Otzarot-Article

"נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו" (ו-ט) אָנוּ מוֹצְאִים, שֶׁנֹּחַ, עַל אַף הֱיוֹתוֹ בְּדוֹר שֶׁל חוֹטְאִים וּפוֹשְׁעִים, דּוֹר שֶׁכֻּלּוֹ חָמָס וְגֵזֶל – שָׁמַר עַל תֻּמָּתוֹ, וַעֲדַיִן הַתּוֹרָה מְעִידָה עָלָיו וְאוֹמֶרֶת: 'נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו'. וְלִכְאוֹרָה, יֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן: מַדּוּעַ לֹא הִתְאִים נֹחַ אֶת הַנְהָגָתוֹ לְהַנְהָגָתָם שֶׁל בְּנֵי דּוֹרוֹ? הֲלֹא אֵצֶל יַעֲקֹב אָבִינוּ מָצִינוּ (מְגִלָּה יג:), שֶׁכַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ אֶל לָבָן, לְחָרָן – אָמַר לְרָחֵל כִּי אֲחִי אָבִיהָ הוּא בְּרַמָּאוּת, וְלִשְׁאֵלָתָהּ הֵשִׁיב כִּי אַף לַצַּדִּיקִים מֻתָּר לְהִתְהַלֵּךְ בְּרַמָּאוּת כַּאֲשֶׁר הֵם עוֹמְדִים מוּל אֲנָשִׁים רַמָּאִים, תּוֹךְ שֶׁהוּא מֵבִיא סֶמֶךְ מֵהַפָּסוּק: "עִם נָבָר תִּתָּבָר וְעִם עִקֵּשׁ תִּתַּפָּל"!

אִם כֵּן, אֵפוֹא, מַדּוּעַ לֹא נָהַג אַף נֹחַ בְּאוֹתוֹ הָאֹפֶן, לְפָחוֹת בִּיחָסָיו עִם בְּנֵי דּוֹרוֹ?

עַל שְׁאֵלָה זוֹ, מֵשִׁיב הַ'חֲתַם סוֹפֵר'. אוּלָם בִּכְדֵי לְהָבִין אֶת תְּשׁוּבָתוֹ - הָבָה נַטֶּה אֹזֶן לַמַּעֲשֶׂה הַבָּא:

כַּאֲשֶׁר הִגִּיעָה בִּתּוֹ הַיְּחִידָה שֶׁל ר' סֶנְדֶּר, הַגְּבִיר הַמְּפֻרְסָם, לְעוֹנַת הַשִּׁדּוּכִים – נִכְּרָה הִתְרַגְּשׁוּת רַבָּתִי בְּקֶרֶב שַׁדְכָנֵי הָעֲיָרָה. הַכֹּל בִּקְּשׁוּ לִזְכּוֹת וְלִמְצֹא חָתָן מַתְאִים עֲבוּר הַגְּבִיר, שֶׁבְּוַדַּאי יִגְמֹל עַל כָּךְ בְּיָד רְחָבָה... וְאָכֵן, שֵׁמוֹת רַבִּים עָלוּ עַל הַפֶּרֶק, שְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל לַמְדָּנִים וּמְיֻחָסִים מִכָּל הַסְּבִיבָה, בָּנִים לְמִשְׁפָּחוֹת מְכֻבָּדוֹת, אוּלָם אֶת כֻּלָּם – דָּחֲתָה הַמְּדֻבֶּרֶת עַצְמָהּ, אֲשֶׁר הִתְיַחֲסָה אֶל כָּל הַנּוֹשֵׂא בִּקְרִירוּת מוּזָרָה.

בַּצַּר לָהֶם – הֶחְלִיטוּ לִקְרֹא לַנַּעֲרָה וְלִשְׁאֹל אֶת פִּיהָ, וּלְהַפְתָּעָתָם, דַּוְקָא הָיְתָה תְּשׁוּבָה בְּפִיהָ: "צַר לִי, הוֹרַי הַיְקָרִים, אַךְ לֹא אוּכַל לְהַסְבִּיר יוֹתֵר... רַק זֹאת אוּכַל לוֹמַר: אִם חֲפֵצִים אַתֶּם בְּאָשְׁרִי – אֲבַקֵּשׁ כִּי תְּדַבְּרוּ בִּי נִכְבָּדוֹת בְּחַיִּים שְׁלֹמֹה, בְּנוֹ שֶׁל ר' שִׁמְעוֹן הַמִּתְגּוֹרֵר מוּל בֵּיתֵנוּ!" אָמְרָה, וְלֹא הִסְכִּימָה לְהוֹסִיף אֲפִלּוּ מִלָּה.

