Otzarot-Article

"וַיִּירָא מֹשֶׁה וַיֹּאמַר אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר" (ב-יד) בְּתַהֲלִיךְ הִדַּרְדְּרוּת מוּאָץ, מַפֹּלֶת וּקְרִיסָה, צָנְחוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמְּרוֹם הַפִּסְגָּה, מִמַּצָּבָם בְּצֵל יַעֲקֹב אָבִינוּ בְּחִיר הָאָבוֹת וּבָנָיו שִׁבְטֵי יָ-הּ, לְמַעֲמַקֵּי הַקְּלִפּוֹת וּלְמ"ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה. "בַּה' בָּגָדוּ"... כְּשֶׁמֵּת יוֹסֵף הֵפֵרוּ בְּרִית מִילָה, אָמְרוּ: נִהְיֶה כַּמִּצְרִים. וְכֵיוָן שֶׁעָשׂוּ כֵּן, הָפַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָאַהֲבָה שֶׁהָיוּ הַמִּצְרִים אוֹהֲבִין אוֹתָם לְשִׂנְאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: הָפַךְ לִבָּם לִשְׂנֹא עַמּוֹ, לְהִתְנַכֵּל בַּעֲבָדָיו" (שְׁמוֹת רַבָּה א-ח).

מַצָּבָם הָרוּחָנִי לֹא נֶעֱלַם מֵעֵינֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וְכָךְ אַף שָׁאַל אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ: "מַה זָּכוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁתַּעֲשֶׂה לָהֶם נֵס, וְאוֹצִיאֵם מִמִּצְרַיִם?" הֲלֹא אֵין בְּיָדָם כָּל זְכוּת, חַפִּים הֵם מִכָּל מִצְוָה!

וְעִם כָּל זֹאת, חַסְדֵי ה' לֹא תַמּוּ. יַעֲשֶׂה לְמַעַן שְׁמוֹ, לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין, וְיִגָּאֵל. אֲבָל כַּאֲשֶׁר נוֹכַח לָדַעַת שֶׁיֵּשׁ בְּעַם יִשְׂרָאֵל שִׂנְאָה וְצָרוּת עַיִן, הַלְשָׁנָה וּמְסִירָה, חָרַד חֲרָדָה גְּדוֹלָה: "אָמַר, מֵעַתָּה שֶׁמָּא אֵינָם רְאוּיִים לְהִגָּאֵל".

וְהָעִנְיָן כֹּה מוּבָן: גַּם אִם אֵין בְּיָדָם זְכוּת, יַעֲשֶׂה הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין, בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים. אֲבָל אִם בֵּינָם לְבֵין עַצְמָם אֵינָם נוֹהֲגִים לְוַתֵּר וְלִמְחֹל, לָבוֹא לִקְרַאת, הֲרֵי שֶׁ"בְּמִדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד כֵּן מוֹדְדִים לוֹ", וְלֹא יוּכְלוּ לְצַפּוֹת שֶׁיָּבוֹאוּ לִקְרָאתָם, וְיִגְאָלוּם.

כַּמָּה מַשְׁמָעוּתִיִּים הַדְּבָרִים לְגַבֵּינוּ! אֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵינוֹ זָקוּק לְרַחֲמֵי שָׁמַיִם, לִישׁוּעָה פְּרָטִית. יַעֲזֹר לְרֵעֵהוּ, וְיֵעָזֵר. יַעֲבֹר עַל מִדּוֹתָיו, וְיַעֲבִירוּ לוֹ כָּל עֲווֹנוֹתָיו.

בְּאֶחָד מִימֵי חֹל הַמּוֹעֵד נִכְנַס אַבְרֵךְ אֶל רַבּוֹ, הָאַדְמוֹ"ר בַּעַל הַ"פְּנֵי מְנַחֵם" מִגּוּר זצ"ל עִם כַּמָּה מִילָדָיו לְהִתְבָּרֵךְ בְּבִרְכַּת חַג שָׂמֵחַ, כַּנָּהוּג. כַּמָּה שָׁבוּעוֹת לְאַחַר מִכֵּן שָׁב הָאַבְרֵךְ וְנִכְנַס אֶל רַבּוֹ, הַפַּעַם בִּיחִידוּת.

