Otzarot-Article

"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה" (כה-ב) כָּתַב הַגָּאוֹן רַבִּי יוֹסֵף מַשָּׁאשׁ זָצָ"ל, "מֵאֵת כָּל", אוֹתִיּוֹת: "מַאֲכֶלֶת", רֶמֶז לְמִצְוַת הַצְּדָקָה שֶׁמַּצִּילָה מֵהַמַּאֲכֶלֶת שֶׁל מַלְאַךְ הַמָּוֶת. וְלָכֵן כָּתוּב "וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה" וְלֹא "יִתְּנוּ", כִּי הַנּוֹתֵן מְקַבֵּל יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁנּוֹתֵן.

מִיכָאֵל הוּא תּוֹשַׁב מֶרְכַּז הָאָרֶץ. יוֹם אֶחָד הָלַךְ לִבְדִיקָה שִׁגְרָתִית אֵצֶל רוֹפֵא הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלּוֹ, וְזֶה הִבְחִין בִּבְעָיָה כָּלְשֶׁהִי. לָכֵן הִפְנָה אוֹתוֹ לִבְדִיקַת סִי. טִי. בַּבְּדִיקָה הִתְגַּלָּה שֶׁהוּא חוֹלֶה בְּמַחֲלָה נְדִירָה, ל"ע.

לְאַחַר הִתְיָעֲצוּת הִמְלִיצוּ לוֹ לָטוּס לְאַנְגְלִיָּה, כִּי שָׁם יֵשׁ רוֹפֵא מֻמְחֶה בַּעַל שֵׁם עוֹלָמִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְטַפֵּל בְּמַחֲלָה נְדִירָה זוֹ, אַךְ הַמְּחִיר בְּהֶתְאֵם, עֲלוּת הַטִּיסוֹת, הַלִּינָה, הָאִשְׁפּוּז בְּבֵית הַחוֹלִים הַפְּרָטִי, הַנִּתּוּחַ, וְהַטִּפּוּל לְאַחַר הַנִּתּוּחַ, מִסְתַּכְּמִים בַּעֲלוּת שֶׁל 60,000 דּוֹלָר!

בַּצַּר לוֹ, פָּנָה מִיכָאֵל לְקֶרֶן צְדָקָה וְחֶסֶד, וְאָכֵן הֵם הֶעֱנִיקוּ לוֹ סְכוּם נִכְבָּד, אַךְ אֵין הַקֹּמֶץ מַשְׂבִּיעַ אֶת הָאֲרִי, עֲדַיִן הָיָה חָסֵר לוֹ רֹב הַסְּכוּם. מְנַהֵל הָאִרְגּוּן הִתְנַצֵּל כִּי אֵין בְּאֶפְשָׁרוּתוֹ לָתֵת יוֹתֵר מִסְּכוּם זֶה, אַךְ אָמַר לוֹ שֶׁיֵּשׁ נָדִיב בְּתֵל אָבִיב שֶׁאוּלַי יָכוֹל לַעֲזֹר לוֹ.

מִיכָאֵל מֵעוֹלָם לֹא בִּקֵּשׁ דָּבָר מֵאִישׁ, אַךְ כָּעֵת נֶאֱלַץ לְשָׂרֵךְ אֶת רַגְלָיו אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר. הֶעָשִׁיר קִבְּלוֹ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וּלְבַסּוֹף שָׁאַל אוֹתוֹ: "תַּגִּיד, כַּמָּה אַתָּה צָרִיךְ לַנִּתּוּחַ?"

"עֲלוּת הַנִּתּוּחַ כּוֹלֵל כָּל הַהוֹצָאוֹת הִיא 60,000 דּוֹלָר, עַד עַתָּה הִצְלַחְתִּי לְהַשִּׂיג רַק עֲשִׂירִית מִן הַסְּכוּם", הֵשִׁיב מִיכָאֵל.

