Otzarot-Article

"וַיֹּאמֶר אֶל אֶחָיו הוּשַׁב כַּסְפִּי וְגַם הִנֵּה בְאַמְתַּחְתִּי וַיֵּצֵא לִבָּם וַיֶּחֶרְדוּ אִישׁ אֶל אָחִיו" (מב-כח) בְּפָרָשִׁיּוֹת אֵלּוּ אָנוּ לְמֵדִים עַל כֹּחָם וּגְבוּרָתָם שֶׁל הָאַחִים הַקְּדוֹשִׁים, אֲשֶׁר לְבַדָּם הִכּוּ אֶת כָּל אַנְשֵׁי שְׁכֶם, וְאַף אִיְּמוּ לְבַסּוֹף עַל יוֹסֵף כִּי אִם לֹא יִשְׁלַח עִמָּם אֶת בִּנְיָמִין - יַחְרִיבוּ אֶת כָּל מִצְרַיִם! מֵעַתָּה, יֵשׁ לְהִתְפַּלֵּא: מַה פֵּשֶׁר הַחֲרָדָה הָרַבָּה שֶׁאָחֲזָה בָּהֶם כָּעֵת? הַאִם הֵם חָשְׁשׁוּ שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְאַלֵּץ אֶת יוֹסֵף לָתֵת לָהֶם שֶׁבֶר בִּשְׁנוֹת הָרְעָבוֹן? הַאִם מִי שֶׁבִּיכָלְתָּם לְהַחְרִיב אֶת כָּל מִצְרַיִם - לֹא יוּכְלוּ לִטֹּל בְּכֹחַ הַזְּרוֹעַ אֶת הַנָּחוּץ לָהֶם כְּדֵי חַיֵּיהֶם אִם לֹא יְקַבְּלוּ זֹאת בְּדִין?

הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא יַבְהִיר אֶת הַתְּשׁוּבָה הֵיטֵב:

הָיָה זֶה בְּאַחַד הַיָּמִים, כַּאֲשֶׁר סִפְּרוּ לַגָּאוֹן רַבִּי אִיסָר זַלְמָן מֶלְצֶר זָצָ"ל כִּי הֶחָלָב, אֲשֶׁר הֻרְתַּח בַּסִּיר בְּמִטְבַּח הַבַּיִת - גָּלַשׁ וְעָלָה עַל גְּדוֹתָיו, וְחֵלֶק נִכָּר מִמֶּנּוּ נִשְׁפַּךְ וְהָלַךְ לַאֲבַדּוֹן... כַּאֲשֶׁר שָׁמַע רַבִּי אִיסָר זַלְמָן אֶת הַדְּבָרִים, נַעֲנָה עַל אֲתַר וְאָמַר:

"אֲנִי יוֹדֵעַ בְּדִיּוּק לָמָּה קָרָה הַדָּבָר. בְּכָל יוֹם יֶשְׁנוֹ עָנִי הַפּוֹקֵד אֶת בֵּיתֵנוּ, וּמְקַבֵּל שְׁתֵּי פְּרוּטוֹת. הַיּוֹם, לְעֻמַּת זֹאת, נָתְנוּ לוֹ פְּרוּטָה אַחַת בִּלְבַד, וְאֵין לִי סָפֵק כִּי שִׁעוּר הֶחָלָב שֶׁנִּשְׁפַּךְ עוֹלֶה לְפִי הַחֶשְׁבּוֹן כְּשִׁעוּר שֶׁל פְּרוּטָה, אוֹתָהּ פְּרוּטָה שֶׁמָּנַעְנוּ מֵהֶעָנִי!"

וְעוֹד הוֹסִיף רַבִּי אִיסָר זַלְמָן וְאָמַר:

"אוּלַי תִּתְמְהוּ, מִנַּיִן לִי כִּי זֶה הַחֶשְׁבּוֹן, אוּלָם אֲסַפֵּר לָכֶם דְּבָרִים כַּהֲוָיָתָם. הָיָה זֶה בְּיוֹם מִן הַיָּמִים, כַּאֲשֶׁר הִגִּיעוּ אֶל הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים מִוָּולָאזִ'ין, וְסִפְּרוּ לוֹ כִּי דְּלִי הַמַּיִם נִתַּק מֵהַחֶבֶל וְשָׁקַע בַּבּוֹר - כָּךְ שֶׁלֹּא נִתָּן לְחַלְּצוֹ... כַּאֲשֶׁר שָׁמַע רַבִּי חַיִּים אֶת הַדְּבָרִים, הוּא הִתְכַּנֵּס בֵּינוֹ וּבֵין עַצְמוֹ וְהֵחֵל עוֹרֵךְ חֶשְׁבּוֹן מָה. לְאַחַר מִכֵּן הִפְרִישׁ כַּמָּה פְּרוּטוֹת לִצְדָקָה, וְאָז אָמַר: 'כָּעֵת, תַּצְלִיחוּ לְחַלֵּץ אֶת הַדְּלִי מֵהַבּוֹר!'... וְאָכֵן, כָּךְ הָיָה.

