Otzarot-Article

"וַיִּבֵן שָׁם מִזְבֵּחַ לַה' הַנִּרְאֶה אֵלָיו" (יב-ז) כַּאֲשֶׁר מַגִּיעַ אַבְרָהָם אָבִינוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, מַבְטִיחַ לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁתֵּי הַבְטָחוֹת עֲצוּמוֹת, אֲשֶׁר בְּכֹחַ כָּל אַחַת מֵהֶן לִגְרֹם לוֹ וּלְשָׂרָה אִשְׁתּוֹ אֹשֶׁר אֵין קֵץ. הַהַבְטָחָה הָרִאשׁוֹנָה הִיא שֶׁיִּזְכֶּה לְבֵן אַחַר שְׁנוֹת עֲרִירוּת אֲרֻכּוֹת כְּשֶׁהוּא כְּבָר בֶּן מֵאָה שָׁנִים, וְהַהַבְטָחָה הַשְּׁנִיָּה, שֶׁאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל תִּנָּתֵן לָעָם הַנִּבְחָר שֶׁיֵּצֵא מִזַּרְעוֹ.

מְצַפִּים הָיִינוּ כִּי אַבְרָהָם יְהַלֵּל וִישַׁבֵּחַ לַה' וְיַקְרִיב שַׁלְמֵי תּוֹדָה עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בָּנָה עַל הַבְּשׂוֹרוֹת הַטּוֹבוֹת. אוּלָם מֵהִתְבּוֹנְנוּת בַּפָּסוּק, כְּפִי שֶׁמֵּאִיר הָאוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ, אָנוּ רוֹאִים כִּי הוֹדָאָתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם הָיְתָה עַל דָּבָר אַחֵר לְגַמְרֵי.

"וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ" עַל מָה? "לַה' הַנִּרְאֶה אֵלָיו" - הוּא מוֹדֶה לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל עֶצֶם הַדָּבָר שֶׁהִתְגַּלָּה וְנִרְאָה אֵלָיו בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, וּכְדִבְרֵי הָרַמְבַּ"ן: "וְטַעַם "לַה' הַנִּרְאֶה אֵלָיו", כִּי הוֹדָה לַה' הַנִּכְבָּד, וְזָבַח לוֹ זֶבַח תּוֹדָה עַל שֶׁנִּרְאָה אֵלָיו, כִּי עַד הֵנָּה לֹא נִרְאָה אֵלָיו הַשֵּׁם, וְלֹא נִתְוַדֵּעַ אֵלָיו בְּמַרְאֶה וְלֹא בְּמַחֲזֶה".

לְלֹא סָפֵק, מַבְהִיר הָאוֹר הַחַיִּים, אַבְרָהָם נָתַן תִּשְׁבָּחוֹת לַה' עַל הַבָּנִים וְהָאָרֶץ, אַךְ בְּעֵינָיו הַדָּבָר הַמַּשְׁמָעוּתִי הַנַּעֲלֶה וְהַמְרוֹמָם הָרָאוּי לְהוֹדָאָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר, הוּא: קִרְבַת אֱלֹקִים. כָּל שְׁאִיפָתוֹ הָיְתָה לִזְכּוֹת לְקִרְבַת ה', וְכָל הַשְּׁאָר יִהְיֶה רַק אֶמְצָעִי לְמַטָּרָה זוֹ. וְאַף שֶׁשָּׂמַח מְאֹד בַּהַבְטָחוֹת שֶׁקִּבֵּל, הֵן הִתְגַּמְּדוּ לְעֻמַּת הַזְּכִיָּה הַגְּדוֹלָה בְּקִרְבָתוֹ לְבוֹרְאוֹ, שֶׁזֶּהוּ הַתַּעֲנוּג הָאֲמִתִּי וְהַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם.