הֶעָשִׁיר נָטַל אֶת פִּנְקַס הַצֶּ'קִים שֶׁלּוֹ וְרָשַׁם אֶת מְלֹא הַסְּכוּם הַנִּדְרָשׁ. מִיכָאֵל הִתְרַגֵּשׁ עַד דְּמָעוֹת מֵרֹחַב לִבּוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר, הוֹדָה לוֹ מִקֶּרֶב לֵב וּבֵרְכוֹ אֵין סְפֹר פְּעָמִים בְּכָל הַבְּרָכוֹת שֶׁרַק הִכִּיר. מִיכָאֵל נִשְּׁקוֹ וְיָצָא לְדַרְכּוֹ כְּשֶׁלִּבּוֹ מִתְרוֹנֵן בְּתִקְוָה וּבִתְפִלָּה שֶׁהַנִּתּוּחַ אָכֵן יַעֲלֶה יָפֶה.

יוֹמַיִם לִפְנֵי שֶׁטָּס לַנִּתּוּחַ, מִיכָאֵל נִכְנַס לַחֲנוּת כְּלֵי כֶּסֶף וְקָנָה לֶעָשִׁיר חֲנֻכִּיָּה מְהֻדֶּרֶת מִכֶּסֶף טָהוֹר. מִיכָאֵל כָּתַב מִכְתַּב תּוֹדָה מְרַגֵּשׁ וּבִקֵּשׁ מִשָּׁלִיחַ מְיֻחָד שֶׁיָּבִיא לֶעָשִׁיר אֶת הַחֲנֻכִּיָּה בְּסָמוּךְ לַחֲנֻכָּה.

וְאָכֵן הַשָּׁלִיחַ עָשָׂה אֶת שְׁלִיחוּתוֹ וְנָסַע אֶל שְׁכוּנַת הַיֻּקְרָה בִּצְפוֹן תֵּל אָבִיב כְּדֵי לְהָבִיא לֶעָשִׁיר אֶת הַחֲנֻכִּיָּה. הַשָּׁלִיחַ צִלְצֵל בַּפַּעֲמוֹן, אַךְ אַף אֶחָד לֹא עָנָה לַמְרוֹת שֶׁנִּשְׁמְעוּ קוֹלוֹת מוּזָרִים מִתּוֹךְ הַבַּיִת. הוּא הִנִּיחַ אֶת אָזְנוֹ עַל הַדֶּלֶת וְשָׁמַע קוֹלוֹת שֶׁל גְּנִיחוֹת, מֵעֵין חִרְחוּרֵי נְשִׁימָה. הַשָּׁלִיחַ הֵבִין שֶׁבַּעַל הַדִּירָה שָׁרוּי בִּמְצוּקָה. הוּא לֹא בִּזְבֵּז זְמַן וְהִזְעִיק מִיָּד אֶת הַשָּׁכֵן בַּדִּירָה הַסְּמוּכָה כְּדֵי שֶׁיַּעֲזֹר לוֹ לִפְרֹץ אֶל תּוֹךְ הַדִּירָה וּבְמַקְבִּיל הִזְמִין עֶזְרָה רְפוּאִית.

כְּשֶׁנִּכְנְסוּ לַבַּיִת גִּלּוּ שֶׁ"חַיִּים", בַּעַל הַבַּיִת, שָׂרוּעַ עַל הָרִצְפָּה גּוֹנֵחַ מִכְּאֵבִים כַּאֲשֶׁר הוּא בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל הֶתְקֵף לֵב. הָרוֹפֵא שֶׁהִגִּיעַ בֵּינְתַיִם, הֵחֵל לְיַצֵּב אֶת מַצָּבוֹ תּוֹךְ כְּדֵי שֶׁפִּנּוּהוּ בָּאַמְבּוּלַנְס הַיְשֵׁר אֶל בֵּית הַחוֹלִים.

כַּעֲבֹר כַּמָּה יָמִים הִגִּיעַ הַשָּׁלִיחַ לְבַקֵּר אֶת חַיִּים בְּבֵית הַחוֹלִים. חַיִּים הוֹדָה לוֹ מִקֶּרֶב לֵב, אַךְ הַשָּׁלִיחַ הִצְטַנֵּעַ וְאָמַר שֶׁעָלָיו לְהוֹדוֹת רַק לְמִיכָאֵל שֶׁשָּׁלַח לוֹ אֶת הַחֲנֻכִּיָּה, כִּי הוּא בְּסַךְ הַכֹּל הַשָּׁלִיחַ (תַּרְתֵּי מִשְׁמָע).