שְׁאָלוֹ הַ"פְּנֵי מְנַחֵם": "שַׂמְתִּי אֶל לִבִּי, כִּי בֵּין יְלָדֶיךָ יֵשׁ יֶלֶד כְּבֶן עֶשֶׂר, הַכָּרַת פָּנָיו עָנְתָה בּוֹ שֶׁהוּא יֶלֶד מְיֻחָד בְּמִינוֹ, הַאֻמְנָם כֵּן?"

עָנָה הָאַבְרֵךְ, שֶׁאָכֵן יֵשׁ בַּיֶּלֶד הַזֶּה עֲדִינוּת מְיֻחֶדֶת. וְהוֹסִיף כִּי בְּדִיּוּק הַיּוֹם הוּא דִּבֵּר אוֹדוֹתָיו עִם זוּגָתוֹ, וּמִן הַשִּׂיחָה עָלָה, שֶׁנִּרְאֶה כִּי סִבָּתָהּ שֶׁל הָעֲדִינוּת הַנִּרְאֵית עַל פָּנָיו הִיא מִדַּת הַוַּתְרָנוּת שֶׁבּוֹ. "שַׂמְנוּ לֵב", אָמַר הָאַבְרֵךְ, "כִּי הַיֶּלֶד הַזֶּה וַתְרָן גָּדוֹל, תָּמִיד הוּא מְוַתֵּר לְאֶחָיו וּלְאַחְיוֹתָיו וְלַחֲבֵרָיו בַּחֵידֶר".

כַּמָּה שָׁבוּעוֹת לְאַחַר מִכֵּן נִכְנַס הָאַבְרֵךְ אֶל הָאַדְמוֹ"ר, וּבִדְמָעוֹת בְּעֵינָיו בִּקֵּשׁ בְּרָכָה אוֹדוֹת יְשׁוּעָה מְסֻיֶּמֶת שֶׁנִּצְרַךְ לָהּ.

אָמַר לוֹ הַ"פְּנֵי מְנַחֵם": "הֲרֵי בִּנְךָ וַתְרָן גָּדוֹל, תְּבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיְּבָרֵךְ אוֹתְךָ. וְיִתְפַּלֵּל עֲבוּרְךָ".

נִרְעַשׁ הָאַבְרֵךְ וְאָמַר: "הֲלֹא בָּאתִי אֶל הָרַבִּי"...

עָנָה לוֹ הַ"פְּנֵי מְנַחֵם": "הֲרֵי פָּסוּק מְפֹרָשׁ הוּא - "טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ' (מִשְׁלֵי כב-ט), וְאָמְרוּ חָזָ"ל (סוֹטָה לח:): אַל תִּקְרִי יְבֹרָךְ אֶלָּא יְבָרֵךְ. יֶלֶד שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִדַּת טוֹב עַיִן וְהוּא מְוַתֵּר לְאֶחָיו לְאַחְיוֹתָיו וְלַחֲבֵרָיו - הוּא רָאוּי לְבָרֵךְ, וְעַל יָדוֹ תִּוָּשַׁע".

שָׁב הָאַבְרֵךְ לְבֵיתוֹ וְאָמַר לְיַלְדּוֹ אֶת אֲשֶׁר הוֹרָה הָרַבִּי, הַיֶּלֶד בֵּרְכוֹ – וְהוּא נוֹשַׁע!

וְעוֹד מַעֲשֶׂה נוֹרָא אוֹדוֹת הָאַדְמוֹ"ר הַ"פְּנֵי מְנַחֵם" זצ"ל: סִפֵּר לִי מְנַהֵל אַחַד הַתַּ"תִּים: אַבְרֵךְ הִגִּיעַ אֶל רַבּוֹ הַ"פְּנֵי מְנַחֵם", וְסִפֵּר לוֹ כִּי לִבְנוֹ הַצָּעִיר נוֹצְרָה צַלֶּקֶת כְּעוּרָה בְּפָנָיו, וְהָרוֹפְאִים הִצִּיעוּ לְנַתְּחוֹ, כְּדֵי לְהַעֲלִים אֶת הַצַּלֶּקֶת.