פְּנֵיהֶם שֶׁל ר' סֶנְדֶּר וְרַעְיָתוֹ נִתְכַּרְכְּמוּ. חַיִּים שְׁלֹמֹה זֶה, הָיָה אָמְנָם בָּחוּר נִפְלָא, לַמְדָן וּבַעַל מִדּוֹת טוֹבוֹת. אוּלָם אָבִיו, ר' שִׁמְעוֹן, הָיָה לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר הַקַּבְּצָן שֶׁל הָעֲיָרָה! קַבְּצָן – כִּפְשׁוּטוֹ מַמָּשׁ! "כְּלוּם יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת, שֶׁאֲנִי, סֶנְדֶּר הַגְּבִיר, אֶהְיֶה לִמְחֻתָּנוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן הַקַּבְּצָן?" תָּהָה ר' סֶנְדֶּר בְּקוֹל, וּמִיָּד הֵשִׁיב לְעַצְמוֹ: "חָלִילָה וְחָס... הָיֹה לֹא תִהְיֶה!".

אֶלָּא שֶׁבֵּינְתַיִם, נָקְפוּ הַיָּמִים, וְהַבַּת – עוֹמֶדֶת עַל שֶׁלָּהּ. הִיא אֵינָהּ מוּכָנָה לִשְׁמֹעַ עַל כָּל שִׁדּוּךְ אַחֵר, וְאַחַת בְּפִיהָ: "חַיִּים שְׁלֹמֹה – אוֹ אַף אֶחָד!". בְּמַקְבִּיל, הֵחֵלּוּ נִכָּרִים בָּהּ בַּנַּעֲרָה סִימָנִים רִאשׁוֹנִים שֶׁל דִּכְדּוּךְ וּמָרָה שְׁחֹרָה, וְהַהוֹרִים הַמְּסוּרִים, אֲשֶׁר לֹא הָיָה גְּבוּל לְאַהֲבָתָם לְבִתָּם הַיְּחִידָה – נִמְנוּ וְגָמְרוּ כִּי אֵין מָנוֹס: עֲלֵיהֶם לְהִתְפַּשֵּׁר, לִמְחֹל עַל כְּבוֹדָם, וּלְהַסְכִּים לַשִּׁדּוּךְ עִם בְּנוֹ שֶׁל הַקַּבְּצָן...

עוֹד בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם נִקְרָא גֶּעצְ'ל הַשַּׁדְכָן אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל ר' סֶנְדֶּר הַגְּבִיר, אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לִפְנוֹת אֶל ר' שִׁמְעוֹן, הַקַּבְּצָן הַנּוֹדָע, וּלְהַצִּיעַ לוֹ לְהִשְׁתַּדֵּךְ עִם בִּתּוֹ הַמְּהֻלָּלָה שֶׁל הַגְּבִיר!

אֶלָּא שֶׁכָּאן, צִפְּתָה לוֹ לְגֶעצְ'ל הַפְתָּעָה: לְאַחַר שֶׁהִצִּיעַ בִּפְנֵי ר' שִׁמְעוֹן הַקַּבְּצָן אֶת הַהַצָּעָה, תּוֹךְ שֶׁהוּא מַכְבִּיר בְּמַעֲלוֹתֶיהָ שֶׁל הַמְּדֻבֶּרֶת – הוּא נִתְקַל בִּתְגוּבָה בִּלְתִּי צְפוּיָה בַּעֲלִיל: שִׁמְעוֹן הַקַּבְּצָן סֵרֵב לַהַצָּעָה מִכֹּל וָכֹל, וְהִסְבִּיר: "בֵּין בְּנֵי זוּג, לְעִתִּים יֶשְׁנָהּ מְתִיחוּת אוֹ מְרִיבָה... רַק זֶה חָסֵר לִי, שֶׁבִּשְׁעַת מְרִיבָה שֶׁכָּזוֹ, אִשְׁתּוֹ שֶׁל בְּנִי תְּזַלְזֵל בּוֹ וְתִצְעַק: 'מִי אַתָּה בִּכְלָל? בְּנוֹ שֶׁל קַבְּצָן!'...".

