Otzarot-Article

הַקִּיּוּם שֶׁל הַדָּבָר – לְפִי הָעוֹשֶׂה

"אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת" (לח-כא) פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: "הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן" - שְׁנֵי פְּעָמִים, רֶמֶז לַמִּקְדָּשׁ שֶׁנִּתְמַשְׁכֵּן בִּשְׁנֵי חֻרְבָּנִין עַל עֲוֹנוֹתֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. מַדּוּעַ זָכָה הַמִּשְׁכָּן לְהִשָּׁאֵר בִּשְׁלֵמוּתוֹ וְלֹא לִפֹּל בִּידֵי זָרִים, מַה שֶּׁלֹּא זָכוּ שְׁנֵי בָּתֵּי הַמִּקְדָּשׁ שֶׁעָלוּ בָּאֵשׁ?

שְׁאֵלָה זוֹ הַ"סְּפוֹרְנוֹ" שׁוֹאֵל, וְאֶת תְּשׁוּבָתוֹ נָבִין בְּאֶמְצָעוּת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ:

בִּכְפָר קָטָן לְיַד פּוֹזְנָא הִתְגּוֹרֵר יְהוּדִי בְּשֵׁם 'זַלְמִינְקֶה'. כְּמוֹ רַבִּים מֵהַיְּהוּדִים בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה, הִתְפַּרְנֵס זַלְמִינְקֶה מֵחֲכִירַת בֵּית אֲחֻזָּה גָּדוֹל מֵהַפָּרִיץ הַמְּקוֹמִי, שָׁם הֶעֱנִיק אֶשֶׁ"ל לְעוֹבְרֵי אֹרַח יְהוּדִים. כַּאֲשֶׁר צָמְאָה נַפְשׁוֹ לְרוּחָנִיּוּת, הָיָה נוֹסֵעַ לְפּוֹזְנָא לְהִסְתּוֹפֵף בְּצֵל רַבּוֹ, הַגָּאוֹן רַבִּי נַפְתָּלִי הַכֹּהֵן כַּץ, בַּעַל הַ"סְּמִיכַת חֲכָמִים". רַבִּי נַפְתָּלִי הָיָה מְפֻרְסָם בִּגְאוֹנוּתוֹ וּבְגַדְלוּתוֹ בַּתּוֹרָה, וְהָיָה אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַמְקֻבָּלִים בְּדוֹרוֹ.

בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל חֹרֶף קַר וּמֻשְׁלָג, עָרַךְ רַבִּי נַפְתָּלִי בִּקּוּר מַפְתִּיעַ בַּאֲחֻזָּתוֹ שֶׁל זַלְמִינְקֶה. הַתְּמִיהָה הַכְּבוּשָׁה בְּלִבּוֹ שֶׁל זַלְמִינְקֶה, לֹא הִפְרִיעָה לוֹ לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי הָאוֹרֵחַ הַדָּגוּל, בְּכָל הַכָּבוֹד וְהַיְקָר. לְעֵת עֶרֶב, הִבְחִין זַלְמִינְקֶה כִּי דְּבַר מָה טוֹרֵד אֶת מְנוּחָתוֹ שֶׁל רַבּוֹ. לְפֶתַע נִנְעַר רַבּוֹ מִמְּקוֹמוֹ וּפָנָה אֵלָיו: "זַלְמִינְקֶה, הַרוֹצֶה אַתָּה לִגְרֹם לִי הֲנָאָה?! הַשֵּׂג לִי עַתָּה קֻפְסַת טַבָּק!"

זַלְמִינְקֶה עָמַד מֻפְתָּע לְגַמְרֵי. ר' נַפְתָּלִי לֹא הָיָה חוֹבֵב טַבָּק. מַה פִּתְאֹם הוּא מִתְאַוֶּה לְקֻפְסַת טַבָּק בְּאֶמְצַע לַיְלָה חָרְפִּי וְקַר? "הַמָּקוֹם הַקָּרוֹב בְּיוֹתֵר לְהַשָּׂגַת טַבָּק לַהֲרָחָה בִּשְׁעַת לַיְלָה שֶׁכָּזוֹ, נִמְצָא בִּכְפָר הָרָחוֹק מֵאִתָּנוּ כַּמָּה פַּרְסָאוֹת", אָמַר בְּשָׂפָה רָפָה. "בַּחוּץ מִשְׁתּוֹלֶלֶת סוּפַת שְׁלָגִים, וְהַשֶּׁלֶג יוֹרֵד כְּבָר כַּמָּה שָׁעוֹת בִּמְלֹא תָּקְפּוֹ".