חַיִּים חִיֵּךְ וְאָמַר, שֶׁכַּנִּרְאֶה הִתְקַיְּמוּ בּוֹ דִּבְרֵי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ ע"ה, "מַתָּן בַּסֵּתֶר יִכְפֶּה אָף" (מִשְׁלֵי כא-יד) "וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת" (מִשְׁלֵי י-ב), הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זִמֵּן לְיָדִי לְהַצִּיל אֶת מִיכָאֵל, וּלְבַסּוֹף הוּא זֶה שֶׁהִצִּיל אוֹתִי!

רַבֵּנוּ הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ זיע"א גִּלָּה פַּעַם אַחַת לְתַלְמִידָיו: "שָׁמַעְתִּי שֶׁנִּגְזְרָה גְּזֵרָה נוֹרָאָה בַּשָּׁמַיִם וְעוֹמֵד לַעֲלוֹת אַרְבֶּה עַל עִירֵנוּ, צְפַת. הָאַרְבֶּה יְחַסֵּל אֶת כָּל הַצּוֹמֵחַ וְנִשָּׁאֵר לְלֹא מָזוֹן, חָלִילָה. מַכַּת הָאַרְבֶּה תָּבוֹא כְּעֹנֶשׁ עַל זַעֲקָתוֹ שֶׁל אֶחָד מֵעֲנִיֵּי עִירֵנוּ שֶׁאֵין לוֹ וּלְמִשְׁפַּחְתּוֹ מַה לֶּאֱכֹל וְאִישׁ לֹא שָׂם עַל לֵב! עָנִי זֶה הוּא הַגָּאוֹן רַבִּי "יַעֲקֹב אֶל טָרָף". הָבָה נֶאֱסֹף כֶּסֶף מִתּוֹשָׁבֵי הָעִיר, כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, וּנְמַלֵּא אֶת בֵּיתוֹ מִכָּל טוּב, וּבְכָךְ נִמְנַע מֵעַצְמֵנוּ וּמִבְנֵי עִירֵנוּ אָסוֹן נוֹרָא וְאָיֹם!"

מִיָּד אָסְפוּ סְכוּם כֶּסֶף גָּבוֹהַּ אֲשֶׁר יַסְפִּיק לְפַרְנָסַת רַבִּי יַעֲקֹב לְמֶשֶׁךְ חֳדָשִׁים אֲרֻכִּים, וְנָתְנוּ לוֹ אֶת הַצְּדָקָה בְּפָנִים מְאִירוֹת. הַגָּאוֹן הוֹדָה לָהֶם מִקֶּרֶב לֵב וְגִלָּה שֶׁבָּאוּ בְּדִיּוּק בַּזְּמַן, כִּי לֹא נִשְׁאֲרָה לוֹ אֲפִלּוּ פְּרוּסַת לֶחֶם לֶאֱכֹל...

כְּשֶׁחָזְרוּ לָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ כְּדֵי לְבַשֵּׂר לוֹ שֶׁעָשׂוּ כְּמִצְוָתוֹ, הוּא כְּבָר הִקְדִּימָם וּבִשֵׂר לָהֶם שֶׁהַגְּזֵרָה בָּטְלָה וּצְפַת נִצְּלָה. לְפֶתַע, הִבְחִינוּ בְּעָנָן שָׁחֹר שֶׁמְּכַסֶּה אֶת עֵין הַשֶּׁמֶשׁ, הָיָה זֶה נְחִיל אַרְבֶּה עֲנָק שֶׁעָלָה מֵהַדָּרוֹם. וְאָז לְפֶתַע הִגִּיעָה רוּחַ שֶׁנָּשְׂאָה אֶת הָאַרְבֶּה הַיְשֵׁר אֶל תּוֹךְ יָם הַכִּנֶּרֶת. מֵאוֹתוֹ הַיּוֹם וְהָלְאָה, אַנְשֵׁי צְפַת דָּאֲגוּ לְפַרְנָסָתוֹ שֶׁל רַבִּי יַעֲקֹב, עַד שֶׁנִּתְמַנָּה לְרַבָּהּ שֶׁל "טְרִיפּוֹלִי" שֶׁבְּסוּרְיָה. (שֻׁלְחַן שַׁבָּת עָרוּךְ)