וּבְכָל זֹאת, נֹכַח הַפְצָרוֹתָיו וּלְחָצָיו שֶׁל גֶּעצְ'ל, לֹא נוֹתַר שִׁמְעוֹן הַקַּבְּצָן שְׁוֵה נֶפֶשׁ. הוּא שָׁקַל אֶת הַדָּבָר שֵׁנִית, וּלְאַחַר מִכֵּן הֵשִׁיב מְתוּנוֹת: "יֵשׁ לִי רַעְיוֹן... אִם ר' סֶנְדֶּר, אֲבִי הַמְּדֻבֶּרֶת, יֵאוֹת לְמֶשֶׁךְ שָׁנָה אַחַת לְהִצְטָרֵף אֵלַי וּלְקַבֵּץ עִמִּי נְדָבוֹת בָּעֲיָרוֹת שֶׁבַּסְּבִיבָה – אוֹ אָז אֶתֵּן אֶת בִּרְכָתִי לַשִּׁדּוּךְ בְּשִׂמְחָה!".

גֶּעצְ'ל הַשַּׁדְכָן, כְּבָר הִסְפִּיד אֶת הַשִּׁדּוּךְ וְאֶת דְּמֵי הַשַּׁדְכָנוּת... הוּא אֲפִלּוּ לֹא הִתְכַּוֵּן לַחֲזֹר עִם הַתְּשׁוּבָה וְעִם הַהַצָּעָה הַמַּשְׁפִּילָה אֶל ר' סֶנְדֶּר... אוּלָם לְאַחַר מִסְפַּר יָמִים, פָּנָה אֵלָיו ר' סֶנְדֶּר מִיָּזְמָתוֹ, בִּקֵּשׁ לָדַעַת מֶה עָלָה בְּגוֹרָלוֹ שֶׁל הַשִּׁדּוּךְ, וְלְגֶעצְ'ל לֹא נוֹתְרָה בְּרֵרָה כִּי אִם לוֹמַר לוֹ דְּבָרִים כַּהֲוָיָתָם...

לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים, כַּמּוּבָן, בָּעֲרָה בּוֹ חֲמָתוֹ שֶׁל ר' סֶנְדֶּר, אֲשֶׁר הִכְבִּיר בְּמִלִּים אוֹדוֹת חֻצְפָּתוֹ שֶׁל ר' שִׁמְעוֹן הַקַּבְּצָן. אוּלָם לְאַחַר שֶׁחָלְפָה עוֹד תְּקוּפַת מָה, וּמַצָּבָהּ שֶׁל הַבַּת הוֹסִיף לְהִתְדַּרְדֵּר – הֵבִין ר' סֶנְדֶּר כִּי אִם חַיֶּיהָ שֶׁל בִּתּוֹ יְקָרִים לוֹ, אֵין מָנוֹס מֵאֲשֶׁר לְקַבֵּל אֶת הַהַצָּעָה כְּמוֹת שֶׁהִיא... וְכִי מַה לֹּא יַעֲשֶׂה עֲבוּר בִּתּוֹ הָאֲהוּבָה?

כָּךְ, מָצָא אֶת עַצְמוֹ ר' סֶנְדֶּר בְּיוֹם בָּהִיר אֶחָד, כְּשֶׁהוּא לָבוּשׁ בְּבִגְדֵי קַבְּצָנִים, וְצוֹעֵד לְצִדּוֹ שֶׁל ר' שִׁמְעוֹן הַקַּבְּצָן לְמַסָּע בָּעֲיָרוֹת וּבִכְפָרֵי הַסְּבִיבָה... בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים – הָיָה זֶה בִּלְתִּי נִסְבָּל מַמָּשׁ: ר' סֶנְדֶּר הִרְגִּישׁ אֵיךְ הַבּוּשָׁה צוֹרֶבֶת אֶת נִשְׁמָתוֹ וּמַחֲרִיבָה כָּל חֶלְקָה טוֹבָה בְּלִבּוֹ. אוּלָם כַּאֲשֶׁר חָלְפָה תְּקוּפַת מָה, הוּא הֵחֵל לְהִתְרַגֵּל, עַד שֶׁלְּבַסּוֹף הִרְגִּישׁ כְּמוֹ קַבְּצָן וָתִיק וְרָגִיל...

