Otzarot-Article

"צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף" (טז-כ) מַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁבָּא לִפְנֵי הַגָּאוֹן רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִסַּלַּנְט זצ"ל, מְיַסֵּד תְּנוּעַת הַמּוּסָר, וְסִפֵּר בְּהִתְמַרְמְרוּת עַזָּה כֵּיצַד פְּלוֹנִי פָּגַע בּוֹ, רָמַס אֶת כְּבוֹדוֹ, הִשְׁפִּילוֹ עַד עָפָר עַל לֹא עָוֶל בְּכַפּוֹ. עַתָּה - נָהַם - יִרְאֶה מַה יַּעֲשֶׂה לוֹ, כֵּיצַד יִנְקֹם אֶת נִקְמָתוֹ.

אָח, כֹּה מְתוּקָה תִּהְיֶה! "אַדְּרַבָּה, יֹאמַר נָא הָרַב - כְּלוּם חַיָּב אֲנִי לִשְׁתֹּק, לְהַבְלִיג, לִהְיוֹת אַסְקֻפָּה הַנִּדְרֶסֶת?!"

וְהָרַב, חָכָם הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד הָיָה. וּבֶאֱמֶת, הֵן לֹא צִוְּתָה אוֹתָנוּ הַתּוֹרָה שֶׁנִּהְיֶה כַּאֲבָנִים שֶׁאֵינָן מְגִיבוֹת. לֹא אָמַר לוֹ הָרַב אֶלָּא מִשְׁפָּט אֶחָד: "אִם אַתָּה צוֹדֵק, תִּרְאֶה לְהִשָּׁאֵר צוֹדֵק".

תָּמַהּ הָאִישׁ, לֹא הֵבִין.

הִסְבִּיר הָרַב בְּנֹעַם: "רְאֵה נָא, לִדְבָרֶיךָ - פָּגַע בְּךָ פְּגִיעָה קָשָׁה. אֵינִי נִכְנָס כָּעֵת לְדִיּוּן בִּפְרָטֵי הַדְּבָרִים, מַדּוּעַ וְכֵיצַד. חַיָּב הַדַּיָּן לִשְׁמֹעַ אֶת שְׁנֵי הַצְּדָדִים. אֲבָל גַּם לְשִׁיטָתְךָ, כָּעֵת אַתָּה הַצּוֹדֵק, הוּא הַפּוֹגֵעַ וְאַתָּה הַנִּפְגָּע. וְנַנִּיחַ שֶׁיֵּשׁ לְךָ אֶת זְכוּת הַתְּגוּבָה. דַּע לְךָ, כִּי עָלֶיהָ לִהְיוֹת שְׁקוּלָה וּמְדֻיֶּקֶת כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה. שֶׁאִם תַּחֲרֹג מִן הַמִּדָּה - יִהְיֶה הוּא הַפָּגוּעַ. וַחֲזָקָה עָלָיו שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר חַיָּב, וְתִוָּצֵר הַסְלָמָה, וְסוֹפָהּ - מִי יְשׁוּרֶנּוּ...

עַל כֵּן אָמַרְתִּי, שֶׁאִם אַתָּה צוֹדֵק עַתָּה - הִשְׁתַּדֵּל לְהִשָּׁאֵר הַצּוֹדֵק, וְלֹא לְהַחֲזִיר לוֹ מָנָה אַחַת אַפַּיִם.

וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף". גַּם כְּשֶׁיֵּשׁ הַצְדָּקָה לִרְדֹּף - יֵשׁ לַעֲשׂוֹת זֹאת בְּצֶדֶק, בִּדְרָכִים נְאוֹתוֹת וּבַמִּדָּה הַנְּכוֹנָה. וּכְשֶׁתִּתְבּוֹנֵן תִּרְאֶה, שֶׁרֹב הָעַוְלוֹת הַנּוֹרָאוֹת הֵחֵלּוּ בִּתְגוּבָה צוֹדֶקֶת, שֶׁחָרְגָה מִמִּסְגַּרְתָּהּ. רֹב הַבָּתִּים שֶׁנֶּהֶרְסוּ, הִתְמוֹטְטוּ מִסִּבָּה זוֹ. שֶׁמִּישֶׁהוּ חָשַׁב שֶׁנִּפְגַּע - וְהֵשִׁיב שִׁבְעָתַיִם. הֶחָכָם, עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ. וּבְהַבְלָגָתוֹ - יִשָּׁאֵר צוֹדֵק"...

