Otzarot-Article

"אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ" (יב-יג) אָנוּ מוֹצְאִים בְּפָסוּק זֶה, כִּי אַבְרָהָם אָבִינוּ פּוֹנֶה אֶל שָׂרָה אִשְׁתּוֹ בִּלְשׁוֹן תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה, וּמַפְצִיר בָּהּ כִּי תֹּאמַר לַמִּצְרִים שֶׁהִנָּהּ אֲחוֹתוֹ, מִבְּלִי לַחֲשֹׂף אֶת הָעֻבְדָּה שֶׁהִיא אִשְׁתּוֹ, שֶׁכֵּן הוּא חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא אִם יֵדְעוּ הַמִּצְרִים שֶׁשָׁרָה נְשׂוּאָה לוֹ – הֵם יַהַרְגוּהוּ בִּכְדֵי לִטֹּל אוֹתָהּ מִמֶּנּוּ. וְלִכְאוֹרָה, עָלֵינוּ לְהָבִין: אִם אָכֵן מְדֻבָּר בַּחֲשָׁשׁ שֶׁל 'פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ' – מַדּוּעַ אַבְרָהָם מְבַקֵּשׁ זֹאת בִּלְשׁוֹן 'תְּחִנָּה' וְ'הַפְצָרָה'? הֲלֹא לִכְאוֹרָה הָיָה עָלָיו לְהוֹרוֹת לְשָׂרָה לִנְהֹג כָּךְ – חַד מַשְׁמָעִית! תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ, נִמְצָא בְּעִקְבוֹת הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא:

בַּדֶּרֶךְ הַמּוֹבִילָה לְ'סָלוֹנִיקִי', עִיר הַנָּמֵל שֶׁל יָוָן, נָסַע בְּיוֹם מִן הַיָּמִים עֶגְלוֹן יְהוּדִי עִם עֶגְלָתוֹ הַנּוֹחָה. לְפֶתַע, הִבְחִין בִּיהוּדִי בִּלְתִּי מֻכָּר הָעוֹמֵד עַל אֵם הַדֶּרֶךְ וּמְנוֹפֵף בְּיָדוֹ נִמְרָצוֹת. מָשַׁךְ אֵפוֹא הָעֶגְלוֹן בְּרֶסֶן הַסּוּסִים, עָצַר אֶת עֶגְלָתוֹ, וּבֵרֵר לִמְבֻקָּשׁוֹ שֶׁל הַזָּר – שֶׁאָמַר: "אוּלַי תּוּכַל לַעֲזֹר לִי, יְהוּדִי יָקָר? אֲנִי כְּבָר שָׁעוֹת הוֹלֵךְ בַּדְּרָכִים, רַגְלַי כּוֹאֲבוֹת, וְכוֹחוֹתַי אָזְלוּ זֶה מִכְּבָר... אִם תּוֹאִיל לְהַעֲלוֹת אוֹתִי עַל עֶגְלָתְךָ, וּלְקַדֵּם אוֹתִי בְּדַרְכִּי – יִהְיֶה זֶה חֶסֶד שֶׁל מַמָּשׁ!".

וְאָכֵן, מְיֻדָּעֵנוּ הָעֶגְלוֹן נַעֲנָה.

דָּא עָקָא, שֶׁלְּאַחַר מִסְפַּר שָׁעוֹת הִרְגִּישׁ מְיֻדָּעֵנוּ הָעֶגְלוֹן כִּי כּוֹחוֹתֵיהֶם שֶׁל סוּסָיו הוֹלְכִים וְאוֹזְלִים. מִשּׁוּם כָּךְ, הֶחְלִיט לְהִכָּנֵס אֶל פֻּנְדַּק דְּרָכִים סָמוּךְ, כַּאֲשֶׁר הוּא מוֹתִיר אֶת הָעֲגָלָה וְהַסּוּסִים בְּפֶתַח בֵּית הָאַכְסַנְיָה, כַּמְּקֻבָּל, וְנִכְנָס פְּנִימָה עִם הָאוֹרֵחַ, אוֹתוֹ הִזְמִין לִסְעֹד עִמּוֹ וְאַף לְהִשָּׁאֵר לָלוּן בַּמָּקוֹם עַל חֶשְׁבּוֹנוֹ, עַל מְנַת שֶׁיּוּכְלוּ לְהַמְשִׁיךְ בְּדַרְכָּם לְמָחֳרָת, הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר.