כָּךְ, חָלְפָה לָהּ שָׁנָה. בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן, לִפְנוֹת עֶרֶב, פָּנָה ר' שִׁמְעוֹן אֶל ר' סֶנְדֶּר וְאָמַר לוֹ: "הִנֵּה, הַיּוֹם מִסְתַּיֶּמֶת הַשָּׁנָה עָלֶיהָ סִכַּמְנוּ... כָּעֵת, נֵשֵׁב לִסְעֹד אֶת לִבֵּנוּ, וּמִיָּד לְאַחַר מִכֵּן נוּכַל לָצֵאת לַדֶּרֶךְ בַּחֲזָרָה אֶל הָעֲיָרָה – שָׁם נִסְגֹּר אֶת הַשִּׁדּוּךְ לְמַזָּל טוֹב!". אוּלָם לְהַפְתָּעָתוֹ, ר' סֶנְדֶּר מָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו בְּחֹסֶר רָצוֹן, וְהֵגִיב: "אֲנִי לֹא מֵבִין לְאָן אַתָּה מְמַהֵר... הִנֵּה פֹּה קָרוֹב, מַמָּשׁ בְּמַעֲלֵה הַגִּבְעָה, יֶשְׁנוֹ עוֹד בֵּית כְּנֶסֶת, וּבוֹ עֶשְׂרִים אוֹ שְׁלוֹשִׁים בַּעֲלֵי בָּתִּים! חֲבָל לְהַפְסִיד אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת... נִכָּנֵס, נֶאֱסֹף עוֹד כַּמָּה פְּרוּטוֹת, וְאָז נַחֲשֹׁב עַל צְעָדֵינוּ הַבָּאִים!"...

הִנֵּה כִּי כֵן: לְכָל דָּבָר בַּחַיִּים מִתְרַגְּלִים, אֲפִלּוּ לְקַבֵּץ נְדָבוֹת... מֵעַתָּה, נוּכַל לְהָבִין הֵיטֵב אֶת תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל הַ'חֲתַם סוֹפֵר' לְקֻשְׁיָתֵנוּ: בְּשׁוֹנֶה מִיַּעֲקֹב אָבִינוּ, שֶׁהִגִּיעַ לְחָרָן לִתְקוּפָה מֻגְבֶּלֶת, וּלְאַחֲרֶיהָ הָיָה בְּדַעְתּוֹ לָשׁוּב אֶל בֵּית אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנַעַן – נֹחַ חַי אֶת כָּל חַיָּיו בִּמְחִצָּתָם שֶׁל אֲנָשִׁים מֻשְׁחָתִים, רָעִים וְחַטָּאִים! הוּא יָדַע, כִּי אִם יְאַפְשֵׁר לְעַצְמוֹ לְאַמֵּץ אֶת דְּפוּסֵי הַהִתְנַהֲגוּת שֶׁל בְּנֵי דּוֹרוֹ, גַּם אִם יִהְיֶה זֶה כְּלַפֵּי חוּץ בִּלְבַד – הֲרֵי שֶׁיֶּשְׁנוֹ חֲשָׁשׁ שֶׁבְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הַדְּבָרִים יַשְׁפִּיעוּ עָלָיו וְהוּא יְאַמֵּץ אֶת הַתְּכוּנוֹת הַמֻּשְׁחָתוֹת הַלָּלוּ!

לְפִיכָךְ, גַּם בְּמַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ עִם בְּנֵי דּוֹרוֹ, הִמְשִׁיךְ נֹחַ לִהְיוֹת 'צַדִּיק תָּמִים' – מִבְּלִי כָּל שִׁנּוּי, בִּכְדֵי לְהַבְטִיחַ שֶׁיִּשָּׁאֵר גַּם הָלְאָה צַדִּיק תָּמִים בְּדוֹרוֹתָיו, וְהַנְהָגוֹתֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי דּוֹרוֹ לֹא תַּשְׁפַּעְנָה עָלָיו חָלִילָה! (לְלַמֶּדְךָ)

