"וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי מֵאֶחָיו" (ב-יא) יֵשׁ פִּתְגָּם הָאוֹמֵר, וְאִם אֵין קַיָּם - נַמְצִיאוֹ: "אֱמֹר לִי מַה מַּכְעִיס אוֹתְךָ, וְאֹמַר לְךָ מִי אַתָּה".

מְסֻפָּר עַל רַב אֶחָד שֶׁהִתְאָרֵחַ בְּבֵית יְהוּדִי אָמִיד בְּחוּ"ל. יְהוּדִי טוֹב, שׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת. הִתְמַרְמֵר הַמְּאָרֵחַ בְּאָזְנֵי הָרַב עַל בְּנוֹ הַגָּדוֹל, שֶׁמְּגַלֶּה אֲדִישׁוּת לִשְׁמִירַת הַמִּצְווֹת. אֵינוֹ מֵבִין מַדּוּעַ, הֲרֵי קִבֵּל חִנּוּךְ כֹּה טוֹב!

הָרַב לֹא עָנָה, אֵין לוֹ כָּל פֵּשֶׁר לַדָּבָר.

הִגִּיעָה הַשַּׁבָּת, שָׁבוּ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת וְקִדְּשׁוּ עַל הַיַּיִן, עָמְדוּ לִטֹּל יָדַיִם. רָאָה הָאוֹרֵחַ שֶׁבְּנוֹ הַקָּטָן שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת נוֹטֵל כִּלְאַחַר יָד, בְּקֹשִׁי מַרְטִיב אֶת הַיָּד וּמְמַלְמֵל בְּרָכָה. הֵעִיר בְּנֹעַם: "לֹא כָּךְ נוֹטְלִים יָדַיִם, בְּנִי. הִנְנִי וְאַרְאֶה לְךָ".

הִתְעָרֵב הָאָב וְאָמַר בְּנֹעַם: "יָנִיחַ לוֹ כְּבוֹדוֹ, קָטָן הוּא וְאֵינוֹ שָׂם לֵב. כְּשֶׁיִּגְדַּל, יֵדַע".

מָשַׁךְ הָרַב בִּכְתֵפוֹ וְהִבְלִיג.

וְהַיֶּלֶד, כְּדַרְכָּם שֶׁל יְלָדִים, הִתְקַשָּׁה לָשֶׁבֶת עַל מְקוֹמוֹ בְּשַׁלְוָה. קָם וְהָלַךְ וְחָזַר, בְּלִי מֵשִׂים מָשַׁךְ בַּמַּפָּה וְגָרַר צַלַּחַת. נָפְלָה וְנִשְׁבְּרָה וְאֹכֶל נִתַּז.

אוֹ אָז קָם הָאָב, אוֹ אָז שָׁפַךְ זַעֲמוֹ וְקִצְפּוֹ: "כַּמָּה פְּעָמִים אָמַרְתִּי לְךָ לָשֶׁבֶת כְּמוֹ בֶּן-אָדָם! מָה הַתְּזָזִית וְהַשּׁוֹטְטוּת הַזּוֹ, מַדּוּעַ אֵינְךָ מַשְׁגִּיחַ אֵיךְ אַתָּה הוֹלֵךְ, אֵין לְךָ עֵינַיִם?!".

וְהַיֶּלֶד עוֹמֵד וְרוֹתֵת...

רָאָה הָרַב וְשָׁמַע, וְלֹא אָמַר דָּבָר. וְהָיָה לוֹ מַה לּוֹמַר, לִגְחֹן וְלִלְחֹשׁ: 'יָנִיחַ לוֹ כְּבוֹדוֹ, קָטָן הוּא וְאֵינוֹ שָׂם לֵב. כְּשֶׁיִּגְדַּל, יֵדַע'... אַךְ כָּלָא אֶת רְצוֹנוֹ. אוֹרֵחַ הוּא וּמַכִּיר אֶת מְקוֹמוֹ.

אֲבָל עַתָּה כְּבָר הָיְתָה לוֹ תְּשׁוּבָה לִתְמִיהָתוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת, הָיָה לוֹ הֶסְבֵּר לְהִתְנַהֲגוּת הַבֵּן הַגָּדוֹל. גַּם הוּא קָלַט בְּדִיּוּק בְּקַטְנוּתוֹ מַה חָשׁוּב לְאָבִיו וּמַה חָשׁוּב לוֹ פָּחוֹת. הוּא הֵבִין נְכוֹנָה אֶת סֵדֶר הָעֲדִיפֻיּוֹת, מַה בֵּין נְטִילַת יָדַיִם, לְמָשָׁל, לִשְׁבִירַת צַלַּחַת...

כְּלַפֵּי מָה הַדְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּלַפֵּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, גּוֹאֲלָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. בַּמֶּה זָּכָה, עַל מַה הֻטְּלָה עָלָיו הַמְּשִׂימָה גַּם לִגְאֹל, גַּם לְהַדְרִיךְ, גַּם לְהַנְחִיל תּוֹרָה?

בְּפָרָשָׁתֵנוּ רָאִינוּ מַה מַּכְעִיס אוֹתוֹ, מַה מְּקוֹמֵם אוֹתוֹ - וְהַכֹּל מוּבָן! אֵינוֹ יָכוֹל לְהַבְלִיג עַל עָוֶל, לִרְאוֹת בְּהַכּוֹת מִצְרִי יְהוּדִי, לִרְאוֹת בְּהַכּוֹת יְהוּדִי אֶת אָחִיו, לִרְאוֹת אֵיךְ נָכְרִים מְצִיקִים לִנְעָרוֹת, לִבְנוֹת יִתְרוֹ. הוּא שֶׁאָמַרְנוּ, "אֱמֹר לִי מַה מַּכְעִיסְךָ, וְאֹמַר לְךָ מִי אַתָּה".

הֲרֵי לָנוּ אֵפוֹא מִבְחָן פָּשׁוּט לְהַכָּרַת עַצְמֵנוּ. זֶה לֹא יִקַּח יוֹתֵר מִדַּקָּה. נִתְבּוֹנֵן עַל מַה כָּעַסְנוּ לָאַחְרוֹנָה. נְמַקֵּד אֶת הַשְּׁאֵלָה קְצָת יוֹתֵר: עַל מַה כָּעַסְנוּ עַל עַצְמֵנוּ בִּשְׁלֹשׁ הַפְּעָמִים הָאַחֲרוֹנוֹת: עַל שִׁעוּר תּוֹרָה שֶׁהֻחְמַץ, עַל תְּפִלָּה שֶׁנֶּאֶמְרָה שֶׁלֹּא בְּכַוָּנָה, עַל לָשׁוֹן הָרָע שֶׁנִּפְלַט אוֹ עַל שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים אֲחֵרִים לַחֲלוּטִין, שׁוֹנִים בְּתַכְלִית... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)