שָׁמַע רַבִּי נַפְתָּלִי אֶת תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל תַּלְמִידוֹ, אַךְ סִמֵּן לוֹ לָצֵאת לַדֶּרֶךְ. זַלְמִינְקֶה מִהֵר לְצַוּוֹת עַל מְשָׁרְתוֹ הַגּוֹי לִרְתֹּם אֶת הַסּוּסִים לַכִּרְכָּרָה. הַקֹּר הָיָה מַקְפִּיא עֲצָמוֹת, כָּל שִׁכְבוֹת הַלְּבוּשׁ שֶׁעָטָה עַל עַצְמוֹ לֹא הוֹעִילוּ. זַלְמִינְקֶה הִמְשִׁיךְ לְהִתְנַהֵל לְאִטּוֹ לְכִוּוּן הַכְּפָר שֶׁבּוֹ יוּכַל לְהַשִּׂיג אֶת מְבֻקָּשׁוֹ בִּשְׁעַת לַיְלָה מְאֻחֶרֶת זוֹ.

קוֹל זְעָקָה חָצָה פִּתְאֹם אֶת הַמֶּרְחָבִים הַשּׁוֹמְמִים. "הַצִּילוּ!" הִדְהֲדָה הַקְּרִיאָה הַנּוֹאֶשֶׁת. כְּהֶרֶף עַיִן הֵחִישׁ זַלְמִינְקֶה אֶת סוּסָיו לְעֵבֶר מְקוֹר הַקּוֹל. כַּעֲבֹר דַּקּוֹת אֲחָדוֹת עָמְדָה הַכִּרְכָּרָה סָמוּךְ לַאֲגַם קְטַנְטַן שֶׁמֵּימָיו רְדוּדִים. הַמַּחֲזֶה שֶׁנִּגְלָה לְעֵינָיו הָיָה קָשֶׁה. בְּאֶמְצַע הָאֲגַם הָיְתָה שְׁקוּעָה כִּרְכָּרָה עַד לְמַעְלָה מִגַּלְגַּלֶּיהָ. שְׁנֵי סוּסִים רָבְצוּ תַּחְתֵּיהֶם, סָפֵק בְּתוֹךְ הַמַּיִם סָפֵק עַל גַּבֵּי שִׁכְבַת הַקֶּרַח שֶׁכִּסְּתָה אֶת הָאֲגַם. הֵם הָיוּ קְרוֹבִים לְמִיתָה. בְּתוֹךְ הַכִּרְכָּרָה יֵשְׁבוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים רְטֻבִּים וּסְפוּגִים עַד לְשַׁד עַצְמוֹתֵיהֶם.

זַלְמִינְקֶה זִהָה אֶת אֶחָד מֵהֶם: הָיָה זֶה הַפָּרִיץ הַנּוֹדָע אַנְדְּרֵי לַנְדְּסְבֶּרְג, שֶׁהָיָה גַּם מְפַקֵּד גָּבוֹהַּ בַּצָּבָא. לְצִדּוֹ יָשַׁב עֶגְלוֹנוֹ וּשְׁנֵיהֶם זָעֲקוּ לְעֶבְרוֹ בְּגָרוֹן נִחָר: "הַצִּילוּ!"

זַלְמִינְקֶה לֹא הִסֵּס, הוּא הִתְקָרֵב בִּזְהִירוּת אֶל הָעֲגָלָה הַשְּׁקוּעָה בַּמַּיִם הַקְּפוּאִים, וְהִתִּיר אֶת צֶמֶד הַסּוּסִים הַגּוֹסְסִים מֵרִתְמָתָם. בִּמְהִירוּת רָתַם אֶת שְׁנֵי סוּסָיו הָרַעֲנַנִּים לַכִּרְכָּרָה הַשּׁוֹקַעַת, הִצְלִיף בָּהֶם צְלִיפוֹת הֲגוּנוֹת וְחִלֵּץ אֶת הָעֲגָלָה שֶׁכִּמְעַט שָׁקְעָה עַל יוֹשְׁבֶיהָ. "אֵין מִלִּים בְּפִי", הוֹדָה לוֹ הַפָּרִיץ בְּהִתְרַגְּשׁוּת. "נִסִּינוּ לַחֲצוֹת אֶת הָאֲגַם הַקָּפוּא כְּפִי שֶׁעָשִׂינוּ כְּבָר כַּמָּה פְּעָמִים, אַךְ הַפַּעַם נִשְׁבְּרָה תַּחְתֵּינוּ שִׁכְבַת הַקֶּרַח וְלֹא יָכֹלְנוּ לְהֵחָלֵץ. אִלּוּלֵא הִגַּעְתָּ, בְּוַדַּאי כְּבָר הָיִינוּ קוֹפְאִים מִקֹּר. הִצַּלְתָּ אֶת חַיֵּינוּ!"

הוּא מִהֵר לְהַעֲלוֹתָם לְכִרְכַּרְתּוֹ, וְנָסַע בִּמְהִירוּת לְכִוּוּן אַכְסַנְיָתוֹ, שָׁם דָּאַג לָהֶם לִבְגָדִים נְקִיִּים וִיבֵשִׁים. הוּא הוֹשִׁיב אוֹתָם לְיַד הָאָח הַבּוֹעֶרֶת, הֶאֱכִילָם וְהִשְׁקָם עַד שֶׁשָּׁבָה אֲלֵיהֶם נַפְשָׁם, וְאַחַר הִשְׁכִּיבָם לִישֹׁן בְּמִטּוֹת מֻצָּעוֹת. רַבּוֹ הַצַּדִּיק הִשְׁקִיף עַל הַכֹּל מִן הַצַּד, וּפָנָיו הִבִּיעוּ שְׂבִיעוּת רָצוֹן.

זַלְמִינְקֶה יָדַע כִּי לְ'קֻפְסַת הַטַּבָּק' הַזּוֹ הִתְכַּוֵּן רַבּוֹ... אַחַר נִגַּשׁ הָרַב אֶל זַלְמִינְקֶה וְהוֹרָה לוֹ הוֹרָאָה בְּרוּרָה: "כַּאֲשֶׁר הַפָּרִיץ יְבַקֵּשׁ לְשַׁלֵּם לְךָ עַל כָּל פָּעָלְךָ, עָלֶיךָ לְסָרֵב. אַל תַּסְכִּים לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ פְּרוּטָה אַחַת מֵעֵבֶר לַתַּשְׁלוּם עַל שְׁהוּתוֹ בָּאַכְסַנְיָה".

לַמָּחֳרָת, לְאַחַר אֲרוּחַת הַבֹּקֶר שֶׁהֻגְּשָׁה לָהֶם, קָרָא הַפָּרִיץ לְזַלְמִינְקֶה, הוֹדָה לוֹ עַל חַסְדּוֹ וּשְׁאָלוֹ לִשְׂכָרוֹ. זַלְמִינְקֶה סֵרֵב בְּנִימוּס: "אֵינֶנִּי רוֹצֶה לִטֹּל מְאוּמָה עֲבוּר הַצָּלָתְךָ. שַׁלֵּם לִי רַק עֶשְׂרִים זְלוֹטִי עֲבוּר שְׁהִיָּתְךָ בָּאַכְסַנְיָה".

הִתְפַּעֵל הַפָּרִיץ מְאֹד מֵהִתְנַהֲגוּתוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי, וּבִקֵּשׁ לְכָל הַפָּחוֹת לִרְשֹׁם לְעַצְמוֹ בְּפִנְקָסוֹ אֶת שְׁמוֹ שֶׁל זַלְמִינְקֶה לְמַזְכֶּרֶת. אַחַר נִפְרַד לְשָׁלוֹם וְיָצָא לְדַרְכּוֹ. שְׁנָתַיִם לְאַחַר מִכֵּן, הִסְתַּלֵּק הַצַּדִּיק רַבִּי נַפְתָּלִי כַּ"ץ לְבֵית עוֹלָמוֹ, כְּשֶׁהָיָה בְּדַרְכּוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. זַלְמִינְקֶה הָאַכְסְנַאי נוֹתָר לְלֹא רַב וּמוֹרֶה.

חָלְפוּ שְׁמוֹנֶה שָׁנִים, וּלְפֶתַע הֵחֵל מַצָּבוֹ הַכַּלְכָּלִי שֶׁל זַלְמִינְקֶה לְהִתְעַרְעֵר. בְּסוֹף הַשָּׁנָה כְּבָר לֹא הָיָה לוֹ מֵהֵיכָן לְשַׁלֵּם אֶת דְּמֵי הַשְּׂכִירוּת הַשְּׁנָתִית. הַפָּרִיץ הַמְּקוֹמִי אָסַר אוֹתוֹ וְאֶת בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ וּנְתָנָם בְּבוֹר הַכֶּלֶא. מִשְׁפַּט בָּזָק שֶׁנֶּעֱרַךְ, חָרַץ אֶת גּוֹרָלָהּ שֶׁל הַמִּשְׁפָּחָה הַיְּהוּדִית לְמָוֶת.

בֵּינְתַיִם, בְּבוֹר כִּלְאָם, תָּפְסוּ זַלְמִינְקֶה וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ אֶת אֻמָּנוּת אֲבוֹתֵיהֶם בִּידֵיהֶם וְהֵחֵלּוּ לִזְעֹק וּלְהִתְפַּלֵּל בִּבְכִי וּבִדְמָעוֹת פִּרְקֵי תְּהִלִּים. הָרוּחַ נָשְׂאָה אֶת קוֹלָם הַרְחֵק, עַד לְאָזְנָיו שֶׁל אַחַד הַפָּרִיצִים שֶׁעָבַר בָּאֵזוֹר, וְהוּא מִהֵר אֶל הַפָּרִיץ הַמְּקוֹמִי לְבָרֵר מַה הֵם קוֹלוֹת הַבְּכִי הָעוֹלִים מֵאֲחֻזָּתוֹ. הַפָּרִיץ צָחַק, וְסִפֵּר לְאוֹרְחוֹ עַל הַמִּשְׁפָּחָה הַיְּהוּדִית שֶׁנִּגְזַר דִּינָהּ לְמָוֶת בִּגְלַל אֵחוּרָם בְּתַשְׁלוּם חוֹבוֹתֵיהֶם.

