Otzarot-Article

"וַיָּרֶב הָעָם עִם מֹשֶׁה" (כ-ג) כְּשֶׁלֹּא הָיָה מַיִם לָעֵדָה, נִקְהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וְקָרְאוּ: "הַלְוַאי וְהָיִינוּ מֵתִים בְּמַכַּת דֶּבֶר וְלֹא בַּצָּמָא". וְכָתַב רַשִׁ"י "מְלַמֵּד שֶׁמִּיתַת צָמָא מְגֻנָּה יוֹתֵר מִמִּיתַת דֶּבֶר וּמַגֵּפָה". וּמַדּוּעַ בֶּאֱמֶת מִיתָה בַּצָּמָא, שֶׁלֹּא נֵדַע, נוֹרָאָה כָּל כָּךְ?

אָמְרוּ בְּשֵׁם הָ'אִמְרֵי אֱמֶת' מִגּוּר זַצַ"ל: כַּמָּה נוֹרָא הוּא כְּשֶׁאָדָם עוֹמֵד לָמוּת, לַעֲבֹר לָעוֹלָם הַנִּצְחִי, וּבִמְקוֹם שֶׁיַּחְשֹׁב חֶשְׁבּוֹן נַפְשׁוֹ, יִתְוַדֶּה עַל חֲטָאָיו כְּדֵי לַעֲלוֹת זָךְ וְטָהוֹר, יִתְכּוֹנֵן כִּדְבָעֵי לְעוֹלַם הָאֱמֶת - כָּל מַעְיָנָיו בְּטִפַּת מַיִם, וְאֵינוֹ מְסֻגָּל לַחְשֹׁב עַל דָּבָר זוּלָתָהּ...

כַּמָּה נוֹקְבִים הַדְּבָרִים. אֲבָל אָסוּר שֶׁנַּעֲצֹר בָּהֶם. חַיָּבִים אָנוּ לְהַמְשִׁיךְ וְלַחְשֹׁב: כַּמָּה אֲנָשִׁים יֵשׁ, שֶׁבָּרוּךְ הַשֵּׁם אֵינָם עוֹמְדִים לָמוּת. עוֹד שָׁנִים טוֹבוֹת, בְּרִיאוֹת וּמְאֻשָּׁרוֹת לִפְנֵיהֶם. אֲבָל כָּל מַעְיָנָם, וְלֹא בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן לְחַיֵּיהֶם אֶלָּא כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם, בְּ"טִפַּת מַיִם". הֵם אֵינָם מֵתִים בַּצָּמָא, אֶלָּא חַיִּים בַּצָּמָא. צָמָא שֶׁל תַּאֲווֹת לְסוּגֵיהֶן: זְלִילָה וּסְבִיאָה, סְפּוֹרְט וּבִלּוּיִים, נֹפֶשׁ וְטִיּוּלִים. וְאֵין הַכַּוָּנָה לַעֲבֵרוֹת וְאִסּוּרִים גַּם אִם מֻתָּרִים הַדְּבָרִים, אֲבָל מִסְכֵּן מִי שֶׁהֵם מְמַלְּאִים אֶת כָּל עוֹלָמוֹ, תּוֹפְסִים אֶת כָּל מַעְיָנָיו, וְאֵינָם מוֹתִירִים מָקוֹם לְרוּחָנִיּוּת, לִשְׁאֵר רוּחַ. לְשִׁעוּרֵי תּוֹרָה, פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ, הֲלָכָה וְאַגָּדָה, מִשְׁנָה וּגְמָרָא.

וְצִמָּאוֹן זֶה, כָּךְ מְכֻנֶּה הוּא בַּתּוֹרָה, הוֹלֵךְ וְגוֹבֵר: הַתַּאֲווֹת דּוֹמוֹת לְשׁוֹתֶה מַיִם מְלוּחִים. מְבַקֵּשׁ לְהַרְווֹת צִמְאוֹנוֹ, וּמַבְעִירוֹ (אִגֶּרֶת הַגְּרַ"א, מִבְחַר הַפְּנִינִים).

וְאָדָם זֶה מֵת גַּם הוּא מִיתַת צָמָא, אֶלָּא שֶׁגְּסִיסָתוֹ מִתְמַשֶּׁכֶת עַל פְּנֵי עַשְׂרוֹת שָׁנִים... וְהוֹלֶכֶת וּמַחֲרִיפָה, לוֹפֶתֶת כְּבִצְבָת.

וְאֵלָיו נִקְרָא קְרִיאַת הַנָּבִיא: "הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם", אֵין מַיִם אֶלָּא תּוֹרָה (תַּעֲנִית ז.), שְׁתֵה מֵהֶם לִרְוָיָה, הַחְיֵה אֶת עַצְמְךָ!

דָּרַשׁ הָרַב גַּלִינְסְקִי: הַסִּפּוּר יָדוּעַ, אוֹרֵחַ הִגִּיעַ לַעֲיָרָה. זוּנְדְל - בְּנָהּ שֶׁל בְּרָכָה הַתַּגְרָנִית, שֶׁהִגֵּר בִּשְׁעָתוֹ לְאַרְצוֹת הַבְּרִית וְעָשָׂה שָׁם חַיִל - הִגִּיעַ לְבִקּוּר. הַיָּמִים יְמֵי הַהֲגִירָה הַגְּדוֹלָה. וּלְמִי לֹא הָיָה קָרוֹב בַּאֲמֶרִיקָה אֶרֶץ הַזָּהָב. בֵּן אוֹ חָתָן, אָח אוֹ אָחוֹת. קִשְׁרֵי הַדֹּאַר הָיוּ קְטוּעִים וְאִטִּיִּים, וְהַכֹּל נָהֲרוּ לְבִקְתָתָהּ שֶׁל הָאַלְמָנָה. מָצְאוּ אֶת הַבֵּן גּוֹהֵר עַל קַעֲרַת מָרָק מַהְבִּיל, עֲמוּסַת כֻּפְתָּאוֹת. הִסְתַּדְּרוּ סְבִיב הַשֻׁלְחָן מַעְגָּלִים-מַעְגָּלִים.

"שׁוֹלֶם עֲלֵיכֶם", פָּתַח זֶלִיג הָרַצְעָן. "הַאִם אַתָּה נִפְגָּשׁ לִפְעָמִים עִם הַבֵּן שֶׁלִּי, נֻחֵם?"

אָסוּר לְדַבֵּר בְּפֶה מָלֵא.

"אָהם", נָהַם זוּנְדְל.

"וּמַה שְּׁלוֹמוֹ, אֵיךְ הוּא מִסְתַּדֵּר, כְּבָר מִזְּמַן לֹא קִבַּלְתִּי מִכְתָּב".

טִפּוֹת מָרָק זָלְגוּ מִשְּׂפָתָיו כְּשֶׁעָנָה: "מֵת".

"מֵת!" קָרָא זֶלִּיג בִּבְעָתָה. "מַה, מָתַי, אֵיךְ?"

אֲבָל זוּנְדְל לֹא עָנָה, אֵין מְסִיחִין בִּשְׁעַת הַסְּעוּדָה.

"וְאֶת קְרַיְנְדִיל, בִּתִּי, וּבַעֲלָהּ", שָׁאֲלָה סָאשָׁה הַשְּׁכֵנָה.

זוּנְדְל בָּלַע וְעָנָה: "מֵתוּ", וּבְרִכּוּז שָׁלָה עוֹד כֻּפְתָּאָה.

"מֵתוּ - - -", סָפְקָה כַּפֶּיהָ, פִּלְבְּלָה בְּעֵינֶיהָ וְקָרְסָה.

כַּמָּה שְׁכֵנוֹת מִהֲרוּ לִתְמֹךְ בָּהּ, וּמֹשֶׁה חַיִּים הַנַּגָּר הִתְעַנְיֵן: "אוּלַי שָׁמַעְתָּ מַשֶּׁהוּ עַל אָחִי, יוֹנָה. כְּבָר זְמַן רַב שֶׁלֹּא כָּתַב".

זוּנְדְל הִנְהֵן בְּצַעַר: "מֵת", הִפְטִיר.

"מַה זֶּה, זוּנְדְל, כֻּלָּם מֵתוּ?!"

בְּנַחַת מָחָה פִּיו בְּמַגֶּבֶת: "כְּשֶׁאֲנִי אוֹכֵל, כָּל הָעוֹלָם מֵת!"

אֵיזֶה אַכְזָר, אַבִּיר לֵב.

