Otzarot-Article

"וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ" (לז-ח) בְּאֵיזֶשֶׁהוּ מָקוֹם הִתְרַגַּלְנוּ לְמַחֲזוֹר קְרִיאַת פָּרָשִׁיּוֹת הַתּוֹרָה. הַסִּפּוּרִים יְדוּעִים, הַסּוֹף יָדוּעַ גַּם כֵּן. מְסֻפָּר עַל כַּפְרִי, שֶׁקָּבַע מִשְׁכָּנוֹ בָּעִיר הַגְּדוֹלָה וְזָכָה סוֹף-סוֹף לִשְׁמֹעַ אֶת קְרִיאַת הַתּוֹרָה בְּשַׁבָּתוֹת. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְפָרָשָׁה זוֹ, עָקַב אַחַר עֲלִילוֹתָיו שֶׁל יוֹסֵף בִּנְשִׁימָה עֲצוּרָה. כְּשֶׁאֶחָיו הִתְנַכְּלוּ לוֹ לְהָמִיתוֹ, וְהוּא הִתְקָרֵב וְהָלַךְ אֲלֵיהֶם, לָחַשׁ אוֹתוֹ כַּפְרִי בְּהִתְרַגְּשׁוּת: "יוֹסֵף, יוֹסֵף, אַל תֵּלֵךְ! אַל תִּתְקָרֵב! שָׂא רַגְלֶיךָ וּבְרַח!" אֲבָל, אֲבוֹי, יוֹסֵף 'לֹא שָׁמַע לַעֲצָתוֹ' וְהִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ, נִלְכַּד וְהוּרַד אֶל הַבּוֹר. נִמְכַּר לַיִּשְׁמְעֵאלִים וְנֶעֱלַם בְּעַנְנַת אָבָק לְכִוּוּן מִצְרַיִם. כַּעֲבֹר שָׁנָה, שָׁב הַקּוֹרֵא לִקְרֹא בַּפָּרָשָׁה. שׁוּב יוֹרֵד יוֹסֵף לִשְׁכֶם וְהוֹלֵךְ לְדוֹתָן, אֶל אֶחָיו הַמִּתְנַכְּלִים לְהָמִיתוֹ! הַפַּעַם יָשַׁב הַכַּפְרִי נֻקְשֶׁה, מְסֻגָּר, וְסִנֵּן מִבַּעַד לִשְׂפָתָיו הַקְּפוּצוֹת: "הַפַּעַם לֹא אֲרַחֵם עָלֶיךָ! בַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה עָשׂוּ לְךָ אוֹתוֹ תַּרְגִּיל וַעֲדַיִן לֹא לָמַדְתָּ לֶקַח!"... בְּסִפּוּר עֲמָמִי זֶה יֵשׁ הַרְבֵּה מִן הָאֱמֶת הָעֲצוּבָה. אָנוּ קוֹרְאִים בְּפַרְשִׁיּוֹת הַתּוֹרָה כְּמוֹ בְּשִׁנּוּן וּבַחֲזָרָה גְּרֵידָא, בְּגֶדֶר שֶׁל "מַפְטִירִין כְּאֶשְׁתָּקַד", בְּעוֹד שֶׁמַּחֲזוֹר קְרִיאוֹת הַתּוֹרָה צָרִיךְ לִהְיוֹת בַּעֲבוּרֵנוּ כִּפְעֻלַּת הַמַּקְדֵּחָה, הַהוֹלֶכֶת וּמַעֲמִיקָה בְּכָל סִיבוּב וְסִיבוּב. אֻמּוֹת הָעוֹלָם מוֹנוֹת לַחַמָּה, וְיִשְׂרָאֵל - לְחָדְשֵׁי הַלְּבָנָה. סִיבוּב הַחַמָּה קָרוּי 'שָׁנָה', מִלְּשׁוֹן שִׁנּוּן וַחֲזָרָה. אֲבָל הֶקֵּף הַלְּבָנָה קָרוּי 'חֹדֶשׁ', מִלְּשׁוֹן הִתְחַדְּשׁוּת מַתְמֶדֶת. הָיוּ מִגְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁלָּמְדוּ בְּכָל שָׁנָה