Otzarot-Article

"וַיְנַחֵם אוֹתָם וַיְדַבֵּר עַל לִבָּם" (נ-כא) יוֹסֵף סָבַל סֵבֶל רַב הֵן בַּגּוּף וְהֵן בַּנֶּפֶשׁ מֵהַשְׁלָכָתוֹ לַבּוֹר וְעַד הַשְׁלָכָתוֹ לַכֶּלֶא, וּבְכָל זֹאת יוֹסֵף הַצַּדִּיק לֹא נָקַם וְנָטַר לְאֶחָיו וְאַף דָּאַג לָהֶם וּלְכָל בְּנֵי מִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם בִּשְׁנוֹת הָרָעָב. יוֹסֵף קִבֵּל אֶת כָּל יִסּוּרָיו בְּאַהֲבָה, וְכָךְ הִרְגִּיעַ וְנִחֵם אֶת אֶחָיו: "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף אַל תִּירָאוּ כִּי הֲתַחַת אֱלֹקִים אָנִי?! וְאַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה אֱלֹקִים חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה לְמַעַן עֲשֹׂה כַּיּוֹם הַזֶּה לְהַחֲיֹת עַם רָב, וְעַתָּה אַל תִּירָאוּ אָנֹכִי אֲכַלְכֵּל אֶתְכֶם וְאֶת טַפְּכֶם. וַיְנַחֵם אוֹתָם וַיְדַבֵּר עַל לִבָּם". הִתְנַהֲלוּתוֹ שֶׁל יוֹסֵף בְּפָרָשַׁת דְּרָכִים זוֹ בְּחַיָּיו מְעִידָה עַל מִדּוֹתָיו הַנַּעֲלוֹת וְהַנִּשְׂגָּבוֹת.

כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ, אִם רַק יִתְבּוֹנֵן בִּמְאֹרְעוֹת הֶעָבָר, יִזָּכֵר בִּדְבָרִים שֶׁקָּרוּ, שֶׁבִּשְׁעָתָם נִרְאוּ כֹּה רָעִים וְנוֹרָאִים, אֲסוֹנוֹת וּפְגָעִים, וּלְבַסּוֹף הֻבְרַר שֶׁהָיוּ שְׁלַבִּים מִן הַדֶּרֶךְ שֶׁהוֹבִילָה - אוֹ עֲדַיִן מוֹבִילָה - לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה. לֹא בִּכְדִי הָיָה רַבִּי יוֹחָנָן קָם מִפְּנֵי זְקֵנִים נָכְרִים, בְּאָמְרוֹ: כַּמָּה נִסִּים וּמוֹפְתִים רָאוּ בְּחַיֵּיהֶם, וַדַּאי הֻשְׁרְשָׁה בָּהֶם הַכָּרַת הַהַשְׁגָּחָה הַפְּרָטִית!. וּזְקֵנִים דַּוְקָא, שֶׁזָּכוּ לִרְאוֹת אֶת כָּל שַׁרְשֶׁרֶת הַמְּאֹרָעוֹת עַד תֻּמָּהּ, וּלְהִוָּכַח שֶׁכָּל שְׁלַבֶּיהָ הוֹבִילוּ לְטוֹבָה.

קַל לִרְאוֹת זֹאת לְאַחַר מַעֲשֶׂה, לְהַבִּיט אָחוֹרָה וּלְהוֹדוֹת. קַל יִהְיֶה לְכָל אָדָם כְּשֶׁלְּעַצְמוֹ, וְלָאֻמָּה בִּכְלָלוּתָהּ, לְהָבִין זֹאת בְּבוֹא הַגְּאֻלָּה. כַּכָּתוּב: "בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן - אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ, וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה".

אֲבָל רַק בַּעֲלֵי אֱמוּנָה מֻשְׁרֶשֶׁת, אֵיתָנָה, מְחֻשֶּׁלֶת, מְסֻגָּלִים לָחוּשׁ זֹאת בְּעֵת הַחֲשֵׁכָה, הַפְּגָעִים וְהַכְּאֵב, רַחְמָנָא לִיצְלַן, לָדַעַת שֶׁהֵם בְּיָדַיִם בְּטוּחוֹת, שֶׁיֵּשׁ עַל מִי לִסְמֹךְ!

