Otzarot-Article

"וַיַּעֲשׂוּ כֵן" (יד-ד) מָאתַיִם וְעֶשֶׂר שָׁנִים הָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, עֲבָדִים חַסְרֵי זְכֻיּוֹת, עוֹבְדֵי כְּפִיָּה, עֲמֵלִים בְּפָרֶךְ. וּלְפֶתַע, מַהְפָּךְ. מְשַׁעְבְּדֵיהֶם הֻכּוּ מַכָּה אַחַר מַכָּה וּמַמָּשׁ הֻכְרְחוּ לְשַׁלְּחָם, הֵאִיצוּ בָּהֶם לָצֵאת. יָצְאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּיַד רָמָה, כַּחֲמִשָּׁה מִילְיוֹן אֲנָשִׁים, נָשִׁים וְטַף, וּבִידֵיהֶם רְכוּשׁ גָּדוֹל עָצוּם וְרַב. אֵיזוֹ שִׂמְחָה הָיְתָה. יָצְאוּ מְלֻוִּים בְּעַמּוּדֵי אֵשׁ וְעָנָן, מְסוֹכָכִים בַּעֲנָנֵי כָּבוֹד. יוֹמַיִם הָלְכוּ, וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי צִוָּם משֶׁה רַבֵּנוּ מַנְהִיגָם: עִצְרוּ, חוֹזְרִים אֲחוֹרָה!

אֵיזוֹ מְבוּכָה, אֵיזוֹ תְּהִיָּה. מַה פִּתְאוֹם, עַל מַה וְלָמָּה? סוֹף סוֹף יָצָאנוּ, נִפְדִּינוּ, נִגְאַלְנוּ, וְעַתָּה נָשׁוּב עַל עִקְבוֹתֵינוּ?! אֲבָל הַכָּתוּב מֵעִיד, 'וַיַּעֲשׂוּ כֵן'. וְאָמְרוּ בַּמְּכִילְתָּא, 'אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל, רוֹצִים אוֹ לֹא רוֹצִים, אֵין לָנוּ לַעֲשׂוֹת אֶלָּא דִּבְרֵי בֶּן עַמְרָם'.

הַהֶמְשֵׁךְ יָדוּעַ. פַּרְעֹה רָדַף, נִמְלְטוּ מִפָּנָיו, וְזָכוּ לְנִסֵּי בְּקִיעַת הַיָּם וְלַגִּלּוּיִים הַנֶּאְדָּרִים בַּקֹּדֶשׁ. וּפַרְעֹה וְחֵילוֹ טָבְעוּ בַּיָּם וְזָכִינוּ לִנְבוּאַת הַשִּׁירָה.

וְהַכֹּל בִּזְכוּת הַהַכָּרָה, 'רוֹצִים אוֹ לֹא רוֹצִים, אֵין לָנוּ לַעֲשׂוֹת אֶלָּא דִּבְרֵי בֶּן עַמְרָם'.

קַיָּם בִּתְחוּם הַתְּעוּפָה מֻשָּׂג הַנִּקְרָא "וֶרְטִיגוֹ". כַּאֲשֶׁר תּוֹפָעָה זוֹ מִתְרַחֶשֶׁת, נוֹטֶה הַמָּטוֹס עַל צִדּוֹ לְאַט-לְאַט, עוֹד וָעוֹד, בְּלֹא שֶׁהַטַּיָּס מַרְגִּישׁ... עַד שֶׁמִּתְהַפֵּךְ... וְהַטַּיָּס עוֹדוֹ סָבוּר שֶׁהַשָּׁמַיִם מֵעָלָיו וְהָאָרֶץ מִתַּחְתָּיו. אָמְנָם הַתְּחוּשָׁה הִיא הֲפוּכָה, אֲבָל הַמַּכְשִׁירִים מוֹרִים אֶת הַהֵפֶךְ. מְבַקֵּשׁ הַטַּיָּס לִנְסֹק, לְהַגְבִּיהַּ. אַךְ הַמַּכְשִׁירִים מְאוֹתְתִים, אִם רְצוֹנְךָ לְהַגְבִּיהַּ - שְׁבֹר מַטָּה, לְכִוּוּן הַקַּרְקַע!!! לַטַּיָּס נִדְמֶה הַדָּבָר כְּנֶגֶד הַהַכָּרָה וְכָל הִגָּיוֹן, אֲבָל הַהוֹרָאָה נֶחֱרֶצֶת. הַשְּׁעוֹנִים וְהַמַּחֲוָנִים הֵם הַקּוֹבְעִים. וּכְבָר הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם שֶׁטַּיָּסִים פָּעֲלוּ כִּתְחוּשָׁתָם "וְכִרְאוֹת עֵינֵיהֶם", נָסְקוּ כְּלַפֵּי הַקַּרְקַע וְהַמָּטוֹס הָפַךְ לְכַדּוּר אֵשׁ...