"לְאַחַר מַעֲשֶׂה הִסְבִּיר רַבִּי חַיִּים וְאָמַר: 'כַּיָּדוּעַ, מִנְהָגִי לְהַפְרִישׁ חֹמֶשׁ מִכָּל סְכוּם שֶׁמִּזְדַּמֵּן לְיָדִי. אוּלָם הַבֹּקֶר הִתְעוֹרֵר סָפֵק לְגַבֵּי סְכוּם מְסֻיָּם, הַאִם הֻפְרַשׁ מִמֶּנּוּ חֹמֶשׁ אוֹ מַעֲשֵׂר בִּלְבַד, וּמֵאַחַר שֶׁהַמַּעֲשֵׂר כְּבָר הֻפְרַשׁ בְּוַדַּאי - פָּסַקְתִּי לְקֻלָּא, וְהוֹרֵיתִי כִּי נִתָּן לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּכֶּסֶף הַמְּדֻבָּר...

"'כָּעֵת, כַּאֲשֶׁר נוֹדַע לִי עַל הַדְּלִי שֶׁשָּׁקַע בַּבּוֹר, עָרַכְתִּי שׁוּב אֶת חֶשְׁבּוֹן הַפְּרוּטוֹת הַמְּסֻפָּקוֹת, שֶׁכֵּן הִגַּעְתִּי לַמַּסְקָנָה שֶׁלֹּא הָיָה עָלַי לְהָקֵל בָּזֶה... וְאָכֵן, מִיָּד לְאַחַר שֶׁהִשְׁלַמְתִּי אֶת הֶחָסֵר וְהִפְרַשְׁתִּי אֶת הַפְּרוּטוֹת הַלָּלוּ לִצְדָקָה - נֶחְסַךְ הַנֶּזֶק, וְהַדְּלִי חֻלַּץ בְּשָׁלוֹם מִמַּעֲמַקֵּי הַבּוֹר!'".

הֲרֵי לָנוּ, כֵּיצַד יְכוֹלִים הָיוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בִּרְאִיָּתָם הַזַּכָּה, בְּעֵינֵי הַבְּדֹלַח הַמְּאִירוֹת שֶׁלָּהֶם, לְהָבִין אֵיזֶה חֵטְא גָּרַם לְכָל נֶזֶק וְתַקָּלָה שֶׁבָּאוּ לְיָדָם, וְכָךְ הָיָה בִּיכָלְתָּם לְתַקֵּן אֶת הַמְּעֻוָּת, וּמִמֵּילָא לְהָסִיר אֶת הַתַּקָּלָה, אַחַר שֶׁכְּבָר לֹא הָיָה בָּהּ צֹרֶךְ...

וּמִכָּאן תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ, כְּפִי שֶׁמְּבָאֵר הַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה חֶבְרוֹנִי:

שֶׁכֵּן אָמְנָם, חֶרְדָתָם שֶׁל הָאַחִים הַקְּדוֹשִׁים לֹא הָיְתָה מִפְּנֵי צַעַד כָּזֶה אוֹ אַחֵר בּוֹ יִנְקֹט יוֹסֵף... עִם צְעָדִים מֵעֵין אֵלּוּ - הֵם הָיוּ יְכוֹלִים לְהִתְמוֹדֵד בְּקַלּוּת! הַחֲשָׁשׁ שֶׁלָּהֶם הָיָה רַק מִשּׁוּם שֶׁהֵם פִּשְׁפְּשׁוּ בְּמַעֲשֵׂיהֶם, וְלֹא הִצְלִיחוּ לְהָבִין מָה הַסִּבָּה הָרוּחָנִית שֶׁגָּרְמָה לָעֹנֶשׁ הַזֶּה! כְּדַרְכָּם שֶׁל צַדִּיקִים, הֵם הֵבִינוּ כִּי מֵאֲחוֹרֵי הַהִתְרַחֲשֻׁיּוֹת הַגַּשְׁמִיּוֹת מִסְתַּתֵּר חֵטְא רוּחָנִי, וְהֵם נֶחְרְדוּ לַמַּחְשָׁבָה כִּי הֵם לֹא יַצְלִיחוּ לְגַלּוֹת אֶת הַחֵטְא הַזֶּה וְלָשׁוּב עָלָיו בִּתְשׁוּבָה! (לְלַמֶּדְךָ)