הָאוֹרֵחַ הִזְדַּעְזֵעַ לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים, בְּלִבּוֹ חָשׁ רַחֲמִים עַל הַמִּשְׁפָּחָה הָאֻמְלָלָה, שֶׁנָּפְלָה קָרְבָּן לְיָדָיו שֶׁל אוֹתוֹ פָּרִיץ עֲרַל לֵב. מִיָּד כְּשֶׁיָּצָא מִבֵּית מְאָרְחוֹ, מִהֵר לִבְדֹּק אֶת הָעִנְיָן מִקָּרוֹב.

"מִי אַתֶּם?" שָׁאַל הַפָּרִיץ. "שְׁמִי זַלְמִינְקֶה הַחוֹכֵר", עָנָה בְּקוֹל רָפֶה. הַפָּרִיץ קָפָא עַל מְקוֹמוֹ. זִכָּרוֹן קָלוּשׁ הֵצִיף אוֹתוֹ, וְהוּא מִהֵר לִשְׁלֹף אֶת פִּנְקָסוֹ. הַשֵּׁם 'זַלְמִינְקֶה' הוֹפִיעַ שָׁם, יַחַד עִם תֵּאוּר כֵּיצַד הִצִּילוֹ מִמָּוֶת בַּאֲגַם הַקָּפוּא, וְלֹא הִסְכִּים לִטֹּל פְּרוּטָה לְכִיסוֹ... הָיָה זֶה הַפָּרִיץ אַנְדְּרֵי לַנְדְּסְבֶּרְג, שֶׁנִּשְׁלַח מִשָּׁמַיִם לִדְאֹג לְהַצָּלָתוֹ שֶׁל מֵיטִיבוֹ מִלִּפְנֵי עֶשֶׂר שָׁנִים.

הַפָּרִיץ, שֶׁהָיָה אֶחָד מִמְּפַקְּדֵי הַצָּבָא, הֶחְלִיט לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה. הוּא שָׁב אֶל הַמָּקוֹם כַּעֲבֹר שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת, בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה, בְּרֹאשׁ גְּדוּד חַיָּלִים. הֵם פָּרְצוּ אֶת דֶּלֶת הַמַּרְתֵּף וְשִׁחְרְרוּ מִשָּׁם אֶת הַיְּהוּדִי וְאֶת בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ.

מַעֲשֶׂה זֶה, הָיָה נוֹהֵג לְסַפֵּר הַצַּדִּיק ר' מֹשֶׁה מִסַּאוְורַאן, וּבְסִיּוּמוֹ הָיָה מוֹסִיף: צַדִּיקִים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה עָשׂוּ כָּל שֶׁבִּיכָלְתָּם עַל מְנָת לַעֲזֹר לַיְּהוּדִים, אֲבָל לִדְאֹג לִיהוּדִי לְמֶשֶׁךְ זְמַן כֹּה אָרֹךְ שֶׁל עֶשֶׂר שָׁנִים לְאַחַר הַמַּעֲשֶׂה – יָכוֹל רַק צַדִּיק בְּמַדְרֵגָתוֹ שֶׁל בַּעַל הַ"סְּמִיכַת חֲכָמִים". הַסִּבָּה לְכָךְ הִיא, שֶׁכְּכָל שֶׁהַמַּעֲשֶׂה נַעֲשֶׂה בְּיוֹתֵר קְדֻשָּׁה וְעַל יְדֵי אָדָם גָּדוֹל יוֹתֵר – יֵשׁ לוֹ קִיּוּם אָרֹךְ יוֹתֵר.

וּמִכָּךְ נוּכַל לִמְצֹא תְּשׁוּבָה לַשְּׁאֵלָה שֶׁבָּהּ פָּתַחְנוּ, כְּפִי שֶׁמְּבָאֵר הַ"סְּפוֹרְנוֹ":

עוֹשֵׂי הַמְּלָאכָה שֶׁבְּמִקְדַּשׁ שְׁלֹמֹה, הָיוּ אַנְשֵׁי צִידוֹן וְצוֹר. מִשּׁוּם כָּךְ, אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁרְתָה בּוֹ הַשְּׁכִינָה, בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הוּא נָפַל בְּיַד הָאוֹיְבִים וְנֶחֱרַב. לְעֻמַּת זֹאת, הַמִּשְׁכָּן נִבְנָה עַל יְדֵי אֲנָשִׁים צַדִּיקִים וּמְיֻחָסִים שֶׁבַּדּוֹר. מִכֵּיוָן שֶׁכָּךְ, זָכָה הַמִּשְׁכָּן לְהִשָּׁאֵר לְעוֹלְמֵי עַד, וְלֹא שָׁלְטָה בּוֹ יַד זָרִים, כִּי כַּאֲשֶׁר הַדָּבָר נִבְנָה בִּקְדֻשָּׁה עַל יְדֵי אֲנָשִׁים רְאוּיִים, יֵשׁ לוֹ קִיּוּם לִזְמַן אָרֹךְ יוֹתֵר. (לְלַמֶּדְךָ)