	שמיני תש"פ
	הָעִקָּר הַמַּעֲשֶׂה
	"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה" (כה-ב) כָּתַב הַגָּאוֹן רַבִּי יוֹסֵף מַשָּׁאשׁ זָצָ"ל, "מֵאֵת כָּל", אוֹתִיּוֹת: "מַאֲכֶלֶת", רֶמֶז לְמִצְוַת הַצְּדָקָה שֶׁמַּצִּילָה מֵהַמַּאֲכֶלֶת שֶׁל מַלְאַךְ הַמָּוֶת. וְלָכֵן כָּתוּב "וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה" וְלֹא "יִתְּנוּ", כִּי הַנּוֹתֵן מְקַבֵּל יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁנּוֹתֵן. מִיכָאֵל הוּא תּוֹשַׁב מֶרְכַּז הָאָרֶץ. יוֹם אֶחָד הָלַךְ לִבְדִיקָה שִׁגְרָתִית אֵצֶל רוֹפֵא הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלּוֹ, וְזֶה הִבְחִין בִּבְעָיָה כָּלְשֶׁהִי. לָכֵן הִפְנָה אוֹתוֹ לִבְדִיקַת סִי. טִי. בַּבְּדִיקָה הִתְגַּלָּה שֶׁהוּא חוֹלֶה בְּמַחֲלָה נְדִירָה, ל"ע. לְאַחַר הִתְיָעֲצוּת הִמְלִיצוּ לוֹ לָטוּס לְאַנְגְלִיָּה, כִּי שָׁם יֵשׁ רוֹפֵא מֻמְחֶה בַּעַל שֵׁם עוֹלָמִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְטַפֵּל בְּמַחֲלָה נְדִירָה זוֹ, אַךְ הַמְּחִיר בְּהֶתְאֵם, עֲלוּת הַטִּיסוֹת, הַלִּינָה, הָאִשְׁפּוּז בְּבֵית הַחוֹלִים הַפְּרָטִי, הַנִּתּוּחַ, וְהַטִּפּוּל לְאַחַר הַנִּתּוּחַ, מִסְתַּכְּמִים בַּעֲלוּת שֶׁל 60,000 דּוֹלָר! בַּצַּר לוֹ, פָּנָה מִיכָאֵל לְקֶרֶן צְדָקָה וְחֶסֶד, וְאָכֵן הֵם הֶעֱנִיקוּ לוֹ סְכוּם נִכְבָּד, אַךְ אֵין הַקֹּמֶץ מַשְׂבִּיעַ אֶת הָאֲרִי, עֲדַיִן הָיָה חָסֵר לוֹ רֹב הַסְּכוּם. מְנַהֵל הָאִרְגּוּן הִתְנַצֵּל כִּי אֵין בְּאֶפְשָׁרוּתוֹ לָתֵת יוֹתֵר מִסְּכוּם זֶה, אַךְ אָמַר לוֹ שֶׁיֵּשׁ נָדִיב בְּתֵל אָבִיב שֶׁאוּלַי יָכוֹל לַעֲזֹר לוֹ. מִיכָאֵל מֵעוֹלָם לֹא בִּקֵּשׁ דָּבָר מֵאִישׁ, אַךְ כָּעֵת נֶאֱלַץ לְשָׂרֵךְ אֶת רַגְלָיו אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר. הֶעָשִׁיר קִבְּלוֹ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וּלְבַסּוֹף שָׁאַל אוֹתוֹ: "תַּגִּיד, כַּמָּה אַתָּה צָרִיךְ לַנִּתּוּחַ?" "עֲלוּת הַנִּתּוּחַ כּוֹלֵל כָּל הַהוֹצָאוֹת הִיא 60,000 דּוֹלָר, עַד עַתָּה הִצְלַחְתִּי לְהַשִּׂיג רַק עֲשִׂירִית מִן הַסְּכוּם", הֵשִׁיב מִיכָאֵל. הֶעָשִׁיר נָטַל אֶת פִּנְקַס הַצֶּ'קִים שֶׁלּוֹ וְרָשַׁם אֶת מְלֹא הַסְּכוּם הַנִּדְרָשׁ. מִיכָאֵל הִתְרַגֵּשׁ עַד דְּמָעוֹת מֵרֹחַב לִבּוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר, הוֹדָה לוֹ מִקֶּרֶב לֵב וּבֵרְכוֹ אֵין סְפֹר פְּעָמִים בְּכָל הַבְּרָכוֹת שֶׁרַק הִכִּיר. מִיכָאֵל נִשְּׁקוֹ וְיָצָא לְדַרְכּוֹ כְּשֶׁלִּבּוֹ מִתְרוֹנֵן בְּתִקְוָה וּבִתְפִלָּה שֶׁהַנִּתּוּחַ אָכֵן יַעֲלֶה יָפֶה. יוֹמַיִם לִפְנֵי שֶׁטָּס לַנִּתּוּחַ, מִיכָאֵל נִכְנַס לַחֲנוּת כְּלֵי כֶּסֶף וְקָנָה לֶעָשִׁיר חֲנֻכִּיָּה מְהֻדֶּרֶת מִכֶּסֶף טָהוֹר. מִיכָאֵל כָּתַב מִכְתַּב תּוֹדָה מְרַגֵּשׁ וּבִקֵּשׁ מִשָּׁלִיחַ מְיֻחָד שֶׁיָּבִיא לֶעָשִׁיר אֶת הַחֲנֻכִּיָּה בְּסָמוּךְ לַחֲנֻכָּה. וְאָכֵן הַשָּׁלִיחַ עָשָׂה אֶת שְׁלִיחוּתוֹ וְנָסַע אֶל שְׁכוּנַת הַיֻּקְרָה בִּצְפוֹן תֵּל אָבִיב כְּדֵי לְהָבִיא לֶעָשִׁיר אֶת הַחֲנֻכִּיָּה. הַשָּׁלִיחַ צִלְצֵל בַּפַּעֲמוֹן, אַךְ אַף אֶחָד לֹא עָנָה לַמְרוֹת שֶׁנִּשְׁמְעוּ קוֹלוֹת מוּזָרִים מִתּוֹךְ הַבַּיִת. הוּא הִנִּיחַ אֶת אָזְנוֹ עַל הַדֶּלֶת וְשָׁמַע קוֹלוֹת שֶׁל גְּנִיחוֹת, מֵעֵין חִרְחוּרֵי נְשִׁימָה. הַשָּׁלִיחַ הֵבִין שֶׁבַּעַל הַדִּירָה שָׁרוּי בִּמְצוּקָה. הוּא לֹא בִּזְבֵּז זְמַן וְהִזְעִיק מִיָּד אֶת הַשָּׁכֵן בַּדִּירָה הַסְּמוּכָה כְּדֵי שֶׁיַּעֲזֹר לוֹ לִפְרֹץ אֶל תּוֹךְ הַדִּירָה וּבְמַקְבִּיל הִזְמִין עֶזְרָה רְפוּאִית. כְּשֶׁנִּכְנְסוּ לַבַּיִת גִּלּוּ שֶׁ"חַיִּים", בַּעַל הַבַּיִת, שָׂרוּעַ עַל הָרִצְפָּה גּוֹנֵחַ מִכְּאֵבִים כַּאֲשֶׁר הוּא בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל הֶתְקֵף לֵב. הָרוֹפֵא שֶׁהִגִּיעַ בֵּינְתַיִם, הֵחֵל לְיַצֵּב אֶת מַצָּבוֹ תּוֹךְ כְּדֵי שֶׁפִּנּוּהוּ בָּאַמְבּוּלַנְס הַיְשֵׁר אֶל בֵּית הַחוֹלִים. כַּעֲבֹר כַּמָּה יָמִים הִגִּיעַ הַשָּׁלִיחַ לְבַקֵּר אֶת חַיִּים בְּבֵית הַחוֹלִים. חַיִּים הוֹדָה לוֹ מִקֶּרֶב לֵב, אַךְ הַשָּׁלִיחַ הִצְטַנֵּעַ וְאָמַר שֶׁעָלָיו לְהוֹדוֹת רַק לְמִיכָאֵל שֶׁשָּׁלַח לוֹ אֶת הַחֲנֻכִּיָּה, כִּי הוּא בְּסַךְ הַכֹּל הַשָּׁלִיחַ (תַּרְתֵּי מִשְׁמָע). חַיִּים חִיֵּךְ וְאָמַר, שֶׁכַּנִּרְאֶה