אֶת פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ עִם מְפָרֵשׁ אַחֵר. שָׁנָה אַחַת עִם דִּבְרֵי הָאַלְשִיךְ, שָׁנָה שְׁנִיָּה עִם פֵּרוּשׁ אוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ, שְׁלִישִׁית - עִם פֵּרוּשׁ כְּלִי יְקָר. וְכָל זֹאת, כְּדֵי לְהִתְחַדֵּשׁ, לְהָבִין יוֹתֵר וְיוֹתֵר. נִקַּח לְדֻגְמָה אֶת סִפּוּר מְכִירַת יוֹסֵף. הִתְרַגַּלְנוּ אֵלָיו עַל כָּל הַתְּמִיהוֹת וְהַתְּהִיּוֹת הַמְּצוּיוֹת בּוֹ: הָאַחִים חוֹשְׁדִים בְּיוֹסֵף שֶׁהוּא מִתְנַשֵּׂא מֵעֲלֵיהֶם, מְקַנְּאִים בּוֹ עַל קִרְבָתוֹ לַאֲבִיהֶם, וּמְבַקְּשִׁים לְהָמִיתוֹ. וּמוֹכְרִים אוֹתוֹ לְעֶבֶד... הַאִם הָיִינוּ יְכוֹלִים לַחְשֹׁב עַל בַּעַל אוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ, לְמָשָׁל, בְּמֻשָּׂגִים שֶׁל קִנְאָה, שֶׁל הִשְׂתָּרְרוּת אוֹ שֶׁל רֶצַח? חָלִילָה! וְעַל הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ אוֹ עַל רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי הָיִינוּ חוֹשְׁבִים כָּזֹאת?! וְכָאן, מְדֻבָּר עַל שִׁבְטֵי יָ-הּ שֶׁהָיוּ קְדוֹשִׁים יוֹתֵר מֵרַשְׁבִּ"י, יוֹתֵר מֵרַבִּי עֲקִיבָא, יוֹתֵר מִיְּחֶזְקֵאל הַנָּבִיא, מִיִּרְמְיָהוּ, מִיְּשַׁעְיָהוּ... הִגִּיעָה הָעֵת לְהַעֲמִיק יוֹתֵר, לְהָבִין יוֹתֵר. הָרַב "שׁוּפְרַיָּה דְּיוֹסֵף" זצ"ל מֵאֶל-קַלְעָה שֶׁבְּמָרוֹקוֹ, פָּקַח עֵינֵינוּ בְּכָתְבוֹ: "וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא", רָאשֵׁי תֵּבוֹת 'עֵשָׂו'. לְמָה הַכַּוָּנָה? פָּשׁוּט עַד מְאֹד: הַשְּׁבָטִים הַקְּדוֹשִׁים יָדְעוּ שֶׁלְּאַבְרָהָם אָבִינוּ הָיוּ שְׁנֵי בָּנִים: אֶחָד מֵהֶם נִבְחַר וְהַשֵּׁנִי נִדְחָה. מַה יָּצָא מִמֶּנּוּ? פֶּרֶא אָדָם, יָדוֹ בַּכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ. וְיָדְעוּ שֶׁלְּיִצְחָק אָבִינוּ, סָבָם, הָיוּ שְׁנֵי בָּנִים תְּאוֹמִים: הָאֶחָד קִבֵּל אֶת בִּרְכַּת אָבִיו, שֶׁכָּלְלָה גַּם אֶת בִּרְכַּת סָבוֹ, "וְיִתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ" (בְּרֵאשִׁית כח-ד), וְהַשֵּׁנִי נִדְחָה. וּמַה יָּצָא מִמֶּנּוּ? אִישׁ יוֹדֵעַ צַיִד, אִישׁ שָׂדֶה. אִישׁ רַע הוּא, מְלַסְטֵם אֶת הַבְּרִיּוֹת. וְעַתָּה - כָּךְ חָשְׁשׁוּ - הִנֵּה "הַהִיסְטוֹרְיָה חוֹזֶרֶת עַל עַצְמָהּ". שְׁנֵים-עָשָׂר בָּנִים לוֹ לְאָבִינוּ, כֻּלָּם אֲהוּבִים, כֻּלָּם בְּרוּרִים, כֻּלָּם עוֹשִׂים בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה רְצוֹן קוֹנָם. וְיוֹסֵף מֵבִיא אֶת דִּבָּתֵנוּ רָעָה, קוֹנֶה אֶת לֵב אָבִינוּ וּמַרְחִיקוֹ מֵאִתָּנוּ. וְחוֹלֵם חֲלוֹמוֹת מְלוּכָה. לְאָן הוּא חוֹתֵר? לָקַחַת אֶת הַבְּרָכוֹת וּלְהַדִּיחֵנוּ מִן הַנִּצְחִיּוּת, שֶׁנִּהְיֶה דְּחוּיִים כְּיִשְׁמָעֵאל וּכְעֵשָׂו, וְהוּא יִהְיֶה לָאָב הָרְבִיעִי; שֶׁהָעָם הַנִּבְחָר יַתְחִיל מִמֶּנּוּ וְאֵילָךְ. לְכָךְ לֹא הִסְכִּימוּ, כְּנֶגֶד זֶה הִתְקוֹמְמוּ בְּכָל יֵשׁוּתָם! בְּעֵינֵינוּ זֶה נִרְאֶה תָּמוּהַּ - לְהַגּוֹת מִן הַדֶּרֶךְ בַּעֲבוּר עֹשֶׁק רוּחָנִי. מְשֻׁלָּלִים אָנוּ מַבָּט זֶה, הַשְׁקָפָה נַעֲלָה וּקְדוֹשָׁה זוֹ, שֶׁלְּאוֹרָהּ חֲשׁוּבָה הָרוּחָנִיּוֹת אַף יוֹתֵר מִן הַגַּשְׁמִיּוּת. מְבִינִים אָנוּ אֶת הַדִּין שֶׁמְּחַלְּלִים שַׁבָּת בַּעֲבוּר הַצָּלַת חַיִּים. הַאִם מוּדָעִים אָנוּ לְכָךְ שֶׁמְּחַלְּלִים שַׁבָּת גַּם כְּדֵי לְהַצִּיל רוּחָנִיּוּת שֶׁל יְהוּדִי, כְּדֵי לְהַצִּילוֹ מִצִּפָּרְנֵי הַשְּׁמָד? דִּין מְפֹרָשׁ הוּא בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, סוֹף סִימָן ש"ו, שֶׁהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם עַל חַיֵּי שָׁעָה מְחַלְּלִים - עַל חַיֵּי נֶצַח לֹא כָּל שֶׁכֵּן. כָּךְ הִסְבִּירוּ רַבּוֹתֵינוּ אֶת הַנֶּאֱמָר בַּוִּדּוּי: "סַרְנוּ מִמִּצְווֹתֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּוֹבִים, וְלֹא שָׁוָה לָנוּ". לֵאמֹר: לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁלֹּא רוֹמַמְנוּ וּבִכַּרְנוּ אֶת הָרוּחָנִיּוּת עַל פְּנֵי הַגַּשְׁמִיּוּת, אֶלָּא אַף לֹא הִשְׁוֵינוּ אוֹתָהּ לַגַּשְׁמִיּוּת, דָּחִינוּ אוֹתָהּ לְתַחְתִּית הַסֻּלָּם. וְהַתּוֹרָה - סֵפֶר הַדְרָכָה. עָלֵינוּ לְאַמֵּץ אֶת הַשְׁקָפָתָם שֶׁל הַשְּׁבָטִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁהָרוּחָנִיּוּת הִיא חָזוּת הַכֹּל, וְהַלְוַאי שֶׁנִּרְכֹּשׁ מַבָּט זֶה. לוּ הָיִינוּ רוֹאִים הִדַּרְדְּרוּת רוּחָנִית כְּחֹלִי גּוּפָנִי, הֲלֹא מִזְדַּעְזְעִים הָיִינוּ מִמַּרְאֵה עֵינֵינוּ, הֲרֵי לֹא הָיִינוּ יְכוֹלִים לִישֹׁן בַּלֵּילוֹת. מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בְּרַב שֶׁל עֲיָרָה קְטַנָּה, שֶׁהִגִּיעַ לְבִקּוּר אֵצֶל הֶחָפֵץ חַיִּים זצ"ל. חֲקָרוֹ הֶ"חָפֵץ חַיִּים" וְנוֹדַע לוֹ, שֶׁהַמִּקְוֶה בְּאוֹתָהּ עֲיָרָה סָגוּר מִזֶּה חָדְשַׁיִם: הַקִּיר הִתְמוֹטֵט וְאֵין כֶּסֶף לְתַקְּנוֹ. "יֵשׁ שָׁם עֲשִׁירִים", אָמַר הָרַב, "אֲבָל אֵין לִי הַשְׁפָּעָה עֲלֵיהֶם. מִמַּשְׂכֻּרְתִּי הַדַּלָּה לֹא אוּכַל לִבְנוֹת אֶת הַקִּיר", הִצְטַדֵּק, "אָז מַה בִּיכָלְתִּי לַעֲשׂוֹת?"... "מַה בִּיכָלְתְּךָ לַעֲשׂוֹת?" תָּמַהּ הֶחָפֵץ חַיִּים. "לְהִתְעַלֵּף הֲרֵי אַתָּה יָכוֹל!!!"... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	תרומה תש"פ
	"וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו"
	"וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ" (לז-ח) בְּאֵיזֶשֶׁהוּ מָקוֹם הִתְרַגַּלְנוּ לְמַחֲזוֹר קְרִיאַת פָּרָשִׁיּוֹת הַתּוֹרָה "וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ" (לז-ח) בְּאֵיזֶשֶׁהוּ מָקוֹם הִתְרַגַּלְנוּ לְמַחֲזוֹר קְרִיאַת פָּרָשִׁיּוֹת הַתּוֹרָה. הַסִּפּוּרִים יְדוּעִים, הַסּוֹף יָדוּעַ גַּם כֵּן. מְסֻפָּר עַל כַּפְרִי, שֶׁקָּבַע מִשְׁכָּנוֹ בָּעִיר הַגְּדוֹלָה וְזָכָה סוֹף-סוֹף לִשְׁמֹעַ אֶת קְרִיאַת הַתּוֹרָה בְּשַׁבָּתוֹת. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְפָרָשָׁה זוֹ, עָקַב אַחַר עֲלִילוֹתָיו שֶׁל יוֹסֵף בִּנְשִׁימָה עֲצוּרָה. כְּשֶׁאֶחָיו הִתְנַכְּלוּ לוֹ לְהָמִיתוֹ, וְהוּא הִתְקָרֵב וְהָלַךְ אֲלֵיהֶם, לָחַשׁ אוֹתוֹ כַּפְרִי בְּהִתְרַגְּשׁוּת: "יוֹסֵף, יוֹסֵף, אַל תֵּלֵךְ! אַל תִּתְקָרֵב! שָׂא רַגְלֶיךָ וּבְרַח!" אֲבָל, אֲבוֹי, יוֹסֵף 'לֹא שָׁמַע לַעֲצָתוֹ' וְהִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ, נִלְכַּד וְהוּרַד אֶל הַבּוֹר. נִמְכַּר לַיִּשְׁמְעֵאלִים וְנֶעֱלַם בְּעַנְנַת אָבָק