Otzarot-Article

"הֲלֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ" (לב-ו) בֹּקֶר אֶחָד פָּנָה יֶלֶד לְאָבִיו וּשְׁאָלוֹ: "אַבָּא, אֱלֹקִים הוּא גָּדוֹל אוֹ קָטָן?".

הֵשִׁיב לוֹ אָבִיו: "שְׁאֵלָה יָפָה שָׁאַלְתָּ, בּוֹא אִתִּי וְאֶעֱנֶה לְךָ".

לָקַח אוֹתוֹ אָבִיו לִשְׂדֵה הַתְּעוּפָה וְאָמַר לוֹ: "הִסְתַּכֵּל לַשָּׁמַיִם, אַתָּה רוֹאֶה בָּאֹפֶק מָטוֹס?".

"כֵּן", הֵשִׁיב בְּנוֹ.

"אֱמֹר נָא לִי, הַמָּטוֹס הַזֶּה קָטָן אוֹ גָּדוֹל?", שָׁאַל הָאָב.

הֵשִׁיב בְּנוֹ: "הַמָּטוֹס מַמָּשׁ קָטָן, אַבָּא".

לְאַחַר עֶשֶׂר דַּקּוֹת הִצְבִּיעַ הָאָב שׁוּב עַל אוֹתוֹ הַמָּטוֹס וְשָׁאַל אֶת בְּנוֹ: "בְּנִי, הַמָּטוֹס הַזֶּה קָטָן אוֹ גָּדוֹל?".

"הוּא הַרְבֵּה יוֹתֵר גָּדוֹל עַכְשָׁו", הֵשִׁיב בְּנוֹ.

לְאַחַר עֶשֶׂר דַּקּוֹת נָחַת הַמָּטוֹס מוּלָם. שְׁאָלוֹ אָבִיו: "הַמָּטוֹס קָטָן אוֹ גָּדוֹל?".

"אַבָּא! הַמָּטוֹס הַזֶּה עֲנָק!".

אָמַר לוֹ אָבִיו: "פֹּה טְמוּנָה הַתְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתְךָ אִם אֱלֹקִים הוּא גָּדוֹל אוֹ קָטָן. הַתְּשׁוּבָה תְּלוּיָה אַךְ וְרַק בְּךָ, בְּנִי! אִם אַתָּה רָחוֹק מִבּוֹרֵא עוֹלָם, אָז הוּא קָטָן בְּעֵינֶיךָ. אִם תִּתְקָרֵב אֵלָיו יוֹתֵר, תִּצָּמֵד אֵלָיו, אַתָּה תָּבִין וְתִרְאֶה כַּמָּה עָצוּם הוּא...".

"הֲלֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ" אָמַר הַכָּתוּב בְּפָרָשָׁתֵנוּ. רַבֵּנוּ עֲזַרְיָה פִּיג'וֹ זצ"ל, בְּסִפְרוֹ "בִּינָה לְעִתִּים" מַסְבִּיר, שֶׁיֵּשׁ כָּאן שָׁלוֹשׁ דְּרָגוֹת, שְׁלוֹשָׁה שְׁלַבִּים. בָּרִאשׁוֹנָה - "הֲלֹא הוּא אָבִיךָ קָנֶךָ". הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָצַר אוֹתָנוּ וְאָנוּ קִנְיָנוֹ. הוּא דּוֹאֵג לְחַיֵּינוּ, בְּרִיאוּתֵנוּ וּפַרְנָסָתֵנוּ, אָנוּ חַיָּבִים לוֹ תּוֹדָה עַל כָּל אֲשֶׁר לָנוּ. עַל כָּל טוֹבָה, עַל כָּל הֲנָאָה.

אֲבָל לֹא זוֹ הַמַּטָּרָה, לֹא זוֹ תַּכְלִית יְצִירַת הָאָדָם. "עַיִר פֶּרֶא אָדָם יִוָּלֵד", וְגַם לָעַיִר יֵשׁ הֲנָאוֹת וְטוֹבוֹת. הָאָדָם נִבְרָא כְּדֵי לְהִתְעַלּוֹת, לְהִתְעַדֵּן, לִהְיוֹת מֵעַיִר - אָדָם! וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּטוּבוֹ הוֹרָנוּ גַּם אֶת דֶּרֶךְ הַהִשְׁתַּלְּמוּת הָעַצְמִית, הַהִתְעַלּוּת עַל יְדֵי הַתּוֹרָה וְקִיּוּם מִצְווֹתֶיהָ: "הוּא עָשְׂךָ" - עֲשִׂיָּה פֵּרוּשָׁהּ תִּקּוּן (כְּמוֹ "וּבֶן הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה", "אֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן").

