Otzarot-Article

"בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים" - כָּתַב רַבֵּנוּ בַּחְיֵי זצ"ל בְּסִפְרוֹ "כַּד הַקֶּמַח", כִּי כְּשֵׁם שֶׁאָדָם טוֹרֵחַ בַּסֻּכָּה, וּלְאַחַר מִכֵּן שָׂמֵחַ בַּצֵּל שֶׁעַל רֹאשׁוֹ הַמֵּגֵן עָלָיו מִפְּנֵי הַחַמָּה הַקּוֹפַחַת, כָּךְ עָמֵל הָאָדָם בַּעֲשִׂיַּת הַמִּצְווֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּדֵי שֶׁלְּאַחַר מִכֵּן יֵשֵׁב בְּצִלָּא דִּמְהֵימְנוּתָא, צִלּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָם הַבָּא, וְיָגֵן עָלָיו מֵחֻמָּהּ שֶׁל הַגֵּיהִנֹּם... כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּצֵל לְיִשְׂרָאֵל, כַּכָּתוּב: "ה' צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ".

וְצָרִיךְ לִזְכֹּר שֶׁאֵין בָּעוֹלָם יֵאוּשׁ כְּלָל. גַּם אִם עֲדַיִן אַתָּה לֹא מֻשְׁלָם בְּקִיּוּם הַמִּצְווֹת וְיֵשׁ לְךָ הַרְבֵּה נְפִילוֹת, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא יַעֲזֹב אוֹתְךָ. תָּמִיד תִּשָּׁאֵר בְּנוֹ שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָם. וּזְכֹר כִּי הַמַּנְהִיג אֶת הָעוֹלָם הוּא בּוֹרֵא הָעוֹלָם בִּלְבַד, וְאִלּוּ אָנוּ רַק בָּשָׂר וָדָם.

רַב אֶחָד נָסַע לְחוּץ לָאָרֶץ לְסִדְרַת הַרְצָאוֹת. בְּאַחַת הֶעָרִים שֶׁהָיָה בָּהֶן, בִּקֵּשׁ מֵאָדָם אֶחָד לְהַסִּיעַ אוֹתוֹ לַמָּלוֹן בּוֹ שָׁכַן. כַּאֲשֶׁר נִכְנַס לָרֶכֶב, הִבְחִין שֶׁיֵּשׁ הֶגֶה גַּם בְּצַד הַנֶּהָג וְגַם בְּצַד הַנּוֹסֵעַ. בִּתְמִיהָה פָּנָה לַנֶּהָג וְשָׁאַל אוֹתוֹ לְפֵשֶׁר הָעִנְיָן.

עָנָה לוֹ הַנֶּהָג: "יֵשׁ לִי בֵּן הִיפֶּר אַקְטִיבִי, וְהוּא מִתְלַהֵב כָּל כָּךְ מֵהַנְּסִיעָה, שֶׁהוּא מְסֻגָּל לִקְפֹּץ לִי עַל הַהֶגֶה וְחָס וְשָׁלוֹם לִגְרֹם לִתְאוּנָה... לָכֶן הִתְקַנְתִּי לוֹ הֶגֶה צַעֲצוּעַ, וְאָמַרְתִּי לוֹ: 'זֶה הַהֶגֶה שֶׁלְּךָ, וְזֶה שֶׁלִּי'... כָּכָה הוּא חוֹשֵׁב שֶׁהוּא נוֹהֵג, וַאֲנִי לֹא דּוֹאֵג שֶׁהוּא יִתְפָּרֵץ לִי בְּאֶמְצַע הַנְּסִיעָה".

הִקְשִׁיב הָרַב וּלְאַחַר מִכֵּן אָמַר לַנֶּהָג: "תּוֹדָה רַבָּה לְךָ, לִמַּדְתָּ אוֹתִי שִׁעוּר חָשׁוּב מְאוֹד בֶּאֱמוּנָה".

הַנֶּהָג לֹא הֵבִין כָּל כָּךְ, וְהָרַב הִמְשִׁיךְ: "הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן לְכֻלָּנוּ הֶגֶה צַעֲצוּעַ, כְּדֵי שֶׁנַּחֲשֹׁב שֶׁאֲנַחְנוּ נוֹהֲגִים וּמְנַהֲלִים אֶת הָעוֹלָם... הָרוֹפֵא אוֹמֵר 'אֲנִי אֲרַפֵּא אוֹתְךָ', עוֹרֵךְ הַדִּין אוֹמֵר 'אֲנִי אֶעֱזֹר לְךָ', הַשּׁוֹפֵט אוֹמֵר 'אֲנִי אַכְנִיס אוֹתְךָ לַכֶּלֶא', וְכוּ'... אֲבָל הֵם בְּסַךְ הַכֹּל נוֹהֲגִים עִם 'הֶגֶה צַעֲצוּעַ', זֶה לֹא בֶּאֱמֶת בַּיָּדַיִם שֶׁלָּהֶם... הַהֶגֶה הָאֲמִתִּי נִמְצָא בִּידֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְרַק הוּא מְרַפֵּא, עוֹזֵר, מַצִּיל וְכוּ'...".

