Otzarot-Article

"וְעַתָּה שָׂא נָא כֵלֶיךָ תֶּלְיְךָ וְקַשְׁתֶּךָ וְצֵא הַשָּׂדֶה וְצוּדָה לִּי צָיִד" (כז-ג) אַל לָנוּ לִשְׁכֹּחַ, עָלֵינוּ לְשַׁנֵּן זֹאת שׁוּב וָשׁוּב: אָנוּ בַּגָּלוּת, גַּם אִם הַגְּאֻלָּה קְרוֹבָה עַד מְאֹד. אָנוּ מְצוּיִים בִּתְקוּפַת "עִקְבְתָא דִמְשִׁיחָא", אֲשֶׁר בָּהּ חָזוּ חֲזַ"ל בְּרוּחַ קָדְשָׁם כִּי יַד הַמְּצִיקִים לְיִשְׂרָאֵל, וּבִפְרָט לְשׁוֹמְרֵי הַתּוֹרָה וְהַחֲרֵדִים לִדְבַר ה', תִּהְיֶה עַל הָעֶלְיוֹנָה. שׁוֹמְרֵי הַגַּחֶלֶת, נֶאֶמְנֵי הַמּוֹרֶשֶׁת, יַעַמְדוּ לְמוּלָם חֲשׂוּפִים וּנְטוּלֵי מָגֵן.

אַךְ, הַאֻמְנָם כֵּן הוּא? הָבָה נִתְבּוֹנֵן בְּפָרָשָׁתֵנוּ. יִצְחָק אָבִינוּ פּוֹנֶה אֶל בְּנוֹ הַגָּדוֹל, שֶׁיִּקַּח קֶשֶׁת וְחִצִּים וְיֵצֵא אֶל הַיַּעַר לָצוּד עֲבוּרוֹ צַיִד. וְשָׁאַל רַבֵּנוּ חַיִּים וִיטָאל זָצָ"ל: מַדּוּעַ שְׁלָחוֹ עִם נֶשֶׁק כֹּה דַּל לִמְקוֹם חַיּוֹת רָעוֹת, אֲרָיוֹת וּנְמֵרִים וְדֻבִּים. הֲלֹא מְקֻבָּלִים אָנוּ, שֶׁעֵשָׂו יָרַשׁ מִנִּמְרוֹד אֶת בִּגְדֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁכָּל הַחַיּוֹת הָיוּ נִכְנָעוֹת לְמוּלָם (עֹמֶר נָקִי כז - טו). מַדּוּעַ לֹא לְבָשׁוֹ בְּצֵאתוֹ לַצַּיִד?

וְתֵרֵץ תֵּרוּץ נִפְלָא. יִצְחָק אָבִינוּ אָמַר לִבְנוֹ: כְּשֶׁאַתָּה יוֹצֵא בִּשְׁלִיחוּת מִצְוָה, בְּעִנְיַן כִּבּוּד אָב, אֵין אַתָּה צָרִיךְ לַהֲגָנָה הַמֻּשְׁלֶמֶת שֶׁל בִּגְדֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן. כִּי "שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָם נִזּוֹקִים" (פְּסָחִים ח.), וְתִהְיֶה לְךָ סִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא שֶׁלֹּא תִּפָּגַע וְלֹא תִּנָּזֵק!

כָּךְ גַּם כָּל "הַהוֹלְכִים נֶגֶד הַזֶּרֶם" לְמַעַן הַבּוֹרֵא וְתוֹרָתוֹ, לְהַרְבּוֹת כְּבוֹד שָׁמַיִם וּלְהָפִיץ תּוֹרָה וְיִרְאָה. שְׁלוּחֵי מִצְוָה הֵם, וּמוּגָנִים מִכָּל רָעָה.