אֲבָל גַּם זוֹ אֵינָהּ הַמַּטָּרָה הַסּוֹפִית! הַמַּטָּרָה הִיא, שֶׁהַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת יִתְבַּסְּסוּ בָּנוּ וְיִבְנוּ אֶת אִישִׁיּוּתֵנוּ כְּאִישִׁיּוּת תּוֹרָנִית, אֲשֶׁר מִדּוֹתֶיהָ הֵן מִדּוֹת שֶׁל תּוֹרָה וְהַשְׁקָפָתָהּ הַשְׁקָפָה שֶׁל תּוֹרָה. וְזֶהוּ: "וַיְכֹנְנֶךָ", לְכוֹנֵן אִישִׁיּוּת בְּנוּיָה וּמוּצֶקֶת, מֻשְׁתֶּתֶת עַל אַדְנֵי הַתּוֹרָה וְהַשְׁקָפָתָהּ הַמְּבִיאָה לִדְבֵקוּת בּוֹ יִתְבָּרַךְ.

וּכְשֶׁנִּתְבּוֹנֵן נִרְאֶה, שֶׁרֹאשׁ הַשָּׁנָה בּוֹ נִקְצָבִים הַמְּזוֹנוֹת, הוּא קִיּוּם הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן, "אָבִיךָ קָנֶךָ". יוֹם הַכִּפּוּרִים בּוֹ מִתְעַלִּים וּמִתְקָרְבִים לַבּוֹרֵא, הוּא בִּבְחִינַת "הוּא עָשְׁךָ". סֻכּוֹת, בּוֹ נֵשֵׁב בְּצִילָא דִּמְהֵימְנוּתָא וְנִשְׂמַח בְּשִׂמְחַת הַתּוֹרָה, יִהְיֶה זְמַן הַבִּנְיָן, הַהִתְבַּסְּסוּת, הַהַשְׁרָשָׁה: "וַיְכֹנְנֶךָ"!

לָכֵן בְּיָמִים אֵלּוּ נִתְמַקֵּד בָּעִקָּר וְלֹא בַּטָּפֵל, וְלֹא כְּאוֹתוֹ פְּרוֹפֵסוֹר הַמּוּבָא בַּמַּעֲשֶׂה הַבָּא:

פְּרוֹפֵסוֹר אֶחָד וְאִשְׁתּוֹ יָצְאוּ לְכַמָּה יְמֵי קֶמְפִּינְג - בָּנוּ אֹהֶל, אָכְלוּ בּוֹ וְהָלְכוּ לִישֹׁן מִתַּחְתָּיו. בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה קָמָה הָאִשָּׁה וְשָׁאֲלָה אֶת הַבַּעַל: "בַּעֲלִי הַיָּקָר, הַבֵּט לַשָּׁמַיִם וֶאֱמֹר לִי, מָה אַתָּה רוֹאֶה?". עוֹנֶה לָהּ הַבַּעַל: "מִילְיוֹנֵי כּוֹכָבִים".

"נוּ... וּמַה זֶּה אוֹמֵר לְךָ?".

וְהוּא עוֹנֶה לָהּ בְּשַׁחְצָנוּת: מִבְּחִינָה אַסְטְרוֹנוֹמִית, זֶה אוֹמֵר שֶׁקַּיָּמִים מִילְיוֹנֵי גְּלַקְסִיּוֹת עִם פּוֹטֶנְצְיָאל לְבִּילְיוֹנֵי כּוֹכְבֵי לֶכֶת.

מִבְּחִינָה כְּרוֹנוֹלוֹגִית, אָנוּ מִתְקָרְבִים לַשָּׁעָה 3 לִפְנוֹת בֹּקֶר.

מִבְּחִינָה תֵּאוֹלוֹגִית, זֶה מַרְאֶה אֶת גָּדְלוֹ שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָם וּמֵאִידָךְ אֶת קַטְנוּתֵנוּ בְּנֵי הָאָדָם.

מִבְּחִינָה מֶטֶאוֹרוֹלוֹגִית, נִרְאֶה לִי כִּי יִהְיֶה מָחָר יוֹם נָאֶה...