אֶלָּא שֶׁבְּבֹקֶר הַמָּחֳרָת, כַּאֲשֶׁר פָּקַח אֶת עֵינָיו, צִפְּתָה לוֹ הַפְתָּעָה בִּלְתִּי נְעִימָה בַּעֲלִיל. לְאָזְנָיו הִגִּיעוּ קוֹלוֹת שִׂיחָה, שֶׁהִתְנַהֲלָה בֵּין הָאוֹרֵחַ אוֹתוֹ צֵרֵף לְמַסָּעוֹ בְּטוּב לִבּוֹ, כְּשֶׁהוּא מוֹרֶה לְבַעַל הָאַכְסַנְיָה לְהָכִין אֶת סוּסָיו וְאֶת עֶגְלָתוֹ בְּהֶקְדֵּם, בִּכְדֵי שֶׁיּוּכַל לָצֵאת לַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָצָה לוֹ עַד מְאֹד...

כְּשֶׁקּוּרֵי שֵׁנָה עֲדַיִן מְעַטְּרִים אֶת עֵינָיו – מִהֵר מְיֻדָּעֵנוּ הָעֶגְלוֹן לָצֵאת אֶת הַחֶדֶר, וְאוֹ אָז, לְחֶרְדָתוֹ, פָּנָה אֵלָיו הַנּוֹסֵעַ וְאָמַר: "הִתְלַבֵּשׁ מַהֵר... עָלֵינוּ לְהַמְשִׁיךְ בַּמַּסָּע! סוּסַי כְּבָר נָחוּ דַּי וְהוֹתֵר, וְאֶפְשָׁר לָצֵאת לַדֶּרֶךְ!".

"סוּסֶיךָ? הֲלֹא אֵלּוּ סוּסַי שֶׁלִּי הָרְתוּמִים לְעֶגְלָתִי מִיָּמִים יָמִימָה!" קָרָא הָעֶגְלוֹן, אוּלָם הָאוֹרֵחַ הַמְּחֻצָּף לֹא הִתְבַּיֵּשׁ לְהַתְרִיס בְּפָנָיו: "שַׁקְרָן שֶׁכְּמוֹתְךָ! אֲנִי חַסְתִּי עָלֶיךָ וְהֶעֱלֵיתִי אוֹתְךָ אֶל עֶגְלָתִי חִנָּם אֵין כָּסֶף, וְאַתָּה עוֹד מֵעֵז לְשַׁקֵּר וְלִטְעֹן לְבַעֲלוּת עַל סוּסַי וְעֶגְלָתִי?".

הָעֶגְלוֹן הַנָּבוֹךְ וַחֲסַר הָאוֹנִים, לֹא יָדַע אֶת נַפְשׁוֹ. מַה יַּעֲשֶׂה? כֵּיצַד יוֹכִיחַ אֶת צִדְקָתוֹ? אוּלָם אָז – פָּנָה בַּעַל הָאַכְסַנְיָה אֶל שְׁנֵי הַנִּצִּים וְאָמַר לָהֶם: "יוֹדְעִים אַתֶּם? בְּסָלוֹנִיקִי – מִתְגּוֹרֵר הֶחָכָם הַיְּהוּדִי רַבִּי יַעֲקֹב קוֹבוֹ, וְהוּא, בְּחָכְמָתוֹ, בְּוַדַּאי יֵדַע לְהוֹצִיא אֶת מִשְׁפַּטְכֶם לָאוֹר!". הַהַצָּעָה הִתְקַבְּלָה עַל דַּעְתָּם שֶׁל הַשְּׁנַיִם, שֶׁכֵּן טוֹבָה מִמֶּנָּה לֹא נִמְצְאָה. כַּאֲשֶׁר הִגִּיעוּ אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל רַבִּי יַעֲקֹב, הִקְשִׁיב הַצַּדִּיק לְטַעֲנוֹתֵיהֶם בְּסַבְלָנוּת רַבָּה.