סִפְּרוּ חז"ל (בְּרֵאשִׁית רַבָּה סה): לֹא הָיוּ חֲכָמִים גְּדוֹלִים בָּעוֹלָם כְּבִלְעָם בֶּן בְּעוֹר וּכְאַבְנִימוּס הַגַּרְדִי. בָּאוּ אֶצְלָם כָּל הַגּוֹיִים, וּשְׁאָלוּם: כְּלוּם יְכוֹלִים אָנוּ לִגְבֹּר עַל עַם יִשְׂרָאֵל? אָמְרוּ לָהֶם: לְכוּ וְחִזְרוּ עַל בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁלָּהֶם - אִם מְצָאתֶם שָׁם נְעָרִים לוֹמְדִים, אֵין אַתֶּם יְכוֹלִים לְנַצְּחָם! שֶׁכָּךְ הִבְטִיחָם אֲבִיהֶם, וְאָמַר לָהֶם: "הַקּוֹל קוֹל יַעֲקֹב", בִּזְמַן שֶׁקּוֹלוֹ שֶׁל יַעֲקֹב מָצוּי בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת אֵין הַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו, וְאִם לָאו - הַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו! וְאַתֶּם יְכוֹלִים לְנַצְּחָם, חָלִילָה וְחַס!!!

יֵאָמֵר, בְּלֹא כְּחָל וְשְׂרָק: מְצוּיִים אָנוּ בְּעֵת צָרָה לְיַעֲקֹב, שֶׁמִּמֶּנָּה נִוָּשַׁע בס"ד. אֲבָל אֵין לְךָ יוֹם שֶׁאֵין קִלְלָתוֹ מְרֻבָּה מֵחֲבֵרוֹ, ה' יְרַחֵם, וְכָל שׂוֹנֵא מִתְאַבֵּד עָלוּל לִהְיוֹת פְּצָצָה מְהַלֶּכֶת וְלִגְרֹם אָסוֹן בַּל יְשֹׁעַר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "וְחוֹטֵא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה" (קֹהֶלֶת ט-יח). וּמַה כֹּחֵנוּ, וּמַה גְּבוּרָתֵנוּ. אֵין לָנוּ לְהִשָּׁעֵן אֶלָּא עַל הָאֶמְצָעִי הַבָּדוּק וְהַמְּנֻסֶּה: "כָּל זְמַן שֶׁקּוֹלוֹ שֶׁל יַעֲקֹב נִשְׁמָע בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת - אֵין הַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו שׁוֹלְטוֹת". לְהַקְפִּיד עַל תְּפִלָּה בְּצִבּוּר בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת, וְעַל שִׁעוּרֵי תּוֹרָה בְּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת!

וְדָגֵשׁ מְיֻחָד מוּשָׂם בַּמִּדְרָשׁ עַל נְעָרִים הַלּוֹמְדִים תּוֹרָה - לִשְׁלֹחַ אֶת הַיְּלָדִים לַחִנּוּךְ הַתּוֹרָנִי, לְחַבְרוֹת מַתְמִידִים וּלְתוֹסֶפֶת לִמּוּדִים, לְדַרְבָּנָם וּלְעוֹדְדָם, וְהֵם יָגֵנּוּ בִּזְכוּת לִמּוּדָם עַל הוֹרֵיהֶם וּמִשְׁפַּחְתָּם וְעַל כְּלָל יִשְׂרָאֵל.

סִפּוּר מִן הַמִּדְרָשׁ (אֵיכָה רַבָּה א - ס): אָתוּנָה הָיְתָה, כַּיָּדוּעַ, בִּירַת הַתַּרְבּוּת הַנָּכְרִית, בִּירַת יָוָן עַל "הַחָכְמָה הַיְּוָנִית", הַשִּׁירָה וְהַסִּפְרוּת, הַמַּחֲזָאוּת וְהֶהָגוּת. הִגִּיעַ אָתוּנָאִי לִירוּשָׁלַיִם, מָצָא יֶלֶד מִיַּלְדֵי יְרוּשָׁלַיִם, מָסַר בְּיָדוֹ כֶּסֶף וּבִקְּשׁוֹ שֶׁיִּקְנֶה לוֹ בֵּיצִים וּגְבִינוֹת.

כְּשֶׁהֵבִיא, שְׁאָלוֹ: "הַרְאֵה נָא לִי, אֵיזוֹ גְּבִינָה מֵעֵז לְבָנָה וְאֵיזוֹ מֵעֵז שְׁחֹרָה".