עַל סֻגְיָה נוֹסֶפֶת בְּנוֹשֵׂא "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף", מְסַפֵּר הָרַב טוֹיְסִיג:

"לַמַּעֲשֶׂה הַבָּא הָיִיתִי עֵד רְאִיָּה, וּבְעֵת שֶׁהִסְפַּדְתִּי אֶת דּוֹדִי רַבִּי חַיִּים בְּרִים זצ"ל בִּירוּשָׁלַיִם סִפַּרְתִּי אֶת הַמַּעֲשֶׂה בִּפְנֵי צִבּוּר גָּדוֹל. לְאַחַר מִכֵּן הִתְקַשְּׁרוּ אֵלַי אֲנָשִׁים רַבִּים שֶׁלֹּא יָכְלוּ לִכְלֹא אֶת רִגְשׁוֹתֵיהֶם, וְהִבִּיעוּ בְּאָזְנַי אֶת הִתְפַּעֲלוּתָם מִן הַמַּעֲשֶׂה. הִתְקַשֵּׁר אֵלַי אֶחָד מִגְּדוֹלֵי תַּלְמִידֵי הַחֲכָמִים בִּירוּשָׁלַיִם, וּבִקֵּשׁ שֶׁאֶחֱזֹר בְּאָזְנָיו עַל הַסִּפּוּר עִם כָּל פְּרָטָיו הַמְּדֻיָּקִים, כִּי הַדָּבָר יְשַׁנֶּה בְּעֵינָיו אֶת כָּל דֶּרֶךְ הַחִנּוּךְ שֶׁמְּחַנֵּךְ אֶת תַּלְמִידָיו. וְכָמוֹהוּ הִתְקַשֵּׁר מְנַהֵל סֵמִינָר חָשׁוּב בִּירוּשָׁלַיִם, שֶׁבִּקֵּשׁ אַף הוּא לִשְׁמֹעַ אֶת הַסִּפּוּר לִפְרָטָיו, כִּי לְדַעְתּוֹ זֶה יְשַׁנֶּה אֶצְלוֹ אֶת כָּל הַהִסְתַּכְּלוּת הַחִנּוּכִית.

הַמַּעֲשֶׂה אֵרַע בְּיַלְדוּתִי, כַּאֲשֶׁר אָבִי מוֹרִי זצ"ל נְטָלַנִי עִמּוֹ יַחַד עִם כָּל הַיְלָדִים, לְבַקֵּר בְּבֵיתוֹ שֶׁל דּוֹדֵנוּ רַבִּי חַיִּים זצ"ל. הַשְּׁנַיִם שׂוֹחֲחוּ בֵּינֵיהֶם בְּעִנְיָנִים שֶׁלֹּא הֵבַנְתִּי בָּהֶם. בְּאֶמְצַע הַשִּׂיחָה קָמוּ לְרֶגַע וְיָצְאוּ לַחֶדֶר הַשֵּׁנִי, וְשָׁם רָאָה אָבִי אֶת אַחַת מִבְּנוֹתָיו הַבּוֹגְרוֹת שֶׁל רַבִּי חַיִּים מִתְיַפַּחַת. אָבִי נִבְהַל, וּשְׁאָלָהּ מָה אֵרַע לָהּ, אַךְ הַבַּת שָׁתְקָה וְלֹא עָנְתָה...