וְאָנוּ, כְּשֶׁאָנוּ עוֹסְקִים בְּשֶׁלָּנוּ, הָאִם סֵבֶל הַזּוּלַת מְעַנְיֵן אוֹתָנוּ?! (וְהִגַּדְתָּ - לַיָּמִים הַנּוֹרָאִים)

	שמיני תש"פ
	הַתּוֹרָה לֹא תְּהֵא מֻחְלֶפֶת
	"וַיָּרֶב הָעָם עִם מֹשֶׁה" (כ-ג) כְּשֶׁלֹּא הָיָה מַיִם לָעֵדָה, נִקְהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וְקָרְאוּ: "הַלְוַאי וְהָיִינוּ מֵתִים בְּמַכַּת דֶּבֶר וְלֹא בַּצָּמָא". וְכָתַב רַשִׁ"י "מְלַמֵּד שֶׁמִּיתַת צָמָא מְגֻנָּה יוֹתֵר מִמִּיתַת דֶּבֶר וּמַגֵּפָה". וּמַדּוּעַ בֶּאֱמֶת מִיתָה בַּצָּמָא, שֶׁלֹּא נֵדַע, נוֹרָאָה כָּל כָּךְ? אָמְרוּ בְּשֵׁם הָ'אִמְרֵי אֱמֶת' מִגּוּר זַצַ"ל: כַּמָּה נוֹרָא הוּא כְּשֶׁאָדָם עוֹמֵד לָמוּת, לַעֲבֹר לָעוֹלָם הַנִּצְחִי, וּבִמְקוֹם שֶׁיַּחְשֹׁב חֶשְׁבּוֹן נַפְשׁוֹ, יִתְוַדֶּה עַל חֲטָאָיו כְּדֵי לַעֲלוֹת זָךְ וְטָהוֹר, יִתְכּוֹנֵן כִּדְבָעֵי לְעוֹלַם הָאֱמֶת - כָּל מַעְיָנָיו בְּטִפַּת מַיִם, וְאֵינוֹ מְסֻגָּל לַחְשֹׁב עַל דָּבָר זוּלָתָהּ... כַּמָּה נוֹקְבִים הַדְּבָרִים. אֲבָל אָסוּר שֶׁנַּעֲצֹר בָּהֶם. חַיָּבִים אָנוּ לְהַמְשִׁיךְ וְלַחְשֹׁב: כַּמָּה אֲנָשִׁים יֵשׁ, שֶׁבָּרוּךְ הַשֵּׁם אֵינָם עוֹמְדִים לָמוּת. עוֹד שָׁנִים טוֹבוֹת, בְּרִיאוֹת וּמְאֻשָּׁרוֹת לִפְנֵיהֶם. אֲבָל כָּל מַעְיָנָם, וְלֹא בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן לְחַיֵּיהֶם אֶלָּא כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם, בְּ"טִפַּת מַיִם". הֵם אֵינָם מֵתִים בַּצָּמָא, אֶלָּא חַיִּים בַּצָּמָא. צָמָא שֶׁל תַּאֲווֹת לְסוּגֵיהֶן: זְלִילָה וּסְבִיאָה, סְפּוֹרְט וּבִלּוּיִים, נֹפֶשׁ וְטִיּוּלִים. וְאֵין הַכַּוָּנָה לַעֲבֵרוֹת וְאִסּוּרִים גַּם אִם מֻתָּרִים הַדְּבָרִים, אֲבָל מִסְכֵּן מִי שֶׁהֵם מְמַלְּאִים אֶת כָּל עוֹלָמוֹ, תּוֹפְסִים אֶת כָּל מַעְיָנָיו, וְאֵינָם מוֹתִירִים מָקוֹם לְרוּחָנִיּוּת, לִשְׁאֵר רוּחַ. לְשִׁעוּרֵי תּוֹרָה, פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ, הֲלָכָה וְאַגָּדָה, מִשְׁנָה וּגְמָרָא. וְצִמָּאוֹן זֶה, כָּךְ מְכֻנֶּה הוּא בַּתּוֹרָה, הוֹלֵךְ וְגוֹבֵר: הַתַּאֲווֹת דּוֹמוֹת לְשׁוֹתֶה מַיִם מְלוּחִים. מְבַקֵּשׁ לְהַרְווֹת צִמְאוֹנוֹ, וּמַבְעִירוֹ (אִגֶּרֶת הַגְּרַ"א, מִבְחַר הַפְּנִינִים). וְאָדָם