Otzarot-Article

"וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹקֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹלוֹ" (ל- ב) מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה. "אַחְמֶד" הָיָה בָּחוּר עַרְבִי שֶׁגָּר בְּאֶחָד מֵהַכְּפָרִים בִּצְפוֹן הָאָרֶץ. יוֹם אֶחָד הִצִּיעוּ לוֹ "מִשְׂרָה תּוֹרָנִית" - לִהְיוֹת 'גּוֹי שֶׁל שַׁבָּת' בְּעִיר הַקֹּדֶשׁ בְּנֵי בְּרַק. אַחְמֶד שָׂמַח עַל הָרַעְיוֹן וְעָשָׂה מְלַאכְתּוֹ נֶאֱמָנָה. שַׁבָּת אַחַת הֻזְמַן לְדִירָה שֶׁהָיָה בָּהּ קֶצֶר חַשְׁמַלִּי. בְּדַרְכּוֹ חֲזָרָה שָׁמַע אֶת הַפִּיּוּט "לְכָה דוֹדִי" שֶׁבָּקַע מֵאֶחָד מִבָּתֵּי הַכְּנֶסֶת. קוֹל הַשִּׁירָה מָשַׁךְ אֶת לִבּוֹ, הוּא לֹא הָיָה מְסֻגָּל לָמוּשׁ מִמְּקוֹמוֹ עַד שֶׁהַקָּהָל סִיֵּם אֶת הַפִּיּוּט. הִתְרַגְּשׁוּת מְיֻחֶדֶת אָפְפָה אוֹתוֹ, הַשִּׁיר פָּשׁוּט שָׁבָה אֶת לִבּוֹ. בַּחֲזָרָתוֹ אֶל הַמַּחְסָן בּוֹ יָשַׁן עָבַר עַל פְּנֵי בֵּית כְּנֶסֶת נוֹסָף, וְשׁוּב שָׁמַע אֶת שִׁירַת "לְכָה דוֹדִי" מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, שׁוּב קָפָא עַל מְקוֹמוֹ וְהֶאֱזִין בְּקֶשֶׁב רַב לַנִּגּוּן. דְּמָעוֹת הֵחֵלּוּ זוֹלְגוֹת מִשְּׁתֵּי עֵינָיו. אַחְמֶד לֹא הֵבִין מַה קּוֹרֶה אִתּוֹ...

בַּשַּׁבָּת הַבָּאָה הוּא הָלַךְ שׁוּב לְאוֹתָם בָּתֵּי הַכְּנֶסֶת כְּדֵי לִשְׁמֹעַ אֶת הַפִּיּוּט. אוֹתָהּ חֲוָיָה נְעִימָה חָזְרָה עַל עַצְמָהּ, הִתְרַגְּשׁוּת עַד דְּמָעוֹת. כְּשֶׁחָזַר הַבַּיְתָה פָּנָה אֶל אִמּוֹ וְסִפֵּר לָהּ עַל הִתְרַגְּשׁוּתוֹ הַמְּיֻחֶדֶת מִשִּׁירַת הַיְּהוּדִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת הַפִּיּוּט "לְכָה דוֹדִי". הוּא הוֹדִיעַ לָהּ בְּשֶׁקֶט כִּי הֶחְלִיט לְהִתְגַּיֵּר וְלִהְיוֹת יְהוּדִי!

כְּשֶׁשָּׁמְעָה זֹאת אִמּוֹ, הִיא פָּרְצָה בְּבֶכִי וְהוֹדִיעָה לוֹ: "אֵינְךָ צָרִיךְ לְהִתְגַּיֵּר! אַתָּה כְּבָר יְהוּדִי!"

"מָה...?! אֵינִי מֵבִין אִמָּא, מַה זֹּאת אוֹמֶרֶת?" שָׁאַל בִּתְמִיהָה.