הַאִם לֹא בָּרוּר שֶׁיֵּשׁ פֹּה יָד מְכַוֶּנֶת שֶׁשּׁוֹלֶטֶת וּמַנְהִיגָה סֵדֶר וְתִכְנוּן מוֹפְתִי בַּבְּרִיאָה כֻּלָּהּ? בָּרֶגַע שֶׁנָּבִין שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּ-לְ-בַ-ד הוּא הַנֶּהָג הַיָּחִיד, וְכָל הַשְּׁאָר נוֹהֲגִים בְּהֶגֶה צַעֲצוּעַ, חַיֵּינוּ יִהְיוּ הַרְבֵּה יוֹתֵר קַלִּים וְעִם הַרְבֵּה פָּחוֹת דְּאָגוֹת.

חֲבֵרִים, גְּדֻלַּת הָאָדָם הִיא בְּקִיּוּם הַמִּצְווֹת דַּוְקָא כַּאֲשֶׁר אֵינוֹ מֵבִין אֶת הַנְהָגַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. זֶהוּ נִסָּיוֹן, שֶׁעָלָיו אָנוּ מְקַבְּלִים שָׂכָר. אַף עַל פִּי שֶׁהַמִּצְוָה נִרְאֵית לָנוּ חַסְרַת הִגָּיוֹן, אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם, וְאִלּוּ אָנוּ רַק בָּשָׂר וָדָם, בַּעֲלֵי הֲבָנָה מֻגְבֶּלֶת בְּיוֹתֵר, מְקַיְּמִים אֶת מִצְווֹתָיו – הַמּוּבָנוֹת וְהַבִּלְתִּי מוּבָנוֹת לָנוּ. אָדָם שֶׁמִּתְעַלֶּה וְעוֹמֵד בְּנִסָּיוֹן זֶה, מֻבְטָח לוֹ שֶׁיְּקַבֵּל שְׂכָרוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא! (תּוֹרַת הַפָּרָשָׁה)