מִסְתַּבֵּר שֶׁהִיא נִמְנְעָה מִלְּדַבֵּר בְּנוֹכְחוּת אָבִיהָ מִפְּנֵי כְּבוֹדוֹ. כַּאֲשֶׁר יָצָא רַבִּי חַיִּים מֵהַחֶדֶר, אָמְרָה לְאָבִי: "אֲנִי מְשַׁמֶּשֶׁת כְּמוֹרָה בְּבֵית סֵפֶר, מָחָר אֲנִי צְרִיכָה לְחַלֵּק תְּעוּדוֹת לְתַלְמִידוֹתַי, כְּבָר מִלֵּאתִי אֶת כָּל הַתְּעוּדוֹת, הַכֹּל עָרוּךְ וּמוּכָן".

אָבִי עִלְעֵל בַּתְּעוּדוֹת וְרָאָה אֶת הַתְּעוּדָה שֶׁל אַחַת מִיַּלְדוֹת הַשְּׁכוּנָה, אֲשֶׁר צִיּוּנֶיהָ לֹא הָיוּ מַרְשִׁימִים...

הוּא פָּנָה אֵלַי וְאָמַר: אֵינֵךְ יְכוֹלָה לִמְסֹר אֶת הַתְּעוּדָה הַזֹּאת לַיַּלְדָּה! לֹא יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת, שֶׁהַבַּת שֶׁלִּי תִּגְרֹם צַעַר וְעָגְמַת נֶפֶשׁ לְתַלְמִידָה צְעִירָה".

מַמְשִׁיכָה הַבַּת: "שָׁאַלְתִּי אֶת אָבִי: 'אַבָּא, מָה אֶעֱשֶׂה, הֲרֵי אֵלּוּ צִיּוּנֶיהָ שֶׁל הַתַּלְמִידָה!' וְהוּא הֵשִׁיב: 'אִם הַתַּלְמִידוֹת הִשִּׂיגוּ צִיּוּנִים נְמוּכִים - הַקּוֹלָר תָּלוּי בָּךְ! אֵינֵךְ יְכוֹלָה לְגַלְגֵּל אֶת הָאַחְרָיוּת אֶל הַיַּלְדָּה הָרַכָּה, וְעַל הַדֶּרֶךְ לִגְרֹם לָהּ צַעַר וְעָגְמַת נֶפֶשׁ', וְאָז קָם אָבִי, נָטַל אֶת הַתְּעוּדָה וְהִשְׁלִיכָהּ לְפַח הָאַשְׁפָּה!"

לִקְטַנֵּי דַּרְגָּה כָּמוֹנוּ קָשֶׁה לִקְבֹּעַ דֵּעָה כָּזוֹ, אַךְ דּוֹדִי הָיָה גַּבְרָא דְּמָרָא סַיְעָא, אָדָם שֶׁגְּדוֹלֵי הַדּוֹר הֶעֱרִיכוּ אוֹתוֹ עַד מְאֹד, וְהוּא בְּרֹחַב דַּעְתּוֹ וּבִתְבוּנַת לִבּוֹ פָּסַק לְבִתּוֹ שֶׁאֵין לָתֵת תְּעוּדָה לְתַלְמִידָה אִם הַדָּבָר עָשׂוּי לִגְרֹם לָהּ צַעַר וְעָגְמַת נֶפֶשׁ. יֵשׁ מוֹרוֹת הַחוֹשְׁשׁוֹת לִרְשֹׁם בְּמִבְחָנִים אוֹ בִּתְעוּדוֹת צִיּוּנִים שֶׁאֵינָם אֲמִתִּיִּים, בְּנִמּוּק שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה סֶרֶךְ שֶׁקֶר. אֲבָל לִפְנֵי שֶׁהַמּוֹרָה נוֹטֶלֶת אֶת הָעֵט לְיָדָהּ וְחוֹקֶקֶת עַל גַּבֵּי הַתְּעוּדָה אֶת הַצִּיּוּנִים הַגְּרוּעִים לְ'מַזְכֶּרֶת עָווֹן', הַאִם גַּם בְּכָל שְׁאָר מִקְרֵי הַחַיִּים הִיא נִזְהֶרֶת כָּל כָּךְ מִכָּל סֶרֶךְ שֶׁקֶר?... וּמָה עִם הַצַּעַר שֶׁנִּגְרַם לְתַלְמִידָה שֶׁמְּקַבֶּלֶת לְיָדָהּ תְּעוּדָה גְּרוּעָה, הַאִם מִזֶּה אֵין צָרִיךְ לַחֲשֹׁשׁ? מָה עִם הַהַשְׁלָכוֹת הַנַּפְשִׁיּוֹת, הַחֶבְרָתִיּוֹת וְהַחִנּוּכִיּוֹת שֶׁעֲלוּלוֹת לְהִגָּרֵם לַתַּלְמִידָה כְּתוֹצָאָה מִכָּךְ?