זֶה מֵת גַּם הוּא מִיתַת צָמָא, אֶלָּא שֶׁגְּסִיסָתוֹ מִתְמַשֶּׁכֶת עַל פְּנֵי עַשְׂרוֹת שָׁנִים... וְהוֹלֶכֶת וּמַחֲרִיפָה, לוֹפֶתֶת כְּבִצְבָת. וְאֵלָיו נִקְרָא קְרִיאַת הַנָּבִיא: "הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם", אֵין מַיִם אֶלָּא תּוֹרָה (תַּעֲנִית ז.), שְׁתֵה מֵהֶם לִרְוָיָה, הַחְיֵה אֶת עַצְמְךָ! דָּרַשׁ הָרַב גַּלִינְסְקִי: הַסִּפּוּר יָדוּעַ, אוֹרֵחַ הִגִּיעַ לַעֲיָרָה. זוּנְדְל - בְּנָהּ שֶׁל בְּרָכָה הַתַּגְרָנִית, שֶׁהִגֵּר בִּשְׁעָתוֹ לְאַרְצוֹת הַבְּרִית וְעָשָׂה שָׁם חַיִל - הִגִּיעַ לְבִקּוּר. הַיָּמִים יְמֵי הַהֲגִירָה הַגְּדוֹלָה. וּלְמִי לֹא הָיָה קָרוֹב בַּאֲמֶרִיקָה אֶרֶץ הַזָּהָב. בֵּן אוֹ חָתָן, אָח אוֹ אָחוֹת. קִשְׁרֵי הַדֹּאַר הָיוּ קְטוּעִים וְאִטִּיִּים, וְהַכֹּל נָהֲרוּ לְבִקְתָתָהּ שֶׁל הָאַלְמָנָה. מָצְאוּ אֶת הַבֵּן גּוֹהֵר עַל קַעֲרַת מָרָק מַהְבִּיל, עֲמוּסַת כֻּפְתָּאוֹת. הִסְתַּדְּרוּ סְבִיב הַשֻׁלְחָן מַעְגָּלִים-מַעְגָּלִים. "שׁוֹלֶם עֲלֵיכֶם", פָּתַח זֶלִיג הָרַצְעָן. "הַאִם אַתָּה נִפְגָּשׁ לִפְעָמִים עִם הַבֵּן שֶׁלִּי, נֻחֵם?" אָסוּר לְדַבֵּר בְּפֶה מָלֵא. "אָהם", נָהַם זוּנְדְל. "וּמַה שְּׁלוֹמוֹ, אֵיךְ הוּא מִסְתַּדֵּר, כְּבָר מִזְּמַן לֹא קִבַּלְתִּי מִכְתָּב". טִפּוֹת מָרָק זָלְגוּ מִשְּׂפָתָיו כְּשֶׁעָנָה: "מֵת". "מֵת!" קָרָא זֶלִּיג בִּבְעָתָה. "מַה, מָתַי, אֵיךְ?" אֲבָל זוּנְדְל לֹא עָנָה, אֵין מְסִיחִין בִּשְׁעַת הַסְּעוּדָה. "וְאֶת קְרַיְנְדִיל, בִּתִּי, וּבַעֲלָהּ", שָׁאֲלָה סָאשָׁה הַשְּׁכֵנָה. זוּנְדְל בָּלַע וְעָנָה: "מֵתוּ", וּבְרִכּוּז שָׁלָה עוֹד כֻּפְתָּאָה. "מֵתוּ - - -", סָפְקָה כַּפֶּיהָ, פִּלְבְּלָה בְּעֵינֶיהָ וְקָרְסָה. כַּמָּה שְׁכֵנוֹת מִהֲרוּ לִתְמֹךְ בָּהּ, וּמֹשֶׁה חַיִּים הַנַּגָּר הִתְעַנְיֵן: "אוּלַי שָׁמַעְתָּ מַשֶּׁהוּ עַל אָחִי, יוֹנָה. כְּבָר זְמַן רַב שֶׁלֹּא כָּתַב". זוּנְדְל הִנְהֵן בְּצַעַר: "מֵת", הִפְטִיר. "מַה זֶּה, זוּנְדְל, כֻּלָּם מֵתוּ?!" בְּנַחַת מָחָה פִּיו בְּמַגֶּבֶת: "כְּשֶׁאֲנִי אוֹכֵל, כָּל הָעוֹלָם מֵת!" אֵיזֶה אַכְזָר, אַבִּיר לֵב. וְאָנוּ, כְּשֶׁאָנוּ עוֹסְקִים בְּשֶׁלָּנוּ, הָאִם סֵבֶל הַזּוּלַת מְעַנְיֵן אוֹתָנוּ?! (וְהִגַּדְתָּ - לַיָּמִים הַנּוֹרָאִים)