לְכִוּוּן מִצְרַיִם. כַּעֲבֹר שָׁנָה, שָׁב הַקּוֹרֵא לִקְרֹא בַּפָּרָשָׁה. שׁוּב יוֹרֵד יוֹסֵף לִשְׁכֶם וְהוֹלֵךְ לְדוֹתָן, אֶל אֶחָיו הַמִּתְנַכְּלִים לְהָמִיתוֹ! הַפַּעַם יָשַׁב הַכַּפְרִי נֻקְשֶׁה, מְסֻגָּר, וְסִנֵּן מִבַּעַד לִשְׂפָתָיו הַקְּפוּצוֹת: "הַפַּעַם לֹא אֲרַחֵם עָלֶיךָ! בַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה עָשׂוּ לְךָ אוֹתוֹ תַּרְגִּיל וַעֲדַיִן לֹא לָמַדְתָּ לֶקַח!"... בְּסִפּוּר עֲמָמִי זֶה יֵשׁ הַרְבֵּה מִן הָאֱמֶת הָעֲצוּבָה. אָנוּ קוֹרְאִים בְּפַרְשִׁיּוֹת הַתּוֹרָה כְּמוֹ בְּשִׁנּוּן וּבַחֲזָרָה גְּרֵידָא, בְּגֶדֶר שֶׁל "מַפְטִירִין כְּאֶשְׁתָּקַד", בְּעוֹד שֶׁמַּחֲזוֹר קְרִיאוֹת הַתּוֹרָה צָרִיךְ לִהְיוֹת בַּעֲבוּרֵנוּ כִּפְעֻלַּת הַמַּקְדֵּחָה, הַהוֹלֶכֶת וּמַעֲמִיקָה בְּכָל סִיבוּב וְסִיבוּב. אֻמּוֹת הָעוֹלָם מוֹנוֹת לַחַמָּה, וְיִשְׂרָאֵל - לְחָדְשֵׁי הַלְּבָנָה. סִיבוּב הַחַמָּה קָרוּי 'שָׁנָה', מִלְּשׁוֹן שִׁנּוּן וַחֲזָרָה. אֲבָל הֶקֵּף הַלְּבָנָה קָרוּי 'חֹדֶשׁ', מִלְּשׁוֹן הִתְחַדְּשׁוּת מַתְמֶדֶת. הָיוּ מִגְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁלָּמְדוּ בְּכָל שָׁנָה אֶת פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ עִם מְפָרֵשׁ אַחֵר. שָׁנָה אַחַת עִם דִּבְרֵי הָאַלְשִיךְ, שָׁנָה שְׁנִיָּה עִם פֵּרוּשׁ אוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ, שְׁלִישִׁית - עִם פֵּרוּשׁ כְּלִי יְקָר. וְכָל זֹאת, כְּדֵי לְהִתְחַדֵּשׁ, לְהָבִין יוֹתֵר וְיוֹתֵר. נִקַּח לְדֻגְמָה אֶת סִפּוּר מְכִירַת יוֹסֵף. הִתְרַגַּלְנוּ אֵלָיו עַל כָּל הַתְּמִיהוֹת וְהַתְּהִיּוֹת הַמְּצוּיוֹת בּוֹ: הָאַחִים חוֹשְׁדִים בְּיוֹסֵף שֶׁהוּא מִתְנַשֵּׂא מֵעֲלֵיהֶם, מְקַנְּאִים בּוֹ עַל קִרְבָתוֹ לַאֲבִיהֶם, וּמְבַקְּשִׁים לְהָמִיתוֹ. וּמוֹכְרִים אוֹתוֹ לְעֶבֶד... הַאִם הָיִינוּ יְכוֹלִים לַחְשֹׁב עַל בַּעַל אוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ, לְמָשָׁל, בְּמֻשָּׂגִים שֶׁל קִנְאָה, שֶׁל הִשְׂתָּרְרוּת אוֹ שֶׁל רֶצַח? חָלִילָה! וְעַל הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ אוֹ עַל רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי הָיִינוּ חוֹשְׁבִים כָּזֹאת?! וְכָאן, מְדֻבָּר עַל שִׁבְטֵי יָ-הּ שֶׁהָיוּ קְדוֹשִׁים יוֹתֵר מֵרַשְׁבִּ"י, יוֹתֵר מֵרַבִּי עֲקִיבָא, יוֹתֵר מִיְּחֶזְקֵאל הַנָּבִיא, מִיִּרְמְיָהוּ, מִיְּשַׁעְיָהוּ... הִגִּיעָה הָעֵת לְהַעֲמִיק יוֹתֵר, לְהָבִין יוֹתֵר. הָרַב "שׁוּפְרַיָּה דְּיוֹסֵף" זצ"ל מֵאֶל-קַלְעָה שֶׁבְּמָרוֹקוֹ, פָּקַח עֵינֵינוּ בְּכָתְבוֹ: "וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא", רָאשֵׁי תֵּבוֹת 'עֵשָׂו'. לְמָה הַכַּוָּנָה? פָּשׁוּט עַד מְאֹד: הַשְּׁבָטִים הַקְּדוֹשִׁים יָדְעוּ שֶׁלְּאַבְרָהָם אָבִינוּ הָיוּ שְׁנֵי בָּנִים: אֶחָד מֵהֶם נִבְחַר וְהַשֵּׁנִי נִדְחָה. מַה יָּצָא מִמֶּנּוּ? פֶּרֶא אָדָם, יָדוֹ בַּכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ. וְיָדְעוּ שֶׁלְּיִצְחָק אָבִינוּ, סָבָם, הָיוּ שְׁנֵי בָּנִים תְּאוֹמִים: הָאֶחָד קִבֵּל אֶת בִּרְכַּת אָבִיו, שֶׁכָּלְלָה גַּם אֶת בִּרְכַּת סָבוֹ, "וְיִתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ" (בְּרֵאשִׁית כח-ד), וְהַשֵּׁנִי נִדְחָה. וּמַה יָּצָא מִמֶּנּוּ? אִישׁ יוֹדֵעַ צַיִד, אִישׁ שָׂדֶה. אִישׁ רַע הוּא, מְלַסְטֵם אֶת הַבְּרִיּוֹת. וְעַתָּה - כָּךְ חָשְׁשׁוּ - הִנֵּה "הַהִיסְטוֹרְיָה חוֹזֶרֶת עַל עַצְמָהּ". שְׁנֵים-עָשָׂר בָּנִים לוֹ לְאָבִינוּ, כֻּלָּם אֲהוּבִים, כֻּלָּם בְּרוּרִים, כֻּלָּם עוֹשִׂים בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה רְצוֹן קוֹנָם. וְיוֹסֵף מֵבִיא אֶת דִּבָּתֵנוּ רָעָה, קוֹנֶה אֶת לֵב אָבִינוּ וּמַרְחִיקוֹ מֵאִתָּנוּ. וְחוֹלֵם חֲלוֹמוֹת מְלוּכָה. לְאָן הוּא חוֹתֵר? לָקַחַת אֶת הַבְּרָכוֹת וּלְהַדִּיחֵנוּ מִן הַנִּצְחִיּוּת, שֶׁנִּהְיֶה דְּחוּיִים כְּיִשְׁמָעֵאל וּכְעֵשָׂו, וְהוּא יִהְיֶה לָאָב הָרְבִיעִי; שֶׁהָעָם הַנִּבְחָר יַתְחִיל מִמֶּנּוּ וְאֵילָךְ. לְכָךְ לֹא הִסְכִּימוּ, כְּנֶגֶד זֶה הִתְקוֹמְמוּ בְּכָל יֵשׁוּתָם! בְּעֵינֵינוּ זֶה נִרְאֶה תָּמוּהַּ - לְהַגּוֹת מִן הַדֶּרֶךְ בַּעֲבוּר עֹשֶׁק רוּחָנִי. מְשֻׁלָּלִים אָנוּ מַבָּט זֶה, הַשְׁקָפָה נַעֲלָה וּקְדוֹשָׁה זוֹ, שֶׁלְּאוֹרָהּ חֲשׁוּבָה הָרוּחָנִיּוֹת אַף יוֹתֵר מִן הַגַּשְׁמִיּוּת. מְבִינִים אָנוּ אֶת הַדִּין שֶׁמְּחַלְּלִים שַׁבָּת בַּעֲבוּר הַצָּלַת חַיִּים. הַאִם מוּדָעִים אָנוּ לְכָךְ שֶׁמְּחַלְּלִים שַׁבָּת גַּם כְּדֵי לְהַצִּיל רוּחָנִיּוּת שֶׁל יְהוּדִי, כְּדֵי לְהַצִּילוֹ מִצִּפָּרְנֵי הַשְּׁמָד? דִּין מְפֹרָשׁ הוּא בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, סוֹף סִימָן ש"ו, שֶׁהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם עַל חַיֵּי שָׁעָה מְחַלְּלִים - עַל חַיֵּי נֶצַח לֹא כָּל שֶׁכֵּן. כָּךְ הִסְבִּירוּ רַבּוֹתֵינוּ אֶת הַנֶּאֱמָר בַּוִּדּוּי: "סַרְנוּ מִמִּצְווֹתֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּוֹבִים, וְלֹא שָׁוָה לָנוּ". לֵאמֹר: לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁלֹּא רוֹמַמְנוּ וּבִכַּרְנוּ אֶת הָרוּחָנִיּוּת עַל פְּנֵי הַגַּשְׁמִיּוּת, אֶלָּא אַף לֹא הִשְׁוֵינוּ אוֹתָהּ לַגַּשְׁמִיּוּת, דָּחִינוּ אוֹתָהּ לְתַחְתִּית הַסֻּלָּם. וְהַתּוֹרָה - סֵפֶר הַדְרָכָה. עָלֵינוּ לְאַמֵּץ אֶת הַשְׁקָפָתָם שֶׁל הַשְּׁבָטִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁהָרוּחָנִיּוּת הִיא חָזוּת הַכֹּל, וְהַלְוַאי שֶׁנִּרְכֹּשׁ מַבָּט זֶה. לוּ הָיִינוּ רוֹאִים הִדַּרְדְּרוּת רוּחָנִית כְּחֹלִי גּוּפָנִי, הֲלֹא מִזְדַּעְזְעִים הָיִינוּ מִמַּרְאֵה עֵינֵינוּ, הֲרֵי לֹא הָיִינוּ יְכוֹלִים לִישֹׁן בַּלֵּילוֹת. מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בְּרַב שֶׁל עֲיָרָה קְטַנָּה, שֶׁהִגִּיעַ לְבִקּוּר אֵצֶל הֶחָפֵץ חַיִּים זצ"ל. חֲקָרוֹ הֶ"חָפֵץ חַיִּים" וְנוֹדַע לוֹ, שֶׁהַמִּקְוֶה בְּאוֹתָהּ עֲיָרָה סָגוּר מִזֶּה חָדְשַׁיִם: הַקִּיר הִתְמוֹטֵט וְאֵין כֶּסֶף לְתַקְּנוֹ. "יֵשׁ שָׁם עֲשִׁירִים", אָמַר הָרַב, "אֲבָל אֵין לִי הַשְׁפָּעָה עֲלֵיהֶם. מִמַּשְׂכֻּרְתִּי הַדַּלָּה לֹא אוּכַל לִבְנוֹת אֶת הַקִּיר", הִצְטַדֵּק, "אָז מַה בִּיכָלְתִּי לַעֲשׂוֹת?"... "מַה בִּיכָלְתְּךָ לַעֲשׂוֹת?" תָּמַהּ הֶחָפֵץ חַיִּים. "לְהִתְעַלֵּף הֲרֵי אַתָּה יָכוֹל!!!"... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)