וּבְעִנְיַן זֶה - סִפּוּר שֶׁהוּא מָשָׁל.

מַעֲשֶׂה בִּמְטַפֵּס הָרִים שֶׁהֶחְלִיט לִכְבֹּשׁ אֶת פִּסְגָתוֹ שֶׁל הַר מְשֻׁנָּן. נָעַץ יְתֵדוֹת וְקָשַׁר חֲבָלִים, דִּלֵּג עַל צוּקִים וְהֶעְפִּיל בְּהַתְמָדָה, וְכֹחוֹ הָלַךְ וְאָזַל. כִּשְׁנֵי מֶטְרִים לִפְנֵי הַפִּסְגָּה, לִפְנֵי הַמַּטָּרָה הַנִּכְסֶפֶת, נִתְקַל בְּקִיר חָלָק. בִּשְׁאֵרִית כֹּחוֹתָיו חָקַק בַּסֶּלַע הַקָּשֶׁה, נָעַץ יָתֵד אַחַר יָתֵד, טִפֵּס צַעַד אַחַר צַעַד. כָּל גּוּפוֹ דָּאַב, אֶצְבְּעוֹתָיו רָעֲדוּ, רֵאוֹתָיו דָּאֲבוּ. וְהִנֵּה בִּצְבֵּץ רֹאשׁוֹ, וְעֵינָיו סָקְרוּ אֶת הַמִּשְׁטָח הַחַלַּקְלָק שֶׁאוֹתוֹ רָאוּ רַק נְשָׁרִים בִּמְעוּפָם. אֲבָל אֵיךְ יַעְפִּיל אֵלָיו, אֵיךְ יַעֲלֶה עָלָיו?

הוֹשִׁיט יָד לִתְפֹּס בִּבְלִיטַת סֶלַע - וְגִלָּה שֶׁהִיא רוֹפֶפֶת...

הִנֵּה עוֹמֵד הוּא לְהַגְשִׁים אֶת חֲלוֹמוֹ, וְהוּא כֹּה רָחוֹק... וְאֵין בּוֹ עוֹד כֹּחַ, אֵין לוֹ כָּל נְקֻדַּת אֲחִיזָה מִלְּבַד אֶבֶן רוֹפֶפֶת וּבוֹגְדָנִית זוֹ. וּלְמַטָּה, פְּעוּרָה הַתְּהוֹם...

בְּרֹב תִּסְכּוּלוֹ הִתְפָּרְצָה מִפִּיו תְּחִנָּה: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עֲזֹר לִי!"

וְהֶהָרִים סָבִיב הֶחְזִירוּ אֶת הַהֵד: לִי, לִי, לִי -

קָרָא בְּקוֹל גָּדוֹל יוֹתֵר: "אָנָּא, עֲזֹר לִי!"

לִי, לִי, לִי! - עָנָה הַהֵד.

וּלְפֶתַע, שָׁמַע קוֹל אוֹהֵב הַשּׁוֹאֵל רַכּוֹת: "הַבֶּאֱמֶת תַּאֲמִין בִּי?"

כֵּן! - עָנָה בְּרֶגֶשׁ - כֵּן, עֲזֹר לִי!

וְהַקּוֹל חָקַר: "הַאִם תִּבְטַח בִּי בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים?"

"כֵּן", זָעַק, "כֵּן. כֵּן!"

"אִם כָּךְ", אָמַר הַקּוֹל, "אִם בּוֹטֵחַ אַתָּה בִּי בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים - עֲזֹב אֶת הָאֶבֶן הָרוֹפֶפֶת!"

אֲבָל הֲלֹא כָּל אֲחִיזָתוֹ נִשְׁעֶנֶת עַל הָאֶבֶן. רוֹפֶפֶת כְּכָל שֶׁהִיא, הַרֵיהִי מִשְׁעַנְתּוֹ הַיְּחִידָה. אִם יַעַזְבֶנָּה, יִפּוֹל לַתְּהוֹם.