	וישב תש"פ
	מְקוֹר הַקְּדֻשָּׁה נִמְצָא בָּעֵינַיִם
	"וַיֹּאמֶר אֶל אֶחָיו הוּשַׁב כַּסְפִּי וְגַם הִנֵּה בְאַמְתַּחְתִּי וַיֵּצֵא לִבָּם וַיֶּחֶרְדוּ אִישׁ אֶל אָחִיו" (מב-כח) בְּפָרָשִׁיּוֹת אֵלּוּ אָנוּ לְמֵדִים עַל כֹּחָם וּגְבוּרָתָם שֶׁל הָאַחִים הַקְּדוֹשִׁים, אֲשֶׁר לְבַדָּם הִכּוּ אֶת כָּל אַנְשֵׁי שְׁכֶם, וְאַף אִיְּמוּ לְבַסּוֹף עַל יוֹסֵף כִּי אִם לֹא יִשְׁלַח עִמָּם אֶת בִּנְיָמִין - יַחְרִיבוּ אֶת כָּל מִצְרַיִם! מֵעַתָּה, יֵשׁ לְהִתְפַּלֵּא: מַה פֵּשֶׁר הַחֲרָדָה הָרַבָּה שֶׁאָחֲזָה בָּהֶם כָּעֵת? הַאִם הֵם חָשְׁשׁוּ שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְאַלֵּץ אֶת יוֹסֵף לָתֵת לָהֶם שֶׁבֶר בִּשְׁנוֹת הָרְעָבוֹן? הַאִם מִי שֶׁבִּיכָלְתָּם לְהַחְרִיב אֶת כָּל מִצְרַיִם - לֹא יוּכְלוּ לִטֹּל בְּכֹחַ הַזְּרוֹעַ אֶת הַנָּחוּץ לָהֶם כְּדֵי חַיֵּיהֶם אִם לֹא יְקַבְּלוּ זֹאת בְּדִין? הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא יַבְהִיר אֶת הַתְּשׁוּבָה הֵיטֵב: הָיָה זֶה בְּאַחַד הַיָּמִים, כַּאֲשֶׁר סִפְּרוּ לַגָּאוֹן רַבִּי אִיסָר זַלְמָן מֶלְצֶר זָצָ"ל כִּי הֶחָלָב, אֲשֶׁר הֻרְתַּח בַּסִּיר בְּמִטְבַּח הַבַּיִת - גָּלַשׁ וְעָלָה עַל גְּדוֹתָיו, וְחֵלֶק נִכָּר מִמֶּנּוּ נִשְׁפַּךְ וְהָלַךְ לַאֲבַדּוֹן... כַּאֲשֶׁר שָׁמַע רַבִּי אִיסָר זַלְמָן אֶת הַדְּבָרִים, נַעֲנָה עַל אֲתַר וְאָמַר: "אֲנִי יוֹדֵעַ בְּדִיּוּק לָמָּה קָרָה הַדָּבָר. בְּכָל יוֹם יֶשְׁנוֹ עָנִי הַפּוֹקֵד אֶת בֵּיתֵנוּ, וּמְקַבֵּל שְׁתֵּי פְּרוּטוֹת. הַיּוֹם, לְעֻמַּת זֹאת, נָתְנוּ לוֹ פְּרוּטָה אַחַת בִּלְבַד, וְאֵין לִי סָפֵק כִּי שִׁעוּר הֶחָלָב שֶׁנִּשְׁפַּךְ עוֹלֶה לְפִי הַחֶשְׁבּוֹן כְּשִׁעוּר שֶׁל פְּרוּטָה, אוֹתָהּ פְּרוּטָה שֶׁמָּנַעְנוּ מֵהֶעָנִי!" וְעוֹד הוֹסִיף רַבִּי אִיסָר זַלְמָן וְאָמַר: "אוּלַי תִּתְמְהוּ, מִנַּיִן לִי כִּי זֶה הַחֶשְׁבּוֹן, אוּלָם אֲסַפֵּר לָכֶם דְּבָרִים כַּהֲוָיָתָם. הָיָה זֶה בְּיוֹם מִן הַיָּמִים, כַּאֲשֶׁר הִגִּיעוּ אֶל הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים מִוָּולָאזִ'ין, וְסִפְּרוּ לוֹ כִּי דְּלִי הַמַּיִם נִתַּק מֵהַחֶבֶל וְשָׁקַע בַּבּוֹר - כָּךְ שֶׁלֹּא נִתָּן לְחַלְּצוֹ... כַּאֲשֶׁר שָׁמַע רַבִּי חַיִּים אֶת הַדְּבָרִים, הוּא הִתְכַּנֵּס בֵּינוֹ וּבֵין עַצְמוֹ וְהֵחֵל עוֹרֵךְ חֶשְׁבּוֹן מָה. לְאַחַר מִכֵּן הִפְרִישׁ כַּמָּה פְּרוּטוֹת לִצְדָקָה, וְאָז אָמַר: 'כָּעֵת, תַּצְלִיחוּ לְחַלֵּץ אֶת הַדְּלִי מֵהַבּוֹר!'