מְתָאֵר הָרַמְחַ"ל בְּסִפְרוֹ "מְסִלַּת יְשָׁרִים" (פ"א), אֶת אוֹתוֹ תַּעֲנוּג שֶׁל קִרְבַת אֱלֹקִים כְּתַעֲנוּג שֶׁרַק לְמַעֲנוֹ נִבְרָא הָאָדָם: "שֶׁהָאָדָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא לְהִתְעַנֵּג עַל ה', וְלֵהָנוֹת מִזִּיו שְׁכִינָתוֹ, שֶׁזֶּהוּ הַתַּעֲנוּג הָאֲמִתִּי וְהָעִדּוּן הַגָּדוֹל מִכָּל הָעִדּוּנִים שֶׁיְּכוֹלִים לְהִמָּצֵא. כִּי הַשְּׁלֵמוּת הָאֲמִתִּי הוּא רַק הַדְּבֵקוּת בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהוּא מַה שֶּׁהָיָה דָּוִד הַמֶּלֶךְ אוֹמֵר: וַאֲנִי קִרְבַת אֱלֹקִים לִי טוֹב".

וְאַף אָנוּ, בְּעָמְדֵנוּ בִּתְפִלָּה וּבִתְחִנָּה לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים עֲבוּר בְּרִיאוּת, פַּרְנָסָה וְכוּ', נָשִׂים אֶל מוּל לִבֵּנוּ כִּי לֹא זֶה הָעִקָּר, נִזְכֹּר אֶת הַתַּכְלִית - לְהִתְעַנֵּג עַל ה'. עֶצֶם הָעֻבְדָּה שֶׁזּוֹכִים אָנוּ לַעֲמֹד וּלְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא מַאֲזִין לְשַׁוְעָתֵנוּ, וְזוֹכִים אָנוּ לְקִרְבָתוֹ, זוֹהִי הַזְּכִיָּה הַגְּדוֹלָה. הַבַּקָּשׁוֹת שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים הֵן רַק "הֵיכִי תִמְצֵי".

רַבֵּנוּ יוֹסֵף חַיִּים זָצָ"ל נָשָׂא עַל כָּךְ אֶת מְשָׁלוֹ בְּסִפְרוֹ "בֶּן אִישׁ חַי" (ח"א-ג לְשַׁבָּת הַגָּדוֹל):

שְׁנֵי אֲנָשִׁים נָשְׂאוּ חֵן בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר הֶחְלִיט לְהוֹקִיר לָהֶם טוֹבָה וּלְהַעֲנִיק לְכָל אֶחָד מֵהֶם פְּרָס מֵאוֹצַר הַמַּלְכוּת בְּסַךְ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים זְהוּבִים בְּכָל שָׁנָה. מִנְהָג הָיָה בְּאוֹתָהּ מְדִינָה שֶׁהַמְּקַבֵּל שַׁי מֵאֵת הַמֶּלֶךְ, נִתֶּנֶת לוֹ הַזְּכוּת לְהִכָּנֵס אֶל חַדְרוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ בְּאַרְמוֹן הַמְּלוּכָה וּלְהוֹדוֹת לוֹ בְּאֹפֶן אִישִׁי.

נָתַן לָהֶם הַמֶּלֶךְ לִבְחֹר בֵּין שְׁתֵּי אֶפְשָׁרוּיוֹת, אוֹ לְקַבֵּל פַּעַם אַחַת בְּשָׁנָה אֶת מְלֹא הַסְּכוּם, אוֹ לִפְרֹס אֶת הַסְּכוּם בְּאֹפֶן שֶׁכָּל יוֹם יְקַבְּלוּ זָהוּב אֶחָד, עַד שֶׁבְּסוֹף הַשָּׁנָה יֻשְׁלַם מְלֹא הַסְּכוּם. הָאֶחָד בָּחַר לְקַבֵּל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים זְהוּבִים בְּפַעַם אַחַת בִּתְחִלַּת הַשָּׁנָה, כְּדֵי לַחְסֹךְ אֶת הַטִּרְחָה הַיּוֹמִית לָבוֹא אֶל הָאַרְמוֹן, וְאִלּוּ חֲבֵרוֹ הֶעֱדִיף לְקַבֵּל בְּכָל יוֹם זָהוּב אֶחָד.