הַאִם עָזַב? - תָּלוּי בְּדַרְגָּתוֹ. הַאִם רַק אָמַר שֶׁהוּא מַאֲמִין אוֹ מַאֲמִין הוּא בֶּאֱמֶת.

וְהַנִּמְשָׁל? מוּבָן מֵאֵלָיו.

כָּל אֶחָד וּפִסְגָתוֹ וְהָאֶבֶן הָרוֹפֶפֶת שֶׁלּוֹ.

רָצִים אַחַר פַּרְנָסָה חוֹמֶקֶת, אַחַר אֹשֶׁר רוֹפֵס וּבִטָּחוֹן מְפֻקְפָּק, אַחַר בְּרִיאוּת רוֹפֶפֶת וְשַׁלְוָה כֹּה שְׁבִירָה. וּכְשֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ מְבַקֵּשׁ, וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ מְצַוֶּה, לֹא לַעֲזֹב אֶת הָאֶבֶן כָּלִיל אֶלָּא לְהַרְפּוֹת מִמֶּנָּה מְעַט, לְהַקְדִּישׁ לוֹ שָׁעָה שֶׁל לִמּוּד תּוֹרָה, לְמָשָׁל, אָנוּ עוֹדֵנוּ מִתְלַבְּטִים...

וְהַתּוֹרָה נִצְחִית הִיא וּמְסָרֶיהָ תְּקֵפִים בְּכָל דּוֹר. הִתְפַּשְּׁטוּתוֹ שֶׁל משֶׁה קַיֶּמֶת בְּכָל דּוֹר, וּשְׁכִינָה מְדַבֶּרֶת מִתּוֹךְ גְּרוֹנוֹ. דַּעְתּוֹ דַּעַת תּוֹרָה צְרוּפָה, וְכָל הַנִּמְלָךְ בַּזְּקֵנִים מַצְלִיחַ. נְשַׁנֵּן אֶת הַלֶּקַח וְנִחְיֶה לְאוֹרוֹ: "אֵין לָנוּ אֶלָּא דִּבְרֵי בֶּן עַמְרָם!" (מַעְיַן הָאֱמוּנָה)

