Otzarot-Article

"שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה'" (לה-ב) אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב, כָּל הַמְּעַנֵּג אֶת הַשַּׁבָּת נוֹתְנִים לוֹ מִשְׁאֲלוֹת לִבּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים לז-ד), "וְהִתְעַנַּג עַל ה' וְיִתֶּן לְךָ מִשְׁאֲלֹת לִבֶּךָ" (שַׁבָּת קיח:).

וְקָשֶׁה, שֶׁהֲרֵי חֲזַ"ל אָמְרוּ - יֵשׁ לוֹ מָנֶה רוֹצֶה מָאתַיִם, אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ (מִדְרָשׁ רַבָּה קֹהֶלֶת א-יג). אִם כֵּן, כֵּיצַד אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁהַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת מְקַבֵּל כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבּוֹ?

אֶלָּא כַּאֲשֶׁר אָדָם מִתְקַדֵּשׁ וּמִתְעַלֶּה בְּרוּחָנִיּוּת הוּא מִמֵּילָא מִתְעַנֵּג עַל ה'. מִתְעַנֵּג מִלִּמּוּד תּוֹרָה וּמִקִּיּוּם מִצְווֹתֶיהָ, וְאָז כְּבָר תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה לֹא מוֹשְׁכוֹת אֶת לִבּוֹ. הוּא מִסְתַּפֵּק בְּמַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ וּמַרְגִּישׁ מְאֻשָּׁר כְּאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַכֹּל.

נַמְתִּיק הַהֶסְבֵּר בְּמָשָׁל נִפְלָא: עָשִׁיר אֶחָד טִיֵּל לַהֲנָאָתוֹ עַל חוֹף הַיָּם. לְפֶתַע הִבְחִין בְּדוֹלְפִין שֶׁנִּסְחַף אֶל הַחוֹף. מַצָּבוֹ הָיָה בְּכִי רַע, כַּנִּרְאֶה כְּבָר כַּמָּה שָׁעוֹת הָיָה לְלֹא מַיִם. הֶעָשִׁיר הִתְקַשֵּׁר מִיָּד לְאַמְבּוּלַנְס. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַצֶּוֶת הָרְפוּאִי, הֵם נִדְהֲמוּ לְגַלּוֹת שֶׁהַחוֹלֶה הוּא בְּעֶצֶם דּוֹלְפִין... מוּבָן שֶׁהֵם סֵרְבוּ לְהַגִּישׁ טִפּוּל לַדּוֹלְפִין. "אֵין זֶה מִתַּפְקִידֵנוּ, אֲנַחְנוּ מְטַפְּלִים רַק בִּבְנֵי אָדָם וְלֹא בְּחַיּוֹת!" רָטְנוּ אַנְשֵׁי הַצֶּוֶת עַל הַהַטְרָדָה הַמְּיֻתֶּרֶת.

הֶעָשִׁיר הָיָה אוֹהֵב חַיּוֹת מֻשְׁבָּע, לָכֵן שָׁלַף מֵאַרְנָקוֹ חֲבִילַת שְׁטָרוֹת שֶׁל דּוֹלָרִים וְהִתְחִיל לְהַכְנִיס אֶל תּוֹךְ כִּיסָם שֶׁל אַנְשֵׁי הַצֶּוֶת הָרְפוּאִי. הָרוֹפֵא הִתְחִיל מִיָּד לְטַפֵּל בַּדּוֹלְפִין וּפָקַד עַל נַהַג הָאַמְבּוּלַנְס לִנְסֹעַ בִּמְהִירוּת אֶל בֵּית הַחוֹלִים הַקָּרוֹב בְּיוֹתֵר. הֲלֹא כְּבָר אָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ ע"ה, "וְהַכֶּסֶף יַעֲנֶה אֶת הַכֹּל" (קֹהֶלֶת י, יט). הַנֶּהָג נָסַע בְּלִוּוּי סִירֶנָה מַחְרִישַׁת אָזְנַיִם אֶל בֵּית הַחוֹלִים. כְּשֶׁהִגִּיעוּ הוֹרִידוּ אֶת הַדּוֹלְפִין עִם הַמִּטָּה אֶל "חֲדַר הַמִּיּוּן" וְנָסְעוּ כִּלְעֻמַּת שֶׁבָּאוּ.