	שלח תש"פ
	בְּרֵרָה בֵּין חַיִּים לְמָוֶת!
	הַקִּיּוּם שֶׁל הַדָּבָר – לְפִי הָעוֹשֶׂה "אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת" (לח-כא) פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: "הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן" - שְׁנֵי פְּעָמִים, רֶמֶז לַמִּקְדָּשׁ שֶׁנִּתְמַשְׁכֵּן בִּשְׁנֵי חֻרְבָּנִין עַל עֲוֹנוֹתֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. מַדּוּעַ זָכָה הַמִּשְׁכָּן לְהִשָּׁאֵר בִּשְׁלֵמוּתוֹ וְלֹא לִפֹּל בִּידֵי זָרִים, מַה שֶּׁלֹּא זָכוּ שְׁנֵי בָּתֵּי הַמִּקְדָּשׁ שֶׁעָלוּ בָּאֵשׁ? שְׁאֵלָה זוֹ הַ"סְּפוֹרְנוֹ" שׁוֹאֵל, וְאֶת תְּשׁוּבָתוֹ נָבִין בְּאֶמְצָעוּת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ: בִּכְפָר קָטָן לְיַד פּוֹזְנָא הִתְגּוֹרֵר יְהוּדִי בְּשֵׁם 'זַלְמִינְקֶה'. כְּמוֹ רַבִּים מֵהַיְּהוּדִים בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה, הִתְפַּרְנֵס זַלְמִינְקֶה מֵחֲכִירַת בֵּית אֲחֻזָּה גָּדוֹל מֵהַפָּרִיץ הַמְּקוֹמִי, שָׁם הֶעֱנִיק אֶשֶׁ"ל לְעוֹבְרֵי אֹרַח יְהוּדִים. כַּאֲשֶׁר צָמְאָה נַפְשׁוֹ לְרוּחָנִיּוּת, הָיָה נוֹסֵעַ לְפּוֹזְנָא לְהִסְתּוֹפֵף בְּצֵל רַבּוֹ, הַגָּאוֹן רַבִּי נַפְתָּלִי הַכֹּהֵן כַּץ, בַּעַל הַ"סְּמִיכַת חֲכָמִים". רַבִּי נַפְתָּלִי הָיָה מְפֻרְסָם בִּגְאוֹנוּתוֹ וּבְגַדְלוּתוֹ בַּתּוֹרָה, וְהָיָה אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַמְקֻבָּלִים בְּדוֹרוֹ. בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל חֹרֶף קַר וּמֻשְׁלָג, עָרַךְ רַבִּי נַפְתָּלִי בִּקּוּר מַפְתִּיעַ בַּאֲחֻזָּתוֹ שֶׁל זַלְמִינְקֶה. הַתְּמִיהָה הַכְּבוּשָׁה בְּלִבּוֹ שֶׁל זַלְמִינְקֶה, לֹא הִפְרִיעָה לוֹ לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי הָאוֹרֵחַ הַדָּגוּל, בְּכָל הַכָּבוֹד וְהַיְקָר. לְעֵת עֶרֶב, הִבְחִין זַלְמִינְקֶה כִּי דְּבַר מָה טוֹרֵד אֶת מְנוּחָתוֹ שֶׁל רַבּוֹ. לְפֶתַע נִנְעַר רַבּוֹ מִמְּקוֹמוֹ וּפָנָה אֵלָיו: "זַלְמִינְקֶה, הַרוֹצֶה אַתָּה לִגְרֹם לִי הֲנָאָה?! הַשֵּׂג לִי עַתָּה קֻפְסַת טַבָּק!" זַלְמִינְקֶה עָמַד מֻפְתָּע לְגַמְרֵי. ר' נַפְתָּלִי לֹא הָיָה חוֹבֵב טַבָּק. מַה פִּתְאֹם הוּא מִתְאַוֶּה לְקֻפְסַת טַבָּק בְּאֶמְצַע לַיְלָה חָרְפִּי וְקַר? "הַמָּקוֹם הַקָּרוֹב בְּיוֹתֵר לְהַשָּׂגַת טַבָּק לַהֲרָחָה בִּשְׁעַת לַיְלָה שֶׁכָּזוֹ, נִמְצָא בִּכְפָר הָרָחוֹק מֵאִתָּנוּ כַּמָּה פַּרְסָאוֹת", אָמַר בְּשָׂפָה רָפָה. "בַּחוּץ מִשְׁתּוֹלֶלֶת סוּפַת שְׁלָגִים, וְהַשֶּׁלֶג יוֹרֵד כְּבָר כַּמָּה שָׁעוֹת בִּמְלֹא