שָׁאַל הָרַבִּי: "הַאִם מִבְּחִינָה רְפוּאִית צָרִיךְ לְנַתֵּחַ?"

עָנָה הָאַבְרֵךְ, שֶׁאָמְנָם מִבְּחִינָה רְפוּאִית הַדָּבָר אֵינוֹ נָחוּץ, וְיֶתֶר עַל כֵּן, בְּבוֹא הָעֵת כְּשֶׁיִּצְמַח לוֹ זָקָן - הַזָּקָן יַסְתִּיר אֶת הַצַּלֶּקֶת, אֲבָל בֵּינְתַיִם הַיֶּלֶד סוֹבֵל מֵחֲבֵרָיו הַמְּלַגְלְגִים עָלָיו בְּשֶׁל הַצַּלֶּקֶת שֶׁבְּפָנָיו.

הָרַבִּי הָיָה מְזֻעְזָע. הוּא בֵּרֵר הֵיכָן לוֹמֵד הַיֶּלֶד, וּבְאוֹתוֹ לַיְלָה הִתְקַשֵּׁר אֶל מְנַהֵל הַתַּלְמוּד תּוֹרָה, בִּקְּשׁוֹ שֶׁיָּבוֹא אֵלָיו יַחַד עִם מְחַנֵּךְ הַכִּתָּה שֶׁבָּהּ לוֹמֵד הַיֶּלֶד. הַשְּׁנַיִם הִגִּיעוּ אֶל הָרַבִּי, וְהוּא סִפֵּר לָהֶם, כִּי הַיֶּלֶד צָרִיךְ לַעֲבֹר נִתּוּחַ בְּפָנָיו, לֹא מֵחֲמַת סִבָּה רְפוּאִית, אֶלָּא מִכֵּיוָן שֶׁחֲבֵרָיו מְלַגְלְגִים עַל מַרְאֵה פָּנָיו.

אָמַר לָהֶם הָרַבִּי: "אֲבַקֶּשְׁכֶם שֶׁתְּדַבְּרוּ בִּפְנֵי יַלְדֵי הַכִּתָּה אוֹדוֹת הַזְּהִירוּת הַנִּדְרֶשֶׁת בִּכְבוֹד הֶחָבֵר. אִמְרוּ לָהֶם אֶת דִּבְרֵי בַּעַל הַטּוּרִים בְּפָרָשַׁת כִּי תִשָּׂא עַל הַכָּתוּב: "וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַה'", שֶׁתֵּבַת 'וְנָתְנוּ' נִקְרֵאת מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל, לִרְמֹז שֶׁאָדָם הַנּוֹתֵן צְדָקָה אֵינוֹ מַפְסִיד מִנְּתִינָתוֹ, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְמַלֵּא אֶת חֶסְרוֹנוֹ".

"אַךְ הַדָּבָר הַזֶּה" - הוֹסִיף הַ"פְּנֵי מְנַחֵם" - "קַיָּם גַּם לְצַד הַשְּׁלִילָה. נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה 'וְהִכָּהוּ', וְגַם תֵּבָה זוֹ נִקְרֵאת מִיָּמִין מִשְּׂמֹאל. אִמְרוּ לְיַלְדֵי הַכִּתָּה, כִּי אִם תַּלְמִיד פּוֹגֵעַ וּמְבַזֶּה אֶת חֲבֵרוֹ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלוּל לְהָשִׁיב לוֹ כִּגְמוּלוֹ ח"ו. וְאֵין זֶה מְשַׁנֶּה אִם הִכָּהוּ בְּיָדָיו אוֹ בְּפִיו. אַדְּרַבָּה, לְעִתִּים הַכָּאָה וּפְגִיעָה בַּפֶּה חֲמוּרָה מֵהַכָּאָה בַּיָּד!"