בַּחֲדַר הַמִּיּוּן, הָרוֹפְאִים נִדְהֲמוּ לְגַלּוֹת שֶׁמִּתַּחַת לַסָּדִין יֶשְׁנוֹ "דּוֹלְפִין"...

מוּבָן שֶׁגַּם הֵם סֵרְבוּ לְטַפֵּל בּוֹ, אַךְ כַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה כֵּן הָיָה הַפַּעַם, הֶעָשִׁיר הוֹצִיא חֲבִילַת דּוֹלָרִים גְּדוֹלָה עוֹד יוֹתֵר וְחִלֵּק לְאַנְשֵׁי הַמִּשְׁמֶרֶת, לָרוֹפְאִים וְלָאֲחָיוֹת, וּמִיָּד הִתְחִילוּ לְטַפֵּל בַּדּוֹלְפִין. מָדְדוּ לוֹ דֹּפֶק, חֹם, לַחַץ דָּם וַאֲפִלּוּ נָתְנוּ לוֹ עֵרוּי נוֹזְלִים...

כְּשֶׁהָרוֹפְאִים בַּמַּחְלָקוֹת הַשּׁוֹנוֹת שָׁמְעוּ שֶׁהִגִּיעַ עָשִׁיר תִּמְהוֹנִי לַחֲדַר הַמִּיּוּן וּמְחַלֵּק מַעֲטָפוֹת שֶׁל כֶּסֶף וּבִלְבַד שֶׁיְּנַסּוּ לְטַפֵּל בַּדּוֹלְפִין שֶׁמָּצָא, עָזְבוּ אֶת הַחוֹלִים שֶׁמְּאֻשְׁפָּזִים בַּמַּחְלָקוֹת וְרָצוּ גַּם הֵם לְטַפֵּל בַּדּוֹלְפִין הַ"יָּקָר". הַקַּרְדְיוֹלוֹג הִצְמִיד לוֹ אֵלֶקְטְרוֹדוֹת קָרוֹב לְלִבּוֹ, צֶוֶת הָרֶנְטְגֶן לָקַח אוֹתוֹ לְצִלּוּם, הָרוֹפֵא הַכְּלָלִי עָרַךְ לוֹ סְרִיקַת מַעֲרָכוֹת. כָּל אֶחָד נִסָּה לַעֲזֹר בִּתְחוּם הִתְמַחוּתוֹ, אַךְ שׁוּם דָּבָר לֹא הוֹעִיל, מַצָּבוֹ שֶׁל הַדּוֹלְפִין רַק הָלַךְ וְהִתְדַּרְדֵּר.

לְפֶתַע, אַחַת מֵהָאֲחָיוֹת צָעֲקָה וְאָמְרָה: "חֲבֵרִים!!! לִי יֵשׁ רַעְיוֹן! נָשִׂים אוֹתוֹ בְּתוֹךְ אַמְבַּטְיָה קָרָה שֶׁל מַיִם, כִּי הוּא מְקוֹר חַיּוּתוֹ וְשָׁם הוּא בֵּיתוֹ!!!". מִיָּד סָחֲבוּ אוֹתוֹ לְתוֹךְ אַמְבַּטְיָה עִם מַיִם קָרִים וְקֶרַח. רַק חָלְפוּ כַּמָּה דַּקּוֹת, וְהַדּוֹלְפִין פָּקַח אֶת עֵינָיו וְהִתְחִיל לָנוּעַ, מַצָּבוֹ הִשְׁתַּפֵּר עַד מְהֵרָה, וְהוּא הוּבַל בִּמְהִירוּת בַּחֲזָרָה אֶל הַיָּם הַגָּדוֹל.