וְאָז פָּנָה הַפְּרוֹפֵסוֹר אֶל אִשְׁתּוֹ וְשָׁאַל אוֹתָהּ: "וּמַה זֶּה אוֹמֵר לָךְ, אִשְׁתִּי הַיְּקָרָה?". וְהִיא עוֹנָה לוֹ: "בַּעֲלִי הַיָּקָר! אֵיזֶה מֶזֶג אֲוִיר, אֵיזֶה גָלַקְסְיוֹת וְאֵיזֶה נַעֲלַיִם! אַתָּה לֹא שָׂם לֵב שֶׁגָּנְבוּ לָנוּ אֶת הָאֹהֶל?!".

חֲבֵרִים, גַּם אֲנַחְנוּ לְעִתִּים מִתְעַלְּמִים מֵהָעִקָּר וּמִתְמַקְּדִים בַּטָּפֵל. כָּל אָדָם יוֹדֵעַ שֶׁחַיָּיו כָּאן בָּעוֹלָם הַזֶּה אֲרָעִיִּים. הַשְּׁאֵלָה הִיא הַאִם אָדָם חַי אֶת חַיָּיו לְאוֹר יְדִיעָה זוֹ, אוֹ שֶׁהוּא בּוֹחֵר לְהִתְעַלֵּם מִמֶּנָּה וּלְהַדְחִיק אוֹתָהּ.

הָאָדָם יָכוֹל לִרְאוֹת אֶת הַפֶּלֶא הֶעָצוּם בַּבְּרִיאָה כָּל יְמֵי חַיָּיו, בְּלִי לְהִתְפַּעֵל.

טֶבַע הַבְּרִיאָה מְתַעְתֵּעַ בָּנוּ, וְאָנוּ מַמְשִׁיכִים לְקַבֵּל הַכֹּל כְּמוּבָן מֵאֵלָיו.

הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ צוֹעֶקֶת שֶׁיֵּשׁ בּוֹרֵא לָעוֹלָם הַמַּדְהִים בּוֹ אָנוּ חַיִּים.