לֹא בָּאנוּ לְהַכְרִיעַ, מִכָּל מָקוֹם וַדַּאי שֶׁיֵּשׁ כָּאן נְקֻדָּה לְמַחְשָׁבָה, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר: "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף", וַהֲרֵי מְדֻבָּר בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת מַמָּשׁ!

סֻגְיָה נוֹסֶפֶת בְּנוֹשֵׂא "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף", הִיא הַקְּבִיעָה שֶׁל חָזָ"ל שֶׁלֹּא לְמַהֵר לְהַסִּיק מַסְקָנוֹת. בִּבְחִינַת "אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ" (אָבוֹת ב-ה). וּבְנוֹשֵׂא זֶה מַעֲשֶׂה נֶחְמָד.

יַלְדָּה קְטַנָּה וַחֲמוּדָה אָחֲזָה בִּשְׁתֵּי יָדֶיהָ שְׁנֵי תַּפּוּחִים עֲסִיסִיִּים. אִמָּהּ נִגְּשָׁה אֵלֶיהָ וּבִקְּשָׁה מִמֶּנָּה בַּעֲדִינוּת וּבְחִיּוּךְ: "מְתוּקָה שֶׁלִּי, בְּבַקָּשָׁה תּוּכְלִי לַחֲלֹק אִתִּי תַּפּוּחַ אֶחָד?"

הַיַּלְדָּה הִתְבּוֹנְנָה בְּאִמָּהּ כַּמָּה רְגָעִים, וּלְבַסּוֹף נָגְסָה מֵהַתַּפּוּחַ הָרִאשׁוֹן, וּמִיָּד נָגְסָה גַּם מֵהַתַּפּוּחַ הַשֵּׁנִי.

הָאֵם הִרְגִּישָׁה אֵיךְ הַחִיּוּךְ עַל פָּנֶיהָ נָמוֹג, וְהִיא נִסְּתָה לְהַסְתִּיר מֵעֵינֵי בִּתָּהּ אֶת אַכְזָבָתָהּ. וְאָז הִגִּישָׁה הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה לְאִמָּהּ אֶת אֶחָד מֵהַתַּפּוּחִים הַנְּגוּסִים, וְאָמְרָה: "אִמָּא, הִנֵּה לָךְ, הַתַּפּוּחַ הַזֶּה מָתוֹק יוֹתֵר!"

זִכְרוּ, לְעוֹלָם אַל תְּמַהֲרוּ לְהַסִּיק מַסְקָנוֹת! לֹא מְשַׁנֶּה מִי אַתָּה, כַּמָּה נִסְיוֹן חַיִּים יֵשׁ לְךָ וְכַמָּה מְלֻמָּד אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁאַתָּה, לְמַד לְהִמָּנַע מִבִּקֹּרֶת. תֵּן לַאֲחֵרִים הִזְדַּמְּנוּת לְהַסְבִּיר אֶת עַצְמָם. מַה שֶּׁאַתָּה רוֹאֶה, זוֹ לֹא בְּהֶכְרֵחַ הַמְּצִיאוּת, וְיִתָּכֵן כִּי אַתָּה טוֹעֶה... (כְּבוֹדָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל)