לְאַחַר שֶׁשָּׁמַע רַבִּי יַעֲקֹב אֶת טַעֲנוֹתֵיהֶם שֶׁל הַצְּדָדִים, הוֹרָה לָהֶם לָצֵאת אֶל הַחֶדֶר הַסָּמוּךְ וּלְהַמְתִּין שָׁם מְעַט עַד שֶׁיִּתְיַשֵּׁב בַּדָּבָר וְיַכְרִיעַ בְּדִינָם. בְּקֹצֶר רוּחַ הִמְתִּינוּ שְׁנֵי הַיְּהוּדִים לִפְסַק דִּינוֹ שֶׁל הָרַב, אוּלָם הַהַמְתָּנָה הִתְאָרְכָה וְהִתְאָרְכָה, הַרְבֵּה מֵעֵבֶר לַמְּצֻפֶּה... רַק לְאַחַר שָׁעָה אֲרֻכָּה הוֹפִיעָה בְּפֶתַח הַחֶדֶר דְּמוּתוֹ שֶׁל הָרַב, שֶׁקָּרָא: "הָעֶגְלוֹן יִגַּשׁ רִאשׁוֹן אֶל חַדְרִי!".

לְשֵׁמַע הַקְּרִיאָה, מִהֵר הָעֶגְלוֹן הָאֲמִתִּי לָקוּם מִמְּקוֹמוֹ וְלָגֶשֶׁת אֶל הָרַב. רַק לְאַחַר שְׁנִיּוֹת סְפוּרוֹת – הִתְעַשֵּׁת גַּם הַנּוֹסֵעַ וְקָם בְּעִקְּבוֹתָיו. כָּעֵת, פָּנָה רַבִּי יַעֲקֹב אֶל הַשְּׁנַיִם וְאָמַר:

"נִרְאֶה לִי, שֶׁכָּעֵת בָּרוּר לְכֻלָּנוּ מִי הוּא הָעֶגְלוֹן הָאֲמִתִּי... זֶה שֶׁקָּם מִיָּד כַּאֲשֶׁר קָרָאתִי לוֹ! יְהוּדִי זֶה, הִנּוֹ עֶגְלוֹן מִיָּמִים יָמִימָה, וְהוּא רָגִיל לַעֲנוֹת לַתֹּאַר 'עֶגְלוֹן'... לְעֻמָּתוֹ, אַתָּה", אָמַר בִּפְנוֹתוֹ אֶל הַנּוֹסֵעַ הָרַמַּאי, "מֵעוֹלָם לֹא הָיִיתָ עֶגְלוֹן, וְעַל כֵּן חָלְפוּ שְׁנִיּוֹת אֲרֻכּוֹת עַד שֶׁהִתְעַשַּׁתָּ וְהֵבַנְתָּ כִּי עָלֶיךָ לָקוּם מִמְּקוֹמְךָ... אֵין לִי אֶלָּא לְהַכְרִיעַ וְלִפְסֹק בְּבֵרוּר כִּי הָעֲגָלָה שַׁיֶּכֶת לְמִי שֶׁהוֹכִיחַ כִּי הִנּוֹ בְּעָלֶיהָ הָאֲמִתִּיִּים, וְאִלּוּ אַתָּה, בּוֹשׁ וְהִכָּלֵם עַל שֶׁבִּקַּשְׁתָּ לִשְׁלֹחַ יָד בִּרְכוּשׁוֹ שֶׁל רֵעֲךָ!" סִיֵּם הָרַב וְנָעַץ מַבָּט מַצְמִית בַּנּוֹסֵעַ הַשָּׁפָל.

