Otzarot-Article

"שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ" (כג-ג) בְּעֵת מַסָּעוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק רַבִּי יַעֲקֹב הֶרְמָן זצ"ל, לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, רַב הַחוֹבֵל קִבֵּל הוֹרָאָה לְהַפְלִיג בְּנָתִיב עוֹקֵף מֵחֲשַׁשׁ הִמָּצְאוּת מוֹקְשִׁים יַמִּיִּים עַל נְתִיב הַהַפְלָגָה מִפְּאַת הַמִּלְחָמָה שֶׁעָמְדָה בַּפֶּתַח, לָכֵן בִּמְקוֹם לְהַגִּיעַ כַּמְּתֻכְנָן בְּיוֹם רְבִיעִי, הָאֳנִיָּה עָגְנָה בַּנָּמֵל רַק בְּיוֹם שִׁשִּׁי, שָׁעָה אַחַת לִפְנֵי הַשְּׁקִיעָה - שָׁעוֹת אֲחָדוֹת קֹדֶם לָכֵן פָּרְצָה מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה, עִם פְּלִישַׁת גֶּרְמַנְיָה לְפוֹלִין.

מַגְבִּירֵי קוֹל הֵאִיצוּ בַּנּוֹסְעִים לַעֲזֹב מִיָּד אֶת הָאֳנִיָּה: "גְּבִירוֹתַי וְרַבּוֹתַי, כָּל הַמִּטְעָנִים יְפֹרְקוּ עַל הָרְצִיף, וְהַנּוֹסְעִים אַחְרָאִים לְפַנּוֹתָם בַּמְּהִירוּת הָאֶפְשָׁרִית".

מְהוּמָה שָׁלְטָה בַּכֹּל. הַצַּדִּיק רַבִּי יַעֲקֹב הֶרְמָן זצ"ל תָּפַס בַּמִּזְוָדָה שֶׁהֵכִילָה אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה וְאֶת הַטַּלִּית וְהַתְּפִלִּין שֶׁלּוֹ, וְרַעְיָתוֹ לָקְחָה רַק אֶת תִּיק הַיָּד. הֵם פִּלְּסוּ דַּרְכָּם בָּרְצִיף וּבִקְּשׁוּ לִרְאוֹת אֶת הַקָּצִין הָאַחְרַאי. קָצִין אַנְגְּלִי גְּבַהּ קוֹמָה הֶאֱזִין לְהֶסְבֵּרוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק: "מֵעוֹלָם לֹא חִלַּלְתִּי שַׁבָּת וְאֵינִי מִתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹת זֹאת בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּדִיּוּק כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לְאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ, זֶה פָּשׁוּט לֹא בָּא בְּחֶשְׁבּוֹן! רַק חֲתֹם עַל דַּרְכּוֹנֵינוּ וְהַרְשֵׁה לָנוּ לָלֶכֶת, נִקַּח אֶת מִטְעָנֵנוּ עִם צֵאת הַשַּׁבָּת".

"זֶה בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי", אָמַר הַקָּצִין, "כְּשֶׁהָאֳנִיָּה עוֹזֶבֶת אֶת הַנָּמֵל, הָרְצִיף חַיָּב לִהְיוֹת מְפֻנֶּה".

"לֹא אִכְפַּת לָנוּ מֵחֲפָצֵינוּ! רַק הַחְתֵּם אֶת דַּרְכּוֹנֵינוּ כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לַעֲזֹב". הַקָּצִין הִסְתַּכֵּל בָּרַב בְּמַבָּט מוּזָר: "כַּמָּה מִזְוָדוֹת יֵשׁ לְךָ?"

"שִׁשָּׁה עָשָׂר אַרְגָּזִים בְּתָא הַמִּטְעָן וְתֵשַׁע מִזְוָדוֹת בְּתָאֵנוּ".

"הַאִם אַתָּה מֵבִין שֶׁבָּרֶגַע שֶׁאַתָּה עוֹזֵב, יִשָּׁאֵר מִטְעָנְךָ עַל הָרְצִיף מִבְּלִי שֶׁמִּישֶׁהוּ יִהְיֶה אַחְרַאי עָלָיו? עַד מָחָר בָּעֶרֶב לֹא יִשָּׁאֵר זֵכֶר לַחֲפָצֶיךָ, הֲרֵי הָעַרְבִים יִשְׁדְּדוּ אֶת הַכֹּל!" הִזְהִירוֹ הַקָּצִין.

