"ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ" (טו-ג) סִפֵּר רַבִּי שַׁבְּתַי יוּדֵלֶבִיץ': לְאַחַר מִלְחֶמֶת שֵׁשֶׁת הַיָּמִים, בָּא אֵלַי אֵיזֶה חֶבְרֶה'מַן, חַיָּל בַּצָּבָא: "רַבִּי שַׁבְּתַי, אֲנִי רוֹצֶה שֶׁתְּדַבֵּר קְצָת לַחַיָּלִים. תְּחַזֵּק אוֹתָם בְּיִרְאַת שָׁמַיִם".

"תַּעַזְבֵנִי לְנַפְשִׁי", נִסִּיתִי לְהִתְחַמֵּק, אַךְ לְלֹא הוֹעִיל. הוּא שִׁגֵּר בַּקָּשׁוֹת רַבּוֹת, כָּךְ שֶׁבְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר נָתַתִּי אֶת הַסְכָּמָתִי.

בְּדַרְכִּי לַבָּסִיס הַצְּבָאִי הִרְהַרְתִּי לְעַצְמִי, כִּי סָבִיר שֶׁיִּתְאַסְּפוּ כַּמָּה עֶשְׂרוֹת חַיָּלִים בִּלְבַד. אַךְ כַּאֲשֶׁר נִכְנַסְתִּי לַמָּקוֹם, 'נִהְיָה לִי חֹשֶׁךְ בָּעֵינַיִם'... אַלְפֵי חַיָּלִים...

הֵם יָשְׁבוּ וְהִמְתִּינוּ לְבוּשִׁים בְּמַדֵּיהֶם, עִם הַ"פָלָפֶל" עַל הַכָּתֵף וְכוּ', וְתָאֲרוּ לְעַצְמְכֶם שֶׁהָיְתָה זוֹ תְּקוּפָה שֶׁל גַּאֲוָה צְבָאִית. צַהַ"ל הָיָה אָז עֵרֶךְ מְקֻדָּשׁ, שֶׁזָּכָה לְהַעֲרָצָה עֲצוּמָה. כִּמְעַט חָזַרְתִּי לַאֲחוֹרַי, אַךְ לֹא הָיְתָה לִי בְּרֵרָה וְנִכְנַסְתִּי.

הִתְיַשַּׁבְתִּי בַּמָּקוֹם הַמּוּכָן לִי. כַּמּוּבָן, הָיִיתִי טָרוּד בְּמַחְשָׁבוֹת לִקְרַאת דְּרָשָׁתִי, אֶלָּא שֶׁבַּד-בְּבַד גַּם הֶאֱזַנְתִּי בַּחֲצִי-אֹזֶן לִנְאוּמוֹ שֶׁל מְפַקֵּד בָּכִיר מֵרָאשֵׁי הַצָּבָא. הוּא דִּבֵּר בִּזְחִיחוּת דַּעַת עַל עִנְיָנִים צְבָאִיִּים שׁוֹנִים, כָּךְ שֶׁנָּתַן לִי זְמַן לַהֲכָנַת הַדְּרָשָׁה.

לְפֶתַע, לִקְרַאת סִיּוּם נְאוּמוֹ, נֶעֱמַד לוֹ הַמְּפַקֵּד בְּגֵו זָקוּף, שָׁתַק שְׁתִיקָה קְצָרָה, הִגְבִּיהַּ אֶת יָדוֹ, פָּנָה אֵלַי וְאָמַר: "מִי לֹא יוֹדֵעַ, כִּי חֵיל הָאֲוִיר הָיָה שֻׁתָּף מָלֵא לַנִּצָּחוֹן הָאַחֲרוֹן שֶׁל הַמִּלְחָמָה? הֵם הֲרֵי הִתְקַדְּמוּ בְּכָל הַחֲזִיתוֹת. חֵיל הַהַנְדָּסָה - נִרְתְּמוּ גַּם הֵם בִּמְסִירוּת בִּתְחוּמִים אַחֲרָאִיִּים בְּיוֹתֵר. חֵיל רַגְלִים - מָסְרוּ אֶת נַפְשָׁם וְקִדְּמוּ אֶת הַצְלָחַת הַמַּעֲרָכָה. בְּקִצּוּר, הַנִּצָּחוֹן הַגָּדוֹל הִגִּיעַ בִּזְכוּת תְּרוּמָתָם שֶׁל חַיָּלֵינוּ בַּיַּבָּשָׁה, בָּאֲוִיר וּבַיָּם. וְהִנֵּה, חַיָּלִים נִכְבָּדִים, הִגִּיעַ לְכָאן רַב מִירוּשָׁלַיִם, אוּלַי מִמֵּאָה שְׁעָרִים מַמָּשׁ אוֹ מִישִׁיבָה אַחֶרֶת, כְּדֵי לְהַצִּיג לִפְנֵיכֶם אֶת מִסְפַּר הָאֲחוּזִים שֶׁאוֹתָם תָּרְמוּ לַנִּצָּחוֹן בַּחוּרֵי הַיְּשִׁיבוֹת"...