וְאָנוּ עַל פִּי דַּרְכֵּנוּ לָמַדְנוּ, כִּי קָשֶׁה מְאֹד לָאָדָם לְשַׁנּוֹת אֶת הֶרְגֵּלוֹ וְאֶת תְּפִיסָתוֹ בְּיַחַס לְעַצְמוֹ... מִי שֶׁרָגִיל לְהִקָּרֵא 'עֶגְלוֹן' – יַעֲנֶה לְשֵׁם זֶה מִיָּד, בְּעוֹד מִי שֶׁלֹּא הִתְרַגֵּל לְכָךְ מֵעוֹדוֹ – לֹא יָגִיב בְּאֹפֶן טִבְעִי כַּאֲשֶׁר יְכַנּוּהוּ בְּתֹאַר זֶה.

וּמִכָּאן, לִשְׁאֵלָתֵנוּ, עָלֶיהָ מֵשִׁיב הָיָה הַגָּאוֹן רַבִּי אִיצָ'לֶה מִוָולָאזִ'ין וְאוֹמֵר כָּךְ:

אַבְרָהָם אָבִינוּ אָכֵן הָיָה יָכוֹל לִדְרֹשׁ מִשָּׂרָה כִּי תַּצִּיג אֶת עַצְמָהּ כַּאֲחוֹתוֹ כַּאֲשֶׁר יַגִּיעוּ מִצְרַיְמָה – שֶׁכֵּן פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ הָיָה בַּדָּבָר, אוּלָם הַתּוֹעֶלֶת שֶׁבְּכָךְ – הָיְתָה מֻגְבֶּלֶת: נִתָּן הָיָה לְשַׁעֵר, שֶׁמֵּאַחַר וְאֵינָהּ רְגִילָה לְהַצִּיג אֶת עַצְמָהּ בְּאֹפֶן זֶה – הֲרֵי שֶׁכַּאֲשֶׁר יִפְנוּ אֵלֶיהָ וְיִשְׁאֲלוּ לְזֶהוּתָהּ, הִיא תֹּאמַר מִתּוֹךְ הֶרְגֵּל כִּי הִנָּהּ אִשְׁתּוֹ שֶׁל אַבְרָהָם!

לְפִיכָךְ, כְּבָר בִּהְיוֹתָם בַּדֶּרֶךְ, בִּקֵּשׁ אַבְרָהָם מִשָּׂרָה כִּי תַּתְחִיל לְהִתְרַגֵּל לְהַצִּיג אֶת עַצְמָהּ כַּאֲחוֹתוֹ בִּכְדֵי שֶׁבְּבוֹאָהּ לְמִצְרַיִם – כְּבָר תִּתְרַגֵּל לְ'תֹאַר' זֶה, וְלֹא תִּתְבַּלְבֵּל מִתּוֹךְ הֶרְגֵּל חָלִילָה... אָכֵן, בְּשָׁעָה זוֹ – עֲדַיִן לֹא הָיָה מִשּׁוּם פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ בְּבַקָּשָׁתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, שֶׁכֵּן לְעֵת עַתָּה טֶרֶם נִשְׁקְפָה לוֹ כָּל סַכָּנָה, וְלָכֵן לֹא הָיָה בִּיכָלְתּוֹ לִדְרֹשׁ מִשָּׂרָה שֶׁתְּמַלֵּא אֶת בַּקָּשָׁתוֹ – אֶלָּא רַק לְהַפְצִיר בָּהּ בִּלְשׁוֹן 'נָא'... (לְלַמֶּדְךָ)