	כי תצא תש"פ
	חוֹבַת שְׁמִירַת גִּדְרֵי הַצְּנִיעוּת
	"נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו" (ו-ט) אָנוּ מוֹצְאִים, שֶׁנֹּחַ, עַל אַף הֱיוֹתוֹ בְּדוֹר שֶׁל חוֹטְאִים וּפוֹשְׁעִים, דּוֹר שֶׁכֻּלּוֹ חָמָס וְגֵזֶל – שָׁמַר עַל תֻּמָּתוֹ, וַעֲדַיִן הַתּוֹרָה מְעִידָה עָלָיו וְאוֹמֶרֶת: 'נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו'. וְלִכְאוֹרָה, יֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן: מַדּוּעַ לֹא הִתְאִים נֹחַ אֶת הַנְהָגָתוֹ לְהַנְהָגָתָם שֶׁל בְּנֵי דּוֹרוֹ? הֲלֹא אֵצֶל יַעֲקֹב אָבִינוּ מָצִינוּ (מְגִלָּה יג:), שֶׁכַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ אֶל לָבָן, לְחָרָן – אָמַר לְרָחֵל כִּי אֲחִי אָבִיהָ הוּא בְּרַמָּאוּת, וְלִשְׁאֵלָתָהּ הֵשִׁיב כִּי אַף לַצַּדִּיקִים מֻתָּר לְהִתְהַלֵּךְ בְּרַמָּאוּת כַּאֲשֶׁר הֵם עוֹמְדִים מוּל אֲנָשִׁים רַמָּאִים, תּוֹךְ שֶׁהוּא מֵבִיא סֶמֶךְ מֵהַפָּסוּק: "עִם נָבָר תִּתָּבָר וְעִם עִקֵּשׁ תִּתַּפָּל"! אִם כֵּן, אֵפוֹא, מַדּוּעַ לֹא נָהַג אַף נֹחַ בְּאוֹתוֹ הָאֹפֶן, לְפָחוֹת בִּיחָסָיו עִם בְּנֵי דּוֹרוֹ? עַל שְׁאֵלָה זוֹ, מֵשִׁיב הַ'חֲתַם סוֹפֵר'. אוּלָם בִּכְדֵי לְהָבִין אֶת תְּשׁוּבָתוֹ - הָבָה נַטֶּה אֹזֶן לַמַּעֲשֶׂה הַבָּא: כַּאֲשֶׁר הִגִּיעָה בִּתּוֹ הַיְּחִידָה שֶׁל ר' סֶנְדֶּר, הַגְּבִיר הַמְּפֻרְסָם, לְעוֹנַת הַשִּׁדּוּכִים – נִכְּרָה הִתְרַגְּשׁוּת רַבָּתִי בְּקֶרֶב שַׁדְכָנֵי הָעֲיָרָה. הַכֹּל בִּקְּשׁוּ לִזְכּוֹת וְלִמְצֹא חָתָן מַתְאִים עֲבוּר הַגְּבִיר, שֶׁבְּוַדַּאי יִגְמֹל עַל כָּךְ בְּיָד רְחָבָה... וְאָכֵן, שֵׁמוֹת רַבִּים עָלוּ עַל הַפֶּרֶק, שְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל לַמְדָּנִים וּמְיֻחָסִים מִכָּל הַסְּבִיבָה, בָּנִים לְמִשְׁפָּחוֹת מְכֻבָּדוֹת, אוּלָם אֶת כֻּלָּם – דָּחֲתָה הַמְּדֻבֶּרֶת עַצְמָהּ, אֲשֶׁר הִתְיַחֲסָה אֶל כָּל הַנּוֹשֵׂא בִּקְרִירוּת מוּזָרָה. בַּצַּר לָהֶם – הֶחְלִיטוּ לִקְרֹא לַנַּעֲרָה וְלִשְׁאֹל אֶת פִּיהָ, וּלְהַפְתָּעָתָם, דַּוְקָא הָיְתָה תְּשׁוּבָה בְּפִיהָ: "צַר לִי, הוֹרַי הַיְקָרִים, אַךְ לֹא אוּכַל לְהַסְבִּיר יוֹתֵר... רַק זֹאת אוּכַל לוֹמַר: אִם חֲפֵצִים אַתֶּם בְּאָשְׁרִי – אֲבַקֵּשׁ כִּי תְּדַבְּרוּ בִּי נִכְבָּדוֹת בְּחַיִּים שְׁלֹמֹה, בְּנוֹ שֶׁל ר' שִׁמְעוֹן הַמִּתְגּוֹרֵר מוּל בֵּיתֵנוּ!" אָמְרָה, וְלֹא הִסְכִּימָה לְהוֹסִיף אֲפִלּוּ מִלָּה. פְּנֵיהֶם שֶׁל ר' סֶנְדֶּר וְרַעְיָתוֹ נִתְכַּרְכְּמוּ. חַיִּים שְׁלֹמֹה זֶה, הָיָה אָמְנָם בָּחוּר נִפְלָא, לַמְדָן וּבַעַל מִדּוֹת טוֹבוֹת. אוּלָם אָבִיו, ר' שִׁמְעוֹן, הָיָה לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר הַקַּבְּצָן שֶׁל הָעֲיָרָה! קַבְּצָן – כִּפְשׁוּטוֹ מַמָּשׁ! "כְּלוּם יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת, שֶׁאֲנִי, סֶנְדֶּר הַגְּבִיר, אֶהְיֶה לִמְחֻתָּנוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן הַקַּבְּצָן?" תָּהָה ר' סֶנְדֶּר בְּקוֹל, וּמִיָּד הֵשִׁיב לְעַצְמוֹ: "חָלִילָה וְחָס... הָיֹה לֹא תִהְיֶה!". אֶלָּא שֶׁבֵּינְתַיִם, נָקְפוּ הַיָּמִים, וְהַבַּת – עוֹמֶדֶת עַל שֶׁלָּהּ. הִיא אֵינָהּ מוּכָנָה לִשְׁמֹעַ עַל כָּל שִׁדּוּךְ אַחֵר, וְאַחַת בְּפִיהָ: "חַיִּים שְׁלֹמֹה – אוֹ אַף אֶחָד!". בְּמַקְבִּיל, הֵחֵלּוּ נִכָּרִים בָּהּ בַּנַּעֲרָה סִימָנִים רִאשׁוֹנִים שֶׁל דִּכְדּוּךְ וּמָרָה שְׁחֹרָה, וְהַהוֹרִים הַמְּסוּרִים, אֲשֶׁר לֹא הָיָה גְּבוּל לְאַהֲבָתָם לְבִתָּם הַיְּחִידָה – נִמְנוּ וְגָמְרוּ כִּי אֵין מָנוֹס: עֲלֵיהֶם לְהִתְפַּשֵּׁר, לִמְחֹל עַל כְּבוֹדָם, וּלְהַסְכִּים לַשִּׁדּוּךְ עִם בְּנוֹ שֶׁל הַקַּבְּצָן... עוֹד בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם נִקְרָא גֶּעצְ'ל הַשַּׁדְכָן אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל ר' סֶנְדֶּר הַגְּבִיר, אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לִפְנוֹת אֶל ר' שִׁמְעוֹן, הַקַּבְּצָן הַנּוֹדָע, וּלְהַצִּיעַ לוֹ לְהִשְׁתַּדֵּךְ עִם בִּתּוֹ הַמְּהֻלָּלָה שֶׁל הַגְּבִיר! אֶלָּא שֶׁכָּאן, צִפְּתָה לוֹ לְגֶעצְ'ל הַפְתָּעָה: לְאַחַר שֶׁהִצִּיעַ בִּפְנֵי ר' שִׁמְעוֹן הַקַּבְּצָן אֶת הַהַצָּעָה, תּוֹךְ שֶׁהוּא מַכְבִּיר בְּמַעֲלוֹתֶיהָ שֶׁל הַמְּדֻבֶּרֶת – הוּא נִתְקַל בִּתְגוּבָה בִּלְתִּי צְפוּיָה בַּעֲלִיל: שִׁמְעוֹן הַקַּבְּצָן סֵרֵב לַהַצָּעָה מִכֹּל וָכֹל, וְהִסְבִּיר: "בֵּין בְּנֵי זוּג, לְעִתִּים יֶשְׁנָהּ מְתִיחוּת אוֹ מְרִיבָה... רַק זֶה חָסֵר לִי, שֶׁבִּשְׁעַת מְרִיבָה שֶׁכָּזוֹ, אִשְׁתּוֹ שֶׁל בְּנִי תְּזַלְזֵל בּוֹ וְתִצְעַק: 'מִי אַתָּה בִּכְלָל? בְּנוֹ שֶׁל קַבְּצָן!'