תָּקְפּוֹ". שָׁמַע רַבִּי נַפְתָּלִי אֶת תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל תַּלְמִידוֹ, אַךְ סִמֵּן לוֹ לָצֵאת לַדֶּרֶךְ. זַלְמִינְקֶה מִהֵר לְצַוּוֹת עַל מְשָׁרְתוֹ הַגּוֹי לִרְתֹּם אֶת הַסּוּסִים לַכִּרְכָּרָה. הַקֹּר הָיָה מַקְפִּיא עֲצָמוֹת, כָּל שִׁכְבוֹת הַלְּבוּשׁ שֶׁעָטָה עַל עַצְמוֹ לֹא הוֹעִילוּ. זַלְמִינְקֶה הִמְשִׁיךְ לְהִתְנַהֵל לְאִטּוֹ לְכִוּוּן הַכְּפָר שֶׁבּוֹ יוּכַל לְהַשִּׂיג אֶת מְבֻקָּשׁוֹ בִּשְׁעַת לַיְלָה מְאֻחֶרֶת זוֹ. קוֹל זְעָקָה חָצָה פִּתְאֹם אֶת הַמֶּרְחָבִים הַשּׁוֹמְמִים. "הַצִּילוּ!" הִדְהֲדָה הַקְּרִיאָה הַנּוֹאֶשֶׁת. כְּהֶרֶף עַיִן הֵחִישׁ זַלְמִינְקֶה אֶת סוּסָיו לְעֵבֶר מְקוֹר הַקּוֹל. כַּעֲבֹר דַּקּוֹת אֲחָדוֹת עָמְדָה הַכִּרְכָּרָה סָמוּךְ לַאֲגַם קְטַנְטַן שֶׁמֵּימָיו רְדוּדִים. הַמַּחֲזֶה שֶׁנִּגְלָה לְעֵינָיו הָיָה קָשֶׁה. בְּאֶמְצַע הָאֲגַם הָיְתָה שְׁקוּעָה כִּרְכָּרָה עַד לְמַעְלָה מִגַּלְגַּלֶּיהָ. שְׁנֵי סוּסִים רָבְצוּ תַּחְתֵּיהֶם, סָפֵק בְּתוֹךְ הַמַּיִם סָפֵק עַל גַּבֵּי שִׁכְבַת הַקֶּרַח שֶׁכִּסְּתָה אֶת הָאֲגַם. הֵם הָיוּ קְרוֹבִים לְמִיתָה. בְּתוֹךְ הַכִּרְכָּרָה יֵשְׁבוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים רְטֻבִּים וּסְפוּגִים עַד לְשַׁד עַצְמוֹתֵיהֶם. זַלְמִינְקֶה זִהָה אֶת אֶחָד מֵהֶם: הָיָה זֶה הַפָּרִיץ הַנּוֹדָע אַנְדְּרֵי לַנְדְּסְבֶּרְג, שֶׁהָיָה גַּם מְפַקֵּד גָּבוֹהַּ בַּצָּבָא. לְצִדּוֹ יָשַׁב עֶגְלוֹנוֹ וּשְׁנֵיהֶם זָעֲקוּ לְעֶבְרוֹ בְּגָרוֹן נִחָר: "הַצִּילוּ!" זַלְמִינְקֶה לֹא הִסֵּס, הוּא הִתְקָרֵב בִּזְהִירוּת אֶל הָעֲגָלָה הַשְּׁקוּעָה בַּמַּיִם הַקְּפוּאִים, וְהִתִּיר אֶת צֶמֶד הַסּוּסִים הַגּוֹסְסִים מֵרִתְמָתָם. בִּמְהִירוּת רָתַם אֶת שְׁנֵי סוּסָיו הָרַעֲנַנִּים לַכִּרְכָּרָה הַשּׁוֹקַעַת, הִצְלִיף בָּהֶם צְלִיפוֹת הֲגוּנוֹת וְחִלֵּץ אֶת הָעֲגָלָה שֶׁכִּמְעַט שָׁקְעָה עַל יוֹשְׁבֶיהָ. "אֵין מִלִּים בְּפִי", הוֹדָה לוֹ הַפָּרִיץ בְּהִתְרַגְּשׁוּת. "נִסִּינוּ לַחֲצוֹת אֶת הָאֲגַם הַקָּפוּא כְּפִי שֶׁעָשִׂינוּ כְּבָר כַּמָּה פְּעָמִים, אַךְ הַפַּעַם נִשְׁבְּרָה תַּחְתֵּינוּ שִׁכְבַת הַקֶּרַח וְלֹא יָכֹלְנוּ לְהֵחָלֵץ. אִלּוּלֵא הִגַּעְתָּ, בְּוַדַּאי כְּבָר הָיִינוּ קוֹפְאִים מִקֹּר. הִצַּלְתָּ אֶת חַיֵּינוּ!" הוּא מִהֵר לְהַעֲלוֹתָם לְכִרְכַּרְתּוֹ, וְנָסַע בִּמְהִירוּת לְכִוּוּן אַכְסַנְיָתוֹ, שָׁם דָּאַג לָהֶם לִבְגָדִים נְקִיִּים וִיבֵשִׁים. הוּא הוֹשִׁיב אוֹתָם לְיַד הָאָח הַבּוֹעֶרֶת, הֶאֱכִילָם וְהִשְׁקָם עַד שֶׁשָּׁבָה אֲלֵיהֶם נַפְשָׁם, וְאַחַר הִשְׁכִּיבָם