	חקת תש"פ
	אֵין אָדָם נִתְפָּס עַל צַעֲרוֹ
	"צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף" (טז-כ) מַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁבָּא לִפְנֵי הַגָּאוֹן רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִסַּלַּנְט זצ"ל, מְיַסֵּד תְּנוּעַת הַמּוּסָר, וְסִפֵּר בְּהִתְמַרְמְרוּת עַזָּה כֵּיצַד פְּלוֹנִי פָּגַע בּוֹ, רָמַס אֶת כְּבוֹדוֹ, הִשְׁפִּילוֹ עַד עָפָר עַל לֹא עָוֶל בְּכַפּוֹ. עַתָּה - נָהַם - יִרְאֶה מַה יַּעֲשֶׂה לוֹ, כֵּיצַד יִנְקֹם אֶת נִקְמָתוֹ. אָח, כֹּה מְתוּקָה תִּהְיֶה! "אַדְּרַבָּה, יֹאמַר נָא הָרַב - כְּלוּם חַיָּב אֲנִי לִשְׁתֹּק, לְהַבְלִיג, לִהְיוֹת אַסְקֻפָּה הַנִּדְרֶסֶת?!" וְהָרַב, חָכָם הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד הָיָה. וּבֶאֱמֶת, הֵן לֹא צִוְּתָה אוֹתָנוּ הַתּוֹרָה שֶׁנִּהְיֶה כַּאֲבָנִים שֶׁאֵינָן מְגִיבוֹת. לֹא אָמַר לוֹ הָרַב אֶלָּא מִשְׁפָּט אֶחָד: "אִם אַתָּה צוֹדֵק, תִּרְאֶה לְהִשָּׁאֵר צוֹדֵק". תָּמַהּ הָאִישׁ, לֹא הֵבִין. הִסְבִּיר הָרַב בְּנֹעַם: "רְאֵה נָא, לִדְבָרֶיךָ - פָּגַע בְּךָ פְּגִיעָה קָשָׁה. אֵינִי נִכְנָס כָּעֵת לְדִיּוּן בִּפְרָטֵי הַדְּבָרִים, מַדּוּעַ וְכֵיצַד. חַיָּב הַדַּיָּן לִשְׁמֹעַ אֶת שְׁנֵי הַצְּדָדִים. אֲבָל גַּם לְשִׁיטָתְךָ, כָּעֵת אַתָּה הַצּוֹדֵק, הוּא הַפּוֹגֵעַ וְאַתָּה הַנִּפְגָּע. וְנַנִּיחַ שֶׁיֵּשׁ לְךָ אֶת זְכוּת הַתְּגוּבָה. דַּע לְךָ, כִּי עָלֶיהָ לִהְיוֹת שְׁקוּלָה וּמְדֻיֶּקֶת כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה. שֶׁאִם תַּחֲרֹג מִן הַמִּדָּה - יִהְיֶה הוּא הַפָּגוּעַ. וַחֲזָקָה עָלָיו שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר חַיָּב, וְתִוָּצֵר הַסְלָמָה, וְסוֹפָהּ - מִי יְשׁוּרֶנּוּ... עַל כֵּן אָמַרְתִּי, שֶׁאִם אַתָּה צוֹדֵק עַתָּה - הִשְׁתַּדֵּל לְהִשָּׁאֵר הַצּוֹדֵק, וְלֹא לְהַחֲזִיר לוֹ מָנָה אַחַת אַפַּיִם. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף". גַּם כְּשֶׁיֵּשׁ הַצְדָּקָה לִרְדֹּף - יֵשׁ לַעֲשׂוֹת זֹאת בְּצֶדֶק, בִּדְרָכִים נְאוֹתוֹת וּבַמִּדָּה הַנְּכוֹנָה. וּכְשֶׁתִּתְבּוֹנֵן תִּרְאֶה, שֶׁרֹב הָעַוְלוֹת הַנּוֹרָאוֹת הֵחֵלּוּ בִּתְגוּבָה צוֹדֶקֶת, שֶׁחָרְגָה מִמִּסְגַּרְתָּהּ. רֹב הַבָּתִּים שֶׁנֶּהֶרְסוּ, הִתְמוֹטְטוּ מִסִּבָּה זוֹ. שֶׁמִּישֶׁהוּ חָשַׁב שֶׁנִּפְגַּע - וְהֵשִׁיב שִׁבְעָתַיִם. הֶחָכָם, עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ. וּבְהַבְלָגָתוֹ - יִשָּׁאֵר צוֹדֵק"... עַל סֻגְיָה נוֹסֶפֶת בְּנוֹשֵׂא "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף", מְסַפֵּר הָרַב טוֹיְסִיג: "לַמַּעֲשֶׂה הַבָּא הָיִיתִי עֵד רְאִיָּה, וּבְעֵת שֶׁהִסְפַּדְתִּי אֶת דּוֹדִי רַבִּי חַיִּים בְּרִים זצ"ל בִּירוּשָׁלַיִם סִפַּרְתִּי אֶת הַמַּעֲשֶׂה בִּפְנֵי צִבּוּר גָּדוֹל. לְאַחַר מִכֵּן הִתְקַשְּׁרוּ אֵלַי אֲנָשִׁים רַבִּים שֶׁלֹּא יָכְלוּ לִכְלֹא אֶת רִגְשׁוֹתֵיהֶם, וְהִבִּיעוּ בְּאָזְנַי אֶת הִתְפַּעֲלוּתָם מִן הַמַּעֲשֶׂה. הִתְקַשֵּׁר אֵלַי אֶחָד מִגְּדוֹלֵי תַּלְמִידֵי הַחֲכָמִים בִּירוּשָׁלַיִם, וּבִקֵּשׁ שֶׁאֶחֱזֹר בְּאָזְנָיו עַל הַסִּפּוּר עִם כָּל פְּרָטָיו הַמְּדֻיָּקִים, כִּי הַדָּבָר יְשַׁנֶּה בְּעֵינָיו אֶת כָּל דֶּרֶךְ הַחִנּוּךְ שֶׁמְּחַנֵּךְ אֶת תַּלְמִידָיו. וְכָמוֹהוּ הִתְקַשֵּׁר מְנַהֵל סֵמִינָר חָשׁוּב בִּירוּשָׁלַיִם, שֶׁבִּקֵּשׁ אַף הוּא לִשְׁמֹעַ אֶת הַסִּפּוּר לִפְרָטָיו, כִּי לְדַעְתּוֹ זֶה יְשַׁנֶּה אֶצְלוֹ אֶת כָּל הַהִסְתַּכְּלוּת הַחִנּוּכִית. הַמַּעֲשֶׂה אֵרַע בְּיַלְדוּתִי, כַּאֲשֶׁר אָבִי מוֹרִי זצ"ל נְטָלַנִי עִמּוֹ יַחַד עִם כָּל הַיְלָדִים, לְבַקֵּר בְּבֵיתוֹ שֶׁל דּוֹדֵנוּ רַבִּי חַיִּים זצ"ל. הַשְּׁנַיִם שׂוֹחֲחוּ בֵּינֵיהֶם בְּעִנְיָנִים שֶׁלֹּא הֵבַנְתִּי בָּהֶם. בְּאֶמְצַע הַשִּׂיחָה קָמוּ לְרֶגַע וְיָצְאוּ לַחֶדֶר הַשֵּׁנִי, וְשָׁם רָאָה אָבִי אֶת אַחַת מִבְּנוֹתָיו הַבּוֹגְרוֹת שֶׁל רַבִּי חַיִּים מִתְיַפַּחַת. אָבִי נִבְהַל, וּשְׁאָלָהּ מָה אֵרַע לָהּ, אַךְ הַבַּת שָׁתְקָה וְלֹא עָנְתָה... מִסְתַּבֵּר שֶׁהִיא נִמְנְעָה מִלְּדַבֵּר בְּנוֹכְחוּת אָבִיהָ מִפְּנֵי