	ואתחנן תש"פ
	לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וְלֵב נִדְכָּאִים
	"שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ" (יא-ח) בֹּקֶר הִגִּיעַ, הַשַּׁחַר הִפְצִיעַ עַל מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר "וַיַּעֲשׂוּ כֵן" (יד-ד) מָאתַיִם וְעֶשֶׂר שָׁנִים הָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, עֲבָדִים חַסְרֵי זְכֻיּוֹת, עוֹבְדֵי כְּפִיָּה, עֲמֵלִים בְּפָרֶךְ. וּלְפֶתַע, מַהְפָּךְ. מְשַׁעְבְּדֵיהֶם הֻכּוּ מַכָּה אַחַר מַכָּה וּמַמָּשׁ הֻכְרְחוּ לְשַׁלְּחָם, הֵאִיצוּ בָּהֶם לָצֵאת. יָצְאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּיַד רָמָה, כַּחֲמִשָּׁה מִילְיוֹן אֲנָשִׁים, נָשִׁים וְטַף, וּבִידֵיהֶם רְכוּשׁ גָּדוֹל עָצוּם וְרַב. אֵיזוֹ שִׂמְחָה הָיְתָה. יָצְאוּ מְלֻוִּים בְּעַמּוּדֵי אֵשׁ וְעָנָן, מְסוֹכָכִים בַּעֲנָנֵי כָּבוֹד. יוֹמַיִם הָלְכוּ, וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי צִוָּם משֶׁה רַבֵּנוּ מַנְהִיגָם: עִצְרוּ, חוֹזְרִים אֲחוֹרָה! אֵיזוֹ מְבוּכָה, אֵיזוֹ תְּהִיָּה. מַה פִּתְאוֹם, עַל מַה וְלָמָּה? סוֹף סוֹף יָצָאנוּ, נִפְדִּינוּ, נִגְאַלְנוּ, וְעַתָּה נָשׁוּב עַל עִקְבוֹתֵינוּ?! אֲבָל הַכָּתוּב מֵעִיד, 'וַיַּעֲשׂוּ כֵן'. וְאָמְרוּ בַּמְּכִילְתָּא, 'אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל, רוֹצִים אוֹ לֹא רוֹצִים, אֵין לָנוּ לַעֲשׂוֹת אֶלָּא דִּבְרֵי בֶּן עַמְרָם'. הַהֶמְשֵׁךְ יָדוּעַ. פַּרְעֹה רָדַף, נִמְלְטוּ מִפָּנָיו, וְזָכוּ לְנִסֵּי בְּקִיעַת הַיָּם וְלַגִּלּוּיִים הַנֶּאְדָּרִים בַּקֹּדֶשׁ. וּפַרְעֹה וְחֵילוֹ טָבְעוּ בַּיָּם וְזָכִינוּ לִנְבוּאַת הַשִּׁירָה. וְהַכֹּל בִּזְכוּת הַהַכָּרָה, 'רוֹצִים אוֹ לֹא רוֹצִים, אֵין לָנוּ לַעֲשׂוֹת אֶלָּא דִּבְרֵי בֶּן עַמְרָם'. קַיָּם בִּתְחוּם הַתְּעוּפָה מֻשָּׂג הַנִּקְרָא "וֶרְטִיגוֹ". כַּאֲשֶׁר תּוֹפָעָה זוֹ מִתְרַחֶשֶׁת, נוֹטֶה הַמָּטוֹס עַל צִדּוֹ לְאַט-לְאַט, עוֹד וָעוֹד, בְּלֹא שֶׁהַטַּיָּס מַרְגִּישׁ... עַד שֶׁמִּתְהַפֵּךְ... וְהַטַּיָּס עוֹדוֹ סָבוּר שֶׁהַשָּׁמַיִם מֵעָלָיו וְהָאָרֶץ מִתַּחְתָּיו. אָמְנָם הַתְּחוּשָׁה הִיא הֲפוּכָה, אֲבָל הַמַּכְשִׁירִים מוֹרִים אֶת הַהֵפֶךְ. מְבַקֵּשׁ הַטַּיָּס לִנְסֹק, לְהַגְבִּיהַּ. אַךְ הַמַּכְשִׁירִים מְאוֹתְתִים, אִם רְצוֹנְךָ לְהַגְבִּיהַּ - שְׁבֹר מַטָּה, לְכִוּוּן הַקַּרְקַע!!! לַטַּיָּס נִדְמֶה הַדָּבָר כְּנֶגֶד הַהַכָּרָה וְכָל הִגָּיוֹן, אֲבָל הַהוֹרָאָה נֶחֱרֶצֶת. הַשְּׁעוֹנִים וְהַמַּחֲוָנִים הֵם הַקּוֹבְעִים. וּכְבָר הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם שֶׁטַּיָּסִים פָּעֲלוּ כִּתְחוּשָׁתָם "וְכִרְאוֹת עֵינֵיהֶם", נָסְקוּ כְּלַפֵּי הַקַּרְקַע וְהַמָּטוֹס הָפַךְ לְכַדּוּר אֵשׁ... וּבְעִנְיַן זֶה - סִפּוּר שֶׁהוּא מָשָׁל. מַעֲשֶׂה בִּמְטַפֵּס הָרִים שֶׁהֶחְלִיט לִכְבֹּשׁ אֶת פִּסְגָתוֹ שֶׁל הַר מְשֻׁנָּן. נָעַץ יְתֵדוֹת וְקָשַׁר חֲבָלִים, דִּלֵּג עַל צוּקִים וְהֶעְפִּיל בְּהַתְמָדָה, וְכֹחוֹ הָלַךְ וְאָזַל. כִּשְׁנֵי מֶטְרִים לִפְנֵי הַפִּסְגָּה, לִפְנֵי הַמַּטָּרָה הַנִּכְסֶפֶת, נִתְקַל בְּקִיר חָלָק. בִּשְׁאֵרִית כֹּחוֹתָיו חָקַק בַּסֶּלַע הַקָּשֶׁה, נָעַץ יָתֵד אַחַר יָתֵד, טִפֵּס צַעַד אַחַר צַעַד. כָּל גּוּפוֹ דָּאַב, אֶצְבְּעוֹתָיו רָעֲדוּ, רֵאוֹתָיו דָּאֲבוּ. וְהִנֵּה בִּצְבֵּץ רֹאשׁוֹ, וְעֵינָיו סָקְרוּ אֶת הַמִּשְׁטָח הַחַלַּקְלָק שֶׁאוֹתוֹ רָאוּ רַק נְשָׁרִים בִּמְעוּפָם. אֲבָל אֵיךְ יַעְפִּיל אֵלָיו, אֵיךְ יַעֲלֶה עָלָיו? הוֹשִׁיט יָד לִתְפֹּס בִּבְלִיטַת סֶלַע - וְגִלָּה שֶׁהִיא רוֹפֶפֶת... הִנֵּה עוֹמֵד הוּא לְהַגְשִׁים אֶת חֲלוֹמוֹ, וְהוּא כֹּה רָחוֹק... וְאֵין בּוֹ עוֹד כֹּחַ, אֵין לוֹ כָּל נְקֻדַּת אֲחִיזָה מִלְּבַד אֶבֶן רוֹפֶפֶת וּבוֹגְדָנִית זוֹ. וּלְמַטָּה, פְּעוּרָה הַתְּהוֹם... בְּרֹב תִּסְכּוּלוֹ הִתְפָּרְצָה מִפִּיו תְּחִנָּה: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עֲזֹר לִי!" וְהֶהָרִים סָבִיב הֶחְזִירוּ אֶת הַהֵד: לִי, לִי, לִי - קָרָא בְּקוֹל גָּדוֹל יוֹתֵר: "אָנָּא, עֲזֹר לִי!" לִי, לִי, לִי! - עָנָה הַהֵד. וּלְפֶתַע, שָׁמַע קוֹל אוֹהֵב הַשּׁוֹאֵל רַכּוֹת: "הַבֶּאֱמֶת תַּאֲמִין בִּי?" כֵּן! - עָנָה בְּרֶגֶשׁ - כֵּן, עֲזֹר לִי! וְהַקּוֹל חָקַר: "הַאִם תִּבְטַח בִּי בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים?" "כֵּן", זָעַק, "כֵּן. כֵּן!" "אִם כָּךְ", אָמַר הַקּוֹל, "אִם בּוֹטֵחַ אַתָּה בִּי בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים - עֲזֹב אֶת הָאֶבֶן הָרוֹפֶפֶת!" אֲבָל הֲלֹא כָּל אֲחִיזָתוֹ נִשְׁעֶנֶת עַל הָאֶבֶן. רוֹפֶפֶת כְּכָל שֶׁהִיא, הַרֵיהִי מִשְׁעַנְתּוֹ הַיְּחִידָה. אִם יַעַזְבֶנָּה, יִפּוֹל לַתְּהוֹם. הַאִם עָזַב? - תָּלוּי בְּדַרְגָּתוֹ. הַאִם רַק אָמַר שֶׁהוּא מַאֲמִין אוֹ מַאֲמִין הוּא בֶּאֱמֶת. וְהַנִּמְשָׁל? מוּבָן מֵאֵלָיו. כָּל אֶחָד וּפִסְגָתוֹ וְהָאֶבֶן הָרוֹפֶפֶת שֶׁלּוֹ. רָצִים אַחַר פַּרְנָסָה חוֹמֶקֶת, אַחַר אֹשֶׁר רוֹפֵס וּבִטָּחוֹן מְפֻקְפָּק, אַחַר בְּרִיאוּת רוֹפֶפֶת וְשַׁלְוָה כֹּה שְׁבִירָה. וּכְשֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ מְבַקֵּשׁ, וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ מְצַוֶּה, לֹא לַעֲזֹב אֶת הָאֶבֶן כָּלִיל אֶלָּא לְהַרְפּוֹת מִמֶּנָּה מְעַט, לְהַקְדִּישׁ לוֹ שָׁעָה שֶׁל לִמּוּד תּוֹרָה, לְמָשָׁל, אָנוּ עוֹדֵנוּ מִתְלַבְּטִים... וְהַתּוֹרָה נִצְחִית הִיא וּמְסָרֶיהָ תְּקֵפִים בְּכָל דּוֹר. הִתְפַּשְּׁטוּתוֹ שֶׁל משֶׁה קַיֶּמֶת בְּכָל דּוֹר, וּשְׁכִינָה מְדַבֶּרֶת מִתּוֹךְ גְּרוֹנוֹ. דַּעְתּוֹ דַּעַת תּוֹרָה צְרוּפָה, וְכָל הַנִּמְלָךְ בַּזְּקֵנִים מַצְלִיחַ. נְשַׁנֵּן אֶת הַלֶּקַח וְנִחְיֶה לְאוֹרוֹ: "אֵין לָנוּ אֶלָּא דִּבְרֵי בֶּן עַמְרָם!" (מַעְיַן הָאֱמוּנָה)