Otzarot-Article

"כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ" (ב-י) יְהוּדֵי הָעִיר אוֹסְטְרָהָא הִתְכַּנְּסוּ כְּדֵי לְהַנִּיחַ אֶת אֶבֶן הַפִּנָּה לְבִנְיַן בֵּית הַכְּנֶסֶת הַמֶּרְכָּזִי לַתּוֹרָה וְלַתְּפִלָּה. רַב הַמָּקוֹם, שֶׁהָיָה מְפֻרְסָם בְּצִדְקוּתוֹ וּבְרוּחַ קָדְשׁוֹ, וִתֵּר עַל כְּבוֹדוֹ לְהַנִּיחַ אֶת אֶבֶן הַפִּנָּה וְהִכְרִיז: "הָרוֹצֶה לִזְכּוֹת בִּתְחִלַּת מִצְוַת הַבְּנִיָּה וְלָצֶקֶת אֶת אֶבֶן הַפִּנָּה, יִשְׁקֹל זָהָב כְּמִשְׁקַל הָאֶבֶן!"

בַּקָּהָל נִשְׂתָּרְרָה דְּמָמָה... לְאַחַר כְּדַקַּת דּוּמִיָּה הִסְכִּים סוֹחֵר עָשִׁיר לִתְרֹם אֶת הַסְּכוּם הַנִּכְבָּד. לְאַחַר מִכֵּן הִתְחִילוּ גַּם רַבִּים אֲחֵרִים לִתְרֹם, כָּל אֶחָד כְּפִי יְכָלְתּוֹ.

הָרַב הִתְרַגֵּשׁ מְאֹד מֵרֹחַב לִבּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ עָשִׁיר, וְלָכֵן אָמַר לַתּוֹרֵם: "דַּע לְךָ שֶׁזָּכִיתָ בְּמִצְוָה חֲשׁוּבָה - לְסַיֵּעַ לִבְנוֹת בַּיִת לַה', וְזוֹ עֵת רָצוֹן גְּדוֹלָה מְאֹד בַּשָּׁמַיִם. אִם אַתָּה חָפֵץ בְּאֵיזוֹ מִשְׁאָלָה, בַּקֵּשׁ עַכְשָׁו וְאֶתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ!"

דְּמָעוֹת הֵחֵלּוּ לְבַצְבֵּץ בְּזָוִיּוֹת עֵינָיו שֶׁל הֶעָשִׁיר כְּשֶׁבִּקֵּשׁ: "אוֹי, רַבִּי, אִם רַק תּוּכַל לְבָרְכֵנִי לִזְכּוֹת בְּזֶרַע שֶׁל קַיְמָא, כִּי אָמְנָם עָשִׁיר אֲנִי וְלֹא חָסֵר לִי דָּבָר, אַךְ לְצַעֲרִי הָרַב לֹא זָכִיתִי לְהָבִיא יְלָדִים לָעוֹלָם".

עַל פְּנֵי הָרַב הָיְתָה אֲרֶשֶׁת רְצִינִית. "תָּבוֹא אֵלַי בְּעוֹד שְׁלֹשָׁה יָמִים וְאֹמַר לְךָ מַה לַּעֲשׂוֹת".

כַּעֲבֹר שְׁלוֹשָׁה יָמִים הִגִּיעַ הֶעָשִׁיר אֶל בֵּית הָרַב. "בַּקָּשָׁתְךָ תִּתְמַלֵּא רַק אִם תַּסְכִּים לִשְׁלֹשָׁה תְּנָאִים אֵלּוּ: תֵּרֵד מִנְּכָסֶיךָ, כְּשֶׁאִשְׁתְּךָ תִּהְיֶה הָרָה אַתָּה תֵּלֵךְ לְעוֹלָמְךָ, וּלְאַחַר הַלֵּדָה תִּצְטָרֵף אֵלֶיךָ גַּם אִשְׁתְּךָ, כִּי גַּם הִיא תָּמוּת. צַר לִי, אַךְ אֵלּוּ הַתְּנָאִים", בִּשֵּׂר הָרַב בְּצַעַר.

מִצְחוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר נֶחְרַשׁ קְמָטִים וּפָנָיו הֶאֱדִימוּ, זֵעָה רַבָּה אָחֲזָה בְּכָל גּוּפוֹ. מַה יַּעֲשֶׂה?! הֲרֵי הוּא כָּל כָּךְ חָפֵץ בְּזֶרַע קֹדֶשׁ שֶׁל קַיְמָא כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בֵּן שֶׁיַּמְשִׁיךְ אֶת דַּרְכּוֹ, שֶׁיִּהְיֶה מִי שֶׁיֹּאמַר אַחֲרָיו וְאַחֲרֵי רַעְיָתוֹ קַדִּישׁ בְּמוֹתָם. "אֵינֶנִּי יָכוֹל לְהַחְלִיט לְבַדִּי, עָלַי לְהִוָּעֵץ גַּם בְּאִשְׁתִּי, שֶׁהֲרֵי הַחְלָטָה זוֹ נוֹגַעַת גַּם אֵלֶיהָ".

כְּשֶׁשָּׁאַל אֶת רַעְיָתוֹ, הִיא כְּלָל לֹא הִתְחַבְּטָה וּמִיָּד אָמְרָה לְבַעֲלָהּ: "לֵךְ נָא אֶל הָרַב וְתֹאמַר לוֹ שֶׁאָנוּ מַסְכִּימִים לְכָל הַתְּנָאִים, וּבִלְבַד שֶׁנִּפָּקֵד בְּבֵן שֶׁיִּלְמַד תּוֹרָה לְעִלּוּי נִשְׁמָתֵנוּ בְּאַחֲרִיתֵנוּ".

הֶעָשִׁיר הָלַךְ בְּהַסְכָּמַת אִשְׁתּוֹ אֶל הָרַב וְאָמַר לוֹ שֶׁהֵם מוּכָנִים לְכָל הַתְּנָאִים הָאֲמוּרִים. הָרַב כִּוֵּן אֶת כַּוָּנוֹתָיו, וּבֵרְכָם שֶׁיִּזְכּוּ בַּשָּׁנָה הַבָּאָה לְבֵן שֶׁיָּאִיר אֶת הָעוֹלָם בְּתוֹרָתוֹ!

כַּעֲבֹר חֳדָשִׁים סְפוּרִים אִבֵּד הֶעָשִׁיר אֶת כָּל עָשְׁרוֹ, אַךְ גַּם הַבְּרָכָה לֹא אִחֲרָה לָבוֹא, אִשְׁתּוֹ בִּשְּׂרָה לוֹ שֶׁנִּפְקְדָה! הַבַּעַל שָׂמַח מְאֹד עַל הַבְּשׂוֹרָה, אַךְ רַק עָבְרוּ כַּמָּה יָמִים וְהוּא הִתְבַּקֵּשׁ לִישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה. יְמֵי הַלֵּדָה הִתְקָרְבוּ, וּפַחַד גָּדוֹל מִלֵּא אֶת לִבָּהּ, כִּי יָדְעָה שֶׁגַּם סוֹפָהּ קָרוֹב לָבוֹא. יוֹתֵר מִכֹּל דָּאֲגָה לְגוֹרַל בְּנָהּ, שֶׁיִּוָּלֵד לַאֲוִיר הָעוֹלָם לְלֹא אֵם אוֹהֶבֶת וְאָב תּוֹמֵךְ וְיִגְדַּל כְּיָתוֹם, לְלֹא מִשְׁעֶנֶת וּבַיִת חַם.

הָאִשָּׁה הֶחְלִיטָה לִנְסֹעַ לָלֶדֶת בָּעִיר, כִּי שָׁם הַקִּדְמָה רַבָּה יוֹתֵר. כְּשֶׁהִגִּיעָה לָעִיר, הַלַּיְלָה כְּבָר יָרַד, לְאָן תֵּלֵךְ? הֲרֵי לֹא הָיוּ בְּיָדֶיהָ מָעוֹת לְהִתְאַכְסֵן בְּאַכְסַנְיָה, זוֹלָה כְּכָל שֶׁתִּהְיֶה. בְּלֵית בְּרֵרָה נָקְשָׁה עַל דֶּלֶת אַחַד הַבָּתִּים בִּשְׁכוּנַת הַיְּהוּדִים. "אָנָּא, עִזְרִי לִי! אֲנִי הָרָה וְהִגַּעְתִּי לָעִיר כְּדֵי לָלֶדֶת אֶת בְּנִי יְחִידִי. תּוֹאִילִי בְּטוּבֵךְ לְאָרְחֵנִי כָּאן רַק כַּמָּה יָמִים? אֵין לִי כֶּסֶף כְּדֵי לִשְׂכֹּר מָקוֹם לָלוּן".