הָאֲלָפִים מָחֲאוּ כַּף בְּעֹז, וּנְאוּמוֹ הִסְתַּיֵּם: "בְּבַקָּשָׁה, כְּבוֹד הָרַב", הִכְרִיז בְּצִינִיּוּת וְשׁוּב מָחֲאוּ כַּפַּיִם.

עָלִיתִי עַל הַבִּימָה וּפָתַחְתִּי בִּדְבָרִים, כַּאֲשֶׁר בִּפְנִים אֲנִי רוֹתֵחַ מִזַּעַם:

"חֶבְרֶ'ה, חַיָּלִים נִכְבָּדִים. נִשְׁאֲלָה כָּאן שְׁאֵלָה: מַה תָּרַמְנוּ לַנִּצָּחוֹן? כַּמָּה אֲחוּזִים הֶעֱנִיקוּ בְּנֵי הַיְּשִׁיבוֹת לַנִּצָּחוֹן? אֶפְתַּח אֶת דְּבָרַי בִּתְשׁוּבָה קְצָרָה לְגוּפוֹ שֶׁל עִנְיָן, אַחַר כָּךְ נַעֲסֹק בְּנוֹשְׂאִים אֲחֵרִים:

כְּפִי הַיָּדוּעַ לִי וְלָכֶם, הַתַּחֲזִית הַכְּלָלִית שֶׁל מְפַקְּדֵי הַצָּבָא הָיְתָה שֶׁאָנוּ עוֹמְדִים בְּפִתְחָהּ שֶׁל מִלְחָמָה עֲגוּמָה. לִפְנֵי פְּתִיחַת הַמִּלְחָמָה דִּבְּרוּ עַל כְּשִׁשִּׁים אֶלֶף הֲרוּגִים רח"ל, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁהֻחְלַט לְהַקְצוֹת אֶת גִּנּוֹת הָעִיר הַגְּדוֹלוֹת בְּכַמָּה עָרִים לִקְבוּרָה אַרְעִית בְּעִצּוּמָהּ שֶׁל הַמִּלְחָמָה.

בְּכַמּוּת כָּזוֹ שֶׁל הֲרוּגִים, שֶׁלֹּא תָּבוֹא, מִי הָיָה עוֹסֵק בִּקְבוּרָתָם? בַּחוּרֵי הַיְּשִׁיבוֹת. הֵם אֵלֶּה שֶׁהָיוּ מִתְגַּיְּסִים לִקְבוּרָתָם, כְּ'חֶבְרָא קַדִּישָׁא' הַמּוֹסְרִים נַפְשָׁם לְמִצְוָה קְדוֹשָׁה זוֹ. וְאָז, כַּמּוּבָן, הַמְּפַקֵּד הַנִּכְבָּד הַנּוֹאֵם הָיָה מַכְרִיז שֶׁתָּרַמְנוּ רַבּוֹת לַמַּעֲרָכָה... אֲבָל, חַיָּלִים נִכְבָּדִים, הַקָּבָּ"ה לֹא רָצָה שֶׁנִּתְבַּטֵּל מִתּוֹרָתֵנוּ, עַל כֵּן הֻכְרַז בְּפָמַלְיָה שֶׁל מַעְלָה כִּי מְוַתְּרִים עַל אוֹתָם שִׁשִּׁים אֶלֶף הֲרוּגִים וּזְכוּת לִמּוּד הַתּוֹרָה תָּגֵן עֲלֵיהֶם. אִם כֵּן, אֲנִי מוֹדִיעַ בָּזֹאת מֵעַל הַבִּימָה, כִּי אָנוּ, בְּנֵי הַיְּשִׁיבוֹת, תָּרַמְנוּ שִׁשִּׁים אֶלֶף אֲנָשִׁים. כְּמוֹ-כֵן, תָּרַמְנוּ אֶת גַּנֵּי הָעִיר בְּתֵל אָבִיב וּבִירוּשָׁלַיִם...