עֲנָהוּ הַיֶּלֶד: "אַתָּה הַמְּבֻגָּר. הַרְאֵה לִי אַתָּה אֵיזוֹ בֵּיצָה מִתַּרְנְגֹלֶת לְבָנָה וְאֵיזוֹ מִתַּרְנְגֹלֶת שְׁחֹרָה..."

סִפּוּר זֶה, סָתוּם וְחָתוּם. מָה הַחָכְמָה הַמֻּפְלָאָה שֶׁהֶרְאָה כָּאן הַיֶּלֶד. לִכְאוֹרָה, לֹא הָאָתוּנָאִי הוֹכִיחַ חָכְמָה יְתֵרָה, וְלֹא תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד מוֹרָה עָלֶיהָ...

הֲרֵי כָּאן גִּלּוּי נוֹסָף, אָמַר הַגָּאוֹן רַבִּי רְפָאֵל הַלֵּוִי סוֹלוֹבֵיצִ'יק זָצָ"ל, לְעֹמֶק דִּבְרֵי חֲכָמִים וְחִידוֹתָם. אָכֵן, לְפָנֵינוּ עִמּוּת וְאִמּוּת חָרִיף בֵּין אָתוּנָה לִירוּשָׁלַיִם.

הָאָתוּנָאִי רָמַז בִּדְבָרָיו: אָמְנָם, פַּעַם הָיוּ הֶבְדֵּלִים נִכָּרִים בֵּין יְהוּדִים לְנָכְרִים. נִבְדְּלוּ בְּכָל הָעִנְיָנִים, כְּפִי שֶׁעֵז לְבָנָה מֻבְדֶּלֶת מֵעֵז שְׁחֹרָה. אֲבָל כַּיּוֹם נִטַּשְׁטְשׁוּ הַהֶבְדֵּלִים.

יְהוּדִים וְגוֹיִים, לְהַבְדִּיל, נִרְאִים זֵהִים, לַמְרוֹת שֶׁהָיוּ לָהֶם סָבִים כֹּה שׁוֹנִים. מַמָּשׁ כְּשֵׁם שֶׁאֵין לְהַכִּיר עוֹד בֵּין גְּבִינָה שֶׁנֶּחְלְבָה מֵעֵז לְבָנָה, לִגְבִינָה שֶׁנֶּחְלְבָה מֵעֵז שְׁחֹרָה.

עֲנָהוּ הַיֶּלֶד הַיְּרוּשַׁלְמִי הַפִּקֵּחַ: אֱמֶת, אֲבָל לֹא נָכוֹן...

הַהֶבְדֵּל בֵּין צֶאֱצָאֵי הַיְּהוּדִים לְצֶאֱצָאֵי הַגּוֹיִים אֵינוֹ דּוֹמֶה לִגְבִינָה, אֶלָּא לְבֵיצָה. שֶׁהֲרֵי גַּם בְּבֵיצִים אֵין לְהַכִּיר בְּחִיצוֹנִיּוּתָן אֵיזוֹ הוּטְלָה עַל יְדֵי תַּרְנְגֹלֶת לְבָנָה וְאֵיזוֹ מִתַּרְנְגֹלֶת שְׁחֹרָה. אֲבָל בִּפְנִימִיּוּתָן טְמוּנָה יִחוּדִיּוּתָן: שֶׁמֵּהַבֵּיצָה הָאַחַת יִבְקַע אֶפְרוֹחַ לָבָן, וּמֵהַשְּׁנִיָּה אֶפְרוֹחַ שָׁחֹר!