"אֵין לִי כָּל בְּרֵרָה, הַשַּׁבָּת כִּמְעַט נִכְנֶסֶת. עָלֵינוּ לְהַגִּיעַ הָעִירָה בַּזְּמַן! אָנָּא! רַק הַחְתֵּם אֶת דַּרְכּוֹנֵינוּ וְהַנַּח לָנוּ לָלֶכֶת". הִתְחַנֵּן הָרַב נוֹאָשׁוֹת.

הַקָּצִין הִבִּיט בָּרַב בְּתַדְהֵמָה אַךְ הֶחְתִּים אֶת דַּרְכּוֹנֵיהֶם כְּבַקָּשָׁתָם. מִיָּד תָּפְשׂוּ מוֹנִית וְהִגִּיעוּ לְבֵית מְאָרְחָם, בְּדִיּוּק בַּזְּמַן שֶׁעָמְדוּ לְהַדְלִיק אֶת נֵרוֹת הַשַּׁבָּת. בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשַּׁבָּת הָיְתָה רוּחוֹ שֶׁל הָרַב מְרוֹמֶמֶת בְּאָמְרוֹ לְרַעְיָתוֹ: "הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה כָּל דָּבָר לְמַעֲנִי. מָתַי אוּכַל אֵי פַּעַם לַעֲשׂוֹת עֲבוּרוֹ? סוֹף סוֹף נָפְלָה לְיָדִי הַזְּכוּת לְקַיֵּם אֶת מִצְוַת 'וּבְכָל מְאֹדֶךָ' - בְּכָל מָמוֹנְךָ וּלְקַדֵּשׁ אֶת שְׁמוֹ". לְרַעְיָתוֹ הָיָה קָשֶׁה לְהִשְׁתַּתֵּף בְּהִתְרוֹמְמוּת רוּחַ זוֹ בִּמְלוֹאָהּ, אָבְדַן כָּל רְכוּשָׁהּ הָיְתָה גְּלוּלָה קָשָׁה לִבְלִיעָה, אַךְ עִם זֹאת הִיא לֹא הִתְלוֹנְנָה.

בְּמוֹצָאֵי הַשַּׁבָּת, עִם תֹּם שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם דַּקּוֹת לְאַחַר הַשְּׁקִיעָה, עָשָׂה הָרַב הַבְדָּלָה, וְנָסַע לַנָּמֵל יַחַד עִם רַעְיָתוֹ. קוֹל בְּמִבְטָא אַנְגְּלִי קִדֵּם אֶת פְּנֵיהֶם: "מִי אַתֶּם?" לְאַחַר שֶׁהָרַב גּוֹלֵל בִּפְנֵי הַקָּצִין אֶת הָעִנְיָן, שְׁאָלוֹ הַשּׁוֹמֵר הָאַנְגְּלִי לִשְׁמוֹ. "שְׁמִי יַעֲקֹב הֶרְמָן".

"אָכֵן הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁתּוֹפִיעַ כָּאן! הֻבְטַח לִי שֶׁתָּבוֹא בְּרֶגַע שֶׁתִּשְׁקַע הַשֶּׁמֶשׁ. הָיִיתִי אַחְרַאי עַל מִטְעָנְךָ לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת. הַמְּפַקֵּד שֶׁלִּי אִיֵּם לִכְרֹת אֶת רֹאשִׁי, אִם יֶחְסַר דָּבָר מֵחֲפָצֶיךָ! הוּא נוֹכַח לָדַעַת עַד כַּמָּה אַתָּה נֶאֱמָן לְדָתְךָ, לָכֵן הֵטִיל עָלַי לִשְׁמֹר עַל חֲפָצֶיךָ. הוֹאֵל נָא לִבְדֹּק אִם הַכֹּל בְּסֵדֶר וַחֲתֹם עַל נְיָרוֹת אֵלֶּה. בְּבַקָּשָׁה עֲשֵׂה זֹאת בַּמְּהִירוּת הָאֶפְשָׁרִית כִּי אֲנִי תָּשׁוּשׁ לְגַמְרֵי"... (הַכֹּל לַאֲדוֹן הַכֹּל, שֻׁלְחַן שַׁבָּת עָרוּךְ)

