Otzarot-Article

"וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ" (כא-ו) לִכְאוֹרָה, יֵשׁ לְהָבִין, אִם הַסִּבָּה לִרְצִיעָתָהּ שֶׁל אֹזֶן הָעֶבֶד הַנִּמְכָּר בִּגְנֵבָתוֹ, הִנָּהּ מִשּׁוּם שֶׁעָבַר עַל מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּהַר סִינַי "לֹא תִגְנֹב" – הֲרֵי שֶׁהָיָה צָרִיךְ לִרְצֹעַ אֶת אָזְנוֹ מִיָּד כַּאֲשֶׁר גָּנַב וְנִתְפַּס בִּגְנֵבָתוֹ! מַדּוּעַ אִם כֵּן מַמְתִּינָה הַתּוֹרָה מִלִּרְצֹעַ אֶת אָזְנוֹ, וּמְצַוָּה זֹאת רַק לְאַחַר שֶׁיַּחְלְפוּ שֵׁשׁ שָׁנִים, וְהוּא יִבְחַר לְהִשָּׁאֵר עֶבֶד בִּמְקוֹם לָצֵאת חָפְשִׁי?

אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ:

בִּתְקוּפָתוֹ שֶׁל הַמַּהַרְשָׁ"א, נִפְטַר אָדָם שֶׁהָיָה רָשָׁע גָּמוּר. בִּשְׁעַת הַטָּהֳרָה, בְּעוֹד אַנְשֵׁי הַחֶבְרָה קַדִּישָׁא עוֹסְקִים בִּמְלַאכְתָּם - עָבַר בַּמָּקוֹם בֶּן יְשִׁיבָה, הוּא נִגַּשׁ אֶל הַנִּפְטָר וְהִקִּישׁ עַל אַפּוֹ, לְקוֹל צְחוֹקָם שֶׁל כָּל הַנּוֹכְחִים. בֶּן הַיְשִׁיבָה רָאָה זֹאת כְּמַהֲתַלָּה בְּעָלְמָא, אוּלָם לְחֶרְדָתוֹ, בַּלַּיְלָה הוֹפִיעַ הַנִּפְטָר בַּחֲלוֹמוֹ וְהִזְמִינוֹ לְדִין תּוֹרָה בִּפְנֵי בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה, עַל שֶׁבִּזָּה אוֹתוֹ בָּרַבִּים! בַּתְּחִלָּה, סָבַר הַבָּחוּר כִּי הַחֲלוֹמוֹת שָׁוְא יְדַבֵּרוּ... אוּלָם כַּאֲשֶׁר חָזַר הַחֲלוֹם וְנִשְׁנָה שׁוּב וָשׁוּב, לַיְלָה אַחֲרֵי לַיְלָה, וְהַמֵּת הִבְהִיר בְּחֻמְרָה כִּי עַל הַבָּחוּר לְהִתְיַצֵּב בִּפְנֵי בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה לְדִין תּוֹרָה – הֵחֵל הַבָּחוּר לַחְשֹׁשׁ, עַד שֶׁהַדְּאָגָה הִפִּילָה אוֹתוֹ לְמִשְׁכָּב וְהֵבִיאָה אוֹתוֹ לִכְדֵי מַצָּב שֶׁל סַכָּנַת נְפָשׁוֹת. כַּאֲשֶׁר נוֹדַע הַדָּבָר לְהוֹרָיו שֶׁל הַבָּחוּר, הֵם מִהֲרוּ לָגֶשֶׁת אֶל הַמַּהַרְשָׁ"א הַקָּדוֹשׁ, כְּדֵי לִדְרֹשׁ בַּעֲצָתוֹ. הַמַּהַרְשָׁ"א הוֹרָה לְהָבִיא אֶת הַבָּחוּר אֶל בֵּיתוֹ שֶׁלּוֹ, שָׁם יִישַׁן הַלַּיְלָה, וְאַף צִוָּה עַל בְּנֵי בֵּיתוֹ שֶׁלִּכְשֶׁיִּתְעוֹרֵר הַבָּחוּר בַּלַּיְלָה בִּבְעָתָה, כַּאֲשֶׁר יִשְׁנֶה הַחֲלוֹם, יְמַהֲרוּ לְהוֹדִיעוֹ עַל כָּךְ.

