Otzarot-Article

"הוּא תְהִלָּתְךָ וְהוּא אֱלֹקֶיךָ" (י-כא) הַכָּתוּב אוֹמֵר: "הוּא תְהִלָּתְךָ וְהוּא אֱלֹקֶיךָ". וּפֵרֵשׁ רַבֵּנוּ הָרַמְבָּ"ן זצ"ל: "הוּא יִהְיֶה תְּהִלָּתְךָ. שֶׁתִּתֵּן כָּל תְּהִלָּתְךָ אֵלָיו וְאוֹתוֹ תְּהַלֵּל תָּמִיד, וּכְבוֹדוֹ לְאַחֵר לֹא תִּתֵּן". וְנִזְכָּרִים אָנוּ בְּפֵרוּשׁוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ הַאַלְשֵׁיךְ הַקָּדוֹשׁ זצ"ל לַפָּסוּק: "שִׁירוּ לוֹ, זַמְּרוּ לוֹ, שִׂיחוּ בְּכָל נִפְלְאוֹתָיו" (תְּהִלִּים קה-ב), שֶׁפֵּרֵשׁ: "שִׁירוּ - לוֹ", אִם תִּרְצוּ לָשִׁיר, שִׁירוּ שִׁירֵי קֹדֶשׁ. "זַמְּרוּ - לוֹ", אִם תִּרְצוּ לְזַמֵּר, זַמְּרוּ בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. "שִׂיחוּ", אִם תִּרְצוּ לְשׂוֹחֵחַ עִם חַבְרֵיכֶם אוֹ בְּנֵי מִשְׁפַּחְתְּכֶם - "בְּכָל נִפְלְאוֹתָיו", רְאוּ אֶת יַד הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ בְּכָל דָּבָר, הַעְמִיקוּ וְהַשְׁרִישׁוּ אֱמוּנָה.

חַיִּים עִמָּנוּ לְאֹרֶךְ יָמִים טוֹבִים יְהוּדִים בְּנֵי הַדּוֹר הַקּוֹדֵם, שֶׁשָּׁרְשֵׁיהֶם נְטוּעִים בַּמּוֹרֶשֶׁת הַמֻּשְׁרֶשֶׁת, אֱמוּנָתָם כֹּה זַכָּה וּמֻשְׁרֶשֶׁת, וְשֵׁם שָׁמַיִם לֹא מָשׁ מִפִּיהֶם: כָּל מִשְׁפָּט שָׁזוּר: 'בָּרוּךְ הַשֵּׁם' וְ"תּוֹדָה לָאֵ-ל', 'אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם' וּ'בִרְצוֹת הָאֵ-ל'. אָנוּ הִתְקָרַרְנוּ, הִתְרַחַקְנוּ, הִתְקַלְקַלְנוּ. הֵן הַנָּבִיא כְּבָר קוֹנֵן: "אָבְדָה הָאֱמוּנָה, וְנִכְרְתָה מִפִּיהֶם" (יִרְמְיָה ז-כח) - אָבְדָה אֱמוּנַת ה' מִלִּבָּם, וְגַם נִכְרְתָה מִפִּיהֶם וְלֹא יַזְכִּירוּהָ, אַף לֹא בְּדֶרֶךְ שִׁגְרָה, מִן הַשָּׂפָה וְלַחוּץ.

לוֹמְדִים אָנוּ שֶׁהַהֶבְדֵּל וְהַהֶכֵּר בֵּין יַעֲקֹב לְעֵשָׂו הָיָה, שֶׁיַּעֲקֹב תָּלָה כָּל דָּבָר בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא, וְאִלּוּ עֵשָׂו - "אֵין דֶּרֶךְ עֵשָׁו לִהְיוֹת שֵׁם שָׁמַיִם שָׁגוּר בְּפִיו", וְאֵינֶנּוּ מִתְעַכְּבִים לַחֲשֹׁב בְּדַרְכּוֹ שֶׁל מִי מֵהֶם אָנוּ הוֹלְכִים, וּלְאָן אָנוּ נוֹטִים...

יִהְיוּ שֶׁיִּטְעֲנוּ שֶׁפַּעַם הָיָה זֶה מְקֻבָּל וְהַיּוֹם יִשָּׁמַע הַדָּבָר חָרִיג. אַדְּרַבָּה, יֹאמְרוּ: כְּלוּם חָרִיג הוּא יוֹתֵר מִמַּצָּבוֹ שֶׁל יוֹסֵף הַצַּדִּיק, עֶלֶם בּוֹדֵד, עֶבֶד חֲסַר כֹּל, בְּמִצְרַיִם עוֹבֶדֶת הַגִּלּוּלִים. וּמַה נֶּאֱמַר בּוֹ: "וַיַּרְא אֲדֹנָיו כִּי ה' אִתּוֹ" (בְּרֵאשִׁית לט-ג), פֵּרֵשׁ רָשִׁ"י: "שֵׁם שָׁמַיִם שָׁגוּר בְּפִיו".

וְהַהֶמְשֵׁךְ שָׁם: "וְכָל אֲשֶׁר הוּא עוֹשֶׂה, ה' מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ". זוֹ הַתּוֹצָאָה: אִם שָׁגוּר שֵׁם שָׁמַיִם וְתוֹלִים הַכֹּל בַּבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, מְבִיאִים אֶת בִּרְכָתוֹ וּמוֹרִידִים אֶת שִׁפְעוֹ וְהַהַצְלָחָה מֻבְטַחַת, בְּרָכָה בְּלִי גְּבוּל!

הֵן יָדוּעַ הַסִּפּוּר מִן הַמִּדְרָשׁ, בְּאוֹתוֹ אָדָם שֶׁהָלַךְ לִקְנוֹת שְׁוָרִים בַּשּׁוּק וּפָגַע בּוֹ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא. שְׁאָלוֹ לְאָן מוּעָדוֹת פָּנָיו, וְעָנָה: "לַשּׁוּק, לִקְנוֹת שְׁוָרִים". אָמַר: "אֱמֹר 'אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם'!" וְעָנָה: "יִרְצֶה אוֹ לֹא, הֵן כַּסְפִּי בְּיָדִי!" הֶעֱלִים מִמֶּנּוּ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא אֶת כַּסְפּוֹ פַּעַם וּפַעֲמַיִם, עַד שֶׁהֵבִין וְהוֹסִיף: "אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם", וְהִצְלִיחַ בְּמִסְחָרוֹ וְהוּשַׁב לוֹ כַּסְפּוֹ!

בַּסֵּפֶר "צַוָּאָה מֵחַיִּים" מְסֻפָּר, שֶׁרַבֵּנוּ חַיִּים פָּלָאגִ'י זצ'"ל, מָרָן הַחבי"ף, רַבָּהּ שֶׁל אִיזְמִיר, בִּקֵּשׁ לְהָקִים בִּקְהִלָּתוֹ בֵּית חוֹלִים מְשֻׁכְלָל שֶׁיִּפְעַל לְרַוְחַת בְּנֵי הָעֵדָה וִינֹהַל עַל פִּי גִּדְרֵי הַהֲלָכָה. לְשֵׁם כָּךְ נִצְרְכוּ סְכוּמֵי כֶּסֶף אַדִּירִים, וְהָרַב נָטַל עַל שִׁכְמוֹ אֶת הַמַּעֲמָסָה הַכְּבֵדָה. בְּמִסְגֶּרֶת פְּעֻלּוֹתָיו לְהַשָּׂגַת הַמִּמּוּן הָרַב פָּנָה לְסֶנְיוֹר לֵיאוֹן אָדוֹט, מֵעֲשִׁירֵי הַקְּהִלָּה, שֶׁהֵרִים תְּרוּמָה נִכְבָּדָה מֵהוֹנוֹ. הָרַב שִׁגֵּר אֵלָיו מִכְתָּב בּוֹ הוֹדָה לוֹ עַל תְּמִיכָתוֹ בָּרַעְיוֹן, וּבִקְּשׁוֹ שֶׁיִּפְנֶה אִישִׁית אֶל הַבָּרוֹן רוֹטְשִׁילְד – עִמּוֹ קָשׁוּר הָיָה בְּקִשְׁרֵי מִסְחָר - וְיַתְרִימוֹ לַהֲקָמַת בֵּית הַחוֹלִים הַיְּהוּדִי.