בַּמְּצִיאוּת הַיּוֹמְיוֹמִית בָּאִים וּמַצִּיעִים לָנוּ כָּל מִינֵי תַּחֲלִיפִים לְסִפּוּק וְאֹשֶׁר רוּחָנִי, חֻפְשׁוֹת חֲלוֹמִיּוֹת, סָלוֹן עוֹר אִיטַלְקִי, רֶכֶב מְפֹאָר וּמְאֻבְזָר, בִּגְדֵי יֻקְרָה מִקּוֹלֶקְצְיָה חֲדָשָׁה, וּבְעֶצֶם מַה לֹּא... אַךְ "הַנֶּפֶשׁ לֹא תִמָּלֵא" (קֹהֶלֶת ו, ז), תַּעֲנוּגוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה לְעוֹלָם לֹא יְהַוּוּ תַּחֲלִיף לְחַיִּים רוּחָנִיִּים, לִמּוּד תּוֹרָה, קִיּוּם מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. עָלֵינוּ לַחְזֹר לִמְקוֹר חַיּוּתֵנוּ, אֶל הַמַּיִם, וְאֵין מַיִם אֶלָּא תּוֹרָה (בָּבָא קַמָּא טז:).

בְּסֵפֶר תְּהִלִּים (לד, יא), כָּתַב נְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל, "כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵבוּ וְדֹרְשֵׁי ה' לֹא יַחְסְרוּ כָל טוֹב". בַּעַל הַ"יִּיטַב לֵב" זָצָ"ל (פָּרָשַׁת רְאֵה), הִסְבִּיר שֶׁהַכָּתוּב לֹא בָּא לוֹמַר שֶׁלְּדוֹרְשֵׁי ה' לֹא חָסֵר דָּבָר, אֶלָּא אֲפִלּוּ כְּשֶׁחָסֵר לָהֶם הֵם שְׂמֵחִים וּמְרֻצִּים בְּחֶלְקָם, וְלָכֵן לֹא חֲסֵרִים כָּל טוֹב. כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד בְּסֵפֶר "רֵאשִׁית חָכְמָה" (דֶּרֶךְ אֶרֶץ שַׁעַר ב-ב), בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: "רָאִיתִי כַּמָּה עֲשִׁירִים וְלֹא רָאִיתִי עָשִׁיר כְּמִי שֶׁשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ". הֶעָשִׁיר דּוֹאֵג תָּמִיד שֶׁהַשֶּׁפַע הַגַּשְׁמִי יִשָּׁאֵר עִמּוֹ גַּם בֶּעָתִיד, וְאִלּוּ אָדָם מִן הַשּׁוּרָה שֶׁהִתְרַגֵּל לְמִדַּת הַהִסְתַּפְּקוּת בְּמוּעָט - שָׂמֵחַ בְּכָל יוֹם בְּמַה שֶּׁחֲנָנוֹ ה', אוֹכֵל מְעַט וּמִתְבָּרֵךְ בְּמֵעָיו.

מַעֲשֶׂה בְּעָנִי אֶחָד שֶׁהָיָה מְחַזֵּר עַל דְּלָתוֹת הָעֲשִׁירִים וּמְקַבֵּץ נְדָבוֹת כְּדֵי לְהַחְיוֹת אֶת נַפְשׁוֹ. יוֹם אֶחָד נִכְנַס לְבֵיתוֹ שֶׁל עָשִׁיר יָדוּעַ. "הַמְתֵּן מְעַט, אֲנִי מְחַשֵּׁב כָּרֶגַע אֶת שֹׁוִי נְכָסַי עַל פִּי עֲלִיַּת הַמְּנָיוֹת שֶׁלִּי", בִּקֵּשׁ הֶעָשִׁיר. שָׂמַח הֶעָנִי עַל הָרַעֲיוֹן, וְהִתְחִיל גַּם הוּא לִסְפֹּר אֶת מַטְבְּעוֹתָיו.

הֶעָשִׁיר צָחַק, וּשְׁאָלוֹ בְּזִלְזוּל: "נוּ, עוֹד כַּמָּה כֶּסֶף אַתָּה צָרִיךְ כְּדֵי לְהַגִּיעַ אֵלַי?"