כָּךְ, לַמְרוֹת שֶׁבְּחִיצוֹנִיּוּתוֹ עָלוּל הַיְּהוּדִי לִדְמוֹת לְגוֹי, אֲבָל שׁוֹנֶה הוּא מִמֶּנּוּ בִּפְנִימִיּוּתוֹ וּבְמַהוּתוֹ - וּבְכָךְ נִצְּחוֹ! (מַעְיַן הָאֱמוּנָה)

	בא תש"פ
	לְנַצֵּל אֶת הַשַּׁבָּת הַגְּדוֹלָה
	"וְעַתָּה שָׂא נָא כֵלֶיךָ תֶּלְיְךָ וְקַשְׁתֶּךָ וְצֵא הַשָּׂדֶה וְצוּדָה לִּי צָיִד" (כז-ג) אַל לָנוּ לִשְׁכֹּחַ, עָלֵינוּ לְשַׁנֵּן זֹאת שׁוּב וָשׁוּב: אָנוּ בַּגָּלוּת, גַּם אִם הַגְּאֻלָּה קְרוֹבָה עַד מְאֹד. אָנוּ מְצוּיִים בִּתְקוּפַת "עִקְבְתָא דִמְשִׁיחָא", אֲשֶׁר בָּהּ חָזוּ חֲזַ"ל בְּרוּחַ קָדְשָׁם כִּי יַד הַמְּצִיקִים לְיִשְׂרָאֵל, וּבִפְרָט לְשׁוֹמְרֵי הַתּוֹרָה וְהַחֲרֵדִים לִדְבַר ה', תִּהְיֶה עַל הָעֶלְיוֹנָה. שׁוֹמְרֵי הַגַּחֶלֶת, נֶאֶמְנֵי הַמּוֹרֶשֶׁת, יַעַמְדוּ לְמוּלָם חֲשׂוּפִים וּנְטוּלֵי מָגֵן. אַךְ, הַאֻמְנָם כֵּן הוּא? הָבָה נִתְבּוֹנֵן בְּפָרָשָׁתֵנוּ. יִצְחָק אָבִינוּ פּוֹנֶה אֶל בְּנוֹ הַגָּדוֹל, שֶׁיִּקַּח קֶשֶׁת וְחִצִּים וְיֵצֵא אֶל הַיַּעַר לָצוּד עֲבוּרוֹ צַיִד. וְשָׁאַל רַבֵּנוּ חַיִּים וִיטָאל זָצָ"ל: מַדּוּעַ שְׁלָחוֹ עִם נֶשֶׁק כֹּה דַּל לִמְקוֹם חַיּוֹת רָעוֹת, אֲרָיוֹת וּנְמֵרִים וְדֻבִּים. הֲלֹא מְקֻבָּלִים אָנוּ, שֶׁעֵשָׂו יָרַשׁ מִנִּמְרוֹד אֶת בִּגְדֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁכָּל הַחַיּוֹת הָיוּ נִכְנָעוֹת לְמוּלָם (עֹמֶר נָקִי כז - טו). מַדּוּעַ לֹא לְבָשׁוֹ בְּצֵאתוֹ לַצַּיִד? וְתֵרֵץ תֵּרוּץ נִפְלָא. יִצְחָק אָבִינוּ אָמַר לִבְנוֹ: כְּשֶׁאַתָּה יוֹצֵא בִּשְׁלִיחוּת מִצְוָה, בְּעִנְיַן כִּבּוּד אָב, אֵין אַתָּה צָרִיךְ לַהֲגָנָה הַמֻּשְׁלֶמֶת שֶׁל בִּגְדֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן. כִּי "שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָם נִזּוֹקִים" (פְּסָחִים ח.), וְתִהְיֶה לְךָ סִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא שֶׁלֹּא תִּפָּגַע וְלֹא תִּנָּזֵק! כָּךְ גַּם כָּל "הַהוֹלְכִים נֶגֶד הַזֶּרֶם" לְמַעַן הַבּוֹרֵא וְתוֹרָתוֹ, לְהַרְבּוֹת כְּבוֹד שָׁמַיִם וּלְהָפִיץ תּוֹרָה וְיִרְאָה. שְׁלוּחֵי מִצְוָה הֵם, וּמוּגָנִים מִכָּל רָעָה. סִפְּרוּ חז"ל (בְּרֵאשִׁית רַבָּה סה): לֹא הָיוּ חֲכָמִים