רַק עָלֵינוּ לִפְקֹחַ אֶת הָעֵינַיִם... וְעַל יְדֵי כָּךְ נִזְכֶּה לְהִדָּבֵק בּוֹ יִתְבָּרַךְ. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	עקב תש"פ
	בַּסּוֹף - הַכֹּל חוֹזֵר לַקֻּפְסָא
	"הֲלֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ" (לב-ו) בֹּקֶר אֶחָד פָּנָה יֶלֶד לְאָבִיו וּשְׁאָלוֹ: "אַבָּא, אֱלֹקִים הוּא גָּדוֹל אוֹ קָטָן?". הֵשִׁיב לוֹ אָבִיו: "שְׁאֵלָה יָפָה שָׁאַלְתָּ, בּוֹא אִתִּי וְאֶעֱנֶה לְךָ". לָקַח אוֹתוֹ אָבִיו לִשְׂדֵה הַתְּעוּפָה וְאָמַר לוֹ: "הִסְתַּכֵּל לַשָּׁמַיִם, אַתָּה רוֹאֶה בָּאֹפֶק מָטוֹס?". "כֵּן", הֵשִׁיב בְּנוֹ. "אֱמֹר נָא לִי, הַמָּטוֹס הַזֶּה קָטָן אוֹ גָּדוֹל?", שָׁאַל הָאָב. הֵשִׁיב בְּנוֹ: "הַמָּטוֹס מַמָּשׁ קָטָן, אַבָּא". לְאַחַר עֶשֶׂר דַּקּוֹת הִצְבִּיעַ הָאָב שׁוּב עַל אוֹתוֹ הַמָּטוֹס וְשָׁאַל אֶת בְּנוֹ: "בְּנִי, הַמָּטוֹס הַזֶּה קָטָן אוֹ גָּדוֹל?". "הוּא הַרְבֵּה יוֹתֵר גָּדוֹל עַכְשָׁו", הֵשִׁיב בְּנוֹ. לְאַחַר עֶשֶׂר דַּקּוֹת נָחַת הַמָּטוֹס מוּלָם. שְׁאָלוֹ אָבִיו: "הַמָּטוֹס קָטָן אוֹ גָּדוֹל?". "אַבָּא! הַמָּטוֹס הַזֶּה עֲנָק!". אָמַר לוֹ אָבִיו: "פֹּה טְמוּנָה הַתְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתְךָ אִם אֱלֹקִים הוּא גָּדוֹל אוֹ קָטָן. הַתְּשׁוּבָה תְּלוּיָה אַךְ וְרַק בְּךָ, בְּנִי! אִם אַתָּה רָחוֹק מִבּוֹרֵא עוֹלָם, אָז הוּא קָטָן בְּעֵינֶיךָ. אִם תִּתְקָרֵב אֵלָיו יוֹתֵר, תִּצָּמֵד אֵלָיו, אַתָּה תָּבִין וְתִרְאֶה כַּמָּה עָצוּם הוּא...". "הֲלֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ" אָמַר הַכָּתוּב בְּפָרָשָׁתֵנוּ. רַבֵּנוּ עֲזַרְיָה פִּיג'וֹ זצ"ל, בְּסִפְרוֹ "בִּינָה לְעִתִּים" מַסְבִּיר, שֶׁיֵּשׁ כָּאן שָׁלוֹשׁ דְּרָגוֹת, שְׁלוֹשָׁה שְׁלַבִּים. בָּרִאשׁוֹנָה - "הֲלֹא הוּא אָבִיךָ קָנֶךָ". הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָצַר אוֹתָנוּ וְאָנוּ קִנְיָנוֹ. הוּא דּוֹאֵג לְחַיֵּינוּ, בְּרִיאוּתֵנוּ וּפַרְנָסָתֵנוּ, אָנוּ חַיָּבִים לוֹ תּוֹדָה עַל כָּל אֲשֶׁר לָנוּ. עַל כָּל טוֹבָה, עַל כָּל הֲנָאָה. אֲבָל לֹא זוֹ הַמַּטָּרָה, לֹא זוֹ תַּכְלִית יְצִירַת הָאָדָם. "עַיִר פֶּרֶא אָדָם יִוָּלֵד", וְגַם לָעַיִר יֵשׁ הֲנָאוֹת וְטוֹבוֹת. הָאָדָם נִבְרָא כְּדֵי לְהִתְעַלּוֹת, לְהִתְעַדֵּן, לִהְיוֹת מֵעַיִר - אָדָם! וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּטוּבוֹ הוֹרָנוּ גַּם אֶת דֶּרֶךְ הַהִשְׁתַּלְּמוּת הָעַצְמִית, הַהִתְעַלּוּת עַל יְדֵי הַתּוֹרָה וְקִיּוּם מִצְווֹתֶיהָ: "הוּא עָשְׂךָ" - עֲשִׂיָּה פֵּרוּשָׁהּ תִּקּוּן (כְּמוֹ "וּבֶן הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה", "אֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן"). אֲבָל גַּם זוֹ אֵינָהּ הַמַּטָּרָה הַסּוֹפִית! הַמַּטָּרָה הִיא, שֶׁהַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת יִתְבַּסְּסוּ בָּנוּ וְיִבְנוּ אֶת אִישִׁיּוּתֵנוּ כְּאִישִׁיּוּת תּוֹרָנִית, אֲשֶׁר מִדּוֹתֶיהָ הֵן מִדּוֹת שֶׁל תּוֹרָה וְהַשְׁקָפָתָהּ הַשְׁקָפָה שֶׁל תּוֹרָה. וְזֶהוּ: "וַיְכֹנְנֶךָ", לְכוֹנֵן אִישִׁיּוּת בְּנוּיָה וּמוּצֶקֶת, מֻשְׁתֶּתֶת עַל אַדְנֵי הַתּוֹרָה וְהַשְׁקָפָתָהּ הַמְּבִיאָה לִדְבֵקוּת בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וּכְשֶׁנִּתְבּוֹנֵן נִרְאֶה, שֶׁרֹאשׁ הַשָּׁנָה בּוֹ נִקְצָבִים הַמְּזוֹנוֹת, הוּא קִיּוּם הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן, "אָבִיךָ קָנֶךָ". יוֹם הַכִּפּוּרִים בּוֹ מִתְעַלִּים וּמִתְקָרְבִים לַבּוֹרֵא, הוּא בִּבְחִינַת "הוּא עָשְׁךָ". סֻכּוֹת, בּוֹ נֵשֵׁב בְּצִילָא דִּמְהֵימְנוּתָא וְנִשְׂמַח בְּשִׂמְחַת הַתּוֹרָה, יִהְיֶה זְמַן הַבִּנְיָן, הַהִתְבַּסְּסוּת, הַהַשְׁרָשָׁה: "וַיְכֹנְנֶךָ"! לָכֵן בְּיָמִים אֵלּוּ נִתְמַקֵּד בָּעִקָּר וְלֹא בַּטָּפֵל, וְלֹא כְּאוֹתוֹ פְּרוֹפֵסוֹר הַמּוּבָא בַּמַּעֲשֶׂה הַבָּא: פְּרוֹפֵסוֹר אֶחָד וְאִשְׁתּוֹ יָצְאוּ לְכַמָּה יְמֵי קֶמְפִּינְג - בָּנוּ אֹהֶל, אָכְלוּ בּוֹ וְהָלְכוּ לִישֹׁן מִתַּחְתָּיו. בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה קָמָה הָאִשָּׁה וְשָׁאֲלָה אֶת הַבַּעַל: "בַּעֲלִי הַיָּקָר, הַבֵּט לַשָּׁמַיִם וֶאֱמֹר לִי, מָה אַתָּה רוֹאֶה?". עוֹנֶה לָהּ הַבַּעַל: "מִילְיוֹנֵי כּוֹכָבִים". "נוּ... וּמַה זֶּה אוֹמֵר לְךָ?". וְהוּא עוֹנֶה לָהּ בְּשַׁחְצָנוּת: מִבְּחִינָה אַסְטְרוֹנוֹמִית, זֶה אוֹמֵר שֶׁקַּיָּמִים מִילְיוֹנֵי גְּלַקְסִיּוֹת עִם פּוֹטֶנְצְיָאל לְבִּילְיוֹנֵי כּוֹכְבֵי לֶכֶת. מִבְּחִינָה כְּרוֹנוֹלוֹגִית, אָנוּ מִתְקָרְבִים לַשָּׁעָה 3 לִפְנוֹת בֹּקֶר. מִבְּחִינָה תֵּאוֹלוֹגִית, זֶה מַרְאֶה אֶת גָּדְלוֹ שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָם וּמֵאִידָךְ אֶת קַטְנוּתֵנוּ בְּנֵי הָאָדָם. מִבְּחִינָה מֶטֶאוֹרוֹלוֹגִית, נִרְאֶה לִי כִּי יִהְיֶה מָחָר יוֹם נָאֶה... וְאָז פָּנָה הַפְּרוֹפֵסוֹר אֶל אִשְׁתּוֹ וְשָׁאַל אוֹתָהּ: "וּמַה זֶּה אוֹמֵר לָךְ, אִשְׁתִּי הַיְּקָרָה?". וְהִיא עוֹנָה לוֹ: "בַּעֲלִי הַיָּקָר! אֵיזֶה מֶזֶג אֲוִיר, אֵיזֶה גָלַקְסְיוֹת וְאֵיזֶה נַעֲלַיִם! אַתָּה לֹא שָׂם לֵב שֶׁגָּנְבוּ לָנוּ אֶת הָאֹהֶל?!". חֲבֵרִים, גַּם אֲנַחְנוּ לְעִתִּים מִתְעַלְּמִים מֵהָעִקָּר וּמִתְמַקְּדִים בַּטָּפֵל. כָּל אָדָם יוֹדֵעַ שֶׁחַיָּיו כָּאן בָּעוֹלָם הַזֶּה אֲרָעִיִּים. הַשְּׁאֵלָה הִיא הַאִם אָדָם חַי אֶת חַיָּיו לְאוֹר יְדִיעָה זוֹ, אוֹ שֶׁהוּא בּוֹחֵר לְהִתְעַלֵּם מִמֶּנָּה וּלְהַדְחִיק אוֹתָהּ. הָאָדָם יָכוֹל לִרְאוֹת אֶת הַפֶּלֶא הֶעָצוּם בַּבְּרִיאָה כָּל יְמֵי חַיָּיו, בְּלִי לְהִתְפַּעֵל. טֶבַע הַבְּרִיאָה מְתַעְתֵּעַ בָּנוּ, וְאָנוּ מַמְשִׁיכִים לְקַבֵּל הַכֹּל כְּמוּבָן מֵאֵלָיו. הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ צוֹעֶקֶת שֶׁיֵּשׁ בּוֹרֵא לָעוֹלָם הַמַּדְהִים בּוֹ אָנוּ חַיִּים. רַק עָלֵינוּ לִפְקֹחַ אֶת הָעֵינַיִם... וְעַל יְדֵי כָּךְ נִזְכֶּה לְהִדָּבֵק בּוֹ יִתְבָּרַךְ. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)