הַסּוֹפֵר הַיָּדוּעַ, חַיִּים וַלְדֶּר הי"ו, הֵבִיא סִפּוּר נִפְלָא זֶה:

בְּשָׁעָה טוֹבָה וּמֻצְלַחַת עָמַדְנוּ לְהִתְחַתֵּן. לְסַבְתָּא שֶׁל בַּעְלִי הָיָה מִנְהָג לִקְנוֹת לְכָל כַּלָּה שֶׁנִּכְנְסָה לַמִּשְׁפָּחָה טַבַּעַת יַהֲלוֹם יְקָרָה בְּשֹׁוִי שֶׁל חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים דּוֹלָר. מִי אֲנִי שֶׁאֶתְנַגֵּד לְמִנְהָג שֶׁכָּזֶה. גַּם אֲנִי "הִסְכַּמְתִּי" לְהַמְשִׁיךְ בַּמָּסֹרֶת שֶׁל סַבְתָּא שֶׁלּוֹ, וְקִבַּלְתִּי טַבַּעַת יַהֲלוֹם יָפָה וּמְיֻחֶדֶת כָּזוֹ שֶׁלֹּא רָאִיתִי מֵעוֹדִי. כֻּלָּם הִלְּלוּ אֶת הַטַּבַּעַת. הִיא הָיְתָה בֶּאֱמֶת יָפָה לְהַפְלִיא. אֶלָּא שֶׁלְּדַאֲבוֹנִי הָרַב, בְּמַהֲלַךְ שֶׁבַע הַבְּרָכוֹת אִבַּדְתִּי אֶת הַטַּבַּעַת. לֹא נִתָּן לְתָאֵר אֶת הַתִּסְכּוּל הָעַצְמִי שֶׁרָדַף אוֹתִי, לֹא רַק בִּגְלַל שֶׁהַטַּבַּעַת הָיְתָה יְקָרָה כָּל כָּךְ, אֶלָּא גַּם בִּגְלַל שֶׁלֹּא הָיָה לִי נָעִים מִבַּעְלִי הַטָּרִי, מֵהַסַּבְתָּא שֶׁלּוֹ, מֵחֲמוֹתִי וּבִכְלָל מִכָּל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ. בַּעְלִי עָזַר לִי לְחַפֵּשׂ אֶת הַטַּבַּעַת בְּכָל הַדִּירָה, אַךְ הֶעֱלֵינוּ חֶרֶס בְּיָדֵינוּ.

עִם הַזְּמַן חַשְׁתִּי שֶׁיַּחַס מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל בַּעְלִי כְּלַפַּי הָלַךְ וְהִתְקָרֵר. מַבְּטֵיהֶם אָמְרוּ לִי הַכֹּל גַּם מִבְּלִי שֶׁיַּגִּידוּ דָּבָר, "קְטַנָּה שֶׁלֹּא יוֹדַעַת לִשְׁמֹר עַל כְּלוּם, אִי אֶפְשָׁר לִסְמֹךְ עָלֶיהָ". גַּם יְחָסַי עִם בַּעְלִי נִפְגְּעוּ בִּגְלַל הַטַּבַּעַת הַזּוֹ.

אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים לְאַחַר מִכֵּן הִגִּיעַ חַג הַפֶּסַח, וּבַעְלִי לָבַשׁ אֶת הַ"פְרַאק" מֵהַחֲתֻנָּה, כְּמִנְהַג חֵלֶק מִבְּנֵי הַיְשִׁיבוֹת לִלְבֹּשׁ "פְרַאק" בַּמּוֹעֲדִים. לִפְנֵי שֶׁיָּצָא לַתְּפִלָּה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הוּא הִרְגִּישׁ דְּבַר מָה בְּכִיסוֹ, הִכְנִיס אֶת יָדוֹ לְדַשׁ כִּיסוֹ הַפְּנִימִי שֶׁל הַפְרַאק, וְגִלָּה אֶת הַמַּטְמוֹן! הוּא מָצָא אֶת טַבַּעַת הַיַּהֲלוֹם הָאֲבוּדָה!!!