סֶנְיוֹר אָדוֹט בָּא בִּמְבוּכָה: בְּעוֹלַם הַמִּסְחָר נְהוּגָה הַפְרָדָה גְּמוּרָה בֵּין עֲסָקִים לִתְרוּמוֹת וּתְמִיכוֹת. הַבָּרוֹן הַנָּדִיב עָלוּל לִכְעֹס, וּבְצֶדֶק, עַל נִצּוּל הַקְּשָׁרִים הַמִּסְחָרִיִּים לְבַקָּשַׁת הַתְּרוּמָה, וּלְהַפְסִיק לִסְחֹר עִמּוֹ. בְּכָךְ יִגָּרֵם נֶזֶק כָּפוּל: הַתְּרוּמָה לֹא תִּנָּתֵן, וְהַסּוֹחֵר יִמָּצֵא נִזּוֹק... עָלָה לְבֵית הָרַב לְהִתְנַצֵּל מַדּוּעַ לֹא יוּכַל לְמַלֵּא אֶת בַּקָּשָׁתוֹ. בִּקֵּשׁ שֶׁהָרַב יְוַתֵּר עָלֶיהָ, יָבִין לִמְצוּקָתוֹ.

הָרַב שָׁמַע אֶת דְּבָרָיו הַנִּרְגָּשִׁים, וְכַאֲשֶׁר סִיֵּם לִטְעֹן טַעֲנוֹתָיו שָׁאַל: "אֱמֹר נָא לִי, הַאִם קָרָאתָ אֶת מִכְתָּבִי?"

הַגְּבִיר הִשְׁתָּאָה לַשְּׁאֵלָה: "עַד תֻּמּוֹ", עָנָה.

"יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁקָּרָאתָ אוֹתוֹ עַד תֻּמּוֹ", הֵשִׁיב הָרַב, "אֲבָל הַאִם קָרָאתָ אוֹתוֹ מִתְּחִלָּתוֹ?"

"וַדַּאי!" הֵשִׁיב סֶנְיוֹר אָדוֹט.

"וְכֵיצַד מַתְחִיל הוּא?" חָקַר הָרַב.

"לִכְבוֹד - " הִתְחִיל הַגְּבִיר לְצַטֵּט.

"רוֹאֶה אַתָּה, לֹא קָרָאתָ אוֹתוֹ מִתְּחִלָּתוֹ", אָמַר הָרַב. "הוּא פּוֹתֵחַ בְּרָאשֵׁי הַתֵּבוֹת 'בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם', לוֹמַר שֶׁעַל עֶזְרָתוֹ יִתְבָּרַךְ אֲנִי בּוֹטֵחַ, וְאִם כֵּן יְשׁוּעָתוֹ מֻבְטַחַת!"

גָּבַר סֶנְיוֹר אָדוֹט עַל חֲשָׁשׁוֹתָיו וְחֶרְדָתוֹ, וּפָנָה אֶל מְיֻדָּעוֹ הַבָּרוֹן רוֹטְשִׁילְד בְּבַקָּשַׁת תְּמִיכָה לַמִּפְעָל הַגָּדוֹל. נַעֲנָה הַנָּדִיב וְהֵרִים תְּרוּמָה נִכְבָּדָה, שֶׁאִפְשְׁרָה אֶת הֲקָמַת בֵּית הַחוֹלִים בְּשִׁכְלוּל וּפְאֵר רַב!

זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר בִּפְסוּקֵנוּ: "הוּא תְּהִלָּתְךָ" - אִם תְּהִלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ תִּהְיֶה שְׁגוּרָה בְּפִיךָ, אֲזַי "וְהוּא אֱלֹקֶיךָ אֲשֶׁר עָשָׂה אִתְּךָ אֶת הַגְּדֹלֹת וְאֶת הַנּוֹרָאֹת הָאֵלֶּה", תִּרְאֶה עַיִן בְּעַיִן בִּישׁוּעָתוֹ וּבְנִפְלְאוֹתָיו!

נַחֲזִיר אֵפוֹא עֲטָרָה לְיָשְׁנָהּ, וִיהֵא שֵׁם שָׁמַיִם שָׁגוּר בְּפִינוּ! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	ניצבים - וילך תש"פ
	מַה גִּלָּה הַ'גּוֹי שֶׁל שַׁבָּת' לְהַפְתָּעָתוֹ?
	"הוּא תְהִלָּתְךָ וְהוּא אֱלֹקֶיךָ" (י-כא) הַכָּתוּב אוֹמֵר: "הוּא תְהִלָּתְךָ וְהוּא אֱלֹקֶיךָ". וּפֵרֵשׁ רַבֵּנוּ הָרַמְבָּ"ן זצ"ל: "הוּא יִהְיֶה תְּהִלָּתְךָ. שֶׁתִּתֵּן כָּל תְּהִלָּתְךָ אֵלָיו וְאוֹתוֹ תְּהַלֵּל תָּמִיד, וּכְבוֹדוֹ לְאַחֵר לֹא תִּתֵּן". וְנִזְכָּרִים אָנוּ בְּפֵרוּשׁוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ הַאַלְשֵׁיךְ הַקָּדוֹשׁ זצ"ל לַפָּסוּק: "שִׁירוּ לוֹ, זַמְּרוּ לוֹ, שִׂיחוּ בְּכָל נִפְלְאוֹתָיו" (תְּהִלִּים קה-ב), שֶׁפֵּרֵשׁ: "שִׁירוּ - לוֹ", אִם תִּרְצוּ לָשִׁיר, שִׁירוּ שִׁירֵי קֹדֶשׁ. "זַמְּרוּ - לוֹ", אִם תִּרְצוּ לְזַמֵּר, זַמְּרוּ בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. "שִׂיחוּ", אִם תִּרְצוּ לְשׂוֹחֵחַ עִם חַבְרֵיכֶם אוֹ בְּנֵי מִשְׁפַּחְתְּכֶם - "בְּכָל נִפְלְאוֹתָיו", רְאוּ אֶת יַד הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ בְּכָל דָּבָר, הַעְמִיקוּ וְהַשְׁרִישׁוּ אֱמוּנָה. חַיִּים עִמָּנוּ לְאֹרֶךְ יָמִים טוֹבִים יְהוּדִים בְּנֵי הַדּוֹר הַקּוֹדֵם, שֶׁשָּׁרְשֵׁיהֶם נְטוּעִים בַּמּוֹרֶשֶׁת הַמֻּשְׁרֶשֶׁת, אֱמוּנָתָם כֹּה זַכָּה וּמֻשְׁרֶשֶׁת, וְשֵׁם שָׁמַיִם לֹא מָשׁ מִפִּיהֶם: כָּל מִשְׁפָּט שָׁזוּר: 'בָּרוּךְ הַשֵּׁם' וְ"תּוֹדָה לָאֵ-ל', 'אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם' וּ'בִרְצוֹת הָאֵ-ל'. אָנוּ הִתְקָרַרְנוּ, הִתְרַחַקְנוּ, הִתְקַלְקַלְנוּ. הֵן הַנָּבִיא כְּבָר קוֹנֵן: "אָבְדָה הָאֱמוּנָה, וְנִכְרְתָה מִפִּיהֶם" (יִרְמְיָה ז-כח) - אָבְדָה אֱמוּנַת ה' מִלִּבָּם, וְגַם נִכְרְתָה מִפִּיהֶם וְלֹא יַזְכִּירוּהָ, אַף לֹא בְּדֶרֶךְ שִׁגְרָה, מִן הַשָּׂפָה וְלַחוּץ. לוֹמְדִים אָנוּ שֶׁהַהֶבְדֵּל וְהַהֶכֵּר בֵּין יַעֲקֹב לְעֵשָׂו הָיָה, שֶׁיַּעֲקֹב תָּלָה כָּל דָּבָר בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא, וְאִלּוּ עֵשָׂו - "אֵין דֶּרֶךְ עֵשָׁו לִהְיוֹת שֵׁם שָׁמַיִם שָׁגוּר בְּפִיו", וְאֵינֶנּוּ מִתְעַכְּבִים לַחֲשֹׁב בְּדַרְכּוֹ שֶׁל מִי מֵהֶם אָנוּ הוֹלְכִים, וּלְאָן אָנוּ נוֹטִים... יִהְיוּ שֶׁיִּטְעֲנוּ שֶׁפַּעַם הָיָה זֶה מְקֻבָּל וְהַיּוֹם יִשָּׁמַע הַדָּבָר חָרִיג. אַדְּרַבָּה, יֹאמְרוּ: כְּלוּם חָרִיג הוּא יוֹתֵר מִמַּצָּבוֹ שֶׁל יוֹסֵף הַצַּדִּיק, עֶלֶם בּוֹדֵד, עֶבֶד חֲסַר כֹּל, בְּמִצְרַיִם עוֹבֶדֶת הַגִּלּוּלִים. וּמַה נֶּאֱמַר בּוֹ: "וַיַּרְא אֲדֹנָיו כִּי ה' אִתּוֹ" (בְּרֵאשִׁית לט-ג), פֵּרֵשׁ רָשִׁ"י: "שֵׁם שָׁמַיִם שָׁגוּר בְּפִיו". וְהַהֶמְשֵׁךְ שָׁם: "וְכָל אֲשֶׁר הוּא עוֹשֶׂה, ה' מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ". זוֹ הַתּוֹצָאָה: אִם שָׁגוּר שֵׁם שָׁמַיִם וְתוֹלִים הַכֹּל בַּבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, מְבִיאִים אֶת בִּרְכָתוֹ וּמוֹרִידִים אֶת שִׁפְעוֹ וְהַהַצְלָחָה מֻבְטַחַת, בְּרָכָה בְּלִי גְּבוּל! הֵן יָדוּעַ הַסִּפּוּר מִן הַמִּדְרָשׁ, בְּאוֹתוֹ אָדָם שֶׁהָלַךְ לִקְנוֹת שְׁוָרִים בַּשּׁוּק וּפָגַע בּוֹ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא. שְׁאָלוֹ לְאָן מוּעָדוֹת פָּנָיו, וְעָנָה: "לַשּׁוּק, לִקְנוֹת שְׁוָרִים". אָמַר: "אֱמֹר 'אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם'!" וְעָנָה: "יִרְצֶה אוֹ לֹא, הֵן כַּסְפִּי בְּיָדִי!" הֶעֱלִים מִמֶּנּוּ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא אֶת כַּסְפּוֹ פַּעַם וּפַעֲמַיִם, עַד שֶׁהֵבִין וְהוֹסִיף: "אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם", וְהִצְלִיחַ בְּמִסְחָרוֹ וְהוּשַׁב לוֹ כַּסְפּוֹ! בַּסֵּפֶר "צַוָּאָה מֵחַיִּים" מְסֻפָּר, שֶׁרַבֵּנוּ חַיִּים פָּלָאגִ'י זצ'"ל, מָרָן הַחבי"ף, רַבָּהּ שֶׁל אִיזְמִיר, בִּקֵּשׁ לְהָקִים בִּקְהִלָּתוֹ בֵּית חוֹלִים מְשֻׁכְלָל שֶׁיִּפְעַל לְרַוְחַת בְּנֵי הָעֵדָה וִינֹהַל עַל פִּי גִּדְרֵי הַהֲלָכָה. לְשֵׁם כָּךְ נִצְרְכוּ סְכוּמֵי כֶּסֶף אַדִּירִים, וְהָרַב נָטַל עַל שִׁכְמוֹ אֶת הַמַּעֲמָסָה הַכְּבֵדָה. בְּמִסְגֶּרֶת פְּעֻלּוֹתָיו לְהַשָּׂגַת הַמִּמּוּן הָרַב פָּנָה לְסֶנְיוֹר לֵיאוֹן אָדוֹט, מֵעֲשִׁירֵי הַקְּהִלָּה, שֶׁהֵרִים תְּרוּמָה נִכְבָּדָה מֵהוֹנוֹ. הָרַב שִׁגֵּר אֵלָיו מִכְתָּב בּוֹ הוֹדָה לוֹ עַל תְּמִיכָתוֹ בָּרַעְיוֹן, וּבִקְּשׁוֹ שֶׁיִּפְנֶה אִישִׁית אֶל הַבָּרוֹן רוֹטְשִׁילְד – עִמּוֹ קָשׁוּר