Otzarot-Article

"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי" (א-א) שָׁאַל רַבֵּנוּ הַ"בֶּן אִישׁ חַי" זצוק"ל, מַדּוּעַ הַתּוֹרָה נִתְּנָה בַּמִּדְבָּר וְלֹא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר כָּל אֶחָד נִמְצָא תַּחַת גַּפְנוֹ וְאִישׁ תַּחַת תְּאֵנָתוֹ? הֲרֵי "אֲוִירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים" (ב"ב קנח:). וְעוֹד, שֶׁקְּדֻשָּׁתָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל תַּשְׁפִּיעַ מִטּוּבָהּ עַל מְקַבְּלֵי הַתּוֹרָה. וְהִמְתִּיק הָעִנְיָן עַל יְדֵי מָשָׁל:

מַעֲשֶׂה בְּנַעַר, בֶּן עֲשִׁירִים, שֶׁהוֹרָיו רָצוּ לְהַשִּׂיאוֹ לְבַת עֲשִׁירִים, אֶלָּא שֶׁבַּפְּגִישָׁה עִמָּהּ נוֹכַח לָדַעַת כִּי טִפְּשָׁה וּתְמִימָה הִיא, לָכֵן מֵאֵן לְקַחְתָּהּ. לְעֻמַּת זֹאת, רָצָה לָשֵׂאת אֶת בַּת הָעֲנִיִּים שֶׁהָיְתָה חֲכָמָה וּנְבוֹנָה. פָּנָה אֶל אָבִיהָ וּבִקֵּשׁ אֶת יָדָהּ.

הָאָב צִנֵּן אֶת הִתְלַהֲבוּתוֹ שֶׁל הָעֶלֶם הַצָּעִיר בְּאָמְרוֹ שֶׁהוֹרָיו לֹא יַסְכִּימוּ שֶׁיִּשָּׂא אֶת בִּתּוֹ כִּי בַּת עֲנִיִּים הִיא.

"אִם כָּךְ, אֲוַתֵּר עַל כָּל הָעֹשֶׁר, וּבִלְבַד שֶׁאֶשָּׂא אֶת בִּתְּךָ!" הֵשִׁיב הַנַּעַר נֶחְרָצוֹת.

וְאָכֵן כָּךְ הָיָה. כַּאֲשֶׁר הוֹרָיו סֵרְבוּ לִשְׁמֹעַ עַל הַשִּׁדּוּךְ, הַנַּעַר עָזַב אֶת בֵּית הוֹרָיו, לָבַשׁ בְּגָדִים פְּשׁוּטִים וְגָר בְּבִקְתָּה עֲלוּבָה בְּסָמוּךְ לְבֵית הוֹרֵי הַנַּעֲרָה הָעֲנִיָּה וְהִסְתַּפֵּק בְּלֶחֶם צַר וּבְמַיִם לַחַץ בְּמֶשֶׁךְ שָׁבוּעוֹת מִסְפָּר. כַּאֲשֶׁר אֲבִי הַנַּעֲרָה רָאָה שֶׁאָכֵן הוּא רְצִינִי בְּאַהֲבָתוֹ אוֹתָהּ, קָרָא לַנַּעַר וְצִוָּה עָלָיו: "פְּתַח תֵּבָה זוֹ, וּרְאֵה מַה יֵּשׁ בָּהּ!"

הַנַּעַר פָּתַח אֶת הַתֵּבָה וְאוֹרוּ עֵינָיו, הַתֵּבָה הָיְתָה מְלֵאָה בְּיַהֲלוֹמִים וַאֲבָנִים טוֹבוֹת. הִמְשִׁיךְ אֲבִי הַנַּעֲרָה וְהִסְבִּיר לוֹ: "אֶת כָּל עָשְׁרִי שָׁמַרְתִּי רַק לְבִתִּי יַקִּירָתִי, אַךְ לֹא רָצִיתִי שֶׁאִישׁ יֵדַע עַל כָּךְ שֶׁמָּא יִרְצוּ אוֹתָהּ בִּגְלַל עָשְׁרִי, אוּלָם לְאַחַר שֶׁרָאִיתִי אֶת רְצוֹנְךָ הָעַז לִחְיוֹת עִם בִּתִּי אֲפִלּוּ בְּעֹנִי וּמַחְסוֹר, הֶחְלַטְתִּי שֶׁאַתָּה הָרָאוּי לָשֵׂאת אוֹתָהּ יַחַד עִם כָּל מָמוֹנִי אוֹתוֹ חָסַכְתִּי עֲבוּרָהּ מֵאָז נוֹלְדָה וְעַד עַתָּה!"