... וְאָכֵן, כָּךְ הָיָה. "לְאַחַר מַעֲשֶׂה הִסְבִּיר רַבִּי חַיִּים וְאָמַר: 'כַּיָּדוּעַ, מִנְהָגִי לְהַפְרִישׁ חֹמֶשׁ מִכָּל סְכוּם שֶׁמִּזְדַּמֵּן לְיָדִי. אוּלָם הַבֹּקֶר הִתְעוֹרֵר סָפֵק לְגַבֵּי סְכוּם מְסֻיָּם, הַאִם הֻפְרַשׁ מִמֶּנּוּ חֹמֶשׁ אוֹ מַעֲשֵׂר בִּלְבַד, וּמֵאַחַר שֶׁהַמַּעֲשֵׂר כְּבָר הֻפְרַשׁ בְּוַדַּאי - פָּסַקְתִּי לְקֻלָּא, וְהוֹרֵיתִי כִּי נִתָּן לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּכֶּסֶף הַמְּדֻבָּר... "'כָּעֵת, כַּאֲשֶׁר נוֹדַע לִי עַל הַדְּלִי שֶׁשָּׁקַע בַּבּוֹר, עָרַכְתִּי שׁוּב אֶת חֶשְׁבּוֹן הַפְּרוּטוֹת הַמְּסֻפָּקוֹת, שֶׁכֵּן הִגַּעְתִּי לַמַּסְקָנָה שֶׁלֹּא הָיָה עָלַי לְהָקֵל בָּזֶה... וְאָכֵן, מִיָּד לְאַחַר שֶׁהִשְׁלַמְתִּי אֶת הֶחָסֵר וְהִפְרַשְׁתִּי אֶת הַפְּרוּטוֹת הַלָּלוּ לִצְדָקָה - נֶחְסַךְ הַנֶּזֶק, וְהַדְּלִי חֻלַּץ בְּשָׁלוֹם מִמַּעֲמַקֵּי הַבּוֹר!'". הֲרֵי לָנוּ, כֵּיצַד יְכוֹלִים הָיוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בִּרְאִיָּתָם הַזַּכָּה, בְּעֵינֵי הַבְּדֹלַח הַמְּאִירוֹת שֶׁלָּהֶם, לְהָבִין אֵיזֶה חֵטְא גָּרַם לְכָל נֶזֶק וְתַקָּלָה שֶׁבָּאוּ לְיָדָם, וְכָךְ הָיָה בִּיכָלְתָּם לְתַקֵּן אֶת הַמְּעֻוָּת, וּמִמֵּילָא לְהָסִיר אֶת הַתַּקָּלָה, אַחַר שֶׁכְּבָר לֹא הָיָה בָּהּ צֹרֶךְ... וּמִכָּאן תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ, כְּפִי שֶׁמְּבָאֵר הַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה חֶבְרוֹנִי: שֶׁכֵּן אָמְנָם, חֶרְדָתָם שֶׁל הָאַחִים הַקְּדוֹשִׁים לֹא הָיְתָה מִפְּנֵי צַעַד כָּזֶה אוֹ אַחֵר בּוֹ יִנְקֹט יוֹסֵף... עִם צְעָדִים מֵעֵין אֵלּוּ - הֵם הָיוּ יְכוֹלִים לְהִתְמוֹדֵד בְּקַלּוּת! הַחֲשָׁשׁ שֶׁלָּהֶם הָיָה רַק מִשּׁוּם שֶׁהֵם פִּשְׁפְּשׁוּ בְּמַעֲשֵׂיהֶם, וְלֹא הִצְלִיחוּ לְהָבִין מָה הַסִּבָּה הָרוּחָנִית שֶׁגָּרְמָה לָעֹנֶשׁ הַזֶּה! כְּדַרְכָּם שֶׁל צַדִּיקִים, הֵם הֵבִינוּ כִּי מֵאֲחוֹרֵי הַהִתְרַחֲשֻׁיּוֹת הַגַּשְׁמִיּוֹת מִסְתַּתֵּר חֵטְא רוּחָנִי, וְהֵם נֶחְרְדוּ לַמַּחְשָׁבָה כִּי הֵם לֹא יַצְלִיחוּ לְגַלּוֹת אֶת הַחֵטְא הַזֶּה וְלָשׁוּב עָלָיו בִּתְשׁוּבָה! (לְלַמֶּדְךָ)