גְּדוֹלִים בָּעוֹלָם כְּבִלְעָם בֶּן בְּעוֹר וּכְאַבְנִימוּס הַגַּרְדִי. בָּאוּ אֶצְלָם כָּל הַגּוֹיִים, וּשְׁאָלוּם: כְּלוּם יְכוֹלִים אָנוּ לִגְבֹּר עַל עַם יִשְׂרָאֵל? אָמְרוּ לָהֶם: לְכוּ וְחִזְרוּ עַל בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁלָּהֶם - אִם מְצָאתֶם שָׁם נְעָרִים לוֹמְדִים, אֵין אַתֶּם יְכוֹלִים לְנַצְּחָם! שֶׁכָּךְ הִבְטִיחָם אֲבִיהֶם, וְאָמַר לָהֶם: "הַקּוֹל קוֹל יַעֲקֹב", בִּזְמַן שֶׁקּוֹלוֹ שֶׁל יַעֲקֹב מָצוּי בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת אֵין הַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו, וְאִם לָאו - הַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו! וְאַתֶּם יְכוֹלִים לְנַצְּחָם, חָלִילָה וְחַס!!! יֵאָמֵר, בְּלֹא כְּחָל וְשְׂרָק: מְצוּיִים אָנוּ בְּעֵת צָרָה לְיַעֲקֹב, שֶׁמִּמֶּנָּה נִוָּשַׁע בס"ד. אֲבָל אֵין לְךָ יוֹם שֶׁאֵין קִלְלָתוֹ מְרֻבָּה מֵחֲבֵרוֹ, ה' יְרַחֵם, וְכָל שׂוֹנֵא מִתְאַבֵּד עָלוּל לִהְיוֹת פְּצָצָה מְהַלֶּכֶת וְלִגְרֹם אָסוֹן בַּל יְשֹׁעַר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "וְחוֹטֵא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה" (קֹהֶלֶת ט-יח). וּמַה כֹּחֵנוּ, וּמַה גְּבוּרָתֵנוּ. אֵין לָנוּ לְהִשָּׁעֵן אֶלָּא עַל הָאֶמְצָעִי הַבָּדוּק וְהַמְּנֻסֶּה: "כָּל זְמַן שֶׁקּוֹלוֹ שֶׁל יַעֲקֹב נִשְׁמָע בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת - אֵין הַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו שׁוֹלְטוֹת". לְהַקְפִּיד עַל תְּפִלָּה בְּצִבּוּר בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת, וְעַל שִׁעוּרֵי תּוֹרָה בְּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת! וְדָגֵשׁ מְיֻחָד מוּשָׂם בַּמִּדְרָשׁ עַל נְעָרִים הַלּוֹמְדִים תּוֹרָה - לִשְׁלֹחַ אֶת הַיְּלָדִים לַחִנּוּךְ הַתּוֹרָנִי, לְחַבְרוֹת מַתְמִידִים וּלְתוֹסֶפֶת לִמּוּדִים, לְדַרְבָּנָם וּלְעוֹדְדָם, וְהֵם יָגֵנּוּ בִּזְכוּת לִמּוּדָם עַל הוֹרֵיהֶם וּמִשְׁפַּחְתָּם וְעַל כְּלָל יִשְׂרָאֵל. סִפּוּר מִן הַמִּדְרָשׁ (אֵיכָה רַבָּה א - ס): אָתוּנָה הָיְתָה, כַּיָּדוּעַ, בִּירַת הַתַּרְבּוּת הַנָּכְרִית, בִּירַת