"אֲנִי לֹא מַאֲמִין!!!... אֲנִי כָּל כָּךְ מִצְטַעֵר! לֹא עָלָה בְּדַעְתִּי שֶׁהַטַּבַּעַת נִמְצֵאת כָּאן! אָנָּא, סִלְחִי לִי עַל כָּל עָגְמַת הַנֶּפֶשׁ שֶׁנִּגְרְמָה לָךְ בִּגְלָלִי!"

מֵאָז אוֹתוֹ הַיּוֹם, מַעֲמָדִי בַּמִּשְׁפָּחָה הֵחֵל לְהִשְׁתַּפֵּר פְּלָאוֹת, וּכְבָר לֹא הִסְתַּכְּלוּ עָלַי כְּעַל יַלְדָּה קְטַנָּה שֶׁלֹּא יוֹדַעַת לִשְׁמֹר אֶת מַה שֶּׁנּוֹתְנִים לָהּ. כְּבוֹדִי הֻחְזַר לִי, וּכְבָר הָיִיתִי יְכוֹלָה לְהָרִים אֶת עֵינַי מֵהַקַּרְקַע, אַךְ אֹמַר אֶת הָאֱמֶת, לֹא עָשִׂיתִי הֲנָחוֹת לְבַעֲלִי וְעָקַצְתִּי אוֹתוֹ בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת אֶפְשָׁרִית: "הִנֵּה הַיֶּלֶד הַקָּטָן שֶׁמְּאַבֵּד כָּל דָּבָר". כְּשֶׁהָיָה אֵיזֶה דָּבָר חָשׁוּב שֶׁהָיָה צָרִיךְ לִשְׁמֹר הָיִיתִי נוֹהֶגֶת לְהַקְנִיט אוֹתוֹ וְלוֹמַר לוֹ: "תֵּן, תֵּן אֶת זֶה לִי, אֶצְלִי זֶה יוֹתֵר בָּטוּחַ"...

כַּעֲבֹר כְּשֵׁשׁ שָׁנִים רָצִיתִי לְחַדֵּשׁ אֶת הַתַּכְשִׁיטִים שֶׁלִּי, אַךְ כֶּסֶף לֹא הָיָה לִי. לָכֵן הֶחְלַטְתִּי לְהָמִיר אֶת טַבַּעַת הַיַּהֲלוֹם שֶׁגָּרְמָה לִי סֵבֶל רַב בְּתַכְשִׁיט אַחֵר. לָקַחְתִּי אֶת הַקַּבָּלָה שֶׁל הַטַּבַּעַת וְהָלַכְתִּי לַחֲנוּת הַתַּכְשִׁיטִים שֶׁמִּמֶּנָּה קָנְתָה הַסַּבְתָּא שֶׁלּוֹ אֶת הַטַּבַּעַת. הַמּוֹכֵר הִבִּיט בַּטַּבַּעַת וְהִסְתַּכֵּל בַּקַּבָּלָה וְשׁוּב פַּעַם הִסְתַּכֵּל בַּטַּבַּעַת וְשׁוּב בַּקַּבָּלָה. "קָרָה מַשֶּׁהוּ?" שָׁאַלְתִּי בִּדְאָגָה.

"הַקַּבָּלָה הִיא שֶׁלִּי, אַךְ זוֹ לֹא הַטַּבַּעַת!" פָּסַק הַמּוֹכֵר בְּבִטָּחוֹן.

יָצָאתִי מֵהַחֲנוּת מְבֻלְבֶּלֶת. כְּשֶׁהִגַּעְתִּי הַבַּיְתָה נָבַרְתִּי בַּמִּסְמָכִים שֶׁל בַּעְלִי, וּפִתְאוֹם גִּלִּיתִי קַבָּלָה אַחֶרֶת, עַל סַךְ חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים דּוֹלָר, מִתַּאֲרִיךְ מְאֻחָר יוֹתֵר מֵהַקַּבָּלָה שֶׁבְּיָדִי. חִשַּׁבְתִּי אֶת תַּאֲרִיךְ הַקְּנִיָּה, וְגִלִּיתִי שֶׁהַטַּבַּעַת נִקְנְתָה כְּאַרְבָּעָה חֳדָשִׁים לְאַחַר שֶׁנִּשֵּׂאנוּ. עַכְשָׁו כְּבָר הֵבַנְתִּי הַכֹּל, בַּעְלִי הַצַּדִּיק רָאָה שֶׁיַּחֲסַי עִם מִשְׁפַּחְתּוֹ מִתְעַרְעֲרִים בִּגְלַל הַטַּבַּעַת, לָכֵן קָנָה לִי טַבַּעַת אַחֶרֶת וְעָשָׂה הַצָּגָה יָפָה כְּאִלּוּ גִּלָּה אֶת הַטַּבַּעַת בְּתוֹךְ הַפְרַאק שֶׁלּוֹ. הוּא לָקַח עַל עַצְמוֹ הַלְוָאוֹת לְלֹא יְדִיעָתִי כְּדֵי לִקְנוֹת לִי טַבַּעַת אַחֶרֶת... רְגָשׁוֹת שֶׁל אֹשֶׁר וְאַהֲבָה הֵצִיפוּ אוֹתִי, אַךְ יַחַד עִם זֹאת הִרְגַּשְׁתִּי רִגְשׁוֹת אַשְׁמָה עַל כָּל הָעֲקִיצוֹת שֶׁעָקַצְתִּי אֶת בַּעְלִי בְּמֶשֶׁךְ תְּקוּפָה כֹּה אֲרֻכָּה, מֵאָז שֶׁ"הוֹדָה" שֶׁהוּא זֶה שֶׁאִבֵּד אֶת הַטַּבַּעַת. כְּשֶׁבַּעֲלִי חָזַר מֵהַכּוֹלֵל בְּאוֹתוֹ יוֹם, סִפַּרְתִּי לוֹ אֶת כָּל הָעֻבְדּוֹת שֶׁגִּלִּיתִי, וְלֹא נִשְׁאַר לוֹ אֶלָּא לְהוֹדוֹת בָּ"אַשְׁמָה".

זֶהוּ סִפּוּר עַל טַבַּעַת יַהֲלוֹם, לֵב שֶׁל זָהָב וּמִדּוֹת אֲלֵיהֶן צָרִיךְ לִכְסֹף, מַמָּשׁ "בֶּן פּוֹרָת יוֹסֵף"! (שֻׁלְחַן שַׁבָּת עָרוּךְ)