...". וּבְכָל זֹאת, נֹכַח הַפְצָרוֹתָיו וּלְחָצָיו שֶׁל גֶּעצְ'ל, לֹא נוֹתַר שִׁמְעוֹן הַקַּבְּצָן שְׁוֵה נֶפֶשׁ. הוּא שָׁקַל אֶת הַדָּבָר שֵׁנִית, וּלְאַחַר מִכֵּן הֵשִׁיב מְתוּנוֹת: "יֵשׁ לִי רַעְיוֹן... אִם ר' סֶנְדֶּר, אֲבִי הַמְּדֻבֶּרֶת, יֵאוֹת לְמֶשֶׁךְ שָׁנָה אַחַת לְהִצְטָרֵף אֵלַי וּלְקַבֵּץ עִמִּי נְדָבוֹת בָּעֲיָרוֹת שֶׁבַּסְּבִיבָה – אוֹ אָז אֶתֵּן אֶת בִּרְכָתִי לַשִּׁדּוּךְ בְּשִׂמְחָה!". גֶּעצְ'ל הַשַּׁדְכָן, כְּבָר הִסְפִּיד אֶת הַשִּׁדּוּךְ וְאֶת דְּמֵי הַשַּׁדְכָנוּת... הוּא אֲפִלּוּ לֹא הִתְכַּוֵּן לַחֲזֹר עִם הַתְּשׁוּבָה וְעִם הַהַצָּעָה הַמַּשְׁפִּילָה אֶל ר' סֶנְדֶּר... אוּלָם לְאַחַר מִסְפַּר יָמִים, פָּנָה אֵלָיו ר' סֶנְדֶּר מִיָּזְמָתוֹ, בִּקֵּשׁ לָדַעַת מֶה עָלָה בְּגוֹרָלוֹ שֶׁל הַשִּׁדּוּךְ, וְלְגֶעצְ'ל לֹא נוֹתְרָה בְּרֵרָה כִּי אִם לוֹמַר לוֹ דְּבָרִים כַּהֲוָיָתָם... לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים, כַּמּוּבָן, בָּעֲרָה בּוֹ חֲמָתוֹ שֶׁל ר' סֶנְדֶּר, אֲשֶׁר הִכְבִּיר בְּמִלִּים אוֹדוֹת חֻצְפָּתוֹ שֶׁל ר' שִׁמְעוֹן הַקַּבְּצָן. אוּלָם לְאַחַר שֶׁחָלְפָה עוֹד תְּקוּפַת מָה, וּמַצָּבָהּ שֶׁל הַבַּת הוֹסִיף לְהִתְדַּרְדֵּר – הֵבִין ר' סֶנְדֶּר כִּי אִם חַיֶּיהָ שֶׁל בִּתּוֹ יְקָרִים לוֹ, אֵין מָנוֹס מֵאֲשֶׁר לְקַבֵּל אֶת הַהַצָּעָה כְּמוֹת שֶׁהִיא... וְכִי מַה לֹּא יַעֲשֶׂה עֲבוּר בִּתּוֹ הָאֲהוּבָה? כָּךְ, מָצָא אֶת עַצְמוֹ ר' סֶנְדֶּר בְּיוֹם בָּהִיר אֶחָד, כְּשֶׁהוּא לָבוּשׁ בְּבִגְדֵי קַבְּצָנִים, וְצוֹעֵד לְצִדּוֹ שֶׁל ר' שִׁמְעוֹן הַקַּבְּצָן לְמַסָּע בָּעֲיָרוֹת וּבִכְפָרֵי הַסְּבִיבָה... בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים – הָיָה זֶה בִּלְתִּי נִסְבָּל מַמָּשׁ: ר' סֶנְדֶּר הִרְגִּישׁ אֵיךְ הַבּוּשָׁה צוֹרֶבֶת אֶת נִשְׁמָתוֹ וּמַחֲרִיבָה כָּל חֶלְקָה טוֹבָה בְּלִבּוֹ. אוּלָם כַּאֲשֶׁר חָלְפָה תְּקוּפַת מָה, הוּא הֵחֵל לְהִתְרַגֵּל, עַד שֶׁלְּבַסּוֹף הִרְגִּישׁ כְּמוֹ קַבְּצָן וָתִיק וְרָגִיל... כָּךְ, חָלְפָה לָהּ שָׁנָה. בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן, לִפְנוֹת עֶרֶב, פָּנָה ר' שִׁמְעוֹן אֶל ר' סֶנְדֶּר וְאָמַר לוֹ: "הִנֵּה, הַיּוֹם מִסְתַּיֶּמֶת הַשָּׁנָה עָלֶיהָ סִכַּמְנוּ... כָּעֵת, נֵשֵׁב לִסְעֹד אֶת לִבֵּנוּ, וּמִיָּד לְאַחַר מִכֵּן נוּכַל לָצֵאת לַדֶּרֶךְ בַּחֲזָרָה אֶל הָעֲיָרָה – שָׁם נִסְגֹּר אֶת הַשִּׁדּוּךְ לְמַזָּל טוֹב!". אוּלָם לְהַפְתָּעָתוֹ, ר' סֶנְדֶּר מָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו בְּחֹסֶר רָצוֹן, וְהֵגִיב: "אֲנִי לֹא מֵבִין לְאָן אַתָּה מְמַהֵר... הִנֵּה פֹּה קָרוֹב, מַמָּשׁ בְּמַעֲלֵה הַגִּבְעָה, יֶשְׁנוֹ עוֹד בֵּית כְּנֶסֶת, וּבוֹ עֶשְׂרִים אוֹ שְׁלוֹשִׁים בַּעֲלֵי בָּתִּים! חֲבָל לְהַפְסִיד אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת... נִכָּנֵס, נֶאֱסֹף עוֹד כַּמָּה פְּרוּטוֹת, וְאָז נַחֲשֹׁב עַל צְעָדֵינוּ הַבָּאִים!"... הִנֵּה כִּי כֵן: לְכָל דָּבָר בַּחַיִּים מִתְרַגְּלִים, אֲפִלּוּ לְקַבֵּץ נְדָבוֹת... מֵעַתָּה, נוּכַל לְהָבִין הֵיטֵב אֶת תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל הַ'חֲתַם סוֹפֵר' לְקֻשְׁיָתֵנוּ: בְּשׁוֹנֶה מִיַּעֲקֹב אָבִינוּ, שֶׁהִגִּיעַ לְחָרָן לִתְקוּפָה מֻגְבֶּלֶת, וּלְאַחֲרֶיהָ הָיָה בְּדַעְתּוֹ לָשׁוּב אֶל בֵּית אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנַעַן – נֹחַ חַי אֶת כָּל חַיָּיו בִּמְחִצָּתָם שֶׁל אֲנָשִׁים מֻשְׁחָתִים, רָעִים וְחַטָּאִים! הוּא יָדַע, כִּי אִם יְאַפְשֵׁר לְעַצְמוֹ לְאַמֵּץ אֶת דְּפוּסֵי הַהִתְנַהֲגוּת שֶׁל בְּנֵי דּוֹרוֹ, גַּם אִם יִהְיֶה זֶה כְּלַפֵּי חוּץ בִּלְבַד – הֲרֵי שֶׁיֶּשְׁנוֹ חֲשָׁשׁ שֶׁבְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הַדְּבָרִים יַשְׁפִּיעוּ עָלָיו וְהוּא יְאַמֵּץ אֶת הַתְּכוּנוֹת הַמֻּשְׁחָתוֹת הַלָּלוּ! לְפִיכָךְ, גַּם בְּמַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ עִם בְּנֵי דּוֹרוֹ, הִמְשִׁיךְ נֹחַ לִהְיוֹת 'צַדִּיק תָּמִים' – מִבְּלִי כָּל שִׁנּוּי, בִּכְדֵי לְהַבְטִיחַ שֶׁיִּשָּׁאֵר גַּם הָלְאָה צַדִּיק תָּמִים בְּדוֹרוֹתָיו, וְהַנְהָגוֹתֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי דּוֹרוֹ לֹא תַּשְׁפַּעְנָה עָלָיו חָלִילָה! (לְלַמֶּדְךָ)