יָוָן עַל "הַחָכְמָה הַיְּוָנִית", הַשִּׁירָה וְהַסִּפְרוּת, הַמַּחֲזָאוּת וְהֶהָגוּת. הִגִּיעַ אָתוּנָאִי לִירוּשָׁלַיִם, מָצָא יֶלֶד מִיַּלְדֵי יְרוּשָׁלַיִם, מָסַר בְּיָדוֹ כֶּסֶף וּבִקְּשׁוֹ שֶׁיִּקְנֶה לוֹ בֵּיצִים וּגְבִינוֹת. כְּשֶׁהֵבִיא, שְׁאָלוֹ: "הַרְאֵה נָא לִי, אֵיזוֹ גְּבִינָה מֵעֵז לְבָנָה וְאֵיזוֹ מֵעֵז שְׁחֹרָה". עֲנָהוּ הַיֶּלֶד: "אַתָּה הַמְּבֻגָּר. הַרְאֵה לִי אַתָּה אֵיזוֹ בֵּיצָה מִתַּרְנְגֹלֶת לְבָנָה וְאֵיזוֹ מִתַּרְנְגֹלֶת שְׁחֹרָה..." סִפּוּר זֶה, סָתוּם וְחָתוּם. מָה הַחָכְמָה הַמֻּפְלָאָה שֶׁהֶרְאָה כָּאן הַיֶּלֶד. לִכְאוֹרָה, לֹא הָאָתוּנָאִי הוֹכִיחַ חָכְמָה יְתֵרָה, וְלֹא תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד מוֹרָה עָלֶיהָ... הֲרֵי כָּאן גִּלּוּי נוֹסָף, אָמַר הַגָּאוֹן רַבִּי רְפָאֵל הַלֵּוִי סוֹלוֹבֵיצִ'יק זָצָ"ל, לְעֹמֶק דִּבְרֵי חֲכָמִים וְחִידוֹתָם. אָכֵן, לְפָנֵינוּ עִמּוּת וְאִמּוּת חָרִיף בֵּין אָתוּנָה לִירוּשָׁלַיִם. הָאָתוּנָאִי רָמַז בִּדְבָרָיו: אָמְנָם, פַּעַם הָיוּ הֶבְדֵּלִים נִכָּרִים בֵּין יְהוּדִים לְנָכְרִים. נִבְדְּלוּ בְּכָל הָעִנְיָנִים, כְּפִי שֶׁעֵז לְבָנָה מֻבְדֶּלֶת מֵעֵז שְׁחֹרָה. אֲבָל כַּיּוֹם נִטַּשְׁטְשׁוּ הַהֶבְדֵּלִים. יְהוּדִים וְגוֹיִים, לְהַבְדִּיל, נִרְאִים זֵהִים, לַמְרוֹת שֶׁהָיוּ לָהֶם סָבִים כֹּה שׁוֹנִים. מַמָּשׁ כְּשֵׁם שֶׁאֵין לְהַכִּיר עוֹד בֵּין גְּבִינָה שֶׁנֶּחְלְבָה מֵעֵז לְבָנָה, לִגְבִינָה שֶׁנֶּחְלְבָה מֵעֵז שְׁחֹרָה. עֲנָהוּ הַיֶּלֶד הַיְּרוּשַׁלְמִי הַפִּקֵּחַ: אֱמֶת, אֲבָל לֹא נָכוֹן... הַהֶבְדֵּל בֵּין צֶאֱצָאֵי הַיְּהוּדִים לְצֶאֱצָאֵי הַגּוֹיִים אֵינוֹ דּוֹמֶה לִגְבִינָה, אֶלָּא לְבֵיצָה. שֶׁהֲרֵי גַּם בְּבֵיצִים אֵין לְהַכִּיר בְּחִיצוֹנִיּוּתָן אֵיזוֹ הוּטְלָה עַל יְדֵי תַּרְנְגֹלֶת לְבָנָה וְאֵיזוֹ מִתַּרְנְגֹלֶת שְׁחֹרָה. אֲבָל בִּפְנִימִיּוּתָן טְמוּנָה יִחוּדִיּוּתָן: שֶׁמֵּהַבֵּיצָה הָאַחַת יִבְקַע אֶפְרוֹחַ לָבָן, וּמֵהַשְּׁנִיָּה אֶפְרוֹחַ שָׁחֹר! כָּךְ, לַמְרוֹת שֶׁבְּחִיצוֹנִיּוּתוֹ עָלוּל הַיְּהוּדִי לִדְמוֹת לְגוֹי, אֲבָל שׁוֹנֶה הוּא מִמֶּנּוּ בִּפְנִימִיּוּתוֹ וּבְמַהוּתוֹ - וּבְכָךְ נִצְּחוֹ! (מַעְיַן הָאֱמוּנָה)