	בא תש"פ
	לְנַצֵּל אֶת הַכֹּחוֹת הַטְּמוּנִים בָּנוּ!
	"וַיְנַחֵם אוֹתָם וַיְדַבֵּר עַל לִבָּם" (נ-כא) יוֹסֵף סָבַל סֵבֶל רַב הֵן בַּגּוּף וְהֵן בַּנֶּפֶשׁ מֵהַשְׁלָכָתוֹ לַבּוֹר וְעַד הַשְׁלָכָתוֹ לַכֶּלֶא, וּבְכָל זֹאת יוֹסֵף הַצַּדִּיק לֹא נָקַם וְנָטַר לְאֶחָיו וְאַף דָּאַג לָהֶם וּלְכָל בְּנֵי מִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם בִּשְׁנוֹת הָרָעָב. יוֹסֵף קִבֵּל אֶת כָּל יִסּוּרָיו בְּאַהֲבָה, וְכָךְ הִרְגִּיעַ וְנִחֵם אֶת אֶחָיו: "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף אַל תִּירָאוּ כִּי הֲתַחַת אֱלֹקִים אָנִי?! וְאַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה אֱלֹקִים חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה לְמַעַן עֲשֹׂה כַּיּוֹם הַזֶּה לְהַחֲיֹת עַם רָב, וְעַתָּה אַל תִּירָאוּ אָנֹכִי אֲכַלְכֵּל אֶתְכֶם וְאֶת טַפְּכֶם. וַיְנַחֵם אוֹתָם וַיְדַבֵּר עַל לִבָּם". הִתְנַהֲלוּתוֹ שֶׁל יוֹסֵף בְּפָרָשַׁת דְּרָכִים זוֹ בְּחַיָּיו מְעִידָה עַל מִדּוֹתָיו הַנַּעֲלוֹת וְהַנִּשְׂגָּבוֹת. כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ, אִם רַק יִתְבּוֹנֵן בִּמְאֹרְעוֹת הֶעָבָר, יִזָּכֵר בִּדְבָרִים שֶׁקָּרוּ, שֶׁבִּשְׁעָתָם נִרְאוּ כֹּה רָעִים וְנוֹרָאִים, אֲסוֹנוֹת וּפְגָעִים, וּלְבַסּוֹף הֻבְרַר שֶׁהָיוּ שְׁלַבִּים מִן הַדֶּרֶךְ שֶׁהוֹבִילָה - אוֹ עֲדַיִן מוֹבִילָה - לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה. לֹא בִּכְדִי הָיָה רַבִּי יוֹחָנָן קָם מִפְּנֵי זְקֵנִים נָכְרִים, בְּאָמְרוֹ: כַּמָּה נִסִּים וּמוֹפְתִים רָאוּ בְּחַיֵּיהֶם, וַדַּאי הֻשְׁרְשָׁה בָּהֶם הַכָּרַת הַהַשְׁגָּחָה הַפְּרָטִית!. וּזְקֵנִים דַּוְקָא, שֶׁזָּכוּ לִרְאוֹת אֶת כָּל שַׁרְשֶׁרֶת הַמְּאֹרָעוֹת עַד תֻּמָּהּ, וּלְהִוָּכַח שֶׁכָּל שְׁלַבֶּיהָ הוֹבִילוּ לְטוֹבָה. קַל לִרְאוֹת זֹאת לְאַחַר מַעֲשֶׂה, לְהַבִּיט אָחוֹרָה וּלְהוֹדוֹת. קַל יִהְיֶה לְכָל אָדָם כְּשֶׁלְּעַצְמוֹ, וְלָאֻמָּה בִּכְלָלוּתָהּ, לְהָבִין זֹאת בְּבוֹא הַגְּאֻלָּה. כַּכָּתוּב: "בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן - אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ, וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה". אֲבָל רַק בַּעֲלֵי אֱמוּנָה מֻשְׁרֶשֶׁת, אֵיתָנָה, מְחֻשֶּׁלֶת, מְסֻגָּלִים לָחוּשׁ זֹאת בְּעֵת הַחֲשֵׁכָה, הַפְּגָעִים וְהַכְּאֵב, רַחְמָנָא לִיצְלַן, לָדַעַת שֶׁהֵם בְּיָדַיִם בְּטוּחוֹת, שֶׁיֵּשׁ עַל מִי לִסְמֹךְ! הַסּוֹפֵר הַיָּדוּעַ, חַיִּים וַלְדֶּר הי"ו, הֵבִיא סִפּוּר נִפְלָא זֶה: בְּשָׁעָה טוֹבָה וּמֻצְלַחַת עָמַדְנוּ לְהִתְחַתֵּן. לְסַבְתָּא שֶׁל בַּעְלִי הָיָה מִנְהָג לִקְנוֹת לְכָל כַּלָּה שֶׁנִּכְנְסָה לַמִּשְׁפָּחָה טַבַּעַת יַהֲלוֹם יְקָרָה בְּשֹׁוִי שֶׁל חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים דּוֹלָר. מִי אֲנִי שֶׁאֶתְנַגֵּד לְמִנְהָג שֶׁכָּזֶה. גַּם אֲנִי "הִסְכַּמְתִּי" לְהַמְשִׁיךְ בַּמָּסֹרֶת שֶׁל סַבְתָּא שֶׁלּוֹ, וְקִבַּלְתִּי טַבַּעַת יַהֲלוֹם יָפָה וּמְיֻחֶדֶת כָּזוֹ שֶׁלֹּא רָאִיתִי מֵעוֹדִי. כֻּלָּם הִלְּלוּ אֶת הַטַּבַּעַת. הִיא הָיְתָה בֶּאֱמֶת יָפָה לְהַפְלִיא. אֶלָּא שֶׁלְּדַאֲבוֹנִי הָרַב, בְּמַהֲלַךְ שֶׁבַע הַבְּרָכוֹת אִבַּדְתִּי אֶת הַטַּבַּעַת. לֹא נִתָּן לְתָאֵר אֶת הַתִּסְכּוּל הָעַצְמִי שֶׁרָדַף אוֹתִי, לֹא רַק בִּגְלַל שֶׁהַטַּבַּעַת הָיְתָה יְקָרָה כָּל כָּךְ, אֶלָּא גַּם בִּגְלַל שֶׁלֹּא הָיָה לִי נָעִים מִבַּעְלִי הַטָּרִי, מֵהַסַּבְתָּא שֶׁלּוֹ, מֵחֲמוֹתִי וּבִכְלָל מִכָּל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ. בַּעְלִי עָזַר לִי לְחַפֵּשׂ אֶת הַטַּבַּעַת בְּכָל הַדִּירָה, אַךְ הֶעֱלֵינוּ חֶרֶס בְּיָדֵינוּ. עִם הַזְּמַן חַשְׁתִּי שֶׁיַּחַס מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל בַּעְלִי כְּלַפַּי הָלַךְ וְהִתְקָרֵר. מַבְּטֵיהֶם אָמְרוּ לִי הַכֹּל גַּם מִבְּלִי שֶׁיַּגִּידוּ דָּבָר, "קְטַנָּה שֶׁלֹּא יוֹדַעַת לִשְׁמֹר עַל כְּלוּם, אִי אֶפְשָׁר לִסְמֹךְ עָלֶיהָ". גַּם יְחָסַי עִם בַּעְלִי נִפְגְּעוּ בִּגְלַל הַטַּבַּעַת הַזּוֹ. אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים לְאַחַר מִכֵּן הִגִּיעַ חַג הַפֶּסַח, וּבַעְלִי לָבַשׁ אֶת הַ"פְרַאק" מֵהַחֲתֻנָּה, כְּמִנְהַג חֵלֶק מִבְּנֵי הַיְשִׁיבוֹת לִלְבֹּשׁ "פְרַאק" בַּמּוֹעֲדִים. לִפְנֵי שֶׁיָּצָא לַתְּפִלָּה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הוּא הִרְגִּישׁ דְּבַר מָה בְּכִיסוֹ, הִכְנִיס אֶת יָדוֹ לְדַשׁ כִּיסוֹ הַפְּנִימִי שֶׁל הַפְרַאק, וְגִלָּה אֶת הַמַּטְמוֹן! הוּא מָצָא אֶת טַבַּעַת הַיַּהֲלוֹם הָאֲבוּדָה!!! "אֲנִי לֹא מַאֲמִין!!!... אֲנִי כָּל כָּךְ מִצְטַעֵר! לֹא עָלָה בְּדַעְתִּי שֶׁהַטַּבַּעַת נִמְצֵאת כָּאן! אָנָּא, סִלְחִי לִי עַל כָּל עָגְמַת הַנֶּפֶשׁ שֶׁנִּגְרְמָה לָךְ בִּגְלָלִי!" מֵאָז אוֹתוֹ הַיּוֹם, מַעֲמָדִי בַּמִּשְׁפָּחָה הֵחֵל לְהִשְׁתַּפֵּר פְּלָאוֹת, וּכְבָר לֹא הִסְתַּכְּלוּ עָלַי כְּעַל יַלְדָּה קְטַנָּה שֶׁלֹּא יוֹדַעַת לִשְׁמֹר אֶת מַה שֶּׁנּוֹתְנִים לָהּ. כְּבוֹדִי הֻחְזַר לִי, וּכְבָר הָיִיתִי יְכוֹלָה