	כי תבוא תש"פ
	לָדַעַת לְמַנֵּף כָּל קֹשִׁי
	"אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ" (יב-יג) אָנוּ מוֹצְאִים בְּפָסוּק זֶה, כִּי אַבְרָהָם אָבִינוּ פּוֹנֶה אֶל שָׂרָה אִשְׁתּוֹ בִּלְשׁוֹן תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה, וּמַפְצִיר בָּהּ כִּי תֹּאמַר לַמִּצְרִים שֶׁהִנָּהּ אֲחוֹתוֹ, מִבְּלִי לַחֲשֹׂף אֶת הָעֻבְדָּה שֶׁהִיא אִשְׁתּוֹ, שֶׁכֵּן הוּא חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא אִם יֵדְעוּ הַמִּצְרִים שֶׁשָׁרָה נְשׂוּאָה לוֹ – הֵם יַהַרְגוּהוּ בִּכְדֵי לִטֹּל אוֹתָהּ מִמֶּנּוּ. וְלִכְאוֹרָה, עָלֵינוּ לְהָבִין: אִם אָכֵן מְדֻבָּר בַּחֲשָׁשׁ שֶׁל 'פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ' – מַדּוּעַ אַבְרָהָם מְבַקֵּשׁ זֹאת בִּלְשׁוֹן 'תְּחִנָּה' וְ'הַפְצָרָה'? הֲלֹא לִכְאוֹרָה הָיָה עָלָיו לְהוֹרוֹת לְשָׂרָה לִנְהֹג כָּךְ – חַד מַשְׁמָעִית! תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ, נִמְצָא בְּעִקְבוֹת הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא: בַּדֶּרֶךְ הַמּוֹבִילָה לְ'סָלוֹנִיקִי', עִיר הַנָּמֵל שֶׁל יָוָן, נָסַע בְּיוֹם מִן הַיָּמִים עֶגְלוֹן יְהוּדִי עִם עֶגְלָתוֹ הַנּוֹחָה. לְפֶתַע, הִבְחִין בִּיהוּדִי בִּלְתִּי מֻכָּר הָעוֹמֵד עַל אֵם הַדֶּרֶךְ וּמְנוֹפֵף בְּיָדוֹ נִמְרָצוֹת. מָשַׁךְ אֵפוֹא הָעֶגְלוֹן בְּרֶסֶן הַסּוּסִים, עָצַר אֶת עֶגְלָתוֹ, וּבֵרֵר לִמְבֻקָּשׁוֹ שֶׁל הַזָּר – שֶׁאָמַר: "אוּלַי תּוּכַל לַעֲזֹר לִי, יְהוּדִי יָקָר? אֲנִי כְּבָר שָׁעוֹת הוֹלֵךְ בַּדְּרָכִים, רַגְלַי כּוֹאֲבוֹת, וְכוֹחוֹתַי אָזְלוּ זֶה מִכְּבָר... אִם תּוֹאִיל לְהַעֲלוֹת אוֹתִי עַל עֶגְלָתְךָ, וּלְקַדֵּם אוֹתִי בְּדַרְכִּי – יִהְיֶה זֶה חֶסֶד שֶׁל מַמָּשׁ!". וְאָכֵן, מְיֻדָּעֵנוּ הָעֶגְלוֹן נַעֲנָה. דָּא עָקָא, שֶׁלְּאַחַר מִסְפַּר שָׁעוֹת הִרְגִּישׁ מְיֻדָּעֵנוּ הָעֶגְלוֹן כִּי כּוֹחוֹתֵיהֶם שֶׁל סוּסָיו הוֹלְכִים וְאוֹזְלִים. מִשּׁוּם כָּךְ, הֶחְלִיט לְהִכָּנֵס אֶל פֻּנְדַּק דְּרָכִים סָמוּךְ, כַּאֲשֶׁר הוּא מוֹתִיר אֶת הָעֲגָלָה וְהַסּוּסִים בְּפֶתַח בֵּית הָאַכְסַנְיָה, כַּמְּקֻבָּל, וְנִכְנָס פְּנִימָה עִם הָאוֹרֵחַ, אוֹתוֹ הִזְמִין לִסְעֹד עִמּוֹ וְאַף לְהִשָּׁאֵר לָלוּן בַּמָּקוֹם עַל חֶשְׁבּוֹנוֹ, עַל מְנַת שֶׁיּוּכְלוּ לְהַמְשִׁיךְ בְּדַרְכָּם לְמָחֳרָת, הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר. אֶלָּא שֶׁבְּבֹקֶר הַמָּחֳרָת, כַּאֲשֶׁר פָּקַח אֶת עֵינָיו, צִפְּתָה לוֹ הַפְתָּעָה בִּלְתִּי נְעִימָה בַּעֲלִיל. לְאָזְנָיו הִגִּיעוּ קוֹלוֹת שִׂיחָה, שֶׁהִתְנַהֲלָה בֵּין הָאוֹרֵחַ אוֹתוֹ צֵרֵף לְמַסָּעוֹ בְּטוּב לִבּוֹ, כְּשֶׁהוּא מוֹרֶה לְבַעַל הָאַכְסַנְיָה לְהָכִין אֶת סוּסָיו וְאֶת עֶגְלָתוֹ בְּהֶקְדֵּם, בִּכְדֵי שֶׁיּוּכַל לָצֵאת לַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָצָה לוֹ עַד מְאֹד... כְּשֶׁקּוּרֵי שֵׁנָה עֲדַיִן מְעַטְּרִים אֶת עֵינָיו – מִהֵר מְיֻדָּעֵנוּ הָעֶגְלוֹן לָצֵאת אֶת הַחֶדֶר, וְאוֹ אָז, לְחֶרְדָתוֹ, פָּנָה אֵלָיו הַנּוֹסֵעַ וְאָמַר: "הִתְלַבֵּשׁ מַהֵר... עָלֵינוּ לְהַמְשִׁיךְ בַּמַּסָּע! סוּסַי כְּבָר נָחוּ דַּי וְהוֹתֵר, וְאֶפְשָׁר לָצֵאת לַדֶּרֶךְ!". "סוּסֶיךָ? הֲלֹא אֵלּוּ סוּסַי שֶׁלִּי הָרְתוּמִים לְעֶגְלָתִי מִיָּמִים יָמִימָה!" קָרָא הָעֶגְלוֹן, אוּלָם הָאוֹרֵחַ הַמְּחֻצָּף לֹא הִתְבַּיֵּשׁ לְהַתְרִיס בְּפָנָיו: "שַׁקְרָן שֶׁכְּמוֹתְךָ! אֲנִי חַסְתִּי עָלֶיךָ וְהֶעֱלֵיתִי אוֹתְךָ אֶל עֶגְלָתִי חִנָּם אֵין כָּסֶף, וְאַתָּה עוֹד מֵעֵז לְשַׁקֵּר וְלִטְעֹן לְבַעֲלוּת עַל סוּסַי וְעֶגְלָתִי?". הָעֶגְלוֹן הַנָּבוֹךְ וַחֲסַר הָאוֹנִים, לֹא יָדַע אֶת נַפְשׁוֹ. מַה יַּעֲשֶׂה? כֵּיצַד יוֹכִיחַ אֶת צִדְקָתוֹ? אוּלָם אָז – פָּנָה בַּעַל הָאַכְסַנְיָה אֶל שְׁנֵי הַנִּצִּים