	בא תש"פ
	לְנַצֵּל אֶת הַכֹּחוֹת הַטְּמוּנִים בָּנוּ!
	"שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ" (כג-ג) בְּעֵת מַסָּעוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק רַבִּי יַעֲקֹב הֶרְמָן זצ"ל, לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, רַב הַחוֹבֵל קִבֵּל הוֹרָאָה לְהַפְלִיג בְּנָתִיב עוֹקֵף מֵחֲשַׁשׁ הִמָּצְאוּת מוֹקְשִׁים יַמִּיִּים עַל נְתִיב הַהַפְלָגָה מִפְּאַת הַמִּלְחָמָה שֶׁעָמְדָה בַּפֶּתַח, לָכֵן בִּמְקוֹם לְהַגִּיעַ כַּמְּתֻכְנָן בְּיוֹם רְבִיעִי, הָאֳנִיָּה עָגְנָה בַּנָּמֵל רַק בְּיוֹם שִׁשִּׁי, שָׁעָה אַחַת לִפְנֵי הַשְּׁקִיעָה - שָׁעוֹת אֲחָדוֹת קֹדֶם לָכֵן פָּרְצָה מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה, עִם פְּלִישַׁת גֶּרְמַנְיָה לְפוֹלִין. מַגְבִּירֵי קוֹל הֵאִיצוּ בַּנּוֹסְעִים לַעֲזֹב מִיָּד אֶת הָאֳנִיָּה: "גְּבִירוֹתַי וְרַבּוֹתַי, כָּל הַמִּטְעָנִים יְפֹרְקוּ עַל הָרְצִיף, וְהַנּוֹסְעִים אַחְרָאִים לְפַנּוֹתָם בַּמְּהִירוּת הָאֶפְשָׁרִית". מְהוּמָה שָׁלְטָה בַּכֹּל. הַצַּדִּיק רַבִּי יַעֲקֹב הֶרְמָן זצ"ל תָּפַס בַּמִּזְוָדָה שֶׁהֵכִילָה אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה וְאֶת הַטַּלִּית וְהַתְּפִלִּין שֶׁלּוֹ, וְרַעְיָתוֹ לָקְחָה רַק אֶת תִּיק הַיָּד. הֵם פִּלְּסוּ דַּרְכָּם בָּרְצִיף וּבִקְּשׁוּ לִרְאוֹת אֶת הַקָּצִין הָאַחְרַאי. קָצִין אַנְגְּלִי גְּבַהּ קוֹמָה הֶאֱזִין לְהֶסְבֵּרוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק: "מֵעוֹלָם לֹא חִלַּלְתִּי שַׁבָּת וְאֵינִי מִתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹת זֹאת בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּדִיּוּק כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לְאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ, זֶה פָּשׁוּט לֹא בָּא בְּחֶשְׁבּוֹן! רַק חֲתֹם עַל דַּרְכּוֹנֵינוּ וְהַרְשֵׁה לָנוּ לָלֶכֶת, נִקַּח אֶת מִטְעָנֵנוּ עִם צֵאת הַשַּׁבָּת". "זֶה בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי", אָמַר הַקָּצִין, "כְּשֶׁהָאֳנִיָּה עוֹזֶבֶת אֶת הַנָּמֵל, הָרְצִיף חַיָּב לִהְיוֹת מְפֻנֶּה". "לֹא אִכְפַּת לָנוּ מֵחֲפָצֵינוּ! רַק הַחְתֵּם אֶת דַּרְכּוֹנֵינוּ כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לַעֲזֹב". הַקָּצִין הִסְתַּכֵּל בָּרַב בְּמַבָּט מוּזָר: "כַּמָּה מִזְוָדוֹת יֵשׁ לְךָ?" "שִׁשָּׁה עָשָׂר אַרְגָּזִים בְּתָא הַמִּטְעָן וְתֵשַׁע