמֵחַ הָיָה עַל בְּחִירָתוֹ, רַק דָּבָר אֶחָד הֵעִיב עַל שִׂמְחָתוֹ: הַמֶּכֶס שֶׁהוּשַׁת עַל הַפְּנִינִים הַוְּרֻדּוֹת אַף הוּא כָּפוּל וּמְכֻפָּל הָיָה, וִיכַרְסֵם בִּרְוָחָיו. אֶלָּא שֶׁכְּסוֹחֵר מְמֻלָּח מָצָא עֵצָה: קָנָה צֶבַע לַכָּה אֲפַרְפַּר וְכִסָּה אֶת הַפְּנִינִים בְּשִׁכְבַת צֶבַע. בִּיגִיעָה וּבִשְׁקִידָה, פְּנִינָה אַחַר פְּנִינָה. הַמַּאֲמָץ הָיָה כְּדַאי. כְּשֶׁהִגִּיעַ לְדוּכַן הַמֶּכֶס וְהִצִּיג אֶת פְּנִינָיו, עִוָּה הַמּוֹכֵס פָּנָיו וּפְטָרוֹ בִּסְכוּם מִזְעָרִי. עַתָּה הָיְתָה שִׂמְחָתוֹ שֶׁל הַסּוֹחֵר שְׁלֵמָה, וְהָרֶוַח הֶעָצוּם מֻבְטָח בִּמְלוֹאוֹ. פָּנָה לְבֵיתוֹ וְשָׁלַח אֶת בְּנוֹ לִקְנוֹת בַּקְבּוּק אָצֵטוֹן. נָטַל מִכְחוֹל זָעִיר, וְהֵחֵל לְהָמֵס אֶת שִׁכְבַת הַלַּכָּה הָאֲפַרְפָּרָה. דָּא עָקָא, שֶׁעִם שִׁכְבַת הַלַּכָּה הָאֲפֹרָה הוּסְרָה גַּם שִׁכְבַת הַצֶּבַע הַוְּרֻדָּה, וְהִתְגַּלָּה צִבְעָהּ הָאֲפַרְפַּר הַמְּקוֹרִי שֶׁל הַפְּנִינָה... מָשָׁל נוֹקֵב הוּא, וּמַתְאִים כָּל כָּךְ לְעִנְיָנֵנוּ. כַּזָּכוּר, שָׁאַלְנוּ שְׁאֵלָה: מַה נּוֹרָא כָּל כָּךְ הַחֵטְא בְּשׁוֹגֵג? אֱמֶת, נַעֲשָׂה כָּאן מַעֲשֵׂה עֲבֵרָה, אֲבָל אִם 'נְקַלֵּף' אֶת הַמַּעֲשֶׂה, נְגַלֶּה שֶׁלֹּא הָיְתָה מִתַּחְתָּיו כָּל מַחְשֶׁבֶת זָדוֹן וְרָצוֹן לַחְטֹא, לֹא הָיְתָה כָּאן כָּל כַּוָּנָה לַעֲבֵרָה, אָז מַדּוּעַ הַחֻמְרָה הָרַבָּה וְקָרְבַּן הַחַטָּאת?? הַשְּׁאֵלָה טוֹבָה, אֶלָּא שֶׁאִם כְּבָר 'לְקַלֵּף', זֶה לֹא נֶעֱצָר כָּאן! נָכוֹן שֶׁכָּאן הָיְתָה "רַק" שִׁכְחָה, אֲבָל מִמַּה הִיא נָבְעָה? הַאִם גַּם בְּיוֹם כִּפּוּר 'יִשְׁכַּח' חָלִילָה יְהוּדִי וְיֹאכַל?! לֹא, כִּי חָדוּר הוּא בִּתְחוּשַׁת קְדֻשַּׁת הַיּוֹם. וְהַשַּׁבָּת, הַאִם אֵינָהּ כֹּה קְדוֹשָׁה?! וְאִם לֹא יָדַע שֶׁזֶּה אָסוּר - מַדּוּעַ לֹא לָמַד, לָמָּה לֹא יָדַע? אֶלָּא מַאי, שְׁוֵה-נֶפֶשׁ הָיָה; אָדִישׁ לְאֶפְשָׁרוּת שֶׁל תַּקָּלָה. וְהַפְּנִינָה - שָׁבָה וְהָיְתָה לַאֲפֹרָה, דְּהוּיָה, וְאִבְּדָה אֶת יֻקְרָתָהּ, אֶת זָהֳרָהּ וְאֶת שָׁוְיָהּ... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)