"הַהֶפְרֵשׁ בֵּינֵינוּ הוּא עֲשָׂרָה זְהוּבִים בִּלְבַד!" הִפְטִיר הֶעָנִי כְּנֶגְדּוֹ.

"מָה אַתָּה סָח?!" שָׁאַל הֶעָשִׁיר בְּסַקְרָנוּת.

"תִּרְאֶה, שָׁאַלְתִּי אֶת הַקַּבְרָן שֶׁל הָעִיר, הוּא אָמַר לִי שֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי סוּגִים שֶׁל תַּכְרִיכִים לִמְכִירָה, וְהַהֶפְרֵשׁ בֵּינֵיהֶם הוּא עֲשָׂרָה זְהוּבִים בִּלְבַד..."

יִרְאֶה חָכָם וְיוֹסִיף לֶקַח, שֶׁאֵין מְלַוִּים לוֹ לָאָדָם בְּיוֹם הַדִּין לֹא כֶּסֶף וְלֹא זָהָב וְלֹא אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת אֶלָּא רַק תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, שֶׁנֶּאֱמַר (יְשַׁעְיָה נח, ח), "וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ" (אָבוֹת ו-ט).

צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁבָּעוֹלָם הַבָּא לֹא מְקַבְּלִים שׁוּם דָּבָר בְּחִנָּם, יֵשׁ לְשַׁלֵּם בַּ"קֻּפָּה" עַל הַכֹּל, וּבִמְזֻמָּנִים בִּלְבַד: קִיּוּם מִצְווֹת, לִמּוּד תּוֹרָה, חֶסֶד וּמִדּוֹת טוֹבוֹת, כִּי רַק מִי שֶׁטָּרַח בָּעֶרֶב שַׁבָּת יֹאכַל בְּשַׁבָּת. (שֻׁלְחַן שַׁבָּת עָרוּךְ)