וְכָךְ הָיָה: בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה הִתְעוֹרֵר הַבָּחוּר בְּבֶהָלָה וְהֵחֵל צוֹוֵחַ בְּאֵימָה. בְּנֵי בֵּיתוֹ שֶׁל הַמַּהַרְשָׁ"א מִהֲרוּ לְהַזְעִיק אֶת הַצַּדִּיק, וְהוּא הִגִּיעַ מִיָּד אֶל הַחֶדֶר, וּבְלִי הִסּוּס פָּנָה אֶל הַמֵּת הַבִּלְתִּי נִרְאֶה וְשָׁאַל: "אֱמֹר לִי, מָה אַתָּה רוֹצֶה מִבָּחוּר זֶה?"

"מָה אֲנִי רוֹצֶה? הוּא בִּזָּה אוֹתִי, וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ לְהַזְמִינוֹ לְדִין תּוֹרָה בִּפְנֵי בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה!" נִשְׁמַע קוֹלוֹ שֶׁל הַמֵּת לְחֶרְדָתָם שֶׁל הַנּוֹכְחִים, אוּלָם הַמַּהַרְשָׁ"א לֹא הִתְרַגֵּשׁ: "כְּלוּם אֵין זֶה מַגִּיעַ לְךָ? הֲלֹא רָשָׁע גָּמוּר הָיִיתָ כָּל יָמֶיךָ!" טָעַן.

"לֹא!" הֵשִׁיב הַמֵּת, "לֹא הָיִיתִי רָשָׁע גָּמוּר! אָמְנָם הִרְבֵּיתִי לַחֲטֹא, אוּלָם פַּעַם, בְּעֵת שֶׁהָלַכְתִּי בַּדֶּרֶךְ, רָאִיתִי יְהוּדִי תַּלְמִיד חָכָם נוֹפֵל אֶל הַנָּהָר וְכִמְעַט טוֹבֵעַ, וּמִיָּד קָפַצְתִּי אֶל תּוֹךְ הַמַּיִם וְהִצַּלְתִּי אֶת חַיָּיו, תּוֹךְ סִכּוּן עַצְמִי בִּלְתִּי מְבֻטָּל. וְלֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא שֶׁבְּעִקְבוֹת כָּךְ נִקְשְׁרָה יְדִידוּת בֵּינֵינוּ, וּמֵחֲמָתָהּ תָּמַכְתִּי בּוֹ וּפִרְנַסְתִּי אוֹתוֹ כָּל יָמָיו! לְפִיכָךְ, כַּאֲשֶׁר הִגַּעְתִּי לָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, הִתְקַבַּלְתִּי בְּכָבוֹד רַב, כְּתַלְמִיד חָכָם, בְּלִי שֶׁהִזְכִּירוּ לִי מְאוּמָה מֵעֲווֹנוֹתַי! הֲרֵי 'הַמַּצִּיל נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל כְּאִלּוּ הִצִּיל עוֹלָם מָלֵא', וּבִפְרָט בַּאֲשֶׁר זָכִיתִי בְּחֵלֶק בְּתוֹרָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ תַּלְמִיד חָכָם! מֵעַתָּה, אַחֲרֵי שֶׁאֲפִלּוּ בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה נָהֲגוּ בִּי כִּבְתַלְמִיד חָכָם, אֲנִי מְבַקֵּשׁ לִתְבֹּעַ אֶת הַבָּחוּר לְדִין כִּמְבַזֶּה תַּלְמִיד חָכָם!" סִיֵּם הַמֵּת אֶת דְּבָרָיו.