רַחֲמִים הֵצִיפוּ אֶת לֵב הָאִשָּׁה, הִיא קִבְּלָה אוֹתָהּ בִּזְרוֹעוֹת פְּתוּחוֹת וְדָאֲגָה לְכָל מַחְסוֹרָהּ. הָיְתָה זוֹ הַגְּבֶרֶת "אִידֶל", אֵשֶׁת הָאוֹפֶה שֶׁל הָעֲיָרָה. לְאַחַר כַּמָּה יָמִים בּוֹדְדִים הֵחֵלּוּ צִירֵי הַלֵּדָה לִתְקֹף אֶת הָאִשָּׁה. גְּבֶרֶת אִידֶל הִזְמִינָה בַּעֲבוּרָהּ מְיַלֶּדֶת מִן הָעִיר. בְּמַהֲלַךְ הַלֵּדָה סִפְּרָה הָאִשָּׁה לַגְּבֶרֶת אִידֶל עַל בִּרְכָתוֹ שֶׁל הָרַב וְעַל תְּנָאֵי הַבְּרָכָה וְהוֹדִיעָה לָהּ כִּי גַּם הִיא אֲמוּרָה לָלֶכֶת לְעוֹלָמָהּ בְּעוֹד זְמַן קָצָר, וְלָכֵן הִיא מַשְׁבִּיעָה אוֹתָהּ שֶׁתִּדְאַג לִבְנָהּ הַיָּתוֹם שֶׁיִּוָּלֵד. מָרַת אִידֶל הִסְכִּימָה לְקַבֵּל עַל עַצְמָהּ אֶת עֹל גִּדּוּלוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד, וּבְכָךְ נִסְּתָה לְעוֹדֵד אֶת רוּחָהּ שֶׁל הַיּוֹלֶדֶת.

לְאַחַר כַּמָּה שָׁעוֹת נוֹלַד הַתִּינוֹק, יֶלֶד יָפֶה וְטוֹב רֹאִי. אֹשֶׁר רַב הֵצִיף אֶת לֵב אִמּוֹ. כְּשֶׁהָיָה הַיֶּלֶד כְּבֶן שְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים נִפְטְרָה אִמּוֹ. הַיֶּלֶד נִשְׁאַר לְלֹא מִשְׁפָּחָה, אַךְ מָרַת אִידֶל גִּדְּלָה אוֹתוֹ בְּחֹם וְאַהֲבָה כִּבְנָהּ כְּפִי שֶׁהִבְטִיחָה לְאִמּוֹ.

הַשָּׁנִים עָבְרוּ, וְהַיֶּלֶד גָּדַל וְנִתְעַלָּה בַּתּוֹרָה וְהָפַךְ לִהְיוֹת אֶחָד מִגְּאוֹנֵי דּוֹרוֹ, וּלְיָמִים נֶחְשַׁב גַּם אֶחָד מִגְּאוֹנֵי הַדּוֹרוֹת, הַלֹא הוּא הַמַּהַרְשָׁ"א, מוֹרֵנוּ הָרַב שְׁמוּאֵל אִידֶלֶשׂ. "אִידֶלֶשׂ" עַל שֵׁם הָאִשָּׁה שֶׁגִּדְּלָה אוֹתוֹ בְּחֹם לְאֹרֶךְ כָּל שְׁנוֹת חַיָּיו וְהָיְתָה לוֹ לְאֵם אוֹהֶבֶת. הַמַּהַרְשָׁ"א זיע"א הִתְפַּרְסֵם בִּזְכוּת פֵּרוּשׁוֹ הָעַמְקָנִי עַל מַסֶּכְתּוֹת הַשַּׁ"ס, וּכְבָר דּוֹרוֹת שְׁלֵמִים שׁוֹתִים אָנוּ בַּצָּמָא אֶת פֵּרוּשָׁיו הַנִּפְלָאִים.

גַּם בַּתְיָה בַּת פַּרְעֹה רָאֲתָה תִּינוֹק, מָשְׁתָה אוֹתוֹ מִן הַמַּיִם וְגִדְּלָה אוֹתוֹ כְּבֵן. הִיא זָכְתָה לְגַדֵּל אֶת נְבִיא הַנְּבִיאִים, מֹשֶׁה רַבֵּנוּ ע"ה, הָאָדָם הַיְּחִידִי שֶׁזָּכָה לְדַבֵּר עִם הַקב"ה כְּבֵן הַמִּתְרַפֵּס בִּפְנֵי אָבִיו! לוּ רַק יָדְעָה אֵיזוֹ זְכוּת נָפְלָה בְּחֶלְקָהּ...

לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ נָפְלָה הַזְּכוּת לְגַדֵּל בְּבֵיתוֹ אֶת "מֹשֶׁה רַבֵּנוּ" שֶׁל הַדּוֹר הַבָּא. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִפְקִיד בְּיָדֵנוּ נְשָׁמוֹת טְהוֹרוֹת וְזַכּוֹת, בָּנִים וּבָנוֹת. בְּכָל אֶחָד מֵהֶם טְמוּנִים תְּכוּנוֹת מְיֻחָדוֹת וִיכוֹלוֹת גְּדוֹלוֹת לְהַעְפִּיל וְלִהְיוֹת מִגְּדוֹלֵי הָאֻמָּה, מַנְהִיגֵי הַדּוֹר הַבָּא, אִם רַק נַשְׂכִּיל לְחַנְּכָם בְּצוּרָה נְכוֹנָה וּנְאוֹתָה, אִם רַק נְטַפֵּחַ וּנְלַטֵּשׁ אֶת הָאֶבֶן הַיְקָרָה הַמֻּפְקֶדֶת בְּיָדֵנוּ, הִיא תַּזְהִיר אֶת עוֹלָמֵנוּ וְאֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ! (שֻׁלְחַן שַׁבָּת עָרוּךְ)

	משפטים תש"פ
	הַזְּקֵנִים וַאֲנַחְנוּ
	"כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ" (ב-י) יְהוּדֵי הָעִיר אוֹסְטְרָהָא הִתְכַּנְּסוּ כְּדֵי לְהַנִּיחַ אֶת אֶבֶן הַפִּנָּה לְבִנְיַן בֵּית הַכְּנֶסֶת הַמֶּרְכָּזִי לַתּוֹרָה וְלַתְּפִלָּה. רַב הַמָּקוֹם, שֶׁהָיָה מְפֻרְסָם בְּצִדְקוּתוֹ וּבְרוּחַ קָדְשׁוֹ, וִתֵּר עַל כְּבוֹדוֹ לְהַנִּיחַ אֶת אֶבֶן הַפִּנָּה וְהִכְרִיז: "הָרוֹצֶה לִזְכּוֹת בִּתְחִלַּת מִצְוַת הַבְּנִיָּה וְלָצֶקֶת אֶת אֶבֶן הַפִּנָּה, יִשְׁקֹל זָהָב כְּמִשְׁקַל הָאֶבֶן!" בַּקָּהָל נִשְׂתָּרְרָה דְּמָמָה... לְאַחַר כְּדַקַּת דּוּמִיָּה הִסְכִּים סוֹחֵר עָשִׁיר לִתְרֹם אֶת הַסְּכוּם הַנִּכְבָּד. לְאַחַר מִכֵּן הִתְחִילוּ גַּם רַבִּים אֲחֵרִים לִתְרֹם, כָּל אֶחָד כְּפִי יְכָלְתּוֹ. הָרַב הִתְרַגֵּשׁ מְאֹד מֵרֹחַב לִבּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ עָשִׁיר, וְלָכֵן אָמַר לַתּוֹרֵם: "דַּע לְךָ שֶׁזָּכִיתָ בְּמִצְוָה חֲשׁוּבָה - לְסַיֵּעַ לִבְנוֹת בַּיִת לַה', וְזוֹ עֵת רָצוֹן גְּדוֹלָה מְאֹד בַּשָּׁמַיִם. אִם אַתָּה חָפֵץ בְּאֵיזוֹ מִשְׁאָלָה, בַּקֵּשׁ עַכְשָׁו וְאֶתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ!" דְּמָעוֹת הֵחֵלּוּ לְבַצְבֵּץ בְּזָוִיּוֹת עֵינָיו שֶׁל הֶעָשִׁיר כְּשֶׁבִּקֵּשׁ: "אוֹי, רַבִּי, אִם רַק תּוּכַל לְבָרְכֵנִי לִזְכּוֹת בְּזֶרַע שֶׁל קַיְמָא, כִּי אָמְנָם עָשִׁיר אֲנִי וְלֹא חָסֵר לִי דָּבָר, אַךְ לְצַעֲרִי הָרַב לֹא זָכִיתִי לְהָבִיא יְלָדִים לָעוֹלָם". עַל פְּנֵי הָרַב הָיְתָה אֲרֶשֶׁת רְצִינִית. "תָּבוֹא אֵלַי בְּעוֹד שְׁלֹשָׁה יָמִים וְאֹמַר לְךָ מַה לַּעֲשׂוֹת". כַּעֲבֹר שְׁלוֹשָׁה יָמִים הִגִּיעַ הֶעָשִׁיר אֶל בֵּית הָרַב. "בַּקָּשָׁתְךָ תִּתְמַלֵּא רַק אִם תַּסְכִּים לִשְׁלֹשָׁה תְּנָאִים אֵלּוּ: תֵּרֵד מִנְּכָסֶיךָ, כְּשֶׁאִשְׁתְּךָ תִּהְיֶה הָרָה אַתָּה תֵּלֵךְ לְעוֹלָמְךָ, וּלְאַחַר הַלֵּדָה תִּצְטָרֵף אֵלֶיךָ גַּם אִשְׁתְּךָ, כִּי גַּם הִיא תָּמוּת. צַר לִי, אַךְ אֵלּוּ הַתְּנָאִים", בִּשֵּׂר הָרַב בְּצַעַר. מִצְחוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר נֶחְרַשׁ קְמָטִים וּפָנָיו הֶאֱדִימוּ, זֵעָה רַבָּה אָחֲזָה בְּכָל גּוּפוֹ. מַה יַּעֲשֶׂה?! הֲרֵי הוּא כָּל כָּךְ חָפֵץ בְּזֶרַע קֹדֶשׁ שֶׁל קַיְמָא כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בֵּן שֶׁיַּמְשִׁיךְ אֶת דַּרְכּוֹ, שֶׁיִּהְיֶה מִי שֶׁיֹּאמַר אַחֲרָיו וְאַחֲרֵי רַעְיָתוֹ קַדִּישׁ בְּמוֹתָם. "אֵינֶנִּי יָכוֹל לְהַחְלִיט לְבַדִּי, עָלַי לְהִוָּעֵץ גַּם בְּאִשְׁתִּי, שֶׁהֲרֵי הַחְלָטָה זוֹ נוֹגַעַת גַּם אֵלֶיהָ". כְּשֶׁשָּׁאַל אֶת רַעְיָתוֹ, הִיא כְּלָל לֹא הִתְחַבְּטָה וּמִיָּד אָמְרָה לְבַעֲלָהּ: "לֵךְ נָא אֶל הָרַב וְתֹאמַר לוֹ שֶׁאָנוּ מַסְכִּימִים לְכָל הַתְּנָאִים, וּבִלְבַד שֶׁנִּפָּקֵד בְּבֵן שֶׁיִּלְמַד תּוֹרָה לְעִלּוּי נִשְׁמָתֵנוּ בְּאַחֲרִיתֵנוּ". הֶעָשִׁיר הָלַךְ בְּהַסְכָּמַת אִשְׁתּוֹ אֶל הָרַב וְאָמַר לוֹ שֶׁהֵם מוּכָנִים לְכָל הַתְּנָאִים הָאֲמוּרִים. הָרַב כִּוֵּן אֶת כַּוָּנוֹתָיו, וּבֵרְכָם שֶׁיִּזְכּוּ בַּשָּׁנָה הַבָּאָה לְבֵן שֶׁיָּאִיר אֶת הָעוֹלָם בְּתוֹרָתוֹ! כַּעֲבֹר חֳדָשִׁים סְפוּרִים אִבֵּד הֶעָשִׁיר אֶת כָּל עָשְׁרוֹ, אַךְ גַּם הַבְּרָכָה לֹא אִחֲרָה לָבוֹא, אִשְׁתּוֹ בִּשְּׂרָה לוֹ שֶׁנִּפְקְדָה! הַבַּעַל שָׂמַח מְאֹד עַל הַבְּשׂוֹרָה, אַךְ רַק עָבְרוּ כַּמָּה יָמִים וְהוּא הִתְבַּקֵּשׁ לִישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה. יְמֵי הַלֵּדָה הִתְקָרְבוּ, וּפַחַד גָּדוֹל מִלֵּא אֶת לִבָּהּ, כִּי יָדְעָה שֶׁגַּם סוֹפָהּ קָרוֹב לָבוֹא. יוֹתֵר מִכֹּל דָּאֲגָה לְגוֹרַל בְּנָהּ, שֶׁיִּוָּלֵד לַאֲוִיר הָעוֹלָם לְלֹא אֵם אוֹהֶבֶת וְאָב תּוֹמֵךְ וְיִגְדַּל כְּיָתוֹם, לְלֹא מִשְׁעֶנֶת וּבַיִת חַם. הָאִשָּׁה הֶחְלִיטָה לִנְסֹעַ לָלֶדֶת בָּעִיר, כִּי שָׁם הַקִּדְמָה רַבָּה יוֹתֵר. כְּשֶׁהִגִּיעָה לָעִיר, הַלַּיְלָה כְּבָר יָרַד, לְאָן תֵּלֵךְ? הֲרֵי לֹא הָיוּ בְּיָדֶיהָ מָעוֹת לְהִתְאַכְסֵן בְּאַכְסַנְיָה, זוֹלָה כְּכָל שֶׁתִּהְיֶה. בְּלֵית בְּרֵרָה נָקְשָׁה עַל דֶּלֶת אַחַד הַבָּתִּים בִּשְׁכוּנַת הַיְּהוּדִים. "אָנָּא, עִזְרִי לִי! אֲנִי הָרָה וְהִגַּעְתִּי לָעִיר כְּדֵי לָלֶדֶת אֶת בְּנִי יְחִידִי. תּוֹאִילִי בְּטוּבֵךְ לְאָרְחֵנִי כָּאן רַק כַּמָּה יָמִים? אֵין לִי כֶּסֶף כְּדֵי לִשְׂכֹּר מָקוֹם לָלוּן". רַחֲמִים הֵצִיפוּ אֶת לֵב הָאִשָּׁה, הִיא קִבְּלָה אוֹתָהּ בִּזְרוֹעוֹת פְּתוּחוֹת וְדָאֲגָה לְכָל מַחְסוֹרָהּ. הָיְתָה זוֹ הַגְּבֶרֶת "אִידֶל", אֵשֶׁת הָאוֹפֶה שֶׁל הָעֲיָרָה. לְאַחַר כַּמָּה יָמִים בּוֹדְדִים הֵחֵלּוּ צִירֵי הַלֵּדָה לִתְקֹף אֶת הָאִשָּׁה. גְּבֶרֶת אִידֶל הִזְמִינָה בַּעֲבוּרָהּ מְיַלֶּדֶת מִן הָעִיר. בְּמַהֲלַךְ הַלֵּדָה סִפְּרָה הָאִשָּׁה לַגְּבֶרֶת אִידֶל עַל בִּרְכָתוֹ שֶׁל הָרַב וְעַל תְּנָאֵי הַבְּרָכָה וְהוֹדִיעָה לָהּ כִּי גַּם הִיא אֲמוּרָה לָלֶכֶת לְעוֹלָמָהּ בְּעוֹד זְמַן קָצָר, וְלָכֵן הִיא מַשְׁבִּיעָה אוֹתָהּ שֶׁתִּדְאַג לִבְנָהּ הַיָּתוֹם שֶׁיִּוָּלֵד. מָרַת אִידֶל הִסְכִּימָה לְקַבֵּל עַל עַצְמָהּ אֶת עֹל גִּדּוּלוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד, וּבְכָךְ נִסְּתָה לְעוֹדֵד אֶת רוּחָהּ שֶׁל הַיּוֹלֶדֶת. לְאַחַר כַּמָּה שָׁעוֹת נוֹלַד הַתִּינוֹק, יֶלֶד יָפֶה וְטוֹב רֹאִי. אֹשֶׁר רַב הֵצִיף אֶת לֵב אִמּוֹ. כְּשֶׁהָיָה הַיֶּלֶד כְּבֶן שְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים נִפְטְרָה אִמּוֹ. הַיֶּלֶד נִשְׁאַר לְלֹא מִשְׁפָּחָה, אַךְ מָרַת אִידֶל גִּדְּלָה אוֹתוֹ בְּחֹם וְאַהֲבָה כִּבְנָהּ כְּפִי שֶׁהִבְטִיחָה לְאִמּוֹ. הַשָּׁנִים עָבְרוּ, וְהַיֶּלֶד גָּדַל וְנִתְעַלָּה בַּתּוֹרָה וְהָפַךְ לִהְיוֹת אֶחָד מִגְּאוֹנֵי דּוֹרוֹ, וּלְיָמִים נֶחְשַׁב גַּם אֶחָד מִגְּאוֹנֵי הַדּוֹרוֹת, הַלֹא הוּא הַמַּהַרְשָׁ"א, מוֹרֵנוּ הָרַב שְׁמוּאֵל אִידֶלֶשׂ. "אִידֶלֶשׂ" עַל שֵׁם הָאִשָּׁה שֶׁגִּדְּלָה אוֹתוֹ בְּחֹם לְאֹרֶךְ כָּל שְׁנוֹת חַיָּיו וְהָיְתָה לוֹ לְאֵם אוֹהֶבֶת. הַמַּהַרְשָׁ"א זיע"א הִתְפַּרְסֵם בִּזְכוּת פֵּרוּשׁוֹ הָעַמְקָנִי עַל מַסֶּכְתּוֹת הַשַּׁ"ס, וּכְבָר דּוֹרוֹת שְׁלֵמִים שׁוֹתִים אָנוּ בַּצָּמָא אֶת פֵּרוּשָׁיו הַנִּפְלָאִים. גַּם בַּתְיָה בַּת פַּרְעֹה רָאֲתָה תִּינוֹק, מָשְׁתָה אוֹתוֹ מִן הַמַּיִם וְגִדְּלָה אוֹתוֹ כְּבֵן. הִיא זָכְתָה לְגַדֵּל אֶת נְבִיא הַנְּבִיאִים, מֹשֶׁה רַבֵּנוּ ע"ה, הָאָדָם הַיְּחִידִי שֶׁזָּכָה לְדַבֵּר עִם הַקב"ה כְּבֵן הַמִּתְרַפֵּס בִּפְנֵי אָבִיו! לוּ רַק יָדְעָה אֵיזוֹ זְכוּת נָפְלָה בְּחֶלְקָהּ... לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ נָפְלָה הַזְּכוּת לְגַדֵּל בְּבֵיתוֹ אֶת "מֹשֶׁה רַבֵּנוּ" שֶׁל הַדּוֹר הַבָּא. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִפְקִיד בְּיָדֵנוּ נְשָׁמוֹת טְהוֹרוֹת וְזַכּוֹת, בָּנִים וּבָנוֹת. בְּכָל אֶחָד מֵהֶם טְמוּנִים תְּכוּנוֹת מְיֻחָדוֹת וִיכוֹלוֹת גְּדוֹלוֹת לְהַעְפִּיל וְלִהְיוֹת מִגְּדוֹלֵי הָאֻמָּה, מַנְהִיגֵי הַדּוֹר הַבָּא, אִם רַק נַשְׂכִּיל לְחַנְּכָם בְּצוּרָה נְכוֹנָה וּנְאוֹתָה, אִם רַק נְטַפֵּחַ וּנְלַטֵּשׁ אֶת הָאֶבֶן הַיְקָרָה הַמֻּפְקֶדֶת בְּיָדֵנוּ, הִיא תַּזְהִיר אֶת עוֹלָמֵנוּ וְאֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ! (שֻׁלְחַן שַׁבָּת עָרוּךְ)