כְּבוֹדוֹ. כַּאֲשֶׁר יָצָא רַבִּי חַיִּים מֵהַחֶדֶר, אָמְרָה לְאָבִי: "אֲנִי מְשַׁמֶּשֶׁת כְּמוֹרָה בְּבֵית סֵפֶר, מָחָר אֲנִי צְרִיכָה לְחַלֵּק תְּעוּדוֹת לְתַלְמִידוֹתַי, כְּבָר מִלֵּאתִי אֶת כָּל הַתְּעוּדוֹת, הַכֹּל עָרוּךְ וּמוּכָן". אָבִי עִלְעֵל בַּתְּעוּדוֹת וְרָאָה אֶת הַתְּעוּדָה שֶׁל אַחַת מִיַּלְדוֹת הַשְּׁכוּנָה, אֲשֶׁר צִיּוּנֶיהָ לֹא הָיוּ מַרְשִׁימִים... הוּא פָּנָה אֵלַי וְאָמַר: אֵינֵךְ יְכוֹלָה לִמְסֹר אֶת הַתְּעוּדָה הַזֹּאת לַיַּלְדָּה! לֹא יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת, שֶׁהַבַּת שֶׁלִּי תִּגְרֹם צַעַר וְעָגְמַת נֶפֶשׁ לְתַלְמִידָה צְעִירָה". מַמְשִׁיכָה הַבַּת: "שָׁאַלְתִּי אֶת אָבִי: 'אַבָּא, מָה אֶעֱשֶׂה, הֲרֵי אֵלּוּ צִיּוּנֶיהָ שֶׁל הַתַּלְמִידָה!' וְהוּא הֵשִׁיב: 'אִם הַתַּלְמִידוֹת הִשִּׂיגוּ צִיּוּנִים נְמוּכִים - הַקּוֹלָר תָּלוּי בָּךְ! אֵינֵךְ יְכוֹלָה לְגַלְגֵּל אֶת הָאַחְרָיוּת אֶל הַיַּלְדָּה הָרַכָּה, וְעַל הַדֶּרֶךְ לִגְרֹם לָהּ צַעַר וְעָגְמַת נֶפֶשׁ', וְאָז קָם אָבִי, נָטַל אֶת הַתְּעוּדָה וְהִשְׁלִיכָהּ לְפַח הָאַשְׁפָּה!" לִקְטַנֵּי דַּרְגָּה כָּמוֹנוּ קָשֶׁה לִקְבֹּעַ דֵּעָה כָּזוֹ, אַךְ דּוֹדִי הָיָה גַּבְרָא דְּמָרָא סַיְעָא, אָדָם שֶׁגְּדוֹלֵי הַדּוֹר הֶעֱרִיכוּ אוֹתוֹ עַד מְאֹד, וְהוּא בְּרֹחַב דַּעְתּוֹ וּבִתְבוּנַת לִבּוֹ פָּסַק לְבִתּוֹ שֶׁאֵין לָתֵת תְּעוּדָה לְתַלְמִידָה אִם הַדָּבָר עָשׂוּי לִגְרֹם לָהּ צַעַר וְעָגְמַת נֶפֶשׁ. יֵשׁ מוֹרוֹת הַחוֹשְׁשׁוֹת לִרְשֹׁם בְּמִבְחָנִים אוֹ בִּתְעוּדוֹת צִיּוּנִים שֶׁאֵינָם אֲמִתִּיִּים, בְּנִמּוּק שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה סֶרֶךְ שֶׁקֶר. אֲבָל לִפְנֵי שֶׁהַמּוֹרָה נוֹטֶלֶת אֶת הָעֵט לְיָדָהּ וְחוֹקֶקֶת עַל גַּבֵּי הַתְּעוּדָה אֶת הַצִּיּוּנִים הַגְּרוּעִים לְ'מַזְכֶּרֶת עָווֹן', הַאִם גַּם בְּכָל שְׁאָר מִקְרֵי הַחַיִּים הִיא נִזְהֶרֶת כָּל כָּךְ מִכָּל סֶרֶךְ שֶׁקֶר?... וּמָה עִם הַצַּעַר שֶׁנִּגְרַם לְתַלְמִידָה שֶׁמְּקַבֶּלֶת לְיָדָהּ תְּעוּדָה גְּרוּעָה, הַאִם מִזֶּה