וְכִי רְצוֹנְכֶם דַּוְקָא לִהְיוֹת בַּקְּבָרִים?! מָה אִכְפַּת לָכֶם שֶׁה' הֶעֱנִיק חַיִּים לְרִבְבוֹת חַיָּלִים, וּבִמְקוֹם קְבָרִים אֲרָעִיִּים יֵשׁ גִּנּוֹת עִם דֶּשֶׁא יָרֹק?... קוּמוּ עַל רַגְלֵיכֶם וְהוֹדוּ לַקָּבָּ"ה!".

מְחִיאוֹת כַּפַּיִם רָמוֹת נִשְׁמְעוּ בָּאוּלָם. לֹא שַׁבְתִּי לִמְקוֹמִי, אֶלָּא הֶחְלַטְתִּי לָתֵת לָהֶם קְצָת "בַּשִּׁנַּיִם", שֶׁיָּבִינוּ מְעַט כִּי אִם קַיֶּמֶת גַּאֲוָה בְּנֻסַּח "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי", אֶפְשָׁר לְאַבֵּד אֶת הַנִּסִּים. וְכִי הַצָּבָא נִצֵּחַ?! הֲרֵי בַּמִּלְחָמָה (שֵׁשֶׁת הַיָּמִים) הִתְרַחֲשׁוּ נִסִּים מְשֻׁנִּים שֶׁאֵין לְתָאֵר. מַה יֵּשׁ בִּכְלָל לְהִתְגָּאוֹת?! ה' הוּא כִּבְיָכוֹל הַגֶּנֶרָל שֶׁל כָּל הַמִּלְחָמוֹת, "ה' אִישׁ מִלְחָמָה". כְּלוֹמַר, הוּא לְבַדּוֹ בַּעַל הַמִּלְחָמוֹת וְהוּא בַּעַל הַנִּצָּחוֹן. דִּבַּרְתִּי עַל עוֹד עִנְיָנִים עֲמֻקִּים וְיָרַדְתִּי מֵהַבִּימָה.

הַגְּמָרָא (עֲבוֹדָה זָרָה ב) מְסַפֶּרֶת, שֶׁלֶּעָתִיד לָבוֹא יִתְכַּנְּסוּ הַגּוֹיִים לְבַקֵּשׁ שָׂכָר, וְיֹאמְרוּ: "הַרְבֵּה מִלְחָמוֹת עָשִׂינוּ, וְכֻלָּם לֹא עָשִׂינוּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, כְּדֵי שֶׁיַּעַסְקוּ בַּתּוֹרָה". יֹאמַר לָהֶם הַקָּבָּ"ה: "מִלְחָמוֹת - אֲנִי עָשִׂיתִי, שֶׁנֶּאֱמַר: 'ה' אִישׁ מִלְחָמָה'". הַיְנוּ, הַמִּלְחָמוֹת אֵינָן בִּשְׁלִיטַת בֶּן אֱנוֹשׁ, הָאָדָם בְּסַךְ הַכֹּל נִגְרָר לְתוֹכָן. מִלְחָמוֹת אֵינָן "הָעֵסֶק הַפְּרָטִי" שֶׁל הַצָּבָא וְאֵין הוּא יָכוֹל לִיזֹם מִלְחָמוֹת כִּרְצוֹנוֹ. אַל לָהֶם "לְהָרִים אֶת הָאַף" בְּגַאֲוָה. אוֹי... "מִלְחָמוֹת - אֲנִי עָשִׂיתִי!"; "ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף". (לְהַגִּיד - חֻמַּשׁ הַמַּגִּידִים)