לְהָרִים אֶת עֵינַי מֵהַקַּרְקַע, אַךְ אֹמַר אֶת הָאֱמֶת, לֹא עָשִׂיתִי הֲנָחוֹת לְבַעֲלִי וְעָקַצְתִּי אוֹתוֹ בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת אֶפְשָׁרִית: "הִנֵּה הַיֶּלֶד הַקָּטָן שֶׁמְּאַבֵּד כָּל דָּבָר". כְּשֶׁהָיָה אֵיזֶה דָּבָר חָשׁוּב שֶׁהָיָה צָרִיךְ לִשְׁמֹר הָיִיתִי נוֹהֶגֶת לְהַקְנִיט אוֹתוֹ וְלוֹמַר לוֹ: "תֵּן, תֵּן אֶת זֶה לִי, אֶצְלִי זֶה יוֹתֵר בָּטוּחַ"... כַּעֲבֹר כְּשֵׁשׁ שָׁנִים רָצִיתִי לְחַדֵּשׁ אֶת הַתַּכְשִׁיטִים שֶׁלִּי, אַךְ כֶּסֶף לֹא הָיָה לִי. לָכֵן הֶחְלַטְתִּי לְהָמִיר אֶת טַבַּעַת הַיַּהֲלוֹם שֶׁגָּרְמָה לִי סֵבֶל רַב בְּתַכְשִׁיט אַחֵר. לָקַחְתִּי אֶת הַקַּבָּלָה שֶׁל הַטַּבַּעַת וְהָלַכְתִּי לַחֲנוּת הַתַּכְשִׁיטִים שֶׁמִּמֶּנָּה קָנְתָה הַסַּבְתָּא שֶׁלּוֹ אֶת הַטַּבַּעַת. הַמּוֹכֵר הִבִּיט בַּטַּבַּעַת וְהִסְתַּכֵּל בַּקַּבָּלָה וְשׁוּב פַּעַם הִסְתַּכֵּל בַּטַּבַּעַת וְשׁוּב בַּקַּבָּלָה. "קָרָה מַשֶּׁהוּ?" שָׁאַלְתִּי בִּדְאָגָה. "הַקַּבָּלָה הִיא שֶׁלִּי, אַךְ זוֹ לֹא הַטַּבַּעַת!" פָּסַק הַמּוֹכֵר בְּבִטָּחוֹן. יָצָאתִי מֵהַחֲנוּת מְבֻלְבֶּלֶת. כְּשֶׁהִגַּעְתִּי הַבַּיְתָה נָבַרְתִּי בַּמִּסְמָכִים שֶׁל בַּעְלִי, וּפִתְאוֹם גִּלִּיתִי קַבָּלָה אַחֶרֶת, עַל סַךְ חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים דּוֹלָר, מִתַּאֲרִיךְ מְאֻחָר יוֹתֵר מֵהַקַּבָּלָה שֶׁבְּיָדִי. חִשַּׁבְתִּי אֶת תַּאֲרִיךְ הַקְּנִיָּה, וְגִלִּיתִי שֶׁהַטַּבַּעַת נִקְנְתָה כְּאַרְבָּעָה חֳדָשִׁים לְאַחַר שֶׁנִּשֵּׂאנוּ. עַכְשָׁו כְּבָר הֵבַנְתִּי הַכֹּל, בַּעְלִי הַצַּדִּיק רָאָה שֶׁיַּחֲסַי עִם מִשְׁפַּחְתּוֹ מִתְעַרְעֲרִים בִּגְלַל הַטַּבַּעַת, לָכֵן קָנָה לִי טַבַּעַת אַחֶרֶת וְעָשָׂה הַצָּגָה יָפָה כְּאִלּוּ גִּלָּה אֶת הַטַּבַּעַת בְּתוֹךְ הַפְרַאק שֶׁלּוֹ. הוּא לָקַח עַל עַצְמוֹ הַלְוָאוֹת לְלֹא יְדִיעָתִי כְּדֵי לִקְנוֹת לִי טַבַּעַת אַחֶרֶת... רְגָשׁוֹת שֶׁל אֹשֶׁר וְאַהֲבָה הֵצִיפוּ אוֹתִי, אַךְ יַחַד עִם זֹאת הִרְגַּשְׁתִּי רִגְשׁוֹת אַשְׁמָה עַל כָּל הָעֲקִיצוֹת שֶׁעָקַצְתִּי אֶת בַּעְלִי בְּמֶשֶׁךְ תְּקוּפָה כֹּה אֲרֻכָּה, מֵאָז שֶׁ"הוֹדָה" שֶׁהוּא זֶה שֶׁאִבֵּד אֶת הַטַּבַּעַת. כְּשֶׁבַּעֲלִי חָזַר מֵהַכּוֹלֵל בְּאוֹתוֹ יוֹם, סִפַּרְתִּי לוֹ אֶת כָּל הָעֻבְדּוֹת שֶׁגִּלִּיתִי, וְלֹא נִשְׁאַר לוֹ אֶלָּא לְהוֹדוֹת בָּ"אַשְׁמָה". זֶהוּ סִפּוּר עַל טַבַּעַת יַהֲלוֹם, לֵב שֶׁל זָהָב וּמִדּוֹת אֲלֵיהֶן צָרִיךְ לִכְסֹף, מַמָּשׁ "בֶּן פּוֹרָת יוֹסֵף"! (שֻׁלְחַן שַׁבָּת עָרוּךְ)