תָּמְהוּ מְשָׁרְתֵי הַמֶּלֶךְ מַדּוּעַ בָּחַר בְּאֶפְשָׁרוּת זוֹ הַמַּכְבִּידָה עַד מְאֹד, לִטְרֹחַ וְלָבוֹא מִדֵּי יוֹם עֲבוּר זָהוּב אֶחָד. הֱשִׁיבָם הַלָּה בְּחָכְמָה: "שִׂמְחָתִי בְּקַבָּלַת הַכֶּסֶף, אֵינָהּ מַגִּיעָה לְמִקְצָת מֵהַשִּׂמְחָה הַכְּפוּלָה וְהַמְּכֻפֶּלֶת שֶׁיֵּשׁ לִי לְהִכָּנֵס לְתוֹךְ אַרְמוֹנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, לִרְאוֹת וְלַחֲזוֹת בְּמוֹ עֵינַי בְּהוֹד מַלְכוּתוֹ וּבִיקָר תִּפְאֶרֶת גְּדֻלָּתוֹ. וֶהֱיוֹת וְחֹק הוּא שֶׁכָּל הַמְּקַבֵּל מַתָּנָה מֵאֵת הַמֶּלֶךְ, אַף שֶׁהִיא מַתָּנָה קְטַנָּה, רָאוּי הוּא לִרְאוֹת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּלְהוֹדוֹת וּלְשַׁבֵּחַ אוֹתוֹ עַל כָּךְ, לָכֵן הֶעְדַּפְתִּי לְקַבֵּל זָהוּב בְּכָל יוֹם, כְּדֵי שֶׁיִּתְאַפְשֵׁר לִי לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי מַלְכִּי הָרָם וְהַנִּשָּׂא בְּכָל יוֹם וּלְהוֹדוֹת לוֹ עַל חַסְדּוֹ עִמִּי".

בְּמִדְרַשׁ קֹהֶלֶת רַבָּה מוּבָא מַעֲשֶׂה בְּאָדָם חָשׁוּב שֶׁהַמֶּלֶךְ חָפֵץ הָיָה בִּיקָרוֹ, כֵּיוָן שֶׁהִכִּיר לוֹ טוֹבָה עַל סִיּוּעוֹ לְבֵית הַמְּלוּכָה. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ "בַּקֵּשׁ כָּל שֶׁתַּחְפֹּץ וַאֲמַלֵּא מִשְׁאַלְתְּךָ!". אוֹתוֹ אָדָם חָכָם הָיָה, חָשַׁב וּמָצָא כִּי אִם יְבַקֵּשׁ כֶּסֶף וְזָהָב, יְקַבֵּל רַק כֶּסֶף וְזָהָב בִּלְבַד. אִם יְבַקֵּשׁ מַרְגָּלִיּוֹת טוֹבוֹת, יְקַבֵּל אוֹתָן בִּלְבַד, וְכֵן הָלְאָה. הֶעֱדִיף לְבַקֵּשׁ דָּבָר אֶחָד שֶׁכּוֹלֵל הַכֹּל, וּמַהוּ? לִהְיוֹת חֲתַן הַמֶּלֶךְ. הַמֶּלֶךְ מִלֵּא אֶת בַּקָּשָׁתוֹ כְּפִי שֶׁהִבְטִיחַ, וְכָךְ זָכָה הֶחָכָם לְכָל הַמְּלוּכָה, לְכֶסֶף וְזָהָב, לְמַרְגָּלִיּוֹת וּלְכָל הַטּוֹבוֹת.