הֶאֱזִין הַמַּהַרְשָׁ"א לַדְּבָרִים, הִרְהֵר רֶגַע, וּלְאַחַר מִכֵּן הֵשִׁיב לַמֵּת: "רְאֵה נָא! הֲלֹא אַתָּה לָבֶטַח יוֹדֵעַ, כִּי לְבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה הִגַּעְתָּ עִם מִטְעָן גָּדוֹל שֶׁל עֲבֵרוֹת... וּבְכֵן, דַּע לְךָ, כִּי הָעֲבֵרוֹת הַלָּלוּ לֹא נִמְחֲקוּ! אֶלָּא מָה? הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים שֶׁעָשִׂיתָ הֶעֱמִידוּ מְחִיצָה בֵּינְךָ וּבֵין הַמְקַטְרֵג, וּמָנְעוּ מִמֶּנּוּ לִתְבֹּעַ אֶת עָנְשְׁךָ... כָּעֵת", הִמְשִׁיךְ הַמַּהַרְשָׁ"א וְהִטְעִים, "מְבַקֵּשׁ הַמְקַטְרֵג לְהַפִּילְךָ בַּפַּח... הוּא נוֹתֵן בְּדַעְתְּךָ לִתְבֹּעַ אֶת הַבָּחוּר לְדִין, וְלִגְרֹם לְמוֹתוֹ, וְאוֹ אָז, תִּהְיֶה טַעֲנָה בְּפִיו נֶגְדְּךָ. הוּא יִטְעַן בִּפְנֵי בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה, כִּי אָמְנָם הִצַּלְתָּ אֶת חַיָּיו שֶׁל תַּלְמִיד חָכָם וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ, אוּלָם כָּעֵת, אַתָּה מוֹכִיחַ כִּי חַיָּיו שֶׁל תַּלְמִיד חָכָם אֵינָם שָׁוִים בְּעֵינֶיךָ אֲפִלּוּ כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם, שֶׁהֲרֵי מְבַקֵּשׁ אַתָּה אֶת מוֹתוֹ שֶׁל תַּלְמִיד חָכָם אַחֵר! טַעֲנָה זוֹ אָכֵן תִּתְקַבֵּל, חוֹמַת הַהֲגַנָּה הַמּוֹנַעַת מֵהַמְקַטְרֵג לְקַטְרֵג - תִּקְרֹס, וְאַתָּה תִּצְטָרֵךְ לִתֵּן אֶת הַדִּין עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ! וּבְכֵן, עֲשֵׂה בְּעַצְמְךָ אֶת הַחֶשְׁבּוֹן, וְאַל תִּהְיֶה שׁוֹטֶה!" סִיֵּם הַמַּהַרְשָׁ"א אֶת דְּבָרָיו בְּנֶחֱרָצוֹת. וְאָכֵן, נִסְתַּתְּמוּ טַעֲנוֹתָיו שֶׁל הַמֵּת, וְהוּא לֹא הוֹסִיף עוֹד לְהַטְרִיד אֶת הַבָּחוּר, שֶׁכְּבָר שָׁב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה עַל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעָשָׂה...

הֲרֵי לָנוּ, כִּי הָאָדָם, בְּעַצְמוֹ, יָכוֹל לְהַשְׁפִּיעַ עַל דִּינוֹ: הַהִתְיַחֲסוּת אֵלָיו בַּשָּׁמַיִם תִּהְיֶה בְּהֶתְאֵם לְמַעֲשָׂיו וּלְהַחְלָטוֹתָיו, וַעֲשׂוּיוֹת לִהְיוֹת לְכָךְ הַשְׁלָכוֹת מַשְׁמָעוּתִיּוֹת בְּיוֹתֵר!

וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ, עַל פִּי דַּרְכּוֹ שֶׁל הַמַּהֲרִי"ל דִּיסְקִין, הַמְבָאֵר כָּךְ: כַּאֲשֶׁר אָדָם גּוֹנֵב וְאֵין לוֹ לְשַׁלֵּם - הוּא נֶעֱנָשׁ בְּאָבְדַן חֵרוּתוֹ, וְנִמְכָּר לְעֶבֶד. אוּלָם, כַּאֲשֶׁר הָעֶבֶד מַגִּיעַ לְאַחַר שֵׁשׁ שָׁנִים וּמַכְרִיז: "אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי, אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי, לֹא אֵצֵא חָפְשִׁי" – הֲרֵי שֶׁהוּא קוֹבֵעַ בְּעַצְמוֹ כִּי הָעֹנֶשׁ שֶׁקִּבֵּל, בְּעֶצֶם, לֹא הִוּוּ בַּעֲבוּרוֹ עֹנֶשׁ... לְפִיכָךְ, מֵעַתָּה יֵשׁ לְהַעֲנִישׁוֹ שׁוּב עַל מַעֲשֵׂה הַגְּנֵבָה, וְעַל כָּךְ נֶעֱנָשׁ הוּא בִּרְצִיעַת אָזְנוֹ. (לְלַמֶּדְךָ)

	כי תצא תש"פ
	הִתְמַכְּרוּת לַתַּאֲווֹת כִּכְפִירָה!