הַנִּמְשָׁל, עַם יִשְׂרָאֵל גִּלּוּ דַּעְתָּם כְּשֶׁהָיוּ בַּמִּדְבָּר שֶׁרְצוֹנָם לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה אֲפִלּוּ בִּהְיוֹתָם בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ צִיָּה וְשׁוֹמֵמָה, כַּאֲשֶׁר הֵם יוֹשְׁבֵי אֹהָלִים וְחַסְרֵי נַחֲלָה. וּבִזְכוּת שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל דָּבְקוּ בַּתּוֹרָה בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִנְחִיל לָהֶם אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה, אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ. (שֻׁלְחַן שַׁבָּת עָרוּךְ)

	בהר - בחוקותי תש"פ
	זְהִירוּת, אָדָם לְפָנֶיךָ!
	"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי" (א-א) שָׁאַל רַבֵּנוּ הַ"בֶּן אִישׁ חַי" זצוק"ל, מַדּוּעַ הַתּוֹרָה נִתְּנָה בַּמִּדְבָּר וְלֹא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר כָּל אֶחָד נִמְצָא תַּחַת גַּפְנוֹ וְאִישׁ תַּחַת תְּאֵנָתוֹ? הֲרֵי "אֲוִירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים" (ב"ב קנח:). וְעוֹד, שֶׁקְּדֻשָּׁתָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל תַּשְׁפִּיעַ מִטּוּבָהּ עַל מְקַבְּלֵי הַתּוֹרָה. וְהִמְתִּיק הָעִנְיָן עַל יְדֵי מָשָׁל: מַעֲשֶׂה בְּנַעַר, בֶּן עֲשִׁירִים, שֶׁהוֹרָיו רָצוּ לְהַשִּׂיאוֹ לְבַת עֲשִׁירִים, אֶלָּא שֶׁבַּפְּגִישָׁה עִמָּהּ נוֹכַח לָדַעַת כִּי טִפְּשָׁה וּתְמִימָה הִיא, לָכֵן מֵאֵן לְקַחְתָּהּ. לְעֻמַּת זֹאת, רָצָה לָשֵׂאת אֶת בַּת הָעֲנִיִּים שֶׁהָיְתָה חֲכָמָה וּנְבוֹנָה. פָּנָה אֶל אָבִיהָ וּבִקֵּשׁ אֶת יָדָהּ. הָאָב צִנֵּן אֶת הִתְלַהֲבוּתוֹ שֶׁל הָעֶלֶם הַצָּעִיר בְּאָמְרוֹ שֶׁהוֹרָיו לֹא יַסְכִּימוּ שֶׁיִּשָּׂא אֶת בִּתּוֹ כִּי בַּת עֲנִיִּים הִיא. "אִם כָּךְ, אֲוַתֵּר עַל כָּל הָעֹשֶׁר, וּבִלְבַד שֶׁאֶשָּׂא אֶת בִּתְּךָ!" הֵשִׁיב הַנַּעַר נֶחְרָצוֹת. וְאָכֵן כָּךְ הָיָה. כַּאֲשֶׁר הוֹרָיו סֵרְבוּ לִשְׁמֹעַ עַל הַשִּׁדּוּךְ, הַנַּעַר עָזַב אֶת בֵּית הוֹרָיו, לָבַשׁ בְּגָדִים פְּשׁוּטִים וְגָר בְּבִקְתָּה עֲלוּבָה בְּסָמוּךְ לְבֵית הוֹרֵי הַנַּעֲרָה הָעֲנִיָּה וְהִסְתַּפֵּק בְּלֶחֶם צַר וּבְמַיִם לַחַץ בְּמֶשֶׁךְ שָׁבוּעוֹת מִסְפָּר. כַּאֲשֶׁר אֲבִי הַנַּעֲרָה רָאָה שֶׁאָכֵן הוּא רְצִינִי בְּאַהֲבָתוֹ אוֹתָהּ, קָרָא לַנַּעַר וְצִוָּה עָלָיו: "פְּתַח תֵּבָה זוֹ, וּרְאֵה מַה יֵּשׁ בָּהּ!" הַנַּעַר פָּתַח אֶת הַתֵּבָה וְאוֹרוּ עֵינָיו, הַתֵּבָה הָיְתָה מְלֵאָה בְּיַהֲלוֹמִים וַאֲבָנִים טוֹבוֹת. הִמְשִׁיךְ אֲבִי הַנַּעֲרָה וְהִסְבִּיר לוֹ: "אֶת כָּל עָשְׁרִי שָׁמַרְתִּי רַק לְבִתִּי יַקִּירָתִי, אַךְ לֹא רָצִיתִי שֶׁאִישׁ יֵדַע עַל כָּךְ שֶׁמָּא יִרְצוּ אוֹתָהּ בִּגְלַל עָשְׁרִי, אוּלָם לְאַחַר שֶׁרָאִיתִי אֶת רְצוֹנְךָ הָעַז לִחְיוֹת עִם בִּתִּי אֲפִלּוּ בְּעֹנִי וּמַחְסוֹר, הֶחְלַטְתִּי שֶׁאַתָּה הָרָאוּי לָשֵׂאת אוֹתָהּ יַחַד עִם כָּל מָמוֹנִי אוֹתוֹ חָסַכְתִּי עֲבוּרָהּ מֵאָז נוֹלְדָה וְעַד עַתָּה!" הַנִּמְשָׁל, עַם יִשְׂרָאֵל גִּלּוּ דַּעְתָּם כְּשֶׁהָיוּ בַּמִּדְבָּר שֶׁרְצוֹנָם לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה אֲפִלּוּ בִּהְיוֹתָם בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ צִיָּה וְשׁוֹמֵמָה, כַּאֲשֶׁר הֵם יוֹשְׁבֵי אֹהָלִים וְחַסְרֵי נַחֲלָה. וּבִזְכוּת שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל דָּבְקוּ בַּתּוֹרָה בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִנְחִיל לָהֶם אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה, אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ. (שֻׁלְחַן שַׁבָּת עָרוּךְ)