הִתְקַיְּמוּ בּוֹ דִּבְרֵי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ ע"ה, "מַתָּן בַּסֵּתֶר יִכְפֶּה אָף" (מִשְׁלֵי כא-יד) "וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת" (מִשְׁלֵי י-ב), הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זִמֵּן לְיָדִי לְהַצִּיל אֶת מִיכָאֵל, וּלְבַסּוֹף הוּא זֶה שֶׁהִצִּיל אוֹתִי! רַבֵּנוּ הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ זיע"א גִּלָּה פַּעַם אַחַת לְתַלְמִידָיו: "שָׁמַעְתִּי שֶׁנִּגְזְרָה גְּזֵרָה נוֹרָאָה בַּשָּׁמַיִם וְעוֹמֵד לַעֲלוֹת אַרְבֶּה עַל עִירֵנוּ, צְפַת. הָאַרְבֶּה יְחַסֵּל אֶת כָּל הַצּוֹמֵחַ וְנִשָּׁאֵר לְלֹא מָזוֹן, חָלִילָה. מַכַּת הָאַרְבֶּה תָּבוֹא כְּעֹנֶשׁ עַל זַעֲקָתוֹ שֶׁל אֶחָד מֵעֲנִיֵּי עִירֵנוּ שֶׁאֵין לוֹ וּלְמִשְׁפַּחְתּוֹ מַה לֶּאֱכֹל וְאִישׁ לֹא שָׂם עַל לֵב! עָנִי זֶה הוּא הַגָּאוֹן רַבִּי "יַעֲקֹב אֶל טָרָף". הָבָה נֶאֱסֹף כֶּסֶף מִתּוֹשָׁבֵי הָעִיר, כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, וּנְמַלֵּא אֶת בֵּיתוֹ מִכָּל טוּב, וּבְכָךְ נִמְנַע מֵעַצְמֵנוּ וּמִבְנֵי עִירֵנוּ אָסוֹן נוֹרָא וְאָיֹם!" מִיָּד אָסְפוּ סְכוּם כֶּסֶף גָּבוֹהַּ אֲשֶׁר יַסְפִּיק לְפַרְנָסַת רַבִּי יַעֲקֹב לְמֶשֶׁךְ חֳדָשִׁים אֲרֻכִּים, וְנָתְנוּ לוֹ אֶת הַצְּדָקָה בְּפָנִים מְאִירוֹת. הַגָּאוֹן הוֹדָה לָהֶם מִקֶּרֶב לֵב וְגִלָּה שֶׁבָּאוּ בְּדִיּוּק בַּזְּמַן, כִּי לֹא נִשְׁאֲרָה לוֹ אֲפִלּוּ פְּרוּסַת לֶחֶם לֶאֱכֹל... כְּשֶׁחָזְרוּ לָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ כְּדֵי לְבַשֵּׂר לוֹ שֶׁעָשׂוּ כְּמִצְוָתוֹ, הוּא כְּבָר הִקְדִּימָם וּבִשֵׂר לָהֶם שֶׁהַגְּזֵרָה בָּטְלָה וּצְפַת נִצְּלָה. לְפֶתַע, הִבְחִינוּ בְּעָנָן שָׁחֹר שֶׁמְּכַסֶּה אֶת עֵין הַשֶּׁמֶשׁ, הָיָה זֶה נְחִיל אַרְבֶּה עֲנָק שֶׁעָלָה מֵהַדָּרוֹם. וְאָז לְפֶתַע הִגִּיעָה רוּחַ שֶׁנָּשְׂאָה אֶת הָאַרְבֶּה הַיְשֵׁר אֶל תּוֹךְ יָם הַכִּנֶּרֶת. מֵאוֹתוֹ הַיּוֹם וְהָלְאָה, אַנְשֵׁי צְפַת דָּאֲגוּ לְפַרְנָסָתוֹ שֶׁל רַבִּי יַעֲקֹב, עַד שֶׁנִּתְמַנָּה לְרַבָּהּ שֶׁל "טְרִיפּוֹלִי" שֶׁבְּסוּרְיָה. (שֻׁלְחַן שַׁבָּת עָרוּךְ)