	אמר תש"פ
	הַשְׁפָּעָתָהּ שֶׁל מִלָּה טוֹבָה לַזּוּלָת
	"שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה'" (לה-ב) אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב, כָּל הַמְּעַנֵּג אֶת הַשַּׁבָּת נוֹתְנִים לוֹ מִשְׁאֲלוֹת לִבּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים לז-ד), "וְהִתְעַנַּג עַל ה' וְיִתֶּן לְךָ מִשְׁאֲלֹת לִבֶּךָ" (שַׁבָּת קיח:). וְקָשֶׁה, שֶׁהֲרֵי חֲזַ"ל אָמְרוּ - יֵשׁ לוֹ מָנֶה רוֹצֶה מָאתַיִם, אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ (מִדְרָשׁ רַבָּה קֹהֶלֶת א-יג). אִם כֵּן, כֵּיצַד אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁהַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת מְקַבֵּל כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבּוֹ? אֶלָּא כַּאֲשֶׁר אָדָם מִתְקַדֵּשׁ וּמִתְעַלֶּה בְּרוּחָנִיּוּת הוּא מִמֵּילָא מִתְעַנֵּג עַל ה'. מִתְעַנֵּג מִלִּמּוּד תּוֹרָה וּמִקִּיּוּם מִצְווֹתֶיהָ, וְאָז כְּבָר תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה לֹא מוֹשְׁכוֹת אֶת לִבּוֹ. הוּא מִסְתַּפֵּק בְּמַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ וּמַרְגִּישׁ מְאֻשָּׁר כְּאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַכֹּל. נַמְתִּיק הַהֶסְבֵּר בְּמָשָׁל נִפְלָא: עָשִׁיר אֶחָד טִיֵּל לַהֲנָאָתוֹ עַל חוֹף הַיָּם. לְפֶתַע הִבְחִין בְּדוֹלְפִין שֶׁנִּסְחַף אֶל הַחוֹף. מַצָּבוֹ הָיָה בְּכִי רַע, כַּנִּרְאֶה כְּבָר כַּמָּה שָׁעוֹת הָיָה לְלֹא מַיִם. הֶעָשִׁיר הִתְקַשֵּׁר מִיָּד לְאַמְבּוּלַנְס. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַצֶּוֶת הָרְפוּאִי, הֵם נִדְהֲמוּ לְגַלּוֹת שֶׁהַחוֹלֶה הוּא בְּעֶצֶם דּוֹלְפִין... מוּבָן שֶׁהֵם סֵרְבוּ לְהַגִּישׁ טִפּוּל לַדּוֹלְפִין. "אֵין זֶה מִתַּפְקִידֵנוּ, אֲנַחְנוּ מְטַפְּלִים רַק בִּבְנֵי אָדָם וְלֹא בְּחַיּוֹת!" רָטְנוּ אַנְשֵׁי הַצֶּוֶת עַל הַהַטְרָדָה הַמְּיֻתֶּרֶת. הֶעָשִׁיר הָיָה אוֹהֵב חַיּוֹת מֻשְׁבָּע, לָכֵן שָׁלַף מֵאַרְנָקוֹ חֲבִילַת שְׁטָרוֹת שֶׁל דּוֹלָרִים וְהִתְחִיל לְהַכְנִיס אֶל תּוֹךְ כִּיסָם שֶׁל אַנְשֵׁי הַצֶּוֶת הָרְפוּאִי. הָרוֹפֵא הִתְחִיל מִיָּד לְטַפֵּל בַּדּוֹלְפִין וּפָקַד עַל נַהַג הָאַמְבּוּלַנְס לִנְסֹעַ בִּמְהִירוּת אֶל בֵּית הַחוֹלִים הַקָּרוֹב בְּיוֹתֵר. הֲלֹא כְּבָר אָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ ע"ה, "וְהַכֶּסֶף יַעֲנֶה אֶת הַכֹּל" (קֹהֶלֶת י, יט). הַנֶּהָג נָסַע בְּלִוּוּי סִירֶנָה מַחְרִישַׁת אָזְנַיִם אֶל בֵּית הַחוֹלִים. כְּשֶׁהִגִּיעוּ הוֹרִידוּ אֶת הַדּוֹלְפִין