מִזְוָדוֹת בְּתָאֵנוּ". "הַאִם אַתָּה מֵבִין שֶׁבָּרֶגַע שֶׁאַתָּה עוֹזֵב, יִשָּׁאֵר מִטְעָנְךָ עַל הָרְצִיף מִבְּלִי שֶׁמִּישֶׁהוּ יִהְיֶה אַחְרַאי עָלָיו? עַד מָחָר בָּעֶרֶב לֹא יִשָּׁאֵר זֵכֶר לַחֲפָצֶיךָ, הֲרֵי הָעַרְבִים יִשְׁדְּדוּ אֶת הַכֹּל!" הִזְהִירוֹ הַקָּצִין. "אֵין לִי כָּל בְּרֵרָה, הַשַּׁבָּת כִּמְעַט נִכְנֶסֶת. עָלֵינוּ לְהַגִּיעַ הָעִירָה בַּזְּמַן! אָנָּא! רַק הַחְתֵּם אֶת דַּרְכּוֹנֵינוּ וְהַנַּח לָנוּ לָלֶכֶת". הִתְחַנֵּן הָרַב נוֹאָשׁוֹת. הַקָּצִין הִבִּיט בָּרַב בְּתַדְהֵמָה אַךְ הֶחְתִּים אֶת דַּרְכּוֹנֵיהֶם כְּבַקָּשָׁתָם. מִיָּד תָּפְשׂוּ מוֹנִית וְהִגִּיעוּ לְבֵית מְאָרְחָם, בְּדִיּוּק בַּזְּמַן שֶׁעָמְדוּ לְהַדְלִיק אֶת נֵרוֹת הַשַּׁבָּת. בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשַּׁבָּת הָיְתָה רוּחוֹ שֶׁל הָרַב מְרוֹמֶמֶת בְּאָמְרוֹ לְרַעְיָתוֹ: "הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה כָּל דָּבָר לְמַעֲנִי. מָתַי אוּכַל אֵי פַּעַם לַעֲשׂוֹת עֲבוּרוֹ? סוֹף סוֹף נָפְלָה לְיָדִי הַזְּכוּת לְקַיֵּם אֶת מִצְוַת 'וּבְכָל מְאֹדֶךָ' - בְּכָל מָמוֹנְךָ וּלְקַדֵּשׁ אֶת שְׁמוֹ". לְרַעְיָתוֹ הָיָה קָשֶׁה לְהִשְׁתַּתֵּף בְּהִתְרוֹמְמוּת רוּחַ זוֹ בִּמְלוֹאָהּ, אָבְדַן כָּל רְכוּשָׁהּ הָיְתָה גְּלוּלָה קָשָׁה לִבְלִיעָה, אַךְ עִם זֹאת הִיא לֹא הִתְלוֹנְנָה. בְּמוֹצָאֵי הַשַּׁבָּת, עִם תֹּם שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם דַּקּוֹת לְאַחַר הַשְּׁקִיעָה, עָשָׂה הָרַב הַבְדָּלָה, וְנָסַע לַנָּמֵל יַחַד עִם רַעְיָתוֹ. קוֹל בְּמִבְטָא אַנְגְּלִי קִדֵּם אֶת פְּנֵיהֶם: "מִי אַתֶּם?" לְאַחַר שֶׁהָרַב גּוֹלֵל בִּפְנֵי הַקָּצִין אֶת הָעִנְיָן, שְׁאָלוֹ הַשּׁוֹמֵר הָאַנְגְּלִי לִשְׁמוֹ. "שְׁמִי יַעֲקֹב הֶרְמָן". "אָכֵן הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁתּוֹפִיעַ כָּאן! הֻבְטַח לִי שֶׁתָּבוֹא בְּרֶגַע שֶׁתִּשְׁקַע הַשֶּׁמֶשׁ. הָיִיתִי אַחְרַאי עַל מִטְעָנְךָ לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת. הַמְּפַקֵּד שֶׁלִּי אִיֵּם לִכְרֹת אֶת רֹאשִׁי, אִם יֶחְסַר דָּבָר מֵחֲפָצֶיךָ! הוּא נוֹכַח לָדַעַת עַד כַּמָּה אַתָּה נֶאֱמָן לְדָתְךָ, לָכֵן הֵטִיל עָלַי לִשְׁמֹר עַל חֲפָצֶיךָ. הוֹאֵל נָא לִבְדֹּק אִם הַכֹּל בְּסֵדֶר וַחֲתֹם עַל נְיָרוֹת אֵלֶּה. בְּבַקָּשָׁה עֲשֵׂה זֹאת בַּמְּהִירוּת הָאֶפְשָׁרִית כִּי אֲנִי תָּשׁוּשׁ לְגַמְרֵי"... (הַכֹּל לַאֲדוֹן הַכֹּל, שֻׁלְחַן שַׁבָּת עָרוּךְ)