"אֲנִי יְהוּדִיָּה, הָיִיתִי נְשׂוּאָה לִיהוּדִי, וּכְשֶׁהָיִיתָ בֶּן שָׁלוֹשׁ שָׁנִים בַּעֲוֹנֹתַי פִּתָּה אוֹתִי עַרְבִי אֶחָד וְלָקַח אוֹתִי אִתּוֹ אֶל הַכְּפָר. אֲגַלֶּה לְךָ, כִּי מִי שֶׁכָּתַב אֶת הַפִּיּוּט 'לְכָה דוֹדִי' הוּא הָרַב שְׁלֹמֹה אֶלְקָבֵץ, וְיֵשׁ בְּיָדִי מְגִלַּת יוּחֲסִין שֶׁמִּשְׁפַּחְתִּי קְשׁוּרָה אֵלָיו. נִרְאֶה לִי שֶׁמִּסִּבָּה זוֹ הִתְרַגַּשְׁתָּ כְּשֶׁשָּׁמַעְתָּ אֶת הַפִּיּוּט, כַּנִּרְאֶה שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתְךָ גִּלָּה אֶת מְקוֹרוֹ. קוּם וּבְרַח וַחֲזֹר לְשָׁרָשֶׁיךָ! אֲנִי מְבַכָּה עַל מַר גּוֹרָלִי וּמִתְבַּיֶּשֶׁת בְּמַעֲשַׂי. אָנָּא, בְּנִי, הִתְפַּלֵּל עָלַי שֶׁגַּם אֲנִי אֶזְכֶּה לַחֲזֹר לְצוּר מַחְצַבְתִּי בְּיוֹם מִן הַיָּמִים. בַּקֵּשׁ מִבּוֹרֵא הָעוֹלָמִים שֶׁיְּרַחֵם עַל נִשְׁמָתִי הָאֻמְלָלָה", בִּקְּשָׁה מִמֶּנּוּ אִמּוֹ בְּהִתְרַגְּשׁוּת רַבָּה.

אַחְמֶד חָזַר לִבְנֵי בְּרַק וְשִׁנָּה אֶת שְׁמוֹ לְ"אַבְרָהָם". נִכְנַס אֶל אֶחָד מֵהֵיכְלֵי הַיְּשִׁיבוֹת לְבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה וְגָדַל בְּתוֹרָה וְיִרְאָה וְזָכָה לְהָקִים בַּיִת כָּשֵׁר וְנֶאֱמָן בְּיִשְׂרָאֵל. הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ וְהַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ! (שֻׁלְחַן שַׁבָּת עָרוּךְ)