עִם הַמִּטָּה אֶל "חֲדַר הַמִּיּוּן" וְנָסְעוּ כִּלְעֻמַּת שֶׁבָּאוּ. בַּחֲדַר הַמִּיּוּן, הָרוֹפְאִים נִדְהֲמוּ לְגַלּוֹת שֶׁמִּתַּחַת לַסָּדִין יֶשְׁנוֹ "דּוֹלְפִין"... מוּבָן שֶׁגַּם הֵם סֵרְבוּ לְטַפֵּל בּוֹ, אַךְ כַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה כֵּן הָיָה הַפַּעַם, הֶעָשִׁיר הוֹצִיא חֲבִילַת דּוֹלָרִים גְּדוֹלָה עוֹד יוֹתֵר וְחִלֵּק לְאַנְשֵׁי הַמִּשְׁמֶרֶת, לָרוֹפְאִים וְלָאֲחָיוֹת, וּמִיָּד הִתְחִילוּ לְטַפֵּל בַּדּוֹלְפִין. מָדְדוּ לוֹ דֹּפֶק, חֹם, לַחַץ דָּם וַאֲפִלּוּ נָתְנוּ לוֹ עֵרוּי נוֹזְלִים... כְּשֶׁהָרוֹפְאִים בַּמַּחְלָקוֹת הַשּׁוֹנוֹת שָׁמְעוּ שֶׁהִגִּיעַ עָשִׁיר תִּמְהוֹנִי לַחֲדַר הַמִּיּוּן וּמְחַלֵּק מַעֲטָפוֹת שֶׁל כֶּסֶף וּבִלְבַד שֶׁיְּנַסּוּ לְטַפֵּל בַּדּוֹלְפִין שֶׁמָּצָא, עָזְבוּ אֶת הַחוֹלִים שֶׁמְּאֻשְׁפָּזִים בַּמַּחְלָקוֹת וְרָצוּ גַּם הֵם לְטַפֵּל בַּדּוֹלְפִין הַ"יָּקָר". הַקַּרְדְיוֹלוֹג הִצְמִיד לוֹ אֵלֶקְטְרוֹדוֹת קָרוֹב לְלִבּוֹ, צֶוֶת הָרֶנְטְגֶן לָקַח אוֹתוֹ לְצִלּוּם, הָרוֹפֵא הַכְּלָלִי עָרַךְ לוֹ סְרִיקַת מַעֲרָכוֹת. כָּל אֶחָד נִסָּה לַעֲזֹר בִּתְחוּם הִתְמַחוּתוֹ, אַךְ שׁוּם דָּבָר לֹא הוֹעִיל, מַצָּבוֹ שֶׁל הַדּוֹלְפִין רַק הָלַךְ וְהִתְדַּרְדֵּר. לְפֶתַע, אַחַת מֵהָאֲחָיוֹת צָעֲקָה וְאָמְרָה: "חֲבֵרִים!!! לִי יֵשׁ רַעְיוֹן! נָשִׂים אוֹתוֹ בְּתוֹךְ אַמְבַּטְיָה קָרָה שֶׁל מַיִם, כִּי הוּא מְקוֹר חַיּוּתוֹ וְשָׁם הוּא בֵּיתוֹ!!!". מִיָּד סָחֲבוּ אוֹתוֹ לְתוֹךְ אַמְבַּטְיָה עִם מַיִם קָרִים וְקֶרַח. רַק חָלְפוּ כַּמָּה דַּקּוֹת, וְהַדּוֹלְפִין פָּקַח אֶת עֵינָיו וְהִתְחִיל לָנוּעַ, מַצָּבוֹ הִשְׁתַּפֵּר עַד מְהֵרָה, וְהוּא הוּבַל בִּמְהִירוּת בַּחֲזָרָה אֶל הַיָּם הַגָּדוֹל. בַּמְּצִיאוּת הַיּוֹמְיוֹמִית בָּאִים וּמַצִּיעִים לָנוּ כָּל מִינֵי תַּחֲלִיפִים לְסִפּוּק וְאֹשֶׁר רוּחָנִי, חֻפְשׁוֹת חֲלוֹמִיּוֹת, סָלוֹן עוֹר אִיטַלְקִי, רֶכֶב מְפֹאָר וּמְאֻבְזָר, בִּגְדֵי יֻקְרָה מִקּוֹלֶקְצְיָה חֲדָשָׁה, וּבְעֶצֶם מַה לֹּא... אַךְ "הַנֶּפֶשׁ לֹא תִמָּלֵא" (קֹהֶלֶת ו, ז), תַּעֲנוּגוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה לְעוֹלָם לֹא יְהַוּוּ תַּחֲלִיף לְחַיִּים רוּחָנִיִּים, לִמּוּד תּוֹרָה, קִיּוּם מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. עָלֵינוּ לַחְזֹר לִמְקוֹר חַיּוּתֵנוּ, אֶל הַמַּיִם, וְאֵין מַיִם אֶלָּא תּוֹרָה (בָּבָא קַמָּא טז:). בְּסֵפֶר תְּהִלִּים (לד, יא), כָּתַב נְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל, "כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵבוּ וְדֹרְשֵׁי ה' לֹא יַחְסְרוּ כָל טוֹב". בַּעַל הַ"יִּיטַב לֵב" זָצָ"ל (פָּרָשַׁת רְאֵה), הִסְבִּיר שֶׁהַכָּתוּב לֹא בָּא לוֹמַר שֶׁלְּדוֹרְשֵׁי ה' לֹא חָסֵר דָּבָר, אֶלָּא אֲפִלּוּ כְּשֶׁחָסֵר לָהֶם הֵם שְׂמֵחִים וּמְרֻצִּים בְּחֶלְקָם, וְלָכֵן לֹא חֲסֵרִים כָּל טוֹב. כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד בְּסֵפֶר "רֵאשִׁית חָכְמָה" (דֶּרֶךְ אֶרֶץ שַׁעַר ב-ב), בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: "רָאִיתִי כַּמָּה עֲשִׁירִים וְלֹא רָאִיתִי עָשִׁיר כְּמִי שֶׁשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ". הֶעָשִׁיר דּוֹאֵג תָּמִיד שֶׁהַשֶּׁפַע הַגַּשְׁמִי יִשָּׁאֵר עִמּוֹ גַּם בֶּעָתִיד, וְאִלּוּ אָדָם מִן הַשּׁוּרָה שֶׁהִתְרַגֵּל לְמִדַּת הַהִסְתַּפְּקוּת בְּמוּעָט - שָׂמֵחַ בְּכָל יוֹם בְּמַה שֶּׁחֲנָנוֹ ה', אוֹכֵל מְעַט וּמִתְבָּרֵךְ בְּמֵעָיו. מַעֲשֶׂה בְּעָנִי אֶחָד שֶׁהָיָה מְחַזֵּר עַל דְּלָתוֹת הָעֲשִׁירִים וּמְקַבֵּץ נְדָבוֹת כְּדֵי לְהַחְיוֹת אֶת נַפְשׁוֹ. יוֹם אֶחָד נִכְנַס לְבֵיתוֹ שֶׁל עָשִׁיר יָדוּעַ. "הַמְתֵּן מְעַט, אֲנִי מְחַשֵּׁב כָּרֶגַע אֶת שֹׁוִי נְכָסַי עַל פִּי עֲלִיַּת הַמְּנָיוֹת שֶׁלִּי", בִּקֵּשׁ הֶעָשִׁיר. שָׂמַח הֶעָנִי עַל הָרַעֲיוֹן, וְהִתְחִיל גַּם הוּא לִסְפֹּר אֶת מַטְבְּעוֹתָיו. הֶעָשִׁיר צָחַק, וּשְׁאָלוֹ בְּזִלְזוּל: "נוּ, עוֹד כַּמָּה כֶּסֶף אַתָּה צָרִיךְ כְּדֵי לְהַגִּיעַ אֵלַי?" "הַהֶפְרֵשׁ בֵּינֵינוּ הוּא עֲשָׂרָה זְהוּבִים בִּלְבַד!" הִפְטִיר הֶעָנִי כְּנֶגְדּוֹ. "מָה אַתָּה סָח?!" שָׁאַל הֶעָשִׁיר בְּסַקְרָנוּת. "תִּרְאֶה, שָׁאַלְתִּי אֶת הַקַּבְרָן שֶׁל הָעִיר, הוּא אָמַר לִי שֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי סוּגִים שֶׁל תַּכְרִיכִים לִמְכִירָה, וְהַהֶפְרֵשׁ בֵּינֵיהֶם הוּא עֲשָׂרָה זְהוּבִים בִּלְבַד..." יִרְאֶה חָכָם וְיוֹסִיף לֶקַח, שֶׁאֵין מְלַוִּים לוֹ לָאָדָם בְּיוֹם הַדִּין לֹא כֶּסֶף וְלֹא זָהָב וְלֹא אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת אֶלָּא רַק תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, שֶׁנֶּאֱמַר (יְשַׁעְיָה נח, ח), "וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ" (אָבוֹת ו-ט). צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁבָּעוֹלָם הַבָּא לֹא מְקַבְּלִים שׁוּם דָּבָר בְּחִנָּם, יֵשׁ לְשַׁלֵּם בַּ"קֻּפָּה" עַל הַכֹּל, וּבִמְזֻמָּנִים בִּלְבַד: קִיּוּם מִצְווֹת, לִמּוּד תּוֹרָה, חֶסֶד וּמִדּוֹת טוֹבוֹת, כִּי רַק מִי שֶׁטָּרַח בָּעֶרֶב שַׁבָּת יֹאכַל בְּשַׁבָּת. (שֻׁלְחַן שַׁבָּת עָרוּךְ)