צָרִיךְ לְדַבֵּר עַל עִנְיָן זֶה שׁוּב וָשׁוּב, כְּדֵי שֶׁהַדְּבָרִים יֵחָקְקוּ עַל לוּחַ לִבֵּנוּ מִיַּלְדוּתֵנוּ, וְגַם כִּי נַזְקִין לֹא נָסוּר מִמֶּנָּה. (כְּבוֹדָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל)

	שופטים תש"פ
	אַל תִּסְתַּכֵּל בַּקַּנְקַן
	"וַיִּירָא מֹשֶׁה וַיֹּאמַר אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר" (ב-יד) בְּתַהֲלִיךְ הִדַּרְדְּרוּת מוּאָץ, מַפֹּלֶת וּקְרִיסָה, צָנְחוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמְּרוֹם הַפִּסְגָּה, מִמַּצָּבָם בְּצֵל יַעֲקֹב אָבִינוּ בְּחִיר הָאָבוֹת וּבָנָיו שִׁבְטֵי יָ-הּ, לְמַעֲמַקֵּי הַקְּלִפּוֹת וּלְמ"ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה. "בַּה' בָּגָדוּ"... כְּשֶׁמֵּת יוֹסֵף הֵפֵרוּ בְּרִית מִילָה, אָמְרוּ: נִהְיֶה כַּמִּצְרִים. וְכֵיוָן שֶׁעָשׂוּ כֵּן, הָפַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָאַהֲבָה שֶׁהָיוּ הַמִּצְרִים אוֹהֲבִין אוֹתָם לְשִׂנְאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: הָפַךְ לִבָּם לִשְׂנֹא עַמּוֹ, לְהִתְנַכֵּל בַּעֲבָדָיו" (שְׁמוֹת רַבָּה א-ח). מַצָּבָם הָרוּחָנִי לֹא נֶעֱלַם מֵעֵינֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וְכָךְ אַף שָׁאַל אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ: "מַה זָּכוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁתַּעֲשֶׂה לָהֶם נֵס, וְאוֹצִיאֵם מִמִּצְרַיִם?" הֲלֹא אֵין בְּיָדָם כָּל זְכוּת, חַפִּים הֵם מִכָּל מִצְוָה! וְעִם כָּל זֹאת, חַסְדֵי ה' לֹא תַמּוּ. יַעֲשֶׂה לְמַעַן שְׁמוֹ, לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין, וְיִגָּאֵל. אֲבָל כַּאֲשֶׁר נוֹכַח לָדַעַת שֶׁיֵּשׁ בְּעַם יִשְׂרָאֵל שִׂנְאָה וְצָרוּת עַיִן, הַלְשָׁנָה וּמְסִירָה, חָרַד חֲרָדָה גְּדוֹלָה: "אָמַר, מֵעַתָּה שֶׁמָּא אֵינָם רְאוּיִים לְהִגָּאֵל". וְהָעִנְיָן כֹּה מוּבָן: גַּם אִם אֵין בְּיָדָם זְכוּת, יַעֲשֶׂה הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין, בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים. אֲבָל אִם בֵּינָם לְבֵין עַצְמָם אֵינָם נוֹהֲגִים לְוַתֵּר וְלִמְחֹל, לָבוֹא לִקְרַאת, הֲרֵי שֶׁ"בְּמִדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד כֵּן מוֹדְדִים לוֹ", וְלֹא יוּכְלוּ לְצַפּוֹת שֶׁיָּבוֹאוּ לִקְרָאתָם, וְיִגְאָלוּם. כַּמָּה מַשְׁמָעוּתִיִּים