וְכֵן מָצִינוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִגְלָה לִשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ בְּגִבְעוֹן בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה, וְאָמַר לוֹ "שְׁאַל מָה אֶתֵּן לְךָ". שְׁלֹמֹה הָיָה אָז בִּתְחִלַּת מַלְכוּתוֹ, וְהָיוּ לוֹ מִתְנַגְּדִים רַבִּים, כְּמוֹ לְדָוִד אָבִיו. יָכוֹל הָיָה אֵפוֹא לְבַקֵּשׁ שִׁלְטוֹן חָזָק, עֹשֶׁר וְכָבוֹד, שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה בְּלִי מִלְחָמוֹת וְאוֹיְבִים. וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא בִּקֵּשׁ זֹאת, אֶלָּא מָה? בִּקֵּשׁ חָכְמָה לָדַעַת לִשְׁפֹּט בְּצֶדֶק. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כֵּיוָן שֶׁבִּקַּשְׁתָּ חָכְמָה, תִּזְכֶּה לְקַבֵּל הַכֹּל - גַּם עֹשֶׁר וְכָבוֹד, וְגַם שֶׁלֹּא יִהְיוּ לְךָ אוֹיְבִים. מִיָּד שָׁרְתָה עָלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְחִבֵּר שְׁלֹשָׁה סְפָרִים: מִשְׁלֵי, שִׁיר הַשִּׁירִים וְקֹהֶלֶת. וְיָדַע אֶת כָּל הַחָכְמוֹת, שְׂפַת הָעוֹפוֹת וְהַצְּמָחִים וְכוּ'. וּבְרֹחַב בִּינָתוֹ הִשְׂכִּיל לְהַשְׁכִּין שָׁלוֹם בְּמַמְלַכְתּוֹ. וְכָךְ זָכָה לְכָל הַטּוֹבוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי יָדַע שֹׁרֶשׁ כָּל הַדְּבָרִים, וּמִמֵּילָא גַּם לֹא נִסְתַּר מֵעֵינָיו הֵיכָן טָמוּן הָעֹשֶׁר וְכָל חֲמוּדוֹת תֵּבֵל. (אוֹצְרוֹתֵינוּ)