הָיָה בְּקִשְׁרֵי מִסְחָר - וְיַתְרִימוֹ לַהֲקָמַת בֵּית הַחוֹלִים הַיְּהוּדִי. סֶנְיוֹר אָדוֹט בָּא בִּמְבוּכָה: בְּעוֹלַם הַמִּסְחָר נְהוּגָה הַפְרָדָה גְּמוּרָה בֵּין עֲסָקִים לִתְרוּמוֹת וּתְמִיכוֹת. הַבָּרוֹן הַנָּדִיב עָלוּל לִכְעֹס, וּבְצֶדֶק, עַל נִצּוּל הַקְּשָׁרִים הַמִּסְחָרִיִּים לְבַקָּשַׁת הַתְּרוּמָה, וּלְהַפְסִיק לִסְחֹר עִמּוֹ. בְּכָךְ יִגָּרֵם נֶזֶק כָּפוּל: הַתְּרוּמָה לֹא תִּנָּתֵן, וְהַסּוֹחֵר יִמָּצֵא נִזּוֹק... עָלָה לְבֵית הָרַב לְהִתְנַצֵּל מַדּוּעַ לֹא יוּכַל לְמַלֵּא אֶת בַּקָּשָׁתוֹ. בִּקֵּשׁ שֶׁהָרַב יְוַתֵּר עָלֶיהָ, יָבִין לִמְצוּקָתוֹ. הָרַב שָׁמַע אֶת דְּבָרָיו הַנִּרְגָּשִׁים, וְכַאֲשֶׁר סִיֵּם לִטְעֹן טַעֲנוֹתָיו שָׁאַל: "אֱמֹר נָא לִי, הַאִם קָרָאתָ אֶת מִכְתָּבִי?" הַגְּבִיר הִשְׁתָּאָה לַשְּׁאֵלָה: "עַד תֻּמּוֹ", עָנָה. "יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁקָּרָאתָ אוֹתוֹ עַד תֻּמּוֹ", הֵשִׁיב הָרַב, "אֲבָל הַאִם קָרָאתָ אוֹתוֹ מִתְּחִלָּתוֹ?" "וַדַּאי!" הֵשִׁיב סֶנְיוֹר אָדוֹט. "וְכֵיצַד מַתְחִיל הוּא?" חָקַר הָרַב. "לִכְבוֹד - " הִתְחִיל הַגְּבִיר לְצַטֵּט. "רוֹאֶה אַתָּה, לֹא קָרָאתָ אוֹתוֹ מִתְּחִלָּתוֹ", אָמַר הָרַב. "הוּא פּוֹתֵחַ בְּרָאשֵׁי הַתֵּבוֹת 'בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם', לוֹמַר שֶׁעַל עֶזְרָתוֹ יִתְבָּרַךְ אֲנִי בּוֹטֵחַ, וְאִם כֵּן יְשׁוּעָתוֹ מֻבְטַחַת!" גָּבַר סֶנְיוֹר אָדוֹט עַל חֲשָׁשׁוֹתָיו וְחֶרְדָתוֹ, וּפָנָה אֶל מְיֻדָּעוֹ הַבָּרוֹן רוֹטְשִׁילְד בְּבַקָּשַׁת תְּמִיכָה לַמִּפְעָל הַגָּדוֹל. נַעֲנָה הַנָּדִיב וְהֵרִים תְּרוּמָה נִכְבָּדָה, שֶׁאִפְשְׁרָה אֶת הֲקָמַת בֵּית הַחוֹלִים בְּשִׁכְלוּל וּפְאֵר רַב! זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר בִּפְסוּקֵנוּ: "הוּא תְּהִלָּתְךָ" - אִם תְּהִלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ תִּהְיֶה שְׁגוּרָה בְּפִיךָ, אֲזַי "וְהוּא אֱלֹקֶיךָ אֲשֶׁר עָשָׂה אִתְּךָ אֶת הַגְּדֹלֹת וְאֶת הַנּוֹרָאֹת הָאֵלֶּה", תִּרְאֶה עַיִן בְּעַיִן בִּישׁוּעָתוֹ וּבְנִפְלְאוֹתָיו! נַחֲזִיר אֵפוֹא עֲטָרָה לְיָשְׁנָהּ, וִיהֵא שֵׁם שָׁמַיִם שָׁגוּר בְּפִינוּ! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)