הַדְּבָרִים לְגַבֵּינוּ! אֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵינוֹ זָקוּק לְרַחֲמֵי שָׁמַיִם, לִישׁוּעָה פְּרָטִית. יַעֲזֹר לְרֵעֵהוּ, וְיֵעָזֵר. יַעֲבֹר עַל מִדּוֹתָיו, וְיַעֲבִירוּ לוֹ כָּל עֲווֹנוֹתָיו. בְּאֶחָד מִימֵי חֹל הַמּוֹעֵד נִכְנַס אַבְרֵךְ אֶל רַבּוֹ, הָאַדְמוֹ"ר בַּעַל הַ"פְּנֵי מְנַחֵם" מִגּוּר זצ"ל עִם כַּמָּה מִילָדָיו לְהִתְבָּרֵךְ בְּבִרְכַּת חַג שָׂמֵחַ, כַּנָּהוּג. כַּמָּה שָׁבוּעוֹת לְאַחַר מִכֵּן שָׁב הָאַבְרֵךְ וְנִכְנַס אֶל רַבּוֹ, הַפַּעַם בִּיחִידוּת. שְׁאָלוֹ הַ"פְּנֵי מְנַחֵם": "שַׂמְתִּי אֶל לִבִּי, כִּי בֵּין יְלָדֶיךָ יֵשׁ יֶלֶד כְּבֶן עֶשֶׂר, הַכָּרַת פָּנָיו עָנְתָה בּוֹ שֶׁהוּא יֶלֶד מְיֻחָד בְּמִינוֹ, הַאֻמְנָם כֵּן?" עָנָה הָאַבְרֵךְ, שֶׁאָכֵן יֵשׁ בַּיֶּלֶד הַזֶּה עֲדִינוּת מְיֻחֶדֶת. וְהוֹסִיף כִּי בְּדִיּוּק הַיּוֹם הוּא דִּבֵּר אוֹדוֹתָיו עִם זוּגָתוֹ, וּמִן הַשִּׂיחָה עָלָה, שֶׁנִּרְאֶה כִּי סִבָּתָהּ שֶׁל הָעֲדִינוּת הַנִּרְאֵית עַל פָּנָיו הִיא מִדַּת הַוַּתְרָנוּת שֶׁבּוֹ. "שַׂמְנוּ לֵב", אָמַר הָאַבְרֵךְ, "כִּי הַיֶּלֶד הַזֶּה וַתְרָן גָּדוֹל, תָּמִיד הוּא מְוַתֵּר לְאֶחָיו וּלְאַחְיוֹתָיו וְלַחֲבֵרָיו בַּחֵידֶר". כַּמָּה שָׁבוּעוֹת לְאַחַר מִכֵּן נִכְנַס הָאַבְרֵךְ אֶל הָאַדְמוֹ"ר, וּבִדְמָעוֹת בְּעֵינָיו בִּקֵּשׁ בְּרָכָה אוֹדוֹת יְשׁוּעָה מְסֻיֶּמֶת שֶׁנִּצְרַךְ לָהּ. אָמַר לוֹ הַ"פְּנֵי מְנַחֵם": "הֲרֵי בִּנְךָ וַתְרָן גָּדוֹל, תְּבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיְּבָרֵךְ אוֹתְךָ. וְיִתְפַּלֵּל עֲבוּרְךָ". נִרְעַשׁ הָאַבְרֵךְ וְאָמַר: "הֲלֹא בָּאתִי אֶל הָרַבִּי"... עָנָה לוֹ הַ"פְּנֵי מְנַחֵם": "הֲרֵי פָּסוּק מְפֹרָשׁ הוּא - "טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ' (מִשְׁלֵי כב-ט), וְאָמְרוּ חָזָ"ל (סוֹטָה לח:): אַל תִּקְרִי יְבֹרָךְ אֶלָּא יְבָרֵךְ. יֶלֶד שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִדַּת טוֹב עַיִן וְהוּא מְוַתֵּר לְאֶחָיו לְאַחְיוֹתָיו וְלַחֲבֵרָיו - הוּא רָאוּי לְבָרֵךְ, וְעַל יָדוֹ תִּוָּשַׁע". שָׁב הָאַבְרֵךְ לְבֵיתוֹ וְאָמַר לְיַלְדּוֹ אֶת אֲשֶׁר הוֹרָה הָרַבִּי, הַיֶּלֶד בֵּרְכוֹ – וְהוּא נוֹשַׁע! וְעוֹד מַעֲשֶׂה נוֹרָא אוֹדוֹת הָאַדְמוֹ"ר הַ"פְּנֵי מְנַחֵם" זצ"ל: סִפֵּר לִי מְנַהֵל אַחַד הַתַּ"תִּים: אַבְרֵךְ הִגִּיעַ אֶל רַבּוֹ הַ"פְּנֵי מְנַחֵם", וְסִפֵּר