וְאָמַר לָהֶם: "יוֹדְעִים אַתֶּם? בְּסָלוֹנִיקִי – מִתְגּוֹרֵר הֶחָכָם הַיְּהוּדִי רַבִּי יַעֲקֹב קוֹבוֹ, וְהוּא, בְּחָכְמָתוֹ, בְּוַדַּאי יֵדַע לְהוֹצִיא אֶת מִשְׁפַּטְכֶם לָאוֹר!". הַהַצָּעָה הִתְקַבְּלָה עַל דַּעְתָּם שֶׁל הַשְּׁנַיִם, שֶׁכֵּן טוֹבָה מִמֶּנָּה לֹא נִמְצְאָה. כַּאֲשֶׁר הִגִּיעוּ אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל רַבִּי יַעֲקֹב, הִקְשִׁיב הַצַּדִּיק לְטַעֲנוֹתֵיהֶם בְּסַבְלָנוּת רַבָּה. לְאַחַר שֶׁשָּׁמַע רַבִּי יַעֲקֹב אֶת טַעֲנוֹתֵיהֶם שֶׁל הַצְּדָדִים, הוֹרָה לָהֶם לָצֵאת אֶל הַחֶדֶר הַסָּמוּךְ וּלְהַמְתִּין שָׁם מְעַט עַד שֶׁיִּתְיַשֵּׁב בַּדָּבָר וְיַכְרִיעַ בְּדִינָם. בְּקֹצֶר רוּחַ הִמְתִּינוּ שְׁנֵי הַיְּהוּדִים לִפְסַק דִּינוֹ שֶׁל הָרַב, אוּלָם הַהַמְתָּנָה הִתְאָרְכָה וְהִתְאָרְכָה, הַרְבֵּה מֵעֵבֶר לַמְּצֻפֶּה... רַק לְאַחַר שָׁעָה אֲרֻכָּה הוֹפִיעָה בְּפֶתַח הַחֶדֶר דְּמוּתוֹ שֶׁל הָרַב, שֶׁקָּרָא: "הָעֶגְלוֹן יִגַּשׁ רִאשׁוֹן אֶל חַדְרִי!". לְשֵׁמַע הַקְּרִיאָה, מִהֵר הָעֶגְלוֹן הָאֲמִתִּי לָקוּם מִמְּקוֹמוֹ וְלָגֶשֶׁת אֶל הָרַב. רַק לְאַחַר שְׁנִיּוֹת סְפוּרוֹת – הִתְעַשֵּׁת גַּם הַנּוֹסֵעַ וְקָם בְּעִקְּבוֹתָיו. כָּעֵת, פָּנָה רַבִּי יַעֲקֹב אֶל הַשְּׁנַיִם וְאָמַר: "נִרְאֶה לִי, שֶׁכָּעֵת בָּרוּר לְכֻלָּנוּ מִי הוּא הָעֶגְלוֹן הָאֲמִתִּי... זֶה שֶׁקָּם מִיָּד כַּאֲשֶׁר קָרָאתִי לוֹ! יְהוּדִי זֶה, הִנּוֹ עֶגְלוֹן מִיָּמִים יָמִימָה, וְהוּא רָגִיל לַעֲנוֹת לַתֹּאַר 'עֶגְלוֹן'... לְעֻמָּתוֹ, אַתָּה", אָמַר בִּפְנוֹתוֹ אֶל הַנּוֹסֵעַ הָרַמַּאי, "מֵעוֹלָם לֹא הָיִיתָ עֶגְלוֹן, וְעַל כֵּן חָלְפוּ שְׁנִיּוֹת אֲרֻכּוֹת עַד שֶׁהִתְעַשַּׁתָּ וְהֵבַנְתָּ כִּי עָלֶיךָ לָקוּם מִמְּקוֹמְךָ... אֵין לִי אֶלָּא לְהַכְרִיעַ וְלִפְסֹק בְּבֵרוּר כִּי הָעֲגָלָה שַׁיֶּכֶת לְמִי שֶׁהוֹכִיחַ כִּי הִנּוֹ בְּעָלֶיהָ הָאֲמִתִּיִּים, וְאִלּוּ אַתָּה, בּוֹשׁ וְהִכָּלֵם עַל שֶׁבִּקַּשְׁתָּ לִשְׁלֹחַ יָד בִּרְכוּשׁוֹ שֶׁל רֵעֲךָ!" סִיֵּם הָרַב וְנָעַץ מַבָּט מַצְמִית בַּנּוֹסֵעַ הַשָּׁפָל. וְאָנוּ עַל פִּי דַּרְכֵּנוּ לָמַדְנוּ, כִּי קָשֶׁה מְאֹד לָאָדָם לְשַׁנּוֹת אֶת הֶרְגֵּלוֹ וְאֶת תְּפִיסָתוֹ בְּיַחַס לְעַצְמוֹ... מִי שֶׁרָגִיל לְהִקָּרֵא 'עֶגְלוֹן' – יַעֲנֶה לְשֵׁם זֶה מִיָּד, בְּעוֹד מִי שֶׁלֹּא הִתְרַגֵּל לְכָךְ מֵעוֹדוֹ – לֹא יָגִיב בְּאֹפֶן טִבְעִי כַּאֲשֶׁר יְכַנּוּהוּ בְּתֹאַר זֶה. וּמִכָּאן, לִשְׁאֵלָתֵנוּ, עָלֶיהָ מֵשִׁיב הָיָה הַגָּאוֹן רַבִּי אִיצָ'לֶה מִוָולָאזִ'ין וְאוֹמֵר כָּךְ: אַבְרָהָם אָבִינוּ אָכֵן הָיָה יָכוֹל לִדְרֹשׁ מִשָּׂרָה כִּי תַּצִּיג אֶת עַצְמָהּ כַּאֲחוֹתוֹ כַּאֲשֶׁר יַגִּיעוּ מִצְרַיְמָה – שֶׁכֵּן פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ הָיָה בַּדָּבָר, אוּלָם הַתּוֹעֶלֶת שֶׁבְּכָךְ – הָיְתָה מֻגְבֶּלֶת: נִתָּן הָיָה לְשַׁעֵר, שֶׁמֵּאַחַר וְאֵינָהּ רְגִילָה לְהַצִּיג אֶת עַצְמָהּ בְּאֹפֶן זֶה – הֲרֵי שֶׁכַּאֲשֶׁר יִפְנוּ אֵלֶיהָ וְיִשְׁאֲלוּ לְזֶהוּתָהּ, הִיא תֹּאמַר מִתּוֹךְ הֶרְגֵּל כִּי הִנָּהּ אִשְׁתּוֹ שֶׁל אַבְרָהָם! לְפִיכָךְ, כְּבָר בִּהְיוֹתָם בַּדֶּרֶךְ, בִּקֵּשׁ אַבְרָהָם מִשָּׂרָה כִּי תַּתְחִיל לְהִתְרַגֵּל לְהַצִּיג אֶת עַצְמָהּ כַּאֲחוֹתוֹ בִּכְדֵי שֶׁבְּבוֹאָהּ לְמִצְרַיִם – כְּבָר תִּתְרַגֵּל לְ'תֹאַר' זֶה, וְלֹא תִּתְבַּלְבֵּל מִתּוֹךְ הֶרְגֵּל חָלִילָה... אָכֵן, בְּשָׁעָה זוֹ – עֲדַיִן לֹא הָיָה מִשּׁוּם פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ בְּבַקָּשָׁתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, שֶׁכֵּן לְעֵת עַתָּה טֶרֶם נִשְׁקְפָה לוֹ כָּל סַכָּנָה, וְלָכֵן לֹא הָיָה בִּיכָלְתּוֹ לִדְרֹשׁ מִשָּׂרָה שֶׁתְּמַלֵּא אֶת בַּקָּשָׁתוֹ – אֶלָּא רַק לְהַפְצִיר בָּהּ בִּלְשׁוֹן 'נָא'... (לְלַמֶּדְךָ)