אֵין צָרִיךְ לַחֲשֹׁשׁ? מָה עִם הַהַשְׁלָכוֹת הַנַּפְשִׁיּוֹת, הַחֶבְרָתִיּוֹת וְהַחִנּוּכִיּוֹת שֶׁעֲלוּלוֹת לְהִגָּרֵם לַתַּלְמִידָה כְּתוֹצָאָה מִכָּךְ? לֹא בָּאנוּ לְהַכְרִיעַ, מִכָּל מָקוֹם וַדַּאי שֶׁיֵּשׁ כָּאן נְקֻדָּה לְמַחְשָׁבָה, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר: "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף", וַהֲרֵי מְדֻבָּר בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת מַמָּשׁ! סֻגְיָה נוֹסֶפֶת בְּנוֹשֵׂא "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף", הִיא הַקְּבִיעָה שֶׁל חָזָ"ל שֶׁלֹּא לְמַהֵר לְהַסִּיק מַסְקָנוֹת. בִּבְחִינַת "אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ" (אָבוֹת ב-ה). וּבְנוֹשֵׂא זֶה מַעֲשֶׂה נֶחְמָד. יַלְדָּה קְטַנָּה וַחֲמוּדָה אָחֲזָה בִּשְׁתֵּי יָדֶיהָ שְׁנֵי תַּפּוּחִים עֲסִיסִיִּים. אִמָּהּ נִגְּשָׁה אֵלֶיהָ וּבִקְּשָׁה מִמֶּנָּה בַּעֲדִינוּת וּבְחִיּוּךְ: "מְתוּקָה שֶׁלִּי, בְּבַקָּשָׁה תּוּכְלִי לַחֲלֹק אִתִּי תַּפּוּחַ אֶחָד?" הַיַּלְדָּה הִתְבּוֹנְנָה בְּאִמָּהּ כַּמָּה רְגָעִים, וּלְבַסּוֹף נָגְסָה מֵהַתַּפּוּחַ הָרִאשׁוֹן, וּמִיָּד נָגְסָה גַּם מֵהַתַּפּוּחַ הַשֵּׁנִי. הָאֵם הִרְגִּישָׁה אֵיךְ הַחִיּוּךְ עַל פָּנֶיהָ נָמוֹג, וְהִיא נִסְּתָה לְהַסְתִּיר מֵעֵינֵי בִּתָּהּ אֶת אַכְזָבָתָהּ. וְאָז הִגִּישָׁה הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה לְאִמָּהּ אֶת אֶחָד מֵהַתַּפּוּחִים הַנְּגוּסִים, וְאָמְרָה: "אִמָּא, הִנֵּה לָךְ, הַתַּפּוּחַ הַזֶּה מָתוֹק יוֹתֵר!" זִכְרוּ, לְעוֹלָם אַל תְּמַהֲרוּ לְהַסִּיק מַסְקָנוֹת! לֹא מְשַׁנֶּה מִי אַתָּה, כַּמָּה נִסְיוֹן חַיִּים יֵשׁ לְךָ וְכַמָּה מְלֻמָּד אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁאַתָּה, לְמַד לְהִמָּנַע מִבִּקֹּרֶת. תֵּן לַאֲחֵרִים הִזְדַּמְּנוּת לְהַסְבִּיר אֶת עַצְמָם. מַה שֶּׁאַתָּה רוֹאֶה, זוֹ לֹא בְּהֶכְרֵחַ הַמְּצִיאוּת, וְיִתָּכֵן כִּי אַתָּה טוֹעֶה... (כְּבוֹדָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל)