"קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ... וְצִוִּיתָה אֹתוֹ" (כז יח-יט) יָדוּעַ הַסִּפּוּר: אָדָם בָּא לַכְּפָר וְשָׁאַל הֵיכָן בֵּיתוֹ שֶׁל הַמֻּכְתָּר (רֹאשׁ הַכְּפָר). "הָא, הַמֻּכְתָּר? הַנָּבָל הַזֶּה, הַגַּזְלָן הַזֶּה, הֶעָרִיץ הַזֶּה - הִנֵּה שָׁם הַבַּיִת", כָּךְ כִּוְּנוּ אוֹתוֹ כֻּלָּם.

הִגִּיעַ אֶל הַמֻּכְתָּר, סִדֵּר אֶת עִנְיָנוֹ, וְאַחַר כָּךְ שָׁאַל: "אֱמֹר נָא לִי, כַּמָּה אַתָּה מְקַבֵּל בִּשְׂכָרְךָ כְּמֻכְתָּר?"

צָחַק הַמֻּכְתָּר: "שָׂכָר? אֲנִי פּוֹעֵל בְּהִתְנַדְּבוּת!"

תָּמַהּ הָאִישׁ וְחָקַר: "וְהָעֲבוֹדָה, קָשָׁה?"

עָנָה הַמֻּכְתָּר: "אַל תִּשְׁאַל... לְפַשֵּׁר וְלִשְׁפֹּט, לְיַצֵּג אֶת הַתּוֹשָׁבִים וּלְהִשְׁתַּדֵּל בַּעֲבוּרָם".

כָּאן תָּמַהּ הָאִישׁ בְּכִפְלַיִם: "מְלָאכָה קָשָׁה וּכְפוּיַת טוֹבָה וּבְלֹא שָׂכָר - לָמָּה לְךָ זֹאת?"

עָנָה הַמֻּכְתָּר: "מַה פֵּרוּשׁ, וְהַכָּבוֹד - הוּא כְּלוּם?!"...

הַכֹּל מְרַנְּנִים אַחֲרָיו מֵאֲחוֹרֵי גַּבּוֹ, וְהוּא פּוֹעֵל לְמַעַן הַכָּבוֹד...

אֲבָל פַּרְנְסֵי יִשְׂרָאֵל הָאֲמִתִּיִּים אֵינָם מְרַמִּים אֶת עַצְמָם: "קַח... אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְצִוִּיתָה אֹתוֹ - עַל יִשְׂרָאֵל. דַּע שֶׁטַּרְחָנִים הֵם, סַרְבָנִים הֵם, עַל מְנָת שֶׁתְּקַבֵּל עָלֶיךָ!"

אִם כֵּן, מַדּוּעַ שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו? "לְקָחוֹ בִּדְבָרִים וְהוֹדִיעוֹ מַתַּן שְׂכַר פַּרְנְסֵי יִשְׂרָאֵל לָעוֹלָם הַבָּא".

כִּי בָּעוֹלָם הַזֶּה - אֵין פַּרְנְסֵי יִשְׂרָאֵל רוֹאִים כָּל שָׂכָר. בָּעוֹלָם הַזֶּה הֲרֵי זוֹ מַטָּלָה כְּפוּיַת טוֹבָה. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)