	שמות תש"פ
	מָה עִם "מֹשֶׁה" שֶׁלָּנוּ?
	"וַיִּבֵן שָׁם מִזְבֵּחַ לַה' הַנִּרְאֶה אֵלָיו" (יב-ז) כַּאֲשֶׁר מַגִּיעַ אַבְרָהָם אָבִינוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, מַבְטִיחַ לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁתֵּי הַבְטָחוֹת עֲצוּמוֹת, אֲשֶׁר בְּכֹחַ כָּל אַחַת מֵהֶן לִגְרֹם לוֹ וּלְשָׂרָה אִשְׁתּוֹ אֹשֶׁר אֵין קֵץ. הַהַבְטָחָה הָרִאשׁוֹנָה הִיא שֶׁיִּזְכֶּה לְבֵן אַחַר שְׁנוֹת עֲרִירוּת אֲרֻכּוֹת כְּשֶׁהוּא כְּבָר בֶּן מֵאָה שָׁנִים, וְהַהַבְטָחָה הַשְּׁנִיָּה, שֶׁאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל תִּנָּתֵן לָעָם הַנִּבְחָר שֶׁיֵּצֵא מִזַּרְעוֹ. מְצַפִּים הָיִינוּ כִּי אַבְרָהָם יְהַלֵּל וִישַׁבֵּחַ לַה' וְיַקְרִיב שַׁלְמֵי תּוֹדָה עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בָּנָה עַל הַבְּשׂוֹרוֹת הַטּוֹבוֹת. אוּלָם מֵהִתְבּוֹנְנוּת בַּפָּסוּק, כְּפִי שֶׁמֵּאִיר הָאוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ, אָנוּ רוֹאִים כִּי הוֹדָאָתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם הָיְתָה עַל דָּבָר אַחֵר לְגַמְרֵי. "וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ" עַל מָה? "לַה' הַנִּרְאֶה אֵלָיו" - הוּא מוֹדֶה לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל עֶצֶם הַדָּבָר שֶׁהִתְגַּלָּה וְנִרְאָה אֵלָיו בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, וּכְדִבְרֵי הָרַמְבַּ"ן: "וְטַעַם "לַה' הַנִּרְאֶה אֵלָיו", כִּי הוֹדָה לַה' הַנִּכְבָּד, וְזָבַח לוֹ זֶבַח תּוֹדָה עַל שֶׁנִּרְאָה אֵלָיו, כִּי עַד הֵנָּה לֹא נִרְאָה אֵלָיו הַשֵּׁם, וְלֹא נִתְוַדֵּעַ אֵלָיו בְּמַרְאֶה וְלֹא בְּמַחֲזֶה". לְלֹא סָפֵק, מַבְהִיר הָאוֹר הַחַיִּים, אַבְרָהָם נָתַן תִּשְׁבָּחוֹת לַה' עַל הַבָּנִים וְהָאָרֶץ, אַךְ בְּעֵינָיו הַדָּבָר הַמַּשְׁמָעוּתִי הַנַּעֲלֶה וְהַמְרוֹמָם הָרָאוּי לְהוֹדָאָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר, הוּא: קִרְבַת אֱלֹקִים. כָּל שְׁאִיפָתוֹ הָיְתָה לִזְכּוֹת לְקִרְבַת ה', וְכָל הַשְּׁאָר יִהְיֶה רַק אֶמְצָעִי לְמַטָּרָה זוֹ. וְאַף שֶׁשָּׂמַח מְאֹד בַּהַבְטָחוֹת שֶׁקִּבֵּל, הֵן הִתְגַּמְּדוּ לְעֻמַּת הַזְּכִיָּה הַגְּדוֹלָה בְּקִרְבָתוֹ לְבוֹרְאוֹ, שֶׁזֶּהוּ הַתַּעֲנוּג הָאֲמִתִּי וְהַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם. מְתָאֵר הָרַמְחַ"ל בְּסִפְרוֹ "מְסִלַּת יְשָׁרִים" (פ"א), אֶת אוֹתוֹ תַּעֲנוּג שֶׁל קִרְבַת אֱלֹקִים כְּתַעֲנוּג שֶׁרַק לְמַעֲנוֹ נִבְרָא הָאָדָם: "שֶׁהָאָדָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא לְהִתְעַנֵּג עַל ה', וְלֵהָנוֹת מִזִּיו שְׁכִינָתוֹ, שֶׁזֶּהוּ הַתַּעֲנוּג הָאֲמִתִּי וְהָעִדּוּן הַגָּדוֹל מִכָּל הָעִדּוּנִים שֶׁיְּכוֹלִים לְהִמָּצֵא. כִּי הַשְּׁלֵמוּת הָאֲמִתִּי הוּא רַק הַדְּבֵקוּת בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהוּא מַה שֶּׁהָיָה דָּוִד הַמֶּלֶךְ אוֹמֵר: וַאֲנִי קִרְבַת אֱלֹקִים לִי טוֹב". וְאַף אָנוּ, בְּעָמְדֵנוּ בִּתְפִלָּה וּבִתְחִנָּה לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים עֲבוּר בְּרִיאוּת, פַּרְנָסָה וְכוּ', נָשִׂים אֶל מוּל לִבֵּנוּ כִּי לֹא זֶה הָעִקָּר, נִזְכֹּר אֶת הַתַּכְלִית - לְהִתְעַנֵּג עַל ה'. עֶצֶם הָעֻבְדָּה שֶׁזּוֹכִים אָנוּ לַעֲמֹד וּלְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא מַאֲזִין לְשַׁוְעָתֵנוּ, וְזוֹכִים אָנוּ לְקִרְבָתוֹ, זוֹהִי הַזְּכִיָּה הַגְּדוֹלָה. הַבַּקָּשׁוֹת שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים הֵן רַק "הֵיכִי תִמְצֵי". רַבֵּנוּ יוֹסֵף חַיִּים זָצָ"ל נָשָׂא עַל כָּךְ אֶת מְשָׁלוֹ בְּסִפְרוֹ "בֶּן אִישׁ חַי" (ח"א-ג לְשַׁבָּת הַגָּדוֹל): שְׁנֵי אֲנָשִׁים נָשְׂאוּ חֵן בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר הֶחְלִיט לְהוֹקִיר לָהֶם טוֹבָה וּלְהַעֲנִיק לְכָל אֶחָד מֵהֶם פְּרָס מֵאוֹצַר הַמַּלְכוּת בְּסַךְ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים זְהוּבִים בְּכָל שָׁנָה. מִנְהָג הָיָה בְּאוֹתָהּ מְדִינָה שֶׁהַמְּקַבֵּל שַׁי מֵאֵת הַמֶּלֶךְ, נִתֶּנֶת לוֹ הַזְּכוּת לְהִכָּנֵס אֶל חַדְרוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ בְּאַרְמוֹן הַמְּלוּכָה וּלְהוֹדוֹת לוֹ בְּאֹפֶן אִישִׁי. נָתַן לָהֶם הַמֶּלֶךְ לִבְחֹר בֵּין שְׁתֵּי אֶפְשָׁרוּיוֹת, אוֹ לְקַבֵּל פַּעַם אַחַת בְּשָׁנָה אֶת מְלֹא הַסְּכוּם, אוֹ לִפְרֹס אֶת הַסְּכוּם בְּאֹפֶן שֶׁכָּל יוֹם יְקַבְּלוּ זָהוּב אֶחָד, עַד שֶׁבְּסוֹף הַשָּׁנָה יֻשְׁלַם מְלֹא הַסְּכוּם. הָאֶחָד בָּחַר לְקַבֵּל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים זְהוּבִים בְּפַעַם אַחַת בִּתְחִלַּת הַשָּׁנָה, כְּדֵי לַחְסֹךְ אֶת הַטִּרְחָה הַיּוֹמִית לָבוֹא אֶל הָאַרְמוֹן, וְאִלּוּ חֲבֵרוֹ הֶעֱדִיף לְקַבֵּל בְּכָל יוֹם זָהוּב אֶחָד. תָּמְהוּ מְשָׁרְתֵי הַמֶּלֶךְ מַדּוּעַ בָּחַר בְּאֶפְשָׁרוּת זוֹ הַמַּכְבִּידָה עַד מְאֹד, לִטְרֹחַ וְלָבוֹא מִדֵּי יוֹם עֲבוּר זָהוּב אֶחָד. הֱשִׁיבָם הַלָּה בְּחָכְמָה: "שִׂמְחָתִי בְּקַבָּלַת הַכֶּסֶף, אֵינָהּ מַגִּיעָה לְמִקְצָת מֵהַשִּׂמְחָה הַכְּפוּלָה וְהַמְּכֻפֶּלֶת שֶׁיֵּשׁ לִי לְהִכָּנֵס לְתוֹךְ אַרְמוֹנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, לִרְאוֹת וְלַחֲזוֹת בְּמוֹ עֵינַי בְּהוֹד מַלְכוּתוֹ וּבִיקָר תִּפְאֶרֶת גְּדֻלָּתוֹ. וֶהֱיוֹת וְחֹק הוּא שֶׁכָּל הַמְּקַבֵּל מַתָּנָה מֵאֵת הַמֶּלֶךְ, אַף שֶׁהִיא מַתָּנָה קְטַנָּה, רָאוּי הוּא לִרְאוֹת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּלְהוֹדוֹת וּלְשַׁבֵּחַ אוֹתוֹ עַל כָּךְ, לָכֵן הֶעְדַּפְתִּי לְקַבֵּל זָהוּב בְּכָל יוֹם, כְּדֵי שֶׁיִּתְאַפְשֵׁר לִי לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי מַלְכִּי הָרָם וְהַנִּשָּׂא בְּכָל יוֹם וּלְהוֹדוֹת לוֹ עַל חַסְדּוֹ עִמִּי". בְּמִדְרַשׁ קֹהֶלֶת רַבָּה מוּבָא מַעֲשֶׂה בְּאָדָם חָשׁוּב שֶׁהַמֶּלֶךְ חָפֵץ הָיָה בִּיקָרוֹ, כֵּיוָן שֶׁהִכִּיר לוֹ טוֹבָה עַל סִיּוּעוֹ לְבֵית הַמְּלוּכָה. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ "בַּקֵּשׁ כָּל שֶׁתַּחְפֹּץ וַאֲמַלֵּא מִשְׁאַלְתְּךָ!". אוֹתוֹ אָדָם חָכָם הָיָה, חָשַׁב וּמָצָא כִּי אִם יְבַקֵּשׁ כֶּסֶף וְזָהָב, יְקַבֵּל רַק כֶּסֶף וְזָהָב בִּלְבַד. אִם יְבַקֵּשׁ מַרְגָּלִיּוֹת טוֹבוֹת, יְקַבֵּל אוֹתָן בִּלְבַד, וְכֵן הָלְאָה. הֶעֱדִיף לְבַקֵּשׁ דָּבָר אֶחָד שֶׁכּוֹלֵל הַכֹּל, וּמַהוּ? לִהְיוֹת חֲתַן הַמֶּלֶךְ. הַמֶּלֶךְ מִלֵּא אֶת בַּקָּשָׁתוֹ כְּפִי שֶׁהִבְטִיחַ, וְכָךְ זָכָה הֶחָכָם לְכָל הַמְּלוּכָה, לְכֶסֶף וְזָהָב, לְמַרְגָּלִיּוֹת וּלְכָל הַטּוֹבוֹת. וְכֵן מָצִינוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִגְלָה לִשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ בְּגִבְעוֹן בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה, וְאָמַר לוֹ "שְׁאַל מָה אֶתֵּן לְךָ". שְׁלֹמֹה הָיָה אָז בִּתְחִלַּת מַלְכוּתוֹ, וְהָיוּ לוֹ מִתְנַגְּדִים רַבִּים, כְּמוֹ לְדָוִד אָבִיו. יָכוֹל הָיָה אֵפוֹא לְבַקֵּשׁ שִׁלְטוֹן חָזָק, עֹשֶׁר וְכָבוֹד, שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה בְּלִי מִלְחָמוֹת וְאוֹיְבִים. וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא בִּקֵּשׁ זֹאת, אֶלָּא מָה? בִּקֵּשׁ חָכְמָה לָדַעַת לִשְׁפֹּט בְּצֶדֶק. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כֵּיוָן שֶׁבִּקַּשְׁתָּ חָכְמָה, תִּזְכֶּה לְקַבֵּל הַכֹּל - גַּם עֹשֶׁר וְכָבוֹד, וְגַם שֶׁלֹּא יִהְיוּ לְךָ אוֹיְבִים. מִיָּד שָׁרְתָה עָלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְחִבֵּר שְׁלֹשָׁה סְפָרִים: מִשְׁלֵי, שִׁיר הַשִּׁירִים וְקֹהֶלֶת. וְיָדַע אֶת כָּל הַחָכְמוֹת, שְׂפַת הָעוֹפוֹת וְהַצְּמָחִים וְכוּ'. וּבְרֹחַב בִּינָתוֹ הִשְׂכִּיל לְהַשְׁכִּין שָׁלוֹם בְּמַמְלַכְתּוֹ. וְכָךְ זָכָה לְכָל הַטּוֹבוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי יָדַע שֹׁרֶשׁ כָּל הַדְּבָרִים, וּמִמֵּילָא גַּם לֹא נִסְתַּר מֵעֵינָיו הֵיכָן טָמוּן הָעֹשֶׁר וְכָל חֲמוּדוֹת תֵּבֵל. (אוֹצְרוֹתֵינוּ)