	נשא - שבועות תש"פ
	"וַיֶּחֱרַד כָּל הָהָר"
	"וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹקֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹלוֹ" (ל- ב) מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה. "אַחְמֶד" הָיָה בָּחוּר עַרְבִי שֶׁגָּר בְּאֶחָד מֵהַכְּפָרִים בִּצְפוֹן הָאָרֶץ. יוֹם אֶחָד הִצִּיעוּ לוֹ "מִשְׂרָה תּוֹרָנִית" - לִהְיוֹת 'גּוֹי שֶׁל שַׁבָּת' בְּעִיר הַקֹּדֶשׁ בְּנֵי בְּרַק. אַחְמֶד שָׂמַח עַל הָרַעְיוֹן וְעָשָׂה מְלַאכְתּוֹ נֶאֱמָנָה. שַׁבָּת אַחַת הֻזְמַן לְדִירָה שֶׁהָיָה בָּהּ קֶצֶר חַשְׁמַלִּי. בְּדַרְכּוֹ חֲזָרָה שָׁמַע אֶת הַפִּיּוּט "לְכָה דוֹדִי" שֶׁבָּקַע מֵאֶחָד מִבָּתֵּי הַכְּנֶסֶת. קוֹל הַשִּׁירָה מָשַׁךְ אֶת לִבּוֹ, הוּא לֹא הָיָה מְסֻגָּל לָמוּשׁ מִמְּקוֹמוֹ עַד שֶׁהַקָּהָל סִיֵּם אֶת הַפִּיּוּט. הִתְרַגְּשׁוּת מְיֻחֶדֶת אָפְפָה אוֹתוֹ, הַשִּׁיר פָּשׁוּט שָׁבָה אֶת לִבּוֹ. בַּחֲזָרָתוֹ אֶל הַמַּחְסָן בּוֹ יָשַׁן עָבַר עַל פְּנֵי בֵּית כְּנֶסֶת נוֹסָף, וְשׁוּב שָׁמַע אֶת שִׁירַת "לְכָה דוֹדִי" מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, שׁוּב קָפָא עַל מְקוֹמוֹ וְהֶאֱזִין בְּקֶשֶׁב רַב לַנִּגּוּן. דְּמָעוֹת הֵחֵלּוּ זוֹלְגוֹת מִשְּׁתֵּי עֵינָיו. אַחְמֶד לֹא הֵבִין מַה קּוֹרֶה אִתּוֹ... בַּשַּׁבָּת הַבָּאָה הוּא הָלַךְ שׁוּב לְאוֹתָם בָּתֵּי הַכְּנֶסֶת כְּדֵי לִשְׁמֹעַ אֶת הַפִּיּוּט. אוֹתָהּ חֲוָיָה נְעִימָה חָזְרָה עַל עַצְמָהּ, הִתְרַגְּשׁוּת עַד דְּמָעוֹת. כְּשֶׁחָזַר הַבַּיְתָה פָּנָה אֶל אִמּוֹ וְסִפֵּר לָהּ עַל הִתְרַגְּשׁוּתוֹ הַמְּיֻחֶדֶת מִשִּׁירַת הַיְּהוּדִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת הַפִּיּוּט "לְכָה דוֹדִי". הוּא הוֹדִיעַ לָהּ בְּשֶׁקֶט כִּי הֶחְלִיט לְהִתְגַּיֵּר וְלִהְיוֹת יְהוּדִי! כְּשֶׁשָּׁמְעָה זֹאת אִמּוֹ, הִיא פָּרְצָה בְּבֶכִי וְהוֹדִיעָה לוֹ: "אֵינְךָ צָרִיךְ לְהִתְגַּיֵּר! אַתָּה כְּבָר יְהוּדִי!" "מָה...?! אֵינִי מֵבִין אִמָּא, מַה זֹּאת אוֹמֶרֶת?" שָׁאַל בִּתְמִיהָה. "אֲנִי יְהוּדִיָּה, הָיִיתִי נְשׂוּאָה לִיהוּדִי, וּכְשֶׁהָיִיתָ בֶּן שָׁלוֹשׁ שָׁנִים בַּעֲוֹנֹתַי פִּתָּה אוֹתִי עַרְבִי אֶחָד וְלָקַח אוֹתִי אִתּוֹ אֶל הַכְּפָר. אֲגַלֶּה לְךָ, כִּי מִי שֶׁכָּתַב אֶת הַפִּיּוּט 'לְכָה דוֹדִי' הוּא הָרַב שְׁלֹמֹה אֶלְקָבֵץ, וְיֵשׁ בְּיָדִי מְגִלַּת יוּחֲסִין שֶׁמִּשְׁפַּחְתִּי קְשׁוּרָה אֵלָיו. נִרְאֶה לִי שֶׁמִּסִּבָּה זוֹ הִתְרַגַּשְׁתָּ כְּשֶׁשָּׁמַעְתָּ אֶת הַפִּיּוּט, כַּנִּרְאֶה שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתְךָ גִּלָּה אֶת מְקוֹרוֹ. קוּם וּבְרַח וַחֲזֹר לְשָׁרָשֶׁיךָ! אֲנִי מְבַכָּה עַל מַר גּוֹרָלִי וּמִתְבַּיֶּשֶׁת בְּמַעֲשַׂי. אָנָּא, בְּנִי, הִתְפַּלֵּל עָלַי שֶׁגַּם אֲנִי אֶזְכֶּה לַחֲזֹר לְצוּר מַחְצַבְתִּי בְּיוֹם מִן הַיָּמִים. בַּקֵּשׁ מִבּוֹרֵא הָעוֹלָמִים שֶׁיְּרַחֵם עַל נִשְׁמָתִי הָאֻמְלָלָה", בִּקְּשָׁה מִמֶּנּוּ אִמּוֹ בְּהִתְרַגְּשׁוּת רַבָּה. אַחְמֶד חָזַר לִבְנֵי בְּרַק וְשִׁנָּה אֶת שְׁמוֹ לְ"אַבְרָהָם". נִכְנַס אֶל אֶחָד מֵהֵיכְלֵי הַיְּשִׁיבוֹת לְבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה וְגָדַל בְּתוֹרָה וְיִרְאָה וְזָכָה לְהָקִים בַּיִת כָּשֵׁר וְנֶאֱמָן בְּיִשְׂרָאֵל. הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ וְהַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ! (שֻׁלְחַן שַׁבָּת עָרוּךְ)