לִישֹׁן בְּמִטּוֹת מֻצָּעוֹת. רַבּוֹ הַצַּדִּיק הִשְׁקִיף עַל הַכֹּל מִן הַצַּד, וּפָנָיו הִבִּיעוּ שְׂבִיעוּת רָצוֹן. זַלְמִינְקֶה יָדַע כִּי לְ'קֻפְסַת הַטַּבָּק' הַזּוֹ הִתְכַּוֵּן רַבּוֹ... אַחַר נִגַּשׁ הָרַב אֶל זַלְמִינְקֶה וְהוֹרָה לוֹ הוֹרָאָה בְּרוּרָה: "כַּאֲשֶׁר הַפָּרִיץ יְבַקֵּשׁ לְשַׁלֵּם לְךָ עַל כָּל פָּעָלְךָ, עָלֶיךָ לְסָרֵב. אַל תַּסְכִּים לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ פְּרוּטָה אַחַת מֵעֵבֶר לַתַּשְׁלוּם עַל שְׁהוּתוֹ בָּאַכְסַנְיָה". לַמָּחֳרָת, לְאַחַר אֲרוּחַת הַבֹּקֶר שֶׁהֻגְּשָׁה לָהֶם, קָרָא הַפָּרִיץ לְזַלְמִינְקֶה, הוֹדָה לוֹ עַל חַסְדּוֹ וּשְׁאָלוֹ לִשְׂכָרוֹ. זַלְמִינְקֶה סֵרֵב בְּנִימוּס: "אֵינֶנִּי רוֹצֶה לִטֹּל מְאוּמָה עֲבוּר הַצָּלָתְךָ. שַׁלֵּם לִי רַק עֶשְׂרִים זְלוֹטִי עֲבוּר שְׁהִיָּתְךָ בָּאַכְסַנְיָה". הִתְפַּעֵל הַפָּרִיץ מְאֹד מֵהִתְנַהֲגוּתוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי, וּבִקֵּשׁ לְכָל הַפָּחוֹת לִרְשֹׁם לְעַצְמוֹ בְּפִנְקָסוֹ אֶת שְׁמוֹ שֶׁל זַלְמִינְקֶה לְמַזְכֶּרֶת. אַחַר נִפְרַד לְשָׁלוֹם וְיָצָא לְדַרְכּוֹ. שְׁנָתַיִם לְאַחַר מִכֵּן, הִסְתַּלֵּק הַצַּדִּיק רַבִּי נַפְתָּלִי כַּ"ץ לְבֵית עוֹלָמוֹ, כְּשֶׁהָיָה בְּדַרְכּוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. זַלְמִינְקֶה הָאַכְסְנַאי נוֹתָר לְלֹא רַב וּמוֹרֶה. חָלְפוּ שְׁמוֹנֶה שָׁנִים, וּלְפֶתַע הֵחֵל מַצָּבוֹ הַכַּלְכָּלִי שֶׁל זַלְמִינְקֶה לְהִתְעַרְעֵר. בְּסוֹף הַשָּׁנָה כְּבָר לֹא הָיָה לוֹ מֵהֵיכָן לְשַׁלֵּם אֶת דְּמֵי הַשְּׂכִירוּת הַשְּׁנָתִית. הַפָּרִיץ הַמְּקוֹמִי אָסַר אוֹתוֹ וְאֶת בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ וּנְתָנָם בְּבוֹר הַכֶּלֶא. מִשְׁפַּט בָּזָק שֶׁנֶּעֱרַךְ, חָרַץ אֶת גּוֹרָלָהּ שֶׁל הַמִּשְׁפָּחָה הַיְּהוּדִית לְמָוֶת. בֵּינְתַיִם, בְּבוֹר כִּלְאָם, תָּפְסוּ זַלְמִינְקֶה וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ אֶת אֻמָּנוּת אֲבוֹתֵיהֶם בִּידֵיהֶם וְהֵחֵלּוּ לִזְעֹק וּלְהִתְפַּלֵּל בִּבְכִי וּבִדְמָעוֹת פִּרְקֵי תְּהִלִּים. הָרוּחַ נָשְׂאָה אֶת קוֹלָם הַרְחֵק, עַד לְאָזְנָיו שֶׁל אַחַד הַפָּרִיצִים שֶׁעָבַר בָּאֵזוֹר, וְהוּא מִהֵר אֶל הַפָּרִיץ הַמְּקוֹמִי לְבָרֵר מַה הֵם קוֹלוֹת הַבְּכִי הָעוֹלִים מֵאֲחֻזָּתוֹ. הַפָּרִיץ צָחַק, וְסִפֵּר לְאוֹרְחוֹ עַל הַמִּשְׁפָּחָה הַיְּהוּדִית שֶׁנִּגְזַר דִּינָהּ לְמָוֶת בִּגְלַל אֵחוּרָם בְּתַשְׁלוּם חוֹבוֹתֵיהֶם. הָאוֹרֵחַ הִזְדַּעְזֵעַ לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים, בְּלִבּוֹ חָשׁ רַחֲמִים עַל הַמִּשְׁפָּחָה הָאֻמְלָלָה, שֶׁנָּפְלָה קָרְבָּן לְיָדָיו שֶׁל אוֹתוֹ פָּרִיץ עֲרַל לֵב. מִיָּד כְּשֶׁיָּצָא מִבֵּית מְאָרְחוֹ, מִהֵר לִבְדֹּק אֶת הָעִנְיָן מִקָּרוֹב. "מִי אַתֶּם?" שָׁאַל הַפָּרִיץ. "שְׁמִי זַלְמִינְקֶה הַחוֹכֵר", עָנָה בְּקוֹל רָפֶה. הַפָּרִיץ קָפָא עַל מְקוֹמוֹ. זִכָּרוֹן קָלוּשׁ הֵצִיף אוֹתוֹ, וְהוּא מִהֵר לִשְׁלֹף אֶת פִּנְקָסוֹ. הַשֵּׁם 'זַלְמִינְקֶה' הוֹפִיעַ שָׁם, יַחַד עִם תֵּאוּר כֵּיצַד הִצִּילוֹ מִמָּוֶת בַּאֲגַם הַקָּפוּא, וְלֹא הִסְכִּים לִטֹּל פְּרוּטָה לְכִיסוֹ... הָיָה זֶה הַפָּרִיץ אַנְדְּרֵי לַנְדְּסְבֶּרְג, שֶׁנִּשְׁלַח מִשָּׁמַיִם לִדְאֹג לְהַצָּלָתוֹ שֶׁל מֵיטִיבוֹ מִלִּפְנֵי עֶשֶׂר שָׁנִים. הַפָּרִיץ, שֶׁהָיָה אֶחָד מִמְּפַקְּדֵי הַצָּבָא, הֶחְלִיט לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה. הוּא שָׁב אֶל הַמָּקוֹם כַּעֲבֹר שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת, בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה, בְּרֹאשׁ גְּדוּד חַיָּלִים. הֵם פָּרְצוּ אֶת דֶּלֶת הַמַּרְתֵּף וְשִׁחְרְרוּ מִשָּׁם אֶת הַיְּהוּדִי וְאֶת בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ. מַעֲשֶׂה זֶה, הָיָה נוֹהֵג לְסַפֵּר הַצַּדִּיק ר' מֹשֶׁה מִסַּאוְורַאן, וּבְסִיּוּמוֹ הָיָה מוֹסִיף: צַדִּיקִים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה עָשׂוּ כָּל שֶׁבִּיכָלְתָּם עַל מְנָת לַעֲזֹר לַיְּהוּדִים, אֲבָל לִדְאֹג לִיהוּדִי לְמֶשֶׁךְ זְמַן כֹּה אָרֹךְ שֶׁל עֶשֶׂר שָׁנִים לְאַחַר הַמַּעֲשֶׂה – יָכוֹל רַק צַדִּיק בְּמַדְרֵגָתוֹ שֶׁל בַּעַל הַ"סְּמִיכַת חֲכָמִים". הַסִּבָּה לְכָךְ הִיא, שֶׁכְּכָל שֶׁהַמַּעֲשֶׂה נַעֲשֶׂה בְּיוֹתֵר קְדֻשָּׁה וְעַל יְדֵי אָדָם גָּדוֹל יוֹתֵר – יֵשׁ לוֹ קִיּוּם אָרֹךְ יוֹתֵר. וּמִכָּךְ נוּכַל לִמְצֹא תְּשׁוּבָה לַשְּׁאֵלָה שֶׁבָּהּ פָּתַחְנוּ, כְּפִי שֶׁמְּבָאֵר הַ"סְּפוֹרְנוֹ": עוֹשֵׂי הַמְּלָאכָה שֶׁבְּמִקְדַּשׁ שְׁלֹמֹה, הָיוּ אַנְשֵׁי צִידוֹן וְצוֹר. מִשּׁוּם כָּךְ, אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁרְתָה בּוֹ הַשְּׁכִינָה, בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הוּא נָפַל בְּיַד הָאוֹיְבִים וְנֶחֱרַב. לְעֻמַּת זֹאת, הַמִּשְׁכָּן נִבְנָה עַל יְדֵי אֲנָשִׁים צַדִּיקִים וּמְיֻחָסִים שֶׁבַּדּוֹר. מִכֵּיוָן שֶׁכָּךְ, זָכָה הַמִּשְׁכָּן לְהִשָּׁאֵר לְעוֹלְמֵי עַד, וְלֹא שָׁלְטָה בּוֹ יַד זָרִים, כִּי כַּאֲשֶׁר הַדָּבָר נִבְנָה בִּקְדֻשָּׁה עַל יְדֵי אֲנָשִׁים רְאוּיִים, יֵשׁ לוֹ קִיּוּם לִזְמַן אָרֹךְ יוֹתֵר. (לְלַמֶּדְךָ)