	דברים תש"פ
	לְהוֹכִיחַ הַכְּשֵׁרִים וְיִשְׁמְעוּ הַחוֹטְאִים
	"בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים" - כָּתַב רַבֵּנוּ בַּחְיֵי זצ"ל בְּסִפְרוֹ "כַּד הַקֶּמַח", כִּי כְּשֵׁם שֶׁאָדָם טוֹרֵחַ בַּסֻּכָּה, וּלְאַחַר מִכֵּן שָׂמֵחַ בַּצֵּל שֶׁעַל רֹאשׁוֹ הַמֵּגֵן עָלָיו מִפְּנֵי הַחַמָּה הַקּוֹפַחַת, כָּךְ עָמֵל הָאָדָם בַּעֲשִׂיַּת הַמִּצְווֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּדֵי שֶׁלְּאַחַר מִכֵּן יֵשֵׁב בְּצִלָּא דִּמְהֵימְנוּתָא, צִלּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָם הַבָּא, וְיָגֵן עָלָיו מֵחֻמָּהּ שֶׁל הַגֵּיהִנֹּם... כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּצֵל לְיִשְׂרָאֵל, כַּכָּתוּב: "ה' צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ". וְצָרִיךְ לִזְכֹּר שֶׁאֵין בָּעוֹלָם יֵאוּשׁ כְּלָל. גַּם אִם עֲדַיִן אַתָּה לֹא מֻשְׁלָם בְּקִיּוּם הַמִּצְווֹת וְיֵשׁ לְךָ הַרְבֵּה נְפִילוֹת, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא יַעֲזֹב אוֹתְךָ. תָּמִיד תִּשָּׁאֵר בְּנוֹ שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָם. וּזְכֹר כִּי הַמַּנְהִיג אֶת הָעוֹלָם הוּא בּוֹרֵא הָעוֹלָם בִּלְבַד, וְאִלּוּ אָנוּ רַק בָּשָׂר וָדָם. רַב אֶחָד נָסַע לְחוּץ לָאָרֶץ לְסִדְרַת הַרְצָאוֹת. בְּאַחַת הֶעָרִים שֶׁהָיָה בָּהֶן, בִּקֵּשׁ מֵאָדָם אֶחָד לְהַסִּיעַ אוֹתוֹ לַמָּלוֹן בּוֹ שָׁכַן. כַּאֲשֶׁר נִכְנַס לָרֶכֶב, הִבְחִין שֶׁיֵּשׁ הֶגֶה גַּם בְּצַד הַנֶּהָג וְגַם בְּצַד הַנּוֹסֵעַ. בִּתְמִיהָה פָּנָה לַנֶּהָג וְשָׁאַל אוֹתוֹ לְפֵשֶׁר הָעִנְיָן. עָנָה לוֹ הַנֶּהָג: "יֵשׁ לִי בֵּן הִיפֶּר אַקְטִיבִי, וְהוּא מִתְלַהֵב כָּל כָּךְ מֵהַנְּסִיעָה, שֶׁהוּא מְסֻגָּל לִקְפֹּץ לִי עַל הַהֶגֶה וְחָס וְשָׁלוֹם לִגְרֹם לִתְאוּנָה... לָכֶן הִתְקַנְתִּי לוֹ הֶגֶה צַעֲצוּעַ, וְאָמַרְתִּי לוֹ: 'זֶה הַהֶגֶה שֶׁלְּךָ, וְזֶה שֶׁלִּי'... כָּכָה הוּא חוֹשֵׁב שֶׁהוּא נוֹהֵג, וַאֲנִי לֹא דּוֹאֵג שֶׁהוּא יִתְפָּרֵץ לִי בְּאֶמְצַע הַנְּסִיעָה". הִקְשִׁיב הָרַב וּלְאַחַר מִכֵּן אָמַר לַנֶּהָג: "תּוֹדָה רַבָּה לְךָ, לִמַּדְתָּ אוֹתִי שִׁעוּר חָשׁוּב מְאוֹד בֶּאֱמוּנָה". הַנֶּהָג לֹא הֵבִין כָּל כָּךְ, וְהָרַב הִמְשִׁיךְ: "הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן לְכֻלָּנוּ הֶגֶה צַעֲצוּעַ, כְּדֵי שֶׁנַּחֲשֹׁב שֶׁאֲנַחְנוּ נוֹהֲגִים וּמְנַהֲלִים אֶת הָעוֹלָם... הָרוֹפֵא אוֹמֵר 'אֲנִי אֲרַפֵּא אוֹתְךָ', עוֹרֵךְ הַדִּין אוֹמֵר 'אֲנִי אֶעֱזֹר לְךָ', הַשּׁוֹפֵט אוֹמֵר 'אֲנִי אַכְנִיס אוֹתְךָ לַכֶּלֶא', וְכוּ'... אֲבָל הֵם בְּסַךְ הַכֹּל נוֹהֲגִים עִם 'הֶגֶה צַעֲצוּעַ', זֶה לֹא בֶּאֱמֶת בַּיָּדַיִם שֶׁלָּהֶם... הַהֶגֶה הָאֲמִתִּי נִמְצָא בִּידֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְרַק הוּא מְרַפֵּא, עוֹזֵר, מַצִּיל וְכוּ'...". הַאִם לֹא בָּרוּר שֶׁיֵּשׁ פֹּה יָד מְכַוֶּנֶת שֶׁשּׁוֹלֶטֶת וּמַנְהִיגָה סֵדֶר וְתִכְנוּן מוֹפְתִי בַּבְּרִיאָה כֻּלָּהּ? בָּרֶגַע שֶׁנָּבִין שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּ-לְ-בַ-ד הוּא הַנֶּהָג הַיָּחִיד, וְכָל הַשְּׁאָר נוֹהֲגִים בְּהֶגֶה צַעֲצוּעַ, חַיֵּינוּ יִהְיוּ הַרְבֵּה יוֹתֵר קַלִּים וְעִם הַרְבֵּה פָּחוֹת דְּאָגוֹת. חֲבֵרִים, גְּדֻלַּת הָאָדָם הִיא בְּקִיּוּם הַמִּצְווֹת דַּוְקָא כַּאֲשֶׁר אֵינוֹ מֵבִין אֶת הַנְהָגַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. זֶהוּ נִסָּיוֹן, שֶׁעָלָיו אָנוּ מְקַבְּלִים שָׂכָר. אַף עַל פִּי שֶׁהַמִּצְוָה נִרְאֵית לָנוּ חַסְרַת הִגָּיוֹן, אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם, וְאִלּוּ אָנוּ רַק בָּשָׂר וָדָם, בַּעֲלֵי הֲבָנָה מֻגְבֶּלֶת בְּיוֹתֵר, מְקַיְּמִים אֶת מִצְווֹתָיו – הַמּוּבָנוֹת וְהַבִּלְתִּי מוּבָנוֹת לָנוּ. אָדָם שֶׁמִּתְעַלֶּה וְעוֹמֵד בְּנִסָּיוֹן זֶה, מֻבְטָח לוֹ שֶׁיְּקַבֵּל שְׂכָרוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא! (תּוֹרַת הַפָּרָשָׁה)