	"וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ" (כא-ו) לִכְאוֹרָה, יֵשׁ לְהָבִין, אִם הַסִּבָּה לִרְצִיעָתָהּ שֶׁל אֹזֶן הָעֶבֶד הַנִּמְכָּר בִּגְנֵבָתוֹ, הִנָּהּ מִשּׁוּם שֶׁעָבַר עַל מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּהַר סִינַי "לֹא תִגְנֹב" – הֲרֵי שֶׁהָיָה צָרִיךְ לִרְצֹעַ אֶת אָזְנוֹ מִיָּד כַּאֲשֶׁר גָּנַב וְנִתְפַּס בִּגְנֵבָתוֹ! מַדּוּעַ אִם כֵּן מַמְתִּינָה הַתּוֹרָה מִלִּרְצֹעַ אֶת אָזְנוֹ, וּמְצַוָּה זֹאת רַק לְאַחַר שֶׁיַּחְלְפוּ שֵׁשׁ שָׁנִים, וְהוּא יִבְחַר לְהִשָּׁאֵר עֶבֶד בִּמְקוֹם לָצֵאת חָפְשִׁי? אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ: בִּתְקוּפָתוֹ שֶׁל הַמַּהַרְשָׁ"א, נִפְטַר אָדָם שֶׁהָיָה רָשָׁע גָּמוּר. בִּשְׁעַת הַטָּהֳרָה, בְּעוֹד אַנְשֵׁי הַחֶבְרָה קַדִּישָׁא עוֹסְקִים בִּמְלַאכְתָּם - עָבַר בַּמָּקוֹם בֶּן יְשִׁיבָה, הוּא נִגַּשׁ אֶל הַנִּפְטָר וְהִקִּישׁ עַל אַפּוֹ, לְקוֹל צְחוֹקָם שֶׁל כָּל הַנּוֹכְחִים. בֶּן הַיְשִׁיבָה רָאָה זֹאת כְּמַהֲתַלָּה בְּעָלְמָא, אוּלָם לְחֶרְדָתוֹ, בַּלַּיְלָה הוֹפִיעַ הַנִּפְטָר בַּחֲלוֹמוֹ וְהִזְמִינוֹ לְדִין תּוֹרָה בִּפְנֵי בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה, עַל שֶׁבִּזָּה אוֹתוֹ בָּרַבִּים! בַּתְּחִלָּה, סָבַר הַבָּחוּר כִּי הַחֲלוֹמוֹת שָׁוְא יְדַבֵּרוּ... אוּלָם כַּאֲשֶׁר חָזַר הַחֲלוֹם וְנִשְׁנָה שׁוּב וָשׁוּב, לַיְלָה אַחֲרֵי לַיְלָה, וְהַמֵּת הִבְהִיר בְּחֻמְרָה כִּי עַל הַבָּחוּר לְהִתְיַצֵּב בִּפְנֵי בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה לְדִין תּוֹרָה – הֵחֵל הַבָּחוּר לַחְשֹׁשׁ, עַד שֶׁהַדְּאָגָה הִפִּילָה אוֹתוֹ לְמִשְׁכָּב וְהֵבִיאָה אוֹתוֹ לִכְדֵי מַצָּב שֶׁל סַכָּנַת נְפָשׁוֹת. כַּאֲשֶׁר נוֹדַע הַדָּבָר לְהוֹרָיו שֶׁל הַבָּחוּר, הֵם מִהֲרוּ לָגֶשֶׁת אֶל הַמַּהַרְשָׁ"א הַקָּדוֹשׁ, כְּדֵי לִדְרֹשׁ בַּעֲצָתוֹ. הַמַּהַרְשָׁ"א הוֹרָה לְהָבִיא אֶת הַבָּחוּר אֶל בֵּיתוֹ שֶׁלּוֹ, שָׁם יִישַׁן הַלַּיְלָה, וְאַף צִוָּה עַל בְּנֵי בֵּיתוֹ שֶׁלִּכְשֶׁיִּתְעוֹרֵר הַבָּחוּר בַּלַּיְלָה בִּבְעָתָה, כַּאֲשֶׁר יִשְׁנֶה הַחֲלוֹם, יְמַהֲרוּ לְהוֹדִיעוֹ עַל כָּךְ. וְכָךְ הָיָה: בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה הִתְעוֹרֵר הַבָּחוּר בְּבֶהָלָה וְהֵחֵל צוֹוֵחַ בְּאֵימָה. בְּנֵי בֵּיתוֹ שֶׁל הַמַּהַרְשָׁ"א מִהֲרוּ לְהַזְעִיק אֶת הַצַּדִּיק, וְהוּא הִגִּיעַ מִיָּד אֶל הַחֶדֶר, וּבְלִי הִסּוּס פָּנָה אֶל הַמֵּת הַבִּלְתִּי נִרְאֶה וְשָׁאַל: "אֱמֹר לִי, מָה אַתָּה רוֹצֶה מִבָּחוּר זֶה?" "מָה אֲנִי רוֹצֶה? הוּא בִּזָּה אוֹתִי, וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ לְהַזְמִינוֹ לְדִין תּוֹרָה בִּפְנֵי בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה!" נִשְׁמַע קוֹלוֹ שֶׁל הַמֵּת לְחֶרְדָתָם שֶׁל הַנּוֹכְחִים, אוּלָם הַמַּהַרְשָׁ"א לֹא הִתְרַגֵּשׁ: "כְּלוּם אֵין זֶה מַגִּיעַ לְךָ? הֲלֹא רָשָׁע גָּמוּר הָיִיתָ כָּל יָמֶיךָ!" טָעַן. "לֹא!" הֵשִׁיב הַמֵּת, "לֹא הָיִיתִי רָשָׁע גָּמוּר! אָמְנָם הִרְבֵּיתִי לַחֲטֹא, אוּלָם פַּעַם, בְּעֵת שֶׁהָלַכְתִּי בַּדֶּרֶךְ, רָאִיתִי יְהוּדִי תַּלְמִיד חָכָם נוֹפֵל אֶל הַנָּהָר וְכִמְעַט טוֹבֵעַ, וּמִיָּד קָפַצְתִּי אֶל תּוֹךְ הַמַּיִם וְהִצַּלְתִּי אֶת חַיָּיו, תּוֹךְ סִכּוּן עַצְמִי בִּלְתִּי מְבֻטָּל. וְלֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא שֶׁבְּעִקְבוֹת כָּךְ נִקְשְׁרָה יְדִידוּת בֵּינֵינוּ, וּמֵחֲמָתָהּ תָּמַכְתִּי בּוֹ וּפִרְנַסְתִּי אוֹתוֹ כָּל יָמָיו! לְפִיכָךְ, כַּאֲשֶׁר הִגַּעְתִּי לָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, הִתְקַבַּלְתִּי בְּכָבוֹד רַב, כְּתַלְמִיד חָכָם, בְּלִי שֶׁהִזְכִּירוּ לִי מְאוּמָה מֵעֲווֹנוֹתַי! הֲרֵי 'הַמַּצִּיל נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל כְּאִלּוּ הִצִּיל עוֹלָם מָלֵא', וּבִפְרָט בַּאֲשֶׁר זָכִיתִי בְּחֵלֶק בְּתוֹרָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ תַּלְמִיד חָכָם! מֵעַתָּה, אַחֲרֵי שֶׁאֲפִלּוּ בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה נָהֲגוּ בִּי כִּבְתַלְמִיד חָכָם, אֲנִי מְבַקֵּשׁ לִתְבֹּעַ אֶת הַבָּחוּר לְדִין כִּמְבַזֶּה תַּלְמִיד חָכָם!" סִיֵּם הַמֵּת אֶת דְּבָרָיו. הֶאֱזִין הַמַּהַרְשָׁ"א לַדְּבָרִים, הִרְהֵר רֶגַע, וּלְאַחַר מִכֵּן הֵשִׁיב לַמֵּת: "רְאֵה נָא! הֲלֹא אַתָּה לָבֶטַח יוֹדֵעַ, כִּי לְבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה הִגַּעְתָּ עִם מִטְעָן גָּדוֹל שֶׁל עֲבֵרוֹת... וּבְכֵן, דַּע לְךָ, כִּי הָעֲבֵרוֹת הַלָּלוּ לֹא נִמְחֲקוּ! אֶלָּא מָה? הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים שֶׁעָשִׂיתָ הֶעֱמִידוּ מְחִיצָה בֵּינְךָ וּבֵין הַמְקַטְרֵג, וּמָנְעוּ מִמֶּנּוּ לִתְבֹּעַ אֶת עָנְשְׁךָ... כָּעֵת", הִמְשִׁיךְ הַמַּהַרְשָׁ"א וְהִטְעִים, "מְבַקֵּשׁ הַמְקַטְרֵג לְהַפִּילְךָ בַּפַּח... הוּא נוֹתֵן בְּדַעְתְּךָ לִתְבֹּעַ אֶת הַבָּחוּר לְדִין, וְלִגְרֹם לְמוֹתוֹ, וְאוֹ אָז, תִּהְיֶה טַעֲנָה בְּפִיו נֶגְדְּךָ. הוּא יִטְעַן בִּפְנֵי בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה, כִּי אָמְנָם הִצַּלְתָּ אֶת חַיָּיו שֶׁל תַּלְמִיד חָכָם וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ, אוּלָם כָּעֵת, אַתָּה מוֹכִיחַ כִּי חַיָּיו שֶׁל תַּלְמִיד חָכָם אֵינָם שָׁוִים בְּעֵינֶיךָ אֲפִלּוּ כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם, שֶׁהֲרֵי מְבַקֵּשׁ אַתָּה אֶת מוֹתוֹ שֶׁל תַּלְמִיד חָכָם אַחֵר! טַעֲנָה זוֹ אָכֵן תִּתְקַבֵּל, חוֹמַת הַהֲגַנָּה הַמּוֹנַעַת מֵהַמְקַטְרֵג לְקַטְרֵג - תִּקְרֹס, וְאַתָּה תִּצְטָרֵךְ לִתֵּן אֶת הַדִּין עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ! וּבְכֵן, עֲשֵׂה בְּעַצְמְךָ אֶת הַחֶשְׁבּוֹן, וְאַל תִּהְיֶה שׁוֹטֶה!" סִיֵּם הַמַּהַרְשָׁ"א אֶת דְּבָרָיו בְּנֶחֱרָצוֹת. וְאָכֵן, נִסְתַּתְּמוּ טַעֲנוֹתָיו שֶׁל הַמֵּת, וְהוּא לֹא הוֹסִיף עוֹד לְהַטְרִיד אֶת הַבָּחוּר, שֶׁכְּבָר שָׁב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה עַל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעָשָׂה... הֲרֵי לָנוּ, כִּי הָאָדָם, בְּעַצְמוֹ, יָכוֹל לְהַשְׁפִּיעַ עַל דִּינוֹ: הַהִתְיַחֲסוּת אֵלָיו בַּשָּׁמַיִם תִּהְיֶה בְּהֶתְאֵם לְמַעֲשָׂיו וּלְהַחְלָטוֹתָיו, וַעֲשׂוּיוֹת לִהְיוֹת לְכָךְ הַשְׁלָכוֹת מַשְׁמָעוּתִיּוֹת בְּיוֹתֵר! וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ, עַל פִּי דַּרְכּוֹ שֶׁל הַמַּהֲרִי"ל דִּיסְקִין, הַמְבָאֵר כָּךְ: כַּאֲשֶׁר אָדָם גּוֹנֵב וְאֵין לוֹ לְשַׁלֵּם - הוּא נֶעֱנָשׁ בְּאָבְדַן חֵרוּתוֹ, וְנִמְכָּר לְעֶבֶד. אוּלָם, כַּאֲשֶׁר הָעֶבֶד מַגִּיעַ לְאַחַר שֵׁשׁ שָׁנִים וּמַכְרִיז: "אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי, אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי, לֹא אֵצֵא חָפְשִׁי" – הֲרֵי שֶׁהוּא קוֹבֵעַ בְּעַצְמוֹ כִּי הָעֹנֶשׁ שֶׁקִּבֵּל, בְּעֶצֶם, לֹא הִוּוּ בַּעֲבוּרוֹ עֹנֶשׁ... לְפִיכָךְ, מֵעַתָּה יֵשׁ לְהַעֲנִישׁוֹ שׁוּב עַל מַעֲשֵׂה הַגְּנֵבָה, וְעַל כָּךְ נֶעֱנָשׁ הוּא בִּרְצִיעַת אָזְנוֹ. (לְלַמֶּדְךָ)