לוֹ כִּי לִבְנוֹ הַצָּעִיר נוֹצְרָה צַלֶּקֶת כְּעוּרָה בְּפָנָיו, וְהָרוֹפְאִים הִצִּיעוּ לְנַתְּחוֹ, כְּדֵי לְהַעֲלִים אֶת הַצַּלֶּקֶת. שָׁאַל הָרַבִּי: "הַאִם מִבְּחִינָה רְפוּאִית צָרִיךְ לְנַתֵּחַ?" עָנָה הָאַבְרֵךְ, שֶׁאָמְנָם מִבְּחִינָה רְפוּאִית הַדָּבָר אֵינוֹ נָחוּץ, וְיֶתֶר עַל כֵּן, בְּבוֹא הָעֵת כְּשֶׁיִּצְמַח לוֹ זָקָן - הַזָּקָן יַסְתִּיר אֶת הַצַּלֶּקֶת, אֲבָל בֵּינְתַיִם הַיֶּלֶד סוֹבֵל מֵחֲבֵרָיו הַמְּלַגְלְגִים עָלָיו בְּשֶׁל הַצַּלֶּקֶת שֶׁבְּפָנָיו. הָרַבִּי הָיָה מְזֻעְזָע. הוּא בֵּרֵר הֵיכָן לוֹמֵד הַיֶּלֶד, וּבְאוֹתוֹ לַיְלָה הִתְקַשֵּׁר אֶל מְנַהֵל הַתַּלְמוּד תּוֹרָה, בִּקְּשׁוֹ שֶׁיָּבוֹא אֵלָיו יַחַד עִם מְחַנֵּךְ הַכִּתָּה שֶׁבָּהּ לוֹמֵד הַיֶּלֶד. הַשְּׁנַיִם הִגִּיעוּ אֶל הָרַבִּי, וְהוּא סִפֵּר לָהֶם, כִּי הַיֶּלֶד צָרִיךְ לַעֲבֹר נִתּוּחַ בְּפָנָיו, לֹא מֵחֲמַת סִבָּה רְפוּאִית, אֶלָּא מִכֵּיוָן שֶׁחֲבֵרָיו מְלַגְלְגִים עַל מַרְאֵה פָּנָיו. אָמַר לָהֶם הָרַבִּי: "אֲבַקֶּשְׁכֶם שֶׁתְּדַבְּרוּ בִּפְנֵי יַלְדֵי הַכִּתָּה אוֹדוֹת הַזְּהִירוּת הַנִּדְרֶשֶׁת בִּכְבוֹד הֶחָבֵר. אִמְרוּ לָהֶם אֶת דִּבְרֵי בַּעַל הַטּוּרִים בְּפָרָשַׁת כִּי תִשָּׂא עַל הַכָּתוּב: "וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַה'", שֶׁתֵּבַת 'וְנָתְנוּ' נִקְרֵאת מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל, לִרְמֹז שֶׁאָדָם הַנּוֹתֵן צְדָקָה אֵינוֹ מַפְסִיד מִנְּתִינָתוֹ, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְמַלֵּא אֶת חֶסְרוֹנוֹ". "אַךְ הַדָּבָר הַזֶּה" - הוֹסִיף הַ"פְּנֵי מְנַחֵם" - "קַיָּם גַּם לְצַד הַשְּׁלִילָה. נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה 'וְהִכָּהוּ', וְגַם תֵּבָה זוֹ נִקְרֵאת מִיָּמִין מִשְּׂמֹאל. אִמְרוּ לְיַלְדֵי הַכִּתָּה, כִּי אִם תַּלְמִיד פּוֹגֵעַ וּמְבַזֶּה אֶת חֲבֵרוֹ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלוּל לְהָשִׁיב לוֹ כִּגְמוּלוֹ ח"ו. וְאֵין זֶה מְשַׁנֶּה אִם הִכָּהוּ בְּיָדָיו אוֹ בְּפִיו. אַדְּרַבָּה, לְעִתִּים הַכָּאָה וּפְגִיעָה בַּפֶּה חֲמוּרָה מֵהַכָּאָה בַּיָּד!" צָרִיךְ לְדַבֵּר עַל עִנְיָן זֶה שׁוּב וָשׁוּב, כְּדֵי שֶׁהַדְּבָרִים יֵחָקְקוּ עַל לוּחַ לִבֵּנוּ מִיַּלְדוּתֵנוּ, וְגַם כִּי נַזְקִין לֹא נָסוּר מִמֶּנָּה. (כְּבוֹדָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל)